שלמה קרעי
Shlomo Karhi
“הסעיף הזה לוקח את סינון התכנים שהיה בתכנים שעולים ליישומון ומעביר אותו לגבי ערוצים שחייבים בהעברה על גבי מפיצי תכנים.
“עוד תיקון אחד בחוק הפצת שידורים, תהיה חובה גם לבעלי רישיון זעיר לעלות על מערך עידן פלוס.
“היא שוק חופשי, היא יצירה ישראלית והפקות מקור, היא מגוון דעות, ערוצים חדשים שיוכלו להיות משודרים בכבלים ובלוויין עם פרסום החוק הזה, איסור בלעדיות בספורט, משחקי ספורט בעלי חשיבות ציבורית שישודרו בערוץ פתוח לכולם, נתוני צפיה שישוקפו לציבור, הפסקת מעורבות בתוכן.
“פרק ז' היה כרוך בחובת העברה, ברגע שהיישומון מופעל, גם חובת העברה הייתה אמורה להיות מופעלת. מכיוון שאין יישומון, הקדמנו את זה בכמה חודשים לרגע שיש מרשם.
“בהמשך לדיון שהיה כאן קודם על מחיקת סעיף 13ג, מבחינתי אין בעיה למחוק את סעיף13ג בחוק הפצת שידורים. יש תיקון שצריך להכניס בסעיף 153, שמחליף את 13ג.
“מבטלים את הביטול וחוק הפצת תכנים עומד בעינו עם מערך עידן פלוס המיושן.
“המהות של סעיף 153(א) הייתה להמשיך את חובת ההעברה הלינארית של מי שהיה חייב בשנה שקדמה לשנת פרסום החוק, עד שהמועצה תקבע מי הוא ספק בעל חשיבות מסחרית.
“אני עדיין חושב שהיישומון הוא הדבר הנכון, שעונה גם לבעיות שהעלו גורמים בקואליציה, נציגי הסיעות החרדיות ואחרים. אפשר היה להגיע לפתרון כולל יישומון, אבל התקבלה החלטה להוריד את היישומון ולהישאר עם המערך המיושן.
“זה שמשאירים את מערך עידן פלוס, לפי ההסכמות, זה עונה למה שאמרה חברת הכנסת טל מירון ואמרו כאן רח"ל בדיונים, שמערך עידן פלוס לטעמם עדיף על היישומון.
“למרות המחלוקת הערכית שיש לי בנושא הזה, שאני חושב שהיישומון טוב לציבור, הוא מצמצם חילול שבת, הוא לא מאפשר שידורי תועבה, יש התעקשות של חלקים בקואליציה להוריד את הנושא הזה מהחוק, להשאיר את המצב כמו שהוא, עם מערך עידן פלוס.
“המשמעות היא שמשחקי ספורט בעלי חשיבות ציבורית, צריכים להיות משודרים בערוץ פתוח לכולם. אין את האפשרות של היישומון. כמו בתקינה האירופית שהוזכרה כאן רבות.
“יש טעות בסעיף, שאפשר להבין את הסעיף ככה שכל התנאים שיש בסעיף 73(א)(1), (2), (ב), (ג), חל גם בתקופת המעבר. לא זאת הייתה כוונת המחוקק.
“השארנו את חובת ההעברה, כמו לפני שנת פרסומו של החוק ועד שהמועצה תקבע כללים. מכיוון שהתבקשנו לבטל את חובת ההעברה הכפולה, תיקנו את מה שנמצא כאן במהות במקור.
“אנחנו לא מחילים רגולציה נוספת, על מי שלא חלה עליו אותה רגולציה בתקופת המעבר. חובת ההעברה של ערוץ 13 גם תתבטל בעוד שנה עד שנתיים, כשהמועצה תקבע מי נחשב ספק בעל חשיבות מסחרית.
“מי שנמצא תחת חובת העברה, ממשיכים את הרצף של חובת ההעברה. ערוץ 14 לא חייב היום, לא יהיה חייב כשהמועצה תקבע מי נחשב ספק בעל חשיבות מסחרית, כי הוא לא שולט ב-40% מהשוק, אז לא מחילים עליו חובות חדשות בתקופת המעבר.
“משנת 2022 שהתאגיד היה עם תקציב של 780 מיליון, הוא עלה בשנת 2025 לתקציב של 900 מיליון וזה רק הולך ועולה.
“משחקי ספורט בעלי חשיבות ציבורית, מסופקים בערוץ פתוח לציבור ולא ביישומון.
“ערוצים שתחול לגביהם חובת העברה, יהיו כאלה שיעמדו בכללים שתקבע המועצה באישור ועדת הכלכלה.
“זה סעיף 158, האחרון, שאמרנו שבעלי רישיון לפי הרשות השניה או לפי מועצת הכבלים והלוויין, רואים אותם כאילו הם נרשמו במרשם החל מ-01 בינואר 2027 ולכן, גם חובת העברה חלה מהתאריך הזה.
“שם מדובר על חובת העברה, במקור תלינו את חובת ההעברה בערוצים שמסופקים ביישומון, מכיוון שאין יישומון, אי-אפשר לתלות את חובת ההעברה ביישומון.
“הסיכום עם האוצר שהקיצוץ הזה בתאגיד הוא סעיף התקציב לחוק הזה. שר האוצר אמר לי שכיוון שהיישומון ירד ומערך עידן פלוס נשאר, צריך להשאיר את הקיצוץ.
“מכיוון שהיישומון ירד, אי-אפשר להשאיר את עידן פלוס כאפשרות בחירה לערוצים. כל בעלי הרישיונות של הרשות השנייה מחויבים לעלות על המערך.
“סעיף 147(ד) מדבר על התחולה החל מיום 01 בינואר 2027, מכניסים לתוך התחולה הזאת, את פרק ח' שהוא חובת העברה, שיחול מרגע שהמרשם נכנס לתוקף.
“יש את סעיף 3 לנוסח שהפצתי, "פרק ז' אספקת תכנים על ידי הרשות יימחק". כל פרק היישומון יורד מהחוק. כתוצאה מכך, יש מספר השלכות.
“זה דיון קצרצר לא מהותי, יש כאן בקשה בהסכמות קואליציונית לתקן את נושא היישומון. למעשה להוריד את היישומון מחוק השידורים.
“אבל אני שואל כאן אתכם, חברי האופוזיציה, ואת שופטי בג"ץ, תגידו לי, השופט סולברג, בוא נשאל תינוק שהוא לא חכם ולא טיפש, כמה זה שני שלישים כפול 15? האם זה עשרה או האם זה שבעה? בוא נשאל את התינוק הזה שלא חכם ולא טיפש, ברור שהתינוק הזה יענה ששני שלישים כפול 15 זה עשרה. אז איך אתם מעזים, בג"ץ, ברגל גסה?
“חבריי חברי הכנסת, ההחלטה של ועדת החוקה, שאנחנו מצביעים עליה עכשיו, היא רק מעט מזער ממה שבאמת נדרש לעשות כנגד כנופיית שלטון החוק, אותה חבורה שהחליטה שהיא רומסת את החוק ברגל גסה.
“למה אתם לא שואלים מה יגיד האזרח אם בג"ץ מצפצף על החוק? מה יגיד האזרח אם בג"ץ רואה את חוקי הכנסת ושופטי בג"ץ נשבעים כמונו, נאמנים כמונו, למדינת ישראל ולחוקיה, והם באים ואומרים נכון, כתוב בחוק שצריך שני שלישים מ-15, אבל אנחנו קובעים שגם שבעה מספיקים? בלי נימוק, בלי פרשנות שגויה, בלי לומר שחוק הוא לא חוקתי.
