יולי אדלשטיין
Yuli Edelstein
“החוק הוא לא על הפסקת המעצרים מחר ל-90 יום; החוק, כפי שגם נכתב בחוות הדעת של הייעוץ המשפטי, הרבה יותר רחב.
“מטרת החוק הזה היא להגיע למצב שבו כל מי שלבוש בסגנון מסוים, לומד תורה. הוא לומד תורה, כי אין פיקוח.
“לכן אני אומר, כנראה שאם כבר מדברים על להרגיע, על איזונים ועל הסכנה במלחמת אזרחים וכן הלאה, כדאי אולי בחוק-יסוד: לימוד תורה, לכלול את המשפט החשוב הזה לגבי אלה שכן תורמים, אלה שכן משרתים ואלה שכן נפצעים.
“וכשזאת הגישה של איש ציבור, אני חושב שהציבור יודע להעריך את זה, אם זה בשלטון המקומי, ואם זה בכנסת. תמיד לזכור בשביל מה נבחרנו, בשביל מי נבחרנו, ובהתאם – לפעול.
“ולא בכדי, לא בכדי שני המספרים הכל-כך בלתי נתפסים – מישהו שנבחר מייד אחרי השירות הצבאי בצנחנים בגיל 21, ובמקום להיות איזה קוריוז – אה, כזה צעיר נבחר, אבל מה לעשות, לא הסתדר – 36 שנה ברצף מכהן כראש המועצה, אז אני חושב שלא צריך להוסיף הרבה לדברים האלה.
“אני חושב שכל אלה שכרגע קוראים גם לי ולחבריי, ראיתי קריאות כאלה גם לדן ולשרן: מתוך אחריות למחנה הלאומי, אתם חייבים לתמוך בחוק – כפי שאמרתי, אני רואה את זה בדיוק להפך; במו ידינו אנחנו אומרים שאנחנו כבר לא מה שהיינו, ומפרקים כל אפשרות לימין להיות בשלטון.
“אבל הניסיון להכניס לפי הרמטכ"ל שכביכול הוא תומך בחוק הספציפי הזה, נגמר בדבר מביך אותי כאזרח מדינת ישראל. כשדובר צה"ל מופיע ובהודעה רשמית אומר: הרמטכ"ל לא התכוון לחוק הספציפי הזה, אותי זה מביך כאזרח במדינת ישראל.
“אבל אנחנו נאריך לסדירים, נאריך למילואימניקים עד אין קץ, נהרוס להם בכלל את החיים, ולגבי חוק הגיוס נלך עם הנוסח שפוטר.
“ואז התברר לי, להפתעתי, שאני הרבה יותר מתון מהרב מנחם הכהן, כי אותה ועדת משנה הגיעה למסקנה ש-3% מהצעירים החרדים צריכים לקבל הסדר תורתם אמנותם וכל השאר צריכים להתגייס.
“בהצעת החוק יש בשורה חשובה שתסייע בחיזוק ביטחונה של מדינת ישראל, ושבתקווה תייצר תהליך עבודה סדור בקרב הממשלה, משרדיה וגופי הביטחון לקביעת האסטרטגיה המדינית-ביטחונית של מדינת ישראל.
“כמו כן, לשם הגברת הפיקוח הפרלמנטרי, מוצע לקבוע כי האסטרטגיה המדינית-ביטחונית תוגש לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת, וכי ראש הממשלה או ראש המטה לביטחון לאומי יציגו אותה בפני הוועדה בישיבה שתיוחד לעניין זה.
“לראשונה הכנסת מציעה כי לאחר כינונה של ממשלה חדשה, הממשלה תידרש לאשר מסמך אסטרטגיה מדינית-ביטחונית בתוך חמישה חודשים מיום כינונה. מסמך האסטרטגיה המדינית-ביטחונית יהיה בגדר מצפן להגדרת היעדים המדיניים והביטחוניים של מדינת ישראל.
