“הניסיון לוותר עלך הפיצול הזה ברגע האחרון, הצדיק בעצם משיכה של החוק? עבר קריאה ראשונה, בכנסת הבאה היה אפשר להחיל דין רציפות ולא לעשות את המחטף.
“הטעויות האלה קרו כי לייעוץ המשפטי לא ניתנה הזדמנות לעשות את החוק הזה כמו שצריך. הם קראו לזה נסחות טכנית. זו לא אשמתם. הבעיה היא בנוסח השר, הוא הגיש נוסח שהוא כתב בעצמו.
“אתם בוודאי לא תופתעו שאגיד, גם התהליך של פתיחת החוק מחדש בהפתעה, בלי להגיד לנו על מה פותחים את החוק ועל איזה סעיפים, בלי להתכונן, זה כמובן חמור בפני עצמו וזה עוד פגם בתהליך, כפי שהיה כל התהליך בחצי שנה האחרונה ועוד לפני שהחוק בכלל הונח על שולחנה של הכנסת.
“אני לא חושב שלדון 59 דיונים בהצעת חוק, 40 מהם לפני הקריאה הראשונה, עונה לגדר בליץ או עונה לגדר חקיקה חפוזה.
“אבל אני מרגישה בעיקר בושה גדולה ברגע הזה מול הבת שלי, שהיא קצינה בצה"ל, אבל הבת שלי היא לא לוחמת. הבושה שלי היא אפילו יותר גדולה בפני לוחמינו, בפני אלה שחירפו נפשם, בפני המשפחות שלהם, שהחוק הזה מובא ברגע האחרון, במחטף כזה, רגע לפני פיזור הכנסת, והכול בשם דילים פוליטיים.
“אז למה לא העברתם את החוק? למה ישבנו במשך 86 דיונים ועכשיו אתם עושים חוק עוקף של החוק? 86 דיונים.
“כל פעם מחדש כאשר יעלה הנושא שהייתה כאן הכרעה, אני לא מקבל ואני אחזור על העניין ואומר שאין כאן הכרעה יש כאן חוסר הבנה עמוק של מה שקורה בחוק שאתה מוביל אותו.
“אם יש התייחסויות איך אנחנו לוקחים את החוק עכשיו ומטייבים אותו – מצוין, זה מה שיהיה בדיון הזה.
“החובה היא לדון בוועדה, ואז שיבואו אותם פקידים ויסבירו למה הם מתנגדים לאותה הצעת חוק.
“היו לכם ארבע שנים לעבוד על החוק ולהביא אותו לכאן בצורה בשלה, לעבור סעיף סעיף, להעביר אותו הליך חקיקה נורמלי.
“חברת הכנסת שלי מירון טל ואני הגשנו בג"צ, לא על מהות החוק, לא על אות שכתובה בו, אלא ההליך הפגום שבו החוק נתקבל. שורה ארוכה של פגמים שיורדים לשורש הליך החקיקה שפשוט הופכים את הליך החקיקה הזה כאילו הוא נוהל בסלון הבית של יושבת ראש הוועדה.
“אני רוצה להגיד שבשלבים הראשונים של חקיקת החוק אכן הייתה נכונות באמת לדון בסוגיות. לכל טענה מהותית, ל-99% מהטענות המהותיות, קיבלנו תשובה: ככה החלטתי.
“עזוב ממשלה, עזוב קואליציה, עזוב ימין שמאל, פעם ראשונה שממשלה מקדמת חקיקה ממשלתית שלא אושרה על ידי הייעוץ המשפטי לממשלה. אתם קידמתם חוקים ממשלתיים ועדיין הייעוץ המשפטי אישר את קידום החוקים האלה.
“בתום עשרה דיונים שקיימה הוועדה המיוחדת בהצעת החוק בהם נשמעו עמדות חברי הכנסת, משרד המשפטים, משרד התקשורת, רשות האסדרה ומזכיר הממשלה ניתן להסיק מהבירור שהתקיים כי לפחות לגבי חלק מפרקי ההצעה התקיימה עבודת מטה ממשלתית משמעותית שנמשכה זמן לא מבוטל.
“זאת אומרת עצם ההצבעה בוועדת השרים והחקיקה הייתה לקויה, היא הגיעה לא מוכנה לוועדת השרים.
“אחרי שלוש וחצי שנים שהוא איים עלינו להגיש את החוק, החוק הגיע בצורה ביזיונית וראינו את זה במשך כל הדיונים. החוק לא מוכן, החוק רשלני.
