אורית פרקש הכהן
Orit Farkash-Hacohen
“אני שואל אותך כבן אדם שהוא גם עורך דין, שלושה ימים לשנות סדרי עולם במאזני הצדק, כדבריכם?
“לכן, יבוא שר ויאמר – ככה אני הפעלתי את שיקול דעתי, גם דברי ההסבר של החוק הזה אומרים ברחל בתך הקטנה שהמילה מאזני צדק באה לעקוף את הסנקציה על השתמטות על פי חוק שירות הביטחון.
“כשאתה יוצא במכרז לקרקע אתה לא אומר שני דונם למילואימניקים, זה משאב מוגבל.
“מדובר בחוק-יסוד במדינת ישראל שקצב החיקוק שלו הוא קצב שיא. אני מניחה שבערך תוך פחות משבועיים אנחנו נביא אותו כבר להצבעות באחת מסוגיות הליבה שנוגעות ליסודות המשטר הדמוקרטי ולעקרונות הדמוקרטיים של מדינת ישראל, הוא נוגע בערכים של שוויון וכו'.
“זה לא יכול להיות כשר, דבר כזה, זה לא יכול להיות חוקי. זה פגם שיורד לשורש הליך החקיקה. יש פה כל כך הרבה דברים מצטברים, ימים ספורים, לא בוועדה, בלי הייעוץ המשפטי המקצועי שזו מומחיותו, כל כך הרבה סוגיות, עכשיו העלו אחת, לא שמענו את נציג צה"ל, נוסח לא ברור, גורמי המקצוע לא מעורבים, איך ייתכן?
“היום היועמ"שית של משרד העבודה מסבירה שכל הסבסודים למעונות חוזרים בדלת האחורית, כי הם יהיו בדילמה מול החלטת בג"ץ שהחוק הזה בא לסרס אותה מול חוק שירות הביטחון, צריך להגיד את האמת.
“זה חשוב וזה מצטרף לטענה שאני טענתי קודם על כל התקינות של ההליך של החקיקה, שלא ליבנו, בימים ספורים, מדובר על הצבעות ביום חמישי והנה סוגיה שבכלל לא לובנה.
“בג"ץ לא המציא את הפסיקה שלו, הוא בעצם אמר – תממשו את חוק שירות הביטחון.
“בסדר, אבל הם יחולו על ספטמבר 2026, ומה תעשו אם החוק הזה עובר בשבוע הבא, חוק-יסוד: לימוד תורה?
“אני רוצה להוסיף לטיעון המשפטי שלי את חוסר תום הלב בעובדה שכבר הצבענו על פיזור הכנסת ובעיניי המשיכה הזאת של התאריך על פיזור הכנסת זה חוסר תום לב, כי מושכים את הדד ליין שבו אמורה לרדת החרב הזאת של פיזור הכנסת, שממנה הכנסת הזאת נקראת כנסת יוצאת, כמו שהממשלה נקראת ממשלה יוצאת, ממש בצורה מלאכותית כדי להגניב את החוק הזה פנימה, מה שבוודאי אי אפשר היה לעשות מהרגע שפיזור הכנסת היה מקבל תאריך.
“בסוף בג"ץ מתערב בשיקול דעת של שר בהיבטי הסבירות בלבד, הוא לא מחליף את שיקול דעתו.
“אני לא רוצה להתחיל להתייחס לכל התכנים, כי אני חושבת שעל התכנים דיברנו במשך כל היום, אני רוצה, ולא בהכרח לקבל את התשובה היום, להפנות שאלה לייעוץ המשפטי של הוועדה, ואם אפשר למשרד המשפטים, מעבר לבעיות בתוכן החוק אני רוצה לשאול מה העמדה המשפטית שלכם לגבי תקינות תהליך החקיקה של החוק הזה.
“סליחה, אני באמצע שאלה: מתי מבחן התמיכה – שאת מספרת שאתם עובדים עליו והתאמתם אותו לפסיקת בג"ץ כך שהוא ייקח בחשבון השתמטות – צפוי להתפרסם?
“כי מה עושים עכשיו? מבטלים בעצם את הפיצול, ונשאר רק החיסול. נשארו אותם סעיפים מלוכלכים, מושחתים ורקובים, ששתלתם בתוך תהליך היעני פיצול הזה שעכשיו גם ירדתם ממנו.
“כל הדברים האלה, אחרי שתשלימו את חוק פיזור ופיצול וריסוק היועצת המשפטית לממשלה – הקולות הללו יושתקו, כי הממשלה לא תאשר את חוות הדעת, ובעצם לא יהיה מי שיספר לנו, הציבור, את האמת על אירוע כמו חוק-יסוד: לימוד תורה.
“ובעצם, אנחנו נתחיל למסמס את בדיקת המחדל הכי גרוע בתולדות עם ישראל.
“באים היועצים המשפטיים והמקצועיים של משרד האוצר, ואומרים: לדבר הזה יהיה מחיר כלכלי כבד, נצטרך להעלות מיסים בעוד כמה שנים על כל אזרחי ישראל, המודל הזה מקריס ופוגע בצמיחה של המשק.
“מה אומרת הצעת החוק הזאת? מה נשאר ממנה? שחוות דעת משפטית לא תחייב ממשלה. לא רק זה – שממשלה יכולה להחליט שהיא מחליטה מהו המצב המשפטי הנכון.
“לפי ההצעה הזו, אדוני היושב-ראש, אתם תחקרו את עצמכם. יו"ר הכנסת, לפי המנגנון שכתוב, בעצם ימנה שלושה חברים בלבד מטעם הקואליציה. וזהו, הוועדה הזאת תוכל להתחיל לעבוד במנגנון מסורבל, במנגנון משותק, שניים-שניים יכולים לקבוע דברים, שחלילה, אחד לא יצא משליטה.
“מה יקרה אחרי שהחוק הזה ייגמר? אותה יועצת משפטית מחר לא תוכל לומר שזו עמדתה. תבוא הממשלה, יבוא גפני וישתיק אותה.
“ברגע שהוא מוחק סעיף שאומר שאין אנרכיה, כל יועץ משפטי של משרד או רשות, כמו שהייתי, כפופים לדיבור אחד, כדי שלא יהיו מריבות ביניהם, שלא יהיה בלגן, שמשרדים לא יוציאו חוות-דעת סותרות באותה סוגיה, כדי שבמקרים של מחלוקת יהיה בן אדם אחד שמכריע וכו'.
“אם כך, אני רק רוצה לחדד, שמחה, שאתה מבהיר לפרוטוקול מבחינתי, אם אני מבינה אותך נכון, שגם אם תתקבל הסתייגות כזאת והסעיף הקטן הזה יימחק, מבחינה מהותית אין כאן הסדר פוזיטיבי שמחיקת סעיף קטן (ג) משנה כהוא זה מהעובדה שלשיטתך, כיו"ר הוועדה וכמעביר את החוק, לא השתנה שום דבר בעובדה שהיועמ"שים פועלים מכוח סמכות היועץ המשפטי לממשלה.
“אפילו לבוא ולהגיד, נשאיר את ההטבה למילואימניקים החוק הזה בעצם דורס חלק, כי כשמשווקים חמש דירות בהנחה, אז אם צריך לתת חלק עכשיו בשם העיקרון הזה של לימוד התורה, נשאר פחות לאחרים, ואז מראש אתה מעדיף פחות את המילואימניקים, ולכן זו האמת, ואתה מבין את זה וזהו, לפחות תסתכלו לאמת בפנים.
“בגזרת העולם שלך, בחלקת האלוהים שלכם במשרד השיכון, תרתי משמע, בכמה כסף את חושבת שההטבות הללו תסתכמנה? ואני שואלת, כי בסוף אנחנו פה שלישייה מוועדת כספים, אנחנו רגילים כל דבר לכמת, ובסוף זה חוק של כסף. זה לא באמת חוק של עיקרון על שמלווה את עם היהודים כל כך הרבה, אלפי שנים.
“אנחנו האם בזה שאנחנו נעגן את המעמד החוקתי של המילואימניקים גם, בזה תימנע פגיעה בצורה מוחלטת בהטבות מהמילואימניקים?
“לוקחים בשבועות האחרונים של הכנסת את חוק שירות הביטחון, משנים את המטרה מצמצום בעיית השוויון בנטל למטרה יחידה של הכרה בחשיבות לימוד התורה.
“ובעצם, לפי החוק הזה, בסעיף שקיים בו, אני גם אוכל להורות לחשבים של הממשלה, ולכל הפקידים בממשלה, להעביר את התשלומים הללו ולמנוע מעצרים, גם אם יש חוות דעת שהדברים האלו אינם חוקיים.