“להצעת החוק הוגשו הסתייגויות ובקשות רשות הדיבור. אבקש מחברי הכנסת לדחות את ההסתייגויות ולאשר את הצעת החוק בקריאה השנייה ובקריאה השלישית כפי שיצאה מוועדת החוץ והביטחון. תודה רבה.
“אני חושב שיש פוטנציאל רב, אני לא רוצה לחזור על דבריו, אבל יש פוטנציאל רב בהצעה הזאת. קודם כול, לטפל בכמה סוגיות. אחת – זה עניין שבימים אלה מוזכר הרבה, עניין של קונספציה. אני חושב שדברים שהם מדיניות הממשלה צריכים להיות כתובים, לאחר דיונים.
“הדבר השני – אנחנו מכירים את זה, ואנחנו גם ראינו את התוצאות ההרסניות של השיטה שרבין המנוח כינה אותה שיטת ה"סמוך". אנחנו באמת צריכים להיפטר פעם אחת ולתמיד מן העניין הזה של "סמוך" ו"יהיה בסדר" ו"יש לנו עליונות" ו"מי הם האויבים שלנו".
“וגם כאן אני הייתי אומר שבעצם תפיסת הביטחון צריכה לשקף את הנושא, שלצערי הרב, כל הזמן עולה בבית הזה לוויכוחים ודיונים, ובעיניי לפחות, הנושא הזה צריך להיות מאוד מאוד ברור: הסמכות וגם האחריות לקביעת מדיניות הביטחון היא של הדרג הנבחר, הדרג המדיני. הביצוע הוא בדרגים המקצועיים בצה"ל.
“רבותיי חברי הכנסת הנכבדים, לאור המשך ריבוי ניסיונות תקיפות הסייבר החמורות המבוצעות גם בימים אלה נגד חברות המספקות שירותים דיגיטליים ושירותי אחסון, העלולות לפגוע בביטחון המדינה, ביטחון הציבור או בקיום האספקה והשירותים החיוניים, הוועדה סברה כי יש להאריך את תוקפה של הוראת השעה עד ליום 17 בנובמבר 2025.
“באמצעות תקיפת חברות אלה מנסה האויב לפגוע בתשתיות מדינה חיוניות, במשרדי ממשלה, בגופים ציבוריים, בגופים ביטחוניים ועוד, במטרה לפגוע בביטחון המדינה, בכלכלה ובתפקוד המשק הישראלי.
“ברגע שיש תפיסה מסודרת, והצבא לא נשלח למשימות עם "תעשו משהו", אני חושב שהתמונה תהיה הרבה יותר ברורה, הרבה יותר טובה וגם הרבה יותר ניתנת להשגה, אפרופו מטרות של מבצע או מלחמה, כשלצבא מלכתחילה יהיה ברור מה המצפן, מה הכיוון של הממשלה הנבחרת.
“בנוסף, לפי מחקרים אלה נמצא כי הגדרות הפליטות שאונר"א עושה בהן שימוש חורגות ושונות מאלה של סוכנויות מקבילות ברחבי העולם, וכי יש בכך כדי לעוות את הנתונים הסטטיסטיים שעליהם פעילותה מתבססת בישראל ובמקומות אחרים. מעבר לכך, בדוחות שונים שהתפרסמו לאורך השנים נמצאו גם אי-סדרים כספיים בפעילות הסוכנות, לרבות מנגנוני ניהול ופיקוח שאינם תקינים של כספי התרומות והשימוש בהם.
“בנוסף, בשנים שקדמו לשנת 2023 נערכו מחקרים שהוצגו בפני הוועדה המעידים על כך כי פעילותה של אונר"א מעודדת ומנציחה את המשך הסכסוך עם מדינת ישראל, ובפרט באמצעות מערכת החינוך של אונר"א שבה ניתן למצוא דוגמאות רבות לדמוניזציה של מדינת ישראל, לתכנים המכילים הסתה לשנאה, לאלימות ולאנטישמיות, דברי שבח למחבלים שביצעו פיגועי התאבדות וקריאה למאבק אלים נגד מדינת ישראל ונגד העם היהודי.