“בוא נשאל את התינוק הזה שלא חכם ולא טיפש, ברור שהתינוק הזה יענה ששני שלישים כפול 15 זה עשרה. אז איך אתם מעזים, בג"ץ, ברגל גסה?
“איך אתם בתאגיד יושבים כאן ונאחזים בקרנות המזבח ב-40 תדרים כאשר יושב-ראש ועדת התדרים ואומר שמספיק לכם 30?
“אני ביקשתי מהרשות השנייה ונתנו להם תדרים להקצות לאזור זיכיון גדול ככל שניתן כבר לפני שנתיים כמעט. לא קרה כלום. הרשות השנייה לא עושה את העבודה שלה בעניינים האלה.
“גלגל"צ משדרת בחמישה תדרים וגלי צה"ל בשלושה. גם גלגל"צ יכולה להסתדר בשלושה. זה אותו דבר. זה אותו רעיון. יש בשביל זה יושב-ראש ועדת תדרים.
“אל"ף, אם יש אזרח בישראל שיש לו בעיות קליטה עם גלי צה"ל, נא לעדכן את משרד התקשורת. אני לא מכיר תלונות על חוסר בקליטה בתחנת גלי צה"ל שמשדרת בשלושה תדרים.
“דרך האמצע היא שיש אנשים שהמדינה האריכה להם 20 שנים ואנחנו נאריך בעוד כמה שנים. לא זו הבעיה.
“מבחינתי, הארכה של הזיכיונות היא לא הדבר שמפריע. כל עוד יוצאים למכרז ארצי הדבר פותר את הבעיה.
“יש כאן במקביל סוף-סוף הוצאה של מכרזים ארציים לתחנות ללא הגבלה גאוגרפית.
“שמילה לא אמר שאין תדרים אלא להיפך. הוא אמר להם שיש לכם שני תדרים. צאו למכרז תחנה אזורית נוספת והם לא יצאו.
“הוויכוח נפל על גודל אזור הזיכיון החדש. אני ביקשתי גדול ככל האפשר וזה מה שעכשיו אמר. הם אמרו שאי אפשר גדול ככל שניתן ולכן לא עושים כולם.
“הדבר כולל רפורמה. לכן בפעם הקודמת התנגדתי אבל הפעם הזו - - - מבחינתי, מחר בבוקר אני רוצה להוציא למכרזים ארציים.
“יש לי היום עשרה תדרים פנויים לפחות. עשרה. למה אתם לא נלחמים על זה שיוציאו את זה למכרז ברשות השנייה? למה הם שנתיים לא עושים עם זה כלום?
“מחר בבוקר אני מנחה אותך לעשות עבודה ולתת לו רק מה שהוא צריך על פי חוק ולא יותר מזה.
“זו לא סמכות של התאגיד וזו לא סמכות של ועדת הכלכלה. הסמכות היא סמכות מלאה של יושב-ראש ועדת התדרים.
“מפברואר 2026 כל הערוצים כולל הזעירים והקטנים ביותר נדרשים לשלם 11 מיליון דמי רישיון בשנה. באנו וניסו לתקן את המעוות.
“במשך שנים בג"ץ כבל את ידי צה"ל והגמיש את כללי המשחק למחבלים. ב-2006 הוא הציב מגבלות על סיכולים ממוקדים שאפשרו למחבלי החמאס לשרוד ולהתעצם. ב-2018 הוא אילץ את המדינה לרכך את הוראות הפתיחה באש אל מול המהומות בעזה - -
“בג"ץ, שאתם מנסים לקשור לו כתרים כאן בהצעות החוק שלכם, הוא הגוף שהתערב פעם אחר פעם בהחלטות הביטחון של ישראל. הוא האחרון שיכול להיות אחראי על חקירת המחדלים שהובילו לאסון.
“לבסוף, תפיסת היסוד של המשפט והרפואה בישראל היא שההסכמה לפעולה בגופו של אדם צריכה להיות הסכמה מודעת, חופשית ומפורשת. החלפתה בהנחת הסכמה אינה עולה בקנה אחד עם עיקרון יסודי זה.
“אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הצעת החוק שלפנינו, ביוזמת חברת הכנסת מרב מיכאלי, מבקשת לשנות את מודל ההסכמה הנהוג בישראל לתרומת איברים לאחר המוות ממודל של הסכמה מפורשת למודל של הסכמה משוערת, שלפיו כל אדם ייחשב כתורם איברים אלא אם כן הביע התנגדות לכך מראש. מדובר בסוגיה רגישה ומורכבת, הנוגעת לערכים יסודיים של אוטונומיית הפרט, אמון הציבור במערכת הבריאות והיחס לגוף האדם לאחר המוות. לכן היא נבחנה לאורך השנים על ידי ועדות מקצועיות, אתיות ומשפטיות שונות. כולן הגיעו לאותה מסקנה: אין מקום לאמץ בישראל את מודל ההסכמה המשוערת.
“לסיכום, לאחר בחינה מקצועית, אתית ומשפטית מקיפה, ולאור העובדה שלא חל שינוי מהותי בנתונים, בנסיבות או בידע שהצטבר מאז נדונה הסוגיה בעבר, עמדת משרד הבריאות, שאומצה גם על ידי ועדת השרים לענייני חקיקה, היא כי אין מקום לשנות את מודל ההסכמה הקיים בישראל. לפיכך, הממשלה מתנגדת להצעת החוק וקוראת לחברי הכנסת לדחותה.
“ההחלטה על קביעת ימי הנצחה ממלכתיים בחקיקה היא בראש ובראשונה עניין של מדיניות ממשלתית ופדגוגית הכרוכה בהשלכות רוחביות ובעלות תקציבית.
“בכל הסעיפים הנוגעים למערכת החינוך יתווסף "ככל שיחליט על כך שר החינוך"; 3.
“- - מה שתרם ישירות לשחיקת ההרתעה ולפריצת הגדר ב-7 באוקטובר. שוב ושוב בג"ץ כפה הכנסת דלק וחומרי בניין לעזה בטענה של זכויות אדם תוך התעלמות מוחלטת מכך שהחמאס מנצל זאת לטילים ולמנהרות טרור.
“הצלחת מערך ההשתלות נשענת בראש ובראשונה על אמון המשפחות והציבור במערכת הבריאות. יצירת תחושה שהמדינה מניחה הסכמה לתרומת איברים עלולה דווקא להגביר חשדנות ולהוביל לתוצאה הפוכה מזו שאליה שואפת ההצעה.
“ועכשיו מי שמנע הריסת בתי מחבלים, מי שרומז לנו כל הזמן – וגם לא רק ברמיזות – דרך הייעוץ המשפטי לממשלה, שגירוש משפחות מחבלים לא בא בחשבון, מי שדואג לביקורים ולנוחות של מחבלים נתעבים בכלא, מי שקבע שיש לספק חשמל למחבלים גם בזמן לחימה, מי שכבל את ידינו מול הטרור – הוא זה שיהיה המועמד לחקור את מחדליו שלו?
“החלטת ועדת השרים הייתה לתמוך בהצעת החוק בקריאה טרומית בהתניות הבאות: 1. הסעיף שעניינו תקציב יימחק; 2. בכל הסעיפים הנוגעים למערכת החינוך יתווסף "ככל שיחליט על כך שר החינוך"; 3. בכל הקשור לצה"ל, בהרכב המועצה הציבורית יוסר נציג צה"ל, ולעניין קיום יום זיכרון, הצעת החוק תתוקן כך שתותאם לפקודות הצבא; 4. בכפוף לכך שהמשך הליכי החקיקה יקודמו בהסכמה עם משרד ראש הממשלה, ביטחון, האוצר המורשת ומשרד החינוך.