“אז יש לנו כאן חבילה שלמה, חוק סבסוד המעונות מחזיר בדלת האחורית את ההטבות למשתמטים, - - - אותם מעל מילואימניקים.
“חוק-יסוד: לימוד תורה, שהיום תצביעו עליו, לצערי, בקריאה ראשונה, בעצם יעלה בעקרונות של מדינת ישראל כעיקרון-על, לשמור על לימוד תורה, גם על חשבון עיקרון השוויון, כולל השוויון בנטל.
“במקביל, מקדמים חוק-יסוד: לימוד תורה, שהיום, לצערי הרב, הקואליציה תאשר אותו בקריאה טרומית. יש חוק סבסוד מעונות שמתקדם בוועדת הכספים, יש את חוק פיצול וריסוק תפקיד היועצת המשפטית לממשלה, ויש את החוק הזה למניעת מעצר עריקים.
“כל אדם שאמר, מיולי 2023, שהוא מצהיר שהוא בחור ישיבה, בעצם כבר אסור לעצור אותו, להעמיד אותו לדין, ואני רוצה להדגיש פה בשביל הצופים, שאם הוא הועמד לדין יופסקו ההליכים נגדו.
“מי שאוהב את הצבא ואת מערכת הביטחון לא חושף שם של עובד שב"כ.
“זה חוק יסוד מהמשפחה שלמדנו להכיר בוועדה מיוחדת שהייתי בה בתחילת הקדנציה.
“הממשלה הזו מקדמת חוק סבסוד מעונות שנועד לבטל סנקציות בעצם, או נועד להחזיר הטבות לעריקים שלא דחו את השירות שלהם כחוק על חשבון המשרתים והמילואימניקים.
“צה"ל צריך 10,000 חיילים, אמר הרמטכ"ל. לא אגיד שהוא אמר כמה פעמים שהצבא אם זה ימשיך בקצב הזה יקרוס לתוך עצמו.
“זה לא חוק יסוד כמו שאמרתי קודם. זה חוק יסוד ממשפחת חוקי היסוד בתחפושת שהם משמשים אכסניה. ראינו את זה בחוק יסוד דרעי, בחוק יסוד לא יודעת מה. כל מיני חוקי יסוד שתוקעים כותרת.
“זה לא חוק שבא לקדם ערך של לימוד תורה. זה חוק של כסף. כל כולו של כסף ושל להכשיר עריקות בימים שהחיילים שלנו באמת מוסרים את נפשם.
“חוק יסוד זה לא סתם פח אשפה לכל גחמה או כשאנחנו מפחדים להסתכל לציבור בעיניים. אנחנו נעשה את זה ב-80 ואחרי שנעשה את זה ב-80 תהיה לגיטימיות להגיד לשופטים: אל תתערבו בזה.
“בכל המקומות האלה יש חוקים ספציפיים שמקנים לרגולטור את הכוח לקבוע מדיניות, לרגולטור מעבר למוסדות התכנון, ופה אם אין לנו חוק חוות שרתים שמקים רגולטור או אולי מטה הבינה המלאכותית, שיהיה רגולטור של חוות שרתים ויקבע למי אפשר למכור, למי אי אפשר למכור - הוא לא מעניק רישיונות, אין לו כוח לשלול רישיונות.
“נקודה שנייה, ישראל מתמודדת בימים אלה עם עוינות בין-לאומית הולכת וגוברת, פעולות ריגול, ניסיונות התנקשות, התעללות ועוינות כלפי לוחמים שלנו בארץ ובעולם. בעיצומה של המלחמה הזו, בתחילת שנת 2024, בינואר 2024, חברת כנסת, לא משנה מה שמה, מפרסמת הודעה ברשת X, ובה חושפת את השם המלא של איש שב"כ, את השם של בת זוגו, עם השמצות ושקרים לצידם.
“לא שזה מפתיע, חבריי חברי הכנסת, אבל הפרסום הזה אסור לפי סעיף מפורש, סעיף 19 לחוק שירות הביטחון הכללי, ומוגדר כעבירה פלילית בהיותו מסכן את ביטחון לוחמי ישראל וביטחון המדינה. הציוץ הזה נחשף למאות אלפי משתמשים וזוכה ללייקים רבים, באלפים.
“היא סירבה להתייצב לחקירה, היא ויתרה על זכותה לשימוע, והיא אשכרה, באמת ובתמים, טוענת שהדבר הזה נעשה במסגרת תפקידה הפרלמנטרי, כי זו העילה לסיכון חיי לוחמינו וליצירת תקדים כה מסוכן.
“האדם שמוציא מהכיס את המיסים שלו, כל שקל חשוב. מה זה אחוזים עכשיו? אחוז מ-1 מיליארד שקל זה הרבה?
“דבר שני, אני מבינה שבכללים הללו כבר מופנם חוק מה שאנחנו מכנים אותו חוק הג'ובים, שמותר להקים מועצות - איך זה נקרא? מועצות דתיות, גם במקום שאין - זה מתוקצב.
“אבל אנחנו שואלים רק כדי להבין, כי בסוף הסעיף מבחינתנו כשאנחנו מרימים את היד זה על תקנים של אנשים שהם מהמשפחה של מועצה דתית.
“למה הם צריכים לקבל פה מס עקיף כשהם הולכים למקווה, כשהם הולכים למועצה דתית, כשהם מדברים עם רב לפני חתונה, רק בגלל שהם עובדים ומשלמים מיסים?
“אז רק שהבנתי נכון, בעצם מה שאנחנו קוראים לו חוק הג'ובים, הם מביאים עוד תקנים?, הם בעצם בתקצוב מלא, הם בכלל לא 60:40.
“אני חושבת שהטענה שלך רוחבית היא נכונה אבל אני הייתי רוצה לראות ממשלה שעושה את זה לאורך כל הציבור, ובסוף אנחנו רואים את הדבר הזה תמיד לכיוון של מגזרים מסוימים, ופה תמיד כל פעם האנשים- -
“עכשיו אנחנו רואים את החדר הימני, מה קורה איתו ועל זה שאנחנו שואלים את כל השאלות, אבל במקביל יש חדר שמאלי, נקרא החוקה שהוא חריג ביותר, שהשר יכול להגיד: אני רוצה תקנים ואז הוא מממן אותם מלא. וזה בסעיף אחר, וזה מצטבר, אז בוא נקבל גם דאטה על הדבר הזה.
“יש פה טבלה שמראה למשל שאילת מקבלת פחות ב-12% אל מול שנה שעברה מחלק המדינה. למה את אומרת שזה לא גורע? אם סך התקציב הוא אותו הדבר ואתם מעבירים עוד כסף לרשויות וגופים חלשים יותר, מגדילים את חלק המדינה, סך הכול אותו דבר- -
“זה א' ב' לדעת כמה כסף זז מצד לצד כשזה אותו תקציב. לא השתנה. אז שבו על הטבלה ותיקחו 5 דקות. זה לא גאונות, תבואו מוכנים לדיון.
“סך כל התקציב נשאר אותו סכום, אבל הוא מחולק אחרת בין היישובים עכשיו. את מחזקת את החלשים בחלק המדינה ומחלישה את החזקים בחלק המדינה. אז הבנו נכון. אילת תקבל פחות מהממשלה.
“ראומה, אני רוצה לדעת כמה כסף פה זז מצד לצד. אני חושבת שזה כמה עשרות מיליונים אם לא מעל ל-100 מיליון. כמה כסף בשינוי הכללים החדשים עכשיו זז מצד לצד?
“אז אני שואלת אותך כאשת מקצוע, למה הדבר הזה צריך שוב להיות מוטל על - הרי אני רואה, אני הייתי רוצה להבין מה הקריטריונים עכשיו שבגינם את נותנת יותר כסף לרשות אחת על חשבון השנייה, ואני רואה שיש פה את הסוציו-אקונומי ואני רואה שיש פה דברים ופה בדיון הזה אני רוצה לשאול מדוע.
“דוח של מרכז המחקר של הכנסת, חשף ש-125 מועצות דתיות צברו עודפים של 427 מיליון שקלים, כאשר במקביל המשיכו לקבל תקציבי עתק מהמדינה והרשויות.
