“יש פה שר תקשורת, יש פה ראש ממשלה, יש פה חבורת שופרות סדוקים, שמתירים את דמם של אנשי התקשורת בישראל – לא ביקורת אלא התרת דם – אז אני מצפה מהם לגינויים? אתם הרי חייכתם כשראיתם את הדלת המנופצת של ערוץ 12.
“כמה אנחנו מדברים על שינוי במדיניות הענישה הפלילית, שמטרתה לצמצם את המאסר, להעצים חלופות מאסר, והינה, בעיצומו של משבר כליאה, המערכות כולן – חטיבת התביעות של המשטרה, אגף החקירות, הפרקליטות, בתי המשפט, שב"ס, משרד המשפטים, משרד הבל"מ – לא נתנו את דעתם על העובדה שיש עלייה תלולה במספר האסירים והעצורים הפליליים.
“בתי הסוהר במדינת ישראל הפכו להיות סיר לחץ, וליתר דיוק – חבית נפץ. ולמה אנחנו מחכים? לקצר חשמלי באחד מבתי הסוהר שנבנו עוד בתקופת המנדט? לשרפה שבגלל הצפיפות לא יהיה ניתן במהלכה לחלץ לא אסירים ולא סוהרי כליאה? אנחנו צריכים אסון מירון בתוך בתי הכלא ואז נתעורר?
“מאז תחילת המלחמה מצבת האסירים והעצורים במדינת ישראל עלתה בעשרות אחוזים. מ-16,000 אסירים ועצורים במתקני השב"ס, ל-23,000 – מספר חסר תקדים.
“בקיצור, תראו, חברים, החוק הזה הוא חוק הכרחי מצד אחד; מצד שני, הוא חוק שהופך את מתקני הכליאה במדינת ישראל למתקנים שהסטנדרט שלהם הוא סטנדרט של מדינת עולם שלישי לא דמוקרטית.
“דוחות של משרד המשפטים איך מעמידים חלופות כליאה לא מיושמים. הצעות חוק שיושבות על השולחן במשרד המשפטים לא מקודמות. שמענו היום הודעה שבחורף 2024 הניחו על השולחן של יריב לוין תזכיר חוק שמטרתו לקדם חלופות מאסר בפועל במאסר בית.
“יש פה שר תקשורת, יש פה ראש ממשלה, יש פה חבורת שופרות סדוקים, שמתירים את דמם של אנשי התקשורת בישראל – לא ביקורת אלא התרת דם – אז אני מצפה מהם לגינויים? אתם הרי חייכתם כשראיתם את הדלת המנופצת של ערוץ 12. אז אנחנו לא צריכים את הגינויים שלכם, אנחנו צריכים להחליף אתכם, וזה מה שנעשה.
“דרך אגב, למעלה מ-3,000 מהאסירים הביטחוניים הם לא אסירים, הם עצורים מינהליים, אנשים שאפילו לא הורשעו, שלא התנהל בעניינם הליך משפטי פלילי. הדעת והמוסר מחייבים שעם אנשים שלא הורשעו אתה עוד יותר מחמיר בתנאי כליאה – אצלנו הכול הפוך.
“נתניהו הפך לקבצן שמקבץ נדבות מנשיא ארצות הברית – קבל אותי לפגישה, תעשה לי טובה. איזו בושה, איזה ביזיון. האיש הזה מסכן את הביטחון הלאומי של מדינת ישראל. מתי נתעורר? מתי נישיר מבט למציאות? מתי גם אנשי הקואליציה יבינו שאנחנו נמצאים במצב קטסטרופלי בזירה הבין-לאומית עם הטובה שבידידותינו?
“בקיצור, תראו, חברים, החוק הזה הוא חוק הכרחי מצד אחד; מצד שני, הוא חוק שהופך את מתקני הכליאה במדינת ישראל למתקנים שהסטנדרט שלהם הוא סטנדרט של מדינת עולם שלישי לא דמוקרטית. אם הייתי רואה מגמה אמיתית של שני השרים האחראים לפתור את זה, הייתי אומר: טוב, קשה המצב, אבל אנחנו לפחות במגמת שיפור. מגמת השיפור מזערית, והשר בן גביר מונע פיקוח פרלמנטרי ופיקוח ממשלתי על המצב בבתי הכלא, ולכן אני אתנגד.
“אבל חברה נבחנת במה קורה בחצר האחורית שלה. ומה שקורה בחצר האחורית עובר בסוף גם לחצר הקדמית.
“יש פה שר תקשורת, יש פה ראש ממשלה, יש פה חבורת שופרות סדוקים, שמתירים את דמם של אנשי התקשורת בישראל – לא ביקורת אלא התרת דם – אז אני מצפה מהם לגינויים?
“נתניהו הפך לקבצן שמקבץ נדבות מנשיא ארצות הברית – קבל אותי לפגישה, תעשה לי טובה. איזו בושה, איזה ביזיון. האיש הזה מסכן את הביטחון הלאומי של מדינת ישראל.
“הניסיון לוותר עלך הפיצול הזה ברגע האחרון, הצדיק בעצם משיכה של החוק? עבר קריאה ראשונה, בכנסת הבאה היה אפשר להחיל דין רציפות ולא לעשות את המחטף.
“סעיף שאומר שאין בחוק הזה כיד להוסיף סמכויות ליועץ המשפטי על פני המצב שהיה.
“סעיף אחד הוא לשיטתי במובהק נושא חדש, מכיוון שבנוסח לקריאה הראשונה דובר על פיצול תפקיד היועץ המשפטי ליועץ המשפטי לממשלה ולתובע הכללי. וברגע האחרון, אחרי שעות רבות של דיונים במשך ימים רבים, ביטלו את כל הנדבך הזה.
“החוק מעמיד את הממשלה מעל החוק, חושף את אזרחי ישראל לשרירות הכוח השלטוני.
“אנחנו מבטיחים לאזרחי ישראל שמעבר למאבק שיתקיים בימים הקרובים במליאה, אנחנו נעתור נגד החוק הזה לבג"ץ ואנחנו בעיקר נעשה את הכול כדי לחולל מהפך פוליטי בישראל, שמיד לאחריו, החוק הזה, יחד עם יתר חוקי ההפיכה המשטרית יבוטלו.
“למשל, על בתי אבות לא נסכים, אבל על טייסים היינו יכולים להסכים.
“בעיניי, בסיטואציה כזו, ברמה הפרשנית, השאלה המרכזית היא לא איכות ה-AI. השאלה המרכזית היא אם יש כאן ניסיון לייצר הטעיה.
“מה ההסדר המיוחד בזה שקובעים שיעור מס של 18% ולא 25%? איזו תוצאה לא צפויה תהיה ב-18% חוץ מזה שהכנסות המדינה מהעובדים במערכת הבחירות, יהיו קצת יותר קטנות.
“אני חושב שהגיע הזמן להפסיק את המצב הזה שבו חקיקת הבחירות של מדינת ישראל היא טלאי על טלאי והוראות שעה. את המחיר של הוראת השעה בחקיקת בחירות, אנחנו משלמים היום בעניין של בתי האבות.
“לצערי, הקואליציה, אפילו לדבר הזה סירבו מכוח העוינות שלהם ל-35 אלף קשישים וקשישות, מתוכם 5,000 ניצולי שואה, למעלה מ-6,000 קשישים שמוגדרים על-ידי משרד השיכון כקשישים עריריים שאין להם בני משפחה, קרוב ל-1,300 קשישים שנמצאים במעונות של משרד הרווחה ומוגדרים במצב טרום-סיעודי.
“לכן, אם מפלגה עושה Re-Twit לתעמולת בחירות שנוצרה ב-AI נכנסנו לקטגוריה של מודעת בחירות. היא מפרסמת תעמולת בחירות שנעשה ב-AI, זו מודעת בחירות.
“זו מערכת בחירות ראשונה שבה ה-AI משחק תפקיד כל כך דרמטי וצריכים להיות זהירים. מצד שני, אני לא נלהב מהפללה של קהלים מאוד רחבים.
“ככל שאתה מגדיל את מספר האותיות, אתה מגדיל את הסיכוי לקרבה לשונית.