“מרגי, תגיד, בליל י"ז בתמוז שרף אפוסטמוס את התורה, והיום החזרנו את כבודה של התורה.
“מדובר בסוגיה רגישה ומורכבת, הנוגעת לערכים יסודיים של אוטונומיית הפרט, אמון הציבור במערכת הבריאות והיחס לגוף האדם לאחר המוות. לכן היא נבחנה לאורך השנים על ידי ועדות מקצועיות, אתיות ומשפטיות שונות. כולן הגיעו לאותה מסקנה: אין מקום לאמץ בישראל את מודל ההסכמה המשוערת.
“לנוכח האמור ומהנימוקים שצוינו, אני מציע לחברי הכנסת להצטרף לעמדת הממשלה ולתמוך בהצעת החוק בקריאה הטרומית.
“במשך שנים בג"ץ כבל את ידי צה"ל והגמיש את כללי המשחק למחבלים. ב-2006 הוא הציב מגבלות על סיכולים ממוקדים שאפשרו למחבלי החמאס לשרוד ולהתעצם.
“מבדיקה מול גורמי המקצוע עולה כי להצעת החוק עלות תקציבית והשלכות מערכתיות. לכן, על המציעים לבחון את מקורות המימון הנדרשים בהתאם לחוק-יסוד: משק המדינה.
“חשוב לציין כי מדובר בשני ענקי רוח, שהטביעו חותם עמוק ומשמעותי על עולם התורה, החינוך והחברה במדינת ישראל.
“יצירת תחושה שהמדינה מניחה הסכמה לתרומת איברים עלולה דווקא להגביר חשדנות ולהוביל לתוצאה הפוכה מזו שאליה שואפת ההצעה.
“אחרי טבח שמחת תורה אין מקום, חבר הכנסת פורר, לעוד טיוחים ועוד עיוות הצדק. בג"ץ, שאתם מנסים לקשור לו כתרים כאן בהצעות החוק שלכם, הוא הגוף שהתערב פעם אחר פעם בהחלטות הביטחון של ישראל. הוא האחרון שיכול להיות אחראי על חקירת המחדלים שהובילו לאסון.
“שישלם כמו כולם, מה הבעיה? מישהו אמר אחרת? מישהו אמר אחרת? אנחנו רוצים להוריד רגולציה, להוריד את הנטל מעל השחקנים בשוק, כדי שהציבור ייהנה יותר וישלם פחות. אתם יודעים טוב טוב, עמוק בתוך ליבכם, שזה בדיוק מה שאני מביא כאן לשולחן – גם ברפורמה השידורים וגם כאן, בחוק הזה, חוק הרדיו, שאנחנו מביאים עכשיו, ועוד נתקן אותו בוועדה לקראת הקריאה השנייה והשלישית.
“אז כאן, בחוק הזה, בעזרת השם, אנחנו מתכוונים לשים סוף לדבר הזה, ולאפשר לערוצים פרטיים לשדר בכל רחבי הארץ. החוק שמובא בפניכם כרגע לקריאה ראשונה הוא עדיין לא בנוסחו המלא, הוא עדיין לא מושלם. יש עדיין תיקונים שדיברנו עליהם בדיונים בוועדת הכלכלה בראשות חבר הכנסת ביטן, תיקונים שנרצה להכניס בחוק לקראת הקריאה שנייה והשלישית.
“זאת אומרת שכבר עכשיו יש לנו מצאי של עשרה תדרים פנויים מהתחנות של התאגיד וגלי צה"ל, ואת עשרת התדרים האלו אנחנו רוצים להוציא למכרז ללא הגבלה גיאוגרפית.
“אנחנו נברך על המוגמר, על רפורמת התקשורת, בקרוב מאוד, נפתח את השוק לתחרות, נאפשר לציבור להשתקף ולבוא לידי ביטוי בכל כלי התקשורת.
“אבל, בעזרת השם, הדבר הזה הולך להגיע לקראת סיום. אנחנו נברך על המוגמר, על רפורמת התקשורת, בקרוב מאוד, נפתח את השוק לתחרות, נאפשר לציבור להשתקף ולבוא לידי ביטוי בכל כלי התקשורת. אנחנו רואים את התקשורת, איך כלי תקשורת, גופים חדשים, צצים וקמים. ראינו את ערוץ 15 וערוץ 16, שאתמול הייתי בהשקה שלו, ועוד מגוון רחב של ערוצים, כמובן ערוץ 14, שנתן כאן קונטרה לאותו מונופול של השמאל על התודעה. זה בסוגיה של הרפורמה בשוק השידורים בטלוויזיה.
“מי שהגיש את החוק הזה זה קודם כול חברת הכנסת דיסטל אטבריאן, שמתוך דאגה עמוקה לביטחון המדינה, ביחד עם כל התפקידים האחרים שהיא עושה כאן בכנסת, מצליחה גם להביא חוק כל כך חשוב, שישמור על ביטחון המדינה.
“כשנכנסתי לתפקידי כשר התקשורת, שאלתי איך זה יכול להיות שמתוך המצאי של 80 תדרי FM 40 נמצאים אצל התחנות הציבוריות – 40 אצל התאגיד וגלי צה"ל הלא-חוקית, ו-40 אצל 17 תחנות פרטיות. אמרו לי – כי תחנה ארצית חייבת ארבעה תדרים כדי לשדר בכל הארץ.
“אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מכובדיי השרים, אני מתכבד להביא בפניכם את הצעת החוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (שלילת ביקורים מאסירים ביטחוניים המשתייכים לארגון טרור המחזיק בשבויים ישראליים).
“אז הנושא הזה בעיניי הוא נושא מאוד מאוד חשוב. ועדת השרים לחקיקה החליטה לתמוך בחוק הזה בהסכמה עם שר התקשורת. ההסכמה שלי לחוק הזה – ואמרתי את זה גם בוועדה – מותנית בכך שלקראת הקריאה השנייה והשלישית אנחנו נכניס רפורמה אמיתית, ולא רק נאמר, בוא נאריך, ועוד כמה שנים נראה מה יהיה.
“רק המדינה, הערוצים הציבוריים, רשת ב' וגלי צה"ל – שהיא בכלל תחנה לא חוקית – רק להם מותר לשדר בכל הארץ, והם תמיד תופסים צד מסוים מאוד ומשקפים לציבור מציאות מעוותת.
“אבל אנחנו לא רוצים להוציא את המכרז הזה כשהתחנות הקיימות האזוריות נשארות בצד; אנחנו רוצים מצד אחד לשמר את כל הטוב הזה שדאגו לו ב-30-20 השנים האחרונות, ומצד שני, באותו זמן, כשמוציאים את המכרז, גם התחנות האזוריות יוכלו להמיר את הזיכיון שלהם ברישיון ארצי ללא הגבלה גיאוגרפית. זה נהנה וזה לא חסר. גם את הישן אנחנו רוצים לשמר, וגם את החדש אנחנו רוצים להכניס' ולהרחיב את המגוון הקיים.
“אנחנו משתדלים לטפל באותו מעוז אנטי-דמוקרטי שמנסה כאן לשמר את המונופול שלו על התודעה. הוא, בעצם, אותו מעוז, מאתרג את מערכת המשפט הקלוקלת.
“היום במדינת ישראל אין אפילו ערוץ פרטי אחד שמותר לו לשדר בכל רחבי הארץ. רק המדינה, הערוצים הציבוריים, רשת ב' וגלי צה"ל – שהיא בכלל תחנה לא חוקית – רק להם מותר לשדר בכל הארץ, והם תמיד תופסים צד מסוים מאוד ומשקפים לציבור מציאות מעוותת.
