פנינה תמנו-שטה
Pnina Tamano-Shata
“אנשים שלומדים בישיבה שמגיעים אליהם משטרה צבאית, הם יכולים לעתור לבג"ץ ולטעון שהם מוגנים מכוח חוק-היסוד, כי הם לומדים. יש כאן התנגשות מול חוק שירות ביטחון שהוא חוק רגיל.
“אם זה כערך יסוד שאינו בא להפוך את מדינת ישראל למדינת הלכה, אנחנו היינו מצביעים בעד. אם הייתם לוקחים את סעיף ואומרים במקום לימוד תורה, 'תורת ישראל היא ערך יסוד במורשת העם היהודי ובמדינת ישראל, אך אין בכך כדי להפוך את המדינה למדינת הלכה, או להפר את האיזון בין יהודית לדמוקרטית', אין בעיה.
“לשיטתי וגם לפי הפרשנות שלי, סעיף 1 ישמש מטריה רחבה עבור אזרחים לטענה ולזכות עמידה בבית המשפט העליון בהגנה מפני שירות.
“אני ממליצה לגנוז את החוק הזה ולהכניס סעיף שאומר מפורשות שאין לזה השפעות על החובות והזכויות ובטח לא בשירות צבאי ונהיה במקום יותר טוב.
“אני אמרתי למחוק את המילה לימוד ולהשאיר תורת ישראל ותכניסו שאין לזה השפעה על זכויות וחובות. אם תכניס את זה, אני בעד. אם לא, אני מתנגדת.
“יש שם התייחסות שחוק-היסוד נועד לתת מענה לבג"ץ התנועה לאיכות השלטון, שמדבר על זכויות וחובות ועל גיוס תלמידי ישיבות.
“דבר נוסף, אתה קיימת במקביל משא ומתן עם הלומי הקרב, תמיד משאירים אותם מאחור ומביאים דברים שקשורים למשתמטים.
“להגיד שזה לא משפיע על חיילי צבא ההגנה לישראל, זה שקר. כשיבוא מישהו שמשתמט, הוא ילך מכוח החוק הזה לבג"ץ ויטען שיש לו הגנה. זה לא נכון.
“ואותם ילדים, בזמן שאנחנו בעבודה, בזמן שאנחנו ישנים, לא רק מתפשטים – מבצעים אקטים, מקבלים על זה כסף. הדבר הזה חייב להיפסק. זו השחתה של הגוף, השחתה של הנפש של הילדים שלנו.
“רק אתמול – רק אתמול – התפרסם דוח של מבקר המדינה, ואנחנו נמצאים במקום מאוד רע: יש פשיטת רגל של רשויות אכיפת החוק. המבקר מצביע על התרסקות של ממש; יש לנו ירידה תלולה במספר הקנסות שהוטלו בגין צריכת זנות; האכיפה בקושי קיימת, ואנחנו רואים שאולי בשלוש תחנות משטרה בכלל מתעסקים בזה; יש לנו 1,300 זירות זנות, ואנחנו רואים שבתוך אתרי האינטרנט נסגרו לא מספיק אתרים.
“ואנחנו כל הזמן נוהגים לחשוב שהאלימות מתחילה ומסתיימת באלימות פיזית, שמשאירה סימנים כחולים, או שהיא נראית לעין, בזמן שאנחנו יודעים שעשרות אלפי נשים חיות תחת אלימות קשה, אלימות שקופה, אלימות שמשאירה צלקת, אולי לא על הגוף, אבל צלקת גדולה מאוד על הנפש, שמרסקת את הנשמה של הרבה מאוד נשים, וגם ילדים, שחיים בצל האלימות.
“אנחנו באים ומתקנים ואומרים: יש הגדרה לאלימות, יש הגדרה לאלימות גם אם היא לא פיזית, אלימות נפשית, אלימות כלכלית.
“מרכז רקמן, עם המומחיות שלו, עם המחקר שלו, עם העשייה שלו – כי צריך להזכיר שמרכז רקמן של אוניברסיטת בר-אילן עוסק גם בקבלת פניות ציבור של נשים, והוא הופך להיות הכתובת שלהן בצוק העיתים, אולי הכתובת שהן מרגישות שהיא הכתובת האחרונה, למרות שאנחנו צריכים להיות הכתובת הראשונה, כמדינה.
“כי הצעת החוק הזאת – ותאמינו לי, אין ליברלית יותר ממני, אבל במצב שאנחנו נמצאים בכמות הפגיעות בילדים ובנשים בעולם המטורף שאנחנו נמצאים בו, אני חושבת שהיה נכון שוועדת השרים הצביעה בעד הצעת החוק.
“העצבים מתוחים, כי יש אימהות ויש – לא שאני אומרת שזה בסדר, אבל אתם חייבים להבין את הסיטואציה הבלתי אפשרית של החיילים שחסרים לנו. אסור לומר את המספרים, אבל כולכם מכירים את המספרים. אין יותר מצווה גדולה מזה. אמיץ אחד, גיבור אחד מתוך הכנסת מתוך החרדים שיגיד את זה, שלא שווה שנאת חינם, שלא שווה הבכי של האחים, הבכי של האימהות.
“במקום לעשות קירוב לבבות ולומר: אנחנו נשב ונגיע למקסימום שאנחנו יכולים, בהסכמות, כי אני באה ממפלגה שמאמינה בהסכמות, אני מגיעה מכחול לבן כיושבת ראש הסיעה, ואתם יודעים שאנחנו מאמינים בהסכמות, אבל לא בהסכמות אתם רוצים.
“למה לא הכנסתם לחוק הלאום מדינה יהודית ודמוקרטית? אפילו את המילים האלה לא רציתם להכניס.
“בסופו של דבר כהנהגה, אם אתם קוראים לעצמכם מנהיגים של ציבור, לא ציבור קטן, ציבור של למעלה ממיליון איש, הציפייה הייתה קודם כל שהפה והלב יהיו שווים.
“תועלת לא תצא לכם מזה כי לא יכול להיות שאתם תרצו לתת הטבות למי שלא הולך ומשרת את מדינת ישראל ואת עם ישראל ונושא בנטל.
“ינון, אתה כחבר בכיר בקואליציה, כיו"ר הסיעה, אתמול ראיתי את הרשימה של החוקים, ראינו כולנו את רשימת החוקים, בסוף נאלצתם חצי מהחוקים לזרוק לפח. למה אתם מביאים? לא מצאתי חוק אחד שאני אומרת ואללה מכבד את כנסת ישראל בעת הזאת.
“אתה יכול להחליט, אתם רוצים להיות פוליטיים, אתם רוצים להיות דורסניים ואתם רוצים להעביר הכול ואתם חושבים שזה יעזור, כן, ואם שאלת לענייננו בבג"צ, מזל שיש בג"צ כדי שיהיה ריסון של פוליטיקאים שחושבים ששיכרון הכוח זה מה שמנצח.
“כשאתם מניחים הצעת חוק-יסוד: לימוד תורה שיש בה כמה היבטי פגיעה, הפגיעה הראשונה, בראש ובראשונה, כאישה מאמינה, כיוצאת אולפנה, אבל לפני כן, כמי שגדלה על ברכי יהדות ומורשת יהודי אתיופיה, אני אומרת לך, איפה האחריות שלכם בהמאסה ובפגיעה ובחילול שם ה'?
“וגם אם הייתי הולכת לשיטתך, הרי אתם לא הסתפקתם בסעיף אחד, אנחנו מבינים שלא הסתפקתם ונאמר פה על ידי היועצים המשפטיים וגם לנציגת המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, אין מדובר בחוק שהוא הצהרתי אלא עם נגזרות רחבות שיש להם להשליך על כל החוקים שאינם חוקי יסוד וגם על התקציבים.
“אני מכבדת אותך גם, אבל תקשיב, הלוויים, הם לא רק ישבו ולמדו תורה, צריך לדייק, הם עבדו פיזית.
“גם אם אני מסתכלת בהיבטים פוליטיים אני באמת שואלת אתכם כהנהגה חרדית, ויושב פה חבר הכנסת יוסי טייב, ואני מעריכה את פועלך במיוחד כשיושב ועדת החינוך ופעלת למען המילואימניקים, שנינו יודעים, וגם ציינת את זה שבני משפחתך מתגייסים לצה"ל.
