צביקה פוגל
Zvika Fogel
“בינוי לוקח שנים; אתגרי הביטחון אינם יכולים להמתין עד לסיום עבודות הבנייה. לכן, הוראת השעה היא הגשר ההכרחי בין צורכי ההווה לבין הפתרונות ארוכי הטווח.
“חשוב לומר, אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, בצורה הברורה ביותר, אין כאן ויתור על שלטון החוק, ואין כאן פגיעה שרירותית בזכויות אדם – דנו בזה גם ארוכות בדיון אצלי היום בוועדה – יש כאן איזון הכרחי בין זכויות הפרט לבין חובתה הראשונה של המדינה להגן על חיי אזרחיה ועל ביטחון אנשיה.
“כאשר שירות בתי הסוהר נאלץ להתמודד עם תפוסה חריגה ללא הכלים המתאימים, נפגעת יכולתו לשמור על הסדר, למנוע חיכוך, להגן על לוחמי הכליאה ולהמשיך לבצע את משימותיו.
“הכנסת אינה מוותרת על הפיקוח שלה, היא מחייבת את הממשלה לחזור אלינו, לדווח, להצדיק ולהוכיח שהצורך עדיין קיים. זהו בדיוק האיזון הנכון בין מתן כלים לרשויות הביטחון לבין פיקוח פרלמנטרי הדוק.
“אני מבקש להזכיר לכל מי שיצביע פה בסופו של דבר, הוראת שעה כשמה כן היא: הוראת שעה. הכנסת אינה מוותרת על הפיקוח שלה, היא מחייבת את הממשלה לחזור אלינו, לדווח, להצדיק ולהוכיח שהצורך עדיין קיים. זהו בדיוק האיזון הנכון בין מתן כלים לרשויות הביטחון לבין פיקוח פרלמנטרי הדוק.
“אני מבקש להזכיר לכל מי שיצביע פה בסופו של דבר, הוראת שעה כשמה כן היא: הוראת שעה. הכנסת אינה מוותרת על הפיקוח שלה, היא מחייבת את הממשלה לחזור אלינו, לדווח, להצדיק ולהוכיח שהצורך עדיין קיים.
“כאשר שירות בתי הסוהר נאלץ להתמודד עם תפוסה חריגה ללא הכלים המתאימים, נפגעת יכולתו לשמור על הסדר, למנוע חיכוך, להגן על לוחמי הכליאה ולהמשיך לבצע את משימותיו. מי שמכיר את המציאות – ואני מכיר אותה היטב – מבין שהעומס הזה אינו מספר על דף, הוא אתגר ביטחוני של ממש.
“אלפי עצורים ואסירים ביטחוניים נוספו למערכת הכליאה בתוך זמן קצר, ומערכת שנבנתה – אני אומר את זה פעם נוספת: מערכת שנבנתה לשגרה נדרשת כיום להתמודד עם מציאות של חירום.
“חבריי חברי הכנסת, למרות חוסר הסבלנות להקשיב, למרות חוסר הסבלנות לאפשר לי להביע דעה, אני עדיין מבקש מכם להבין את הצורך לשמור על הבריאות של כולנו ולתמוך בהצעת החוק הזאת.
“הצעת החוק הזו לא באה לפגוע בחופש הדת, בשום פנים ואופן לא – היא באה להגן על הזכות הבסיסית ביותר של כל אדם, הזכות לחיים שקטים, לבריאות ולאיכות חיים. רעש, כבר הוכח בעבר, מבחינה רפואית ומדעית, הוא מפגע לכל דבר ועניין. המציאות הזאת, אדוני היושב-ראש, החמירה מאוד בשנתיים האחרונות. מאז אירועי הטבח של שמחת תורה התשפ"ד, אנחנו קשובים לעדויות רבות מכל רחבי הארץ על כך שעוצמת הכריזה במסגדים הועצמה עד מאוד באופן מכוון.
“אבל עשרות תושבים, אם לא מאות, פנו אליי, ביקשו שאני אבוא לראות בבוקר את עוצמת הרעש. הלכתי לראות.
“לצערנו, במקרים רבים מדי, המסגדים לא רק משמשים כמקום תפילה, אלא גם כזירה להסתה, להאדרת מחבלים ולעידוד טרור נגד מדינת ישראל.
“מאות אלפי אזרחים במדינת ישראל, יהודים ומוסלמים, הפכו לבני ערובה של מפגע סביבתי ובריאותי קשה. זה חודר לתוך הבתים, זה חודר לחדרי השינה של הילדים, זה פוגע בשגרת החיים בצורה בלתי נסבלת.
“אז אני ארגיז אותך עוד קצת, כי אני רוצה להודות לשר לביטחון לאומי, השר איתמר בן גביר, שעמד כל הדרך על הצורך לקיים את החוק הזה, ולהביא אותו לידי ביטוי.
“כבר אז כולם הבינו שאיכות החיים של התושבים אינה הפקר; כולם אז הבינו שאי-אפשר לסחור בבריאות הציבור.
“המציאות הזאת, אדוני היושב-ראש, החמירה מאוד בשנתיים האחרונות. מאז אירועי הטבח של שמחת תורה התשפ"ד, אנחנו קשובים לעדויות רבות מכל רחבי הארץ על כך שעוצמת הכריזה במסגדים הועצמה עד מאוד באופן מכוון.
“אני חייב להגיד לך, אדוני היושב-ראש, שככל שאני רואה את אותם אנשים קופצים, אני מבין כמה החוק הזה חשוב. הוא עלה כבר בשנת 2017 ועלה גם בשנת 2015.
“החוק שאני מציע קובע נקודת מוצא משתנה. חל איסור על הקמה או הפעלה של מערכת כריזה במסגד ללא היתר מפורש – במקרה הזה מהשרה להגנת הסביבה, ואם זה יהיה שר, אז בלשון זכר. השר או השרה ישקלו את עוצמת הרעש, האמצעים להפחתתו והקרבה לבתי מגורים.
“הוא מקיים אצלו דיונים על העניין הזה כמעט מדי שבוע, כדי לראות איך כן אוכפים את הדבר הזה. אני בטוח שהחוק שעומד פה על השולחן יביא אפשרויות רבות יותר להביא את זה לידי ביטוי.
“חבריי חברי הכנסת, במדינת ישראל אין אדם, מוסד או מקום הפטורים מחובת שמירה על הסביבה וחוקי הרעש. כשם שאנחנו אוכפים את החוק על אולמות אירועים, על עסקים פרטיים, על מפעלים ובתי תפילה מכל סוג, כך עלינו לאכוף אותן באופן שוויוני גם כאן.
“לצערנו, במקרים רבים מדי, המסגדים לא רק משמשים כמקום תפילה, אלא גם כזירה להסתה, להאדרת מחבלים ולעידוד טרור נגד מדינת ישראל. אין מדובר עוד בקריאת תמימה לתפילה בלבד, אלא לעיתים קרובות בניצול מערכת הכריזה לצורך הפצת מסרים לאומניים, הסתה ותמיכה באויבי מדינת ישראל.
“אני בטוח שהחוק שעומד פה על השולחן יביא אפשרויות רבות יותר להביא את זה לידי ביטוי.
“אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אל לנו לסחור בבריאות הציבור, באיכות חייו ובביטחונו, תמורת שיקולים פוליטיים צרים או התבוננות מגזרית.
“אז אני ארגיז אותך עוד קצת, כי אני רוצה להודות לשר לביטחון לאומי, השר איתמר בן גביר, שעמד כל הדרך על הצורך לקיים את החוק הזה, ולהביא אותו לידי ביטוי. הוא מקיים אצלו דיונים על העניין הזה כמעט מדי שבוע, כדי לראות איך כן אוכפים את הדבר הזה.
“כשם שאנחנו אוכפים את החוק על אולמות אירועים, על עסקים פרטיים, על מפעלים ובתי תפילה מכל סוג, כך עלינו לאכוף אותן באופן שוויוני גם כאן. אין קבוצות מעל לחוק. שוויון בפני החוק זו לא רק זכות, זו גם חובה.