“ברפורמת התקשורת וגם כאן, בחוק הזה, אנחנו אומרים: חופש ביטוי לכולם. כל אחד יאזין למה שהוא רוצה להאזין, ישמע את מה שהוא רוצה לשמוע.
“ובלי התקשורת, בית המשפט, בג"ץ, לא היה יכול לעולם להחריב את הדמוקרטיה כמו שהוא מחריב אותה היום.
“אדוני היושב-ראש, דיברנו על התקשורת, שכאשר משהו קורה, המציאות לא מסתדרת להם, אז הם מתווכים מציאות מעוותת לציבור. אנחנו משתדלים לטפל באותו מעוז אנטי-דמוקרטי שמנסה כאן לשמר את המונופול שלו על התודעה. הוא, בעצם, אותו מעוז, מאתרג את מערכת המשפט הקלוקלת. יש כאן שני מעוזים, שכל אחד מהם שומר, מנסה לבצר את כוחו, להמשיך לאחוז בקרנות המזבח בלי לתת לציבור להשתקף במעוז שלו. ובלי התקשורת, בית המשפט, בג"ץ, לא היה יכול לעולם להחריב את הדמוקרטיה כמו שהוא מחריב אותה היום. כי הם מתווכים לציבור כל תיקון שאנחנו באים לעשות במערכת הקלוקלת הזו כאילו זה קץ הדמוקרטיה, כשאנחנו באים להשיב את המשילות, להשיב את הדמוקרטיה.
“מה שיש לנו כאן לפנינו זה הצעת חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, שידורי רדיו אנלוגי ללא הגבלה גיאוגרפית. שתבינו, על מה מדובר כאן? זה בעצם פרק ב' של רפורמת השידורים, ובעזרת השם, את שני הפרקים ביחד אנחנו נביא כאן בשבועיים הקרובים – להשלים את רפורמת התקשורת במלואה.
“אז אתם עכשיו, לא רק שאתם לא מגבים את הממשלה ואת הלוחמים שלנו במלחמה, עוד כשמביאים הצעת חוק, שאומרת: אם יש עניינים של ביטחון המדינה אנחנו צריכים סמכות כדי לעשות את זה, גם בזה אתם הולכים להצביע נגד? באמת נשגב מבינתי.
“כל זה בחסות אותה חבורת גלימות שלוקחת לעצמה את הסמכויות ולא מוכנה לקחת אחריות. אחר כך, כשקורה משהו, הם אומרים: אנחנו גם נקים את ועדת החקירה. אנחנו אלה שפוגעים ואנחנו אלה שנקים את ועדת החקירה.
“לא הייתה לי בעיה אם זה היה ערוץ פרטי שעושה מה שבא לו, וגם הייתה פחות בעיה אם הייתה אפשרות לערוצים פרטיים לשדר גם כן, לתת קונטרה, לתת תחרות לאותם גופים ציבוריים ששולטים במונופול על התודעה ברדיו בכל רחבי הארץ. אבל מה, המחוקק בתקופת הביניים, בקום המדינה, בשנים הראשונות, החליט שכל אחד מקבל את החלק שלו בעוגה: אתה תשדר רק בדרום, אתה – רק בצפון, אתה – רק בפוליגון הזה ואתה – רק בפוליגון ההוא. למה? כי המדינה התרגלה לשלוט בשיח. הפקידים והיועמ"שים הם אלו שישלטו בתודעה והם אלו שיחליטו אילו קולות יישמעו ולאיזה ערוצים אנחנו יכולים להקשיב.
“צריך להאריך, וצריך במקביל לשמור על התחנות הקיימות ולאפשר להוציא מכרזים חדשים, כדי שנגשים את חזון ישעיה: "כי מלאה הארץ דעה את ה' כַּמים לים מכסים" – כמה שיותר דעות, כמה שיותר מגוון, כולם יוכלו לשמוע.
“אני מקווה מאוד, שבעזרת השם בחוק הזה אנחנו נתקן את המעוות. נאפשר לערוצים הפרטיים, לערוצים האזוריים כיום לשדר בכל רחבי הארץ, להשמיע את קולם לציבור שרוצה לשמוע אותם. מה הבעיה? אתם מדברים על חופש ביטוי חוק מצד אחד, ומצד שני, כשהביטוי לא מוצא חן בעיניכם, אתם רצים לבג"ץ כדי לעצור את הביטוי הזה. אני באמת לא מצליח להבין את הפרדוקס שאתם חיים בתוכו. חופש ביטוי, אבל רק למי שחושב כמוני.
“אתה בתפקידך כאן כיושב-ראש הכנסת התנהגת כמו בריון, הלכת כאן מכות בפרסה של המליאה. היית חרפת הכנסת הזו.
“אז כאן, בחוק הזה, בעזרת השם, אנחנו מתכוונים לשים סוף לדבר הזה, ולאפשר לערוצים פרטיים לשדר בכל רחבי הארץ.
“יש לכם הזדמנות היסטורית להראות לעם ישראל שיש חוק, שכשחוק בא לטובת ביטחון המדינה, אתם ענייניים, ענייניים. ביטחון המדינה חשוב מהכול.
“אני מקווה מאוד שהחוק הזה יעבור כאן בקריאה הראשונה, ואני קורא לכם, חברי הכנסת, להצביע בעד החוק הזה ולבוא לוועדה שבה אנחנו נתקן את הטעון תיקון, נאפשר רפורמה אמיתית שתפתח את השוק לתחרות, תפסיק את המעורבות הקלוקלת של הפקידים והיועמ"שים בתוכן, ותפסיק את המונופול שיש היום רק לשידור הציבורי על התודעה ברדיו.
“אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חבר הכנסת שקלים, קודם כול, אני מצטרף לכל מילה שאמרת כאן לגבי הרדיפה הפוליטית של כנופיית שלטון החוק. שמעתי באחד מאולפני התעמולה, אומרים שם בפנים חמוצות: תראו מה זה, ביבי הכניע את מערכת המשפט. זה שלטון החוק – כשבית המשפט אומר משהו שהוא לטובת ראש הממשלה נתניהו, אז ביבי הכניע את מערכת המשפט. אני רוצה לומר לכם, לכל אותה חבורה – שי ניצן, אביחי מנדלבליט, בהרב מיארה: הפסוק במשלי אומר "יד ליד לא יִנָּקה רע". היד שתפסה בצוואר והיד שחתמה על הליכים פליליים והיד שפעלה כאן באכיפה בררנית והיד שהשתמשה בכוחה, בכוח המשרה שלה, לרעה – כולכם לא תימלטו מאימת הדין.
“יש כאן חוק טוב שבא לשמור על ביטחון מדינת ישראל. גם אם אתם לא אוהבים אותנו, גם אם אתם סולדים מממשלת הימין – אבל בעל כורחכם אתם חייבים לענות "אמן" על חוק כזה.
“אנחנו רוצים להוריד רגולציה, להוריד את הנטל מעל השחקנים בשוק, כדי שהציבור ייהנה יותר וישלם פחות.
“איזה ביטחון זה? נו, באמת. נותנים כאן את הסמכויות לוועדת השרים לביטחון, לקבינט המדיני-ביטחוני, שהוא, נמצאים בפניו כל הדברים, כל הנתונים, והוא מקבל החלטה לחסום ביקורים כאלה, הוא עושה את זה כדי לא לפגוע בביטחון המדינה וכדי להגן על ביטחון המדינה. אז אתם עכשיו, לא רק שאתם לא מגבים את הממשלה ואת הלוחמים שלנו במלחמה, עוד כשמביאים הצעת חוק, שאומרת: אם יש עניינים של ביטחון המדינה אנחנו צריכים סמכות כדי לעשות את זה, גם בזה אתם הולכים להצביע נגד? באמת נשגב מבינתי.