“חבר הכנסת טייב, אתם משתמשים בצורה בלתי מרוסנת בזה שנבחרתם לכנסת ישראל ובזה שאתם נבחרים ומחוקקים ואתם חושבים שאתם מייצגים רק את הציבור שלכם,שלא לדבר על זה שאתם לא מייצגים אותם נאמנה, אתם משניאים אותם על הציבור ומעמיקים את הקרע בחברה הישראלית, אתם מעמיקים את השנאה בחברה הישראלית.
“הדבר הזה הוא מאוד פשוט, חסרים חיילים, חסרים חיילים לצבא ההגנה לישראל, בזמן שחיילים שלנו מתים, מחרפים את נפשם, ומסכנים גם הסדירניקים, ברגע שיש להם תאריך שחרור הם לא משתחררים, מילואימניקים שמוצבים בסבבים בלתי פוסקים, ומה הם מבקשים?
“ברור שכן, שחוקי היסוד, בטח כבוד האדם וחירותו וחופש העיסוק, שני חוקי יסוד משמעותיים שמשליכים, ואני אומרת לך את זה כמי שעוסקת רבות בעניין השוויון, חד משמעית יש להם להשליך על הפרטים.
“האם המחיר שווה את זה? האם מחיר הפגיעה בחיילים שלנו שווה את זה? האם המחיר של העמקת הקרע בעם ישראל שווה את זה? אני יודעת שאתם יודעים שהתשובה היא לא.
“אבל באותה נשימה יש לזה השלכה, גם אמרתי לך את זה, אני הייתי מוכנה ללכת איתכם ואז הייתם מקשים על רבים מאיתנו באופוזיציה, אם היית מוריד את סעיף 2, שהוא סעיף יותר אופרטיבי שמדבר על מאזני הצדק ואז אתה עולה למעלה וכותב ערך היסוד של תורת ישראל, אפילו לא לימוד, תורת ישראל היא ערך יסוד במדינה יהודית.
“רגע, אני באמת אומרת לך, כי אתה איש רציני ואיש שיש לו חיבור לתורה ולמשפט, חוסר ניקיון הכפיים שאתם יושבים ומדברים על תורה, חוק ערך יסוד, לא בגלל זה אתם פה, ערך היסוד שיושב לכם פה זה חוק ההשתמטות, זכויות וחובות.
“אם לא הקשבת בקשב רב, אני חושבת שפי וליבי תמיד שווים, אמרתי שאתם ידעתם גם לפעול למען חיילים וידעתם לפעול גם למען האלמנות, אבל אני אחזור, אני מדברת עכשיו קונקרטית, כשהכנסת הזאת עומדת להתפזר, כשאנחנו נהיה חצי שנה בלי כנסת מתפקדת, כשאנחנו אחרי מלחמה קשה מאוד, במקום לעסוק בכל הדברים החשובים אנחנו עוסקים בדברים הלא נכונים.
“אגב כשאנחנו מדברים על מעמד נשים, ויושבת כאן גם יושבת ראש הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי הנוכחית, וגם אני כמי שעמדה בראש הוועדה, להזכיר לכם שמעמדה של אישה הוא היכולת להיטיב עם כלל עם ישראל.
“אחרי שלוש שנים של מלחמה הייתי מצפה שבמקום שתביאו ועדת חקירה פוליטית, ובמקום שיביאו לנו את חוק-יסוד: לימוד תורה, שהוא רחוק מתורה, רחוק מתורה, הוא בעיקר לצערי עושה חילול שם השם, וכשאני רואה את החיילים הפצועים – יהלומי הקרב, שצריכים להיאבק שם בוועדת הכנסת יחד איתנו ולהסביר להם למה החוק הוא לא טוב – אין בושה יותר גדולה מזה.
“אני כיושבת-ראש סיעה לצד חבריי, יושבי-ראש סיעות האופוזיציה, אני אומרת לך, גם ברמת שום שכל פשוטה וברורה – מסתכלת על הרשימה שמביאים לכאן היום – אתה לא תמצא שם סיוע לילדים, אתה לא תמצא שם תקציבים לפצועים ופצועות, אתה לא תמצא שם עזרה לאלמנות, לא לנשים, לא לעם ישראל, לא יוקר מחיה – שום דבר, כלום ושום דבר.
“אתה רוצה לשמוע כמה חיילים נמצאים בכלא הצבאי מהקהילה שלי? 15%. מישהו נתן להם הגנה? 2% מכלל האוכלוסייה, פחות מ-2%. מישהו נתן להם הגנה? איזה ביזיון.
“חשוב לי לחדד, לימוד תורה, סליחה, גם אם הוא לא מעוגן בחוק, הוא לא קשור רק לבית מדרש. הוא קשור גם אלינו.
“גם אם זה היה ערך יסוד והיינו מוכנים על סעיף 2, סעיף 2 הוא חוק מעשי שהולך לפורר ולקחת תקציב מהכל.
“אם עבר חוק-יסוד עם השלכות רוחב ושאלות שקשה לברר בזמן כל כך קצר, בתקופה שיא הפוליטית, שבועיים לפני פיזור, אני חושבת שכל ההליך פסול מיסודו.
“אם רוצים למצוא את דרך המלך, צריך קודם כל לעצור את החוק הזה, החוק הזה לא תורם לאחדות. לא דנים בחוק כזה שבועיים לפני פיזור הכנסת.
“אם כוונתם של המחוקקים הייתה רק לחזק או לעגן את ערך לימוד התורה, כערך יסוד, היינו מסתפקים בסעיף 1. כל בר-דעת מבין, שסעיף 2 הוא הלב של כוונת המחוקקים, כאשר מובא פה סעיף מעשי בהחלט, כשהם מדברים על מאזני צדק.
“אם הייתם מביאים את הנושא הזה של חוק ערך התורה לפני עשור, לפני חמש שנים, לפני שנה, לפני שלושה חודשים, היינו מאמינים בכנות הכוונות. אבל אין כאן כנות כוונות, אלא ניסיון לפתור משבר פוליטי. בעיניי, זה הדבר המבזה ביותר את חיילי צבא ההגנה לישראל.
“עלתה הצעה להכניס לחוק הלאום את תורת ישראל כערך עליון, אני אחתום על כל מה שתכניס שם.
“אנחנו לא מתעלמים, היה את שבט לוי, אבל המספרים היו שונים. יתרה מכך, שבט לוי לא רק ישב ולמד, המעשה היה חלק מהשירות שלהם והם ביצעו עבודות בפועל. לא נחתים את כל המגזר החרדי, יש מתנדבים ומשרתים, אם זה בזק"א, בתי חולים, בהמון מוסדות של צדקה.
“אז אנחנו, לפחות, יהודי אתיופיה, לא נפסיק להיאבק על העובדה שאנחנו לא נקבל הפליה על רקע צבע עור, ואנחנו נמשיך להיאבק ולעשות עוד ועוד צעדים.
“אני חושבת שמי שצריך לפקח על זה כרגע זה הפרקליטות, והיועצת המשפטית וכל המשרד שלך צריך לעמוד על הרגליים על הדבר הזה. מספר פניות הציבור שאני מקבלת, של מעצר של ילדים, הוא מטורלל.
“כי ב-2015 לא היה אפילו שופט אחד, וכן, פעלנו כדי שיהיו שרים, היום אנחנו עם שלושה – שרים אני אומרת, או-אה – אנחנו היום עם שלושה שופטים, רשמת בהוצאה לפועל ורשמת עכשיו, רשמת עכשיו. לאט-לאט נגדיל את השוויון, שנרגיש חלק ממערכת המשפט ולא רק בצד השני, שגם שם אנחנו מנהלים מאבק.
“אז הוא הולך ומשלם את שכר הטרחה. מגיע לבית המשפט, ומקבל רק 20,000 שקלים. אין הרתעה. הוא גם הפסיד, גם נאלץ ללכת ולהתמודד עם כל המהלך הזה. הדבר הזה מגחך אותנו כמחוקקים ומגחך את המדינה שלנו ואת המאבק.
