זאב אלקין
Ze'ev Elkin
“לא בכדי הממשלה הנוכחית העבירה תיקוני חקיקה והחלטות ממשלה אשר העניקו הטבות חסרות תקדים למשרתים בסדיר ובמילואים. לפיכך, ובהתאם להחלטת ועדת שרים לענייני חקיקה מיום 9 ביוני שנת 2026, תוסר מהצעת החוק ההשוואה למשרתים בסעיף 2, ונוסח מתוקן יובא לאישור נוסף בוועדת שרים לחקיקה לפני הקריאה הראשונה בוועדה.
“- - לא רק שזה לא מפריע – אני מזדהה לחלוטין עם העובדה שלימוד תורה הוא ערך בסיסי במורשת העם היהודי, וצריך להיות ערך בסיסי במדינת ישראל.
“מה שנשאר מהצעת החוק הזאת זו אמירה עקרונית על כך שלימוד תורה הוא ערך יסוד במורשת העם היהודי. ואני חושב שדווקא סביב העיקרון הזה הבית הזה יכול היה להתאחד, במקום להפוך את זה למחלוקת.
“לימוד התורה הוא ערך יסוד במורשת העם היהודי. יש לך בעיה עם זה?
“בלי הסרה של הסעיף הזה, החוק הזה לא יקודם ולא יעבור. לכן, גם ביקשנו לראות בקריאה ראשונה את הנוסח החדש. זה לא יובא להצבעה בלי שהוא יוצג לוועדת השרים. ויש החלטה חלוטה, ומאוד מאוד ברורה, שהסעיף הזה יורד.
“מוצע בהצעת החוק הזאת לעגן כראוי בחוק-יסוד את ערך לימוד התורה בעם ישראל ובמדינת ישראל כערך יסוד מבחינה חוקתית ויצירת מאזני צדק ביחס לערכי יסוד אחרים הקיימים במדינה.
“לא בכדי הממשלה הנוכחית העבירה תיקוני חקיקה והחלטות ממשלה אשר העניקו הטבות חסרות תקדים למשרתים בסדיר ובמילואים.
“ולכן, היה דיון מאוד ער ויסודי על זה בתוך ועדת שרים לחקיקה, והוצגה עמדה – שהציגו אותה שם גם אני, גם השר שיקלי, וגם הוא לא נכח בדיון, אבל הוא דיבר על זה עם מזכיר הממשלה קודם השר סמוטריץ' – שהעמדה הזאת אמרה שאנחנו בהחלט מזדהים עם כך שערך לימוד תורה צריך להיות ערך יסוד חקיקתי במדינת ישראל. אבל אנחנו חושבים שהמשרתים צריכים לקבל הטבות וזכויות וסיוע מהמדינה בזכות התרומה שהם נתנו. ואין פה סתירה בין השניים.
“מה שנשאר פה זה ערך יסוד במורשת העם היהודי – לימוד תורה. אני מסכים עם זה, אני חושב שיש סביב זה קונסנזוס מאוד רחב – אגב, לא רק בקואליציה, אלא גם בציבור במדינת ישראל, בלי שום קשר לזה שצריכים לפתור את סוגיית הגיוס.
“למה צריך חוק על שוויון? למה צריך חוק על דברים אחרים? למה צריך חוק-יסוד: הלאום?
“נוסח הצעת החוק, אפרופו דווקא מה שנאמר כרגע, כלל גם השוואה בין לומדי התורה לבין המשרתים, וההשוואה הזאת תוסר מהצעת החוק לפי החלטת ועדת שרים לחקיקה.
“חיילים בודדים שבוחרים בשירות משמעותי למרות הקושי והאתגר האישי שכרוכים בכך הם ללא ספק ההמחשה המרשימה ביותר לאופן שבו ניתן לשרת את המדינה, ובוודאי אלו מביניהם שמתנדבים לשירות קרבי למרות שלא חייבים בכך.
“צה"ל מעניק סיוע נרחב לחיילים בודדים, בנוסף לדמי הקיום החודשיים שמקבל כל חייל: סיוע בשכר דירה, בהחזקת דירה, במימון טיסה לביקור ההורים בחו"ל, בימי סידורים, בימי כיף ועוד.
“יש סתירה בין ההגדרה שמלווה חיילות וחיילים אלו מיום גיוסם לצה"ל, הגדרתם כבודדים, לבין המאמץ שמערכת הביטחון עשה כדי שהתחושה של אותם חיילים בשירות תהיה בדיוק ההפך הגמור מהמושג הזה. אני יודע שמפקדים ולצידם אנשי משאבי אנוש, תחת ההכוונה של אגף כוח אדם, פועלים כל השנה כדי שהחיילות והחיילים הבודדים ירגישו שיש מי שמלווה אותם, שדואג להם למעטפת ראויה. בצה"ל משרתים היום למעלה מ-6,000 חיילים בודדים, וכל אחד מהם הוא עולם ומלואו. החיילות והחיילים הבודדים משרתים במגוון רחב של תפקידים משמעותיים, ובחרים לצאת גם לקורסי פיקוד וקצונה. צה"ל מעניק סיוע נרחב לחיילים בודדים, בנוסף לדמי הקיום החודשיים שמקבל כל חייל: סיוע בשכר דירה, בהחזקת דירה, במימון טיסה לביקור ההורים בחו"ל, בימי סידורים, בימי כיף ועוד. אבל לצד המעטפת הזאת שמקבלים החיילים משלב ההכנה לגיוס ועד לשחרור, הדבר החשוב ביותר הוא היחס והגישה של המפקדים – יחס שמתבסס על ההבנה שלא פשוט להיות חייל בודד, ובוודאי חייל בודד המשרת כלוחם.
“קודם כול, הייתה דווקא תמימות דעים בוועדת השרים לחקיקה של שלושה גורמי מקצוע של משרד האוצר – אגף הכלכלן הראשי, רשות המיסים ואגף התקציבים – שחושבים שהמטרה היא ראויה, הכלי הוא לא נכון.
“לכן, העמדה המקצועית של משרד האוצר אומרת דבר מאוד פשוט: היא אומרת שזה לא נכון ללכת בדרך של הטבת מס כדי להיטיב עם אוכלוסייה שאתה רוצה להיטיב איתה, אלא נכון לבחור דרך אחרת של תקצוב ישיר.
“משרד הרווחה והביטחון החברתי – אדוני השר לשעבר ובעזרת השם לשעתיד – רואה חשיבות עליונה בהתמודדות עם תופעת הבדידות והניתוק החברתי, ובפרט במקרים הקשים שבהם אזרחים ותיקים נמצאים ללא רוח חיים בביתם ימים ארוכים בלי שאיש הבחין בכך.
“למה? אחת – ופה אני כבר מקריא, כי אני מעדיף להיצמד ללשונם כדי שהדברים יבואו בדיוק – מתן הטבות לסיוע לאוכלוסיית חיילי סדיר ולמשפחותיהם יש לעשות באמצעות הקצאת תקציב ישיר ושקוף, המופיע בסעיפי התקציב של מערכת הביטחון. סיוע בדרכים עקיפות כמו מערכת המס מקשה להעריך את היקפי ההטבה ומקשה על מערכת הביטחון להפנים את המשמעויות הכלכליות והתקציביות.
“נקודה שלישית, שגם היא רצינית ועניינית – העירו אנשי משרד האוצר: בשיטה של ההטבה שאתה מציע ללכת בה, חיילים שהם חיילים בודדים או חיילים נשואים לא יקבלו את ההטבה. לכאורה, גם זה לא הגיוני. זה שחייל בודד ואין לו הורים כאן בארץ, זו לא סיבה שיש לו פחות צרכים.
“לכן אני מציע לך לשקול אם אתה בכל זאת רוצה להתעקש להביא את הצעת החוק הזאת להצבעה, כי כרגע עוד אין עמדה סופית של הממשלה. ברור שלפי תקנון עבודת הממשלה, שאני מניח שמוכר לך היטב כמי שהיה שר בממשלה ומכיר את זה היטב כמוני, כל עוד הצעת חוק פרטית מובאת לדיון במליאה והממשלה עוד לא סיימה לדון בה ועוד לא גיבשה עמדה, אוטומטית העמדה של הממשלה ושל הקואליציה היא התנגדות להצעת החוק עד שאין החלטה חיובית על תמיכה. זה לא אישי, זה חל על כל הצעות החוק, גם של חברי הכנסת של הקואליציה וגם של האופוזיציה. ולכן, כמובן, אם אתה תתמיד בדעתך להביא את הצעת החוק להצבעה היום, אני כבר מגלה את המאוחר: העמדה של הממשלה – והיא תמליץ גם לקואליציה ותנסה לשכנע את יושב-ראש הקואליציה – תהיה התנגדות להצעת החוק.