“הלכו לבג"ץ, ובג"ץ – כרגיל, עם הסמכויות שהוא לוקח לעצמו אבל בלי אחריות, בחוסר אחריות תוך סיכון חיי אדם – החליט להוציא צו ולעצור את השידורים האלה, שמצמצמים פער מבצעי שעולה עד כדי סכנת חיים.
“אתם רוצים תקשורת קומוניסטית, אנחנו רוצים תקשורת חופשית; אנחנו רוצים לתת חופש ביטוי, אתם רוצים לתת חופש ביטוי רק לשמאל; אנחנו רוצים מגוון דעות, אתם רוצים צמצום דעות.
“אז הנושא הזה בעיניי הוא נושא מאוד מאוד חשוב. ועדת השרים לחקיקה החליטה לתמוך בחוק הזה בהסכמה עם שר התקשורת. ההסכמה שלי לחוק הזה – ואמרתי את זה גם בוועדה – מותנית בכך שלקראת הקריאה השנייה והשלישית אנחנו נכניס רפורמה אמיתית, ולא רק נאמר, בוא נאריך, ועוד כמה שנים נראה מה יהיה. צריך להאריך, וצריך במקביל לשמור על התחנות הקיימות ולאפשר להוציא מכרזים חדשים, כדי שנגשים את חזון ישעיה: "כי מלאה הארץ דעה את ה' כַּמים לים מכסים" – כמה שיותר דעות, כמה שיותר מגוון, כולם יוכלו לשמוע.
“בג"ץ גם הוציא צו ועצר, ואנחנו בתהליכים שהם די מופרכים בתקופת זמן של מלחמה, ובוודאי שהם מופרכים כשאנחנו מדברים על חופש ביטוי, ורוצים כאן להגביל את חופש הביטוי של מי שלא חושב כמונו.
“לא צריך להכביר מילים כשהמשמעות ברורה. ואכן, הציבורים האלה נהנו מעוד מעגל התראה נוסף דרך הרדיו, ששידר להם התראות, שידר להם הדרכה, שידר להם הסברה. עד שבאו לובי 99, אלו שכאילו דואגים לציבור, ואמרו בפרפרזה: זה לא הציבור שלנו. לציבור החרדי והערבי אנחנו לא דואגים. להם אנחנו רוצים שתעצרו את השידורים. הלכו לבג"ץ, ובג"ץ – כרגיל, עם הסמכויות שהוא לוקח לעצמו אבל בלי אחריות, בחוסר אחריות תוך סיכון חיי אדם – החליט להוציא צו ולעצור את השידורים האלה, שמצמצמים פער מבצעי שעולה עד כדי סכנת חיים.
“אני מדבר על ציבור גדול מאוד, ציבור חרדי בצפון בעיקר – גם בדרום, אבל בעיקר בצפון – וגם ציבור ערבי בפזורה הבדואית בדרום ובעוד מקומות; לציבור הזה למעשה אין דרך להאזין לתחנת רדיו כזאת פרטית שהוא רוצה להאזין לה, כי בצפון אין שום תחנה חרדית שמשדרת, ויש ציבור חרדי שזה הדבר היחיד שהוא יכול להקשיב לו.
“לחבר כנסת יש זכות לנמק את ההסתייגות שלו חמש דקות במליאה כדי לשכנע את חברי המליאה להצביע בעד ההסתייגות שלו גם אם הוועדה החליטה לדחות אותה, ולכן אני לא רואה כאן בוודאי פגם שיורד לשורשו של הליך, בוודאי הסתייגויות כאלו שאם בסוף יתקבלו במליאה זה הסתייגויות שהיה עליהן דיון.
“אני מנצל את 20 השניות הראשונות של הדברים להודות לחבריי לקואליציה שעשו כאן לילות כימים בשבועות האחרונים כדי להעביר את רפורמת הימין בתקשורת.
“יש הסתייגויות אחרות, למשל של חבר הכנסת אבי מעוז שהן עדיין נמצאות בבירור בקואליציה ואני לא הצלחתי להגיע עד לרגע הזה עם הכרעה בתוך הקואליציה בקרב נציגי הסיעות החרדיות, האם אלה ההסתייגויות שבעצם מביאים אותנו למה שנדרש כדי שהחוק יהיה טוב ותקין בעיניהם, לכן אני מתכוון לבקש מחברי הקואליציה להשאיר את ההכרעה הזו למליאת הכנסת ולא כאן.
“ההסתייגות בנושא הייעוץ המשפטי, העצמאות שלו שאני חושב שהיא הסתייגות מעולה, אבל אני אתנגד כי באמת לא היה עליה דיון מהותי משמעותי בנוגע למה שמופיע בהסתייגות הזו.
“ההתנהלות של יושב-הראש שמיניתי שנשאר בתפקיד ונשאר עם חברי המועצה של הממשלה הקודמת שבג"צ החזיר כדי להכשיר כל מיני עסקאות שאחרים כאן רוצים לקדם היא חרפה.
“אני כשר התקשורת עובד על הפרטים שלה אבל היא הבטחה שהבטחנו לבוחר שנפתח את שוק התקשורת ושנעשה את מה שנדרש.
“יש כאן משך הצבעות חסר תקדים. יש כאן 6,000 הסתייגויות שצריך לעשות על כולם הנמקה והצבעה.
“יש הסתייגויות שמבחינתי אפשר לקבל, יש הסתייגויות שלא ויש הסתייגויות שיצטרכו להידון בקואליציה אם היא רוצה לקבל אותן או לא. זה יהיה לקראת המליאה. אלו פני הדברים.
“לדוגמה היה תיקון שהגיש חבר הכנסת שקלים לגבי 10% נוספים להפקות מקור ילדים.
“אבל אם חברי הוועדה פה ובמיוחד יושבת-הראש הוועדה שהחליטה שזה חשוב לה יגישו הסתייגות, אני אקבל אותה.
“מבחינתי החוק כמו שפוצל הוא החוק המיטבי שאפשר להעביר בסד הזמנים.
“בעיניי החוק שלם וטוב כמו שהוא. מבחינתי שלא תתקבל אף הסתייגות.
“תדעו שאם הייתי מנהל את הוועדה, ביום ראשון שעבר כבר הייתי קובע נוהל חריג. הייתי נותן לכם לנמק ליום או יומיים את ההסתייגויות ומייד עובר להצבעות ברצף.
“אני ממש מציק לה כל יום ואומר לה שאנחנו לא מתקדמים ושתפעיל נוהל חריג כי הסמכות היא שלה. גם על פי הנוהל של היועצת המשפטית לכנסת הסמכות היא של יושבת-ראש הוועדה.
“אותה כנופיית שלטון חוק שמשלבת ידיים כל הזמן באופן עקבי עם האופוזיציה אוכפת ורודפת אחרי נבחרי ציבור מהימין.
“המשרוקית לאותה אכיפה בררנית שתרדוף אחרי נבחרי ציבור שמקדמים מדיניות וקוראת להם להטריל, לרדוף ולהגיש כתבי אישום.
“אותו הדבר לגבי הורדת רף ספק בעל חשיבות מסחרית מ-50% ל-40%.