“לכן, החוק הזה, ששמונה שנים מפילים ומעלים ומפילים. למה מפילים? בגלל החרדים. לא כי בא לי להכפיש את אחינו החרדים. אבל מפילים בגלל הסמינרים למזרחיות, לספרדיות, כי לא מקבלים אותן.
“אתם, ש"ס, במקום לשתף פעולה איתי, כי יש סוגי גזענות, ולא רק במגזר החרדי – יש כלפי ערבים, כלפי יוצאי אתיופיה, כלפי אנשים עם מוגבלויות – במקום להילחם איתי נגד התופעה, אתם שותפים שוב ושוב להפלת החוק החשוב הזה.
“אבל כשאנחנו מסרבים שוב ושוב להעביר את החוק הזה, המסר, גם לבית המשפט, גם לחברה הישראלית, הוא מסר גרוע, וזה רק בגלל שיהדות התורה, על כל חלקיה, מסרבת לקחת אחריות על ההפליה שיש כלפי המזרחיות.
“אתם, ש"ס, במקום לשתף פעולה איתי, כי יש סוגי גזענות, ולא רק במגזר החרדי – יש כלפי ערבים, כלפי יוצאי אתיופיה, כלפי אנשים עם מוגבלויות – במקום להילחם איתי נגד התופעה, אתם שותפים שוב ושוב להפלת החוק החשוב הזה. אבל המבחן הוא כבר לא מבחן כספי, הוא כבר לא שאלה של הכסף. תקשיבו, זה כבר מבחן על כבוד הכנסת, ואיפה הלב שלנו נמצא ואיפה הערכים שלנו נמצאים.
“אנחנו חייבים שכל הכנסת תצביע בעד ועדת חקירה ממלכתית.
“לא יכול להיות מצב שצעירים רבים נתקלים באפליה וגזענות בכל מיני רבדים, ובסופו של דבר בית המשפט מקבל מאיתנו מסר שזה בסדר לפצות בצורה הכי קלה ושטחית.
“מספר פניות הציבור שאני מקבלת, של מעצר של ילדים, הוא מטורלל.
“אני חושבת שמי שצריך לפקח על זה כרגע זה הפרקליטות, והיועצת המשפטית וכל המשרד שלך צריך לעמוד על הרגליים על הדבר הזה. מספר פניות הציבור שאני מקבלת, של מעצר של ילדים, הוא מטורלל. אז נכון, אין להם – גם ככה החוק לא מכיל לדעתי את התביעה הזאת, זה לא בשירות בכלל, אולי גם זה תיקון שצריך, שיוכלו לתבוע גם את המדינה, את המשטרה, כל מי שפוגע בהם. אבל אני חושבת שאחרי עשור, מאז המחאה של 2015 ומהקמת דוח פלמור, יש מקום לעצור רגע, לראות מה קרה, לראות מה קרה – אם התקדמנו, או שאנחנו נמצאים ברוורס.
“לכן, הגיע הזמן, אדוני, שר המשפטים, להעלות ולהכפיל את הפיצויים. 120,000 שקל – מי ישמע, מיליונים. בארצות הברית, בתביעות על גזענות, חוטפים מיליונים.
“לכן, הגיע הזמן, אדוני, שר המשפטים, להעלות ולהכפיל את הפיצויים.
“יש לי חברה – לצערי הנסיבות גרמו לנו להכיר כל כך הרבה אנשים, אתה היית שר הרווחה לשעבר – יש לי חברה בשם הילה אביר, שאח שלה, לוטן, נרצח במסיבה; היא עזבה את כל החיים שלה, והיא פוקדת את הכנסת יום-יום, כי היא לא מאמינה שעדיין לא חוקרים מה קרה. אנחנו חייבים שכל הכנסת תצביע בעד ועדת חקירה ממלכתית.
“אני אומרת לכם, עשינו דרך. אמרתי, המחאות של יוצאי אתיופיה הובילו להקמת ועדת פלמור, הדוח שאני דרשתי בזמנו בתוך הוועדה. גם בממשלה, כשראש הממשלה נתניהו אישר את הקמת מטה יישום למען יהודי אתיופיה. והקמנו יחידות וממונה גזענות, והכול. אבל כשאנחנו מסרבים שוב ושוב להעביר את החוק הזה, המסר, גם לבית המשפט, גם לחברה הישראלית, הוא מסר גרוע, וזה רק בגלל שיהדות התורה, על כל חלקיה, מסרבת לקחת אחריות על ההפליה שיש כלפי המזרחיות. אז אנחנו, לפחות, יהודי אתיופיה, לא נפסיק להיאבק על העובדה שאנחנו לא נקבל הפליה על רקע צבע עור, ואנחנו נמשיך להיאבק ולעשות עוד ועוד צעדים.
“תקשיבו, זה כבר מבחן על כבוד הכנסת, ואיפה הלב שלנו נמצא ואיפה הערכים שלנו נמצאים. תחשבו על זה. לא יכול להיות מצב ששמונה שנים אתם סרבני מאבק גזענות כשמדובר בכסף.
“זה חוק שצריך לעבור, ובעיניי הוא צריך לעבור עם סכום יותר גבוה. ואתה יודע מה, אם אתם מפילים את זה, אז תפילו, אבל אני מבקשת ממך, אדוני שר המשפטים, אני מבקשת שאתה גם תסתכל על הנתונים של המעצרים של ילדים וצעירים בני ובנות הקהילה.
“אתה יודע שהם עדיין מגויסים? אותם אנשים מתגייסים שוב ושוב.
“למה זה בסדר לעצור צעירים אחרים, לא מהמגזר החרדי, כי הם משתמטים ועריקים ולתת חסינות מפני מעצר לחרדים?
“אחרי שהכנסנו את זה, סעיף נוסף, תורת הישראל היא יסוד קיומו של עם ישראל. נטרלת אינטרסים חומריים, כולנו מסכימים שהתורה היא מעל הכול, כעצם קיומנו ואת כל השאר, תשאיר לפוליטיקאים.
“אבל אם כבר, יש את חוק-יסוד: הלאום, בואו ניקח את ערך התורה, ננסח את זה יחד, 'לימוד התורה הוא ערך יסוד במורשת העם היהודי ובעם ישראל'. להכניס את זה לשם וכדאי גם להכניס שם את ערך השוויון.
“הבאנו הרבה חוקים חשובים למליאה ופעם אחר פעם, הקואליציה זרקה את החוקים האלה לפח ואותנו מכל המדרגות.
“אתם מתלוננים על מעצר של עריקים, מי פה ביקר בכלא צבאי? אני הייתי כמה פעמים. גם אנשים צעירים, שאני אישית מלווה, שבאים מרקע סוציו-אקונומי לא טוב וצריכים לעזור להורים, משטרה צבאית מגיעה ועוצרת אותם ותשמעו את הסיפורים למכביר.
“התורה לא שייכת רק לצד אחד של המפה הפוליטית והיא לא שייכת רק למי ששם כיפה כזאת או אחרת, התורה היא של כל עם ישראל. תפסיקו לנכס לעצמכם את תורת ישראל.
“אנחנו בכחול לבן, אנשים של שלום, שרוצים אחדות בעם ישראל, נניח שאנחנו הולכים אתכם, נלך לחוק-יסוד: הלאום ושם נכניס סעיף אחד, זו תהיה פשרה. מדינת ישראל היא מדינה יהודית ודמוקרטית.
“דיבר כאן אילוז על קריסת משפחות המילואימניקים, במקום שנעסוק עכשיו באיך לעזור למשפחות האלה, לנשים, לילדים שנמצאים בהתפוררות.
“הצדק כל כך מופר בזה שאותם לוחמים שלנו ובעיקרם, המילואימניקים, על איזה מאזני צדק?
“ברור לנו שכל מה שמונח זה הרצון להשתמט משירות ולצד זה, הרצחת וגם ירשת, לקבל את מלוא ההטבות ויותר מאזרח ואזרחית רגילים.
“לשם אני אלך, לשם, כי לא הכול מותר בשם הפוליטיקה, אם הם לוקחים את תורת ישראל ובזה מוכנים לשחק ולסחור – זאת בושה.