“כשכל משרדי הממשלה הוציאו את ידיהם מהחוק הזה, כשהייעוץ המשפטי של הוועדה, שהם אחראים לחקיקת וניסוח החוק הזה, הסירו את ידיהם מהחוק הזה בצורה הכי מפורשת, מדובר כאן בנוסח של השר.
“אני חושב שצריך לשנות מספר דברים ולא לקבל את גרסת השר כראה וקדש. זה תהליך חקיקה הרבה יותר תקין. צריך לצלול לכל אחד מהנוסחים ולתפור אותם בצורה דקה כמו שעושים בחקיקה.
“יושבת-ראש הוועדה פעלה בניגוד לעמדת היועצים המשפטיים, השר החליף את יושבת-ראש הוועדה. לא ידענו לפעמים מי מנהל את הישיבה, השר או היושבת-ראש הקבועה.
“ולכן, אדוני היועץ המשפטי, אני מבקש שהיום לא תתקיים הצבעה בהצעה הזו, מכיוון שדברי ההסבר לא כוללים את הפירוט שנדרש על פי חוק יסודות התקציב, ואשר על כן, ההצעה הזו לא יכולה לעלות היום להצבעה, ויש לדחות אותה ולתקן את דברי ההסבר.
“אנחנו דוהרים בישיבות אינסופיות, שאת גברתי היו"ר מודדת אותן בכמות השעות והדקות שאנחנו עוסקים בהן, אבל מתעלמת לגמרי ממהות החוק. האם החוק, כשמוציאים ממנו סעיפים שלמים הוא חוק קוהרנטי?
“אנחנו יודעים שהיה הסדר עם המנכ"ל ואנחנו יודעים שאתה פנית והחלטת על דעת עצמך בלבד בניגוד לדרג המקצועי של המשרד שלך שזה מה שאתה רוצה, כי אתה רוצה לפנק את ערוץ 14.
“ועדת השרים לחקיקה לא דנה בחוק הזה, אז יושב-ראש הקואליציה מקדם אותו מהסיבות שלו.
“קיימנו בהצעת החוק החשובה הזאת 39 דיונים - רובם המוחלט התנהלו באופן מקצועי. הוכנסו שינויים רבים במהלך החקיקה, הייתה עבודה יסודית מעין כמותה.
“זו הצעת חוק ממשלתית. אי-אפשר לשנות אותה בכוח אלא אם כן הוועדה תצביע נגדי וגם אז אני יכול למשוך את החוק.
“מדובר בעשרות רבות של עמודים, הוראות מעבר וסעיפים מקיפים. אין ספק שביומיים וחצי יש לנו סיכוי לעשות עבודה מהותית-אמיתית פרלמנטרית.
“לא היה נושא אחד שסגרת ואמרת זה מה שיהיה, על כל דבר אמרת שנחזור אליו. הנושא הזה, בעיניי, הוא לב ליבו של תפקיד הייעוץ. אתה לא יכול לדלג עליו כלאחר יד.
“ההתנהלות שלך, גם אם היא עומדת בהגדרות של התקנון בהיבט הפורמלית, היא ניצול לרעה מוחלט של הליכי העבודה בכנסת. אנחנו היינו באמצע תהליך סדור של מעבר על הטבלה.
“אני פה מתחילת הדיונים על החוק וכל פעם נאמר בזה נדון בהמשך ורצנו קדימה. אני כופר בהגדרה ובאמירה, כאמירה שקרית ולא נכונה כאילו הנושא סגור. הנושא לא היה סגור מעולם.
“בוועדה הזו אנחנו דנים רק ואך ורק על סעיפי החוק. מי שלא יעשה את זה, לא יהיה פה. ככה פשוט.
“אני חושבת שהדיונים שהוקצו לחוק הזה מעידים עד כמה החוק הזה בעייתי ועד כמה הוא מחייב דיון לעומק. זה לא מעיד על הליך דמוקרטי בחקיקת החוק הזה כי הליך דמוקרטי הוא לא רק פרוצדוראלי ולא רק לאפשר לאופוזיציה לדבר.
