“בגלל כל המשבר הגדול הזה, יש הגירה שלילית והיא פוגעת בעם ישראל. בגלל שכשמשפחה ישראלית יורדת מהארץ, המרחק שלה מהתבוללות הוא דור אחד. כי הילדים עוד יהיו ישראלים, אבל הנכדים כבר לא. ההגירה השלילית הזאת פוגעת בעם ישראל בכך שהיא מגדילה את הסכנה להתבוללות.
“הרבה מהקיום של מדינת ישראל והיהדות של עם ישראל בתוך מדינת ישראל, תלוי גם ביהדות התפוצה. אנחנו צריכים את היהודים בעולם, אנחנו צריכים את הגב הזה, את הערבות ההדדית הזאת של כל יהודי באשר הוא.
“בשלטון המקומי, כל שנה יש ביקורת של משרד הפנים. במשך שלוש שנים לא היו שום הערות בביקורות והייתי גאה מאוד בעובדים בעיקר.
“כולנו צריכים להיאבק למען החזרת הערבות ההדדית והאחדות. אסור לנו לקדם חוקים שמקדמים את הקיטוב ואת הוויכוחים בעם ישראל.
“אבל המהירות, או היעדר אסטרטגיה בכל מה שקשור להסברה וליחסים הבינלאומיים, היה בעוכרינו, ואיבדנו לא רק את אירופה, איבדנו גם את המפלגה הרפובליקנית, וגם את המפלגה - - -.
“אז שאלתי את עצמי, מעניין אותי כמה נשארים בגיל 27, בגיל 28, זה יהיה איזשהו מדד, האם השהות שלהם עד גיל 26 זה איזשהו מקלט מגיוס, או באמת תורתם אומנותם זו לוגיקה.
“וזה אולי הזמן לפתוח את הדיון לנושא של הביזוריות מול ריכוזיות, שהגיע הזמן שהממשלה טיפה תרפה מהריכוזיות שלה כלפי הרשויות המקומיות, ותאפשר יותר עצמאות לראשי הערים או הרשויות, שהם באמת יודעים הכי טוב מה טוב לתושבים, יודעים באופן הכי מושכל לנהל את התקציבים ולתת סל השירותים, וזה גם ברווחה, וזה גם בחינוך, וזה גם בתכנון ובנייה, וזה בהרבה מאוד.
“המצב שאנחנו נמצאים בו, בשונה, בעבר זה היה אחוז יותר קטן, עכשיו זה ברירת מחדל שכולם לא. המצב הזה נובע, ולימור אמרה את זה קודם, שזה לא נמצא בסט הערכים שלהם להתגייס.
“לצערי, זאת מדיניות מובנית של השלטון המרכזי, כי זאת הדרך לשלוט על הקולות קוראים ועל התקציבים, אבל הגיע הזמן לתת יותר עצמאות לרשויות המקומיות, וההוכחה היא שהזהירות של ראשי הרשויות בהזדהות פוליטית שהיא לא השלטון המרכזי.
“ברגע שהיא אפשרה לזרמים מאוד גדולים ללמוד בחינוך עצמאי, וגם לתקצב אותם ברמה כזו או אחרת ללימוד עצמאי, את זה לא מלמדים שם בחינוך העצמאי, עכשיו, אחרי 40 שנה שמאפשרים להם, והתחזקות של החינוך העצמאי, ועוד ועוד, ופחות ניגשים לחינוך הממלכתי חרדי, עכשיו ברור שאין להם את אותם ערכים שהילדים שלנו מתגייסים, וברור שהם יגידו "נמות ולא נתגייס", וברור שהם יגידו שהם לא ציונים, וברור שהם יגידו שהם לא בעד המדינה, מבחינתם המדינה היא לא ישות, וברור שהם לא יישבעו לחוקי מדינת ישראל.
“יש כאן חברי כנסת חרדים, אני שואלת את פרוש, כשאני נשבעתי לכנסת ישראל כנבחרת ציבור, אני נשבעתי למדינת ישראל ולחוקיה.
“נשאלת השאלה, האם רק בכוח החרב, או שגם חושבים על אסטרטגיה שהיא אסטרטגיה מדינית, ואני אפילו לא מדברת מול אויבינו.
“וההבנה של ראש רשות שהוא לא צריך להיות נסמך על שולחן הממשלה, אלא לבנות את הרשות שלו בצורה שהיא תעמוד בזכות עצמה מבחינה כלכלית, היא מפתח לאיכות השירות ולאיכות החיים שנותנים לתושבים.
“יש שם בית ספר שהוא בבעלות הרשות, קיבלתי החלטה שאני בונה כיתת מגמת תנ״ך. בכיתת מגמת תנ״ך בניתי אותה, התאמתי אותה לבית כנסת. ונתתי את המפתח לשבתות ומועדי ישראל לקבוצה שרצתה בית כנסת.
“הם בעד גיל 26 נמצאים בשלב שנקרא דחיית שירות. בגיל 26 הם מקבלים פטור. הם פטורים גם ממילואים מכל שירות למדינה.
“בדיונים על החוק, לא על הוורסיה הזאת, הרזה והלא עניינית, בדיונים על החוק, אני אמרתי, שאני חושבת שכולם צריכים להתגייס, לשלב להם איזה שהם מסלול של לימוד וצבא, ואחרי זה, ברגע שהם היו חיילים, הם יכולים לתת עוד 30 שנה במילואים.
“קיבוץ נגבה, קיבוץ של השומר הצעיר, ההארד-קור של השומר הצעיר, עם חברי כנסת לשעבר ממר"צ. והייתה בקשה להקמת בית כנסת.
“כשהיה ילד עם צורך מיוחד ספציפי, היינו מחפשים ממחלקת החינוך, מחפשים בסביבה הקרובה, מסיעים אותו כמובן ומתאימים לו, אם זה שפה, אם זה תפקוד כזה, תפקוד אחרת, ראייה, לא משנה מה. ותמיד מצאנו, ולא היה לנו מסגרות, אבל תמיד מצאנו בקרבת מקום, וכמובן הובלנו אותם בליווי סייעת למקום.
“ובסוף מה שעשינו, זה שהקמנו גן שפתי אצלנו, ואמרנו לשכנים, בואו אלינו, כדי שלילד הזה תהיה מסגרת ראויה ומכבדת. גם זה, אפרופו ראש עיר של כולם, לא יעלה על הדעת.
“אני חושבת שכל יהודי צעיר שכוחו במותניו יכול לשרת שלוש שנים. לשלב אורח חיים חרדי במהלך אותן שלוש שנים, ואז ללכת ללמוד תורה כמה שהוא רוצה, וגם להשתלב בשירות המילואים במשך עוד 30 שנה.
“אני חושבת שדווקא בנושא הזה היה נכון שיושב-ראש הוועדה ישמע את הדברים שיש. דווקא בגלל שזה כזה נושא שנוי במחלוקת.
“בהגדרה ישיבה יתווסף תנאי שלפיו מתקיים בה פרסום פומבי של נתוני הנוכחות בכל ישיבה, נימוק בלא רישום נוכחות דיגיטלי וביקורות פתע בלתי מתואמות.
“אנחנו מבקשים להוסיף, 'ושהיא מוסד חינוכי מוכר ומפוקח' והנימוק שלנו שהישיבה צריכה להיות מוסד חינוך מוכר ומפוקח כי השינוי הזה נדרש לטובת הבטחת הבקרה, בעיקר הבטחת השקיפות וכמובן אפשרות של אכיפה בפועל של ההסדר.
“בהסתייגות 58 אנחנו מבקשים שיבוא שר הביטחון לדווח לוועדה אחת לחודש על מידת קידום מטרת הפרק. הנימוק הוא כי בקרה פרלמנטרית אפקטיבית, במיוחד בעת מלחמה, מחייבת דיווח תכוף ומפורט לוועדה שאדוני יושב בראשה ופרסומו לרבות נתוני נוכחות, תעסוקה ואכיפה, כי מדובר פה על עריקות מוסדרת.
“65, אנחנו מדברים על הגדרת ישיבה, אדוני, ואנחנו רוצים שבסופה יבוא 'ובלבד שהישיבה מקיימת נוכחות מבוקרת ומתועדת של תלמידיה'. הנימוק הוא כי בלא רישום נוכחות דיגיטלי, ודיברנו על זה גם במהלך הדיונים הקודמים, וביקורות פתע בלתי מתואמות לא יהיה ניתן לפקח על עמידת התלמידים בתנאי הלימוד.