“למה בעצם הכלל הוא שככל שהרשות היא יותר חלשה המדינה משתתפת יותר? כל אזרח שמשלם מיסים זכאי לשירותי מועצה ודת באותו מחיר. למה הוא צריך לשלם על שירותי דת אם הוא בסוציו-אקונומי יותר גבוה יותר כסף? כל אזרח זכאי לשירות הזה, בלי קשר למצב שלו באותו עלות.
“כמה כסף זז מצד לצד בין רשויות חזקות יותר לחלשות יותר לשיטתכם? במשחק סכום אפס הזה.
“זה לא רלוונטי, אנחנו צריכים לדעת דברים רוחביים. יש חוק הג'ובים. זה דיון שבסוף אנחנו מאשרים בו תקציב שהוא בחלקו תקציב מדינה.
“ואז אני אשמח שלצד זה שנראה את כל התמונה ולא פיל, זנב ואוזניים, גם תגידי כמה סך הכל התקצוב למועצות דתיות.
“אתם תהיו שליש מהאוכלוסייה בעוד כמה עשורים, כל ילד שני, מי יישאר לממן את כל זה?
“אדוני יושב-הראש, חבריי חברי הכנסת, אני כמובן מתנגדת לחוק הזה של חבר הכנסת דנינו, שהוא עוד חלק בהשחתה של השירות הציבורי ושל המדינה הזו, אבל אני רוצה להתייחס לחוק-יסוד: לימוד תורה, שלפני כמה דקות המליאה הזו הצביעה עליו – חוק שקובע שערך עליון במדינת ישראל הוא לימוד תורה באמצע מלחמה. מדינת ישראל רואה חשיבות עליונה בעידוד לימוד תורה ולומדי התורה, ויש המשך: לעניין זכויותיהם וחובותיהם יראו במי שלומד תורה כמי שמשרת שירות משמעותי את מדינת ישראל ועם ישראל.
“כולנו שמענו כאן את הערבובים של חבר הכנסת או השר – או השר לא יודעת למה – אלקין, שהוא מוחק את המשפט, שמוחקים את המשפט הזה, אבל זהו מסך עשן. גם אחרי שמחקתם את המשפט הזה, המילים הללו מספרות את האמת על החוק הזה.
“זה מה שזה – חוק יסוד: למימון של עשרות אלפי שקלים בכל שנה למשפחה חרדית. גם מי שלא לומד תורה, כאשר אנחנו יודעים ש-70% מבחורי הישיבות, לא בישיבות עובדים בשחור, אז אנחנו יודעים מה שזה. אתם תהיו שליש מהאוכלוסייה בעוד כמה עשורים, כל ילד שני, מי יישאר לממן את כל זה?
“כי מה זה החוק הזה? זהו לא חוק יסוד: לימוד תורה. זה חוק-יסוד: מימון סבסוד מעונות זה חוק-יסוד: מימון לעוד ישיבות לא ציוניות, זה חוק-יסוד: מימון הנחות בארנונה לחרדים בלבד, בין אם הם לומדי תורה ובין אם לא, זה חוק-יסוד: לעדיפות בהנחות לרכישות דירה למגזר החרדי, חוק-יסוד: לסבסוד משכנתאות לאברכים חייבי גיוס, חוק יסוד: להעדפת חרדים במבצעי מחיר מטרה בדירה, חוק יסוד: העדפת אברכים במכרזי דיור, חוק יסוד: מימון להנחות בביטוח לאומי, חוק יסוד: לסבסוד שכר דירה, למימון חוגים, למימון לימודים ללא לימודי ליבה בשליטת מפלגות פוליטיות בבתי הספר שלהם, חוק יסוד: להנחות בתחבורה ציבורית למגזר החרדי.
“אדוני יושב-הראש, חבריי חברי הכנסת, אני כמובן מתנגדת לחוק הזה של חבר הכנסת דנינו, שהוא עוד חלק בהשחתה של השירות הציבורי ושל המדינה הזו, אבל אני רוצה להתייחס לחוק-יסוד: לימוד תורה, שלפני כמה דקות המליאה הזו הצביעה עליו – חוק שקובע שערך עליון במדינת ישראל הוא לימוד תורה באמצע מלחמה.
“לא לימוד תורה החוק הזה בא להבטיח. כסף הוא בא להבטיח, הטבות לעריקים ולדורות של משתמטים הוא בא להבטיח, שנאה לדת הוא בא להבטיח, הפקרה של הציונות הדתית הוא בא להבטיח.
“אנחנו לא מטומטמים, היינו בוועדת הכספים אתמול, בחוק סבסוד המעונות. לא לימוד תורה החוק הזה בא להבטיח. כסף הוא בא להבטיח, הטבות לעריקים ולדורות של משתמטים הוא בא להבטיח, שנאה לדת הוא בא להבטיח, הפקרה של הציונות הדתית הוא בא להבטיח.
“מכיוון שלא פעלתם, יש חוק שאומר שצריך לגייס בצורה שוויונית ואי אפשר לממן השתמטות.
“יש כאן התנגשות של שני חוקים ראשיים. בחידוד המשפטי אמורים לתת פרשנות שתקיים את הרציונל של שני החוקים. אני חושבת שצריך להדגיש שכל חוק יפורש ככזה שלא סותר את השני.
“הוא אומר: גם אם יש חוות דעת שהוצגה לנו פה על כך שלא נוכל לתת סבסוד מעונות למשתמטים בניגוד לחוק, אחרי פיצול היועמ"ש הממשלה תוכל להתכנס ולהגיד שהיא קובעת שחוות הדעת המשפטית הזאת לא בתוקף כך שהיא גם לא תחייב את עובדי המדינה ואת החשבים של משרד הביטחון, של משרד החינוך, של משרד העבודה, הם כולם יוכלו להמשיך לתת הטבות בניגוד לחוק ובניגוד לפסיקת בג"ץ.
“איך אתם רואים את החוק הזה אל מול חוק יסוד חופש העיסוק, בפרט סעיף 3 שמדבר על כל אזרח או תושב של המדינה שזכאי לעסוק בכל עיסוק, מקצוע או משלח יד, וסעיף 4 שמדבר על כך שאין פוגעים בחופש העיסוק אלא בחוק ההולם את ערכיה של מדינת ישראל, שנועד לתכלית ראויה, ובמידה שלא עולה על הנדרש, וכו' וכו'?
“הטענה היא שיש פה חקירה ראשית שסותרת חקיקה ראשית אחרת, את חוק שירות הביטחון.
“אתם אומרים שיש חוק סבסוד מעונות לאברכים שיושבים בישיבה כדין ולגבי אותם אברכים שהם חייבי גיוס ימשיך לחול חוק שירות הביטחון.
“בסוף אנחנו חיים בבית הזה והונחה על שולחן הכנסת הצעת חוק יסוד לימוד תורה. הצעת החוק הזאת לו תתקדם, וזה מעבר לבעיות שיש בה, מוגדרת על ידי הקואליציה הזאת כחוק יסוד.
“אתם כופים על מדינה שלמה בחודש האחרון לפני שהכנסת מתפזרת חוק סבסוד מעונות, לדרישת המפלגות החרדיות. למה? כדי שהבחירות תהיינה בסוף אוקטובר ולא שעכשיו יפזרו אתכם.
“בקיצור, קיבלנו הצעת חוק באמת הזיה. כל מי שגר ביהודה ושומרון, אגב, כל היישובים ביהודה ושומרון, כן? סוציו 9, יישובים שעומדים בתור להגר אליהם, יישובים חזקים וכו'.
“כל הסיפור של הטבות מס, אדוני היושב-ראש, זה מראש כלי מאוד חמקמק ובעייתי מבחינה פוליטית. זה דבר ידוע, אני זוכרת את זה גם מהממשלה הקודמת, כי מאוד מאוד קל להפוך את הכלי הזה לכלי שהוא שוחד פוליטי. הטבות מס לעיר הזו, ולעיר הזו ולעיר הזו, ולהגיד הטבות מס לבייס שלי. ולכן יש פקודת מס הכנסה, ויש כללים מאוד נוקשים איך נותנים הטבות מס. הטבות המס צריכות להינתן משיקולים ביטחוניים ליישובים שנמצאים במקומות ליד גדרות עם כל מיני קריטריונים שהוגדרו בפקודת מס הכנסה, ליישובים מוחלשים שמתקשים, סוציו-אקונומי נמוך, ליישובים שיש מהם הגירה שלילית. ותחת ההגדרה הזאת וההגדרות הללו, תאמינו או לא, כבר היום 35 יישובים ביהודה ושומרון מקבלים הטבות מס.