“את ההסתייגויות בנושא הקשישים צריך היה להעלות לפני הראשונה, כדי לעבור את מכשול ה-61 ואת ההסתייגויות של עמית הלוי להכשרת מפקדי הארגזים והכשרת חמולות בהתפקדויות מושחתות, לא צריך 61 בשלוש קריאות, אז אין גזירה שווה.
“מבחינתי, המיסוי הנמוך הוא אקט אזרחי. אני רוצה שצעירים יהיו בכנסת ויעזרו בספירת המעטפות הכפולות, שאנשים יעבדו בשביל המפלגות ולא יהיו בים. זו חגיגה דמוקרטית.
“אולי כדאי לבצע פה הבחנה בין המסלול הפלילי לבין המסלול המנהלי שבסמכות יו"ר ועדת הבחירות ולומר שהמסלול הפלילי הוא רק במקרה של מודעת בחירות שכוללת AI, בלי החשיפה הנדרשת. ואילו בתעמולת בחירות, שהיא לא מודעת בחירות, שכוללת שימוש לא מוצהר ב-AI, זה לא יהיה במסלול הפלילי, אבל תהיה סמכות ליו"ר הוועדה לתת הוראה.
“אי-אפשר לבקש היום מ-'אמת' ומ'-מחל' או מ-'ש"ס' לסגת מהמיתוג, אני לא יודע אם נכון לקדם עוד תפיסה של האותיות.
“יוליה צודקת וצריך לכל אנשי צוות אוויר לשים קלפי בנתב"ג וצריך לראות איך מטפלים בזה.
“אני הגשתי לך בקשה להניח על שולחן הוועדה את הצעת החוק של סיעת הדמוקרטים, שיש לה תמיכה כאן, שמעבירה הצעת חוק להצבעה בקלפיות בבתי האבות.
“שבוע שעבר העברתי ליושב-ראש הוועדה בקשה להניח על שולחן הוועדה הצעת חוק שמאגדת את הסעיפים בנוסח שהוגש על-ידי הנהלת ועדת הבחירות המרכזית בעניין הצבת קלפיות בבתי אבות.
“כשמחוקקים חוק בחירות בלוח זמנים קצר, אתה בהגדרה הולך על קריאה ראשונה מרחיבה, כדי לא ליפול על 61 בשלוש הקריאות. הלכנו הפוך.
“ההותרה של ערך לימוד התורה, כערך היחיד שמוגדר בחקיקת-היסוד של מדינת ישראל כערך יסוד, מעידה לאן החוק הזה הולך. זה לא רק שהשירות בצה"ל לא מוגדר כערך יסוד, שום דבר לא מוגדר כערך יסוד.
“גם תשובה כנה שאומרת אין לנו מושג מה התפקיד של ההגדרה ערך יסוד, זו תשובה הגונה. נדע שחוקקנו פה מנגנון חוקתי שלאף אחד אין מושג מה הוא ונחכה. רק אל תתלוננו שיום אחד בית המשפט יבוא ויכריע מה זה ערך יסוד, כי לא טרחתם להכריע בזה.
“יש הבדל בין הערך לבין המנגנון החוקתי שנקרא ערך יסוד. אני מכיר את פסקת ההגבלה, אני מכיר מנגנונים חוקתיים אחרים, יש פה המצאה של מנגנון חוקתי, הגדרה חוקתית חדשה.
“בוועדת חוץ וביטחון, כמה פעמים במהלך הדיונים בחוקי הגיוס השונים שהוצעו, הייעוץ המשפטי לכנסת טען שיש מניעה חוקתית להתקדם במסלול מסוים. האם כניסתו של חוק-היסוד הזה לספר החוקים תשנה במשהו את שיקול הדעת, את התוצאה, לגבי מה זו מניעה חוקתית.
“אני מבין שכל הזמן שולחים אותנו לבית המשפט. זה קצת מוזר, כל אלה שטוענים נגד בית המשפט אומרים שבית המשפט יפרש. אני לא רוצה את בית המשפט. אני רוצה את חוות הדעת המשפטית פה בכנסת.
“הסעיף הזה לא ירד בגלל נקיפות מצפון, הקואליציה הזו שהיא ברית של פוליטיקה מושחתת, עם פוליטיקה של השתמטות ופוליטיקה של קנאות לאומית, הבינה את הנזק האלקטורלי שקורה לה, הרבה בזכות הזעקה שנשמעה כאן באולם על-ידי אנשים שבאו מהחזית והבנתם מה קורה כאן מבחינת הציבור.
“אם אתה רוצה לדאוג לציבור, תדאג כיו"ר הקואליציה, שחוק החסינות לעריקים ומשתמטים לא יעבור.
“מעולם לא כיהנה במדינת ישראל ממשלה כל כך פלגנית וקואליציה שביצרה את שלטונה באמצעות השנאה.
“אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, מכובדי השר, כמה סמלי שאפילו את החוק הזה, את חוק הבחירות, שנוהגים בבית הזה להביא בהסכמה מלאה – כמה סמלי שהממשלה הזו והקואליציה הזו, את החוק הזה תבאנה ללא הסכמה רחבה ושחברי האופוזיציה יתנגדו להצעת החוק הזאת למרות המסורת הפרלמנטרית שאת החוק הזה מחוקקים בהסכמה.
“כי אתם, הקואליציה הכי יהודית בתולדות מדינת ישראל, החלטתם לרמוס 35,000 אזרחים ותיקים, אוכפי שהתורה מצווה עלינו לכנותם 35,000 זקנים, שאתם מסרבים לקיים בהם את מצוות "והדרת פני זקן". ובתוך 35,000 האזרחים הוותיקים האלה יש 5,000 ניצולי שואה שאתם יורקים להם בפנים.
“ובתוך 35,000 האזרחים הוותיקים האלה יש 5,000 ניצולי שואה שאתם יורקים להם בפנים. ישנם עוד 5,000 קשישים שמוגדרים על ידי הממשלה כקשישים עריריים.
“היו גם חוקי יסוד שנדונו ב-6 ישיבות, 7 ישיבות, אין פה אחידות, אבל מעולם הכנסת לא חוקקה חוק יסוד במהלך של שבועיים. אפילו חוקי היסוד שנחקקו במהירות, הדיון נמשך במשך כמה חודשים, כדי לאפשר גם שיח פרלמנטרי, גם שיח של הציבור. אתה לא מכניס פרקים בחוקה העתידית של מדינת ישראל במהלך חפוז של שבועיים.
“אתם רוצים לעגן את מעמד המשרתים? בבקשה, ארבע שנים יכולתם לעגן את מעמד המשרתים. אנחנו שלוש שנים בתוך מלחמם, למה לא עיגנתם את מעמדם? למה לא עשיתם את זה?
“מעולם בתולדות הכנסת, ועדת הכנסת לא עסקה בחוקי יסוד. אפילו כשלא רצו שוועדת חוקה תעסוק בנושא לבדה, כמו למשל בחוק הלאום, הקימו ועדה משותפת, אבל מעולם לא היה מצב, תדעו לכם, מעולם לא היה מצב, שחוק יסוד גולגל מחוץ לוועדת החוקה, שהיא המומחית מבחינת חברי הכנסת, הידע הארגוני שנצבר, הנהלת הוועדה, צוותים משפטיים לעסוק בעניין.
“מעניקים פה ללימוד התורה קטגוריה מיוחדת שלא נמצאת ביחס לשום דבר אחר בחוקי היסוד של מדינת ישראל. הביטוי לימוד תורה הוא ערך יסודי במדינת ישראל. זה פשוט לא מטבע חוקתית. אין שום דבר אחר שמוגדר בחוקי היסוד כערכי יסוד, ולכן אין בכלל מה לשים על שני צדדי המאזניים.
“בחוק הלאום כולם, כולל האופוזיציה, הסכימו לסעיף שמדינת ישראל תטפח את המורשת הדתית של עם ישראל, של העם היהודי, אבל אז המפלגות החרדיות באו ואמרו, כדי שחס וחלילה החילונים והרפורמים והקונסרבטיבים לא ידרשו את החלק שלהם, אז מדינת ישראל אחראית לטפח את המורשת הדתית - איפה? בתפוצות.
“אז אתם לצערי, אני חושב שחלקכם לא בכוונה, וחלקכם מכוונות טובות, אתם מובילים לא רק לטעות חוקתית, לבלאגן חוקתי; אתם מובילים לחילול שם שמיים ברבים.