“בהגדרת ישיבה יתווסף תנאי שלפיו מתקיים בה הצלבת נתוני תעסוקה מול המוסד לביטוח לאומי.
“הנימוק הוא שבלא רישום נוכחות דיגיטלי וללא ביקורות פתע בלתי מתואמות לא נוכל לפקח באופן עמיד שבאמת התלמידים עומדים בתנאי הלימוד ואנחנו מאוד מודאגים מהעובדה שחלקם עובדים ולא עומדים באותן תקנות שהחוק הזה מבקש להסדיר לבאמת תורתם אומנותם.
“אנחנו מבקשים להוסיף בסוף ההגדרה של ישיבה, ישיבה שלא הוסרה מן הרשימה בשל אי נוכחות בשלוש השנים שקדמו לה, אנחנו מבקשים לקבוע מנגנון ברור להסרת ישיבה שאינה עומדת בתנאי הנוכחות, אחרת נותרת ברשימה הכללה שאינה משקפת את הלימוד בפועל, זאת אומרת יש מצב שיהיו ישיבות שנפסלו מאיזה שהיא סיבה ואנחנו מבקשים שלא הוסרה מהרשימה שלוש שנים אחורה בכדי להבטיח שזו אכן ישיבה שעומדת בתקינה וברף השעות.
“הוועדה עוסקת לילות כימים בחוק הזה ובחוקים תואמי החוק הזה וחליפים לחוק הזה ולכן רק טבעי שאנחנו נקבל דיווח אחת לחודש על הנוכחות ועל היישום של החוק.
“בלא רישום נוכחות דיגיטלית וביקורות פתע אי אפשר לפקח באופן עמיד על עמידת התלמידים בתנאי הלימוד, חלק ניכר מן התלמידים אינם נוכחים בפועל, רבים מהם עובדים.
“62, מטרת הפרק אינה שימור המצב הקיים אלא שינויו לקראת גיוס. הנימוק הוא שלחוק בנוסחו אין כל מטרה לגייס או לצמצם את אי השוויון, ידוע לכול, ראוי לעגן במפורש מטרה של צמצום הפער בנטל השירות והבאת התלמידים לשירות.
“להזכירכם, זאת הייתה מהות החוק הקודמת והנימוק הוא שאסור לקדם הסדר שמשפיע על הגיוס בלא הנחת נתונים עדכניים ומאומתים על היקפי הגיוס וההשתמטות בפני הוועדה.
“אנחנו אומרים שההסדר פוגע פגיעה עמוקה בעיקרון השוויון, מייצר אפליה חמורה בין קבוצות מיועדים לשירות ולפיכך הוא אף צפוי להיפסל שיפוטית ואנחנו רוצים למנוע את המבוכה מבית המחוקקים ובטח מהיושב ראש המכובד שעומד בראש הוועדה שמקדמת את החקיקה, למנוע את המבוכה.
“בהגדרת ישיבה אנחנו מבקשים להוסיף תנאי שלפיו מתקיים בה ביקורות פתע בלתי מתואמות מראש. אנחנו למדנו כבר שיודעים מראש מתי מגיע המפקח.
“אנחנו מבקשים להוסיף 'ולהשגת יעד שנתי של צמצום פערי הגיוס בשיעור שלא יפחת משליש כל שנה', כשהנימוק להסתייגות הוא שלחוק בנוסחו אין כל מטרה לגייס או לצמצם את אי השוויון וראוי לעגן במפורש מטרה של צמצום הפער בנטל השירות והבאת התלמידים לשירות.
“אנחנו מבקשים להבטיח בקרה, שקיפות ואפשרות אכיפה בפועל של ההסדר גם על כוללים ולא רק לישיבה בהגדרתה.
“61, אני מבקשת לציין שאנחנו מבקשים להוסיף 'הוראות הפרק כפופות להכרעות בית המשפט הגבוה לצדק בעניין הגיוס', כי אנחנו יודעים שעומדים מספר פסקי דין של בג"צ בעניין של ההשתמטות והסדרת המעמד של מחויבי הגיוס, ולכן אין להשתמש בחקיקה כדי לעקוף צווים שיפוטיים שמחייבים אכיפה כלפי מי שאינם מתייצבים.
“אנחנו מבקשים להוסיף תנאי שלפיו מתקיים בה פיקוח בידי גורם בלתי תלוי שאינו מבקרים, כמו שבהצעת החוק, וששימשו בעבר לתמיכה בישיבות.
“בהגדרה ישיבה אנחנו מבקשים להוסיף תנאי שבה מתקיימת דגימה אקראית ובלתי צפויה של התלמידים, וגם פה אנחנו רוצים להבטיח שהנוכחות מתקיימת כסדרה ושיש פיקוח, יש שקיפות, ושתלמידי הישיבות לא בוחרים במקום לבוא לישיבה לצאת לעבודה וללכת לפעילויות אישיות שלהם על חשבון לימוד התורה שהוא כל כך חשוב וקריטי והוא חליף לשירות צבאי וחליף לעומס ולנטל שיש על המשרתים.
“אנחנו מבקשים להוסיף בהגדרת ישיבה תנאי שלפיו בקרה על נתוני מחזורי הכניסה והיציאה מן המבנה יהיה רישום.
“אנחנו רוצים שזה יהיה באמת אובייקטיבי ואנחנו שוב בעד הנוכחות הדיגיטלית, ביקורות הפתע הבלתי מתואמות, בכדי להבטיח שבאמת הם לומדים ובאמת תורתם אומנותם וזה לא פיקציה לפטור מגיוס.
“אין לי אלא להצר שכנסת ישראל כבודה נרמס עד דוק על ידי העומד בראשה, שלא דואג שהכנסת הזאת באמת תהיה בית המחוקקים.
“ועכשיו אנחנו נמצאים בוועדת החוץ והביטחון בחוק מתן חנינה גורפת לעריקים, אבל לא רק לעריקים שלא התייצבו, גם לכאלה שכבר נפסק נגדם פסק דין, גם הם יקבלו פטור, חנינה גורפת, משהו שהוא בניגוד לכל אמות המידה, לשוויון, להכול.
“נאומים בני דקה הם חשובים, אבל הכנסת הזאת בכוונה תחילה לא שמה שום דבר מהותי על סדר-יומה. כבר חודשים רבים שבימי שלישי הכנסת מתכנסת לנאומים בני דקה, ולפעמים לאיזה מילים לזכרו, ומתפנה להמשך ההפיכה המשטרית ולדיונים בוועדות.
“ארבע שנים שהקואליציה הזאת מהנדסת לציבור את התודעה, כדי שיחשבו שהכול מותר: מותר להפר החלטות בית משפט, מותר לעודד השתמטות המונית, מותר לרדוף אזרחים ולהטריד אותם; מותר לא לעשות כלום נגד הפשיעה הרצחנית; מותר להדיר נשים מצוותי קבלת ההחלטות; מותר לייצר הפרדה מגדרית באקדמיה, הפרדה במרחב הציבורי; מותר לחלק תקציבים למגזרים מקורבים; מותר לעודד מליציות טרור אלימות בשטחים, מותר להפקיר אזרחים, מותר להפקיר חיילים.
“ידע עם ישראל שבקרוב אנחנו נקים ועדת חקירה ממלכתית, נגיע לחקר האמת, לזכרם.
“המסקנות היו קשות ונוקבות: הכתובת הייתה על הקיר, את אסון מירון ניתן היה למנוע, תרבות רעה של ראש קטן, של מזעור אחריות ושל התחמקות ממנה.
“הפכתם את המפלגה הלאומית הליברלית של בגין, של שמיר, למפלגה כהניסטית, מפלגה חשוכה, עלובה, אבל לא תצליחו להפוך את המדינה כולה לכזו.
“לא ניתן לכם לחטוף את המדינה, לא ניתן לכם לנרמל את הטירוף, את ההדרה של ראש ממשלה שנאשם בפלילים; לא ניתן לכם לנרמל את הפגיעה באזרחים, לא ניתן לכם לברוח מהאחריות על המחדל הנורא ביותר בתולדות המדינה, על הפגיעה במשרתים לטובת המשתמטים; לא ניתן לכם לנרמל את העבריינות – כן, גם זו שלכם, כשהכרזתם אתמול שתפרו צו שיפוטי, וגם של אנשי שלומכם.