“יותר מדי. תשעה תקציבים עברנו בוועדה הזו, שהוגשו באיחור, שיא של כספים קואליציוניים, כל תקציב מחדש בימים של מלחמה, כשאומרים לנו: אין כסף לזה, ואין כסף לזה ואין כסף לזה. איחור מחפיר בקביעת הפיצויים לעסקים, וכמובן שעד לרגע זה, עד לרגע זה ממש, אין באמת תוכנית כלכלית אמיתית, למעט ההחלטה שהתקבלה פתאום אתמול באישון לילה – ונדבר גם על זה – בנושא איו"ש.
“אני באמת חושבת שצריך לעשות פה חשבון נפש, הדבר הזה הוא תוצאה ישירה של ההסתה הפרועה של הממשלה הזו במשך ארבע שנים כנגד כל המערכת הציבורית ובפרט כנגד השופטים בכל הדרגים ובפרט שופטי בית המשפט העליון.
“אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני יודעת שאנחנו בדיון על הטבות המס, אבל גם אני רוצה לפתוח ולהתייחס למתקפה המכוערת והקשה והאלימה על ביתו של שופט בית המשפט העליון, השופט סולברג, שהוא במקרה או לא במקרה גם יו"ר ועדת הבחירות. צפיתי בזה בזעזוע עמוק, בנזקים, בהיקף המתקפה הזו, הפרועה הזאת, על הבית האישי שלו.
“מה שאנחנו ראינו בוועדת הכספים, באמת, זה היה ששר האוצר הופך את התפקיד שלו ואת הכיסא שלו, דקה לפני פיזור הכנסת, לשוחד פוליטי מלא מלא לבייס שלו. כשאני אספר לכם את סיפור גלגולו של חוק הטבות המס הזה, אתם תסכימו איתי, אני מקווה. ובסוף הכול היה תירוץ, כל היתר היה מה שנקרא תירוצים – לא הצפון, לא ההוא, לא שם. אתם תראו, הכול היה מסך עשן כדי להעביר את הטבות המס. ואני רוצה להגיד לכם שבוועדת הכספים הזו ראיתי הכול, באמת שראינו הכול, נכון, ולדי? ראינו הכול.
“אני באמת חושבת שצריך לעשות פה חשבון נפש, הדבר הזה הוא תוצאה ישירה של ההסתה הפרועה של הממשלה הזו במשך ארבע שנים כנגד כל המערכת הציבורית ובפרט כנגד השופטים בכל הדרגים ובפרט שופטי בית המשפט העליון. כל החקיקות שראינו שמרסקות את המעמד של בית המשפט העליון. ועדת חקירה – הם אשמים ב-7 באוקטובר, מה לא, לזרוע שנאה והרס; הם אשמים בגיוס חרדים, הם אשמים. יש להם חוק שירות ביטחון, אתם הם אלה שלא מעיזים לעמוד מול הציבור ולכתוב ברחל בתך הקטנה: אנחנו כן עושים חוק שממסד השתמטות. אתם מפחדים, אתם עושים את זה בטריקים ושטיקים. אבל לשופטים, להם יש חוק במדינת ישראל, יש חוק שירות ביטחון, והם עומדים על קיומו, על גיוס, אלא אם כן יש חוק אחר. אז אין חוק אחר, ובואו נסית נגד השופטים. הם אשמים ב-7 באוקטובר, הם אשמים בסוגיית הגיוס ועוד ועוד.
“מה שאנחנו ראינו בוועדת הכספים, באמת, זה היה ששר האוצר הופך את התפקיד שלו ואת הכיסא שלו, דקה לפני פיזור הכנסת, לשוחד פוליטי מלא מלא לבייס שלו.
“אני אתחיל לדבר על הנושא שלשמו התכנסנו היום, וזה הטבות המס ביהודה ושומרון. ואני רוצה קודם כול לפתוח בדבריי ולומר ולהדגיש בצורה חד-משמעית: אני מעריכה מאוד את ההתיישבות ביהודה ושומרון, אני חושבת שזה מפעל ציוני, פטריוטי, שחשוב לעם ישראל, שחשוב למדינת ישראל. ולמה אני אומרת את זה? כי הביקורת הקשה שתהיה לי עכשיו על החוק הזה של הטבות המס ליהודה ושומרון ורק ליהודה ושומרון, לא באה ממקום של התנגדות ליהודה ושומרון, אלא פשוט ממקום של הגינות. בימים של מלחמה, כחברה בוועדת הכספים, כשאנחנו צריכים לקבל החלטות כל כך קשות – להצביע, להרים את היד, להגדיל את המע"מ, להטיל מגבלות ולעכב את ההתקדמות של נקודות הזיכוי, לתת מיסים כמו מס רווחים כלואים ועוד ועוד, וכל היום גזרות בשם המלחמה והוצאות המלחמה – אני חושבת שצריך להיות יותר הגונים ולא להשתמש בכספי המיסים שלנו כשוחד פוליטי. אני רוצה להסביר למה אני מתכוונת.
“ובעצם קיבלנו גלגול שני, חוק חדש, שהפעם קודם כול הוריד את הסוציו ליישובים של 6, אם אני לא טועה, וגם קבעו קריטריון חדש – תקשיבו טוב – יישובים עם תחבורה ציבורית והסעות תלמידים ממוגנות, כן? אלה הקריטריונים.
“שר האוצר השתמש באשקלון כבת ערובה, בערים אחרות כבנות ערובה, אמר: אני לא נותן הטבות מס עד שהקואליציה לא מתחייבת לי ליהודה ושומרון.
“מדובר כאן בחוק שהוא בכלל לא אירוע כלכלי, אין לו רציונל כלכלי, הוא כל כולו פוליטי. זה בכלל לא אירוע של תעסוקה, כמו שהוא מוצג, לעודד נשים עובדות. יש לנו כאן אירוע של גיוס, או יותר נכון, של פטור מגיוס.
“מה שכתוב בסעיף 2 להצעת החוק מאוד מאוד ברור: על אף האמור במבחני תמיכה לשם בחינת סדר הקדימות לקבלה, ושתיים, בשביל השתתפות בעלות השכר, בשני הדברים האלה משפחות של אברכים חייבי גיוס יהיו קודמים. זה דורס הטבות אחרות למילואימניקים שלא עולות לדרגה של חוק, וזה דורס את החלטת ועדת שרים לענייני חקיקה שמילואימניקים יקבלו עדיפות.
“החוק הזה פוגע בשוויון, החוק הזה פוגע בחופש העיסוק מאחר, שהוא מייצר תמריצים הפוכים למי שצריך לעודד אותו בתעסוקה. הוא מפלה לרעה גברים, הוא מפלה לרעה משרתים.
“החוק אומר נעדיף רק את המצב התעסוקתי של האישה, גם בשער הכניסה למעונות וגם במבחן ההכנסה לקבלת הסבסוד למעונות. אני רוצה לקרוע את המסכה מהטיעון הזה. החוק הזה הוא לא חוק שעומד בפני עצמו, איזה חוק תמים לעידוד תעסוקה כשאין בצורך לעידוד התעסוקה. אם כבר, בואו נעודד תעסוקת גברים.
“הרעיון פה הוא באמת לעקוף את ביטול הסנקציה המאוד משמעותית שמגיעה לעשרות אלפי שקלים בשנה למשפחה חרדית של אברכים חייבי גיוס. אנחנו יודעים שמאז מרץ 2025, בשל חוק שירות הביטחון, סבסוד מעונות לאברכים חייבי גיוס הופסק.
“מנתונים שאני יודעת, 70% מהאברכים חייבי הגיוס בכלל לא נמצאים בישיבות. הם עובדים בשחור, עושים ככה, עושים ככה, ועכשיו גם נממן וניתן להם קדימות בסבסוד למעונות.
“אנחנו יוצאים לדרך עם החוק הזה כשהעלות שלו היא 300-200 מיליון שקלים בשנה, מכספי המיסים שלנו. האם זה נכון? כמה העלות הזאת תתפתח עם השנים?
“מה הם הצעדים שעושה המדינה לעידוד תעסוקת גברים, כאשר הצעת החוק הזו עושה ההפך, משלמת בגין אי-תעסוקה.
“הרי אנחנו יודעים שבעוד 25-20 שנה נקום בבוקר וכל ילד שני יהיה חרדי, פטור מגיוס, שיישב בבית ואנחנו צריכים לעודד את אשתו כשהוא יכול לצאת לעבודה.
“היא עושה עדיפות למשפחות של אברכים חייבי גיוס פעמיים, פעם אחת בשער הכניסה למעונות – כי אין מספיק מעונות, ופעם שנייה בשכר העלות של המעונות. זה מה שעושה הצעת החוק הזו.