“זה מה שעשיתם – שותפים מלאים להפיכה משטרית על סטרואידים, אבן הראשה של ההפיכה המשטרית, העמדת הממשלה מעל החוק, פטור מלא לממשלה מציות להוראות החוק.
“גנבתם את הקולות של הציבור הליברלי, והלכתם ותמכתם בהצעת חוק שתאפשר לראש הממשלה לתת הוראה לא חוקית לשב"כ, לפעול נגד עיתונאים, נגד פוליטיקאים, נגד פעילים חברתיים. היועצת המשפטית תאמר: זה לא חוקי, ואתם תצפצפו. תפעילו סיקוריטטה, זאת הצעת החוק.
“ואל תאמרו לנו שיש בתי משפט, כי הממשלה שלכם, הממשלה בהשתתפות זאב אלקין וגדעון סער, קיבלה החלטה לצפצף גם על פסיקת בתי המשפט. אז מי יישאר להגן על האזרח משרירות הלב של השלטון ושל הממשלה?
“אני מזכיר שהצעת החוק הזו מכוונת למינוי פוליטי של יועץ משפטי, ובמהדורה הנוכחית הוא גם התובע הכללי. זה חוק למינוי תובע כללי פוליטי במדינת ישראל, זו משמעות החוק.
“לכן אני אומר לכם, מכובדיי היועצים המשפטיים, הדיון בחוק הזה לא מוצה.
“ואם נתניהו היה רוצה לומר לשב"כ: תגיעו לכאן, כי אחרת החוק לא יכול לעבור, זה מה שהיה קורה, אבל הם לא רוצים שהשב"כ יגיע, כי הם לא רוצים שנשאל את השאלות הקשות, מה יקרה כשהשב"כ יפעל בניגוד לחוות-הדעת של היועץ המשפטי והממשלה תעשה אובר רולינג והכל יהיה תחת חיסיון, ולא יהיה שקוף לעיני הציבור, והשב"כ יקבל פה היתר מוועדת שרים עלומה לפעול באופן לא חוקי נגד מתנגדים פוליטיים, נגד כלי תקשורת, נגד אזרחים מן השורה. לשם אנחנו הולכים, זה חוק סקוריטטה, כמו שהוא כתוב עכשיו. זה חוק של משטרה חשאית.
“הטענה שלנו שהתהליך כאן, בכל מה שקשור לפרמטרים של חוקי-יסוד הוא לא סביר בצורה קיצונית. גם הכנסת מחויבת להפעיל את סמכויותיה תחת סבירות.
“החוק הזה משנה את מערכת האיזונים החוקתיים במדינת ישראל. הוא מעניק עדיפות ברורה לערך לימוד התורה, על פני ערכים אחרים.
“איזו תזה חוקתית זו שכשיושבים ומחוקקים חוק-יסוד זה רק דקלרטיבי ואין לזה השלכה על עולם המעשה? בשביל מה אנחנו יושבים פה? יש בכלל מושג כזה של חוק שהוא רק דקלרטיבי?
“בניגוד למה שאתם טוענים, בית המשפט העליון לא הפך את השוויון לערך חוקתי עליון, כיוון שהוא לא דן מעולם בסעיף שמירת דינים וחלק גדול מהאפליות במדינת ישראל מעוגנות בחקיקה לפני 1992 והדבר הזה נותר כאבן שאף אחד לא הופך אותה.
“אופיר, זאת משימה בלתי אפשרית לחוקק חוק-יסוד, שהוא כל כך לא ברור בעשרה ימים. אחרי זה תבכו שבג"ץ פוסל חוק-יסוד.
“הייתה נגיעה לוועדת חוקה. ועדת הכנסת לא קשורה לחוקי-יסוד.
“אני לא מכיר מצב שבו חוק יסוד חדש לגמרי, חוקק תוך שבועיים ועוד בוועדה שלא מוסמכת על-פי התקנון לדון בחוקי-יסוד.
“חוק הלאום מנוסח בדרך שברוב המקרים הוא דקלרטיבי, אבל הטענה שהוא רק דקלרטיבי היא לא נכונה. היו פסיקות בתי משפט והיו החלטות שלטוניות סביב חוק הלאום.
“בפעם הראשונה בתולדות מדינת ישראל יגדירו ערך יסוד חוקתי והערך הזה הוא לימוד תורה. מספרים שיש ערכי יסוד אחרים, שיניחו אותם על הכף השנייה של המאזניים, רק שבשום מקום לא מפורט מהם אותם ערכי היסוד.
“הנקודה האחרונה, במוקד שלנו נמצא נושא הגיוס לצה"ל. שמענו את הזעקה של הגיבורים שיושבים כאן, אנחנו שומעים את זעקת משפחות המילואים ואת דברי משרד האוצר.
“החוק הזה הרבה יותר רחב מנושא הגיוס. החקיקה הזו נוגעת לסוגיית המעונות. ברגע שיבואו ויאמרו שכדי לתת זכאות למעונות, צריך מיצוי כושר השתכרות על-ידי שני ההורים, ישלפו את החוק הזה.
“ראש הממשלה בהוראה חשאית לראש השב"כ שלא חשופה לעיניי הציבור, יכול להפעיל כלים נגד פוליטיקאים, עיתונאים, עמותות, ראשי רשויות, נגד כל מי שלא בא לו טוב, ואין חוות דעת מחייבת ובקבינט שרים חסוי יהיה אפשר לומר, חוות הדעת של הייעוץ המשפטי על אופן הפעלת הכלים הזו לא מחייבת?
“סעיף 10 הוא לחלוטין בלתי מתקבל על הדעת והפיצול מחריף את העניין. מה זאת אומרת לסתום את פיו של היועץ המשפטי ולא לאפשר לו להציג.
“זה הונח על שולחן ועדת החוקה, אחד מחברי הכנסת או מישהו מהציבור עותר לבית המשפט העליון נגד הרשות המבצעת על אובר-רולינג. האם יש זכות התייצבות ליועץ המשפטי לממשלה.
“מצב שבו לא הייתה הצבעה על הפיצול, זה לא אושר במליאה והחוק הוא לא משהו טכני. יש פה שינוי מהותי כתוצאה מהפיצול בכל מערכת ההסדרים. יש פה הוספה של סעיפים חדשים שמותאמים לפיצול. אני לא מכיר את הפרוצדורה הזו, אני לא יודע על מה היא נשענת.
“אני קורא מכאן לכל עובדי הציבור, לזכור שהם כפופים לשלטון החוק ולא לממשלה שאיבדה כל בושה. אנחנו גם מודיעים לעובדי ציבור שיפרו פסיקות בג"ץ שהם לא יוכלו להמשיך לכהן כעובדי ציבור, נקודה.
“על פניו הממשלה יכולה, כתוב פה דרך כלל, הליך מסוים, תשב הממשלה ותאמר בכל מה שנוגע לניגודי עניינים, אפריורית אנחנו קובעים שחוות דעתו של היועץ המשפטי לממשלה היא לא המקובלת.
“יש חוצפה רבה להפיץ שעה וחצי לפני הדיון בחוק כל כך משמעותי, את הנוסח החדש, ולחשוב שאתה רק תיתן לנו באופן כללי להתייחס.
“ברור שהעורך דין הפרטי שהממשלה תשכור, היא תשכור אותו כדי להציג את עמדתה. מי אמור להתייצב ולהציג את האינטרס הציבורי?
“מעשה נבלה וחרפה של ממשלה, שמורדת בשלטון החוק, מובילה לאנרכיה, ממוטטת את הדמוקרטיה הישראלית. להעלות הצעת החלטה שממשלה קוראת לעובדי ציבור ולנציגי ציבור, לגופים סטטוטוריים, לא למלא את החלטת בג"ץ, מהלכת עליהם אימים.
“המבנה הזה למול הפעלת חוות דעת המחייבת או הפטור מחוות דעת לגופים החשאים של מערכת הביטחון, מכניס אותנו לטריטוריה מטורפת.
“מכיוון שהפרק הזה לא עוסק רק בייצוג בהליכים שהמדינה צד להם, אני מבקש שתבדקו את העניין הזה.