“בסעיף 2(1)(ב), וברוח הדיון שהיה לנו פה, אני רוצה שבסיפה יבוא – "ובלבד שהוגשה לוועדה חוות דעת כלכלית של הרשות המקומית בדבר השפעת התוכנית על הכנסות הארנונה של הרשות".
“בסעיף 2(1)(א) – אחרי "או ממסחר" יבוא – "ובתנאי ששינוי הייעוד לא יפחית את הכנסות הרשות המקומית מארנונה עסקית ביותר מ-5% באותה שנת תקציב, אלא אם פוצתה על ידי שר האוצר".
“בכל הוועדות האלה, גם בוותמ״ל, גם בוותמ״ג וכולי, יש כאן החלשה שיטתית של הוועדות המחוזיות, שהן הכי מקצועיות והכי מכירות את מרחב התכנון שלהן.
“זה טיבם של הוראות שעה. הוראות שעה, התרגיל הזה, או הקונץ-פטנט הזה, שכל פעם מאריכים עוד ועוד, ונדון על זה מחר בוותמ״ל, עוד ועוד ועוד, היא לא במקומה. אנחנו מדינה שאמורה להיות מסודרת.
“התכנון הוא מתוכנן על דו-שימוש והוספת זכויות בנייה למגורים. הוותמ״ג צריך לתת דעתו שזה שהוא מוסיף יחידות דיור, הוא לא פוגם בפוטנציאל הארנונה המקורי שהיה לרשות המקומית מהתב״ע המקורית.
“הוועדה המחוזית לא תמיד סופרת את הרשות המקומית. לא בשביל זה צריך לעשות את העיקוף הזה.
“מאחר שמדובר באזורי תעשייה ותעסוקה, האתגרים הסביבתיים הם רבים מאוד. זה יכול להיות מצב של זמינות שטחים ירוקים, זה יכול להיות מצב של ניקוזים, של ביוב, של נוף, של קו רקיע, הרבה מאוד דברים.
“זאת אומרת, אולי מראש צריך להגביל את הפעלת הוותמ״ג באיחוד, כמו שעשינו עם ההתחדשות העירונית, עם המתחמים של הדיור, של המלחמה, עם השיקום, שאמרנו, מתייחסים לזה כמתחם תכנון.
“גם פה יש דאגה, ורוצים להביא לידיעתו של שר הפנים השלכות על השלטון המקומי. זה יביא אותו בהיבט הזה, בעיניים האלה, של השלכות על השלטון המקומי, ולכן השר בעצמו צריך לבוא ולתת דעתו על התוכניות האלה.
“לוותמ״ל יש חובת דיווח לוועדת הפנים של הכנסת. בשונה מהוותמ״ל, לוועדה הזאת אין, לא בחוק. ולפיכך אני חושבת שצריך ליישר קו לפחות ברמה הזאת, שייתנו דיווח.
“הסתייגות נוספת – לפני שיוצאים לכל ההליך של ועדת המשנה הזו, ותמ״ג, בסיפה של סעיף 2(1)(ב) יבוא – "ובלבד שהוועדה שוכנעה כי מוצו האפשרויות להגדלת היצע יחידות הדיור באמצעות התחדשות עירונית בתחום הרשות המקומית".
“יש לנו פיילוט שאפשר לבדוק האם קצב ההתקדמות, באיזה סטטוס ה-50 האלה נמצאות ובאיזה סטטוס ה-30 האלה נמצאות.
“כמו שאמרתי, היכולת של רשות לתת את סל השירותים המוניציפליים, בטח אם מוסיפים עוד יחידות דיור, מקורה בארנונה שאינה למגורים, ויכול להיות מצב שפה יפגעו בפוטנציאל הארנונה שלו במגורים, ולכן חוות דעת כלכלית של הרשות המקומית ביחס להיתכנות או לתכנונים שלה מאותם אזורי תעשייה, - - - הרשותי שלה, הוא קריטי, ולכן אני מבקשת למלא את זה.
“ומה שחסר לי בשקף הזה, זה לא רק מספר התוכניות, אלא כמות יחידות הדיור. זאת אומרת, איזשהו ביטוי, כי אחוזים זה דבר גמיש. בכמה יחידות דיור אתם דנים בכל מחוז. במקום אחוזים, יחידות דיור.
“הדחייה שלכם יכולה להיות אקוויוולנטית לדחייה של הוועדה המחוזית, שראתה את אותם דברים שאתם רואים.
“בסעיף 2(1)(א) – אחרי "או ממסחר" יבוא – "ובלבד שהמשרד להגנת הסביבה אישר מראש את התנאים להפרדה הנדסית ואקוסטית בין השימושים המסחריים לשימושי המגורים באותו מגרש".
“לכן אני חושבת שעמדת הרשות להתחדשות עירונית ולגבי מיצוי הפוטנציאל בעיר הספציפית שזה קורה בה, היא קריטית ליציאה לדרך.
“אני מכירה את כרמי גת, כרמי גת, כי זו הייתה אדמה שניתנה מהמרחב הכפרי, ננגסה מהשטחים החקלאיים, אז אני מכירה את המסחר שקיים שם. שירותים כמובן, בתי ספר וכל השאר, אני לא זוכרת שיש שם איזשהו משהו שקשור לתעסוקה.
“כשבסוף אין ראייה הוליסטית, אנחנו כל הזמן מכבים שרפות קטנות שרפות, כאילו שרפות, אבל לא באמת, קצת עשן.
“הארבע שנים האלה זה פרק זמן גדול מדי, ולכן אני חושבת שעוד שנה לעשות את זה עד 2027, ובזמן הזה תואיל ממשלת ישראל להביא הצעת חוק מוסדרת, ברורה, רהוטה, עניינית, עם כל האני מאמין, עם כל הרציונל הגבוה שהם הציגו, מחד, או מאידך, תבדוק בעבודת מטה אפשרות של הרחבת הסמכויות או של הוותמ״ל או של הרשות להתחדשות עירונית.
“בסעיף 6(ה) לחוק העיקרי, אחרי פסקה 7, שכבר הצעתי אותה קודם, יבוא – "8, לא תאשר ועדת המשנה תוכנית לפי סעיף קטן זה, אלא בהסכמת מועצת הרשות המקומית שבתחומיה מצויה התוכנית". כשמגישים תוכנית, הרשות המקומית, אם לא בתחילת הדרך, נתנה המלצתה, אז בסוף הדרך שתיתן את ברכתה.
“העובדה שהעיקר הוא סביב המרכז, וגם כל התוכניות שהוצגו שמתמקדות במחוז מרכז, זה חשוב, ואני חושבת שזה צריך להיות במסגרת התחדשות עירונית, ואם פה קמה ועדה שבאה לטפל ברמה ההוליסטית, אז היא תעשה את זה באזור של עדיפות לאומית.
“אני חושבת שאם יש משהו כזה, אז זה צריך להיות בחקיקה עניינית ולא בהוראת שעה. אז לכן שנה ולא יותר.
“בסעיף 2(1)(א) – אחרי "או ממסחר" יבוא – "ובתנאי שניתנה לוועדה המקומית לתכנון ובנייה, זכות וטו על התוכנית, ככל שהיא עומדת בסתירה מהותית לתוכנית המתאר המקומית הכוללנית".
“עשיתם עבודה מאוד מעמיקה, הגעתם למסקנה שאתם בחמש שנים תפתרו את המורכבות הזאת, כל מי שזה רלוונטי לגביו, כנראה יגיע לוועדת המשנה הזאת, ואני בטוחה שהייתה עבודה מאוד מאוד עמוקה, וזה אמור להיגמר עכשיו.
“בסעיף 2(1)(א) – אחרי "או ממסחר" יבוא – "ובלבד שצורף לתוכנית תסקיר השפעה על הסביבה המאשר כי הוספת מגורים באזור מסחרי אינה חושפת את התושבים למפגעי רעש וזיהום אוויר".
“אנחנו פה באים ואומרים לרשויות האלה "על אפכם, על חמתכם, לא במחוז, אנחנו נמיר מסחר ותעסוקה למגורים". תושבים עולים יותר מההכנסות שהם מביאים לרשות, והיכולת של רשות לתת את סל השירותים לתושבים שלה זה דרך השימושים האחרים שהם אינם מגורים.
“אי אפשר להאשים כל הזמן את הוועדות המחוזיות שהן לא עושות את עבודתן, כי הן איזשהו גוף עצמאי. לא, הן לא גוף עצמאי. הם כפופים למדיניות, ואין שום סיבה שתקום ועדת משנה, גם לא ב-2021.
