גלית דיסטל אטבריאן
Galit Distel Atbaryan
“אולי. מה אכפת לך? מה אכפת לך? תקשיב, תקשיב. בתחילת החודש בית המשפט העליון קבע שהצלב האדום מורשה לבקר אסירים ביטחוניים. עכשיו, הקביעה הזו טלטלה את שב"ס, טלטלה את שירות בתי הסוהר, כי החשש האמיתי של שירות בתי הסוהר הוא כזה: ברגע שהצלב האדום – אנחנו זוכרים איזה ארגון זה, אנחנו זוכרים איזה יחס נתנו לחטופים שלנו, החבר'ה מהצלב האדום. אנחנו זוכרים שהם לא הביאו להם תרופות, לא הביאו להם אות חיים, לא ביקרו אותם בכלל; אנחנו זוכרים שהם התנהגו כמו שירות אובר, שברגע שהחטופים שוחררו, הם העלו אותם למונית והביאו אותם לארץ – וזהו, וזהו. מדובר בארגון פרו חמאסי בכסות של ארגון הומניטרי, וזה הכי גרוע.
“לא לאפשר לצלב האדום בשום פנים ואופן – בשום פנים ואופן – לבקר אסירים ביטחוניים. כשישבנו בדיון בוועדה הייתה תמימות דעים בקרב כל הארגונים הביטחוניים.
“כדי לשכנע אתכם, חברי האופוזיציה, אני אספר לכם איך התגלגל החוק הזה: בדיוק הפוך – מייד אחרי הטבח אני פניתי עם הצעת חוק לאפשר אך ורק לצלב האדום – אך ורק לצלב האדום – ביקורים אצל האסירים שלנו, כדי שבאיזשהו אופן הצלב האדום יכיר בזה ויפעל למען החטופים שלנו שם; זה לא עזר. רציתי לשלול מכל הארגונים, מעורכי דין ומארגונים הומניטריים, לבקר את הנוח'בות ואת האסירים הביטחוניים, אבל את הצלב האדום החרגנו בגלל שהיו לנו שם חטופים, ולא רצינו לפגוע בחטופים. זה היה אחרי התייעצות הרבה פעמים חסויה עם כל גורמי הביטחון במדינת ישראל. בסוף החוק הזה לא עבר.
“מכיוון שברגע שבית המשפט העליון קבע שהצלב האדום יכול לבקר אסירים ביטחוניים, הוא בעצם אמר: מהרגע הזה מחבלי נוח'בות, אסירים עם דם על הידיים – שאנסו, שרצחו, שעשו את הפשעים האיומים ביותר שהדעת יכולה לעלות, נגד האנושות ונגד העם היהודי – יוכלו לשבת מול נציגי הצלב האדום ולהתחיל לספר על התעללויות מיניות שמעולם לא קרו, על מקרי אונס שמעולם לא התרחשו, על פגיעות פיזיות ומיניות שאין להן שום קשר למציאות.
“ולמה? מכיוון שברגע שבית המשפט העליון קבע שהצלב האדום יכול לבקר אסירים ביטחוניים, הוא בעצם אמר: מהרגע הזה מחבלי נוח'בות, אסירים עם דם על הידיים – שאנסו, שרצחו, שעשו את הפשעים האיומים ביותר שהדעת יכולה לעלות, נגד האנושות ונגד העם היהודי – יוכלו לשבת מול נציגי הצלב האדום ולהתחיל לספר על התעללויות מיניות שמעולם לא קרו, על מקרי אונס שמעולם לא התרחשו, על פגיעות פיזיות ומיניות שאין להן שום קשר למציאות. וברגע שהצלב האדום ישמע את עדויות הכזב והשקר האלה, הוא ירוץ ויספר את זה מעל כל במה אפשרית בעולם. ויש לו את הכסות של ארגון הומניטרי. אף אחד לא יחשוד שהצלב האדום משקר.
“עכשיו, אחרי הפסיקה של בג"ץ, שהיא חדשה וטרייה, מתחילת יוני, יש לא רק לחץ, אלא היסטריה אמיתית בשב"ס, שאם הצלב האדום ייכנס ויבקר אסירים ביטחוניים ממחר בבוקר, הפיגוע ההסברתי ועלילות הדם על החיילים שלנו ועל הסוהרים שלנו ועל מדינת ישראל כולה – מבחינת השב"ס, זה Given. זה הולך לקרות. זה הולך לקרות מחר בבוקר.