“בסעיפי האכיפה, החוק קובע הסדרי אכיפה משמעותיים יותר מבעבר. בהצעת החוק שלנו נקבעו קנסות מינהליים של 50,000 שקלים על הפעלה ללא היתר ו-10,000 שקלים על הפרה של כל אחד מן התנאים, שיועברו לקרן החילוט. בנוסף, הענקנו סמכות לשוטר להיכנס למקום ללא צו בית משפט לשם הפסקת הרעש והחרמת הציוד. הצעתי גם תיקון לחוק להגבלת שימוש במקום, המאפשר לסגור מינהלית מקום שבו מבוצעות עבירות אלו באופן חוזר. זה לא מופיע בחוקים של היום.
“אפילו מדינות מוסלמיות, כמו מצרים וערב הסעודית, מחמירות על עוצמת הרעש. אפילו שם. בחלקן אפילו נאסר השימוש במערכות כריזה חיצוניות. אין סיבה שישראל תנהג אחרת. החוק שאני מציע קובע נקודת מוצא משתנה. חל איסור על הקמה או הפעלה של מערכת כריזה במסגד ללא היתר מפורש – במקרה הזה מהשרה להגנת הסביבה, ואם זה יהיה שר, אז בלשון זכר. השר או השרה ישקלו את עוצמת הרעש, האמצעים להפחתתו והקרבה לבתי מגורים. כמו כן, ימונה מפעיל מוגדר, ומנהל המסגד יישא באחריות אישית, מה שלא קורה היום; פקחים יבדקו את העמידה בתנאים מדי חודש, שגם זה לא קורה היום, ומי שיפר אותם – היתרו יבוטל למשך חמש שנים.
“אני רוצה להביע הסתייגות לסעיף 76א – חובת ההעברה ללא תמורה של תכני ספק בעל חשיבות מסחרית.
“לכן 90 דקות בחינם במקום 72 שעות בחינם לא מקובל עליי. אני רוצה 72.
“בעצם מה שאני בא ואומר זה שתוכני הערוץ יוצעו על ידו למנויים ללא תשלום נוסף במתכונת של זמן אמיתי וכן בסמוך לו לצורך השלמת צפייה במהלך 90 דקות, 72 שעות שלאחר תחילת אספקתם בזמן אמת, כלומר בסעיף הזה במקום המילים "במהלך 90 דקות" יבוא – במהלך 72 שעות שלאחר תחילת אספקתם בזמן אמיתי.
“אני מזכיר שכשאמרתי שגורמי הביטחון למיניהם אמרו שאף אחד לא פנה אליהם בעניין – אף אחד לא פנה אליהם בעניין של הפגישה של חבר הכנסת מנסור עבאס עם הנציגים ב-2018 בטורקיה, שלא נתבלבל.
“אותו חזון של חסן אל-בנא בא לידי ביטוי כל הזמן בהתנגדות מאוד מאוד ברורה, ספציפית, לא מוסתרת: אנחנו מתנגדים לציונות ולמדינה יהודית. זה הוביל כל הזמן. עכשיו בואו נעשה את החיבור, האחים המוסלמים, התנועה המוסלמית, הפלג הדרומי, עמותת 48, רע"מ, מנסור עבאס – מבחינתי כל המגוון הזה מחובר וקשור.
“ולכן יושבת פה יפעת, כדי שהיא לא תופתע כשנבוא ונבקש לפסול את רע"מ מהזכות לשבת בתוך הפרלמנט הישראלי ולהשפיע על תהליכים שקורים במדינת ישראל, על ביטחונם של כלל תושבי מדינת ישראל, כשעל הדגל שלהם חרות החמאס, שלא מכיר בזכותה של מדינת ישראל.
“רע"מ היא הזרוע הפוליטית של התנועה האסלאמית, הפלג הדרומי. לא המצאתי כלום, זה כתוב, נעשו על זה מחקרים, זאת חוות הדעת של הגורמים הביטחוניים במדינת ישראל.
“אני אגיש תלונה למשטרה, בבקשה שכן הנושא הזה ייחקר, אני אגיש תלונה לשב"כ בבקשה שהנושא הזה כן ייחקר, ואז לפחות את החלק הסמנטי הזה של הגשת תלונה נפתור, כי אני לא מתכוון להשאיר אותו באוויר.
“ואם כניסה של גורם עוין לתוך כנסת ישראל, אולי אפילו לתפקיד ביצועי, אולי אפילו להיות שר, זה לא איום על הביטחון הלאומי, אז אני כבר לא יודע מה כן.
“מפגש של חבר הכנסת היום מנסור עבאס, אז יושב-ראש רע"מ, בטורקיה עם נציגי החמאס והג'יהאד, כשהם בחליפות, לא עושה את זה מפגש של שוחרי שלום.
“למדתי מהדיון החסוי שאף אחד מהגורמים שאמורים לעסוק באירוע כזה, קרי חשד לפגישה של היום חבר כנסת, אז יושב-ראש מפלגה, עם סוכן זר או עם סוכנים זרים, עם נציגי החמאס והג'יהאד האסלאמי בטורקיה ב-2018, אף אחד מהגורמים לא היה חשוף לזה.
“הוועדה פה לא התכנסה כדי לשפוט את חבר הכנסת מנסור עבאס או לדון אותו או לחקור אותו. הוועדה התכנסה כדי לברר למה לא נעשה בירור עד היום, איפה הכשל.
“אני רוצה לעדכן אותך שבדיון החסוי שקיימנו הבנו שהשב"כ רק בימים אלה מגבש חוות דעת בעניין. המשטרה לא עסקה בעניין הזה, כי אף אחד לא פנה אליהם ולא התלונן בנושא הזה.
“אני מזכיר, את הדיון כאן ריכזנו כדי לבדוק מה נעשה בקשר לפגישה של מנסור עבאס ב-2018 עם נציגי הג'יהאד וחמאס בטורקיה, לא שום דבר מעבר לזה.
“סוף השבוע האחרון היה סוף שבוע מאוד מאוד קשה, בכמה אירועים שונים. נפלו לנו חמישה חיילים. מפקד נערץ, סגן אלוף, דור גדליה בן שמחון, עם אנשי הצוות שלו באותו טנק: סמל ראשון יואב קליין, סמל ראשון נווה חבשוש וסמל ראשון ליאב כבביה.
“אני לא מתכוון להתעלם מהסכנה הזאת, ואני אעשה כל מה שאפשר, יחד עם חבריי לעוצמה היהודית, כי זאת לא משימה רק של צביקה פוגל, להוביל את התהליך הנדרש כדי למנוע את זה שבתוך הבית הזה ישבו כאלה שרוצים לראות בחורבנה.
“אם אכן נמלא את הדרישה האיראנית ונסוג מלבנון, אולי נרוויח את הגרעין באיראן אבל זאת פצצת אטום על החבל הצפוני של מדינת ישראל.
“כי אם אתם רוצים שנתעסק קצת בנתונים, אז אם אני מוריד רגע את הטבח של 7 באוקטובר, כמות הנרצחים במדינת ישראל מנשק בלתי חוקי יותר גדולה מכמות הנהרגים במלחמות.
“דברי איתי רגע על שיתוף הפעולה. שיתוף הפעולה, מהו? הוא אד הוקי? הוא עתי כל שבועיים? נפגשים, מתכננים, עושים משהו ביחד?
“מודיעין פיננסי אומר: קשר הדוק בין המשטרה לבין רשות המיסים, לבין הרשות להלבנת הון, לבין הפרקליטות.
“כן, אני הייתי רוצה לראות את משטרת ישראל מחר בבוקר, לא שולחת בן אדם אחד להפגנות, אבל כל השוטרים, במקום להיות בהפגנות, תסתובבו ברחובות, תעצרו את האנשים שמסתובבים עם נשק בלתי חוקי.
“זה איום קיומי כשזה רוצח היום בחברה שלנו האזרחית, וזה יהיה איום קיומי, גם אם זה יופנה לטרור כנגד מדינת ישראל, דוגמת שומר חומות או כל דבר אחר.
“אבל אם אנחנו נדע לחלט הון מארגון פשע, אנחנו מצילים המון, לא אחד, המון. זאת המשוואה שאנחנו צריכים לזכור, ולכן אני משקיע את המאמץ ואת הדיון הזה בנושא החילוט.
“אני יודע שיש לכם את הנתונים, כי בביקור שלי ביאל"כ (היחידה הארצית למאבק בפשיעה כלכלית) חלק מהנתונים שמעתי. זאת אומרת, אני יודע, למשל שמאבו לטיף יש הרבה יותר מ-200 מיליון.