“אם אנחנו מדברים על ריבוי של יחידות דיור, אז לעבות את אזורי העדיפות הלאומית, בכדי לעודד מגורים בארגונים שהם כרגע סובלים גם מהגירה שלילית וגם בדלות.
“כן, אבל הרעיון הזה שכשכבר יש ועדה מיוחדת, היא לא תוכל לטפל פר תב"ע, אלא ביוזמה לאומית רחבה על- - - ואז היא גם תיתן דעתה בנספחי התוכנית למסחר, ולתעסוקה, ולתמהיל, ולאיזון, ולמבני ציבור. היא תראה את הכול בראייה הוליסטית, ולא פר תב"ע נקודתית.
“אחד הדברים שמאפיין מגורים בדו-שימוש זה ההפרעה הסביבתית של אותם שימושים שהם לא למגורים.
“אחד האתגרים שלנו בכלל בתכנון זה אותם מסדרונות אקולוגיים ואותם שטחים פתוחים, שהם איזשהו ציווי שכולנו מחויבים בו למען הדורות הבאים, ולפיכך צריך לתת את הדעת על הרצף הזה של השטחים הפתוחים בכלל ועם מסדרונות אקולוגיים בפרט.
“הוועדות האלה בהוראות שעה הן לא הפתרון, אלא הן איזשהו פלסטר. ובשנים האלה היה אולי צריך לחשוב על איזושהי חקיקה, יותר מערכית, ולהקים לא יודעת מה, ולעשות משהו שיעשה בתיאום. זה לא פתרון.
“אנחנו יודעים שיש עודף תכנוני אדיר למגורים של יותר ממיליון יחידות דיור מתוכננות, ולפיכך אני לא רואה סיבה להרחיב עוד את מצע יחידות הדיור, גם בוותמ״ל, אבל גם בוותמ״ג.
“במיוחד, אדוני, אם מדברים פה על ראייה הוליסטית ומרחבית ומתחמית וזה, גם לרשות המקומית יש זיקה על הקרקע. ולפיכך אני אומרת שוב את ההסתייגות שלי, שהיא תיתן את הסכמת מועצת הרשות.
“אני חושבת, אדוני היושב-ראש, שדרך המלך הייתה, מלמעלה למטה, ולא מלמטה למעלה. זאת התפיסה.
“ברור שאתם עושים את זה, אבל אם אתם אומרים את הערך המוסף, אז צריך לוודא שבאמת יש את התשתית העירונית, המקומית, לכל השירותים הציבוריים.
“כרגע אמרתם לי שעשיתם איזו עבודה, ויש מיפוי, ויש איזו אסטרטגיה וזה. זה בסדר שאם פתאום אחד מדליק, לא ראיתם, לא זיהיתם, נפל לכם בין הכיסאות, מה שתכננתם באסטרטגיה, ובראייה המרחבית, ובעבודת מטה, ובמיפויים שעשיתם. אבל זה לא העיקר, העיקר הוא מה שעשיתם.
“כשהחליטו שעכשיו רוצים לקדם תב"עות למגזר הבדואי, אז הקימו את הרשות למגזר הבדואי. היו חודשים שרק בזה עסקנו. הכול נדחק הצידה.
“אני אומרת כמחוקקת, שזה השבוע האחרון לוועדות הכנסת, כשאני נקרעת בכל הדיונים בוועדות, אותם חוקים שבאמת אין עליהם - - - להביא את התיקון הזה בעת הזו כשזה פוצל מזמן ולכאורה, מה שאנחנו עושים עכשיו, יכלנו לעשות גם יותר בנחת, ולקבל את עבודת המטה, ולשאול, ולקיים דיון, כמחוקקת, לקיים דיון מקצועי. זה התפקיד שלי.
“בהיררכיה שבין התוכניות יש לתת את הדעת גם על תוכנית המתאר המקומית הכוללנית, ובכדי שייתנו את הדעת על כך, צריך לתת לוועדה המקומית את זכות ההיגד.
“אתם תראו לנו את עבודת המטה הזאת, את השטחים האלה, את המתחמים האלה, את היתרונות, את הפוטנציאל הגדול של אותם - - - תראו לנו, אני מקווה.
“אני קוראת לך לא לתת להם את הגרייס הזה, כי הגרייס הזה יכניס אותם שוב לשאננות, שלא תהיה חקיקה קבועה.
“כרמי גת הקיים. הדרומי יותר. כמה תוכננו בתוכנית התב"ע שאושרה? 7,000.
“הוראות שעה זה לא הפתרון לתפיסה הוליסטית של שני מיליון יחידות דיור בעוד 25 שנה, זה לא המתווה.
“הסתייגות השנייה, אני מבקשת, מאחר שהסברתם באופן מעמיק, שאי אפשר לשלב בוועדת המשנה נציג של הרשות המקומית או נציג של הוועדה המחוזית הספציפית, זה חברות גנרית, אני מבקשת שזה לא יצא לתכנון של הוספת מגורים באזורי מסחר ותעסוקה, אלא אם כן הוועדה המקומית של הרשות שזה בשטחה, מקבלת החלטה שאכן קיימת הצדקה תכנונית, שבאמת זה שטח שהתנוון או שתוכנן ביתר.
“ושוב, זה מאותו רציונל שעמדת הרשות המקומית לא מספיק נשמעת, ומערך התשתיות הציבוריות חייב להיות מעוגן בעמדה סדורה של הרשות המקומית.
“לא, הוועדה המקומית, אני יכולה להבין את ההתנגדות של ראש הרשות, אבל היזמים שמגישים את התוכניות האלה יכולים באותה מידה להגיש את זה לוועדה המחוזית. הרשות המקומית, או הוועדה המקומית של הרשות המקומית, תביע את עמדתה הנחרצת שלא מתאים לה, והוועדה המחוזית, בהתאם למדיניות מינהל התכנון, או מדינות לא יודעת מי, תעשה את מה שצריך לעשות.
“אני לא יודעת אם את מכירה את החוק שבעקבות המלחמה, שדיברנו על התחדשות עירונית, והרחבנו, והגדלנו, ועשינו מתחמים, וצהוב, וכתום, ואדום, ועשינו את הכול, כי הבנו את הדברים האלה, והבנו שזאת הזדמנות לראייה ההוליסטית המרחיבה.
“יכול להיות מצב שיכולות להיות במקביל כמה תוכניות. אחת של הרשות להתחדשות עירונית, שמעבה אזורים של פינוי-בינוי באזורים שהתנוונו או שהם בסוציו-אקונומי נמוך או שהם במצב אחד, ובמקביל ילכו למקום אחר, ואז יכולה להיות תחרות אולי לא בריאה בין מתחמי דיור שונים.
“מה שאנחנו טוענים, ומה שמאיה אמרה, זה שאין בסמכות הוועדה לעדכן או להתאים את שאר השירותים הנלווים שאמורים לתמוך במגורים, על פי - - - זה לא בסמכות הוועדה.
“הרשות יודעת, אם יש לה אזור שהוא אזור מנוון, סתם אמרת אזור התעשייה בקריית מלאכי, אני מניחה שהרשות המקומית מברכת על המהלך הזה, כי זה יחייה שם את האזור שהוא באמת קשה. אז צריך לתת את המקום הזה לרשות המקומית.
“בעניין הזה, מאחר ואתם בכל זאת עושים תיקון, זה לא רק הארכת המועד, למה אתם לא רואים לנכון לעדכן את הרכב הוועדה? להוסיף נציג מהוועדה המקומית, נציג בוועדה המחוזית.
“מלא יזמים פותחים תוכניות קיימות עם תאי שטח גדולים, והם אומרים שהם מבקשים להוסיף ייעוד של חוות שרתים. וכך, תיקון קטן בוועדה המחוזית, ובאו לציון גואל.
“מדובר שם על כמעט עיר חדשה. אני הייתי רוצה שתסבירו לנו מחר האם הרעיון הזה, או הרציונל הזה, מיושם היום בתוכניות החדשות.
“לגבי ההתחדשות העירונית, אמרתי את דבריי. אני חושבת שזה לא נכון למדר אותה ושלא יהיה קניבליזם בתוך אותה עיר. מזה אני מודאגת.