“ממה שאני רואה בנתונים שלי, אבל אני רוצה לתקף אותם, מתוך 66% מהיהודים שהם לא חרדים, רק 28% מצליחים להתקבל למעונות הללו. בעוד שמהמגזר החרדי 70% מתקבלים בזכאות, גם בשאר המעונות וגם בהנחות למעונות. איך זה יכול להיות?
“אתם תיזכרו כממשלה ששברה כל שיא של ג'ובים, כל שיא של פוליטיקה ושל מנהיגות מסואבת בימים של מלחמה.
“אנחנו מכירים מקרה כזה, גברתי יושבת הראש, כן. הרי היועמ"שית פנתה לממשלה ואמרה, אתם חייבים לקיים את חוק הגיוס, יש חוק שירות ביטחון, וכל עוד אין חוק אחר, חייבים לא לממן השתמטות בניגוד לחוק. אז עכשיו, אחרי החוק הזה, הממשלה תראה טעם להתעלם, וגם לומר לחשבי המשרדים, תתעלמו, תמשיכו להעביר כסף, תמשיכו לשלם קצבאות לאברכים, והנה, על חשבון חיילינו, הממשלה הסתדרה. אז האם זה מחזק או מחליש: שחיתות, מינהל תקין, שוויון בפני החוק ואת האינטרס הציבורי.
“צריך לזכור, שעם העברת הצעת החוק הזו, הממשלה תוכל סוף סוף להדיח את היועצת המשפטית בקלות, בקלילות. סעיף 11 קובע, לפי המלצת ראש הממשלה והשר, פשוט מעבירים יועץ משפטי מתפקידו, אם יש חילוקי דעות.
“אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אנו כרגע בדיון על הצעת חוק התפזרות הכנסת העשרים-וחמש. סוף-סוף, הגיע הזמן שהממשלה הרעה הזו והכנסת הרעה הזו תתפזר, וזה הזמן מבחינתי שנהיה קצת אופטימיים ונתחיל להזכיר את צונאמי החוקים שהממשלה החדשה תפעל לבטל, לעצור ולתקן. נטפל בחוק-יסוד: השפיטה לפוליטיזציה של הוועדה לבחירת שופטים, נשהה אותו ונבטל את תוכנו. החוק למינוי נציב תלונות הציבור בפוליטיזציה של מינוי נציב תלונות הציבור יבוטל. החוק למינוי נציב תלונות השופטים ופוליטיזציה של המינוי הזה יתוקן.
“אז האם זה מחזק או מחליש: שחיתות, מינהל תקין, שוויון בפני החוק ואת האינטרס הציבורי.
“אבל אתם לא מספרים לנו את האמת, אתם לא מספרים על הסעיפים הרבים שנכנסו בזדון להצעת החוק הזו. כי זו הצעת חוק שמפרקת את שלטון החוק, שמאפשרת לכל ממשלה להיות מושחתת, עבריינית, ללא בלמים.
“נבטל מינויים מושחתים ונשקם מחדש את גאוות השירות הציבורי.
“גברתי יושבת הראש, חבריי חברי הכנסת, אנחנו בערב דרמטי בהצבעה על פיזור הכנסת, ובערב הזה הקואליציה גם תצביע, לצערי, כעת, על הצעת החוק לריסוק תפקיד היועץ המשפטי לממשלה. כי אתם, כמו שתיארה נכון היועצת המשפטית לממשלה, רק הערב, לפני מספר שעות, ואני מצטטת: לא רק שהאצתם את הכרסום בחוסנה של הדמוקרטיה בתקופת מלחמה, אלא גם - ואני שוב מצטטת - בשל הקרבה לבחירות, אתם פתחתם במרוץ לחיסול מוסדות הדמוקרטיה.
“סוף-סוף, הגיע הזמן שהממשלה הרעה הזו והכנסת הרעה הזו תתפזר, וזה הזמן מבחינתי שנהיה קצת אופטימיים ונתחיל להזכיר את צונאמי החוקים שהממשלה החדשה תפעל לבטל, לעצור ולתקן.
“נבטל מינויים מושחתים ונשקם מחדש את גאוות השירות הציבורי. אנחנו נתקן, אנחנו נשקם, ואנשים שעזבו את המדינה הזו כי היא שינתה את פניה, ישובו אלינו. תודה רבה.
“נטפל בחוק-יסוד: השפיטה לפוליטיזציה של הוועדה לבחירת שופטים, נשהה אותו ונבטל את תוכנו.
“לא, כי בסוף זה חוק בנושא שהוא גם ככה מאוד רגיש. הטבות מס, צריך להיזהר, הרי הן באופן טבעי הופכות לכלי פוליטי ולכן צריך להיזהר בדבר הזה.
“אני רוצה להבין, האם סעיף כזה מקובל בחוקי הטבות אחרות, שלומית? שבעצם שר יכול להאריך בצו לשנתיים בכל פעם, וגם המילים 'בהתאם למדיניות הממשלה', מה זה אומר?
“ברגע שבא מישהו ומבקר את הוראות הממשלה, ואז בעקיפין או במישרין מטיל דופי, מוציא את דיבת זרועות הביטחון, עכשיו נשלול לו קצבאות, נשלול לו את הפנסיה, נשלול לו הטבות אחרות.
“הדברים האלה נאמרו כאן, כי מדובר כאן באמת, אדוני היושב-ראש, בחוק פוליטי ואנחנו יודעים את זה, אין לו שום דבר עם פטריוטיות, כי אם אתם באמת רציניים בכוונה להגן על חיילי צה"ל מפני ביקורת ושלא יטילו בהם דופי, אז למה לא ללכת עד הסוף?
“אני אומרת את מה שברור כשמש, החוק הזה הוא לא חוקתי, יש בו פגיעה בחופש הביטוי והוא לא עומד בשום קריטריון של זכויות היסוד שלנו.
“תודה, אדוני היושב-ראש, ראיתי חשיבות לשאת כאן כמה דברים, בין היתר בשל כמה חוקים שמתנהלים בבית הזה ולכולם יש מכנה משותף של השתקה בכסות של פטריוטיות. בעצם הממשלה הזאת אין לה הרבה הישגים להשיג מאז ה-7 באוקטובר, ופשוט הטקטיקה היא להסיט את הקשב לדברים אחרים ובעיקר בעיקר לייצר חוקים שמשתיקים ביקורת.
“בפעם הראשונה קיבלנו נוסח של הצעת חוק פשוט הזויה, נוסח שאומר שכל מי שגר ביהודה ושומרון, לא משנה אם הוא בסוציו אקונומי 9, לא משנה אם הוא גר ביישוב שעומדים בתור כדי להגר אליו, יקבל על חשבוננו הטבת מס נוספת מעבר להטבת מס שכבר מקבלים 35 יישובים ביו"ש, הטבת מס שעומדת על בין 7% ל-12%.
“אתה אחד מהשרים החשובים בממשלה, התפקיד שלך הוא לא תחביב. שר אוצר זה לא קשקוש, זה תפקיד רציני. צריך היה לעשות את העבודה הזאת מיד אחרי השביעי באוקטובר ולבוא לפה עם תשובות ראויות.
“שר האוצר, למה לא אספת את כל הצוות המקצועי שלך, אם זה אגף תקציבים, רשות מסים, הייעוץ המשפטי, משרד המשפטים, כדי לבדוק איך צריכות להיראות הטבות המס ביישובי קו עימות אחרי השבעה באוקטובר?
“הגשתם הצעת חוק, חבר הכנסת בוארון, שהיא במסכה, היא מספרת שקר כאילו זה כי מדינת ישראל במלחמה, אבל הצעת החוק לא קשורה למלחמה, לא קשורה לקיצוץ בעלויות, היא לא מוגבלת לזמן של מלחמה, היא פשוט ממשלה שמשתלטת על תקציב של תאגיד השידור הציבורי, שהוא הבסיס לחופש ביטוי ולריבוי דעות ולהנגשת מידע לציבור בישראל.
“בעיניי זהו סעיף אורבן, ראינו מה קרה בממשלות אחרות, התאגידים הציבוריים הושחתו והפכו לשופרות של דיקטטורים וזה מה שאתם מנסים לעשות כאן.
“הסעיף כרגע בנוסחו מכיל את האפשרות לנצל לרעה את הכוח שהממשלה מקבלת לאישור התקציב ואחרי שאמרתם את הדברים שאמרתם בהליך החקיקה, מן הראוי להבהיר את זה, אם פתאום מה שנקרא חזרתם בתשובה.