“יש הסתייגויות שעולות למליאה ואפשר לקבל אותן. המשמעות היא שגם הסתייגות שהוועדה החליטה לדחות יכולה להתקבל במליאה. זה תקנון הכנסת וככה זה עובד.
“אם לא היה לכם ברור – אני כתבתי את זה בתצהיר לבג"ץ – אני עדיין קורא לחברי המועצה שנותרו להתפטר מתפקידם ולהיאבק בבריונות.
“הרפורמה הזאת תעבור לטובת הציבור למרות שאתם מנסים לסכל אותה לטובת היושבים בירכתי השולחן שעדיין מגיעים כדי לוודא שאתם מבצעים את ההצבעות שלכם כנדרש.
“והינה אני שומע גם עכשיו וגם כל הימים האחרונים בוועדה את כל אותם ח"כים עלובים שלא מסוגלים להתמודד איתי עניינית, מאיימים עליי בחקירות פליליות.
“היועצת המודחת רודפת את אנשי הימין. אסור לאף אחד מאיתנו לתת לה יד.
“אתם תאיימו עליי בחקירות פליליות? אני נקי כפיים. צריך לבדוק את הסמ"סים שלכם עם ערוצי התבהלה.
“היועצת המודחת רודפת את אנשי הימין. אסור לאף אחד מאיתנו לתת לה יד. והינה אני שומע גם עכשיו וגם כל הימים האחרונים בוועדה את כל אותם ח"כים עלובים שלא מסוגלים להתמודד איתי עניינית, מאיימים עליי בחקירות פליליות. אתם תאיימו עליי בחקירות פליליות?
“יש כאן מאבק בריוני של יועצת מודחת בשיתוף תקשורת השמאל ושופטי בג"ץ נגד כל החלטה של מדיניות ימין, נגד כל דבר שריח של יהדות ותורה עולה ממנו.
“והיועצת המודחת שלכם – לא יעזור לה בית דין. אני אמשיך לשרת את הציבור בנאמנות ובניקיון כפיים, ואתם – תתביישו.
“יש כאן כנופיית שלטון חוק של יועמ"שים, פקידים ושופטים שהחליטו לגנוב את המדינה ולחולל בה אנרכיה. הם לא מצליחים לנצח באופן דמוקרטי, אז לא תהיה דמוקרטיה.
“גם זה עלה בוועדה, הצורך בחפיפה בין היישומון לבין סגירת המערך המיושן. כדי שתהיה חפיפה ביניהם, אנחנו מאפשרים להקדים את סגירת פרק ז', שזה פרק היישומון עוד לפני סגירת המערך.
“מי שיעבור על הכללים, הרשות תגיד לו שהוא עובר על הכללים והוא לא יכול לעשות את זה.
“בחצי השנה הזאת, יש לי הנחיה לפעול להפחתת רגולציה ברשות השניה ובמועצת הכבלים והלוויין יחד איתם.
“הסעיף הזה הוא סעיף סל, שלתוכו אנחנו מכניסים המון בקשות שהגיעו גם מהערוצים וגם מהפלטפורמות שאמרו שהם לא יכולים עכשיו לעבור ולנטר את חוק התקשורת וכל הרישיונות סעיף, סעיף.
“אין לכם חובה חוקית על פי חוק הרשות השניה להפיק הפקות מקור.
“בינואר 2027, אבל זה יחול על הפקות של 2026. נגה, גם עליכם לא חלות הוראות הפקות מקור של הרשות השניה החל מינואר 2027.
“ביישומון הזה, שהוא כמו אתר אינטרנט, לא תהיה תחזוקה שוטפת בשבת. טכנאים לא יצטרכו לחלל שבת, בהוראה חוקית, למעט בזמני חירום. משחקי ספורט, אם הם משודרים במישרין ביישומון, לא ישודרו בשבת.
“כמו שהוא מציע למנויים את הערוץ בתוך החבילה שלהם, ככה הוא יצטרך להציע לציבור הרחב את הערוץ.
“מי שיש לו ערב היישומון, רישיון של הרשות השניה או מפיק חדשות עצמאי, יוכל להיות על גבי היישומון.
“תיקנו את זה ואמרנו שבמקרה שיש חובת העברה, בין ביישומון ובין בסעיף 76, יצטרכו לסמן את התכנים בסימון שמזהה את הערוץ, שלא רואים על המסך, אבל ניתן באמצעותו להתחקות אחרי שימוש פיראטי.
“והכללים הם לא כללים שרירותיים שהיא יכולה לקבוע, הם חוזרים לאישור ועדת הכלכלה של הכנסת.
“מבחינה מהותית, אמרנו שאנחנו מבטלים את איסור הפרסומות בכבלים ובלוויין. פה נעשו ההתאמות הנדרשות ברישיונות שלהם כדי שהדבר הזה ייצא לפועל.
“הסעיף נכנס כסעיף 76, זו חובת הפריקות שהמועצה יכולה להשית על ספק תכנים שיש לו ערוץ בעל חשיבות מסחרית.
“התיקון הזה התבקש כאן בוועדה, כדי להתאים את ההוראות שחלות על שידורי הכבלים, גם על שידורי הלוויין, בתקופה שבין יום הפרסום ליום התחילה.
“ברעיון הזה מחליפים את חובת ההעברה כך שבמקום שתחול על ספק תכנים גדול היא תחול על ספק תכנים שמחזיק בלמעלה מ-50% משוק הפרסום. זה כל הדיון היום.
“המייל הזה הועבר גם לידי עורכי הדין של ראש הממשלה שהתבקשו להתייחס לדברים. אנחנו פועלים כדין וכשורה. בעיניי לא היה צורך באישור הזה אבל קיבלנו אותו.
“ערוץ 12 משלם לפי חוק הפצת שידורים 1.300 מיליון. תחלקו ב-0.15% ותגיעו ל-867 מיליון. זה היחס שלקחו בשביל התשלום שלו וזה יחס ההכנסות.
“המנכ"ל הציע לקבוע הוראה שמתייחסת לנתח השוק כי החוק מבקש להתמודד עם הריכוזיות הגדולה בשוק התקשורת המשודרת. נשים רף של 50% – אני חושב ש-40% זה גם רף משמעותי – ומי שיהיה מעליו יהיה מחויב והיתר לא.
“מפברואר 2024 זה חל גם על ה-OTT ואם החוק הזה לא יעבור ההוראה הזאת תמשיך לחול עוד עשר שנים. אנחנו מיטיבים עם המצב של רשת. המועצה תיקבע את הרף של ספק בעל חשיבות המסחרית והוראת המעבר תפוג כלפי רשת.
“הנזק שייגרם אם אנחנו נקצוב את הוראת המעבר בזמן הוא ששחקן חזק בשוק כמו קשת יהיה בלי חובת העברה בליניאר.
“הבנתי שהפריקות לא תמנע את העלאת המחירים של שחקן שיש לו כוח בשוק והוא Must-Have. חזרתי לתזכיר החוק שדיבר על חובת העברה ו-Catch-Up.
“בחרנו להתמקד בשחקן עם כוח שוק מאוד חזק או עם כוח לדרוש מחיר מאוד גבוה שיגרום לציבור לשלם הרבה יותר, ייפגע בתחרות ויעלה מחירים. לכן בחרנו בספק תכנים גדול.
“אני לא מסכים לרף ה-50% שהמנכ"ל הציע. אני חשבתי שהרף צריך להיות 40% ולא 50%. 50% זה ממש מונופול ששובר את השוק.
“כמו שב-2024 חייבנו חובת העברה בחינם ל-OTT ולא רק שהמחירים לא ירדו הם עלו. ראינו בגרף שהמנכ"ל הציג כאן שזה עלה מ-91 מיליון ל-97 מיליון בשנת המעבר.