“אני חושבת שהוותמ״ל זה יותר נכון במקרה הזה, ברמה שהיא תיתן את המענה. הוותמ״ל, זה גם מתוך הכבוד לוועדה המחוזית ולעיקור הסמכויות שלה, אבל אין סיבה לעוד ועדת משנה.
“שר הפנים יגיש אחת לשנה לוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת דוח שיפרט את מספר התוכניות שאושרו מכוח סעיף זה, שטחן ייעודן והשפעתן על היצע שטחי התעסוקה והמסחר".
“חידה, מועצה אזורית יואב העבירה 3,500 דונם חקלאים לטובת הקמת יחידות דיור בשכונת כרמי גת הקיימת.
“מה שפתרתם, פתרתם בקצר מועד ועכשיו בואו נחשוב מתוך אותו ניסיון שנצבר, מה תיקוני החקיקה שאנחנו רוצים, תוך יוזמה, תוך תכנון מתחמים אסטרטגיים, תוך ראייה מרחבית, תוך תוכניות מתחמיות, ושמשקפות את התפיסה האורבנית המתכללת, תוך ייעול הליך התכנון, תוך שיתוף פעולה עם הוועדה המקומית, כי כנראה זה קם עליכם.
“אני לא יודעת מבחינת למי יש זיקה לקרקע, אבל צריך לראות איך הזיקה של הרשות המקומית על הקרקע, במיוחד שזה מתחם, שטחי ציבור וזה, צריך רק לחדד שגם לרשות המקומית יש מה להגיד על אישור התוכנית כבעל עניין, כבעל זיקה לקרקע.
“שום דבר ממה שקיים כיום בחקיקה הוא לא בראייה ההוליסטית הזאת ולכן החקיקה הזאת טוב לה להסתיים השנה, ותובא בחקיקה הבאה, ראייה מערכתית.
“זו נקודה חשובה, כי בייעודים, בעולם חוק התכנון והבנייה, יש מסחר לחוד, יש תעסוקה לחוד, יש כל מיני צבעים שמשלבים את שניהם ביחד, ומתוך הנוסח זה לא ברור שזה גם יכול להיות הדו-שימוש.
“אני מרגישה שהמהירות הזאת, בטח כשלא קיבלנו מספיק מידע, אני לא שלמה עם המחויבות הציבורית שלי לחקיקה הוגנת כרשות מחוקקת, לא כרשות מבצעת. אני לא שלמה עם הדרך.
“מעבר לזה שאני מסכימה עם כל מה שאלעזר אמר, והטיעון הוא טיעון ערכי אמיתי שצריך לעלות ל-32 חודשים, אני עצובה שחברי הכנסת שהיו כאן בדיון הקודם נעלמו.
“העובדה שהם נעלמו מהשולחן הזה, חברי ועדת חוץ וביטחון, זה יריקה בפרצופם של כל המשרתים, של כל החללים.
“הצעת החוק שמובאת בפנינו היא מ-15 ביולי 2024. היה חוק פיזור כנסת, אנחנו כבר בתקופה, תלוי איזה ייעוץ משפטי שואלים, אבל אחרי שזה עבר קריאה ראשונה, יש אפילו איזשהן מגבלות סביב תקופת בחירות.
“כל מי שיש דיווח ביטוח לאומי עליו אחרי יולי 2023, החוק הזה לא חל עליו.
“בהצעת החוק המקורית הייתה התייחסות לזה שמדובר בישיבה שהיא עמותה או חברה לתועלת הציבור. גם זה נשמט, אני לא מבינה מדוע. זה שוב מרחיב את ספקטרום הגופים שייהנו מאותו סעיף חנינה.
“לפיכך צריך לעשות הבחנה בין לפני הפקיעה ואחרי הפקיעה, כן או לא, כרגע, אסור לו לעבוד.
“להזכירכם שנקבע חוק שעבר בקריאה ראשונה, חוק פיזור הכנסת, ואנחנו, ברגע שאושר בקריאה ראשונה, אפילו לא בטרומית, חוק פיזור הכנסת, אנחנו נמצאים בתקופת בחירות, ויש כאן ריח של טוהר בחירות, זאת אומרת, יש כאן לא ריח, צחנה, של פגיעה בטוהר הבחירות.
“בסעיף (ו2)(2), "לאחר הגשת הבקשה יעביר הפוקד לוועדה את בקשתו של המועמד לשירות ביטחון, שהוא תלמיד ישיבה, שתבחן באופן פרטני", שוב, פרט-פרט, "אם יתקיימו התנאים".
“אני הייתי מצפה ממזכיר הממשלה להתייחס למכתב הרמטכ״ל מה-1.1 ולהתחיל לטפל ולפנות ליושב-ראש לטפל בעשרה דגלים אדומים בחוק הארכת הגיוס, בחוק המילואים ובחוק הסדרת מעמדה לצמצום השוויון בנטל.
“האם בעקבות כל מה שתיארת, גם לגבי פסיקות בג״ץ, גם לגבי חוק - - -, וגם הנושא של אי-צמצום השיוון שנשמט מסעיף המטרה, איך זה יכול להיות בהוראת שעה, כשיש כאן רקורד של 30 שנה של קריאה לצמצום אי-השוויון?
“זה מעביר את נטל ההוכחה על הצבא, ואני עכשיו פטורה, אני עכשיו זוכה בחנינה מן ההפקר.
“דבר נוסף, בסעיף (ו)(ב) כתוב "במועד טרם חלה עליו חובת גיוס". זאת אומרת, הנקודה הזאת שגם ראיתי בחוות הדעת המשפטית, שזה בעצם נותן חנינה למפרע.
“דבר אחרון, מבחינת מנגנון אכיפה, שלילת - - - מצאה הוועדה שהוא לא עמד, לא משנה מאיזושהי סיבה, מה חל עליו? איזה מנגנוני אכיפה או שלילת הטבות או מה? איפה זה חל עליו?
“ואתם בעזות מצח יושבים כאן ודנים בהסדרת העריקות, בחנינה גורפת, שזה היה תת-סעיף קטן בתוך החוק שדנו בו כל הזמן. אותי זה מטריף.
“"הפצ"ר יקבע את נהלי העבודה", בונים פה איזשהו מנגנון ל-90 יום עם נהלים, ועם משאבים, ועם הוראות, ועם פרטי הוראות, מנגנון כזה גדול בשביל פרק זמן כזה מדוד. אז נראה לי שכשזה בהוראת שעה זה מורכב.
“אני מבקשת מכבוד היושב-ראש להזמין את הרמטכ״ל לדיון פה בוועדה ולהסביר לנו שזה הדבר הראשון במעלה לדון בו, בהסדרת חנינה לעריקים המשתמטים מגיוס.
“אני מזכירה ש-40 שעות היו מסגרת כשהיה מותר לעבוד. עכשיו, איסור העבודה לא קשור ל-40 שעות. אם אתה לומד 40 שעות, עדיין איסור לך לעבוד מעבר ל-40 שעות. זה נוסח החוק.
“אני רציתי היום ללכת לחבק את המשפחות השכולות. רציתי להיות ב-6:29 בחניון רעים. רציתי לחבק אותם. אני לא יכולה לעשות את זה, כי אני רוצה להגן פה על הדם של הילדים שלי ושל הנכדים שלי.
“הקדמתי ואמרתי, כשזה היה הפסקת ההליכים במנגנון, בחוק הקודם, זה היה תמורת גיוס. פה, זה לא תמורת גיוס, זה בעלמא.
“יש הבדל בין "נסעתי באור אדום וטרם הועמדתי לדין", לבין האם הועמדתי לדין ואני בתהליך, או אם נפסק - - - זה אחרת, כי כל עוד עומד לי זכות הטיעון, אבל ברגע שנפסק שעברתי באור אדום וחלילה דרסתי מישהו, וכבר יש פסק דין חלוט, אני לא מכירה מנגנון שנותן חנינה.
“פה בעצם זה נותן את הפטור או את החנינה גם למי שלא עמד בחובה הבסיסית של ההתייצבות והרישום. זה מעבה את האפליה האסורה, ונותן גם לכאלה שלא עמדו בחובת ההתייצבות איזשהו משהו, זו לא הייתה בכלל הכוונה המקורית.
“אני לא יודעת מה אתם מספרים לעצמכם, אבל לא מדובר בסתם הצהרה. זה חוק שמפלה בין דם לדם; חוק שמשווה בפועל את זכויותיהם של לומדי התורה לזכויותיהם של המשרתים והמשרתות. בפועל הם אפילו לא יצטרכו ללמוד תורה, רק בכאילו, כי זה מה שקורה.