“יש כאן אחד שאמר שמתוך כבוד לעובדי הכנסת שהם הורים לילדים קטנים ונמצאים כאן ביום ראשון, שני, שלישי ורביעי, אנחנו מוכנים גם לדבר על כמות ההסתייגויות אבל התשובה שלנו להצעה שלנו דבר על כמות ההסתייגויות הייתה או שניפגש כאן הלילה, מחר וביום ראשון, או שאתם תודיעו לנו שאתם בכל מקרה מתחייבים שהחוק הזה יעלה להצבעה ביום שני.
“אני הייתי כאן בכל הדיונים על החוק הפופוליסטי והלא רציני שמחוקק כאן. ישבתי כאן. היו לך מספיק הזדמנויות לבוא ולדבר איתי על החוק הזה אבל אתה היית עסוק בחוקים החשובים שלך למען אזרחי ישראל, למען המיגון שלהם.
“זה הדבר היחיד אדוני יושב-הראש שלא נמצא בחוק התקציב ועולה היום בכנסת ישראל לדיון חירום בוועדה – כמו שאמרת זה דיון שמיני – ואני שואל ותוהה כך בקול רם בפניך, בפני המשתתפים האחרים ובפני חברי הכנסת כמובן מה הסיבה?
“המסקנה המתבקשת היא, שוב פעם, אנחנו שלושה חודשים יושבים בוועדה הזאת ומכלים את זמננו לשווא עם בעיות מהותיות בחוק הזה, שהן בכלל לא עומדות לשום סוג של פתרון. המשכורות שלנו, כספי הציבור, המשאבים של הכנסת הזאת מתבזבזים לשווא.
“אנחנו מצביעים היום על הצעת חוק שהיא כמעט שונה לגמרי מכל מה שבא בהצעה המקורית של המציעה והמציעים שעברה את ועדת השרים.
“כשאנחנו עושים חקיקה – אני רוצה להזכיר, עודד פורר ראה בזה חיסרון, אני רואה בזה יתרון – כשאנחנו מביאים מוצר, קונספט ראשוני לאחת הוועדות בכנסת, או לחלופין להערות הציבור, אנחנו מקשיבים להערות הציבור ומטייבים את המודל. כל הערה שלכם שתתרום לעניין, נקבל בברכה.
“הלך, כתב את כל ההערות, ועשה הפוך והביא את החוק הזה.
“ואז הנה, אנחנו נפגשים כאן שוב, ואני אומר את זה כי זו תופעה שחוזרת על עצמה, אנחנו באים לחוקק חוקים טובים, לא משנה אם זה פקידים או מפקדים הניצבים מולנו, מתנגדים, ואנחנו אומרים, רגע, זה לא בגיץ, ועושים את החשבון. ואז מחוקקים חוקים רעים, חוקים עם חורים ואז המציאות טופחת על פנינו.
“אבל התהליך גם בעניין הזה הוא קשה, קשה מדי, ואיטי מדי, והבעיה היא בעיה אקוטית שצריך לתת לה פתרון באופן מיידי.
“אני כמחוקקת, אם אני רוצה לשמור על כבוד הבית הזה, החומרים הנלווים צריכים להיות בפניי כדי שאוכל לגבש עמדה מושכלת על החוק.
“היא דוגמה לתהליך ראוי, באמת ראוי, לחיקוי. הצעת החוק הממשלתית שזכתה בדיוני הוועדה לבחינה וחקירה בכל מילה ובכל פסיק כמעט.
“עלינו להבטיח שהדלת שפתחנו היום לא תיסגר, שנעבור גם את הקריאה השנייה והשלישית, שנשלים את המלאכה.
“אבל אני אומר: הפרקטיקה הזאת שמאשרים לנו את החוק בתנאים שמתאימים להם – הרי גם כשזה מגיע בפעם השנייה לדיון אצלם, הם לא מזמינים אותנו להציג את עמדתנו.
“פה ניסו לעשות טריק ושטיק ולהביא זה בהצעה שתעלה לדעתי במשאל טלפוני, כאילו אין לשרים שום דבר אחר לעשות בזמן מלחמה, וכמעט הביאו את זה ביום רביעי לטרומית.
“עמדתי הייתה מאוד ברורה – אמרתי שזה לא חוק שצריך להיות ממשלתי או לא ממשלתי; זה אירוע של הכנסת, הכנסת צריכה לנהל פה דיון ולנקוט את העמדה המהותית-עקרונית שלה, כל אחד, ללא קשר לאיזו סיעה הוא נמצא.