“סעיפים (א)-(ה) הם החלופה שאנחנו מציגים אותם, המנכ"ל הגה אותם והם נועדו לצמצם את הפגיעה להבנתו ברישה של עמוד 47 שקובעת שחובת ההעברה תחול לגבי כל ספק תכנים גדול שיש לו ערוץ בעל חשיבות מסחרית.
“אם אתם רוצים אז אפשר כבר עכשיו להוריד את פסקה 11 בעמוד 95 מהחוק. אני אגיש בהסתייגות שר את הפסקה הזאת ככל שהם ירצו שהיא תישאר.
“הנוסח הזה הוא חלופה למה שמופיע בפנינו בעמוד 47 בנוסח האחרון של החוק שפורסם ב-31 במאי. מה שנוגע לעניין הדיון היום אלה בעיקר שני העמודים הראשונים של הנוסח הזה.
“במידה והחלופה הזאת מתקבלת אז מדובר בחובת העברה שחלה רק במקרה מאוד קיצוני – שתכף המנכ"ל יסביר – ואז צריכים סעיפים נוספים וכלים שצריך לתת למועצה לספקים בעלי חשיבות מסחרית שאינם עומדים ברף.
“משכך אין מניעה ממעורבות של ראש הממשלה בקידום נושאים אלו ומשיח של השר עמו באותם נושאים.
“שליטה בלמעלה מ-50% מהפרסום בשוק מצמצמת את התחולה שלו. אם מצמצמים את התחולה לשחקן יחיד שיכול להיות בשוק הזה ששולט בלמעלה מ-50% אז צריך עוד כלים לגבי ערוצים אחרים שהם ערוצים בעלי חשיבות מסחרית ושהם לא עומדים ברף הזה.
“ביררתי האם אני יכול לשבת עם ראש הממשלה לגבי רפורמת השידורים ולגבי השינויים בתחום השידורים ונכתב אליי לאחר בחינה מול הגורמים הרלוונטיים במשרד לא מצאנו כי מתקיימת זיקה ישירה בין הנושאים שפורטו – שינויי אסדרה על פעילות תאגיד השידור ושינויי אסדרה בתחום השידורים – לבין ההליך המשפטי המתנהל בעניינו של ראש הממשלה.
“אני חושב שהצעת המנכ"ל עושה שכל יותר מאשר הקביעה של ספק תכנים גדול שזו קביעה שתישאר לנצח.
“מי שרוצה נתונים – כמו שנמסרו בדיון החסוי ואולי אפילו יותר מזה – שיפנה לחוק להפצת שידורים. רק לפני חודשיים הוא תוקן בוועדת הכלכלה ונקבע מה התשלום של כל ערוץ על הפצת שידורים במערך.
“ליבת השינוי שהמנכ"ל תכף יסביר אותו היא מה שמופיע בעמוד 2 בארבע כוכביות – חובת העברה ללא תמורה של תכני ספק בעל חשיבות מסחרית סעיפים (א)-(ה).
“ולכן, ראיתם שהמאבק כאן הוא מאבק יצרי. הוא מאבק על שליטה. הם מבינים שכאשר יהיה כאן שוק חופשי, כאשר לא יוכלו להטיל כל שבוע-שבועיים קנס על גלי ישראל או על ערוץ 14 כי אין יותר מעורבות בתוכן, אז זה יהיה מאוד קשה. כי אז לשדרנים, כתבים, עיתונאים, יהיה חופש ביטוי אמיתי, הם לא רוצים חופש ביטוי, הם רוצים חופש ביטוי רק לערוץ 12, רק לערוץ 13, כי הם מדבררים אותם. והדבר הזה לא מקובל על העם שלנו, לא מקובל על הכנסת הזו, לא מקובל על הממשלה.
“אי-אפשר לפטר אותו בלי אישור של היועצת המשפטית לממשלה, והיועץ המשפטי לרשות תלוי ביועצת המשפטית לממשלה. הוא יעשה את כל מה שהיא תגיד לו. הוא יסכל דברים, הוא יסכל מדיניות. הוא יפריע לאורך כל הדרך, בדיוק כמו שהם עושים לנו עכשיו בוועדה הזו.
“ומי שבאמת חופש הביטוי נוגע לליבו, מי ששוק חופשי ותחרותי נוגע לליבו, וחשוב לו, צריך לתמוך בשתי ידיים. לא להצביע בשתי ידיים – שלא יהיו לכם בעיות, אבל לתמוך בשתי ידיים בחוק הזה שעומד בפנינו.
“כי אז לשדרנים, כתבים, עיתונאים, יהיה חופש ביטוי אמיתי, הם לא רוצים חופש ביטוי, הם רוצים חופש ביטוי רק לערוץ 12, רק לערוץ 13, כי הם מדבררים אותם.
“ראינו רק חלק מהלחצים שמופעלים יום-יום על הממשלה, ברמיסה על ידי הייעוץ המשפטי לממשלה.
“ולכן, אנחנו הגענו לישורת האחרונה של חקיקת חוק התקשורת. החוק שיחזיר את הכוח לצרכן, החוק שישמיע את הקולות של כולנו במגוון ערוצי תקשורת ולא יעזור לאף אחד.
“בכלל, כאן אנחנו מתקנים את כל העיוותים הקודמים ומביאים כאן רפורמת תקשורת שתחזיר את הכוח לצרכן, בעיקר לצרכן הימני בנושא של המגוון.
“כי כנופיית שלטון החוק מנסה לתפור כאן את הימין. כמו שאתם מנסים להשתיק את הימין, אתם מנסים להשתיק את הימין דרך התקשורת, וכנופיית שלטון החוק מנסה להשתיק את הימין דרך הפגיעה בראש הממשלה, בנימין נתניהו.
“לא אכפת לנו ששוק התקשורת הולך לצאת מרגולציה, שיש בעיה מאוד קשה, ויש מעורבות של משפטנים ושל פקידים וחוסר ודאות בשוק הזה, ושחקנים קטנים מתקשים להיכנס כי יש רגולציה קומוניסטית כמעט על כל מי שמבקש לקבל רישיון לשדר.
“כי 30 יועצים משפטיים, חבר הכנסת גנץ, לא מורשים על ידי היועצת המודחת ועל ידי סומפולינסקי לעשות את עבודתם. היא לא מרשה להם לשבת עם המנכ"ל, לא מרשה להם לעשות את העבודה שלהם.
“יש כאן הוכחה ניצחת שאנחנו בימין לא ממצמצים, ולא מתנצלים ולא מפחדים מכל אותם בריונים בגלימות, בגלימות המשפט, שניסו לסכל את החוק הזה, לשים אבני נגף לאורך כל הדרך, מההגשה של החוק לנסחות במשרד המשפטים, שמונה חודשים של עיכובים, עד שבסוף הבאנו את זה לוועדת השרים לחקיקה בניגוד לעמדה שלהם, ואז עוד ארבעה חודשים שלחצו את רשות האסדרה בניגוד לעמדתה האמיתית שהתגלתה בטיוטה שיצאה להכריז על פגמים מהותיים בחוק.
“עלו כאן בזה אחר זה כל מי שלא התבייש, וכשהתראיין – אתמול שמעתי את חבר הכנסת סובה מתגאה בערוץ הכנסת, שהינה, אנחנו באים לשם ומסכלים שם, ומעכבים אותם, לא מקיימים דיון לשם טיוב החוק. לא. אנחנו באים כדי להפריע, אנחנו באים כדי להציק, אנחנו באים כדי לסכל.