“הבנתי למה התורה. לא הבנתי למה לימוד התורה בגילים 18 עד 21.
“אז לקואליציה הזאת אין עכבות, אתם מחוקקים בעזות מצח חוקים שפשוט יפרקו את המדינה, אבל לפחות אל תשקרו לציבור; זה לא חוק לימוד תורה, כי אם חוק ביזוי תורה. שימוש פוליטי מכוער בשם התורה להכשרת הפליה, השתמטות ועבריינות. לא אנשי תורה אתם, אלא אפיקורסים שמבזים את התורה. אתם יורקים בפרצופם של החיילים הנושאים בנטל. אני באמת שואלת, מה תגידו לכל אותם אלפי לוחמים, יראי שמיים, חובשי כיפה, לומדי תורה שמשלבים – ולצערי, לעיתים משלמים בחייהם – בין ספרא לסיפא? אנחנו נחזור, נתקן, כולם ישרתו וכולם יישאו בנטל. את זה.
“אבל הילדים שלנו מתים ושלכם לא, במלחמה, בשירות הצבאי, מגנים על המולדת.
“מה כתוב בחוק? הכרה בלימוד התורה כערך יסוד במדינת ישראל על מנת ליצור מאזני צדק ביחס לערכי יסוד אחרים במדינה. אני לא יודעת מה אתם מספרים לעצמכם, אבל לא מדובר בסתם הצהרה. זה חוק שמפלה בין דם לדם; חוק שמשווה בפועל את זכויותיהם של לומדי התורה לזכויותיהם של המשרתים והמשרתות. בפועל הם אפילו לא יצטרכו ללמוד תורה, רק בכאילו, כי זה מה שקורה.
“אז לקואליציה הזאת אין עכבות, אתם מחוקקים בעזות מצח חוקים שפשוט יפרקו את המדינה, אבל לפחות אל תשקרו לציבור; זה לא חוק לימוד תורה, כי אם חוק ביזוי תורה. שימוש פוליטי מכוער בשם התורה להכשרת הפליה, השתמטות ועבריינות. לא אנשי תורה אתם, אלא אפיקורסים שמבזים את התורה.
“החוק הזה נותן חנינה למי שעובר על חוק גיוס. אתם אלופים בחנינות, דרך אגב. זה נותן חנינה וזה חוק שבמהותו הוא מפלה. ידוע לכל שגיוס לצה"ל בעת הזאת הוא צורך קיומי לביטחון מדינת ישראל.
“החוק שדנו בו רבות, מטרתו הייתה לצמצם את אי השוויון, וזה גם למר פוקס. מטרתו הייתה לצמצם את אי השוויון בגיוס לשירות סדיר, לרבות באמצעות שילוב בני ישיבות הציבור החרדי בשירות אזרחי, ביטחוני, ולקבוע הסדרים.
“במכתבך דיברת על גל מעצרים. אני באמת הייתי רוצה לשמוע כמה מעצרים היו, מתוך כמה עריקים, כדי להבין האם זה באמת צונאמי.
“אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כשאני מסתכלת על דור העתיד בישראל ועל הילדים שגדלים כאן, אני שואלת את עצמי: איזה עתיד אנחנו מבטיחים להם כמדינה דמוקרטית, יהודית, ליברלית? מסלול חיים ישראלי ראוי, ישר, פשוט, מובן מאליו? המסלול שבו כל ילד או ילדה נכנסים בגיל שלוש למערכת החינוך הממלכתית, בגיל שש צועדים לכיתה א', לומדים קרוא וכתוב, חשבון ומדעים, אזרחות ותנ"ך, רוכשים מיומנויות חיים, ארגז כלים ובעיקר רוכשים זהות ישראלית שמחדדת מאיפה באנו ולאן אנחנו הולכים; מסלול שבו בגיל 18 עם תעודת בגרות ובעיקר עם הגדרת זהות, הצעירים שלנו מתגייסים לצה"ל לשירות משמעותי, תורמים למדינה. בצבא נפגשים כולם, אזרחים מכל הזרמים והגוונים של החברה הישראלית, יודעים שלצד החובה השירות הוא בעיקר זכות; אחרי השירות ואחרי הטיול הגדול ממשיכים באופן טבעי: רוכשים מקצוע, רבים גם רוכשים השכלה אקדמית. האנשים האלה משתלבים בשוק העבודה, משרתים במילואים, נושאים בנטל ותורמים לכלכלה בישראל.
“המסלול שבו כל ילד או ילדה נכנסים בגיל שלוש למערכת החינוך הממלכתית, בגיל שש צועדים לכיתה א', לומדים קרוא וכתוב, חשבון ומדעים, אזרחות ותנ"ך, רוכשים מיומנויות חיים, ארגז כלים ובעיקר רוכשים זהות ישראלית שמחדדת מאיפה באנו ולאן אנחנו הולכים; מסלול שבו בגיל 18 עם תעודת בגרות ובעיקר עם הגדרת זהות, הצעירים שלנו מתגייסים לצה"ל לשירות משמעותי, תורמים למדינה. בצבא נפגשים כולם, אזרחים מכל הזרמים והגוונים של החברה הישראלית, יודעים שלצד החובה השירות הוא בעיקר זכות; אחרי השירות ואחרי הטיול הגדול ממשיכים באופן טבעי: רוכשים מקצוע, רבים גם רוכשים השכלה אקדמית.
“אבל יש לומר את האמת: הממשלה הרעה הזאת ריסקה את החלום הישראלי הזה, שעליו גדלתי וחונכתי, כי לצערי, על ציבור שלם במדינת ישראל הדברים הללו לא חלים; קואליציית ההפקרה הזו, קואליציית הביזה הזו, יצרה כאן ביודעין מציאות מקבילה, מעוותת, עבור ציבור שלם, ציבור מבודד, ציבור מנותק.
“אבל יש לומר את האמת: הממשלה הרעה הזאת ריסקה את החלום הישראלי הזה, שעליו גדלתי וחונכתי, כי לצערי, על ציבור שלם במדינת ישראל הדברים הללו לא חלים; קואליציית ההפקרה הזו, קואליציית הביזה הזו, יצרה כאן ביודעין מציאות מקבילה, מעוותת, עבור ציבור שלם, ציבור מבודד, ציבור מנותק. גדל כאן דור שבוי, שהמנהיגים שלו גוזרים עליו חיי עוני ובורות, חיים ללא כלים בסיסיים, ללא לימודי ליבה, ללא תעודת בגרות. מונעים מהם השכלה גבוהה, ללא מקצוע שיפרנס אותם ואת משפחתם בכבוד; גדל כאן דור שלא חושב שצריך להגן בגוף על המולדת, שלא מתרגש למראה הדגל, שלא שר את התקווה בלב פועם מהתרגשות, שלא עומד דום לזכר הנופלים הרבים; גדל כאן דור לא ציוני, שמאמין שבשם לימוד התורה מגיע לו פטור משכול.
“גדל כאן דור שבוי, שהמנהיגים שלו גוזרים עליו חיי עוני ובורות, חיים ללא כלים בסיסיים, ללא לימודי ליבה, ללא תעודת בגרות.
“הקואליציה הזו ונתניהו העומד בראשה מפירים שוב ושוב את הברית הבסיסית של המדינה לכל אזרחיה. אבל אל ייאוש, אזרחי ישראל, בקרוב בחירות, בקרוב נקים כאן ממשלת תיקון וריפוי, ונכרות הסכם חדש עם האזרחים.
“וממש לפני פיזור הכנסת הרעה הזו הטירוף כאן בשיאו: קואליציית ההפקרה ממשיכה ומעלה חוקים להכשרת ההשתמטות, לעידוד האבטלה, להכשרת מנגנון הג'ובים, לשוד הקופה הציבורית.
“בסוף אנחנו במצב לא טוב גם מבחינת המחזור ומבחינת הפיקדון.
“הדבר החדש שאני למדה היום שלא היה צוות מאז אוקטובר 2024 ושהוא היה צריך למסור תוך ארבעה חודשים את מסקנותיו.
“יש כאן עדויות שהבטיחו לנו ונשבעו לנו שיש צוות בין-משרדי.
“גם בעניין הזה הייתי שמחה מאוד לקבל התייחסות סדורה ולמה לא דווח לוועדה הזו כנדרש בחוקים.