“ולכן, כמובן, אם אתה תתמיד בדעתך להביא את הצעת החוק להצבעה היום, אני כבר מגלה את המאוחר: העמדה של הממשלה – והיא תמליץ גם לקואליציה ותנסה לשכנע את יושב-ראש הקואליציה – תהיה התנגדות להצעת החוק.
“בשנת 2025 נרשמו 196 מקרים מסוג זה – נתון מדאיג המחייב אותנו להעמיק את מאמצי האיתור, הליווי והחיבור לקהילה.
“היום הטכנולוגיה מאפשרת לעשות את זה, וזה מדד שמייד מדליק נורה אדומה אם משהו קורה ומאפשר לפעול. לכן אני חושב שיש פה דווקא כלי שאני הייתי מציע למשרד הרווחה לאמץ אותו יחד עם רשויות מקומיות.
“אז הסעיף השני הזה, אלון, הוא באמת רציני, כי הוא אומר דבר מאוד פשוט: אתה רוצה להיטיב עם המשרתים? למה לעשות הטבה שדווקא משרתים שבאים ממעמד גבוה, שההורים שלהם מרוויחים משכורות גבוהות, הם יקבלו את ההטבה, והמשרתים שבאים ממעמד נמוך, שהם אולי אפילו יותר צריכים את הסיוע הכלכלי, הם לא יקבלו את ההטבה הזאת, כי מבחינתם הם גם ככה לא מגיעים לסף המס וזה לא רלוונטי להם?
“נקודה שנייה, אלון, אומרת כך: הטבה על דרך נקודות זיכוי מגבירה רגרסיביות. הנהנים ממנה הם הורים לילדים משרתים שהם בעלי הכנסות גבוהות יחסית, ואילו הורים שלא מגיעים לסף המס לא ייהנו ממנה. לכן מדובר בהטבה לא שוויונית, שלא תינתן באופן מיטבי לאוכלוסייה הרלוונטית.
“- - גילוי נאות: זה נולד בהחלטת ממשלה, שקבעה אזורי עדיפות לאומית והייתה צריכה להתמודד איך היא מתמודדת עם הסיפור של יהודה ושומרון, והכניסה את כל הקטגוריה הזאת של יישובים מועדפים כחלק ממפת עדיפות לאומית בשנת 2013.
“יש להדגיש שמענה זה הוא מענה משלים שמגיע לצד מענק ההמשכיות העסקית לעסקים שנפגעו מהמצב הבטחוני, שיגיע לשולחן הכנסת גם הוא בהקדם, ויאפשר מענה שלם למעסיקים ולעובדים במשק.
“אתם יודעים מי היה שר האוצר בשנת 2013? יאיר לפיד, זה הגינוי הנאות.
“- - הוא לא נמצא פה בהצבעה, כי הוא יודע שהוא, כשר האוצר, תרם תרומה אדירה לרעיון הזה, כן לעשות עדיפות לאומית ליישובים ביהודה ושומרון כיישובים מועדפים. אז אני מודה ליאיר לפיד על תרומתו ליהודה ושומרון, ובפעם הבאה, כשאתם תוקפים משהו, תבדקו, סליחה, את ההיסטוריה של המונח הזה.
“כמו כן, מוצע להעניק מענק מיוחד לבני 67 ומעלה שנאלצו להיעדר מעבודתם בשל המצב אך לא זכאים לדמי אבטלה בשל גילם.
“אחד, ביקשתם גילוי נאות, קבלו גילוי נאות: אני מתנחל גאה, וגאה בזה, ואמשיך להיות גאה בזה, ואומר את זה כאן, אני גר ביהודה ושומרון.
“כמו כן, מוצע להעניק מענק מיוחד לבני 67 ומעלה שנאלצו להיעדר מעבודתם בשל המצב אך לא זכאים לדמי אבטלה בשל גילם. וכן לקבוע שתקופת החל"ת לא תיספר לעניין התקופה המוגנת מפיטורים בעבור נשים החוזרות לעבודה לאחר תקופת לידה והורות.
“לא אני סגרתי, ראשי הרשויות סגרו מול משרד הבריאות ומול בית החולים וזה הגיע אליי. יש לנו עדיין ויכוחים קצת על המאצ'ינג מטעם משרד הבריאות, כי גם הוא שם מאצ'ינג פה לטובת בית החולים, יש שם עוד ויכוח על 10 מיליון שקל בערך.
“עדיין יש ויכוחים, עדיין יש פערים, באופן טבעי, וכל ראש רשות רוצה שלא תהיה החלטה אחידה, אלא הממשלה תקבל החלטה דווקא על היישוב שלו, וזה בלתי אפשרי, כי בסוף צריך לעבוד רוחבי ולנסות איכשהו לאזן בין הבקשות, אבל זה חלק מהתפקיד שלי בסוף כמי שאחראי על המערכת הזאת.
“מקצצים כמו שתכננו, 70 מיליון שקל מתוכנית הצפון, אבל מחזירים אותם עכשיו בהחלטת ממשלה ייעודית שאמורה לעבור בשבועות הקרובים במקביל להחלטה שלנו של הקצאה לטובת רשויות לצרכים מיידיים בעקבות המלחמה באותו אזור, שמקבלים את הכסף הזה בדרך אחרת לצרכים של המלחמה.
“בדיון הזה הגענו להסכמות לכאורה, בסיום הדיון הזה, עם מנכ"ל משרד הבריאות על גודל ההשקעה בבית החולים נהרייה, גם באופן ישיר בבית החולים וגם בתחומים של פיתוח חדשנות בו ומחקר, וזה אחר כך גם מתחבר לנו לנושא יותר רחב של הקמת פארק חדשנות בנהרייה ליד בית החולים בנושא של הייטק רפואי וביו-טק, שזה אחד מפרויקטי הדגל של הפרויקט שלנו, אבל אם לא יהיה שדרוג משמעותי של בית החולים בכלל ובנושא הזה בפרט, כמובן גם הפארק יהיה חסר טעם.
“אומנם יישובים מפונים קיבלו בוסט יותר גדול כתהליך החזרה כמובן, אבל התוכנית מיועדת, וזו גם חוות דעת ביטחונית של משרד הביטחון, לקו העימות, שהוא כולל הרבה יותר מ-19 יישובים נוספים מעבר ליישובים שפונו, זה קודם כול. כולל שתי ערים גדולות שלא פונו, כמו נהרייה ומעלות, וכולל הרבה יישובים כפריים שלא פונו, כולל קיבוצי השמינייה המפורסמים ועוד, ומושבים שלא פונו.
“עוד דרך לקדם את התהליך הזה דווקא עלה בדיון הזה שהיה בשבוע שעבר בין שר האוצר לראשי הרשויות, וזה לאפשר בתחום מ-1 עד 5 לראשי רשויות להיכנס לנעליים של האזרחים במידה שהאזרחים רוצים את זה, במיוחד ביישובים כפריים, זה יכול להיות משמעותי.
“והגענו על תוכנית שסך הכול, כולל פרק החדשנות, מהתקציב שלנו הייתה צריכה לכלול כמעט 270 מיליון שקל לטובת בית החולים. היו שם 215 נטו בית החולים ועוד תוספות מעבדות וחדשנות, ביחד היה צריך להגיע ל-270.
“הכלים להתמודדות הזאת הם כמה: אחת, אנחנו עובדים בהרבה שיתוף פעולה עם פורום ראשי הרשויות של קו העימות, שאמנם הוא גוף וולונטרי, אבל הוא מאגד את הרוב המוחלט של ראשי הרשויות של קו העימות, משה דוידוביץ' עומד בראשו והוא שותף מלא באופן שוטף של כל תהליכי הכנת ההחלטות שלנו.
“מול התוכנית המפורטת של תחומי ההשקעה יש לנו טבלה מחודשת כזאת, ועל סמך הסיכום הזה אנחנו עכשיו מנסים להתקדם עם משרד הבריאות על כל שאר המרכיבים של תוכנית הבריאות.