“כמה בקשות הוגשו לחילוט וכמה יושמו? 20 אני מבין, אושרו. כמה הוגשו? כמה בקשות חילוט הגישה המשטרה?
“הנשק הבלתי חוקי שמצוי היום בידיים בלתי חוקיות, זאת הסכנה הממשית, המיידית והעצימה ביותר שאיתה אנחנו מתמודדים כבר תקופה ארוכה ונצטרך להתמודד איתה גם בתקופה הבאה.
“מכיוון שהחילוט הזה מאפשר שני דברים חשובים מאוד ועיקריים מאוד: האחד – פגיעה במנוע הכלכלי; הפגיעה במנוע הכלכלי של הרבה מאוד גורמים שמתעסקים בנשק הבלתי חוקי הזה.
“בקיצור, היינו מאמצים, אתה ואני, את חוק השיפוט הצבאי ומעמידים אותם מהיום למחר.
“יש לנו שתי דרכים להיאבק באיום הפנימי הזה של ארגוני הפשיעה, הם איום פנימי, בדיוק כמו חמאס וחיזבאללה, זה איום פנימי.
“ולכן אנחנו צריכים לנושאים הספציפיים שאנחנו מגדירים אותם כאיום קיומי, בן אדם אחד ממוקד בכל אחד מהארגונים, או יותר מבן אדם אחד, אתם תחליטו, אני לא נכנס לזה.
“באמת עם כל הכבוד, הדאגה של חבר הכנסת גלעד קריב ושל עוד כמה פה ששמעתי, לשלומם של האסירים הביטחוניים, אני חייב להגיד לכם, הרבה פחות מטריד אותי. ממש לא מטריד אותי כמה מהם ישנים על מיטה או על מזרן או על הרצפה. לחלק גדול מהם יש אשמה.
“בתאים של הקטינים הפליליים מה המצב שם? אנחנו יודעים לבוא ולהגיד האם ההצפפה גם שם פוגעת?
“אני הבנתי שהיחידה הולכת להיות מוכנה לטפל ב-1,000 אסירים. זה משהו אחר. מה יהיה באמת הפוטנציאל, זה אחרי שהם ילמדו את הנושא.
“הדגשים לדיון הזה לפחות מבחינתי אחרי שעברתי על הדוחות לראות האם אנחנו מקפידים על הפרדה בין אסירים פליליים לאסירים ביטחוניים, אני מזכיר, לאסירים פליליים חלה עלינו חובת השיקום והטיפול, מה שפחות אכפת לי מה קורה עם האסירים הביטחוניים.
“אני אשמח שתעדכנו אותי, אביב, על איך מתקדמת הצעת החוק הממשלתית לחלופות כליאה, ולהעביר את הנתונים שביקש גלעד לוועדה כדי נוכל לפרסם אותם.
“אני חייב לומר לכם שלאט-לאט מתחדדת אצלי ההבנה שהשאלות הנכונות לשאול בדיונים האלה זה לא רק מה הן החלופות ובאיזה קצב אנחנו מתקדמים, אלא באמת האם הפעולות שאנחנו מבצעים משרתות מצד אחד את ביטחון הציבור ומצד שני מאפשרות ללוחמי הכליאה להמשיך לבצע את משימותיהם. אלה שתי השאלות שאני מנסה בכל דיון לשים על המוקד, כי קצב העבודות של חלופות הכליאה בנושאי בינוי וכאלה, אנחנו מכירים, אבל בסוף צריך לבחון את זה אל מול שני הנושאים האלה שאני מנסה להדגיש אותם מעת לעת.
“אני לא יודע כמה מכם יודעים איזה קושי זה לארגן ביקור של יושב-ראש הוועדה לביטחון לאומי באחד מבתי הסוהר. אתם פשוט לא מבינים, לא כי אני פרסונה נון גרטה. ממש לא. להיפך, אבל זה מצריך מלוחמי כליאה מסוימים לעזוב את המשמרת שלהם, ללוות אותי, להיות לידי.
“הדבר השלישי שעלה לי בדיון האחרון ולא דיברתי עליו מספיק עד היום, זה איך אנחנו בכל הנושא הזה מתייחסים גם לקטינים.
“כך נוצר מצב מסוכן שבו דרג נבחר, אדוני היושב-ראש, נדרש לבקש רשות מהדרג הממונה כדי לבצע את המדיניות שלשמה הוא נבחר. זה לא איזון, זו לא הפרדת רשויות; זו פגיעה באמון הציבור ובדמוקרטיה עצמה; כי האזרח, בסופו של יום, שואל את עצמו: אם גם אחרי הבחירות שום דבר מהותי לא משתנה, בשביל מה בכלל יצאתי להצביע?
“הצעת החוק שלי מבקשת להסדיר בצורה מאוזנת, שקופה ומוגבלת בזמן, את סמכותה של ממשלה חדשה לבצע התאמות אישיות בדרגים הבכירים ביותר במערכת הביטחון, במערכת האוצר ובמערכת המשפט במהלך 100 הימים הראשונים לכהונתה.
“ממשלה שנבחרה על ידי העם חייבת לקבל את הכלים לממש את המדיניות שלשמה נבחרה. בלי זה, הבחירות הופכות לטקס סמלי בלבד. הצעת החוק שלי מבקשת להסדיר בצורה מאוזנת, שקופה ומוגבלת בזמן, את סמכותה של ממשלה חדשה לבצע התאמות אישיות בדרגים הבכירים ביותר במערכת הביטחון, במערכת האוצר ובמערכת המשפט במהלך 100 הימים הראשונים לכהונתה.
“לכן החוק שומר על עקרון הרציפות המוסדית: הוא לא מפרק מוסדות; הוא לא פוגע בממלכתיות; הוא לא מאפשר מסע נקמה פוליטי. הוא פשוט קובע חלון זמן, ברור, מוגבל ומפוקח, שבו ממשלה חדשה יכולה לוודא שהמערכת הביצועית הבכירה פועלת בהתאם למדיניות שהציבור בחר בה. זה בדיוק ההבדל בין דמוקרטיה חיה לבין מצב שבו מנגנון קבע הופך בפועל לשלטון שאינו מתחלף לעולם. שלטון מת.
“תסתכלו על חוסר ההיגיון שנוצר בישראל בשנים האחרונות: הממשלות מתחלפות; השרים מתחלפים; הציבור גם משנה כיוון, אבל פעמים רבות דווקא מי שלא עמד מעולם לבחירת הציבור נשאר בעל הכוח האמיתי. כך נוצר מצב מסוכן שבו דרג נבחר, אדוני היושב-ראש, נדרש לבקש רשות מהדרג הממונה כדי לבצע את המדיניות שלשמה הוא נבחר. זה לא איזון, זו לא הפרדת רשויות; זו פגיעה באמון הציבור ובדמוקרטיה עצמה; כי האזרח, בסופו של יום, שואל את עצמו: אם גם אחרי הבחירות שום דבר מהותי לא משתנה, בשביל מה בכלל יצאתי להצביע? החוק הזה בא להשיב לציבור את האמון בכך שלבחירות יש משמעות אמיתית.
“הצעת החוק איננה נגד אנשים מסוימים, ואפילו לא נגד מוסדות המדינה. זהו חוק בעד עקרון יסוד אחד פשוט וברור: במדינה דמוקרטית הציבור בוחר ממשלה כדי שתמשול. אי-אפשר, מצד אחד ללכת לבחירות, להחליף את ההנהגה, להכריע בקלפי, להבטיח שינוי; ומצד אחר, להשאיר בידי דרגי פקידות בכירים את היכולת לעכב, את היכולת לבלום או סתם לרוקן מתוכן את רצון הציבור.
“התיקון המוצע מרחיב את מעגל האזרחים המוכשרים והמיומנים שיכולים לתרום לביטחון הציבור. אנחנו לוקחים קבוצות של אנשים שממילא מיומנים, ממילא מוכשרים ונותנים להם את האפשרות לקבל רישיון לנשק פרטי.