“אתה אומר שיש לנו סל זמנים שהקצבנו לעצמנו שהוא לחוץ. אם אנחנו ביוני אז נניח שבסוף יולי יוגש הדוח והכנסת כבר תתפזר אז בכדי שלוח הזמנים יתקדם אני רוצה לוודא שהממשלה יכולה לקבל.
“סוגיית הפסולת, ותיכף אנחנו נשמע, היא משהו שאני מציפה, מרימה וזועקת בארבע שנים שאני בכנסת. אני עושה זאת לא רק על התכלול והפתרונות ההוליסטיים אלא על הנזקים שנגרמים למדינת ישראל, על זיהום האוויר, על הפרוטקשן, הנזק לסביבה ולבריאות שלנו.
“בעצם זה לא קרה. החלטות הממשלה שוב ושוב לא מיושמות.
“מליאת הרשות המקומית היא גם האספה הכללית של ועדת תכנון ובנייה. היא צריכה לקיים דיון בבקשה כזו של חוות שרתים שהיא יכולה להיות עם השלכות סביבתיות ואנרגטיות.
“חסר לי בחוק איזשהו פיקוח פרלמנטרי על מה שקורה כמו דיווח לוועדה הזו למשל.
“אני חושבת שעבודת מטה תעזור גם ליזמים לאתר כאלה מקומות לפני שאנחנו נחפזים להפר את השטחים הפתוחים או החקלאיים.
“בנוסף, יש עודף תכנוני של אזורי תעשייה ששם יכולות להיות חוות שרתים וחלקן יכולות בצמידות לפוטו-וולטאי. חסר לי מה הפוטנציאל הזה.
“שלב ההסמכה הוא השלב הנכון ביותר לשמוע את עמדת הרשות המקומית. זה הנכון ביותר בעולם.
“נכון יותר למשל שבמידה שזה לא התבסס על אנרגיה מתחדשת אז יקבע תעריף חשמל גבוה יותר.
“אבל, בתמורה לכל אלה, נתניהו רוקח דיל פוליטי, ממש בלי בושה, מקדם אתנן בצורת חוק-יסוד: לימוד תורה במקום חוק גיוס לחרדים.
“האנרכיה הזו היום ברחובות היא לא אירוע בודד, זו השיטה של ממשלת המחדל – ממשלת ההפקרה שמאפשרת לפרוטקשן ואלימות להשתולל בדרום ובגליל, ממשלת הפקרה שאיבדה את הריבונות בצפון, ממשלת הפקרה של מלחמת הפסקת האש בלבנון, מלחמת הפקרה שלא טיפלה ביוקר המחייה והובילה את כלכלת מדינת הסטארט-אפ לתהום, ממשלת הפקרה שמאפשרת לקבוצות קיצוניות לפעול בחופשיות כאילו אין דין ואין דיין, טרוריסטים יהודים שתוקפים בשטחים, פורעי חוק שפושטים על בית של שופט.
“המשתמטים, בלי למצמץ, משביתים מדינה שלמה, אז לתקוע מדינה שלמה, שחוזרת או נוסעת לעבוד, זה ממש לא לגיטימי. זו יריקה בפרצופם של חיילים שנמצאים בחזית, שלפעמים מבקשים, כל מה שהם מבקשים זה לחזור אחרי לחימה מתישה ומסכנת חיים הביתה, למשפחה שלהם.
“אבל, בתמורה לכל אלה, נתניהו רוקח דיל פוליטי, ממש בלי בושה, מקדם אתנן בצורת חוק-יסוד: לימוד תורה במקום חוק גיוס לחרדים. ונתניהו גם משווה ומעלה, על הדרך מבטיח לדרעי ולנכדיו העריקים שלא להעמיד אותם לדין.
“ההפקרה זועקת לשמיים, כי גם אחרי שנתיים וחצי של לחימה, ממשלת ההפקרה ממשיכה לעודד השתמטות המונית. הממשלה הזו פשוט לא מובילה לשום דבר, ממשלה שאיבדה לחלוטין כל שביב של משילות או סמכות. האנרכיה הזו היום ברחובות היא לא אירוע בודד, זו השיטה של ממשלת המחדל – ממשלת ההפקרה שמאפשרת לפרוטקשן ואלימות להשתולל בדרום ובגליל, ממשלת הפקרה שאיבדה את הריבונות בצפון, ממשלת הפקרה של מלחמת הפסקת האש בלבנון, מלחמת הפקרה שלא טיפלה ביוקר המחייה והובילה את כלכלת מדינת הסטארט-אפ לתהום, ממשלת הפקרה שמאפשרת לקבוצות קיצוניות לפעול בחופשיות כאילו אין דין ואין דיין, טרוריסטים יהודים שתוקפים בשטחים, פורעי חוק שפושטים על בית של שופט.
“תודה רבה, גברתי יושבת-הראש וחבריי חברי הכנסת, אני רוצה קצת לדבר אתכם על נורמות ועל נרמול מציאות. הפגנות החרדים של "נמות ולא נתגייס" הפכו לנורמה. הבית הזה מתרוקן מיושביו, מחשש להיתקע בפקקים. זו תזכורת כואבת לשפל שאליו גוררת אותנו ממשלת הכאוס הזאת. אלפי חרדים נוהרים לצירי התנועה המרכזיים, לא רק היום, חוסמים בגופם פסי רכבת, משבשים ללא הפרעה את חייהם של מיליוני אזרחים.
“לכנסת הזו נותרו שלושה שבועות של חקיקה, אבל לממשלה ולעומד בראשה חשובה יותר ההישרדות הפוליטית, עוד חודש בשלטון. הצבא – ואני שומעת את זה בוועדת החוץ והביטחון – הצבא זועק שחסרים לו חיילים, שחייבים להאריך את שירות החובה בחוק. הצבא מרים עשרה דגלים אדומים, אבל במה עסוקה קואליציית ההפקרה? מה חשוב לראש הממשלה נתניהו? חלילה, לא לפתור את המחסור בחיילים ולחוקק את הארכת השירות הסדיר, אלא חשוב לו להמשיך ולרצות את השותפים הקואליציוניים.
“ושלא נתבלבל. נתניהו יודע הכול, אבל הוא כבר לא יכול כי הוא שבוי בידי שותפיו הקואליציוניים. אבל אנחנו לא נשתוק, לא נשתוק מול ממשלה שפשוט הרימה ידיים על המדינה, לא נשתוק מול הנהגה שמקריבה את הסדר הציבורי, לא נשתוק מול ממשלה שזיהמה את שלטון החוק, לא נשתוק מול ממשלה שוויתרה על הערכים הציוניים, פשוט לא נשתוק.
“הציבור הישראלי שנושא בנטל, משרת, עובד, משלם מיסים, שומר על החוק, ראוי למנהיגות אחרת – מנהיגות שתחזיר את התקווה, תחזיר את הריבונות, תאכוף את החוק, תבהיר שכולם שווים בפני החוק, מנהיגות שתכבד את החוזה בין האזרח למדינה. ביחד, הסכם חדש שמחייב את כולם.
“המשתמטים, שמסרבים לשאת בנטל השירות ובנטל ההגנה על הבית, הם שאחראים לעוד ועוד ימי מילואים של חיילי צה"ל. חיילי צה"ל משרתים בגלל שהם לא מתגייסים. המשתמטים, בלי למצמץ, משביתים מדינה שלמה, אז לתקוע מדינה שלמה, שחוזרת או נוסעת לעבוד, זה ממש לא לגיטימי. זו יריקה בפרצופם של חיילים שנמצאים בחזית, שלפעמים מבקשים, כל מה שהם מבקשים זה לחזור אחרי לחימה מתישה ומסכנת חיים הביתה, למשפחה שלהם. הפגנות החרדים שאנחנו רואים ברחובות זה לא סתם מחאה, זו אנרכיה, אובדן שליטה מוחלט.
“זה ראש הממשלה שרציתם? ראש ממשלה שהכיסא חשוב לו יותר מביטחון המדינה? שחשוב לו יותר לקדם ועדת חקירה פוליטית שתפטור אותו ממחדל ההפקרה של 7 באוקטובר? שחשוב לו יותר לרסק את הבלמים והאיזונים של הדמוקרטיה הישראלית, כי הכי מתאים לנאשם בפלילים, נאשם בשוחד, מרמה והפרת אמונים לחסל את התקשורת החופשית? כי הנאשם, שחתם על הסכם ניגוד עניינים, יעשה הכול, בלי עכבות, בלי בושה, לחיסול הייעוץ המשפטי לממשלה?