“אנחנו בעד חופש ביטוי. אנחנו בעד להחזיר את הכוח, לתת לעם את הקול שלו, שיישמע מקצה לקצה, בטלוויזיה, ברדיו – גם על הרדיו אנחנו עובדים, למרות שגם ברדיו הייעוץ המשפטי לממשלה ובג"ץ נלחמים.
“ולכן, אנחנו הגענו לישורת האחרונה של חקיקת חוק התקשורת. החוק שיחזיר את הכוח לצרכן, החוק שישמיע את הקולות של כולנו במגוון ערוצי תקשורת ולא יעזור לאף אחד. אתם יודעים מה? לא יעזור גם לערוצים, על פי השמועה, ערוצים 12 ו-13 מפעילים מטה חרדי שייצא נגד החוק הזה ויתלה פשקווילים נגד. ותלו בסוף השבוע פשקווילים נגד חוק התקשורת של השר "הדתי", כן? הם ילמדו אותי מה זה להיות דתי, מה זה ערכים, מה זה מורשת ישראל.
“בכלל, כאן אנחנו מתקנים את כל העיוותים הקודמים ומביאים כאן רפורמת תקשורת שתחזיר את הכוח לצרכן, בעיקר לצרכן הימני בנושא של המגוון. בנושא של המחיר, זה יחזיר לכולם את הכוח. בנושא של המגוון, לצרכן השמאלני יש מספיק, יש לו את הכוח, יש לו את השופרות שלו, יש לו את ערוצי התעמולה שלו, אבל הצרכן הימני לא מקבל את זה – הוא לא מקבל את זה מספיק. יש, ברוך השם, ניצנים: ערוץ 14, ערוץ 15, שמוסיף איזון במנעד הזה של המגוון, ערוץ 16, ששמעתי שעומדים להקים את הערוץ הזה בקרוב, ועוד ועוד מגוון רחב של ערוצים.
“ולכן יש אפשרות, באישור שר האוצר, להמשיך את התחולה של מערך עידן פלוס הישן.
“בעמוד 75 נוספו שני תיקונים לבקשת הערוצים כדי לייצר את השוויון מבחינת ההחזקות.
“בחוק זכויות מבצעים ומשדרים, התשמ"ד-1984, בסעיף 4א1, בפסקה (5), במקום הקטע החל במילים "סעיפים 6כא(א)" ועד הסוף יבוא "סעיף 71 לחוק התקשורת (שידורים), התשפ"ו-2025";" בחוק זכויות מבצעים ומשדרים יש זכויות שחלות לגבי חובת העברה, ואנחנו מוסיפים אליה את חובת העברה שיש בסעיף 71 בחוק הזה.
“סעיף 200 מגדיר בדיוק מי הגופים האלה, שזה חמש הפלטפורמות, שמונה ערוצים ברישיון זעיר של הרשות השנייה, וערוץ i24. מי שמשדר באפיק מסוים היום על גבי ספקי מפיצי התכנים בתשלום ימשיך לשדר.
“(5) ספק תכנים גדול לא יתקשר בהסכם שעניינו זכות לאספקה בישראל של תכני הערוץ אלא אם כן ההסכם מתיר את אפשרות ביצוע הפעולות בתכנים אלו בהתאם להוראות סעיף זה.
“מי שבשנת הפרסום, כולה או חלקה, היה רשום במרשם ספקי התכנים לפי סעיף 13ד(א) לחוק הפצת שידורים, היה בעל רישיון לשידור ערוץ חדשות בינלאומי או בעל רישיון לפי חוק הרשות השנייה, יראו אותו כמי שנרשם בספקי התכנים.
“פורסמה לטובת הדיון הצעה חלופית לספק בעל חשיבות מסחרית. ההחלפה היא בעיקר לגבי סעיפים 75,76, כי סעיף 74 נשאר כמו שהוא. החלופות הן לגבי הכללים שחלים לגבי ספק בעל חשיבות מסחרית.
“אחד מאבני היסוד של החוק זה לאפשר מודל עסקי שיתגלגל לצרכן בחבילות ייעודיות.
“אנחנו מאפשרים לערוצי טלוויזיה ולפלטפורמות להחזיק אחד בשני כמו שקורה היום עם הוט ו-i24, כמו שקורה היום עם קשת ו-free tv.
“ההיתר שנתנו ללוויין יהיה רק לגבי בעל רישיון או זיכיון לשידורי טלוויזיה לפי חוק הרשות השנייה, והאיסור על העיתון ימשיך להישאר גם ברשות השנייה וגם בחוק התקשורת.
“העניין העקרוני מקובל. אם נראה שנדרש להכניס את התיקון בחוק, נביא אותו במסגרת תיקוני הנוסח.
“אנחנו לא עוסקים במהות של הפיקוח על החדשות. אם יש ל-i24 רישיון בינלאומי שלפיו הם מפוקחים על מגוון היבטים בנושא החדשות, הפיקוח הזה נשאר.
“אם יהיה צורך נגיש את זה כתיקון. אתם לא צריכים להגיש מחדש לרישיון זעיר. אם הרשות השנייה תגיד שזה לא ברור, נכתוב את זה במפורש.
“מה שאנחנו מבקשים לבטל כאן זה את האדישות הטכנולוגית שתחול לגבי איפה אפשר לשדר את אותם ערוצים.
“התיקון השני מדבר על בלעדיות בספורט, שעד שהמועצה תפרסם כללים לפי סעיף 79 יחולו הכללים של המועצה בנוגע לבלעדיות.
“ההיגיון המסדר הוא שעל מי שלא היה מחויב בחובות לפני החוק ולא יהיה מחויב בחובות אחרי החוק לא יחולו חובות חדשות בתווך.
“בתקנון הכנסת יש כללים מאוד ברורים - זה צריך לעבור בוועדת הכנסת, זה צריך לעבור במליאת הכנסת. לא ממציאים כאן כללים שמגבילים את יכולתם של נבחרי הציבור לנהל את הכנסת הזאת, לקבוע ולחוקק.
“סיימנו בזאת את הדיון המהותי על החוק. התיקונים שהיו בימים האחרונים מאז פרסום הנוסח יוטמעו בנוסח החוק ויועברו לייעוץ המשפטי לוועדה.
“למה זה לא יכול להיות קודם? תחריגו את הפקות המקור בעניין הזה.
“כמו שביטלנו לטלוויזיה, כך אנחנו מבטלים גם לכבלים את האפשרות להיות ערוץ ופלטפורמה.
“יש את הסעיפים בעמודים 45-47 - היה לגביהם דיון ארוך מאוד והרבה מחלוקות סוערות סביב השולחן – שמדברים על כך שמי שיהיה מחויב בחובת העברה סמוך לזמן אמיתי של 90 דקות יהיה ספק תכנים גדול שיש לו ערוץ בעל חשיבות מסחרית.
“אנחנו בסעיף 188(ג) מוסיפים בין פסקה (2) ל-(3) פסקה נוספת שכוללת את פרק ג': מרשם ספקי התכנים. המרשם יחול כשהרשות והמועצה השלימו את היערכותן, לא צריך לחכות.
“כל ערוץ שהם רוצים להוסיף או להוריד היום הם צריכים אישור של מועצת הכבלים והלוויין. יש את הסיפור של האפשרות שצריכים אישור להציע חבילות מצומצמות מחבילות הבסיס, שזה יורד ביום הפרסום, ויש את מדיניות המועצה בעניין תוכן ישראלי בערוצי ילדים שגם יורד ביום הפרסום.
“יש כאן כנופיית שלטון חוק של יועמ"שים, פקידים ושופטים שהחליט לגנוב את המדינה