“ולכן ברמת הפרט, ברגע שסיימנו עם תהליך החזרה בקיץ, כל ההחלטות שהעברנו מהקיץ והלאה, ברגע שתוקף משפטית קו העימות, הן עבור קו העימות כולו, והיישובים האלה מקבלים כמו כל שאר היישובים, לא משנה מה, אם זה יהיה חינוך, ואם זה יהיה עסקים בתחום הכלכלה, ואם זה יהיה עכשיו בהחלטות החדשות, התיישבות.
“כרגע, לפי הסיכום המחודש, מתוכנן להקצאה מהתקציב שלנו לבית החולים 210 מיליון שקל, פלוס עוד 10 לשני פרויקטים מסוימים, זה יוצא ביחד 220. זה כולל הפעם גם 70 של מזור, גם את זה צריך להגיד.
“אמר לי מנכ"ל משרד הבריאות, אם אתה לא מחלק את הכסף איך שאני רוצה, אל תביא לי שקל. ואני לא קיבלתי את הגישה הזאת מול כל משרד ממשלתי אחר. אנחנו שותפים, אנחנו לא כופים על משרדים, אבל עובדים איתם בשותפות.
“והכלי השלישי זה למעשה מיזם ג'וינט אלכא, שהוא משותף בין המדינה לג'וינט. המדינה מממנת 75% דרך המנהלת, והג'וינט נותן 25%.
“בית החולים בסיור שקיימתי העלה את הצורך להפוך לבית חולים על, דווקא כבית חולים שקרוב לקו הגבול, יש לזה משמעויות ביטחוניות גם ולא רק אזרחיות, והייתה התנגדות נחרצת של משרד הבריאות לעניין הזה.
“אם וכאשר בסוף תהיה פסיקה של בית משפט שיהיו לה עלויות קונקרטיות, הנושא הזה יידון, אבל לי ברור שזה לא יכול לבוא מתקציבי פיתוח, כי זה לא תפקידם. כל הוצאות המלחמה כוסו ממקומות אחרים.
“ברמה קבועה, כולם בנינו, גם אלה שפונו וגם אלה שלא פונו, פחות או יותר כמעט באופן שוויוני. חוץ מתיעדוף מסוים לצמודי גדר, כל השאר, מפונים ולא מפונים, מקבלים אותו דבר.
“יש נוסחה מסוימת שאנחנו בונים ויש יעדים שבנינו יחד עם כל רשות ועם משרד השיכון ומשרד האוצר, ולמעשה כל רשות שתעמוד ביעדים האלה בהתאם לאחוז עמידה ביעד תקבל סיוע משמעותי כל שנה.
“ברגל של צמיחה דמוגרפית ייכנסו המרכיבים הבאים: בינוי והתחדשות עירונית – השקעה של מאות מיליוני שקלים בתחום של התחדשות עירונית, בעיקר בקריית שמונה, שזה שם אירוע דרמטי שאמור לשנות את כל פני העיר.
“פעלתי בניגוד להחלטת ממשלה, הבאתי החלטות קצרות טווח, אבל כשסוף-סוף פעלתי בהתאם להחלטת ממשלה והבאתי החלטה חמש-שנתית, אמרו לי, אי אפשר חמש שנים, אפשר רק לשנתיים. אמרתי, אי אפשר בחינוך לבנות על שנתיים, וגם רציתם ממני תוכנית חומש.
“יש תוכנית שבנה החשב הכללי יחד עם נשיאות המגזר העסקי וקרן היסוד על בנייה של פרויקטים 50-50, של מיזמים משותפים, פה המאצ'ינג הוא הרבה יותר גדול.
“בסוף, אתה לוקח עוגן כזה ונותן לו בוסט חזק, הוא סוחב איתו גם את הסביבה הכפרית שלו וגם את היישובים הקטנים שלידו.
“כמובן בקו העימות זו טעות גדולה לעשות את זה, כי חלק מהרשויות, הרשויות המפונות בכלל עוד היו בתהליך חזרה במרץ 2025, וגם אלה שלא פונו, הפעילות העסקית רק התחילה להתרומם בעקבות הפסקת האש שהייתה.
“שר האוצר היה מוכן ללכת איתנו בתנאי שידובר על אותה מסגרת תקציבית. זאת אומרת, איפה שמעלים, במקום אחר מורידים, כי זה מה שאתה רוצה לייצר.
“אגב, אני כשר נגב גליל בזמנו העברתי החלטה משותפת עם שר הבריאות ספציפית על הנושא הזה של מרכזים רפואיים, גם בנגב, גם בגליל. תגברנו גם את בית החולים גליל, גם את בית החולים סורוקה כתוצאה מזה.
“אבל אנחנו דורשים מעבר לזה, אנחנו דורשים ממשרדי ממשלה שנכנסים לשותפות איתנו לפחות 15% מאצ'ינג כדי להגדיל את הקופה.
“מול ה-70 מיליון שקל האלה שנלקחו מהתוכנית, זאת אומרת שאני עכשיו בונה תוכנית 70 מיליון שקל פחות, מול זה סוכם ביום חמישי האחרון בפגישה עם שר האוצר וראשי הרשויות בקו העימות, על דעת כולם, שמשרד האוצר הולך להקצות סכום דומה לטובת צרכים מיידיים של רשויות מקומיות במלחמה.
“וכמובן השלב הבא יהיה, וזה הבולט הרביעי פה, ברגע ששתי ההחלטות הגדולות יאושרו, למעשה התפקיד של המנהלת יהיה כל שלב הביצוע.
“התפיסה שלי אומרת, שום שקל שלנו לא יכול להחליף כסף קיים או כסף שתוכנן להיות מושקע באזור, זה תנאי לכניסה לחדר. אני אומר לכל משרד ממשלתי, אם אתם מקצצים מה שאתם התכוונתם להשקיע באזור הזה, אין חדר, אני לא נכנס בכלל לדון.
“ולכן האינטרס, דווקא יש יותר ביטחון לתושבי הצפון כשמדינת ישראל לא מהססת גם לאכוף באופן נחוש את הסכם הפסקת האש ולפגוע בחיזבאללה ברמה יום-יומית.
“אם אתה לא מחליט לפנות עד סיום המלחמה, אלא אם אתה מדבר על תוכניות רענון, יש פה קושי מה יקרה ביום שייגמר הרענון.
“קודם כול, במפגש עם ראשי רשויות של קו העימות עם שר האוצר שהשתתפתי בו ביום חמישי האחרון במבואות חרמון, הכריז שר האוצר על כך שיהיו שינויים במתווה הפיצויים לקו העימות מכל השאר, בעיקר בנושא המרכזי שעלה שם, וזו נקודת ההתייחסות, עם כל העסקים בארץ נקודת ההתייחסות לפיצויים היא שנת 2025.
“החלטת ממשלה משלימה על כל התחומים, תכף נפרט אותם, שעוד לא סיימנו איתם באזור של קו העימות, בהיקף כולל של 4.799 מיליארד.
“אתה רוצה לעודד מפעל, במקום יוקנעם ללכת לקו העימות. אתה צריך לקחת את אותה בריכה של כסף ולחלק אותה אחרת.
“הרגל השנייה היא צמיחה כלכלית. כאן אנחנו נתייחס לתחומים שאו שעוד לא השלמנו טיפול בהם בהחלטות קודמות או שלא הספקנו לגעת בהם בהחלטות קודמות.
“תחום החדשנות והשלמה בתחום של השכלה גבוהה – אומנם הדבר העיקרי בתחום של השכלה גבוהה נעשה, זו הקמת האוניברסיטה שהזכרתי קודם, אבל אנחנו רוצים לפתח תוכניות להשכלה גבוהה גם בגליל המערבי, במעלות ובנהרייה, ויש כל מיני רעיונות, ולכן שמרנו לזה כסף ואיזשהו כיוון, התקדמות גם בהחלטה.
“סך התקציב שאיתו יצאנו לדרך היה 12 מיליארד שקל. קרה איתו בדרך שינוי שמצד אחד נוספו אליו חצי מיליארד שקל על חשבון תקציבי קק"ל כאיזשהו סיכום ביני לבין שר האוצר, ומצד שני, 600 מיליון ממנו נלקחו לטובת החלטה על קצרין ורמת הגולן ועוד 100 מיליון ממקור תקציבי אחר.
“החלטה מיוחדת בתחום של עלייה וקליטה – אותה אנחנו רוצים להעביר רוחבי לכל מחוז הצפון של משרד הקליטה, זה כולל גם את אזור קו העימות וגם דרומה לו, ולכן מקורות תקציביים יבואו גם מאיתנו, ששריינו לזה, וגם מתקציב עוטף קו העימות, אותם 3 מיליארד שקל שמשרד ראש הממשלה עמל עליהם.