“הרי ועדת הכנסת, מבלי לזלזל ביושב-הראש, הוא עושה דברו של ראש הממשלה והוא גם גאה בזה, אז אתה פתאום מאמין להם שהם יעבירו לך את זה?
“איזה ניכוס אתם מנכסים לעצמכם את לימוד התורה, כאילו היתר לא לומדים, מי שמתגייס לא לומד. תראה באיזו חוצפה אתם מנכסים את עולם התורה.
“אני חייבת לומר שבסוף, רצות כאן הערות לכאן ולשם, אפילו קצת התבדחויות, אבל בואו נסתכל על מה שבאמת יושב על השולחן: כשמכניסים בחוק את התורה ומתחילים לערבב את זה עם פוליטיקה והישרדות פוליטית או שטיקים וטריקים – אנחנו מבינים מה יושב על השולחן, אין ספק שזה ביזוי התורה.
“אם אנחנו הגענו לכדי מצב – אתם, הקואליציה – שכדי להכשיר את אלפי מחויבי הגיוס שמשתמטים מגיוס, אז זאת פגיעה אנושה בתורה. מהי תורה אם לא להגן על עם ישראל וארץ ישראל?
“חבריי חברי וחברות הכנסת, תארו לעצמכם אישה, אישה צעירה, מלאת תקווה, שרצתה לבנות בית נאמן ויציב בישראל, בית מלא באהבה, להקים משפחה, לחיות חיים שלמים של שלווה, שמחה, שותפות, אך החיים, או ליתר דיוק בן הזוג שלו נישאה, הובילו אותה למציאות שהיא לא פחות מסיוט מתמשך. דמיינו למשל אישה שנפרדה מבעלה על רקע של אלימות במשפחה, ולא הצליחה להתגרש ממנו. גם כשהיא אזרה אומץ היא לא הצליחה להתגרש ממנו. למרות שהיא קמה, הצילה את עצמה, הצילה את הילדים מהאלימות, עדיין הוא מסרב לתת לה גט. אז במקום לקבל את החופש המיוחל שלה היא מגלה שהיא עדיין כלואה.
“לפי המצב הנוכחי נמנעת מהן האפשרות לקבל את הקצבה, על אף שנסיבות חייהן נשלטו בידי הסרבן. העוול הזה מתאפשר משום שהחוק מוציא מכלל הגדרת אלמן או אלמנה את מי שחיו בפירוד לפני פטירת המבוטח או המבוטחת, ושולל את זכאותם לקבל קצבת שאירים, כאמור. ההגדרה בחוק אינה מבחינה בין מצבים שונים של עוולות, ואי-אפשר להסתכל על ספר החוקים ולחשוב שזה סתם ספר שמנוסח בקפידה, במילים גבוהות, משפטיות. יש להן השלכות על חיי אנשים, על חיי הנשים, על חיי הילדים של אותן נשים, ובטח כשמדובר בעת זקנה.
“העוול הזה מתאפשר משום שהחוק מוציא מכלל הגדרת אלמן או אלמנה את מי שחיו בפירוד לפני פטירת המבוטח או המבוטחת, ושולל את זכאותם לקבל קצבת שאירים, כאמור. ההגדרה בחוק אינה מבחינה בין מצבים שונים של עוולות, ואי-אפשר להסתכל על ספר החוקים ולחשוב שזה סתם ספר שמנוסח בקפידה, במילים גבוהות, משפטיות.
“דמיינו לכם, יום אחד הבעל הולך לעולמו, ואז מה שקורה זה שאותה אישה, שהיא גם ככה בעל כורחה נשארה נשואה לו, פתאום לא מוכרת כאלמנה. ואז אנחנו מבינים שהמדינה מנחיתה עליה מהלומה נוספת, בו-זמנית, במות המבוטח. העגונות, כמו שאמרתי, לא מוכרות כאלמנות לשם קבלת קצבת שאירים.
“הצעת החוק שאני מביאה היום בפניכם, חברי הכנסת, איננה עוד תיקון טכני יבש או ביורוקרטי. בספר החוקים העמוס של מדינת ישראל יש הרבה מאוד תיקונים, והתיקון הזה הוא תיקון מהותי ומשמעותי. הצעת החוק הזו נועדה לתקן מצב שבו המחוקק לא מכיר בנשים עגונות ומסורבות גט כמי שנכללות תחת ההגדרה אלמנה בחוק הביטוח הלאומי, לשם הזכאות שלהן בקצבת שאירים. בכך אנחנו גורמים להן עוול אדיר. נשים שמנהלות מאבק, לעיתים לאורך שנים ארוכות, ואז, אחרי שהיו כלואות בידי אותו עבריין, אנחנו הופכים להיות שותפים בעל כורחנו לעוול הזה, באמצעות חוק שלא תוקן עד עתה.
“לגבי החוק עצמו, הוא חוק מצוין, אנחנו לא נפגע באותן נשים שכבר נפגעות.
“ולכן אני קוראת גם ליושבי-הראש של הבית הזה וליושבי-ראש הסיעות, אתה יושב-ראש סיעה, אני יושבת-ראש סיעת כחול לבן – אנחנו צריכים לדאוג שיושבי-ראש הוועדות יהיו הגונים והוגנים, ואם הם רואים שיש התניות, זו לא סיבה טובה לשתף פעולה עם הפקידות הבכירה, אלא לבוא ולומר לאותם פקידים: תבואו, תסבירו בתוך הוועדה.
“ולכן אני חושבת שמחד, אין ספק שצריך לנהל פה דין ודברים עם מזכיר הממשלה בעניין זה. הכבדה וקבירת חוקים על ידי התניות זה דבר שהוא פסול מיסודו ופוגע בדמוקרטיה הישראלית ובשליחות שלנו כנבחרי ציבור.
“הכבדה וקבירת חוקים על ידי התניות זה דבר שהוא פסול מיסודו ופוגע בדמוקרטיה הישראלית ובשליחות שלנו כנבחרי ציבור.
“ההכבדה עם התניות על גבי התניות על גבי התניות לעיתים הפכה להיות באמת שיטה לקבור חוקים, ודרך התחמקות של פקידים דווקא, של משרתי ציבור בכירים.
“היא הופכת למסורבת גט, היא הופכת לעגונה. סרבנות הגט העיקשת הופכת להיות כלי נשק נוסף, אכזרי לא פחות, שנועד – להמשיך לשלוט בחייה. השנים עוברות, לפעמים עשרות שנים – יש כל מיני גברים פסיכופתים שמוכנים לשבת בכלא ומוכנים לאבד כל מה שיש להם, העיקר שהיא לא תקבל את הגט והיא לא תמשיך בחיים שלה. וככה הם שולטים בהן, לצערנו, ביד נוקשה. אין מחיר לחופש. אין מחיר להיות אדם בן חורין.
“החובה היא לדון בוועדה, ואז שיבואו אותם פקידים ויסבירו למה הם מתנגדים לאותה הצעת חוק.
“במצבים מהסוג הזה אישה עגונה או מסורבת גט נענשת פעמיים – פעם ראשונה בחייה, כאשר המבוטח שולל ממנה את הזכות להתגרש ואת החופש. מישהו יכול לאמוד בכסף את החופש? אף אחד לא; ופעם שנייה לאחר מותו, כשנשללת ממנה הזכאות לקצבה, שהיא לפעמים פת הלחם של הנשים האלה, ששרדו חיים מאוד מאוד קשים. רבות מהן מגדלות לבד את הילדים, כי סרבני גט מסוימים הם גם סרבני מזונות מן הסתם.
“סרבנות הגט העיקשת הופכת להיות כלי נשק נוסף, אכזרי לא פחות, שנועד – להמשיך לשלוט בחייה.
“העוול הזה מתאפשר משום שהחוק מוציא מכלל הגדרת אלמן או אלמנה את מי שחיו בפירוד לפני פטירת המבוטח או המבוטחת, ושולל את זכאותם לקבל קצבת שאירים, כאמור.