“אנחנו כל פעם אומרים שאזרח עם נשק שנמצא במרחב שבו כרגע יש חשד לפיגוע או פיגוע זה מכפיל כוח, אז מה שאנחנו עושים עכשיו, אנחנו הולכים להרחיב את מעגל מכפילי הכוח האזרחיים כשבעצם אנחנו מסמנים ספציפית אנשים משירות בתי הסוהר וממשטרת ישראל.
“אני אבקש להוסיף את הקצינים האקדמיים וגם את ההסדרניקים, הביינישים. רק בשביל הדוגמה, 100 בני ישיבות, 100 הסדרניקים נהרגו במהלך מלחמת התקומה. הם מייצגים אוכלוסייה אדירה של אנשים שיודעים להילחם, שלוחמים, ומהם עד היום מנעתי את האפשרות מייד אחרי שהם מסיימים את הפרק הראשון של השירות הסדיר שלהם, לקבל רישיון.
“כל בקשה שמוגשת במשרד לביטחון לאומי, באגף רישוי כלי ירייה, יכולה להיות מועברת גם לרווחה.
“כי בסופו של דבר, אנחנו חייבים שכל אזרח זכאי, מיומן, אמין ואחראי יוכל להיות חלק ממערך ההגנה שאנחנו מנסים לבנות.
“הם לא מוכנים לעבור על כל הבקשות. למה? כי אין להם כוח אדם, כי אין להם תקציב, כי אין להם את כל הדברים האלה כדי לעשות את זה. זאת האמת כולה.
“אני מניח שאני לא אחדש לאף אחד שום דבר אם אני אומר שמדינת ישראל נמצאת היום בעידן ביטחוני חדש, אחר, משהו שלא הכרנו. האיום יכול להגיע לכל יישוב, לכל רחוב, לכל בית בלי שום התרעה.
“חשוב לי לומר לכם דבר אחד כדי לסכם את העניין הזה בצורה הטובה ביותר: מגיע לאגף לרישוי כלי ירייה פרס ישראל. מה שאתם עשיתם בשנתיים וחצי שחלפו זה דוגמה ומופת לכל משרד ממשלתי, לכל גורם במדינת ישראל, על היעילות, על המחויבות, על הנחישות ועל ההוצאה של הדבר הזה לפועל.
“אני יודע כמה אירועים הסתיימו כך שנרצחו פחות, או בכלל לא, תושבים ואזרחים במדינת ישראל בעקבות הנשק הפרטי שניתן להם, ועל זה – כל עם ישראל חייב לכם.
“שכמות הנשק שהופעלה בסופו של דבר כדי לסכל פיגועים במדינת ישראל – הצילה חיים. זה מה שהוא אומר בצורה ברורה מאוד.
“המטרה שהנחנו לפנינו כבר באוקטובר 2023, כשעשינו את הדיון ההוא על התבחינים ותנאי הסף, היא שהרפורמה בכלי הירייה תוביל תהליך שבו נבנה שכבת הגנה אזרחית חזקה, אחראית ומיומנת.
“ואני חייב לומר לכם שאני לא משתחרר מהתחושה שהזיכרון הקצר מצד אחד, והצורך להתייפייף ולהתחנף בפני העולם המערבי, שממילא בנקודת המוצא שלו בקושי מכיר בקיומנו, מביא בסוף את בית הדין הגבוה לצדק לחייב את מדינת ישראל לפתוח את שערי בית הכלא של המחבלים בישראל גם בשב"ס וגם בצה"ל בפני ארגון הצלב האדום.
“אני רוצה להזכיר לכולנו שהעובדה שהמדינה או הממשלה לא הביעה עמדה עד היום בשנה וחצי שחלפו, זה עדיין לא אישור לבג"ץ לקבל החלטות שהן פוגעות בביטחון המדינה, לפחות ככה אני רואה את הדברים.
“הדיון פה נועד לוודא שאנחנו מאפשרים לא לפגוע בביטחון המדינה.
“אנחנו התכנסנו כאן כדי לדון בהצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר שתכליתה שלילת כניסתם של נציגי ארגון הצלב האדום לבתי הסוהר והעברת מידע לארגון.
“כל מי שחושב שאנחנו לא מבינים ביחסי חוץ – יכול מאוד להיות שאנחנו לא מבינים ביחסי חוץ, אבל אנחנו מבינים מאוד ביחסי ביטחון, ואני לא מתכוון לתת לקונספציה של היהודי מחמד שממשיך לנסות למצוא חן בעיני העולם לגבור על הנושאים הביטחוניים.
“וכמו שאני רואה את הצעת החוק אל מול ההחלטה של בג"ץ, הסיכון פה לחיי אדם – ואני אומר את זה פעם נוספת, הסיכון לחיי אדם – גם של לוחמי הכליאה וגם של אזרחי מדינת ישראל גדול מהסיכוי לקבל איזושהי אהדה מהעולם.
“אסור לנו, אדוני, להשלים עם המציאות הזאת. מדינה שרוצה להבטיח את עתידה, חייבת לחזק את אחיזתה בנגב ובגליל; חייבת להביא לשם משפחות צעירות, חינוך איכותי, תעסוקה מתקדמת, תחבורה מודרנית וביטחון אישי; חייבת להפוך את הנגב והגליל למוקדי משיכה ולא לאזורי ויתור. הסיפור הוא לא סיפור כלכלי או חברתי, זהו סיפור ציוני.
“לפני יותר ממאה שנה, אדוני היושב-ראש, חלמו החלוצים על מדינה יהודית בארץ ישראל. הם לא הסתפקו בהכרזות. הם עלו על הקרקע, הקימו יישובים, עיבדו אדמה, סללו כבישים והפריחו את השממה. הם הבינו אמת פשוטה: מדינה אינה מתקיימת רק בזכות צבא חזק אלא גם בזכות אזרחים הבונים את ביתם בכל חלקיה של הארץ. הנגב והגליל מהווים למעלה משני שלישים משטחה של מדינת ישראל. הם עתודת הקרקע, הצמיחה וההתיישבות הגדולה ביותר שנותרה לנו, אך במשך שנים רבות מדי הם נדחקו לשולי סדר העדיפויות הלאומי. צעירים עזבו, יישובים נחלשו, והפער בין המרכז לפריפריה הלך והתרחב.
“אדוני היושב-ראש, אנחנו דנים פה על פיזורה של הכנסת, ואני רוצה להזכיר לכולנו שיש נושאים שהם חשובים, אבל יש גם נושאים שמכריעים את עתידה של מדינה. ייהוד הנגב והגליל אינו עוד תוכנית ממשלתית, הוא לא עוד סעיף בתקציב, הוא לא עוד ויכוח פוליטי. ייהוד הנגב והגליל הוא שאלת העתיד של מדינת ישראל, שאלה שלטעמי, תעמוד במרכז הבחירות הקרובות.
“מדינה שרוצה להבטיח את עתידה, חייבת לחזק את אחיזתה בנגב ובגליל; חייבת להביא לשם משפחות צעירות, חינוך איכותי, תעסוקה מתקדמת, תחבורה מודרנית וביטחון אישי; חייבת להפוך את הנגב והגליל למוקדי משיכה ולא לאזורי ויתור.
“ייהוד הנגב והגליל אינו עוד תוכנית ממשלתית, הוא לא עוד סעיף בתקציב, הוא לא עוד ויכוח פוליטי. ייהוד הנגב והגליל הוא שאלת העתיד של מדינת ישראל, שאלה שלטעמי, תעמוד במרכז הבחירות הקרובות.
“אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, דור המייסדים הוריש לנו מדינה. דורנו נדרש לייצב את פניה לדורות הבאים. זה לא עניין פוליטי, זה לא ימין ושמאל. זאת המשימה של כולנו. הנגב והגליל הם לא הפריפריה של ישראל, הם החזית הציונית של ישראל. והשאלה היא לא אם יש לנו את היכולת לחזק אותם, אלא אם יש לנו את הנחישות לעשות את זה. אני מאמין שכן, אני יודע מניסיוני שכן, כי עם שבנה מדינה כנגד כל הסיכויים, ידע גם להפריח את הנגב, להצמיח את הגליל ולהבטיח שארץ ישראל תישאר חזקה, פורחת ובטוחה לכל הדורות הבאים.
“החידוש הדרמטי שיש בהצעת חוק הזאת – וגם את זה חשוב לציין – היא העובדה שאפשר לפעול גם ללא הרשעה פלילית. כלומר, ניתן לפעול כנגד העבריינים או כנגד הארגון, גם אם אין לנו את כל מה שצריך כדי להביא אותו לבית משפט.