“אמרנו, יש כרגע דחף בציבור הישראלי, במיוחד זוגות צעירים, לעבור לצפון. לחכות עד שהם יקבלו מגרשים, עד שהם יבנו, אנחנו נפסיד את המומנטום. ולכן שמנו כסף דרך החטיבה להתיישבות להקים שכונות קרווילות.
“אני ניסיתי במסגרת התוכנית שלנו לקדם שינוי בחוק עידוד השקעות הון, כי זאת הייתה גם ההמלצה המקצועית שלנו, ובאמת לייצר הפרדה בין קו העימות לבין יוקנעם לצורך העניין וכל מה שיש באמצע.
“החלטת החינוך עברה לחמש שנים, אבל יש שם משפט שאומר שבאמצע או שיביאו חוות דעת ביטחונית חדשה או שימציאו איזשהו טיעון כולל על כל האזור הזה שיצדיק עדיפות לאומית לא רק על סמך טיעון ביטחוני.
“ב-2025, למרות הקשיים שהיו, כי עד שהכסף הוקצה למשרד הכלכלה ואושר פה בוועדת הכספים בכנסת עברנו גיהינום, ואז משרד הכלכלה קיבל רק סביב סוף נובמבר-דצמבר את הכסף למימוש של ההחלטה, הם הצליחו במאמץ עילאי לממש כמעט 100% של הכסף שתוכנן לשנת 2025. לזכותו של משרד הכלכלה ייאמר, עשו הסטות מהירות, כשראו שיש מסלול פחות פופולרי ופחות הגשות העבירו כסף למסלול שהיו יותר הגשות והיו יותר ביקושים והצליחו להגיע למימוש יפה מאוד.
“אנחנו חד משמעית, ואת זה צריך להדגיש כאן נדמה לי, כבר מזמן לא הופעתי פה אצלך, כך שחשוב מאוד לשים על זה דגש, המטרה שלנו היא פיתוח, היא לא רק שיקום. זו טעות מאוד גדולה להגביל את עצמנו רק לשקם מה שנפגע. במלחמה הזאת הצפון סבל מההזנחה רבת השנים, בממשלות שונות, ואם רוצים לשקם אותו באמת צריך לפתח אותו.
“עוד תחומים שייכנסו להחלטה המשלימה זה פרק על מוניציפלי, בעיקר סיוע שוטף לרשויות וגם בהון אנושי, פרק בריאות גדול שסביבו יש עדיין ויכוחים, הם הצטמצמו מאוד ותכף נדבר עליהם כשנדבר על בית החולים בנהרייה, אבל הוא התעכב עד כה בגלל ויכוח על בית חולים בנהרייה.
“אתם רואים, קצת יותר משליש בצמיחה דמוגרפית, קצת פחות משליש פיתוח כלכלי, 20% שירותים ו-13.3% חינוך – אני לא יודע איפה למנות אותו, הוא לא בדיוק רק שירותים, הוא גם מנוף לצמיחה כלכלית ולהכול.
“כפי שתכף תראה, חלק משמעותי מהתקציב של רשויות מקומיות, הן יקבלו רק אם הן עמדו ביעדי צמיחה. מי שגדל, יש לו יותר צרכים, הוא יקבל יותר כסף. מי שגדל יותר לאט יקבל פחות כסף, מי שלא גדל יקבל עוד פחות כסף.
“אני רק מציין שבהנחה שהתקציב יאושר והכנסת לא מתפזרת, יש לנו עוד זמן מסוים לחקיקה בכנס הקיץ, ולכן אם תהיה הסכמה כזאת בין קואליציה לאופוזיציה ללכת על שינוי מוסכם בחוק עידוד השקעות הון שמייצר מדרגות, אני מניח, לא יודע מה עם אנשי המקצוע של משרד האוצר, מקווה שגם הם, אבל שר האוצר, לפי מה שאני יודע, ישמח לתמוך בשינוי הזה, בתנאי שתהיה הסכמה שמה שנכנס לכנסת זה בדיוק מה שיוצא.
“אגב, תיירות וחקלאות, הבחנו אותם כשני תחומים ייחודיים לאזור הזה שדורשים השקעה ייחודית חוץ מהשקעה רוחבית בעסקים באופן כללי.
“בתקציב הגדול הם יצאו מהקיצוץ הרוחבי, הפעם הושת עליהם קיצוץ כמו כל שאר החלטות ממשלה, של 3% מהתקציב של שנת 2026. שזה אומר לגבי צפון 70 מיליון שקל, ולגבי דרום 80 מיליון שקל.
“אני חושב שהאיום הכי גדול על תושבי הצפון זה שקט מדומה. זו מדיניות שבואו לא נפר את השקט ואז אם חיזבאללה יתעצם מחדש בדרום לבנון, נעלים עין, מה שעשינו אחרי לבנון השנייה.
“אבל ברור שחיזבאללה לפני שנתיים וחצי היה בכזאת כמות של יכולות שגם אם גרעת ממנו 70% במלחמה הקודמת, ה-30% שנותרו, גם בלי שיקום, זה לא מעט, ולכן אנחנו גם מרגישים את הלא מעט הזה כרגע.
“יש החלטות ממשלה, חלקן מיידיות והן בוצעו, חלקן מהירות יחסית והן מבוצעות בעת הזאת, חלקן רב-שנתיות, כך שברור שהכסף הזה עוד לא בוצע, למשל החלטת חינוך היא חמש-שנתית.
“אנחנו השקענו כבר שנתיים בסיוע ייחודי, גם למה"ט בתל חי וגם במה"ט מעלות במסלולים טיפה שונים, כי עוצמת הפגיעה היא שונה, ואנחנו נראה מה הצרכים הלאה.
“בקיצור, רק אגיד לך ששם לכאורה הייתה הסכמה בין מה ששר האוצר הציג כמתווה הפיצויים לבין ראשי הרשויות. אני לא יודע מה קרה אחרי זה, זה לא תחום שאני אחראי עליו, כמו שאתה יודע, אבל הבקשה המרכזית של ראשי הרשויות שם התקבלה.
“יש כסף במדינה, בקיצוץ האחרון נוצר סל של בערך 6 מיליארד שקל ברזרבה באוצר לטובת הוצאות אזרחיות של המלחמה, וזו לא רק תוספת למס רכוש, אלה גם הוצאות נוספות מן הסוג הזה במידה שיוחלט לעשות אותן. זה צריך להיות המקור התקציבי ולא תקציבי פיתוח.
“אם יש לך 2,000 ילדים יותר במערכת החינוך, אז זה אומר שזוגות צעירים הם מרכיב מאוד מאוד חשוב, גם באלה שחוזרים הביתה וגם באלה שהם מצטרפים חדשים לחבל.
“התפיסה הבסיסית של כל הפעילות של המדינה בתחום הזה הייתה: לא מסתפקים בשיקום. זה, אגב, על סמך ניסיון שנצבר גם במקומות אחרים שהייתה פגיעה קשה ואסונות.
“זה העיקרון, שאם אתה רוצה לחזור,Build Back Better. זאת אומרת שהמטרה היא שאתה בונה מציאות יותר טובה ממה שהייתה, גם מבחינת החזון וגם מבחינת הביצוע.
“והחלטת הממשלה בעולם של העסקים הייתה מוכנה מקצועית מייד אחרי פסח ואושרה רק ביולי. זה שלושה חודשים delay שאני מאוד מצטער עליו רק בגלל נושא אחד, של התיקוף של הקו, למי זה מגיע.
“אנחנו משתמשים במקצועיות של המשרדים ובידע המקצועי שלהם, אבל בסוף מקור ההשקעה היא התוכנית עצמה.
“אם סך התקציב שלנו בתקומה היה 17.5 מיליארד שקל – זה התחיל מ-19 מיליארד; ירדו 200 מיליון למה שקרוי ועדת אביעד כהן, לוועדה של ביטוח לאומי שנתנה סיוע לתושבים של החבל שנפגעו; ירדו מיליארד שקל לטובת החלטה העוטף של העוטף, ההחלטות על נתיבות, אופקים ואשקלון ויישובים כפריים שבסביבה; וירדו 300 מיליון שקל לטובת מימון של החלטה על עדיפות לאומית לחבל הזה לשנתיים הקרובות, שלמעשה הסתיימו בסוף שנת 2026 לשנים 2026-2025.