“בדיחה גרועה ובדיחה גרועה כאשר ברור שהסיפור הזה נועד למנוע מאיתנו איך מבטיחים את עצמאות התביעה הכללית, גם בהליכי המינוי. זה סעיף שחושף את ערוותכם ומראה מה אתם מנסים לעשות.
“אתם תשאירו אותנו עם מערכת מאוד צולעת של איזונים ושל בלמים.
“סעיף 2(2) בהמשך לדבריה של חברת הכנסת אלהרר, על פי נוסח ד"ר לבונטין, לא נותן מענה לתפקיד המהותני לשיטתנו והפוזיטיבי של הייעוץ המשפטי, לא לסייע לממשלה להשליט חוק ומשפט אלא לתרום תרומה מכרעת ולוודא שהרשות המבצעת מתנהלת ב-ד' אמותיו של החוק.
“דבר שני, לציבור, פעם נוספת חרפת הקואליציה הרשלנית, העצלנית, תחמנית, באה לידי ביטוי. גם אחרי שהודיעו אתמול על הפיצול אין פה חברי קואליציה.
“אנחנו דרשנו לקיים דיון חסוי עם השב"כ. לא מקובלת עלינו אי-ההתייצבות של השב"כ. לשיטתנו היא מקבלת גיבוי מהממשלה.
“לכולנו ברור שיש השלכות גדולות מאוד לפיצול ולשינוי של הדברים שדיברנו בהם במשך עשרות שעות. זה לא יעבור על רגל אחת, אנחנו מודיעים לך את זה.
“אני מבקש לקבל מהייעוץ המשפטי רשימה מסודרת של כל הסוגיות המינהליות והחוקתיות שלשיטתכם ראוי להיות בהן החרגה מהכלל הזה - - - הפלילי.
“אתם רוצים תובע כללי פוליטי על מלא-מלא. זה שאתם לא נותנים סימנים בהליך המינוי הזה, כל האמירות פה לא להתערב בהליכים הפליליים, הכול לא שווה את הנייר שזה כתוב עליו. אתם הולכים לבחור תובע כללי פוליטי בצורה מלאה.
“עכשיו שומטים את המנגנון הזה. המנגנון הזה יותר לא קיים. לוקחים מהשיטה שלנו של ההגנה ושל ייצוג האינטרס הציבורי. לוקחים פיצ'ר מאוד מרכזי.
“אני רוצה להבין, איזה עוד נושאי משרה במדינת ישראל נתונים לפיקוחו של השר מטעמה. ולא די, אותה תיבה שאומרת, השר ממונה על ביצועו של החוק. תביאו רשימה.
“סעיף 6 ממשיך בהגדרת תפקידיו של היועץ המשפטי כמי שהוא וסל של הרשות המבצעת ולא נושא באחריות לוודא שהרשות המבצעת פועלת ב-ד' אמותיו של החוק. די לראות את הסעיפים הללו כדי להבין את העיוות, את חוסר היכולת לייצר איזון.
“עד הרגע הזה, אתה לא נתת שום תשובה משכנעת למה יכול לקרות כאן עם השב"כ ומה יכול להיות כאן עם הפעלת כלים דרקוניים מול אזרחים, מול גופים פוליטיים, עיתונאים, ארגון החברה האזרחית.
“ממשלה אנרכיסטית, פורקת עול שגס ליבה בעקרונות הכי יסודיים של הדמוקרטיה.
“חלק ניכר מהעתירות לבג"ץ, יש דיאלוג בין הרשויות לפרקליט, שמייצג את הייעוץ המשפטי. יש את המיומנות, את הידע המקצועי לנהל את ההלוך ושוב הזה.
“זו לא סוגיית ייצוג, זו סוגיית מעמד חוות הדעת ומי הגורם שמברר את העמדה המשפטית? מדובר פה על תפיסה משפטית.
“100%, אתם רוצים לפטר את היועצת המשפטית, כמו שברור. סעיף 18, כמו שאמר חבר הכנסת סגלוביץ', זה סעיף המטרה שלנו. אתם רוצים ליישר את הקרקע לפיטורים ולהדחה.
“מבחינתנו וזו הצפייה של האופוזיציה מהייעוץ המשפטי, הוא לומר שברגע שנושא הבחירות לא מוגן וזה המצב, החוק הזה הוא לא חוקתי.
“השר מתעקש על טיעון אחד והיועץ המשפטי אומר לו, הטיעון הזה הוא לא לגיטימי. הוא טיעון מיזוגיני, טיעון מפלה, לא חוקי. באמצע ההליך יפטרו את הפרקליט ואין ספק שזה גם סוג הדיאלוג שאנחנו רוצים בין מייצגי המדינה לבין השרים.
“איפה נמצאת ממשלת ישראל שמחוקקת את החוק הזה? היא לא רוצה ייצוג נאמן, היא לא רוצה ייעוץ קולגיאלי, היא לא רוצה הלימה אידיאולוגית, היא רוצה להיות מעל החוק.
“אפשר גם באמצע הליך לפטר את הנציג של המדינה. השר שולח את המנכ"ל שלו כמו שקרה לאחרונה, שמנכ"ל האוצר ישב בעתירה שהם כלל לא היו המשיבים.
“לממשלה יש כוח אחד, שבמבנה המשטרי הישראלי הוא כוח דרמטי והוא כוח החקיקה. הוא הכוח מכוח הרוב הקואליציוני שלה לומר, היועץ המשפטי מתעקש על פרשנות של החוק בדרך מסוימת, אנחנו משנים את החוק כך שתשלול הפרשנות הזו.
“היום בשעות הצוהריים ממשלת ישראל, לא בהתבטאות פריימריסטית של בריון עם עניבה אלא בהחלטת ממשלה, הודיעה שבגדול היא לא מצייתת לפסיקת בג"ץ וגם איימה על עובדי ציבור, או נציגי ציבור, אם הם יקיימו.
“צריך לדעת שהצעת החוק הזו, איתן, זו נקודה חשובה בסיפור הזה של התייצבות היועמ"ש. זו לא האסדרה הראשונה. זה שינוי האסדרה הקיימת בחוק בפקודת ההתייצבות. עד היום היועץ המשפטי מכוח החוק יכול היה להתייצב.
“אין שום מקום לדיון בנוסח אחרי פיצול כאשר אפילו בוועדה לא מתקיימת הצבעה. תביא עכשיו את ההצבעה. עד שאנחנו לא נאשר את זה, ניחא פה, גם במליאה, אין על מה לדון.
“סעיף 18 הוא סעיף הזוי שרק מראה כמה הרטוריקה שלכם על משילות הממשלה הנבחרת היא דבר חלול. הכנסת תחייב בחקיקה את הממשלה הבאה, תוך 30 ימים לקבל החלטה עד סוף ינואר.
“הרעיון שאתם תכפו על הממשלה הבאה את העניין הזה, רק מראה מה אתם מנסים לעשות כאן. אתם רוצים יועץ פוליטי. אתם רוצים גם תובע כללי.
“אנחנו לא מוכנים לחיות במציאות שבה שר המשפטים הופך ליועץ משפטי-על.
“אתם מבינים שהתיבה חשיבות ביטחונית, מדינית או ציבורית חלה על 50% מהסוגיות שמגיעות אל היועץ המשפטי?
“השרטוט ההיסטורי הזה בין השאר נשען על היעדר ההפרדה בין התביעה הכללית לבין הייעוץ המשפטי.
“ראינו שידיו של יועץ המשפטי לממשלה תהיינה עמוסות אם החוק הזה ייצא לפועל לא כמוביל אבל כשותף בסוגיות שנוגעות גם לעניינים פליליים.
“לא הגיוני בעיניי שהיועץ המשפטי לממשלה יקבל את ההחלטה על הייצוג הנפרד כשמלכתחילה ברור שברגע זה הוא חושב הממשלה שוגה בעמדתה. זה מעין ניגוד עניינים מוסדי.
“אי-אפשר לנתק את המהלך הזה מהמהלכים לשינוי פני הרשות השופטת. במידה רבה המהלך שמתבצע כאן מסתמך על האמירה שאפשר בנדיבות להגדיל את הזהות האידיאולוגית בין היועץ המשפטי לממשלה לבין הממשלה מכיוון שהשופטים הם אלה שבהחלטתם השיפוטית נעשים האיזונים הן לזכויות והן זכויות לאינטרסים מוגנים שהם לא זכויות.