“אם נדע לעשות את החילוט הנכון, זה ה-50% האחרים. זאת חייבת להיות מלחמה הדוקה, אני יודע שאתם מובילים את זה.
“אתה יודע מה עצר לי את הון בלתי מוסבר, את הצעת החוק? מי יעשה את החילוט.
“אני חושב שנאמרו פה כמה דברים מאוד חשובים, אחד מהם זה: בואו רגע נעצור את החקיקה ונראה באמת איך אנחנו מביאים אותה לידי ביטוי, כי עוד חוק ועוד חוק ועוד חוק, אבל בסוף, אם אנחנו לא נצליח להביא את זה לידי ביטוי, אז מרוב חוקים נאבד את הפשיעה; ויותר מדי פושעים, אנחנו עלולים לאבד את המדינה.
“אני רוצה רגע לנצל את ההיכרות שנוצרה בינינו ואת הניסיון שלך כבר עם התיק הזה, ולשאול אותך, ואני פותח סוגריים: אילו הייתי מפעיל עכשיו את החוק שעדיין לא חוקק על הון בלתי מוסבר, האם היינו יכולים גם להפעיל את אותו מנגנון של חילוט?
“יש הבדלים משמעותיים בין מחוז דרום למחוז צפון? איפה יש הישגים יותר גדולים יחסית למקרים בהיבט של פתיחת תיקים, בהיבט של הרשאות?
“אנחנו ביקשנו במצע לדיון, גם מהמשטרה, גם מהפרקליטות וגם מנציגות בתי המשפט, להציג לנו את הנתונים כדי שנוכל לאתר פה – חבר הכנסת חמד עמאר, אם יהיו נוספים יחד איתי – את החסמים; איפה אנחנו לא מצליחים; מה מונע מאיתנו להשיג את ההישגים שאנחנו רוצים, כדי שגם חברי הכנסת וגם אני נוכל להמליץ בפני הגורמים הרלוונטיים, על הדברים הנוספים שצריך לבצע כדי שמנגנון החילוט הזה יבוא לידי ביטוי.
“הוא מייצג את מה שהתושבים אומרים לנו, את מה שהאזרחים אומרים לנו, אזרחי מדינת ישראל, שמאוד לחוצים מהעניין הזה.
“מכובדיי, אני אחזור לעצם העניין שאליו התכנסנו: מנגנון החילוט, ובמיוחד החילוט האזרחי שהוספנו אותו במסגרת תיקון 146 לחוק העונשין, הוא אחד הכלים, אולי הכי משמעותי שניתן למדינה במלחמה בעבירות מסוג סחיטה באיומים ודמי חסות.
“אתם צריכים להבין, כשאנחנו כנבחרי ציבור באים לציבור ואומרים לו לפני שלוש שנים חוקקנו חוק – הנפגעים, אין להם זמן של שלוש שנים. אין להם. הם רוצים את המענה המיידי לעצמם.
“ענבל, כל הקצוות - - על התהליך הזה שאתם מובילים, זה שמצד אחד הוא מאפשר למאוימים, לבעלי העסקים איזושהי הגנה שהם יודעים שקיימת מעבר להגנה הפרטית שלהם.
“וההגנה צריכה להיות הגנה משולשת: מצד אחד, לתת להם את תחושת הביטחון בזה שבאמת משטרה מסתובבת לידם או גורמי ביטחון מסתובבים לידם. הדבר השני זה שהם מבוטחים, אם חס וחלילה קרה משהו, אז הם באמת מבוטחים. וצורת ההגנה השלישית היא זה שהעבריינים מוענשים.
“יש איזושהי מודעות לעניין הזה? יש איזושהי הכשרה, דיבור, הסמכה, יום עיון, יום העשרה על הדברים האלה? פרוטקשן זאת מכת מדינה.
“אתה נוסע ברכב, הרכב שלך עבר את מהירות המותרת ונתפס, מי משלם את הקנס? בעל הרכב. אותו דבר יכולים לעשות את זה, אבל בואו לא נתחיל לחוקק את כל החוקים עכשיו.
“מורן, מבחינתנו כחברי כנסת, חוקקנו ב-2023, אנחנו נמצאים שלוש שנים אחרי, ועדיין לא בוצע חילוט אזרחי אחד.
“כשחוקקנו את החוק שעבר עכשיו בקריאה ראשונה, הכותרת שלו הייתה הגדרת ארגוני פשיעה כארגוני טרור, יותר מדי אנשים לקחו את זה למקום הלא נכון, אז קצת שינינו את ההגדרה. אבל אני רוצה שתבינו, זה טרור פנימי.
“הציבור צריך להבין שגם אם הונח בקבוק דלק עם מצית על גדר של בית ספר, ובא מישהו מהמועצה והתלונן על העניין הזה, כי זה מוסד ציבורי שלו, ובאותו רגע לא היה מישהו לאחוז בו, המשטרה ממשיכה במעקב ובחקירה ובאיסוף מידע מודיעיני, לא הנחנו לעניין הזה.
“בסוף הוא רוצה לדעת שמי שעשה את זה משלם בבית סוהר, בחילוט, במה שאנחנו רוצים. בינתיים אני לא יכול להציג לו שום תוצאה.
“מה הקושי שאת מכירה מתוך שלוש שנות העבודה הזאת, שמונע או מעכב או אני לא יודע, תמציאי לזה את הביטוי הנכון, מלקיים את אותו מנגנון חילוט אזרחי? הפלילי ברור לי, הפלילי הוא קל.
“האם אני צריך להבין ממה שאת אומרת לי, שנושא מנגנון החילוט האזרחי לא עובד?
“רן, בהמשך למה שאומר פה חבר הכנסת חמד עמאר, זה נתון חשוב, הוא נתון חשוב לא בשבילכם, הוא נתון חשוב לנו ציבורית – להבין את סדר הגודל של אותו ארגון או של אותו נותן פרוטקשן, מה לקחנו לו. זה ישדר למאוימים, לתושבים הנורמטיביים, איזשהו מסר – וואלה, בוא הנה, תפסו.
“אני חייב לומר לך באופן אישי, והכי כן שאני יכול, אם הייתה לי פה זכות ההצבעה הייתי מצביע נגד, אבל הזכות היא של קרויזר והוא יתקזז, אני לא אעשה את זה, אבל אני מתכוון להמליץ לכל חברי עוצמה יהודית במליאה להצביע נגד, כי אני חושב שזאת הגישה הנכונה.
“יישובי הגליל, יישובי קו העימות והיישובים בדרום הם השכפ"ץ של המדינה, ממש כמו יהודה ושומרון. אם המקומות האלה לא יהיו חזקים, אנחנו נאבד את עצמאותנו, כי אם לא תהיה חקלאות, ולא תהיה תעשייה ולא יהיו כל המקומות שקיימים היום במקומות האלה, אנחנו נאבד את מדינת ישראל.
“מאז קום המדינה, אדוני היושב-ראש, ישנם למעלה מ-600 נעדרים אזרחיים. מאחורי כל נעדר כזה יש אימא שלא חדלה לחכות, יש אבא שמסרב להפסיק לחפש, יש אחים ואחיות שחיים עם סימן שאלה שלא נסגר לעולם, ויש ילדים ונכדים שגדלו אל תוך החלל שלא התמלא. המשפחות הללו, חבריי חברי הכנסת, לא ביקשו רחמים, הן ביקשו דבר בסיסי הרבה יותר, שמדינת ישראל תראה אותן, שתכיר בכאב שלהן ושתלווה אותן, ובעיקר שתרכז עבורן מידע, טיפול, תיאום וסיוע, שלא ישאירו אותם לבד, במסדרונות הבירוקרטיה, בין תחנות משטרה, משרדי ממשלה וגופים שונים בלי כתובת אחת, בלי יד מכוונת ובלי מענה אנושי אמיתי.
“החוק שאנחנו מאשרים היום, אדוני היושב-ראש, מבטא תפיסה מוסרית עמוקה. למדינה יש חובה לא רק כלפי מי שנמצא אלא גם כלפי מי שנעלם, וכלפי המשפחות שנשארו מאחור להתמודד עם הכאב. הוועדה, חבריי חברי הכנסת, שתוקם מכוח החוק, תהיה גוף מתכלל, מלווה ומסייע.