“אדוני היושב בראש, כנסת נכבדה, חברי וחברות הכנסת, האורחים שלנו, הילדים שפוקדים את הכנסת מדי יום, והיום חלקם נמצאים ביציע. אני מציגה את החוק שעומד לפנינו כדי לבטא את קולן של נשים רבות, שקולן מושתק במשך שנים ארוכות, קולן של מאות ואלפי נשים שהינן חלק מאיתנו, חלק מהחברה הישראלית, אזרחיות – וגם אזרחים גברים, שעובדים ועובדות, משלמים מיסים, מגדלים ילדים במסירות נפש. רבות מהנשים נושאות על גבן סיפור חיים קשה מנשוא, ומתמודדות עם הסיפור בהיותן כלואות בכלא וירטואלי, שהוא בנוסף כלא רגשי ונפשי הכובל אותן – מלהיות בנות חורין ולהתקדם בחייהן, כשעבריין, סרבן גט – עבריינים, חלקם גם נמצאים בכלא, שולטים בחיים שלהן. נשים עגונות אינן יכולות להישאר יותר בצל, אינן יכולות להמשיך להיות נגזלות ונענשות בחסות המדינה. לא ייתכן שאנחנו כחברה לא נסתכל עליהן, על המאבק שלהן, שהרבה פעמים נעלם מעיני החברה. אנחנו צריכים לקחת אחריות על שלומן הפיזי והנפשי של מסורבות גט.
“הצעת החוק הזו היא תיקון של עוול היסטורי, מוסרי, חוקי, חברתי, אנושי מהמעלה הראשונה. זוהי הדרך שלנו, כנבחרי הציבור של החברה הישראלית, להישיר מבט אל עבר אותן נשים, ויש גם גברים, להסתכל להם בעיניים ולומר להם בקול צלול וברור: אנחנו רואים אתכן ואתכם.
“הצעת החוק הזו היא תיקון של עוול היסטורי, מוסרי, חוקי, חברתי, אנושי מהמעלה הראשונה.
“חבריי חברי הכנסת, אנחנו לא הראשונים לזהות את העוול הזה. בתי הדין לעבודה דנו בסוגיה הזו בשורה של מקרים, ובחלקם נקבעה זכאות לקצבה תוך פרשנות תכליתית של החוק, של לשון החוק. אבל לא צריך פרשנות עקיפה. לא צריך פרשנות עקיפה, ששופטים שוב יפרשו בצורה עקיפה כדי לעזור לאזרחים. לכן הגיע הזמן לתקן את החוק ולתת לנשים העגונות את מה שמגיע להן בדין.
“ההכבדה עם התניות על גבי התניות על גבי התניות לעיתים הפכה להיות באמת שיטה לקבור חוקים, ודרך התחמקות של פקידים דווקא, של משרתי ציבור בכירים. ואת הדבר הזה מי שאמור למנוע מראש זה אותם שרים שיושבים בוועדה, ולומר להם: רבותיי, ההתניה הזאת והזאת והזאת לוקחת אותם למסע לפחות של שתי כנסות, אז מה עשינו? מה הועילו חכמים בתקנתם? לכן אני חושבת שאנחנו צריכים אולי לתקן את זה ולדבר עם מזכיר הממשלה, שמעתה כל התניה שקיימת, אם בכלל – 1. להגביל אולי את התניות; 2. הם יבואו אלינו, הם יבואו אלינו. מה שקורה היום זה שאנחנו כנבחרי ציבור צריכים לרדוף אחרי כל פקיד. יש לי כבוד לפקידים ולמשרתי ציבור, אבל אי-אפשר להתחיל לרוץ שנתיים, שלוש וגם יותר אחרי כל זוטר שיש לו הערה.
“מה שהיה פה זה עלבונות אישיים, האשמות, קונספירציות. ובשביל זה גם אמרנו, תקימו ועדת חקירה ממלכתית, בבקשה, זה היה אמור להיות כבר לפני שלוש שנים.
“מה שטלי גוטליב עשתה, היא העמידה איש שב"כ – והם לא אויבים אנשי שב"כ – סליחה, מישהו פה התבלבל אנשי הביטחון הם לא האויבים שלנו, הם המגן שלנו, העמידה אותו בסכנת חיים.
“אני אומרת לך, התיקון הבא צריך להיות שכל דיון על הסרת חסינות יהיה בדלתיים סגורות ובלי מצלמות, כל מה שהיה פה היה לעיני המצלמות.
“אבל לצערי, אני אומרת לך, אדוני היושב-ראש, מה שהיה פה זו התכתשות כאילו אנחנו היינו בקולוסאום של רומא ומי יותר משפריץ דם אחד על השני. ומה שנתגלה בפני עם ישראל, זה לא הבושה שהם רגילים לראות בכנסת, זו הבושה על סטרואידים.
“עכשיו אני אומרת דבר כזה, אנחנו לא מעל העם, אנחנו משרתי העם, אנחנו צריכים להיות הראשונים להוות דוגמה לשמירה על החוק. להעמיד בסכנת חיים איש שב"כ זה דבר שהוא בלתי מתקבל על הדעת.
“עכשיו, אני לא מתפלאת שטלי חושבת שמותר לה לחשוף ולהעמיד בסיכון, בסכנת חיים, איש שב"כ, כי כולנו יודעים, היא הביאה לכאן הצעת חוק בשנה האחרונה, הצעת חוק הזויה שאומרת שכדי לפתוח הליך פלילי או תביעה אזרחית נגד חבר כנסת, צריך רוב הזוי ושערורייתי: מעל 75 חברי כנסת, גם אם אתה עכשיו לא שדדת הבנק.
“מלמדנו שחובתנו לדעת איך יהודי התפוצות חיו, איך הם שמרו על המורשת ועל היהדות ומה הם השאירו לנו כאור, כאור לזכור כאן בארץ ישראל, כדי שאנחנו נהיה נתלים על העוגן הזה, נתלים ויושבים על כתפי ענקים, ענקים.
“אני חושבת שהיום אתה מכבד בחוק הזה יותר מהכול את זכרם ואת המיליונים ששמרו לאורך דורי-דורות על התורה, על היהדות, כמו שאמרתי, על המורשת של עם ישראל.
“ביקשנו אצל מיכאל ביטון, אצל יושב-ראש הוועדה להסרת חסמים, תוכנית, לא כל פעם לבוא ולהגיד ככה וככה. תביאו תוכנית.
“רן, אני יזמתי את התוכנית הזאת ב-2015 עם גילה גזיאל. אתם לא התקדמתם. עשר שנים, כל שנה קיבלתם 20 מיליון שקלים צבועים לצמצום הפרופיילינג בקרב יהודי אתיופיה.
“אם יש מפקד תחנה, שיודע שעוצרים אצלו על ימין ועל שמאל, ילדים בני 12, 13, 14, 15 בני הקהילה, וגם 16, 17, והוא רואה שמופרות הזכויות שלהם, והוא לא עושה כלום, הוא לא צריך להתקדם.
“אי אפשר שעוול כלפי ציבור קטן ומוחלש לא אחת, יישאר עוול רק שלהם. אם לא נעשה את התיקון, התופעות האלה יפגעו בכלל החברה הישראלית.
“אני יודעת שפרסמתם, וזה גם מעציב, בסוף אתם מפרסמים דברים לתקשורת, אני קוראת דרך התקשורת שיש תחנות אדומות, שזו תוכנית שאני ממש ביקשתי ודרשתי ממינקר. זה יצא לתקשורת, לא להכחיש סתם, אני יודעת, כי החברים שלי מהתקשורת אמרו לי שהם קיבלו את זה, וזה לא הוגש לכנסת, אז אני מבקשת שאתה תקבל את כל החומרים.
“לאורך השנים אני זועקת את הכאב של בני קהילתי ובנותיה, והרשו לי, אני מתמקדת בזה, כי למעט הערבים, אני לא חושבת שיש אוכלוסייה שסובלת מפרופיילינג ואלימות משטרתית ופתיחה סיטונאית של תיקים. ואגב, יובל, אתה נגעת בזה שצריך לפלח את הנתונים ולהבין מה קרה, כי בסוף אם 90% מהמעצרים נגמרים ללא תיקים, מן הסתם זה מצביע על כך שיש פה אכיפת יתר ופגיעה אנושה.