“במקומות ששידרו לאנשים "יהיה טוב", חזרו באחוזים יותר גבוהים. במקומות ששידרו לאנשים "יש בעיות" – יש בעיות זה יכול להיות ביטחון; יש בעיות – הממשלה לא נותנת מספיק כסף; יש בעיות – הכול על הפנים; יש בעיות – אל תחזרו, אנחנו עוד לא מוכנים.
“כשדיברתי על שלוש הרגליים זה באמת זה, כי כדי להביא אוכלוסייה אתה צריך דירות. אין דירות, אנשים לא יבואו. אז אתה צריך לבנות.
“זאת אומרת, שאם אחוז החזרה הכללי הוא 87%, כמו שאתם רואים כאן, שמספר התושבים שחזרו לחבל על כלל החבל שפונה הוא 87%. זה לא כולל סטודנטים של תל חי, זאת אומרת שזה הגיע בסופו של דבר כנראה קרוב ל-90%.
“אני אגיד בסוגריים, אני לא נכנס כאן, אבל לכל אחת מהכותרות האלה יש יעדים מספריים ששמנו לעצמנו במסגרת תוכנית אסטרטגית חדשה שעבדנו עליה במהלך השנה הזאת, ואנחנו מודדים את עצמנו בעמידה ביעדים.
“כמובן, כמו שאתם רואים כאן, הכפלה של תושבי חבל תקומה בתוך עשור בחבל, תוך חיזוק תחושת הביטחון ושמירה על צביון הקהילות.
“ולכן כל עולם הפיצויים מתנהל באמצעות מס רכוש, גם פיצויים לעסקים על ההפסדים וגם פיצויים לאנשים על הבתים שנפגעו, הוא לא בתוך הכסף שלנו.
“ולכן הסכום שאתם רואים פה, כמעט 7 מיליארד שקל, שנת 2024 היא שנה חריגה בהיקפים של הביצוע הכספי, ומאז שנת 2525 אנחנו בסדר גודל של בין 3 ל-3.5 מיליארד שקל באיזשהו גרף יורד באופן טבעי.
“השקעה בפיתוח הכלכלי, הגדלת הביקושים, שיפור איכות השירותים, ונושא מאוד חשוב: המצ'ינג – מכל משרד ממשלתי בצפון, בגלל שהסכום הממשלתי הוא לא מספיק גדול, ביקשנו שהמשרד ישים לפחות 15%.
“ההחלטה על הקמת אוניברסיטה בקריית שמונה מופיעה פה והיא החלטה מאוד כבדה, כמעט 600 מיליון שקל.
“אחד, העברנו החלטת ממשלה עם משרד הכלכלה ועם קרן הלוואה בתנאים מועדפים עם החשב הכללי, בהיקף של כמעט 600 מיליון שקל בקיץ האחרון לטובת סיוע לעסקים בהרבה מאוד מסלולים שקיימים במשרד הכלכלה, והכסף הזה עובד.
“אבל כרגע המטרה היא להגדיל משמעותית את ספיר, במיוחד במקצועות יישומיים, כמו מחשבים והנדסה, כדי לתת מענה של כוח אדם לצורך הזה של החבל לקלוט מתחומים שבעבר היו פחות נוכחים בו, כמו למשל תחום ההייטק.
“זה למעשה משקף את תחומי הפעילות העיקריים של מינהלת תקומה. מטרת העל – עד 120. אתם רואים, זה כאילו הביטוי המילולי בברכה היהודית הידועה של המטרה שלנו, להגיע ל-120,000 תושבים.
“לצורך העניין, בסוף שנת 2025 הגענו ל-66%, בסוף שנת 2026 נגיע ל-85% מתוך 17.5 מיליארד המקורי.
“המשמעות של הפגיעה, אתם רואים את זה כאן למטה, זה 62,000 איש מפונים – כל החבל פונה בלי יוצא מן הכלל – 525 מבנים הרוסים, יותר מ-2,500 מבנים עם נזק, רק כדי שנבין את ההיקפים.
“מתוך 17.5 מיליארד שקל, 11.6 מיליארד כבר חויבו, אתם יכולים לראות את העוגה למה – כמעט 43% הלך לבינוי דיור ותשתיות.
“אתם רואים שהדגשים משתנים פה – בינוי ודיור יורד; אדם וקהילה עולה; כלכלה ועסקים עולים משמעותית, כי פה אנחנו מדברים כבר לא רק על צילום מצב של מה שיש בחבל אלא על עולם חדש שאנחנו רוצים ליצור, כמו למשל פארק הייטק בשדרות ועוד ועוד.
“זאת אומרת שאנחנו בצפון כהחלטה – ככה למעשה עוד לפני שאני נכנסתי לתפקיד זה הוגדר בממשלה, וחשבתי שזה נכון – אנחנו מטפלים פה לא רק באלה שפונו, אלא בחבל ארץ גדול יותר של תשעה ק"מ מהגבול, מה שקרוי קו העימות. זה גם יישובים שפונו וחזרו, וגם יישובים שלא פונו אבל מצאו את עצמם בקו החזית של המלחמה.
“מבחינת החזרה, כמעט כל היישובים חזרו. נשארו חמישה יישובים שהם בין הנפגעים ביותר, שמתוכם ארבעה, נדמה לי – אביעד, אם אני לא טועה – צריכים לחזור במהלך קצת יותר מחצי שנה הקרובה.
“למרות שתהליך החזרה לניר עוז כבר התחיל עכשיו. זאת אומרת שיש מוסד לימודי שנכנס לשם. זאת אומרת שהחיים מתחילים לחזור לניר עוז בלי לחכות לחזרה השלמה של היישוב.
“עוד מספר מאוד משמעותי שגם כן משדר את האופטימיות: פתחנו את שנת הלימודים עם 2,000 תלמידים יותר ממה שהיינו בשנת 2023 בחבל. זה גם אומר הרבה. שלא רק שתושבים חוזרים ולא רק שתושבים חדשים מגיעים, אלא זה אומר שמגיעות משפחות עם ילדים, וזה גם סימן מאוד מאוד חשוב להתאוששות של החבל.
“אז מ-11.9 מיליארד שהוקצו לקו העימות, 7.1 כבר הוקצה בהחלטות ממשלה, ו-4.8 זה מה שעוד מחכה להקצאה, על זה אנחנו עובדים עכשיו.
“לצורך העניין, אם אני מביא הייטק לשדרות היום, אני אגדיל את ההכנסה הממוצעת שם מרא, אני בטוח בזה. אם אני מעודד פרויקטים עם הכנסה יותר מהממוצע, אז אני אגדיל את ההכנסה הממוצעת.
“שמנו לעצמנו יעד מאוד מאוד שאפתני, להכפיל את אוכלוסיית החבל מ-60,000 ל-120,000 תושבים עשור מתחילת המלחמה, שזה אומר 7.5 שנים מהיום, לצורך העניין.
“הינה, יש פה נתון: מעל 90% חזרה, שזה אחוז מאוד מאוד גבוה. הוא היה 95%, חזרו כמה יישובים קשים אז הוא טיפה ירד. נדמה לי שהוא עומד על 93% כרגע, משהו כזה, כי כשאתה מחזיר יישובים קשים, אז כמובן זה משפיע לך על הממוצע, כי היישובים שנפגעו יותר, אחוזי החזרה שם יותר נמוכים.
“תוכנית רב-שנתית – מה העקרונות שלנו? קודם כול התמקדות בערי ראשה. זאת אומרת שאנחנו בוחרים נקודות מרכזיות, לוקחים איתן את כל האזור ועושים שם דגש מיוחד, גם בצמיחה דמוגרפית וגם מבחינה כלכלית.
“והצד השני זה צמיחה, כי כבר התחלנו לקדם החלטות של צמיחה בנוסף להחלטות של שיקום ושיבה, אתם רואים כאן, בהיקף כולל של כמעט 5 מיליארד שקל, כשהדברים המשמעותיים זה פיתוח כלכלי.
“שר הביטחון מבקש להדגיש בצורה ברורה ביותר: לנוכח היקף הפצועים הגדול בגוף ובנפש נדרשת הגדלה נוספת של המשאבים, בדגש על תוספת תקינה משמעותית של מאות תקנים.