“אחרי סגירת גל"צ, האיומים על "הארץ", חוק העמותות, הרפורמה של קרעי והליבוי כנגד חופש המחאה בישראל, אנחנו יושבים כאן ומגשימים הלכה למעשה את החזון של מירי רגב: מה שווה התאגיד אם אנחנו לא שולטים בו?
“הקושי בהשתלטות הזאת, בחוק אורבן הזה, אלה "פאפטס" של אורבן בהצעת החוק הזה בסוף, זה האירוע.
“שאלה אחרונה, סעיף קטן (ה), התקציב של התאגיד רק בחלקו ממומן מתקציב מדינה, לא כולו, נכון? יש משימוש מסחרי, מתשדירי פרסומות, מהכנסות ממחקר, אז בעצם מה מאשרת הממשלה? האם הממשלה מאשרת את הכול?
“דיברנו כאן הרבה על הפרט ונכנסנו לנושא הפרט שאפשר לאשר תוכנית, לא לאשר תוכנית ופרט זה גם חברת חדשות וכולי, אבל בסוף, חברי הכנסת נאור ולדימיר וקארין, המנגנון הזה לא צריך בכלל את הפרט, פשוט תבוא הממשלה תגיד, אנחנו מאשרים 20% מהתקציב עד שלא תרד התוכנית הזו.
“זה לא לגיטימי מה שאתה עושה כי יש כאן חוות דעת שאומרת שיש כאן פגמים חוקתיים שיורדים לשורש חופש הביטוי במדינת ישראל.
“לכן אני שואלת אותך שאלה ישירה, האם מבחינתך הממשלה תוכל לא לאשר את התקציב הזה משיקולים של תכנים? פסילת תוכניות שלא נראות להם? משיקולים של תוכנית ספציפית שמבקרת את הממשלה?
“אז בואו נתקן את החוק, כי זה לא מה שכתוב. כתוב "פרט", אדוני היושב-ראש, פרט זה תוכנית.
“לא סתם יש כאן חוות דעת מאוד חריגה שמדובר בהצעת חוק לא חוקתית.
“למה לא לכתוב את זה, למה לא לכתוב שהממשלה לא תאשר את התקציב רק בזמן מלחמה ורק משיקולים שהמשק נמצא במלחמה. על פניו יש כאן סעיף מאוד פתוח עם תאגיד שמטרתו, מטרת היווסדו ועצם קיומו הוא חלק מזכות הביטוי והגישה לתקשורת חופשית, אז אנחנו צריכים שתהיה כאן איזושהי מגבלה על אישור התקציב הזה.
“בסוף יש גם את הדיון האמיתי, ויש את המהות, ויש כאן ועדה ויש כאן כנסת שאמורה לפקח על ממשלה. ואני חושבת שכשמדובר בנושאים כל כך רגישים ומשמעותיים, צריך לתת לפקידים להגיד כאנשי מקצוע מה הם חושבים.
“אבל אנחנו אישית לא נוכל לקיים דיון בשום נושא אם יסתמו את הפה למומחים שיש פה בתחום המיסים, למומחים שיש פה בתחום המשפט, שהם מומחים, הם יושבים פה כאנשי מקצוע. אין לנו דרך אחרת לקיים דיון ולגבש עמדה.
“אבל גם ברמה המשפטית יש לנו כאן את חוק-היסוד, שדורש שזה יהיה במידתיות ושזה יהיה במידה שלא עולה על הנדרש, וגם האלמנטים הללו לא מתקיימים.
“חופש הביטוי של אדם זה לא רק להביע את דעתו ולהסתובב במדינה שמותר להביע בה דעה, זה גם לקבל גישה ולצרוך תקשורת לא מצונזרת, לקבל דעה לתכנים בלתי תלויים בשיקולים של בעלי הון, של שיקולים פוליטיים כשממשלה מאשרת תקציב.
“המוסד של תאגיד, של תקשורת ציבורית, הוא מודל מקובל בעולם כחלק מהבטחת חופש הביטוי, שזה בעצם היכולת להנגיש לכל אזרח את הגישה למידע מכל הסוגים, כולל מידע ביקורתי.
“רציתי להחזיר אותנו לפגיעה החוקתית של הצעת החוק הזאת, שמצטרפת לסיפור של גל"ץ והארץ וגם לחופש להפגין.
“מה שקורה פה זה שאתם בעצם באים בשם הדמוקרטיה, אבל עושים משהו שמדינות דמוקרטיות לא יכולות לעשות. כי כשבאים להתעסק עם יסודות השיטה, חייבים רוב מיוחס. חייבים רוב מיוחס.
“אני רק רוצה שזה יהיה ברור שעמדתך היא כדעתי, שגם תחולה נדחית לחוק הזה לא מרפאת את הקושי החוקתי.
“כלומר, בעולם רגיל, לו היית רוצה לבוא ולעשות את החוק הזה, היית צריך לגייס עכשיו 70 או 80 חברי כנסת, כי זה דבר שנוגע ביסודות השיטה וזה דורש הסכמה רחבה.
“דבר שני, האם אתה לא תסכים איתי שבסוף כאשר אנחנו עוסקים כאן בסוגיה משפטית, שאין זכות יסוד בסיסית ממנה וזה חופש הביטוי על הנגזרות שלו, אז בעצם לכל שליטה של הממשלה בתקציב, גם חלקית, יכולה להיות אפקט מצנן?
“הטענה שלי היא שיש כאן ממשלה, שמנצלת לרעה את העובדה שאין לנו הגנה חוקתית מלאה, לשינוי של דברים שנוגעים ביסודות השיטה ובזכויות היסוד.
“כשיהיה חוק-יסוד: החקיקה – ולצידו באמת בג"ץ לא יוכל לנגוע יותר בחוקי-יסוד – אז תגייסו את הרוב הנדרש ותגידו: אנחנו מתעסקים ביסודות השיטה, אנחנו פוגעים בחופש ביטוי.
“הטענה לא כנגד החקיקה שהיא לא, אלא כשמציגים למשל הצעת חוק של ועדת חקירה פוליטית ואומרים שהיא כאילו בהסכמה רחבה, ושמציגים הצעת חוק של ועדה לבחירה שופטים ואומרים בשקר שהיא כאילו בהסכמה רחבה.
“בסוף אני ניהלתי שיחה על הנושא הזה של הפיצול עם גדעון סער, ואני אמרתי לו: תקשיב, אני חושבת שאתה עושה טעות קשה בפיצול בין תפקיד הייעוץ המשפטי לממשלה לבין התפקיד של התביעה, ואני אגיד לך גם למה. אתה מייצר חיה, שכל עולמה וכל תפקידה וכל הישגיה זה בלהרשיע אנשים ונבחרי ציבור, בעוד שהחיבור בין הייעוץ המשפטי והתביעה מייצר איזשהו איזון של אדם שהוא יושב בישיבות ממשלה, שהוא מבין את מורכבות הפוליטיקה, שכשהוא יושב וגם ידון בהעמדה לדין של אישי ציבור הוא גם יודע איך נראית פוליטיקה ואיך נראים האתגרים בקבלת החלטות והפשרות בעולם פוליטי.
“חבל שהוא הלך, כי אני רציתי להזכיר לו שכמה חברים מכאן מתניעים מחדש את חוק הפטור מגיוס, כשהוא מתיימר לייצג את הציונות הדתית. מעניין אם הוא כבר קרא אותו, כי הוא אמר שהוא לא קרא אותו, ובעצם ביד אחת מאריכים את שירות החובה ושירות המילואים לחיילי צה"ל, וביד השנייה עושים כאן בליץ כדי שהממשלה הזאת תרוויח עוד חודש ימים בחוק פטור מגיוס, ורציתי לשאול אותו איך הוא מעז לקרוא לעצמו הציונות הדתית, כשזה מה שעושה הממשלה במשמרת שלו, וכשהחוק שאנחנו דנים בו כאן היום שהוא, חלק מפרקים שלמים בריסוק שלטון החוק, זה גם החוק שיבטיח שלא יהיה אף אחד שיעצור חוק פטור מגיוס שהוא חוק לא חוקתי שפוגע בעיקרון השוויון.
“למה לערבב בין העבודה של התביעה הכללית, של הפרקליטות, של המשטרה בחקירה, לבין בתי המשפט והשופטים שאמורים אחרי זה לקבל את כתבי האישום? הם אמורים אחרי זה לדון בפעולות החקירה והתביעה הכללית.