“אדוני היושב-ראש, אני רוצה דיון בנושא הזה, כי שוב, אנחנו מדברים על אוכלוסייה שמדברת לא לקצה בהפגנות, אלא בשגרה, בשגרה אתם פותחים לילדים האלה תיקים.
“לא מנחיתים תוכנית לצמצום הפרופיילינג, החיכוך, הפגיעות בילדים האלה, בלי שאתם מסוגלים לשתף את נבחרי הציבור של הקהילה.
“אם רוצים אומץ לב, אדוני היושב-ראש, זה קודם כול לעשות בדק בית, לבחון את כל ה-30,000 תיקים, להבין למה נפתחים 5,000 תיקים בשנה, כי מ-2019 30,000 תיקים, זה 70,000 צעירים, וזה כמעט כל צעיר שני. אין להם סיכוי לשרוד.
“הגענו למצב שאנס רוצה לתבוע את הקורבן בגלל שהיא רוצה לפרסם את השם או את התיק או פרטים ממנו.
“ההשתלחות בנשים שנמצאות בעמדות מפתח היא בלתי נסבלת, היא פשוט בלתי נסבלת.
“ולכן אני חושבת שזה הזוי. ההשתלחות בנשים שנמצאות בעמדות מפתח היא בלתי נסבלת, היא פשוט בלתי נסבלת. אני אספר לכם סיפור. יושבת ביציע עוד יושבת-ראש סיעה. אגב, שלוש יושבות-ראש סיעה הן רק מהאופוזיציה, נשים. רק באופוזיציה יש נשים יושבות-ראש סיעה. ראשי מפלגות אין, לצערנו. אבל כשאנחנו בחרנו באחת הפעמים לעשות מסיבת עיתונאים, שלוש יושבות-ראש סיעה, זה היה בושה לראות איך מחרימים את מסיבת העיתונאים, לא מביאים לידי שידור.
“אז אני רואה שהזמן נגמר, ואני אומר: אני קוראת לראש הממשלה וגם לשר הביטחון ולצבא לעבור מהגנה להתקפה. תודה.
“תושבי הצפון נמצאים תחת מתקפה בלתי פוסקת. איך אמרו? לא הפסקת אש, אלא אש בלי הפסקה – זה מה שהם חווים.
“תופעת הרחפנים חושפת אוזלת יד בניהול המערכה מול חיזבאללה ולבנון. הגיע הזמן לעבור מהגנה להתקפה. וכשאני אומרת "התקפה", זה לדעת להילחם בתשתיות של חיזבאללה.
“תופעת הרחפנים חושפת אוזלת יד בניהול המערכה מול חיזבאללה ולבנון. הגיע הזמן לעבור מהגנה להתקפה. וכשאני אומרת "התקפה", זה לדעת להילחם בתשתיות של חיזבאללה. צריך להילחם בכל כלי שיש ברשותנו, בין בבנקים ומקורות הכסף, בין בשדות הסמים שמניבים להם את היכולת לקנות את אותם רחפנים וכלים וכלי נשק; בוודאי חברות שמושקעות בטרור ובדם של חיזבאללה; עסקים של בנייה.
“מדינת ישראל, עם ישראל נמצא קרוב לשלוש שנים במלחמת קיום מול האויבים שלנו. לצערנו, אף זירה לא נסגרה עם הכרעה ברורה. רבים מהחיילים שלנו שנמצאים בשדה הקרב הם לא רק מהסדיר, הם מילואימניקים. רבים מהם הורים – עוזבים הכול, הולכים להילחם.
“אני שמחה שאתה מפרש אותי, אבל הבוררת אומרת לך שמרגע שעובר החוק, שלושה חודשים, בואו נשאיר את זה ככה. אז למה עכשיו להכריע?
“אנחנו יכולים להביא היום בקריאה הראשונה את פיזור הכנסת, לעשות פטור מחובת הנחה, לפזר את הכנסת הזאת. כל יום נוסף זה נזק לעם ישראל.
“לשים אצבע בעין לשופטים או לפגוע בשופטים זה לפגוע בסדר של מדינת ישראל.
“הלוואי והכנסת הייתה משותקת ולא היה עובר שום חוק, ככה הייתם עושים פחות נזקים, אבל מכיוון שאנחנו יודעים מה אתם מעבירים, אני אומרת שמוטב לפזר לפני שמעבירים חוקים, חוקים הרי גורל שלא הגיוני שמעבירים אותם בנקל.
“ברור לנו ששכר השופטים צריך להיות שכר ראוי, כמו שצריך, שלא ניתן יהיה לפתות שום שופט בשום דרך ושום צורה.
“העובדה שהרבה מאוד חוקים נדחסים לסד זמנים מאוד קצר, שמקשה גם עלינו כחברי אופוזיציה בפיקוח, אבל לא רק, הרבה מאוד חוקים שיש להם השלכות גם תקציביות על החברה הישראלית, בזמן שאנחנו מבינים שיש דברים הרבה יותר אקוטיים, בין אם זה המלחמה בצפון וההתמודדות הקשה של הצפון, כשבחלק מהדיונים היום ידונו בסיוע של הממשלה לאותם תושבים.
“אדוני היושב-ראש, אני מציעה שכבר היום נעביר בקריאה הראשונה, והתאריך שאנחנו נכניס, הוא התאריך ה-2 בספטמבר, שזה יהיה היעד של הבחירות, כך שאנחנו נעשה פטור מחובת ההנחה אחרי שאנחנו נעביר בקריאה הראשונה.
“מה שקורה פה, ההשתלחות הזאת שהיא בכל דרך בשופטים, היא תפורר אותנו. אני רואה את האלימות שמשתוללת ברחובות, ועל כך שאין דין ואין דיין, אין כבוד לשום דבר, אין פרות קדושות.
“אני רוצה לשאול, האם עכשיו בלי להכניס את הטווח תאריכים אפשר להעביר את החוק?
“טווח התאריכים מלמד שאתם באמת לא מסתדרים, בכלל לא מצליחים להגיע לשום דבר בהבנות. הרי אנחנו מבינים את זה.
“אצלנו למשל בכנסת, גם אם אתה סגן יו"ר הכנסת, הפכת להיות מחבר כנסת מן המניין לסגן יו"ר הכנסת, אתה מקבל תוספת. הפכת להיות מחבר כנסת ליו"ר ועדה, אתה מקבל תוספת. הדבר הזה ילד בכיתה ד' יכול להבין.
“מילא אתם מתעלמים ממני, אבל להתעלם מהרב גולדקנופ שהציע ללכת על התאריך ה-2 בספטמבר? זה גם לפני החגים, זה לא מכניס אף אחד לסד זמנים שהוא מטורלל ומטורף, ואז לא צריך להתחיל לבדוק בחוק האם זה זורק אותנו לחול המועד, לא חול המועד, לכל מיני וריאציות כאלה ואחרות, וזה גם לא בשבת.
“אדוני היושב-ראש, אין ספק שמי שמכיר את עמדותיי ואת המאבקים שלי לקידום שוויון, יודע שיש לי ביקורת מאוד קשה, החל מהמערכת המשטרתית, דרך פרקליטות, בתי משפט, מח"ש בוודאי, שלא נותנים את ההגנה הנדרשת, אבל מכאן, מהמקום שכן צריך תיקון, עושים דיונים אמיתיים, רגועים, לא דווקא, לא לכרות את הענפים, לא להעביר מסר כל כך שגוי.
“ראינו את זה בשבוע שעבר עם חוק המעונות. אגב אני יום-יום מדברת עם אימהות חד-הוריות שהן מתקשות, אני אומרת: השמיכה כל כך קצרה.
“שר שמוכן לפגוע ולהקריב את ההסברה הישראלית ואת השם של מדינת ישראל והאינטרסים הביטחוניים. אנחנו ראינו, ורואים, איך יש הידרדרות בחינוך בישראל. מכל זה, אני חושבת שמוטב שהממשלה הזאת תלך הביתה – לפני שנתיים, לא עכשיו. לכן, אני קוראת לכל הכנסת להצביע בעד פיזור הכנסת של כחול לבן. תודה רבה.