“לצד הגידול חסר התקדים בהיקף המטופלים באגף, עיקרון חשוב נותר בעינו: משרד הביטחון מחויב לטיפול המיטבי בפצועי צה"ל ולהבטחת רצף המענים הניתנים להם. בדיוק משום כך פעל משרד הביטחון להגדלת המשאבים והיקף העובדים באגף. תקציב אגף השיקום גדל פי שלושה ליותר מ-10 מיליארד שקל; אגף השיקום תוגבר ביותר מ-130 תקנים חדשים, וגויסו 500 משרתי מילואים שמעניקים מענה ישיר לנכי צה"ל במסגרת פרויקט תל"ם.
“לכן גם כשעיקר התקציב הושקע בקו הזה של קו העימות, 12 מיליארד שקל, הוקצו בצד 2.9 מיליארד שקל בהחלטת ממשלה מיוחדת שאמורים לתת מענה לכל היישובים שהם מעבר לתשעה קילומטר, בתוכם גם, כמובן, חצור.
“שר הביטחון מבקש להדגיש בצורה ברורה ביותר: לנוכח היקף הפצועים הגדול בגוף ובנפש נדרשת הגדלה נוספת של המשאבים, בדגש על תוספת תקינה משמעותית של מאות תקנים. כמו כן, במשרד הביטחון מודעים לצורך לבצע שינויים ארגוניים אסטרטגיים לשם התאמת פעילות האגף למציאות החדשה ולאתגריה וכדי לשפר את המענה שניתן למטופלים, תוך הפחתת הביורוקרטיה וחיזוק המענה הדיגיטלי, לרבות ביצוע שינויי חקיקה נדרשים.
“אני חושב שחצור חייבת להיות נדבך משמעותי בתוך התוכנית הזאת גם בגלל המיקום הייחודי שלה בתוך האזור של הגליל המזרחי, בזה שהיא בעצם הפכה לקו החזית ברגע שפינו את אלה שלפניה ומעוד הרבה מאוד סיבות.
“יחד עם זאת, ובניגוד לנטען בתיאור הקצר של ההצעה לסדר-היום, לגבי היעדר תוכנית ממשלתית הכוללת את חצור, חשוב להבהיר כי משרד ראש הממשלה מוביל מהלך רחב ומקיף בהתאם להחלטת ממשלה מס' 3556, מיום 4 בדצמבר 2025, לגיבוש תוכנית אופרטיבית לפיתוח מרחבי של כלל מחוז הצפון.
“דיברו כאן מספר חברי כנסת על כך שזה שחצור לא פונתה זה לא אומר שהיא לא צריכה לקבל סיוע בעקבות המלחמה, אולי אפילו נהפוך הוא; ואני באופן אישי מזדהה לחלוטין עם הקביעה הזאת.
“אז שוב אני חוזר ואומר: בחוות הדעת הביטחונית ששמו על השולחן צה"ל ומשרד הביטחון הם תיקפו קו שהוא סוג של מפגש של שני עקרונות: תשעה קילומטר ואחריות פיקודית של פיקוד הצפון.
“יש תוכניות בנייה מאוד משמעותיות בחצור שלמעשה יהפכו את חצור לעיר, וכתוצאה מזה אני חושב שהיא תיכנס להגדרה של ערי ראשה של משרד הפנים.
“בהקמת הוועדה הבהיר שר הביטחון בצורה חד-משמעית: יש לוועדה מנדט מלא להפוך כל אבן ולהציע תפיסות חדשות ותוכנית פעולה אחרת, לרבות בכל הנוגע לתקנים ומשאבים נוספים לאגף השיקום.
“אני קודם כל רוצה לברך את חברת הכנסת יעל רון משה על היוזמה הזאת, אני חושב שזה מאוד מאוד חשוב.
“אנסה לתאר בקווים בסיסיים מה באמת היו צעדי הממשלה בהיערכות לתהליך החזרה והליווי שלו, וגם קצת לשתף אתכם בהסתכלות פנים קדימה.
“אבל סך הכול, ובזה אני רוצה לסיים, יש כאן משימה לאומית אולי בין הכי חשובות שיש היום כאן במדינת ישראל.
“עם כל הנתונים האלה, אחוז חזרה של 87%, זה כמעט בגדר נס.
“לא היה איסור לחזור. היה צו על שטח צבאי סגור, אבל התושבים יכלו להיכנס, והייתה המלצה שלה מדינה להתפנות. המדינה לא פינתה בכוח אף תושב בצפון, וגם בקריית שמונה אחוז מסוים של התושבים נשארו לאורך כל המלחמה.
“בראש ובראשונה – בזה פתחתי, ובזה אני רוצה לסיים, לתושבי הצפון עצמם, שנשאו על הכתפיים שלהם את הפינוי הקשה של כל התקופה הזאת, את המורכבות של תהליך החזרה, והם למעשה המנוע העיקרי לצמיחה של הצפון, שאני מאמין שתגיע עם ההשקעה הממשלתית הגדולה וחסרת התקדים הזאת.
“אבל סך הכול, ובזה אני רוצה לסיים, יש כאן משימה לאומית אולי בין הכי חשובות שיש היום כאן במדינת ישראל. אני מודה לקדוש ברוך הוא שזיכה אותי לקחת בה חלק בשנה האחרונה. נעשה פה לא מעט.
“קביעת הטבת מס ייחודית לפי מיקום גיאוגרפי יוצרת הבחנה בין נישומים במצבים דומים ופוגעת בעקרון השוויון במיסוי. יישובים ואזורים נוספים שנפגעו כלכלית מהמלחמה אך אינם נכללים בהגדרת החוק, ייוותרו ללא מענה מקביל, דבר הצפוי להוביל לגל דרישות והטבות דומות מאזורים אחרים והעמקת האפליה האזורית.
“אבל פה, ברגע שאת מייצרת דבר כזה, את למעשה הורגת את כל העסקים, את כל החנויות, בכל האזור של הנגב – באשקלון, באופקים, בנתיבות, בבאר שבע, כי אף אחד לא יקנה שם, צריך להיות אידיוט לקנות שם.
“עסקאות ביישובי חבל תקומה וביישובי קו העימות בשיעור אפס מע"מ – זה עלול להוות הזדמנות לעסקים להעביר את פעילותם לאזור קו העימות על מנת לנצל את הפטורים וההנחות במיסים, דבר שיכול להוביל להעברת פעילות עסקית באופן מלאכותי לאזורים אלה, גם אם אינה מתבצעת שם פעילות כלכלית משמעותית.
“אני חושב שדווקא הנושאים האלה, כמו סיוע ליישובים שנמצאים בפריפריה, גם בדרום וגם בצפון, וחוו את המלחמה הקשה ועכשיו עוברים תהליך של שיקום וצמיחה, הם דוגמה לנושאים שנכון שהשיח עליהם יהיה מקצועי וענייני, ולאו דווקא פוליטי.
“ולכן, אם המדינה רוצה להשקיע כסף כדי לעזור לעסקים באזורים האלה, היא צריכה לתת כסף ישר לעסקים.
“ברגע שיש רציפות גיאוגרפית ויש יישובים סמוכים זה ממוטט את כל העסקים. חצור פשוט תתפנה, לא יהיה לה מה לעשות, לא יהיה עסק אחד בחצור שישרוד. ולכן הפתרון הוא פתרון אחר. הפתרון זה לתת כסף ישר לעסקים.
“אני חושב שזאת הצעת חוק מאוד מאוד חשובה, שתעזור מאוד לרשויות באזורי הפריפריה, כולל כאלה שאני מטפל בהם עכשיו במסגרת תפקידי. לכן יישר כוח גדול על קידום הצעת החוק, ואני קורא לכל חברי הכנסת להצטרף ולתמוך בהצעת החוק הזאת, תודה רבה.
“אדוני היושב-ראש, חבריי השרים וחברי הכנסת, הממשלה תומכת בהצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח), שהציג כאן חבר הכנסת ינון אזולאי, ואני קורא לכל חברי הכנסת להצביע בעד הצעת החוק.
“יש מאות מיליוני שקלים שעומדים היום לרשותה של עיריית קריית שמונה לתשתיות ציבוריות ומבני ציבור.
“אני מאוד מאמין באוטונומיה של הרשויות המקומיות, כמי שמייצגות את התושבים, בקבלת החלטות על סדרי עדיפויות.
“התחננתי מול ראש העיר להתחיל בשיקום של האצטדיון מתוך הכסף הזה, לתעדף אותו גבוה.