“ודרך אגב, אפילו בדיון האחרון, דקות לפני ההצבעה, דרך אגב, בעקבות פנייה של משפחות שכולות ומשפחות החטופים, שינינו דברים מסוימים בחוק, ביטלנו סעיף מסוים בחוק, ובעיניי לפחות, הנוסח הנוכחי שתכף נצביע עליו הוא נוסח נכון, הוא נוסח סביר, הוא נוסח שנותן את הפתרון.
“לאחר שאונר"א יסיים את פועלו, אנחנו נוכל להעניק את השירותים לאוכלוסייה איפה שצריך, במה שצריך, בדרכים אחרות, דרכים נוספות, ללא דאגה שמא, כפי שגם שמענו בעדות מאוד קשה, עובד סוציאלי זה או אחר, מורה זה או אחר, מנהל בית ספר זה או אחר, הוא אולי במהלך היום מורה אבל במהלך הערב לוקח קלצ'ניקוב או נשק גרוע מזה והופך לא סתם למחבל אלא למפקד בכיר בארגוני טרור, ואת הראיות אנחנו ראינו גם בשבועות האחרונים.
“אין ויכוח על העובדות בכך שעובדים של אונר"א, עם תעודה של אונר"א, עם רכב של אונר"א, השתתפו בזוועות של 7 באוקטובר.
“מה שהשבתי להם – אני אחזור גם כאן: כשיש כזה רוב מרשים מרוב מכריע של סיעות הבית, מהקואליציה ומהאופוזיציה, בעלי השקפות שונות, אי-אפשר לעמוד נגד זה. אף אחד לא יכול לחסום חקיקה כזאת, ואני מאוד שמח שאנחנו הגענו לרגע הזה.
“אני חוזר ומבקש מכל חברי הכנסת, ועוד פעם, לא חשוב מאיזה צד, לדחות את כל ההסתייגויות. החוק הזה, כפי שציינתי, הוא תוצאה של עשרות שעות של דיונים, הן פורמליים והן בלתי פורמליים.
“חבריי חברי הכנסת, רבותיי השרים, אני מתכבד להציג בפני הכנסת לקריאה השנייה ולקריאה השלישית את הצעת החוק להפסקת פעילות אונר"א בשטח מדינת ישראל, התשפ"ה–2024, שיזמו חברי הכנסת בועז ביסמוט, אלי דלל, חנוך מלביצקי, טלי גוטליב, ניסים ואטורי, אברהם בצלאל ושרן השכל.
“המסר מכל אלה הוא ברור ולא ניתן לפרשנות, למעט אחת ויחידה – והיא כי אונר"א לא פעלה כסוכנות שתכליתה שיקום, אלא כסוכנות שנועדה להנציח פליטות ולקדם בפועל שנאה, אנטישמיות והסתה לטרור.
“לאור הרקע שהצגתי בפניכם ומשהוכח למדינת ישראל כי אונר"א ועובדיה משתתפים ומעורבים בפעילויות נגד מדינת ישראל, הוצע בהצעת החוק שבפניכם לקבוע כי ישראל תפעל להפסקת פעילות הסוכנות בשטח מדינת ישראל. כמו כן, נקבע כי אונר"א לא תפעיל כל נציגות, לא תספק כל שירות ולא תקיים כל פעילות במישרין או בעקיפין בשטחה הריבוני של מדינת ישראל.
“כל אלה הן דוגמאות מייצגות לקשר העמוק בין ארגוני הטרור ובין אונר"א, קשר שישראל לא יכולה ולא צריכה להשלים איתו, בדיוק כפי שאף מדינה ריבונית אחרת לא הייתה משלימה איתו.
“חבריי חברי הכנסת, רבותיי השרים, אני מתכבד להציג בפני הכנסת, לקריאה השנייה ולקריאה השלישית, את הצעת חוק להפסקת פעילות אונר"א, התשפ"ה –2024, שיזמו חברי הכנסת רון כץ, יוליה מלינובסקי, דן אילוז, חנוך דב מלביצקי, ירון לוי, עידן רול, מיכל שיר סגמן, פנינה תמנו, נאור שירי, מאיר כהן, אביגדור ליברמן, עודד פורר, יבגני סובה, שרון ניר וחמד עמאר.