“פסיקה היא לפי הדין, היא לא לפי הסכמה רחבה. פסיקה היא לפי הדין, לא לפי הסכמה רחבה.
“כי אנחנו בוועדה הזאת הצבענו על העלאת המע"מ, כי הקפאנו את השכר לעובדים.
“אתם מביאים טיוטה, שמי שמדברר אותה ומציג אותה זה מנכ"ל יש"ע, שאומר לנו, חברי הכנסת וליושב-ראש הוועדה: מה אתם רוצים, הבאנו קריטריון שסתם אומר הטבות מס לכל יו"ש?
“כי אנשים לא יכולים לגמור פה את החודש ולקנות פה דירות, כי בממשלה הבאה יהיו פה גזירות קשות, זה למה, זה למה.
“אם הקריטריון של הטבות מס הוא לחזק יישובים והקריטריון הוא לא חיזוק יישובים, אז אחרי שנראה את רשימת היישובים נבין למה צריך לשלם כמה מאות מיליוני שקלים ליישובים שיש אנשים שעומדים בתור כדי להתקבל לגור בהם.
“לא הבאתם חומר רקע, לא הבאתם תשתית מקצועית, לא הבאתם את ההוראה שהיא בלמ"סית, לא הבאת את ההערכה של העלות התקציבית, לא הבאתם את רשימת היישובים, אז על מה אנחנו מדברים?
“דבר שני, הנושא של הקריטריונים של המיגון, אני אשמח לראות את ההוראה הזאת, את ההנחיה הזאת. אנחנו לא עובדים בעולם של דמיונות.
“בסדר, אבל אנחנו כאן עומדים על הזכות שלנו בוועדת הכספים לקבל החלטות מכספי המיסים ולראות את החומר. להגיד לנו: הוציא נייר, דורש הסעות ממוגנות. בבקשה, תראה את הנייר.
“בסוף זה כספי המיסים שלנו, ועם כל הכבוד להסעות ממוגנות, ותכף אני אגיע לקריטריון הזה, זה לא בהכרח קריטריון להטבות מס. אז קודם כול אני אשמח שנראה עלות תקציבית.
“וברשימת היישובים אני רוצה מכם שתביאו לי פילוח, האם יש בעיה של התיישבות? כלומר. האם חסרים תושבים? הרי תפקידם של הטבות המס האלה למשוך אוכלוסייה שתתיישב.
“אם המדינה לוקחת על עצמה את רוב הסיכון, למה אי אפשר שהבנקים גם יתרמו ויתחייבו, שנחייב אותם מראש לרסן את עצמם בנושא הריבית?
“הרעיון היה לייצר קרן שתיתן הלוואות לעסקים במצוקה ולגופים שלא בהכרח היו מקבלים הלוואות. כספי המסים שלנו סבסדו את עצם הקרן.
“אם רוצים קיצוץ בימים של מלחמה, תעשו קיצוץ נקודתי. החוק הזה קובע שהממשלה תאשר את התקציב מעכשיו ואילך, גם אחרי שתסתיים המלחמה.
“תאגיד השידור בהונגריה הפך לשופר של הממשלה. לא רק שהוא הפך לשופר של הממשלה, אלא נציגי האופוזיציה גם לא הורשו להפריע ולדבר שם.
“להגיש הצעת חוק שכל כולה וכל מטרתה זה לפגוע בחופש הביטוי במדינת ישראל אבל לכתוב בדברי ההסבר כאילו הסיבה לכך היא תקציבית - -
“מה שעמד בבסיס הקמת תאגיד השידור, ואני מצטטת מהוועדה שקבעה את המנגנון הזה, הוא: "השידור הציבורי במהותו ועצם קיומו חשוב לקיום הדמוקרטיה. חופש הביטוי נתן במה לדעות שונות ומגוונות".
“חלק מחופש הביטוי הוא להביא מידע לאזרח, הוא להביא לו גישה לתקשורת חופשית, גם כזו שמציגה מראה לא מחמיאה לממשלה.
“אתם אומרים בעצמכם שהמטרה היא להחזיר את מוקד קבלת ההחלטות לנבחרי הציבור בעניין התקשורת. תגידו, התבלבלתם? באיזה עולם אתם חיים שאתם צריכים לשלוט במה שאנחנו חושבים?
“ראינו לפני יומיים את ראש הממשלה החדש מתנצל על כך שהתנכלו לרופאים, לעובדי ציבור, לעיתונאים, לאנשי תקשורת ולפוליטיקאים והפכו אותם לדמונים בגלל שהביעו ביקורת על הממשלה.
“אני חושבת שלדחות את תחולת החוק לממשלה הבאה לא מרפאת את הפגם החוקתי של החקיקה הזאת שיורד לשורשו של עניין.
“הפגיעה בחופש הביטוי לא קשורה למסך הבערות, זו קטגוריה משפטית אחרת.
“מה שאתם עושים זה חלק ממכלול שלם של השתלטות על חופש הביטוי במדינת ישראל, זכות יסוד בכל מדינה. זה לא תפקידך להגיד לי מה אני חושבת ולהגיד לתאגיד השידור איזה תחקיר לשדר ואיזה לא.
“התיקון הזה איננו חוקתי, כפי שקבע היועץ המשפטי של הוועדה, פוגע פגיעה בלתי מידתית בחופש הביטוי ובזכות של האזרחים לתקשורת חופשית, והוא חלק ממכלול שלם של חקיקה שבא לפגוע בחופש הביטוי במדינת ישראל.
“אם רוצים לתקן כי יש בעיות באיזון, כי יש בעיות בפלורליזם של הדעות, מטפלים בזה בצורה הזאת, לא בהשתלטות על תקציב התאגיד.
“מה בדיוק מבטא את טובת הציבור בזה שלוקחים את תאגיד השידור הציבורי ומעבירים את התקציב שלו לאישור ממשלה?
“הסעיף בהצעת החוק לא רק אומר שהממשלה תאשר או לא תאשר את התקציב, הוא גם אומר שהיא תאשר פרטים מסוימים בתקציב.
“ראיתי עמותות שנסגרו, ראיתי אוניברסיטאות ומכוני מחקר שהוציאו ניירות שלא נשאו חן בעיני המשטר ולכן עזבו את הונגריה למדינות אחרות שבהן לא התנכלו להם.
“חברות ממשלתיות ומשאבי ציבור התחילו לפרסם שם מודעות לטובת הממשלה. ככה נראה מדרון חלקלק.
“וצריך להגיד עוד דבר – החוק הזה הוא לא אירוע בודד, הוא חלק ממתקפה של חוקים על חופש הביטוי מצד הממשלה הזו, החל מהרפורמה בתקשורת של השר קרעי בוועדה המיוחדת של חברת הכנסת דיסטל, חוק העמותות שקידם חבר הכנסת רוטמן, שבא להשתיק גופים של חברה אזרחית, חרם נקמני וחסר תקדים על עיתון ישראלי, עד המהלך לסגירת גל"צ וכמובן האלימות כלפי מפגינים בממשלה הזו.
“הצעת החוק הזאת, חבריי, היא טבעת חנק על השידור הציבורי, שכל השידור הציבורי, התכלית שלו כשמו הוא, שהוא יהיה שידור ציבורי, עצמאי, מנותק מלחץ פוליטי, מנותק ממימון של טייקונים, מנותק מאינטרסים, שיעשה תחקירים ושידורים בנושאים שהם לאו דווקא עם הרבה מאוד רייטינג אלא כאלה שחשוב לנו, הציבור, לדעת, להבין ולהכיר. והדבר הזה הוא לא ייחודי כמובן רק למדינת ישראל.
“ראיתי שם לאיזו שחיתות הובילו החוקים שכונו "משילות" ו"רפורמה". ועוד ראיתי שהשתקת התקשורת החופשית וחופש הביטוי הייתה אחד הכלים המרכזיים והעיקריים שאפשרו את שימור כוחה של הממשלה הזאת ואת הפגיעה בביקורת.
“אוניברסיטאות ומכוני מחקר עזבו את הונגריה. ממש כך. צמצמו את הפעילות ועברו למקומות אחרים באירופה שבהם לא יתנכלו להם. עוד נקודה – עמותות של החברה האזרחית הלכו ונעלמו כי הן התקשו להתקיים כלכלית. פשוט התקשו לקבל תרומות מחברות ומעסקים אלא אם הם שופר של השלטון, כי אותן חברות לא רצו שיבולע להן. נקודה נוספת – חברות ממשלתיות, משאבים ממשלתיים, התחילו לממן שלטים, מפגני תמיכה בממשלה כדי לקבל יחס הגון. ממש קריסה של כללי ניגוד העניינים. נקודה נוספת – מבקרי הממשלה, אנשים שהביעו ביקורת, בין בציבור, בין בפוליטיקה, ממש הושחרו והפכו לאויבי העם, הוטרדו, עברו התנכלויות ודמוניזציה.