“עצם זה שיש מענק עזובה הוא אירוע לא ברור מאליו, כי הוא לא היה בדרום, כי רק בצפון הייתה היעדרות כל כך ארוכה מהבית - -
“מהרגע שנכנסתי לתפקיד ואחרי ביקורים ראשונים בשטח היה ברור לי שצריכים להציף את הבעיה הזאת. היה פה ויכוח קשה מאוד מול אגף תקציבים, ובעיקר מול המשפטנים, כי הם אמרו: אין במס רכוש דבר כזה "נזק עזובה". אתם מייצרים פה משהו חסר תקדים, ומפחדים מההשלכות של זה לעתיד. לא ויתרתי.
“ברור שזה במציאות, בחיים, משנה מצב, כי לראש הממשלה יש פחות זמן להתעסק עם שיקום הצפון ולשר יש יותר – כי זה תפקידי העיקרי, ולכן נכנסתי בצורה מאוד מאוד אינטנסיבית.
“הפתרון לזה הוא רק במסגרת טיפול חוק של מס רכוש. זאת אומרת שאם רוצים לייצר איזושהי הצמדה בגלל שלמס רכוש לוקח זמן לתת תשובות, הדרך לעשות את זה היא כמובן בסעיף מפורש בחוק מס רכוש, כי מס רכוש הוא גוף שפועל לפי החוק שלו ולא יודע לזוז משם, לא ימינה ולא שמאלה.
“לכן מראש המדיניות הייתה להשקיע הרבה מאוד כסף ביישובים, כדי לאפשר להם את התהליך הזה.
“פרויקטור הצפון נשאר עם כל הסמכויות שלו, פשוט במקום ראש הממשלה היה מולו שר. ברור שזה במציאות, בחיים, משנה מצב, כי לראש הממשלה יש פחות זמן להתעסק עם שיקום הצפון ולשר יש יותר – כי זה תפקידי העיקרי, ולכן נכנסתי בצורה מאוד מאוד אינטנסיבית. אבל פורמלית הסמכויות לא השתנו.
“אבל כרגע העמדה הממשלתית לגבי החוק היא שהממשלה עוד לא גיבשה עמדה לא חיובית ולא שלילית. אגב, זאת העמדה המקצועית של משרד הביטחון, זאת לא סוגיה פוליטית.
“אם המציע מתעקש על הצבעה, אני קורא לכנסת לדחות את הצעת החוק בהתאם לעמדה המקצועית של משרד הביטחון.
“בסדר, אני רק מעיר, לדוגמה, כמה קשיים מהלך כזה מייצר בסופו של דבר, ובעיניי זו ביורוקרטיה שתסרבל ולאו דווקא תעזור.
“מורשת השפה המרוקאית היהודית, אוצרות התרבות העממית שבעל פה והתרבות הכתובה של השפה המרוקאית היהודית, הן נכס לאומי הראוי לשימור ולהעמקת ההיכרות עימו. שר התרבות והספורט ישמח לתמוך בהצעת החוק החשובה בתנאי שיימצא לה מקור תקציבי שיעוגן בה.
“במידה שחבר הכנסת ביטון יחליט להעלות את הצעת החוק להצבעה בלי לסיים את ההידברות עם משרד התרבות והספורט, כמובן שאנחנו מבקשים מהכנסת להצביע נגד. תודה רבה.
“אין צורך להרחיב בדבר חשיבות הרחבת הכלים החוקיים שבהתמודדות עם הטרור, ודאי מאז אירועי 7 באוקטובר ופרוץ המלחמה.
“הצעת החוק שלפנינו באה להרחיב את הכלים להתמודדות עם מעורבות ותמיכה במעשי טרור לא רק כלפי בני משפחותיהם של המחבלים אלא גם כלפי אחרים שנטלו חלק, עודדו או הסיתו.
“דווקא עמדת הממשלה תומכת בהרחבה לאלה שהם לא בני משפחה.
“בכל מקרה קיומם של מבחני תמיכה במורשת עדות ישראל מצביע על אפשרות לפעול להעמקת עידוד החקר בנושא ללא צורך בקידום חקיקה ראשית ובאמצעות כלים קיימים, מתוך ראייה שוויונית של כלל מורשות ישראל השונות.
“כמו שעבדנו מהר על אישור החוק, כך נעבוד בכל הכוח והכי מהר כדי להפוך את החוק הזה למציאות בשטח.
“אני חושב שזה צעד מאוד מאוד חשוב לתושבי חבל תקומה.
“מדובר בהצעת חוק שהיא קריטית להמשך העבודה של שיקום חבל תקומה, ואני אנסה בכמה מילים להסביר לחברי הכנסת למה במקרה הזה יש צורך בהצעת חוק מיוחדת, ומה היא עושה.
“עכשיו לנושא שלשמו עליתי לדוכן, הצעת חוק שיקום נרחב לחבל תקומה וקביעתו כאזור מיקוד לאומי. מדובר בהצעת חוק שהיא קריטית להמשך העבודה של שיקום חבל תקומה, ואני אנסה בכמה מילים להסביר לחברי הכנסת למה במקרה הזה יש צורך בהצעת חוק מיוחדת, ומה היא עושה.
“מאז שאתמול בלילה קיבלנו את ההודעה הזאת, אנחנו עמלים עכשיו על הכנת החלטת ממשלה מפורטת שתמשיך את מסגרות הפינוי לתושבי הצפון לחודשי ינואר-פברואר, וההחלטה הזאת, אני בטוח, תאושר עד סוף השנה הזאת יחד עם עוד שורה של החלטות ממשלה שאנחנו עובדים עליהן.
“זה חוק שיכול לאחד את הכנסת, וכדאי שכולנו נשקיע מאמץ לאשר אותו כמה שיותר מהר כדי שבאמת אותן פעולות חשובות למימוש מינהלת תקומה יוכלו להתממש. אני קורא לכנסת לאשר את הצעת החוק.
“ואז נתקלנו בתופעה: אחרי שהמדינה משקיעה כבר כסף בזה ומתנדבים משקיעים זמן בזה, פתאום, כשרמת האיום לרגע יורדת, הכול חוזר. זה תהליך שאי-אפשר לעשות אותו כל פעם מחדש ולכן אמרו הרבה ראשי רשויות: אני צריך כלים כדי לשמור על המצב הזה לאחר ההשקעה שנעשתה.
“לא הסכמתי איתו; נלחמתי על זה שהחוק יאושר ואכן זה מה שקרה. רוב השרים חשבו כמוני והחוק אושר. לכן אני מדלג על הפסקה הזאת, אני חושב שהיא לא נכונה, ואני לא חושב שהסמכויות הקיימות היום מספיקות לראשי הרשויות, וזאת גם חוות דעתם – כדי, בסופו של דבר, לבצע את העבודה הזאת.
“לאור האמור, אני מציע למליאת הכנסת לאשר את הצעת החוק החשובה הזאת בקריאה הטרומית. אני מאחל בהצלחה לשני היוזמים במשא ומתן שצפוי להם מול משרד הביטחון, שלפי התשובה הזאת אני כבר מניח שהוא יהיה לא פשוט.
“הטרור הזה מתאפשר, בין השאר, בגלל תמיכה כלכלית רחבת היקף במחבלים היושבים בכלא הישראלי או בבני המשפחות שלהם. למעשה, על מנת להגביר את האפקטיביות של המלחמה בטרור ובתשתית שמאפשרת אותו, נולדה הצעת החוק הזאת, שזכיתי להיות – למען גילוי נאות, כרגע אני מייצג את עמדת הממשלה, אבל זכיתי להיות שותף עם חבר הכנסת סוכות.
“הצעת החוק הזאת אומרת שלמדינת ישראל צריך להיות כלי להתמודדות גם ברמה האישית עם האנשים שמעורבים בהעברת כספים לארגוני טרור ולא רק ברמה המוסדית מול הרשות הפלסטינית כולה.
“ודבר אחרון, שהוא בעיניי הכי חשוב, והוא קשור לא רק ליישובים המפונים, אלא לכל אזור הצפון, ובראשו קו העימות, וזה קידום של האזור הזה קדימה.
“איזו מעטפת לאנשים שחוזרים כדי שירגישו את עצמם מייד במערכת שמקבלת אותם, עם הכלים הנדרשים ובסבר פנים יפות, ולא רק זורקת אותם למים ואומרת: תשחו.
“אז אמרתי, אני חושב שהכיוון יהיה מענק מסוים, והבן אדם יחליט מה הוא רוצה לעשות איתו. אם הוא רוצה לחזור ולסיים באמצעות המענק הזה את ההתחייבות, או לצאת מההסכם בתוך שלושה חודשים וכו', או שהוא רוצה להמשיך להיות שם ובמסגרת המענק הזה למממן את שכר הדירה ולהמשיך לגור באותו מקום.