“המשפחות הללו, חבריי חברי הכנסת, לא ביקשו רחמים, הן ביקשו דבר בסיסי הרבה יותר, שמדינת ישראל תראה אותן, שתכיר בכאב שלהן ושתלווה אותן, ובעיקר שתרכז עבורן מידע, טיפול, תיאום וסיוע, שלא ישאירו אותם לבד, במסדרונות הבירוקרטיה, בין תחנות משטרה, משרדי ממשלה וגופים שונים בלי כתובת אחת, בלי יד מכוונת ובלי מענה אנושי אמיתי.
“כבוד השרה, היום אנחנו לא רק מחוקקים חוק, אדוני היושב-ראש, היום אנחנו מתקנים עוול ישן, עוול שקט, עוול שנמשך שנים ארוכות מדי, לעתים אפילו עשרות שנים כלפי אותן משפחות שחיות בין תקווה לייאוש, בין זיכרון לחוסר ודאות, בין כאב שאין לו קבר לבין געגוע שאין לו סוף.
“אנחנו נקיים בעוד כמה חודשים דיון מעקב, כדי לראות שהדבר הזה באמת קורה ושהדברים האלה מתקדמים ושלא השארנו את זה באוויר, גם אם יהיו בחירות בעוד תקופה קצרה.
“סעיף קטן (א) אומר: "המשטרה תיידע בן משפחה של נעדר שאינו חייל באפשרות לפנות לגופים המפורטים להלן לצורך בחינת הזכויות הנתונות לו לפי כל דין".
“קדושת האדם וחיי האדם הם מרכזו של החוק הזה. זה ערך. אנחנו פשוט שוכחים לפעמים. ערבות הדדית זה ערך. זה המהות של החוק הזה. זה חוט השדרה שלו. אחריות המדינה לאזרחיה.
“לזה צריך חצי שנה? באמת, לירון. אני חלק מהמשרד לביטחון לאומי, כידוע לך. אני מכיר את יכולות העבודה שלכם. אין סיבה. אין סיבה.
“עשינו היום חוק צודק, לא רק היסטוריה אלא באמת חוק צודק, שייתן מענה לכל אזרח או תושב במדינת ישראל, ולא חשוב, אדוני, אם הוא יהודי או ערבי, ממש לא חשוב, אלא כל זמן שהוא אזרח או תושב במדינת ישראל.
“כל הרעיון הוא שבוועדה שיושבת, האנשים לא יהיו סתם נציגים, אלא יהיו נציגים עם כוח, עם סמכות. כדי שזה יקרה, במקרה הספציפי הזה משרד המשפטים צריך לתקן תקנות שיאפשרו לאותו נציג למנות יועץ משפטי או עורך דין מלווה או כל דבר אחר.
“אז אני רוצה להזכיר לכל מי שיושב פה מסביב לשולחן שחלה עלינו החובה המוסרית והערכית לתת מענה באמת, אמיתי, למצוקתן של אותן משפחות של נעדרים אזרחים. זה לא נעדרים צבאיים, זה לא חטופים, זה משהו אחר לגמרי. אנחנו כמדינה מחויבים לתת מענה, כי אנחנו לא עוסקים פה לא בכמויות ולא בפוליטיקה.
“המטרה של דיון המעקב הזה היא לאתר את הפערים, לראות איפה יש חולשות, במה אנחנו יכולים לסייע כדי לממש את החוק הזה על הצד הטוב והיעיל ביותר שלו.
“אנחנו חייבים לסמוך על אנשי המקצוע, ואתם אנשי המקצוע.
“בין השורות שאתם מדברים עליהן, אני רוצה לשים את הנושא על השולחן, לוחם שנפצע שמקבל בסופו של דבר גם רישיון לשאת נשק, אני אומר לכם, זה חלק מהריפוי שלו.
“בעצם המהות של התיקון הזה זה ההכרה בזכותם של לוחמים שנפצעו לקבל רישיון נשק פרטי. זאת הייתה המהות של החקיקה שהוביל חבר הכנסת וחברי יצחק קרויזר.
“אין ספק, אני יכול להגיד לכם מהניסיון, אני לא מהווה מקרה בוחן, אבל כמות הפניות לאורך השלוש השנים האחרונות אליי על נושאים שבעבר היו בעיות של תקשורת בין המשרד לבין צה"ל, כבר כמעט לא קיימות, או אפילו לא קיימות.
“המסר השני זה שאנחנו מוסיפים גם לחיזוק הביטחון האזרחי, כי בעצם אנחנו מוסיפים עוד אנשים, מיומנים, לוחמים לשעבר, עם נשק ברחובות, וכבר הוכח עד כמה הדבר הזה חשוב ויעיל.
“הגישה של האגף, שאתה מוביל, דוד, של לתת אפשרות לשאת נשק ללוחם שהוכיח יכולת זו תוספת לביטחון, וזאת הרוח הנכונה, וכך צריך להמשיך לעבוד.
“קיבלנו בשורה נהדרת הבוקר שצה"ל חצה את הליטני והשיג שליטה מלאה על השטח. זאת באמת בשורה ביטחונית מדהימה אבל זה גם אומר שהם יתקלו ביותר מחבלים, ואת אלה שהם לא יחסלו הם יביאו אלינו.
“הדיון הזה הוא חלק מהבעת האחריות של המדינה לשמור על ביטחון הציבור, לשמור על ביטחון לוחמי הכליאה ואת היכולת של שב"ס לשמור על היכולת של שב"ס להמשיך ולתפקד בזמן עומס קיצוני ומלחמה ששניהם מתרחשים עכשיו, גם העומס הקיצוני וגם המלחמה, כך שזה באמת לא רק דיון על עוד חדר, עוד תא ועוד מישהו שהוצאנו לחופשה מיוחדת כזאת או אחרת.
“חשוב לזכור, במדינת ישראל של היום במציאות שבה אנחנו חיים, גם אם יהיו 25,000 מקומות כליאה, יהיו למעלה מ-25,000 אסירים.
“אם אנחנו לא נאשר את הארכת התוקף של ההכרזה, אז אנחנו בעצם לא נאפשר לשירות בתי הסוהר להמשיך לקלוט אסירים ועצורים, ובכך אנחנו נפגע גם בהרתעה וגם במשילות.
“אני רוצה להזכיר שהיום יום שלישי, כ"ה באייר התשפ"ו, 12 במאי 2026, והתכנסנו לכאן לאשר את בקשת הממשלה להארכת תוקפה של ההכרזה על מצב חירום כליאתי.
“ההערה של עו"ד עידו בן יצחק היא חשובה כי אנחנו כל פעם מדגישים כמה שפחות לפגוע בפליליים. להם יש עלינו חובת שיקום. שלא נשכח ולא נתבלבל.
“אנחנו כנראה לא נסכים על הדרך שבה אפשר להוריד את מספר העצורים, כי אני מאמין בעונש מוות ואתם קצת פחות, אבל אנחנו ננסה למצוא את הדרך כן לתת לזה מענה, כי לצערי הרב אנחנו מדינה שנתונה במלחמה תחת איום כמעט בלתי פוסק, וכשאתה במלחמה ובאיום בלתי פוסק, אז אתה נאלץ גם חלק מהאנשים לעצור ולכלוא אצלנו כדי שישלמו לפחות את המחיר המינימלי שאפשר על הניסיון לפגוע בנו ולשבש את שגרת חיינו.
“הצעת החוק הזו מעניקה למשטרה כלי ברור, מידתי ומבוקר יותר, ובו בזמן מחזקת את זכויות האזרחים ואת יכולת הפיקוח של הכנסת והציבור.
“אני יודע. הצעת החוק שלנו, זו הצעת חוק שגם שלך, לא רק שלי. הצעת החוק שאנחנו מביאים היום אינה עוסקת רק באמצעי לפיזור הפגנות, היא עוסקת בשאלה עמוקה הרבה יותר: היא עוסקת בכיצד מדינה דמוקרטית, שומרת מצד אחד על הסדר הציבורי, ומצד שני, מגינה על זכויות האזרח ועל אמון הציבור בכוחות האכיפה.