“אני לא מוכן לבטל בהינף יד את סוגיית הסמכויות המעין שיפוטיות. מה שרשות התחרות הציגה רק הדגים עד כמה הנושא הזה דורש הבהרות. אני דורש לקבל על זה הבהרות.
“אני מבין שנעשה כרגע מאמץ כדי לא להיכנס למרחבי חובת ההיוועצות הסטטוטורית. אני לא בטוח שכך הם פני הדברים מבחינה לשונית. טוב שלא השתמשתם במילה היוועצות אבל מוקמת כאן חובה סטטוטורית.
“נקודת המוצא היא שהעמדה שמיוצגת מטעם הרשות המבצעת בפני הערכאות השיפוטיות היא העמדה שמביא היועץ המשפטי לממשלה. זו ברירת המחדל ואי-אפשר לתפקד אחרת. כל הבנייה אחרת של תרשים הזרימה היא קריאה והזמנה לשיבוש העבודה.
“ההשוואה שנעשית פה פעם אחר פעם – לאו דווקא על ידך אלא על ידי דוברים – למציאות שחלה בעולמות החוץ-שלטוניים מה הוא יועץ משפטי ויחסי פרקליט לקוח היא הצגה לא רק פשטנית אלא הצגה עקומה לחלוטין שמתעלמת מהעיסוק שלנו באורגן עם כוח דרמטי כמעט בלתי מוגבל כלפי כל אדם וכל אזרח.
“גור אני גם מוטרד מההגדרה הגורפת בעיניי של מדיני, ביטחוני וציבורי. אלה 50% מהסוגיות שהיועץ המשפטי עסוק בהן באופן אישי.
“לגבי הסעיפים. סעיף 15 לא צריך להיות כאן. אני לא מכיר חקיקה שמכניסה סעיף מטרה בתוך סימן בחוק. אני לא חסיד גדול של סעיפי מטרה וכך גם לדעתי עמדת הייעוץ המשפטי של הכנסת.
“בנוסף לפעמים מוגשות עתירות נגד היועץ המשפטי לממשלה. כשתוגש עתירה נגד המשנה המייצג את האינטרס הציבורי אז מי ייצג אותו?
“אני מתנגד לחלוטין לשימוש במושג הפיקוח ולא כי אני לא חושב שאין סמכות פיקוח. אני לא מכיר מבנה דומה ברוב דברי החקיקה.
“אני מוטרד מהניסיון להכחיד כל קשר בין תפקידי הייעוץ המשפטי בייצוג לבין המשימה הכללית לתרום תרומה משמעותית – אני לא מנסח את זה כרגע במילותיי – לקיום שלטון החוק.
“אנחנו מכירים את הטבע הפוליטי אז בוודאי לשיטתי זאת לא החלטה של שר וזו גם לא החלטה של דרך אחרת שתיקבע.
“סעיף (ב)(2) הוא מיותר בעיניי. זה דבר מובנה. אני מבין שאדוני חש שבמשך שנים נרמסה זכותו של שר המשפטים לבקש דין וחשבון והחוק הזה נועד לתקן את זה.
“אם יש תחום שאסור שתהיה בוקה ומבולקה זה התחום הפלילי. ההסדרים כאן לא ברורים.
“אני חושב שהיועץ המשפטי לממשלה חייב להיות בשגרת עבודה שוטפת עם השר.
“ככלל דרך המלך בדברים הללו היא לומר מי השר האחראי. מעצם העובדה שאתה אומר שפלוני הוא השר האחראי אז נגזרת מכך דוקטורינת הפיקוח של הדרג הנבחר.
“אנחנו מגדירים פה מעין נוסח רך של חובת היוועצות סטטוטורית ב-50% מהנושאים שיהיו על שולחן היועמ"ש וזה חוסר יעילות מוחלט.
“פה בוועדת החוקה חוזרים אל אבני הראשה של המהפכה המשפטית שריסקה את החברה הישראלית. הבוקר אנחנו מדברים על נושא הייצוג. נזכיר לאזרחי ישראל שבתחילת הדרך אמרנו באופוזיציה שסביב סוגיית הייצוג אפשר להתכנס להבנות ולהסכמות. אבל כל מי שרואה את הפרק הזה מבין שאין שום כוונה להתכנס להסכמה. הסעיפים הללו הם סעיפים שמנוסחים בצורה קיצונית ביותר.
“מה אפשר לומר במלאות 1,000 ימים לטבח ולמלחמה שלא מסתיימת מלבד שהבוקר הזה אנחנו מרכינים ראש לזכר למעלה מ-2,100 נרצחים ונופלים באותו יום ומאז.
“אם המהלך הזה יתחבר לרפורמה במינוי השופטים אז הקהילה הגאה בישראל כמו עוד לא מעט קבוצות מיעוט וכמו אין-ספור אזרחים שיעמדו כיחידים מול שלטון רב-כוח צריכים לדאוג.
“אני לא רוצה שבחוק הזה יהיה משהו שהופך את שר המשפטים ליועץ משפטי-על. זאת לא המתכונת שאנחנו מדברים עליה. לכן אני מבקש להסתפק בסעיף (א) במילים היועץ המשפטי לממשלה נושא באחריות למילוי תפקידו בפני הממשלה ובפני השר הפועל מטעמה. אני מבקש להוריד את התיבה פיקוח.
“כל מי שמכיר את עבודת מחלקת בג"צים כדוגמה יודע עד כמה דו-השיח לבין מחלקת בג"צים לבין גורמי המקצוע הוא אבן יסוד בהבטחת תקינות הפעולה השלטונית ולא רק העמידה שלה.
“רצה הגורל והצעת החוק שלי להגנה על החינוך הממלכתי מגיעה לדיון בכנסת כמה ימים אחרי שבג"ץ דן בעתירה שלנו נגד האפליה הקשה של החינוך הממלכתי בישראל מול החינוך הממלכתי דתי. ביום שישי האחרון השיבה המדינה על העתירה המפורטת והודתה, שחור על גבי לבן, שקיימת אפליה ממוסדת נגד החינוך הממלכתי הכללי.
“המינוי המתוכנן של אבי מעוז היה אחת מקריאות ההשכמה שממשלת הקנאות זימנה למחנה הליברלי והדמוקרטי בישראל. הקריאה הזו הובילה להקמת עשרות משמרות חינוך ממלכתי ברחבי הארץ ולהתגייסות של עוד ועוד הורים ומורים, שלא מוכנים יותר להפקיר את החינוך הממלכתי לידי אנשים פנאטיים ופופוליסטים.
“אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מכובדיי השרים – הרשה לי, אדוני היושב-ראש, באופן סמלי, קודם כל למחוא כפיים לקומיקאי הדגול, לסטנדאפיסט העליון בנימין נתניהו, שאתמול בריאיון באולפן, כמו קומיקאי סוג ג', אמר: איפה מחיאות הכפיים? החזרתי את החטופים. 46 נחטפו בחיים, חזרו בארונות. שאלו את הקומיקאי מה קרה לו אחרי 7 באוקטובר. איזה צחוקים; הוא ירד במשקל. קומיקאי. קומיקאי מושל בנו, והבדיחה על חשבוננו. חשבון דמים.
“רצה הגורל והצעת החוק שלי להגנה על החינוך הממלכתי מגיעה לדיון בכנסת כמה ימים אחרי שבג"ץ דן בעתירה שלנו נגד האפליה הקשה של החינוך הממלכתי בישראל מול החינוך הממלכתי דתי.
“ואתם, אתם קואליציית המושחתים והמשתמטים, לוקים בכל חמשת הדברים שאירעו לאבותינו בי"ז בתמוז. אתם שוברים את הלוחות כשאתם רוקדים סביב עגל הזהב שנקרא בנימין נתניהו, למרות כל האסונות שהוא מביא על החברה הישראלית. והתמיד של החברה הישראלית בטל, כי אתם גוררים אותנו כבר קרוב לארבע שנים למלחמת איש באחיו. פלגנות, שנאה, הסתה, יד מורמת על אח. איך אמר כאן השר אליהו, שר המורשת? קודם נטפל במערכת המשפט, אחרי זה נטפל בחמאס. יש דוגמה יותר טובה מזה לבטל התמיד בשל מלחמת האחים?