“אנשים לא היו בבית שנה, ויש נזקים שאני קורא להם נזקי עזובה. אף מס רכוש לא מפצה על זה, אבל כשאנשים לא בבית שנה, נכנסו מכרסמים, נסתם ביוב, נזקי צנרת, אני כבר לא מדבר על גינות ודברים אחרים.
“יהיה איזה מענק שאנשים יחליטו האם הם מעדיפים לחזור מוקדם יותר ולקבל את המענק בכסף, או שרוצים לקחת את הכסף הזה ולהמשיך את שהותם במקום שבו הם נמצאים.
“ההתניה הזאת דיברה על כך שהסמכות של שר האוצר להטיל את הסנקציות האלו תהיה מותנית, שלא רק בן אדם אחד יחליט – היום יש שר אוצר אחד, מחר יהיה שר אוצר אחר – אלא זה מותנה בהסכמה בין שר האוצר לראש הממשלה.
“העיקרון של הקפאת מצב לשנה וחצי לפחות, אני חושב שהוא מאוד חשוב מבחינה חינוכית, זה גם משדר אמונה בכך שבסוף היישובים יחזרו לגודלם, ואפילו יתפתחו.
“אלה הן הסנקציות שאפשר להטיל על נושאי משרה בגופים ובארגונים שדואגים להעברת הכסף. כאמור, בעיניי הצעת החוק הזאת למעשה עושה את הצעד הבא וממשיכה את הצעת החוק המקורית של חבר הכנסת אלעזר שטרן, כדי להתמודד התופעה הזאת.
“הצעת החוק הנוכחית, שהציג אותה כאן חבר הכנסת סוכות, למעשה ממשיכה את המגמה הזאת, ואומרת את הדבר הבא: חוץ מעניין מוסדי מול הרשות הפלסטינית, יש אנשים שבאופן אישי מעורבים בתהליך הזה. הם אלה שעומדים בראש הארגונים שמעבירים את הכספים; הם אלה שדואגים לכך שהכספים יעברו. הצעת החוק הזאת אומרת שלמדינת ישראל צריך להיות כלי להתמודדות גם ברמה האישית עם האנשים שמעורבים בהעברת כספים לארגוני טרור ולא רק ברמה המוסדית מול הרשות הפלסטינית כולה.
“לכן המהלך – בעצה אחת עם ראשי הרשויות – שאני יוזם כרגע, זה לקחת את יתרות התקציב האלה, ולעשות הסטה לטובת השיקום הפיזי של מבני ציבור ברשויות, כדי להיערך לחזרת המפונים.
“זה נכון שיש לא מעט תושבי הצפון שכבר עכשיו חוזרים לבתיהם, אבל מצד שני, לא הצבא ולא הקבינט המדיני הביטחוני ולא הממשלה קראו לתושבים לחזור, כי אנחנו נמצאים בתקופה מאוד רגישה מבחינה ביטחונית.
“יש תקציב של 15 מיליארד שקל, והוא משוריין לנושא הזה של הצפון, הוא אושר.
“החלטת הממשלה הזאת החליטה על הקצאה של 15 מיליארד שקל לחמש שנים, החל משנת 2025 לנושא הזה של שיקום ופיתוח הצפון.
“כל הפרטים שהזכרתי עד עכשיו הם חשובים מאוד, ובלעדיהם לא תתבצע חזרה, אבל אם האירוע הזה יסתיים בכך שחזרנו ל-6 באוקטובר, גם אם נעשה את זה בדרך המיטבית האפשרית, ובלי תקלות, לא עשינו כלום.
“אתם אופוזיציית פח, ולכן תישארו על הספסלים האלה עוד הרבה הרבה זמן והרבה הרבה קדנציות.
“אני מודה לחברי הכנסת שתמכו בהצעת החוק הזאת, אגב, גם מהקואליציה וגם מהאופוזיציה, כי אני חושב שירושלים היא זאת שמאחדת אותנו כאן, בבניין הזה; לפחות את רובנו המוחלט היא מאחדת כאן, בבניין הזה. אני מאוד מאוד מקווה שבצעד הזה אנחנו קידמנו עוד שלב בתובנה הזאת – ירושלים המאוחדת היא בירתה של מדינת ישראל לעולמי עד, ואף אחד לא יוכל להוביל עוד איזשהו צעד שיכפור או יערער על הריבונות הזאת. לכן, תודה רבה לכנסת ישראל.
“אני זוכר שאחרי הבחירות הקודמות בארצות הברית היה לחץ מטורף על מדינת ישראל להקים קונסוליה אמריקאית לפלסטינים בירושלים. אז אנחנו אפילו איימנו לפרוש מהממשלה אם זה יקרה, ורק ככה עצרנו את זה, ונגמר האירוע.
“לכן, דווקא כמי שעלה מרוסיה אני הובלתי את החוק הזה יחד עם חברי חבר הכנסת דן אילוז, כדי לקבע עוד, בצעד נוסף, את המעמד הייחודי של ירושלים המאוחדת כבירתה של מדינת ישראל, מדינה יהודית ודמוקרטית; דמוקרטית, ולכן גם אתה חי בתוכה ואפילו חבר כנסת בה, אבל זה לא נותן לך שום זכות לכפור ביסוד הכי בסיסי של קיום המדינה הזאת.
“ושתיים, על זה שדרשנו שתהיה לנו יכולת והשפעה על ניהול המדיניות הזאת ולא קיבלנו. היו מי שאמרו, הכל מתנהל טוב, לא צריך לשנות.
“מדינת ישראל במאבק על הדרך שבה היא תנצח את המלחמה הזאת. ולכן חשוב מה ולא חשוב מי. והמדיניות כרגע תואמת את מה שאמרנו לאורך כל הדרך שצריך לעשות.
“היה כאן לפני שנה אירוע נוראי של 7 באוקטובר, ואחריו קמו כמה מראשי האופוזיציה ואמרו: קרה פה משהו; לא משנה מה אמרנו קודם, לא משנה מה המחלוקות הכי קשות שהיו לנו קודם, בעקבות האירוע הזה הדבר הנכון הוא להיכנס מתחת לאלונקה.
“תחזרו למקום הזה שהיינו בו לפני שנה, אין פחות מלחמה עכשיו, יש יותר מלחמה עכשיו ותעשו את המעשה הנכון. תלכו בעקבותינו ותגידו: אנחנו גם נכנסים מתחת לאלונקה. אם אתם באמת מאמינים שצריך לנצח במלחמה הזאת.
“אני אומר פה מעל הבמה הזאת, עשו דברים נכונים בשבועות האחרונים, והקרדיט מגיע לראש הממשלה.
“לכן אני מציע לכם, תביאו את הכסף הזה ממקום אחר, ותשאירו בקופסה רק תשלום למפונים, זה בהחלט ראוי.
“חבר הכנסת רביבו, פעם ראשונה מאז שאני זוכר את עצמי בבית הזה מ-2006, אני רואה ששמים בקופסה הוצאה שהיא רב-שנתית. זה לאבד את כל האמון בכלכלה הישראלית ובמשרד האוצר הישראלי. אחר כך אנו מתפלאים למה בסוף דירוג האשראי שלנו יורד.
“אז כנראה שמשהו בשיטות שבהן הממשלה פועלת הוא לא נכון. אותי לימדו שאם עושים אותו דבר ולא מגיעים לתוצאה, צריך לשאול מה לא עובד נכון כאן. ובמקום לשאול את השאלה מה לא עובד נכון כאן, אנחנו עדים למלחמת עולם – לא עם חמאס, בתוך הממשלה, בין ראש הממשלה לשר הביטחון.
“יצרנו במו ידינו רצועת ביטחון בשטח של מדינת ישראל. כ-100,000 אזרחים ישראלים הפכו לפליטים בארצם, ולא רק שהם לא יכולים לחזור הביתה, אף אחד, לא אתה ולא שר הביטחון, ולא ראש הממשלה, לא יודע להישיר להם מבט בעיניים ולהגיד: אנחנו מעריכים שנוכל להחזיר אתכם לבתיכם בעוד חודש, בעוד חודשיים, בעוד שלושה.
“נוסח הצעת החוק כלל השוואה בין לומדי התורה לבין המשרתים, וההשוואה הזו תוסר מהצעת החוק