“בתוך המתח הזה נדרשים השוטרים לקבל החלטות מהירות בשטח, לעיתים תחת לחץ עצום. המכת"זית היא אחד האמצעים המרכזיים לפיזור הפרות הסדר, אבל לאורך השנים עלו טענות קשות מצד אזרחים באשר לשימוש בחומרים נלווים: בריח חריף, בצבעים. ולעיתים זה נתן רק תחושה של ענישה והשפלה שאינן מתחייבות מהצורך המבצעי.
“לכן ההצעה שלפנינו, חבריי חברי הכנסת, מבקשת לעשות דבר אחד פשוט, הגיוני ומאוזן: לקבוע בחוק כי שימוש במכת"זית לצורך פיזור הפגנה ייעשה רק באמצעות מים נקיים, ללא תוספת צבע, ללא תוספת ריח וללא חומרים אחרים. זהו צעד שמחזיר את המכת"זית ליעודה המקורי: אמצעי מבצעי לפיזור הפגנות סדר, לא כלי ליצירת אות קלון, לא אמצעי ענישה ולא מנגנון להשפלה ציבורית.
“המכת"זית היא אחד האמצעים המרכזיים לפיזור הפרות הסדר, אבל לאורך השנים עלו טענות קשות מצד אזרחים באשר לשימוש בחומרים נלווים: בריח חריף, בצבעים. ולעיתים זה נתן רק תחושה של ענישה והשפלה שאינן מתחייבות מהצורך המבצעי.
“דווקא בתקופה, חבריי חברי הכנסת, שבה החברה הישראלית מתוחה ומקוטבת, אנחנו חייבים לחזק את אמון הציבור במערכות האכיפה. לא באמצעות סיסמאות, אלא באמצעות כללים ברורים, פיקוח ושקיפות.
“מדינת ישראל, אדוני היושב-ראש, ידעה בשנים האחרונות אין ספור הפגנות, מחאות, חסימות צירים ועימותים אזרחיים מורכבים. תפקידה של המשטרה הוא לאפשר חופש ביטוי ומחאה, אך גם למנוע אנרכיה, אלימות ופגיעה בביטחון הציבור.
“לצערי, אני כבר רואה שחלק מהאנשים שהוזמנו לא הגיעו, אבל אנחנו נכבד את אלה שכן הגיעו ואת אלה שצופים בנו ונתחיל לקיים את הדיון הזה, כי הקמת כיתות הכוננות על ידי משטרת ישראל ומג"ב מיד אחרי טבח שמחת תורה הייתה אחד המהלכים הכי משמעותיים. הכי משמעותיים לחיזוק תפיסת ההגנה האזרחית.
“אנחנו נעשה כל מאמץ כדי שכיתות הכוננות של משטרת ישראל ומג"ב יקבלו את אותו אימון ואת אותו יחס כמו כיתות הכוננות של צה"ל. אין שום סיבה שיהיה הבדל ביניהן.
“אני חוזר אל דברי הפתיחה שלי: צה״ל ומשטרת ישראל על כל כוחותיהם לא מסוגלים לתת מענה לכל האיומים האלה. לא מסוגלים. גם לא נכון, לדעתי. גם אם הם היו מסוגלים. צריך לתת לזה מענה אחר, מענה שיודע לפעול מיידי.
“הוא מרים טלפון 100. ה-100, אנחנו יודעים, במקרה הטוב הוא מגיע אחרי שעה וחצי, לא כי הוא לא רוצה, אלא כי הוא עסוק במיליון דברים אחרים. במקרה הפחות טוב הוא אומר לך "שמע, אין לי כרגע אנשים".
“אני רואה פער ואנחנו נראה איך אנחנו נותנים לו מענה בכל הנושא של ביטחון בשגרה, דיברנו על זה פה, נתתי כדוגמה את הנושא של השב"חים.
“אני מזכיר לכם, זה מה שאנחנו רוצים לתת מענה: מיידי לאיום. זאת כל התכלית ואם נדע לעשות את זה אז אנחנו נקנה הרבה יותר ביטחון ושגרת חיים בטוחה לעצמנו.
“חברים, הדרך היחידה לשמור על מתח מבצעי זה אימונים. אין דרך אחרת, אני לא מכיר דרך אחרת.
“ה-100, אותו אחד, אותו יומנאי יכול להקפיץ את כיתת הכוננות של אותו מקום?
“אנחנו לא מצליחים לתת מענה לכל בעיות הביטחון, אני לא מדבר על סדר ציבורי. בשגרה. זאת אומרת, עכשיו עובר אזרח מן המניין ורואה שב"חים בישוב שלו.
“חברים, הדרך היחידה לשמור על מתח מבצעי זה אימונים. אין דרך אחרת, אני לא מכיר דרך אחרת. אי אפשר רק בזה שאני מרים טלפון ואומר "שמור על מתח מבצעי". צריך לעשות את הביחד הזה, או באימון סימולטור או באימון ארוך. זה הדבר ששומר על זה.
“מטווחים – תנאי. המיומנות בהפעלת נשק, אנחנו יודעים מה קורה כשאין מיומנות בהפעלת נשק, מה התוצאות וכמה אנחנו הורגים אחד את השני. גם את זה צריך לעשות בחוכמה.
“אני כמחוקק לא ארד מזה ואלחץ בכל דרך אפשרית שכן יינתנו התקציבים המיוחדים האלה וכן יהיה שיתוף פעולה קצת יותר הדוק, גם בהיבט של אימונים בין צה"ל למג"ב ומשטרת ישראל.
“אין בעיה להקצות עוד קצת ימי מילואים למשימה הזאת. אני שוב פעם אקח אתכם חזרה: יחידות חילוץ, שהייתי חלק מהן, לאימונים קיבלנו ימ"מ. מה לעשות? אפשר לעשות את זה, אם רוצים אפשר למצוא את הפתרונות.
“כנ"ל השת"פ עם כב"ה, מד"א, איחוד הצלה. הם לא אמורים להחליף אותם אבל הם אמורים לדעת לחבור אליהם, להכניס אותם לשטח, הדברים הפשוטים האלה. כי בסוף זה חלק מהמענה המיידי.
“אחד הדברים שלמדנו ב-7 באוקטובר זה מה שאתה מזניח ולא שומר על כשירות ולא דואג שהוא יתקיים הוא לא מתקיים.
“גוף שידורים זר שפוגע בביטחון המדינה זה כלי נשק שארגוני הטרור ומדינות אחרות משתמשים בזה. אם לא נדע לנטרל את כלי הנשק הזה, אנחנו לא נצליח להציל חיים, אני רוצה שזה יהיה ברור.
“מה שהוא שואל, ליאת, האם אנחנו מחייבים אותו – אנחנו זה עצם החקיקה הזאת – פעם ב-90 יום לבוא ולהדביק את ההזמנה הזאת לסגירה של המשרדים של אותו גוף שידורים זר.
“בפעם הבאה שהחייל יבוא להדביק את המדבקה הזאת על הדלת יהיה שם מטען, זה הכול.
“ואני שואל אתכם, בעיקר את אנשי המשפט: כתב כזה, הוא בר מוות? הוא בר מאסר? מה? הוא או סייען ראשי לאירוע או שותף לאירוע, או מתווך את האירוע. אז או שהוא צריך לשבת יחד עם האסירים הביטחוניים בבתי הסוהר בישראל, או שהוא צריך להיות מתחת לאדמה, לא במנהרה, מת.
“אני מציע לשר התקשורת לקיים אחת לשבועיים שולחן עגול עם כל הגורמים שיושבים כאן ואלה שאינם כאן – צנזורה, שב"כ וכולם – ולבחון מה קרה בשבועיים האחרונים, מה השתנה.
“נתתי את זה כדוגמה בדיון המסווג, אני יכול לומר את זה גם פה, אבל כשאנחנו רואים שידור של נפילת טיל איראני בתוך שטח מדינת ישראל, ומראים איך עובדים גורמי ההצלה ומראים איפה זה פגע ונותנים לאויב מידע מדויק באיזו עיר, באיזה רחוב, הוא יודע להפיק לקחים לירי הבא.
“אנחנו התכנסנו כאן היום, יום רביעי, י"ט באייר התשפ"ו, 6 במאי 2026, לדיון פיקוח על יישום החוק למניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה, שחוקק חברי, חבר הכנסת אריאל קלנר.