“אנחנו רואים את הפגיעה בהסברה הישראלית, שלא לדבר על האירוע שקרה היום בחסות שר בממשלה, השר בן גביר, גם במחיר שיש לו לייקים בטיקטוק.
“מכל זה, אני חושבת שמוטב שהממשלה הזאת תלך הביתה – לפני שנתיים, לא עכשיו. לכן, אני קוראת לכל הכנסת להצביע בעד פיזור הכנסת של כחול לבן.
“כחול לבן בהובלת בני גנץ – היינו הראשונים להיכנס לממשלת החירום הלאומית שהוקמה כאן. המשבר הנורא קרה במשמרת של הממשלה הזאת, ועם זאת, לא היססנו. שמנו כל שיקול פוליטי בצד.
“תשימו לב, ביום-יום, כשאנחנו בתוך שגרה לחוצה של עם ישראל, ולפעמים כשאתם רואים סביבכם חיילים, חיילות, של יהודי אתיופיה, תזכרו שיש רבים מהם שמאחוריהם מסתתר סיפור גבורה שפשוט מלמד אותנו מהי אהבת ישראל, מהי אהבת ארץ ישראל, מהי ציונות ולמה התכנסנו פה.
“כנסת נכבדה, אדוני השר, היום כמה ימים לאחר ציון יום ירושלים, וגם את היום לזכרם של יהודי אתיופיה שנספו בדרכם לישראל אנחנו מציינים כאן בכנסת, במליאה, במקום הדמוקרטיה, ביתו של העם, ולא מוותרים אף שנה.
“הלכנו לילות כימים, בלי פחד, עם רעב, מוכי חום, עייפים, ילדים נעלמו, ילדות נאנסו, הותקפנו על ידי שודדים – זה לא סתם שודדים, זה ליסטים של מדבר – חצינו מדבריות, מתנו מרעב.
“אז אני רק אומר לכם שבכנות קשה מאוד לפתוח את הדיון הזה, חשיפת רשת הורים פדופילים. זה מרעיד את אמות הסיפים. אין אדם שהוא שפוי שהסיפור הזה לא טלטל את נפשו, הרבה לפני שאני כאן כיושבת-ראש ועדה. אני כאן כאמא, כבת אדם.
“אבל מי שלא נותן את יומו יומה של נפגעת ונפגעי עבירה צריך להתחייל לעשות שיימינג לנבחרי העם, שהם תוקעים את זה. זה חוק שאני אומרת לכם כבר שלוש שנים.
“בסוף הקלות שכנראה היום פדופילים ברשת יכולים להגיע לקבוצה כזאת, מה ההערכה שלכם שיש עוד קבוצות אלה? כי אם אותו אדם, אזרח, מגיע בקלות יתרה, זאת אומרת שמנסים להרחיב פעילות ויכול להיות שיש עוד תאים כאלה. אני קוראת להם תאי טרור מיני.
“אנחנו נשאל את זה את הפרקליטות. זה בעצם לסרס אזרחות ערנית.
“מבחינתי זו הייתה הנחיה תקדימית שקיבלתי עליה אישור שזה אמור להיות עם פרקליטות, משטרה, משרד המשפטים והרווחה.
“לכן אני חושבת שבמובן של המאבק נגד עברייני מין והפגיעות בילדים ובכלל בנפגעי עבירות מין החשיפה לציבור היא כל כך משמעותית.
“ואני אומרת, כדי לטפל באירוע ובתופעה חברתית צריך לדעת מול מה אנחנו עומדים. באמת, לקחת את זה כמשימה, לרדת לרזולוציה של שאלות של כמה מדובר, כמה באמת בסוף הסתיימו בכתבי אישום. מי המדווחים, מי הפוגעים. להבין תמונת מצב.
“שם באמת זה עבריינים מורשעים שהשתחררו ומפקחים עליהם. אבל יש פה כוח שצריך לראות איך אנחנו אולי, אולי זה לא הפונקציות שנמצאות פה.
“עבריין מורשע שהפרשה הסתיימה, אתם יכולים לחשוף את השם שלו. או בן אדם שנפטר ואנחנו מכירים כולנו את השם שלו. אפשר. אבל לא לחשוף נפגעים אחרים כי אנחנו לא עושים אאוטינג לאף נפגע.
“את באה לדיון בכנסת ישראל. פה זה לא שוק, זה חיי ילדים. ואני שואלת אותך עם איזה נתונים את הגעת אלינו? אני לא צריכה פה עכשיו מניפסט. מניפסט נותנים חברי הכנסת. אני רוצה לדעת עם איזה נתונים באת.
“עלתה הסוגייה של עבירות המין ודווקא גורמי המקצוע התנגדו. אנחנו צריכים לעשות עבודה. גורמי המקצוע צריכים להפסיק את ההתנגדות לחוק שכזה. אבל מי שפגע בילדים, אפילו בילדים אחים או ילדים אחרים לא יכול להיות אפוטרופוס.
“הוועדה מבקשת לעדכן ולשכלל את התוכניות החינוכיות כך שגם ההכשרות לצוותי חינוך יהיו בגדר חובה. זו הנחיה של הוועדה.
“אנחנו צריכים לשאול את עצמנו אילו כלים אנחנו צריכים, גם כולל כלים חדשים ואפילו תיקון חקיקה. אנחנו לא משילים אחריות מהחובה שלנו כנבחרי הבית הזה, כמחוקקים וכמפקחים על הממשלה.
“הדבר השני, צריך לבחון עם המשטרה אם יש לה את הכלים מול הפרקליטות להביא לכתבי אישום שהם מספיק מרתיעים. גם כתב האישום. עוד לפני גזרי הדין ובתי המשפט.
“אולי לפני שאת יוצאת, אני חושבת שצריכה להיות פה תוכנית לאומית, גם אם לא רחבת היקף, שיושבת ובוחנת על פני כל תחנה איפה אנחנו נותנים את ההגנה. כל עוד לא יהיה דבר כזה, אני אומרת לך, זה כל הזמן לנסות לאחוז.
“אני קוראת מכאן לכל אזרח ואזרחית בישראל, להורים, לאימהות, לסבים, לסבתות, אחים, אחיות, שכנים ושכנות, אל תעצמו את העיניים, אל תחרישו. אם אתם רואים משהו, אם אתם חושדים אפילו במשהו הכי קטן, גם אם הוא נראה נורמטיבי, אולי, ספק. כשיש ספק אין ספק.
“זה מודל שצריך להרחיב אותו. זה מזכיר לי קצת את הפיקוח של יחידת צור.
“הוועדה קוראת לשר לביטחון לאומי בראש ובראשונה לפני כל דבר אחר לקדם החלטת ממשלה בין משרדית למאבק באלימות מינית ופיזית כלפי ילדים.
“אני אומרת אם זה בסופו של דבר נשיא בית משפט מחוזי שרואה ואמר שזה עבר את רף החשד המבוסס שאמרה שלי זה בהחלט תיקון של חוק. זה תיקון חוק.
“חייב להיות מחלקה וכוח אדם מאסיבי משמעותי, רק על הפגיעות המיניות בילדים. חייב.
“איך אתם נכנסים לפעולה, איך אתם מזהים את הפדופיל?
“הוועדה קוראת לחזק את מוקד 105 בתקנים ותקציבים במידת הצורך. ולבחון הקצאת מדור מיוחד, ספציפי בתוך 105, שעוסק רק במאבק בפדופיליה בפגיעות מיניות כלפי ילדים.
“ואנחנו צריכים לשאול את עצמנו בכנות בתוך זה, האם החקיקה הקיימת ורף הענישה, יש פה פער מאוד גדול בין המציאות לבין מה שקורה עם הרשויות לגזרי הדין.
“אני מוכנה לגייס לפה חברי כנסת שאנחנו נשב ונדון על הדבר הזה. אם תביאו לנו טיוטה מהמטה שלכם, אנחנו נוכל לבחון את זה ואז נתחיל דין ודברים עם הפרקליטות.
“מי שהיה צריך להגיע לפה זה לא פחות או יותר, או פרקליט המדינה או מי שאמון ברמה הארצית על פגיעות מיניות יחד לצידה של הגברת הנכבדה, יעל בן שמחון.