“רק שר אחד היה מספיק צדיק, השר חיים כץ, שאמר להם: אני לא מוכן להצביע על הדבר הזה, זו הפקרות, זה מחטף.
“אז הינה, מסתבר שכשממשלת ישראל והקואליציה חושבות שיש משהו דחוף אז הן יודעות איך לזרז את הטיפול בו, תוך עקיפה של כל נורמות החקיקה בבית הזה.
“והקנקן במקרה שלנו הוא יושב-ראש ועדת החוקה חבר הכנסת שמחה רוטמן והאופן הכוחני והדורסני שבו הוא מנהל את הליכי החקיקה.
“ובדיוק כפי שראינו בכנס הקודם, בליץ החקיקה לווה בבריונות פרלמנטרית, בהוצאה סדרתית של חברי כנסת, בהשתקה שלהם, של יועצים משפטיים, של מומחים מהאקדמיה ומהחברה האזרחית.
“ראינו רק את ההחלטה, רק את ההצעה הקיצונית ביותר, שהציע יו"ר ועדת החוקה, במין נכלוליות שכזאת, שגם באה ועוקפת הצעת חוק ממשלתית. זו פשוט הצעת חוק של הוועדה שגם הוועדה עצמה לא חתומה עליה.
“זאת הצעת חוק ממשלתית, שהממשלה במרמה מעבירה אותה דרך הכנסת. הכנסת היא לא ריבון ולא שום דבר. הריבון היחידי באירוע הזה יש לו רק שם אחד, ראש הממשלה בנימין נתניהו.
“טוב, אפשר להיות לא מרוצים ממשהו, אבל דווקא משום שזאת הצעת חוק שלי ודווקא משום שיש לי יחס מאוד אמוציונלי ודאי לנושא הזה, ואני לא מנסה להסתיר את זה – דווקא משום כך הקפדתי על כל התהליכים בוועדה. קיימנו מספר דיונים. על-פי בקשתו של חבר הכנסת קריב, הוזמנו כל מיני ארגונים, נקרא להם ארגונים אזרחיים, ששמענו את דעתם.
“הרי ברור לחלוטין שאף אחד לא עוצר לשום דיון, הכול around the clock רק בשביל להגיד, גם, "עשינו", רק בשביל להגיד "עשינו". שום תיקון או שום הערה לא יכולה להתקבל.
“אני לא זוכר אי פעם שהתקיימו בכנסת כל כך הרבה דיונים, עם כל כך הרבה שעות דיון, בעומק כזה, עם מומחים מכל הצדדים.
“והתשובה היא: כי באופן מפתיע ועדת הכספים לא דנה בחוק הזה. אחד מהדברים הכי בסיסיים בפעילות של ועדת הכספים זה דיון על סוגיות המיסוי ועל הפעילות של רשות המיסים.
“אז אני שואלת אותך, אדוני היושב-ראש, זה באמת אמיתי לעשות כזה שינוי בכזה בליץ, בטלאי על טלאי על טלאי, כשכל כך הרבה כלכלנים אמרו שזה לא תקין, וכל כך הרבה משפטנים אמרו שזה לא תקין, ומהעולם מתריעים, ובאמת לא נמצא איש מקצוע בעל שיעור קומה אחד – אחד – שתומך בזה?
“ופה זה חוק ראשון שמגיע לסיומו, אבל בוועדה נמצאים כבר עוד שני חוקים שהם יוזמה של יושב-ראש הוועדה דרך הוועדה, שזה כמובן פוגע מאוד בכל תהליך החקיקה, כי חוק שוועדה יוזמת אותו אין לו חובת הנחה.
“יש פה לדעתי פגם פרוצדורלי מאוד מאוד משמעותי, וחבל מאוד שאחת מהמסורות שהיו כאן בכנסת למעשה נשברה, ומי שנפגע, אגב, בסוף זה הציבור, כי הסיבה שלא משתמשים בכלי הזה היא מאוד ברורה, כשהוא לא קונצנזואלי.
“אני מתכוון לכך שההצבעה בוועדה הייתה על אוטומט. הרי מה זה באמת דיון? דיון אמיתי זה לא כשיש לך את הזכות לדבר אלא כשיש לך באמת את האפשרות שיקשיבו לך, שבאמת יהיו פתוחים כדי להשתכנע. אבל זה לא המצב. לא הייתה הקשבה, ולא הייתה נכונות להשתכנע מצד מציע החוק ושותפיו לממשלת האימה הקורמת עור וגידים.