“לצערי הרב, צה"ל לא היה נוכח בדיון הזה בגלל תקלת זימון, שב"כ לא הגיע – אני כבר לא יודע אם זה מתוך הרגל שהוא לא מגיע לדיונים שלי – אבל היו גורמים אחרים שכן הגיעו וקיבלנו מידע רב על מה שנעשה מאז שהחוק חוקק.
“אם אני מבין נכון, יש אצלכם גם חמ"ל שעוסק בניטור של מידע, שחלקו מגיע גם מרשתות שידור זרות.
“לי יש תפקיד. אני חבר כנסת ברשות המחוקקת, ואני מתכוון לחוקק. בשביל זה אני פה.
“צריך להיות ברור שאנחנו נותנים לבני משפחתו של הנעדר מעטפת שלמה.
“היא ממסדת חמישה דברים שאנחנו נוטים בדרך כלל לשכוח, ואני רוצה מאוד להזכיר אותם: דבר ראשון, הממשלה מכירה סוף-סוף בסטטוס של משפחות נעדרים. מכירה בזה. לא משפחות חטופים, אלא משפחות נעדרים אזרחים. זו פעם ראשונה שהממשלה, המדינה, מכירה בדבר הזה גם כקטגוריה משפטית.
“בסופו של דבר אנחנו נקים ועדה, ויהיו בה נציגים, והם ידעו לעטוף כל משפחה שחס וחלילה יש לה נעדר, וייתנו לה מענה. כי במדינת ישראל לא רק לא משאירים פצועים בשטח – גם לא משאירים נעדרים עם סימן שאלה.
“לשמחתי, כלל הנעדרים במהלך שנה הם בודדים. זה משהו שנע סטטיסטית בין 10 ל-20 נעדרים מעל 60 ימים בשנה. תאמיני לי, אני מכיר את העניין הזה טוב יותר מרוב האנשים שיושבים פה, למעט מייק.
“כן, מי המשרד הבא שרוצה להציג את שותפותו בעניין? ובבקשה, תנסו להסביר איך אתם שותפים ומה אתם רוצים כדי שהשותפות תהיה יותר מוצלחת. אל תסבירו לי למה אי-אפשר להיות שותפים, או למה אי-אפשר לעשות את זה עכשיו.
“והעיקרון המרכזי של הצעת החוק שעומדת פה על השולחן ברור מאוד: גם כשאדם נעלם – האחריות של המדינה לא נעלמת יחד איתו. היא נשארת גם אחרי שהבן-אדם נעלם.
“הסירו דאגה מליבכם, זה רק נדחה בשבוע כדי שהייעוץ המשפטי יוכל להשלים, ושתהיה הצעת חוק שיש אחריה עומק, ולא רק מילים.
“אני לא אתן לכם להרוג את הצעת החוק הזאת, לא לי, לצביקה פוגל, אלא להם. הצעת החוק הזאת תעבור, ותעבור מהר מאוד, אולי אפילו היום, את הקריאה השנייה והשלישית, כי אנחנו ממזמזים את זה משנת 2016 או משנת 2014.
“כל זמן שאין ראייה – ממשיכים לטפל בו. מה הבעיה? כל זמן שאין ראייה – הוא נעדר. גם אם אתה לא רוצה לחשוף את הראיות, או גם אם הן לא מוחלטות – הוא נעדר.
“יש משפחות שיזדקקו לסיוע משפטי כזה או אחר. אין לי שום ספק בכלל. אם נדע לתת להן אותו דרככם, או בסיוע ותמיכה שלכם, לעורכי הדין שלהן – זה יהיה מעולה.
“זאת לא הצעת חוק סוציאלית, שיהיה ברור לכל מי שמתעסק בעניין הזה; זאת הצעת חוק גם ערכית וגם ביטחונית, ואני תכף אסביר למה היא כל כך חשובה. הצעת החוק הזאת מתקנת עוול של הרבה מאוד שנים, ואחרי שהיא מתקנת את העוול – היא גם ממסדת.
“יש לנו בעיה, המדינה שלנו פרוצה. אפשר לעבור מאיו"ש למדינת ישראל בהרבה מאוד מקומות. אנחנו יודעים שגם אפשר לעבור בגבולות האחרים.
“האמנו אז, ואני מאמין גם היום, שהתיקון הזה אמור לייצר הרתעה, אבל כדי שהוא ייצר הרתעה, צריך שתהיה אכיפה. אחד הדברים שנועדנו לעשות בדיון הזה זה לבדוק, ואני כבר אומר לכם מה מטרת הדיון, איפה נקודות התורפה.
“אתה איש מג"ב, עומד עכשיו ליד הגדר, לא חשוב איזה, ולמעלה בגדר עומד כרגע שב"חניק שמתכוון לשלשל את עצמו לעבר שטח מדינת ישראל. הוא רואה אותך ומתחיל לטפס חזרה למעלה. מה מותר לך לעשות?
“אני פשוט חושב שכשאנחנו מתמודדים עם אויב שמבין שאנחנו לא משתמשים בכל הכלים העומדים לרשותנו, הוא מנצל את זה. ככה הגענו ל-7 באוקטובר, ככה אנחנו מגיעים למקומות אחרים. אנחנו חייבים להראות שיש לנו כלים שאנחנו יודעים להשתמש בהם.
“אז זה לא שאני עכשיו מתיר לכם הוראות פתיחה באש חדשות. לא, זה לא תפקידי ולא סמכותי, אבל אני אומר שאנחנו חייבים להתחיל לדבר על הדברים האלה, כי בסופו של דבר אותו שב"ח ייקנסאלינו הביתה ואנחנו נשלם את המחיר, וזה לא יהיה בזה שגנבו לנו אוטו.
“השב"חים הם לא הבעיה, השב"חים הם התוצאה. הבעיה היא בצע כסף, שמוביל את האנשים להסיע, להלין ולהעסיק שב"חים.
“משהו פה פגום, לא יכול להיות שאני, הנוסע האקראי, יודע איפה זה יקרה, ואנחנו, כל גורמי האכיפה והביטחון, לא יודעים.
“ולכן אנחנו צריכים להסתכל על העניין הזה לא כפשיעה, אלא קיום ביטחוני לאומי. ככה צריך להסתכל על השב"חים האלה.
“ואני מסתובב לפעמים אתכם לאורך קו התפר, לראות וללמוד מה קורה שם, ואת הטור שתיארתי לך עכשיו אני רואה. אנחנו לא עושים כלום. וחבל. כי אני חושב שזה חלק מההרתעה.
“אני מבחינתי, אם הייתי יכול, מלין, מסיע ומעסיק שנתפסו בקלקלתם, את המאסר לא יעשו בעבודות שירות, אבל יעשו בבית כלא ביטחוני.
“לימור וואטורי, תקשיבו, הדבר שאנחנו הכי צריכים עכשיו זה לגרום לוועדת המעקב העליונה, יחד עם ראשיה, להיות על המוקד. נכון לרגע זה, אף אחד לא מטריד אותם, אף אחד לא שואל אותם, הם ממשיכים להתנהל, הם ממשיכים לאיים.
“ג'מאל זחאלקה וחבריו צריכים להיות מוצאים מחוץ לחוק ולעמוד לדין על הסתה לטרור. זו דעתי.
“אתם יודעים למה הוקמה ועדת המעקב העליונה? ועדת המעקב העליונה הוקמה כדי לתת מענה לדרישה לתקצוב שוויוני ולצמצום פערים חברתיים-כלכליים, ולסייע לשלטון המקומי.
“הפתיחה בחקירה נגד התאגדות כזאת חייבת לבוא כתוצאה מתלונה? זאת אומרת, אם אגיש תלונה, מחר בבוקר זה יקרה?
“אני לא מבין כלום במשפטים, אני מבין בדבר אחד, קמה פה התאגדות בראשית שנות ה-2000, שהתכלית שלה הייתה לנסות לסייע לראשי הרשויות בכל נושא, שוויון בקבלת תקציבים, סגירת פערים חברתיים וכלכליים. זה היה הרעיון, בשביל זה היא הוקמה. מאז ועד היום אנחנו רואים שהארגון הזה, ההתאגדות הזאת עוסקת בדברים שלא בהם היא הייתה אמורה לעסוק.