“לא אחזור על כל הרקע שהצגתי לגבי הצעת החוק המקבילה, אולם אני חש חובה להזכיר, ולו בראשי פרקים, כי שתי הצעות החוק קודמו על רקע ראיות ועדויות על מעורבותם העמוקה של עובדי סוכנות אונר"א ברצועת עזה במתקפת הטרור הרצחנית שהחלה ביום כ״ב בתשרי התשפ"ד, 7 באוקטובר 2023.
“על כן, סברנו כי אף שצורכי מערכת הביטחון ברורים, לא נכון לאשר את העלאת גיל הפטור ממילואים באופן כה גורף ובלא תגמול נוסף למשרתי המילואים ולמשפחותיהם.
“בנוסף, אנו מציעים כי אנשי המילואים שלהם יעלה גיל הפטור בשנה יזכו בתגמול מיוחד כבר החל מן היום הראשון שבו שירתו, במקום מהיום ה-32 לשירותם, וכן הצענו לבטל את המיסוי על התגמול הנוסף שלו הם זכאים.
“בין היתר טענו חברי הוועדה כי הצעת החוק מבקשת להטיל עומס כבד נוסף על משרתי המילואים, דבר העלול להוביל לקריסתם ואף לפגוע בהתייצבותם העתידית לשירות.
“בנוסף, אתמול הציגו שר הביטחון ושר האוצר תוכנית למתן מעטפת לחיילי המילואים. יש לברך על התוכנית, אך בצד זאת יש לזכור כי לתוכנית עדיין אין עיגון תקציבי.
“משכך החליטה הוועדה כי כדי להבטיח שהמענה לחיילי מילואים אכן יינתן, וכדי שלא ייפגעו היערכות ומוכנות הכוחות הלוחמים, הצעת החוק לא תאושר כהוראת שעה לשנה כפי שביקשה הממשלה, אלא לחודשיים בלבד, עד יום כ' באדר א' התשפ"ד, 29 בפברואר 2024.
“בדיון שקיימה הוועדה לפני יומיים סברנו כי אף שצורכי מערכת הביטחון ברורים, לא נכון לאשר את העלאת גיל הפטור בטרם ניתן תגמול הולם ומענה כולל לצורכיהם של חיילי המילואים.
“בהצעת החוק שיזמה הממשלה הוצע בתחילה כי לגבי אוכלוסיית המפונים יחול רק הסדר מצומצם, כלומר, רק לגבי חיובים ביחס לרשויות ציבוריות. ואולם סברנו כי כל עוד לא ניתן מענה מספק למפונים בכלל ההיבטים, לא נכון בעת הזאת להפסיק להחיל את ההסדר לגביהם ביחס להתחייבויות כלפי גורמים פרטיים. הוועדה הייתה ערה לקושי שמעורר ההסדר כאשר הוא כולל התערבות ביחסים בין פרטיים, אך במכלול השיקולים והאיזונים סברנו כי בתקופה הזו יש לסייע ככל הניתן למפונים.
“עתה, בעודנו מצויים בעיצומה של לחימה מתמשכת ולאור תאריך פקיעת החוק ביום 31 בדצמבר 2023, מוצע הסדר שיאפשר המשך דחיית חיובים ומועדים, זאת בכפוף למספר תיקונים.
“לעניין דחיית מועדים בחיובים פרטיים, כלומר מועדים שנקבעו בחוזה או פסק דין, מוצע לצמצם את קבוצת הזכאים לדחיית מועד, וזאת לאור הרצון לאזן בין הצורך לתת מענה לאוכלוסיות הנמצאות בקשר הדוק לפעולות הלחימה ושאינן יכולות לנהל את העניין בשל כך, לבין הפגיעה הפוטנציאלית בקניינו של הפרט ובמשק בכלל.
“עוד מוצע להאריך את פרק הזמן למימון של הזכאות לחמש שנים שלאחר תום השנה שבה החייל השתחרר משירות סדיר או משירות נוסף.