“החובה שלכם כפולה ומכופלת כאשר מדובר בקטינים שצריכים, שאתם צריכים להיות הפה שלהם מול בית המשפט.
“ייעוץ וחקיקה, אנחנו חייבים לשנות את החוק. ואם המשטרה אומרים לכם הכלים שנמצאים ברשותנו לא עוזרים לנו למגר את התופעה, זה מה שאנחנו נעשה.
“אתה אומר אתם עושים פעילות. אתה אומר שני מקומות כן משתפים אתכם פעולה, אבל זה לא קיים בכל הארץ.
“אנחנו יודעים שהפרקליטות ממש דווקא מגמה נהייתה שמרנית. על אף שהכריזו על עבירות המין כאחד הדגלים שאתם הולכים להיאבק בהם. פרקליט המדינה בכניסתו לתפקיד זה לא. ממש לא. אנחנו רואים את זה בכל תחומי האלימות וגם באלימות מינית.
“בסדר, אמרתי, הבעיה התקציבית בסוף תתכנס לה. האם בגלל זה אנחנו נעשה רשאי ונעקר את החקיקה?
“יוקם מכון ונכניס שנות התארגנות. אז את אומרת כדי שזה לא יפגע ביכולת. יש לפעמים שנות התארגנות ובאמת זה לא מיידית.
“ואני אומרת לך, השר למורשת הוא היחיד בעצם שמוכן לעזור באירוע הזה. אם אתם אומרים שאין כסף, הנה, בבקשה. תצאו עם משרד למורשת, אם צריך להעביר את זה למשרד המורשת אין לנו בעיה.
“כי אני יודעת שהשר אמר לי שהוא מוכן לתת מתקציב הזה. ואם זה שלושה מיליון זה לא בשמיים. תעזור להם לפתור את זה, הרפרנט של האוצר, יחד עם משרד ראש הממשלה וזו התחלה טיפה יותר טובה.
“יש לפי חוק דוד לוי ז"ל, על פי חוק הרב דרוקמן, שנתיים ראשונות שני מיליון וחצי. כל מה שאנחנו צריכים, אורית יקרה, מיליון וחצי שקלים.
“אז בואו נכניס הדרגתיות. אמרנו גם בדיונים הקודמים שאפשר לתת הדרגתיות. התחלת הקמה בשנה ראשונה, שנה שנייה למצוא לזה תקציב.
“הרבה פעמים אומרים שנבחרי הציבור לא הוגנים כלפי משרתי ציבור בכירים. אבל גם משרתי הציבור צריכים להיות הוגנים כלפי נבחרי הציבור. אנחנו הקול של הציבור, אנחנו לא יושבים פה על דעת עצמנו, אין לנו איזה גחמה.
“עשית משהו כדי להגיע לסיכום? כן, אתם, כמשרד רה"מ, לא הבנתי. אתם עשיתם משהו כמי שאחראים על התחום? הרמת טלפון למישהו מהאוצר ואמרתם בואו נמצא את הכסף?
“אל תזלזלי במיליון שקלים. אל תזלזלי, תתחילי ותמצאי את הכסף. אז מה אתם? אימפוטנטים? באמת, אני לא מבינה את זה. את מבינה שאנחנו הולכים לתקוע את החוק הזה בגלל שאתם באים ואומרים אנחנו לא יודעים לעשות כלום עם מיליון שקלים?
“אני אגיד לך משהו, אני הלכתי לבקר במכון גולדה מאיר, המכון. אני אומר לך, זה מביש שהם בכוחותיהם הרבים ובאמת המון כבוד, אבל זה לא רציני. זה לא רציני שהמדינה לא לוקחת ומעיפה את הדבר הזה.
“אחד, האוצר הבטיחו לנו מיליון שקלים. זה נאמר הלוך ושוב כמה פעמים ולכן גם הצלחנו להעביר את זה בקריאה ראשונה. יש בידינו ויש בידכם לדאוג שהחוק הזה יעבור.
“המציאות היא שיש הרבה מאוד חוקים פרטיקולריים וספציפיים לאישים וזו אישה שצריכה להיות מונצחת כראשונה בהיסטוריה במדינת ישראל להיות ראש הממשלה.
“אבל אני מכירה תאגידים עם ארבעה מיליון, למשל התאגיד למורשת יהדות אתיופיה, שזה לא על אדם אחד, זה של קהילה שלמה. עם הרבה מאוד מחקרים וזה על ארבעה מיליון. ארבעה מיליון זה בהישג ידכם.
“משרד רה"מ זה לא סתם משרד, זה משרד שאמור לתכלל, להוביל.
“אני עורכת דין ואני אומרת לך שיש הבדל גדול בין יפעל להקמת. כי אתה משאיר איזה טווח זמן של פעולות עד שיוקם. ולא מסנדל אותה. לעומת רשאי. רשאי אתה משאיר גם את האופציה שלא יקרה.
“אני אומרת לך עכשיו, ואתה תהיה שותף איתי: אם הסוכנות ומשרד העלייה והקליטה לא יעשו את זה, אני אישית הולכת לרשום לכל התורמים של הסוכנות היהודית, שלא יעזו לתת ידם בתרומות לעלייה ולקליטה.
“תמצאו את הכסף מתחת לבלטות, כי יש הרבה מאוד תקציבים למען יהודי אתיופיה. אם היינו עושים משאל קהילתי, היו אומרים להקצות שליש מאותם עשרות מיליונים, אם לא מאות מיליונים לעלייה בשביל המשפחה הזאת.
“הם לא ביקשו הרבה: הם ביקשו טיפול, ביקשו הסעות וביקשו קמפיין. זו בושה, אני מתביישת, אדוני היושב-ראש, שאנחנו חוזרים לכאן שוב ושוב והדבר הזה לא נפתר חודשים ארוכים.
“אני אומרת, אני קוראת לכל הערוצים ולכל כלי התקשורת לא להמתין שהמדינה תיתן 4.8, טיפה בים של התקציבים כדי לעודד יוצרים בני הקהילה. תרימו את הדגל הזה, תפתחו את השערים. הם עוברים דרך חתחתים.
“וגם החוק מכיר באמת לפי סעיף 6ו(2) "לשם עידוד הפקות מקור בשפות האמהרית והטיגרינית בעבור קהילת יהודי אתיופיה בישראל ולצורך סיוע בהשתלבותם והסתגלותם של חברי הקהילה בחברה ייקבע תקציב שנתי בסך של 4.8", אגב הייתי רוצה שזה יכפיל את עצמו, לצערי זה לא.
“התיקון הוא שהמחצית זה יהיה גם, אנחנו פותחים את זה שזה לא ישודר, התכנים שלהם לא ישודרו רק בערוץ האתיופי. תהיה כאן אפשרות לבוא גם למיינסטרים, לערוצים של המיינסטרים באשר הם כדי שאותם יוצרים יוצאי אתיופיה יקבלו את התקציבים ויבואו אליכם.
“אדוני היושב בראש, כנסת נכבדה, אני רוצה לפתוח בפרשה מזעזעת, שכל אימא, שכל אבא, שכל מקבל החלטות בבית הזה, שכל מי שנושא תפקיד במערכת האכיפה והמשפט, כל מי שהוא איש חינוך חייב להיחשף אליו, כל אדם שאוהב ילדים וכל בת אדם שדואגת לשלום הילדים שלנו. הבוקר נחשפה פרשה מטלטלת, חולנית: רשת של אבות ישראלים שפתחו קבוצה שבה הם, פדופילים, מצלמים את הילדים שלהם, משתפים אחד את השני מה הם עושים לילדים, תוך כדי פגיעות מיניות, מצלמים את איבריהם המוצנעים.
“אני בימים הקרובים מתכוונת לשקוד על חוק בדיוק על זה – קבוצתי. בדיוק על זה, לא רק קבוצתי, גם להחמיר על מי שעושה את זה כיחיד, גם בטח כשזה קבוצתי. זה חייב להיות עונשים חמורים.
“אני חושבת שאנחנו צריכים להיות יד ברזל, החל מהמשטרה והפרקליטות – להתעורר, להתעורר, הפרקליטות. וגם בית משפט. גם בתי המשפט חייבים, השופטים חייבים להתעורר.