“מטרות החינוך הממלכתי רשומות בסלע, בחוק חינוך ממלכתי, אבל שרי החינוך מהימין הלאומני והחרד"לי בזו ובזים להן. רק השבוע ראינו כולנו כיצד משרד החינוך מפר בעצמו את מסמך הנהלים שלו, שמגן על תלמידים להט"בים; כיצד יועצת הומופובית, מלאת בוז ושנאה לתלמידים, מונתה ללוות את תהליך ההטמעה של הנהלים, תוך לחץ פסול של ארגוני ימין קיצוני. רק לפני שבועיים בית משפט מחוזי קבע, שחור על גבי לבן, שמשרד החינוך שיקר ועיוות נתונים כדי לגבות את מסע ההשתקה וההדרה שניהל השר קיש נגד פורום המשפחות השכולות.
“אבל המתקפה על החינוך הממלכתי, אדוני היושב-ראש, התחילה עוד הרבה לפני אבי מעוז ויואב קיש. רצה הגורל והצעת החוק שלי להגנה על החינוך הממלכתי מגיעה לדיון בכנסת כמה ימים אחרי שבג"ץ דן בעתירה שלנו נגד האפליה הקשה של החינוך הממלכתי בישראל מול החינוך הממלכתי דתי. ביום שישי האחרון השיבה המדינה על העתירה המפורטת והודתה, שחור על גבי לבן, שקיימת אפליה ממוסדת נגד החינוך הממלכתי הכללי. למעשה זו הייתה הממשלה שכתבה בעצמה את דברי ההסבר הטובים ביותר להצעת החוק שלי, מדוע צריך להקים גוף שיגן על מעמד החינוך הממלכתי ועל הזכויות של התלמידים שלו ושל המורים.
“השר הכושל, שריסק את ההישגים של מערכת החינוך, שנכשל להפעיל אותה כראוי בזמן המלחמה, שניסה להסתיר את הנתונים הבין-לאומיים העגומים על מצב החינוך בישראל, מיקד את כל מרצו בשלוש השנים האחרונות ברדיפה של מורים ומנהלים שלא מתיישרים עם דעותיו ועם דעות השותפים הקיצוניים שלו. כן, כן, הכוונה לשר קיש, שהוביל רפורמת כזב – כזב מוחלט – בלימודי התנ"ך; שקיצץ בשעות הלימוד הספורות של לימודי הדמוקרטיה בחינוך היסודי; שלא גיבה מנהלים ומורים, שספגו איומים ואלימות של ממש בעקבות עלילות שווא בנושא דוכני התפילין, לרבות מנהל בית הספר של הילד שלו ושל הילד שלי.
“הטריגר להקמת השדולה היה ההסכם הקואליציוני הבזוי שעליו חתם נתניהו עם אבי מעוז; הסכם שבו נתניהו וקיש ביקשו להעניק למעוז הקיצוני את השליטה על תוכניות החינוך החיצוניות בבתי הספר הממלכתיים. בתי הספר של הילדים והנכדים שלנו, לא הילדים שלו. הרמתי טלפון לחברי רמי הוד, מנהל המרכז הרעיוני של קרן ברל כצנלסון, ואמרתי לו: אנחנו ניאבק במינוי הזה, ובכל המהלכים נגד החינוך הממלכתי, בכל הכלים הפרלמנטריים שעומדים לרשותנו, אבל החברה האזרחית חייבת להתארגן מייד כדי להגן על בתי הספר הממלכתיים.
“השר הכושל, שריסק את ההישגים של מערכת החינוך, שנכשל להפעיל אותה כראוי בזמן המלחמה, שניסה להסתיר את הנתונים הבין-לאומיים העגומים על מצב החינוך בישראל, מיקד את כל מרצו בשלוש השנים האחרונות ברדיפה של מורים ומנהלים שלא מתיישרים עם דעותיו ועם דעות השותפים הקיצוניים שלו.
“איך אמר כאן השר אליהו, שר המורשת? קודם נטפל במערכת המשפט, אחרי זה נטפל בחמאס. יש דוגמה יותר טובה מזה לבטל התמיד בשל מלחמת האחים?
“ואתם, אתם קואליציית המושחתים והמשתמטים, לוקים בכל חמשת הדברים שאירעו לאבותינו בי"ז בתמוז. אתם שוברים את הלוחות כשאתם רוקדים סביב עגל הזהב שנקרא בנימין נתניהו, למרות כל האסונות שהוא מביא על החברה הישראלית.
“תלמיד בתיכון ממלכתי דתי מתוקצב בקרוב ל-30% יותר מתלמיד בחינוך הממלכתי העברי – ובמקרה של החינוך הממלכתי הערבי כמעט ב-40%. אפליה מצטברת של עשרות-אלפי שקלים בעבור כל תלמיד, יותר שעות לימוד, יותר תקציבים לתוכניות מיוחדות, כיתות קטנות יותר.
“ואז הובקעה העיר על ידי אויבינו, הובקעה העיר. מי ישמור על חומות הארץ, מי ישמור על גבולות המדינה, כשאתם נותנים ל-60,000 צעירים להשתמט מהגנת חומות העיר? איך העיר לא תובקע, איך חומות ההגנה של מדינת ישראל לא יקרסו עוד פעם, כאשר אתם משתמטים מההגנה שלה?
“ביום שישי האחרון השיבה המדינה על העתירה המפורטת והודתה, שחור על גבי לבן, שקיימת אפליה ממוסדת נגד החינוך הממלכתי הכללי. למעשה זו הייתה הממשלה שכתבה בעצמה את דברי ההסבר הטובים ביותר להצעת החוק שלי, מדוע צריך להקים גוף שיגן על מעמד החינוך הממלכתי ועל הזכויות של התלמידים שלו ושל המורים.
“ולסיום, אדוני, המחנה הליברלי והדמוקרטי קם מהתרדמה שלו. תודה שהערתם אותנו. לא נעצום יותר עיניים, לא נשלים עם האפליה. משרד החינוך חוזר באוקטובר לידיים של ישראל הדמוקרטית והליברלית.
“במשך שנים, טלאי על טלאי, מאחורי הקלעים ולא אחת באמצעות קומבינות של כספים קואליציוניים, הפכתם את המשל על ילד א' ועל ילד ב' למציאות, מציאות שבה מגזר אחד מתועדף ומתוגמל, ואילו רוב תלמידי ישראל שמתחנכים בחינוך הממלכתי מקופחים. וכדי להוסיף חטא על פשע, הפכתם את מערכת החינוך הממלכתית של ילדי המשפחות החילוניות והמסורתיות לזירת משחקי ההדתה וסתימת הפיות שלכם.
“אני מודיע לך, אדוני, כל חוק בחירות שיעלה עם הורדת נושא הקלפיות ייתקל בעשרות אלפי הסתייגויות. מודיעים לכם, תדעו.
“אז קודם כול, אני רוצה להבין, המצב החוקי הנוכחי הוא שלגבי החוקים שמסדירים בחירות מקדימות במפלגות לשון החוק היבשה היא איסור על תשלום בעבור כל אדם אחר, גם אם מדובר בבן זוג וגם אם מדובר בילד שסמוך על שולחנו של ההורה.
“אז אני רוצה להבין האם יש פה כרגע פער בין הלשון היבשה של החוק לבין הפרשנות שעל-פיה נוהג מבקר המדינה. אם התשובה היא כן, זה דבר שצריך לתת עליו את הדעת.
“אני מוטרד מהפער הזה בין הנורמה לבין לשון החוק. לדעתי, צריך להגיע לסגירה שלו; לדעתי, צריך להבהיר את הדברים.
“מבחינתי אם מטרתו של הנושא להבהיר איזושהי סוגיה משפטית ולסגור פער בין נורמה סבירה לבין בעיה לשונית, וזה על דעת מבקר המדינה, משרד המשפטים וועדת הבחירות, אז אנחנו בסגירת הפער הזה יכולים לתמוך.
“אני מאוד מוטרד שהיום במפלגה שלי אנשים עדיין יכולים להתפקד ולבחור בפריימריז הקרובים, והנורמה לא ברורה.