“כעת מוצע לתקן את החוק – זה מה שהציעו המציעים השונים שהזכרתי – כך שמעתה יינתן מימון מלא של שכר הלימוד השנתי לחיילים הזכאים.
“לכן טוב מאוד שהביאו היום מה שמכונה "קופסה", תקציבים נוספים, כדי להוסיף אותם לצורכי הביטחון בעקבות הלחימה.
“אבל נעשתה כאן טעות חמורה: פרט לצורכי הלחימה נכנסו לתוספת התקציב הזאת כל מיני דברים.
“הצעת החוק שאני מציג כעת נועדה להחליף את תקנות שעת חירום בחקיקה ראשית של הכנסת, מוגבלת בזמן. אוסיף מעצמי שזאת תמיד פעולה מבורכת להחליף תקנות שעת חירום בחקיקה הראשית כאן בכנסת.
“בעקבות מתקפת הטרור הרצחנית של חמאס ב-7 באוקטובר והפעולות הצבאיות שננקטות בעקבותיה, עלה חשש ממשי שגורמי אויב יחדרו לאותן מצלמות וישתמשו בהן לשם קבלת מידע מודיעיני שיסייע להם לפגוע בפעילות צה"ל ובביטחון המדינה.
“כאמור, כיום לא קיימת לשר הביטחון הסמכות להכריז על אדם זר כפעיל טרור מבלי שהוא הוכרז ככזה קודם לכן על ידי גורם מוסמך מחוץ לישראל. מצב משפטי זה מהווה מגבלה משמעותית על המאבק בטרור, בדגש על המאבק במימון וסיוע לטרור.
“25 שנה אין קבורה מחוץ לגדר במדינת ישראל. אין דבר כזה, אין מושג כזה. יכול להיות שיש חלקה שעשויה ביותר רגישות או פחות רגישות.
“מדינת ישראל ניצבת בפני איומי טרור רבים והחוק הזה ייתן לה את הכלים הנכונים והיעילים כדי להתמודד עם הטרור.
“כך, למשל, נוכל לפעול נגד מימון הטרור ובנוסף, מקרים כמו הפיגוע בו נדקרה נירית זמורה לא יישפטו יותר לפי אורך הסכין, אלא לפי המעשה עצמו.
“לבסוף, מוצע גם לתקן את ההגדרה של המונח "נשק", כך שתכלול גם נשק שאינו תקין, וזאת מפני שאין הבדל בין השניים הן מבחינת הסיכון הטמון בהם והן לעניין חומרת המעשה והיסוד הנפשי של מבצע העבירה. להצעת החוק לא הוגשו הסתייגויות.
“ואני גם לבסוף אגיד, אני חושב שלאחר דיונים רבים בתחומים שונים סביב הנושא, על פי הצעת הוועדה, גם העיר אשקלון נכללת בהצעת החוק. במצב הלא פשוט של העיר הזו, לפחות במשהו בנושא דחיית התשלומים, עכשיו יבוא לידי ביטוי.
“ביום שבת, כ"ב בתשרי התשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, נפתחה מתקפת טרור רצחנית מרצועת עזה על מדינת ישראל בידי ארגון הטרור חמאס. במתקפת הטרור נרצחו מאות רבות של אזרחים, נפצעו אלפים ובנוסף דווח כי נעדרים רבים נחטפו לרצועת עזה.
“הרעיון המנחה של הוועדה בקידום הצעת החוק היה סיוע למי שמצויים בחזית של הלחימה, בין אם הם אזרחים ובין אם הם אנשי כוחות הביטחון אשר נושאים בעיקר נטל הלחימה.
“לעמדתנו, לאחר חלוף השנים ולאור המציאות המשתנה, אין עוד הצדקה למנוע כניסה ושהייה של ישראלים בשטח המפונה בצפון השומרון או למנוע את הכנסתם של מיטלטלין לשטח זה בידי ישראלים. לפיכך, מוצע לקבוע כי סעיפים 23 עד 27 וסעיף 30(ב) לא יחולו עוד על השטח המפונה בצפון השומרון.