“ההתנפלות הזו על חופש הביטוי היא באמת דרמטית. יש לה השלכה שקשה לדמיין. אני אומרת לכם את האמת, לי היה קשה לדמיין מה המשמעויות של תהליך כזה שהוא מושלם. עד כמה? הבנתי את זה רק לפני כחודש כשהייתי בבודפשט בהונגריה, בערב הבחירות שבו הופל המשטר של אורבן אחרי 16 שנים. בביקור שם הרגשתי כמו במנהרת הזמן, כאילו לוקחים אותי fast forward 16 שנים: איך נראית מדינה אחרי שהושלמה בה חקיקה אנטי-דמוקרטית וכזו שפוגעת בכל האלמנטים –שהממשלה שלנו מעתיקה את זה. ראיתי שם לאיזו שחיתות הובילו החוקים שכונו "משילות" ו"רפורמה". ועוד ראיתי שהשתקת התקשורת החופשית וחופש הביטוי הייתה אחד הכלים המרכזיים והעיקריים שאפשרו את שימור כוחה של הממשלה הזאת ואת הפגיעה בביקורת.
“תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, היום הוא היום הראשון למושב האחרון של הכנסת העשרים-וחמש. ומה אנחנו עושים? אחרי חוקים שמרסקים את השופטים, את הפקידים, את המשטרה, את שומרי הסף, הממשלה הרעה הזו מתמקדת כעת בדבר הכי בסיסי לכל אזרח, חופש הביטוי, בזכות לקבל מידע ובזכות לתקשורת חופשית.
“והינה המציאות המפחידה שפגשתי שם אחרי השלמת כל הפגיעה בתקשורת החופשית. קודם כול, תאגיד השידור הציבורי של הונגריה הפך לפוליטי לגמרי, לשופר. אין בו ביקורת בכלל על הממשלה. דבר נוסף, המימון המסחרי של פרסומות עבר בהדרגה רק לערוצי תקשורת שתמכו בשלטון. פשוט החברות והעסקים במדינה הבינו ששם צריך לשים את כסף. הבינו את הרמז.
“מחר תדון ועדת הכספים בהצעת חוק לפגיעה בתאגיד השידור הציבורי כאן 11. במקום מועצת התאגיד של השידור הציבורי, קובעת הצעת החוק שהממשלה היא זו שתחליט אם לאשר את תקציב התאגיד וגם כל פרט וכל סעיף בתקציב. אם התאגיד יהיה ביקורתי לממשלה, הממשלה תייבש אותו, או תוכנית מסוימת, ולא תאפשר תקציב. ואם התאגיד יהיה צייתן ואוהד, אז הממשלה תאשר את תקציבו.
“לכן חשוב לי להדגיש, אדוני היושב-ראש, לא מדובר במשהו שולי. חופש הביטוי הוא הכול. הוא הגישה שלנו, הציבור, לאמת, ואם המבצר הזה ייפול – זהו באמת מבצר.
“הסוגיה של הקלון נוגעת לטוהר מידות רוחבי. האירוע הוא לא רק ממשלה ושרים. ובכל פעם אנחנו מקבלים החלטות פה לפי מה שמשרת אותנו פוליטית.
“אי-אפשר להתעלם מהעבודה שאתה מרסק את פניו של היועץ המשפטי לממשלה כשומר סף. לא מדובר יותר בשומר סף. אתה גם לא מסתיר את זה. זה עורך דין פרטי של הממשלה, ברצותה משאירה אותו, ברצותה מפטרת אותו.
“לפני שנעבור לטבלת הסעיפים ולכל הדברים שבעצם אנחנו עוברים ומנפים אחד-אחד כדי להראות בעצם עד כמה הצעת החוק הזאת מכוונת לדבר אחד, להרוס את היכולת של שומרי הסף להגן מפני שחיתות ובדרך ככה משחיתים תפקיד של אינטרסים ציבוריים ב-260 חוקים, אני רוצה לדבר על התמונה הכוללת בכנסת הזאת.
“אני חושבת שהסוגיה של קלון היא לא עוד סוגיה בטבלה שהולכים בה סעיף-סעיף, של כניסה למקרקעין וכו' וכו'. ולכן אני חושבת שזו סוגיה שצריך להעמיק בה, צריך ממש לעבור על כל הסעיפים של הקלון בצורה נפרדת ולהתייחס לזה בכובד ראש.
“ביום שלישי הקרוב יתחילו דיונים בוועדת הכספים על פגיעה בתקציב תאגיד השידור הציבורי, הצעת חוק של האדון בוארון, שאומרת שהממשלה היא זו שתחליט אם לאשר את תקציב תאגיד השידור הציבורי.
“יש כאן עוד מקום שברגל גסה הממשלה הזאת מרסקת את חופש הביטוי, את זכות הציבור לדעת, לא רק את שלטון החוק, לא רק את השופטים ועצמאות הרשות השופטת, אנחנו רואים את זה גם בסגירת גל"צ, אנחנו רואים את זה בוועדת התקשורת הנוראית, שתתחיל לתת רייטינג שהממשלה עצמה תקבע, ופגיעה באיכות ובאמינות של החדשות, ועכשיו מתעסקים בכבשת הרש של הציבור בישראל, תאגיד השידור הציבורי.
“לכן לדעתי הכלל הכי בסיסי בנושא הקלון הוא שאסור שהאדם שיקבל את ההחלטה יהיה תלוי או כפוף למערכת שבגינה הוא נותן את חוות-הדעת הזאת.
“יש כאן שר אוצר שלקח את הזמן, שהיו לו דברים יותר חשובים לעשות – פטור ליהודה ושומרון, לטפל בכספים הקואליציוניים לסטרוק, עוד 800 מיליון שקל למשרד של סטרוק בימים של מלחמה, עוד כסף לבסיס התקציב.
“הדבר היחיד שאולי אנחנו יכולים לדבר עליו כרגע, זה להעלות בצורה מאוד אגרסיבית את המקדמות בגלל העיכוב בטיפול.
“אני העברתי בממשלה פיצויים 400 מיליון שקלים לתיירות. עשינו מסלול מיוחד למורי דרך כדי לשמר אותם. אתם זוכרים את זה? הינה, אומרים לי כאן אכן. מסתבר שכשרוצים יש ממשלה, יש שרים שיכולים לעבוד.
“אני שואלת למה – עוד פעם ארנונה, עוד פעם חל"ת, עוד פעם יישובי קו עימות, עוד פעם כפר ורדים, עוד פעם תיירות, עוד פעם מורי הדרך.
“העיכוב במתווה הוא לא בגלל משרד האוצר; העיכוב במתווה הוא בגלל שר האוצר. זה כמו שהעיכוב בתקציב לא היה בגלל פקידי האוצר, העיכוב בהגשת התקציב היה בגלל שר האוצר והשיקולים הפוליטיים.
“ב-23 ביוני 2025 אתה יו"ר ועדת הכספים, תראה מה אני כותבת: הבוקר היום העשירי למלחמה, הצעתי שבמקום שמאות אלפי עסקים ועובדיהם יהיו בחוסר ודאות, אין סיבה שלא נחוקק חוק מסגרת עם מנגנון קבוע לפיצוי עסקים עם אירוע שבו כלל המשק סגור.
“חוק שיופעל בתקופה של הכרזה על מצב חירום, מאוד רזה, מאוד בסיסי, שלוקח בחשבון הרבה מאוד סוגי עובדים ואז כשיש תקופת חירום מכניסים אותו לתוקף ומתקנים באדפטציות והנטל עובר לאוצר, לממשלה, לחזור עם התיקונים שמתאימים לגופם של דברים וכך הנטל עובר וגורם לכם לעבוד מהר ולציבור יש ודאות.
“אנחנו היום ביום ה-25 למלחמה ואני לא מבינה מדוע למרות הרבה מאוד פניות שלנו, פניות של הציבור, הממשלה הזאת רואה לנכון להתחיל להניע את הדיונים בדברים האלה רק עכשיו. אנשים זקוקים לוודאות, אנשים זכאים לוודאות ודבר הזה הוא פשוט מזלזל.