“אם אני הייתי מבקש ממבקר המדינה לא לבדוק שמות משפחה שונים במפלגת העבודה, אלא לבדוק את העניין הזה של תשלום בעבור קטין בן 17 שחי איתך בבית, אז היינו רואים שזה לא שלושה אנשים.
“ולכן אני אומר עוד פעם: אם אפשר רק לפתור את הפער בנורמה ולעשות את זה בהוראת שעה כדי לבדוק יותר לעומק את הדברים, שאתם תגבשו את העמדה – בסדר.
“הסיבה היחידה שהקואליציה מרימה את היד שלה על יכולת ההצבעה בפועל של אלפי ניצולי שואה, של אלפי קשישים עריריים – שמענו את המספרים – שאין להם בן או בת, נכד או נכדה שייקחו אותם לקלפי ויעמדו לצדם – הסיבה היחידה זאת המחשבה המנוולת שאותם קשישים מצביעים בעיקרם למפלגות אופוזיציה.
“אני רק מודיע כחבר ועדה: אנחנו רואים בכל חקיקת הבחירות מכלול אחד. לא יהיה פה עלה תאנה שהסכמנו על לוז הדברים, ואחרי זה הקואליציה ברוב הדורסני שלה תשמיד פה כל נורמה.
“דהיינו, אנחנו נמצאים במצב שבו בהגדרה יש שנה שבה קטינים יכולים להתפקד למפלגות ולהשתתף בפריימריז. ומטבע הדברים רוב הילדים בני ה-17, למשל, סמוכים על שולחן הוריהם וגרים בביתם.
“להרחבה אנחנו מתנגדים בצורה חד משמעית. מדובר פה על מצב שבו אדם בודד יכול לשלם לפעמים בעבור 100 אנשים, בהגדרה הזו.
“לגבי הדיון, הדיון הזה הוא חרפה. הוא אחד מהרגעים הכי בזויים שראינו בוועדה הזאת וראינו הרבה.
“כל מי שקורא את סעיף 9 מבין כמה הנושא הזה של המשנה לעניין האינטרס הציבורי הוא בדיחה. בדיחה. אנחנו השחתנו על זה כאן שעות על גבי שעות, כי מה לעשות, יושב-ראש הוועדה בכוחניות כופה פה מתווה דיון שהוא מתווה דיון עקר.
“ולכן אני קורא מכאן לכל מנהיגי מפלגות האופוזיציה – לא לגמגם, להודיע היום שלא יהיו מודיפיקציות לחוק הזה, שהחוק הזה יבוטל ביום הראשון.
“בהמשך לדבריה של חברת הכנסת מלינובסקי, ואנחנו נצהיר את זה בפעם המאה לפרוטוקול, שהאופוזיציה הציעה לקואליציה להתכנס להבנות בשתי סוגיות: הטיפול בהליכים פליליים מול נבחרי ציבור, והסוגיה של ייצוג המדינה באותם אירועים שבהם הייעוץ המשפטי חושב שהעמדה של הממשלה היא לא ברת הגנה.
“קודם כל, משהו כמעט טריוויאלי, למרות שאני מסכים שהוא לא מרפא בדפוסי השימוש ברשתות, הוא לא מרפא את העניין, אבל קודם כל, הדבר הטריוויאלי מבחינתי זה שיש ליושב-ראש הוועדה סמכות לתת צווים כאשר מפלגות, מועמדים וגופים קשורים לא מפיקים את העניין, אלא מפיצים אותו, מהדהדים אותו.
“עכשיו אני רוצה שננסה רגע להבין, האם יש לנו איזשהו פתרון ביניים, שמצד אחד לא עושה פליליזציה לאזרח, ומצד שני משאיר סמכויות בידי יושב-ראש ועדת הבחירות במקרה שגוף פנה אליו. ובעיניי זה המסלול.
“אני אינטואיטיבית הייתי אומר שההבחנה הזאת בין מודעת בחירות לבין תעמולת בחירות היא ביסוד העניין שלנו.
“אני רוצה לשאול את שניכם, האם לשיטתכם יכולה להיבנות בחוק הזה הקונסטרוקציה המשפטית שמעניקה סמכויות ליושב-ראש ועדת הבחירות בנושא הזה של תעמולה שיש בה הטעיה חמורה, שיש בה – נמצא את הניסוחים, מבלי שאנחנו צריכים להכיל את האיסור הפלילי על כלל האזרחים ולא רק על גופים שהם גופים מעורבים בבחירות?
“תהיה פה אמירה שהפצת תעמולת בחירות, לא מסומנת, שלא על ידי גוף שמעורב בבחירות, האזרח ידע שזה דבר שבחוק הישראלי מקים עילה ליו"ר ועדת הבחירות, לתת הוראת הסרה.
“אני מזכיר שבמסגרת הסמכויות שיו"ר הוועדה יקנה, אז יו"ר הוועדה יכול לדרוש הסרה, הוא גם יכול לדרוש הבהרה.
“אז צעד אחד שהוא בעיניי טריוויאלי הוא שהחוק יכלול איסורים לגבי מועמדים, מפלגות וגופים קשורים, שמאפשרים לומר לך: אתה לא משתף את זה. זה דבר אחד. זה הכי בייסיק, זה הכי פשוט.
“אז יכול להיות, שכדי לעמוד בעיקרון הזה, אתה כן מגדיר אמירה עקרונית שיש חובת סימון של תעמולת בחירות. אתה לא מטיל סנקציה פלילית בצידה. הסנקציה היחידה שיש בגין ההפרה היא צו ההסרה.
“אני לא בטוח שאני רוצה בתקופת בחירות לקחת את הנער הפרחח והבריון הזה ולהטיל עליו סנקציה פלילית, רק אנחנו בתקופת בחירות.
“א', אני שותף מאוד לדאגה שלך, ולכן המשימה שעומדת בפנינו היא איך אנחנו מוצאים איזושהי נקודת אמצע בין הצורך להגן על תואר הבחירות ומניעת השפעה זרה או השפעה לא ראויה, לבין העובדה שאנחנו לא רוצים לייצר כאן חקיקה שעלולה להכניס אזרחים תמימים, שעסוקים הרבה פעמים בענייני - לא כל האזרחים יודעים שנפל הגונג ואנחנו בתקופת בחירות כהגדרתה בחוק.
“הפרמטר בעיניי, אחד הפרמטרים החשובים ביותר שצריכים להדריך אותנו, זה יעילות העבודה של ועדת הבחירות. הבחירות במדינת ישראל ממערכת למערכת הופכות להיות יותר מורכבות, יותר מסובכות.
“להערכתי הפלטפורמות הגדולות לא רוצות להיתפס כמי ש- - בשיבוש בחירות. ולכן להערכתי, ככל שנתקרב ליום הבחירות, אם נפעיל פה את הכלי במידה ובחוכמה, אז אני חושב שהם יקשיבו לנושא הזה של ההסרה.
“צריך להבהיר בהקשר הזה, שהאיסור צריך לכלול גם שיתוף מטעם הגורמים הפוליטיים, ולכן השאלה היא לא רק לגבי סוג הפרסום, אלא גם על ידי הגורם המפרסם.
“ברמה העקרונית, מטא, פייסבוק, זו חברה שלא יושבת כאן. אתה מבקש ממנה שתסיר את התוכן. קשה לך לאכוף עליה הסרת תוכן.
“אפשר למצוא משהו שאני פרסמתי בפייסבוק מלפני שנתיים, אם לא הסרתי אותו, אבל הוא לא מקבל חיים אחרי שנתיים מאליו, אלא אם ביצעת פעולה אקטיבית ששמת עליו כסף לקדם מחדש, שיתפת מחדש, ואז הפעולה הזו בהחלט נחשבת .
“אני כדרך אגב חושב שצריך להכניס איזשהו פרמטר, נקרא לו דין איכותני מהותני, שיש פה חשש להטעיה חמורה.
“האם בצד צו הצהרה, בהפרה חוזרת, יכול להיות גם צו עשה שמורה לאותו גורם: אסור לך להמשיך לעשות את זה, ואז ההפרה זו הפרה של צו שיפוטי?