“אז אני ממליצה לכם פשוט להפסיק. די, זה פתטי. במקום לקמבן קומבינות ולהיכשל שוב ושוב, תסגרו את הבסטה. ממילא אין כבר קונים לסחורה שלכם.
“אז במקום חוק ההשתמטות, הם החליטו ללכת על חוק-יסוד: לימוד תורה. מה רע? נחוקק חוק יעני הצהרתי, וננסה דרכו לרצות את החרדים.
“הרי לא באמת התכוונתם בחוק הזה לגייס חרדים, המטרה הייתה ונותרה הצורך לרצות את החרדים. שעות על גבי שעות בזבזנו בוועדה בדיוני סרק לקידום חוק יצירתי, אבל מה? מופקר.
“קומבינת-העל היא כמובן חוק ההשתמטות – השתתפתי בזה, בדיונים – אין ספק שהקואליציה הייתה יצירתית מאוד בגיבוש החוק. כל כך יצירתית, שלא הספיק אדלשטיין כיושב-ראש ועדת חוץ וביטחון, כי אדלשטיין העז לדבר, אז הקואליציה החליפה אותו ביושב-ראש יותר יצירתי, עם יותר קומבינה. הרי לא באמת התכוונתם בחוק הזה לגייס חרדים, המטרה הייתה ונותרה הצורך לרצות את החרדים. שעות על גבי שעות בזבזנו בוועדה בדיוני סרק לקידום חוק יצירתי, אבל מה? מופקר. עד שאפילו הקואליציה עצמה התעשתה והכירה בעובדה שלא תוכל להעביר אותו.
“תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אם יש דבר אחד שקואליציית ההשתמטות והחורבן טובה בו, זה קומבינות. כשזה מגיע לקומבינות, היצירתיות מתפרצת מלא על מלא, קומבינה ועוד קומבינה ועוד קומבינה. אבל בסוף הן נמוגות, פשוט כי הקומבינות הן אוויר חם, אין בהן כלום חוץ מתחמונים.
“אבל מי הקואליציה שתיבהל מכישלון? הרי יש להם כל כך הרבה, הם כבר רגילים. אז במקום חוק ההשתמטות, הם החליטו ללכת על חוק-יסוד: לימוד תורה. מה רע? נחוקק חוק יעני הצהרתי, וננסה דרכו לרצות את החרדים. אז, נכון, החוק עבר בטרומית, אבל מסתבר שזה לא ממש טוב לבייס של סמוטריץ', אז יאללה, נעביר אותו לוועדת הכנסת במקום, בלי שום הסבר.
“אני חושבת שבסוף, כשנסתכל על מספרי הרשויות, הגורם המרכזי הוא הפריפריאלי, אז אחד, אפשר לשקול, להתעלם כרגע מהמדד הסוציו אקונומי, אין שום דבר על החוסן הרשותי, ואני יודעת שבמשרד הפנים יש איזשהו חוסן על השולחן, אבל הוא קיים במשרד הפנים.
“אבל אומר וינטר שהוא נותן לכל התושבים 30% הנחה, התושבים נהנים מ-100 אחוזי הנחות בארנונה, בדין- -
“להגיד שזה צריך להיות לפני אולי ההנחות, כי ההנחות מעלות את היחס של המסחרי או לא למגורים, וגם לתת את הדעת על בסיסי צה"ל, שגם הם נהנים מאחוז. גם שם, יש הרבה מאוד – זה עולם מאוד מורכב.
“אני חושבת שבאמת ב-90:10, מדד פריפריאליות מכסה את רוב הרשויות, גם אם אחת או שתיים נופלת.
“אם אנחנו רוצים לנכות בכל זאת את אלה שמאוד מאוד חסונות או עם איתנות כלכלית מאוד מאוד גבוהה, אפשר לומר: פריפריאלי 5, ובתנאי שהרשות בסוציו-אקונומי לא 8 ומעלה, שזה מנכה איזושהי קבוצה מסוימת.
“אדוני היושב-ראש, גם אם תהיה רשות אחת או שתיים שתיפול בתוך המדד של הפריפריאליות, ואני אומרת, אולי נעזוב את הסוציו, אז תהיה רשות אחת או שתיים שתהנה מן ההפקר, אבל עדיין כל השאר יקבלו.
“אני חושבת, שאנחנו צריכים להוסיף בחוק משהו שמאפשר לחוות שרתים, שהן יצרניות עצמאיות, רגע להחריג אותן.
“אחד, לגבי לא נתנו את דעתנו - אני לא יודעת אם בחקיקה זה צריך, אבל אולי בפרוטוקול, הנושא של תעריפי החשמל לאותן חוות, כי בשונה מתעשייה שיש - איך זה נראה - רום ושפל וכאלה, אז פה זה 24/7 אותה צמיחה בעומסים, בוויסות, אז חשוב או לא חשוב, אני לא יודעת.
“אולי היה נכון לעשות מראש איזושהי עבודה משותפת עם משרדי הממשלה הרלוונטיים, לאתר את המוקדים שהם אפשריים, גם מבחינת ההולכה וגם מבחינת רשת החשמל- -
“לגבי הספק צריכת החשמל של המינימום 50 מגה ואט, שמענו כאן גם מילים של כמה, מה הקפסיטי לאורך זמן, במיוחד כשזה לשנתיים, אז אני חושבת שבתכלול הכולל גם צריך להגיד לא יעלה על או על 50 לפחות ולא יעלה על, לא יודעת, 200-300, לא יודעת כמה, אני לא מספיק מבינה - אבל כן צריך להגביל.
“כי הרי מפה אחת היא מתייחסת למיקום האופטימלי למיקום חוות השרתים, אבל צריכה להיות במקביל מפה נוספת שמראה את כושר הייצור של החשמל באזורים שונים ובעצם לעשות איזושהי הלימה ולהגיד איפה זה מתכנס, או שאתם בונים על תחנות עצמאיות?
“זאת אומרת, יש כאן איזושהי אמירה, אולי אמירה ערכית שלנו שמאחר ואנחנו גם הגנת הסביבה וגם - היום אפשר להקים חוות שרתים באזורי תעשייה בייעודים שהם יותר מופרים, לא בשטחים מוגנים, וזה קצת מטריד, בעיקר בפריפריה.
“בגלל המורכבות שאנחנו רואים על רשת החשמל וההולכה והעומס, בגלל המורכבות הקיימת כיום, לא משנה מה הן הסיבות - יכול להיות שאנחנו צריכים להחריג כאלה במניין, במורכבות, לתת להם יתרון בות"ל, לא יודעת, כאלה שהן מסוגלות לעשות את המהלך באופן עצמאי, כי אחרת אנחנו נסתום את המערכת.
“זה נתון מאוד מאוד חשוב, כי אנחנו נותנים מספרים, ככה זורקים, אבל כמה מתוך הבקשות העומדות הן באמת באזור תעשייה ומחר בבוקר אפשר להוציא מכוחן היתרים, כי הם כבר עברו את כל – זאת נקודה חשובה, אפרת.
“לגבי הפריפריה, הצפון דרום, שכאן כרגע ההצעה היא שלא יהיה בכלל במרכז, אז שוב, אני חושבת שבטח צריך להחריג כאלה שהן עצמאיות בייצור החשמל, ולא יודעת.
“דווקא החשש בגלל הצריכה של הפחם ובגלל היעדים שנאמרו, זה לא עומד בהלימה, ולכן החשש הוא שכתוצאה מהרצון לעמוד בצרכים האלה, ימשיכו להשתמש בפחם.
“מאחר שמדובר פה על נצילות אנרגטית מאוד מאוד גבוהה, יכול להיות - אני הבנתי שבמדינות אחרות בעולם יש תקן לנצילות אנרגטית של חוות השרתים, אז אולי זה גם צריך להיות, לפחות ברמת הפרוטוקול, שהות"ל יבקש או ידרוש משר האנרגיה לעשות איזשהו תקן לגבי הנצילות האנרגטית.
“לגבי מיועד לשימוש המשק הישראלי, בדברי ההסבר אתם כותבים שעיקר השימושים שלו, בסוגריים צרכני הקצה, אז למה לא לכתוב מפורשות: מיועד לשימוש צרכני הקצה עם המשק הישראלי?