“כלומר, אומנם זכויות במקרקעין שהיו בעבר לישראלים בשטח המפונה לא מוחזרות באופן רטרואקטיבי, אבל מתאפשרת הקצאה עתידית של זכויות אלה, כפי שנעשה בכל קרקע אחרת בשטח C, בכפוף להוראות הדין באזור.
“הם לא כונו מורדים, אבל הם הצביעו יחד איתנו נגד חוק ההתנתקות בעקביות וביסודיות, כמו גם השר נתן שרנסקי, שלא היה חבר כנסת, היה רק שר, והתפטר מתפקידו כי לא היה מוכן לשבת בממשלה שמעבירה את חוק ההתנתקות.
“אני כן מאמין שהצעת החוק הזאת, לא ברגע קבלתה ולא למוחרת, תעזור לנו, תעזור לכוחות הביטחון שלנו, להילחם בטרור באזור אולי הכי קשה מבחינת קיני הטרור, אזור צפון השומרון, כי, מה-לעשות, ה-200 אולי או 150 השנים האחרונות מוכיחות פעם אחר פעם שאי-אפשר להגיע לשליטה ביטחונית אפקטיבית אם אתה לא מגן גם על האוכלוסייה האזרחית.
“טוב, אפשר להיות לא מרוצים ממשהו, אבל דווקא משום שזאת הצעת חוק שלי ודווקא משום שיש לי יחס מאוד אמוציונלי ודאי לנושא הזה, ואני לא מנסה להסתיר את זה – דווקא משום כך הקפדתי על כל התהליכים בוועדה. קיימנו מספר דיונים. על-פי בקשתו של חבר הכנסת קריב, הוזמנו כל מיני ארגונים, נקרא להם ארגונים אזרחיים, ששמענו את דעתם.
“- - את המציאות או משנה את המציאות המעוותת שבה ישראלי שבא לעשות פיקניק או בא לבכות על הריסות היישובים, הופך לעבריין. זאת הצעת החוק שאני מביא היום בפני הכנסת. אם חושב מאן דהו שאני לא חושב שיש לנו זכות להתיישב ביהודה ושומרון, לרבות בצפון השומרון, הוא טועה ומטעה.
“- - את המציאות או משנה את המציאות המעוותת שבה ישראלי שבא לעשות פיקניק או בא לבכות על הריסות היישובים, הופך לעבריין. זאת הצעת החוק שאני מביא היום בפני הכנסת.
“מכיוון שהמקומות האלה אינם, אני כן מקווה שאחרי שתעבור הצעת החוק הזאת כנדרש בשלוש קריאות – כן, בהתאם לדין, בהתאם לאישורים הנדרשים, בהתאם לכל ההליכים – נוכל גם לחדש את ההתיישבות בצפון השומרון לטובת מדינת ישראל כולה.
“זה מתאפשר לא רק מכיוון שאנחנו כמחוקקים הגינו איזה הצעת חוק איך לטפל בתיקון העוולות בעקבות אותה תוכנית ידועה לשמצה, בלשון מכובסת – תוכנית ההתנתקות, זה מתאפשר, בין היתר, כי היו לא מעט אנשים מחוץ לבניין הזה, שהאמינו, מאז הגירוש, שאפשר להפוך את הקערה ואפשר לשנות את הכיוון, וחלק מהם נמצאים איתנו כאן ביציע.
“בשבילי הצעת החוק הזאת היא משהו שאני מנסה להגיע אליו מאז, אני חושב, 2006 או 2007, עוד בכנסת אז, כשהקמנו יחד עם פרופ' אריה אלדד שדולה בשם: חומש תחילה.
“אבל תרשמו את מה שאני אומר: אם נגיע לשינויים בחוק השבות – בעוד חמש שנים אין אותו. לכן בואו לא נציע להפוך אותו לחוק-יסוד; בואו לא נציע לשנות בו משהו; בואו לא נציע לשפר אותו. תעזבו אותו בשקט.
“אנשים מהכנסת מפיצים פייק ניוז - מדברים על חיסונים מסוכנים, קוראים לא להתחסן