“אנחנו מדברים על הסמכות השיפוטית, מעין שיפוטית, להורות על הסרה, ולכן זה גם חוזר לעניין שכן, לדעתי, טוב יהיה לעשות עוד קפיצת מדרגה מעבר לסמכות ההסרה בלתת צו עשה על הפרה חוזרת.
“אדם עשה סרטון AI שחי היום ברשתות. אין מה לבוא אליו בתלונות, לא היה שום איסור. סמכות ההסרה קמה מכאן ואילך בצו הסרה.
“לנו יש תפקיד להגן על זה שוועדת הבחירות בצד המעין שיפוטי שלה לא תוצף ותיסתם. ואחת הדרכים, וזה מקובל בכל הזירות השיפוטיות, זה שימוש באגרות.
“אני ממש מציע להיות מאוד ברורים עם הציבור, ואם אנחנו רוצים שהציבור יאמר, אני יצרתי את זה ב-AI, ואם לא, יש פה עילת הסרה ועילת איסור הפרה חוזרת וסנקציה בצידה, לומר לציבור, ברחל בתך הקטנה, מה אנחנו רוצים ממנו. שיכתבו, שיוסיפו, והדגש מבחינתי הוא טקסטואלי.
“אתמול אמר השר בצלאל סמוטריץ' ברברבנות: בזכותי החטופים חזרו הביתה. האיש שאמר שחמאס הוא נכס ושהרשות היא נטל; האיש שהצביע נגד עסקת החטופים האחרונה, שבמסגרתה חזרו החטופים החיים והחללים שנותרו ברצועה; האיש שהתגאה בכך שהוא לא ידע מה זה נוח'בה לפני הטבח, אבל הוא ידע לרתק את כוחות צה"ל לעוד ועוד מאחזים בלתי חוקיים לפני 7 באוקטובר ובמיוחד היום. בזכותו חזרו החטופים. אילו מילים ישנן בשפה העברית כדי לתאר את הצביעות, את הזחיחות, את החוצפה ואת היריקה בפרצופן של כל כך הרבה משפחות שיקיריהן נחטפו בחיים וחזרו בארונות? כי נתניהו וסמוטריץ' גררו את עסקאות החטופים, כפי שהיום כולנו יודעים מעדויות של אנשי הממשל האמריקאי. האמת שאין מילים שתתארנה את החוצפה הזו, רק חרפה וכתם.
“ההכרה המדינית של ממשלת לבנון בישראל היא דבר חיובי שיש לברך עליו, אבל היא לא תביא ביטחון לתושבי הצפון, כי רק כוח בין-לאומי בעל סמכויות, תשתיות, בשיתוף פעולה עם צה"ל, יוכל להתניע תהליך לפירוק החיזבאללה מנשקו. נתניהו לא יעשה את זה, הוא לא מסוגל. הוא מסוגל רק למכור אשליות וסיסמאות על ניצחון מוחלט לדורות. נתניהו תמיד נגרר אל שולחן המשא-ומתן, הוא לעולם לא יוזם את ההגעה אליו; תמיד באיחור של חודש, חודשיים, חצי שנה או שנה. הוא תמיד מגיע אל חדר המשא-ומתן כשידה של ישראל על התחתונה, כי אצל נתניהו יש רק קמפיין, לעולם לא אסטרטגיה שקשורה לביטחון הלאומי של מדינת ישראל. ומצעד השקרים של נתניהו לא הסתיים במוצאי השבת האחרונה ביחס למצב בלבנון – כמו אדם שנטל את החיים של שני הוריו, ואז מתחנן לחסד ולרחמים בהיותו יתום מאב ומאם. נתניהו, מכל האנשים, מעז לדבר על אחדות ועל פיוס לאומי.
“צה"ל מביא פעם אחר פעם הישגים בשדות הקרב, ונתניהו פעם אחר פעם מתרגם אותם לכישלונות מדיניים.
“האיש שאמר שחמאס הוא נכס ושהרשות היא נטל; האיש שהצביע נגד עסקת החטופים האחרונה, שבמסגרתה חזרו החטופים החיים והחללים שנותרו ברצועה; האיש שהתגאה בכך שהוא לא ידע מה זה נוח'בה לפני הטבח, אבל הוא ידע לרתק את כוחות צה"ל לעוד ועוד מאחזים בלתי חוקיים לפני 7 באוקטובר ובמיוחד היום.
“כי נתניהו וסמוטריץ' גררו את עסקאות החטופים, כפי שהיום כולנו יודעים מעדויות של אנשי הממשל האמריקאי. האמת שאין מילים שתתארנה את החוצפה הזו, רק חרפה וכתם.
“ההכרה המדינית של ממשלת לבנון בישראל היא דבר חיובי שיש לברך עליו, אבל היא לא תביא ביטחון לתושבי הצפון, כי רק כוח בין-לאומי בעל סמכויות, תשתיות, בשיתוף פעולה עם צה"ל, יוכל להתניע תהליך לפירוק החיזבאללה מנשקו.
“צה"ל מביא פעם אחר פעם הישגים בשדות הקרב, ונתניהו פעם אחר פעם מתרגם אותם לכישלונות מדיניים. ממשלה אחראית הייתה פועלת כבר מזמן, מזמן, ליצירת מנגנון בין-לאומי אפקטיבי לפירוק חיזבאללה, הייתה רותמת למאמץ את מדינות ערב המתונות. נתניהו, לעומת זאת, השניא את עצמו על כל מדינות האזור ומדינות העולם, לרבות על הממשל האמריקאי, וריסק את המעמד הבין-לאומי והדיפלומטי של מדינת ישראל.
“אדוני היושב-ראש, במוצאי השבת האחרונה מר נתניהו התייצב שוב מול פני האומה ופיזר סיסמאות חלולות על ההסכם שנחתם עם לבנון – עוד הצהרות, עוד סיסמאות חלולות, עוד הבטחות שווא, בשעה שעוד ועוד דפיקות על הדלת נשמעות ברחבי הארץ, והודעות "הותר לפרסום" מתפרסמות. בניגוד להצהרות הכזב של נתניהו, עוד פעם, על רקע מפה גדולה, חיזבאללה לא התפרק מנשקו, רק מכוח ההסכם עם ממשלת לבנון.
“אם אפשר לסכם שהמטרה שלנו היא כן לעגן את האיסור, אבל אנחנו צריכים להבין מוועדת הבחירות, מיו"ר ועדת הבחירות ומהייעוץ המשפטי איך אנחנו מצמצמים את הסכנות שאנחנו מדברים עליהן ואולי לבצע הבחנה בהליכים בין תקופת הבחירות – שבה יש מקום להפעיל את כל ההליכים לאכיפה – לבין תקופה שהיא לא תקופת בחירות, בה אתה קובע את הסנקציה על הגוף הפוליטי אבל משתמש בכלי בירור ואכיפה יותר רכים.
“כיוון שאנחנו רוצים להגיע בסוף להסכמה רחבה אני אומר מה הפרמטר שלי: אם ועדת הבחירות יודעת לגדר את הסיפור בצורה מבוטנת ולא לפתוח פה כר פרשני – אני רוצה להזכיר שיש שרים במדינת ישראל שמטבע תפקידם יש להם חמש לשכות ברחבי הארץ.
“אם אנחנו יודעים, ופה אני מסתכל בעיקר לוועדת הבחירות, כי גם יש לנו אינטרס לא להציף את ועדת הבחירות ב-200 עתירות.
“כיוון שאנחנו עוסקים בדיני בחירות, אבן הראשה של הדמוקרטיה – אני רוצה להפנות את תשומת לבך שבוועדת החינוך לפני כמה רגעים חבר הכנסת פינדרוס, שמרבה להחליף אותך כיושב-ראש ממלא, קרא לירות למפגינים ברגליים ולהתחיל בנעמה לזימי.
“זה אפילו לא חופש הביטוי ולא רק הפרטיות. זו הזכות של אזרח מן השורה שלא עשה שום דבר רע לא להתייצב מול הרשויות ולעמוד בסיטואציה הזו שחייו מיטלטלים.
“כדרך אגב, צריך גם לומר שלבנו, ואני בטוח שגם דאגתה של ההסתדרות מופנית גם לספקים קטנים שאמנם לא ביחסי עובד-מעביד עם המפלגות, אבל גם הם בעלי עסקים עצמאיים והם נותרים עם שוקת שבורה.