“לכן השב"ס והמשרד לביטחון לאומי פנו אליי ואמרו לי: קחי את החוק ההוא – שהם זכרו –ותהפכי אותו. לא לאפשר לצלב האדום בשום פנים ואופן – בשום פנים ואופן – לבקר אסירים ביטחוניים.
“מדובר בארגון פרו חמאסי בכסות של ארגון הומניטרי, וזה הכי גרוע.
“לכן השב"ס והמשרד לביטחון לאומי פנו אליי ואמרו לי: קחי את החוק ההוא – שהם זכרו –ותהפכי אותו. לא לאפשר לצלב האדום בשום פנים ואופן – בשום פנים ואופן – לבקר אסירים ביטחוניים. כשישבנו בדיון בוועדה הייתה תמימות דעים בקרב כל הארגונים הביטחוניים. אם בעקבות הפסיקה של בג"ץ הצלב האדום יתחיל לבקר את האסירים הביטחוניים בישראל, קחו סטופר ותתחילו לספור תוך כמה זמן עלילות דם בלתי נתפסות על העם היהודי, על מדינת ישראל, על החיילים ועל הסוהרים יתחילו לרוץ מעל כל במה אפשרית. אנחנו לא צריכים את זה. ולכן זה זמן שבו אופוזיציה וקואליציה לא משנים. החוק הזה הוא לא חוק בוטיק, הוא לא חוק ניילונים. הוא חוק שגורמי הביטחון פנו אליי ואמרו לי: אנחנו צריכים אותו עכשיו; מדינת ישראל צריכה אותו עכשיו.
“התהליך הזה כרגע היום מתנהל בשקיפות מלאה וביושרה מלאה, ואני מוקלטת ותוכלו לבדוק את זה אחרי זה.
“החובה האמורה להשקעה בתוכניות המיועדות לילדים, לבני נוער או לגיל הרך תחול על ספק תכנים רשום שמתקשר עם מנויים.
“לגבי הדיבייט עם מה שהיה עם עינת, יושב פה הממ"מ ואומר, גרסה זו או גרסה אחרת, בסוף כשאין חובה התפוקה יורדת.
“שוחחתי עם "רשת" כי אני חושבת שזה מאוד נוגע אליהם הסעיף הזה, והגעתי איתם אמש להסכמות של 40%. היה דיון מהותי לא קצר בכלל בנושא, לכן את (א) אני מוכנה לקבל. את (ב) בשום פנים ואופן לא. ההבטחה שלי הייתה שלא נרד מתחת ל-40%.
“בעיניי אחרי אין-ספור שעות על שוק פרסומי ריכוזי, להוריד ל-40% זה בריא למשק.
“אני חושבת שאם אנחנו נשארים על 90 דקות, חינם לא יהיה פה. זה ברור לי כשמש. אף פלטפורמה שכרגע היא מציגה שבוע קדימה, פתאום תצמצם ל-90 דקות מהסיבה הפשוטה שכולם יעזבו אותה, אז אין פה חינם ואמרתי את עמדתי אלף פעם.
“אני מסכימה על כל מילה אבל הדבר הזה דורש דיון מהותי ארוך, לא של שעה ולא של שעתיים. כרגע אין לנו את הזמן הזה. אני לא יכולה לקבל הסתייגות שלא נעשה עליה דיון מהותי, לכן אני מצביעה נגד.
“אני חושבת שזה ייצר חוק בלתי ישים, ממש ברמה הזאת, ולכן עמדתי הנחרצת היא נגד.
“אני מכבדת מאוד את העובדה שישבו פה אנשים במשך חצי שנה, ולהכניס הסתייגויות שלא קשורות במאומה למה שדובר פה ואז לעשות עליהן מחטף במליאה זה דבר שאני מתנגדת לו מכל וכל, לכן אני מוצאת לנכון לומר לכל היושבים בחדר, אם יש דברים שהם עדיין בדיבייט, אם יש דברים שאנחנו עדיין שוקלים מבחינה מקצועית אני אשקף לכם אותם.
“אני רק אומרת לך את הדבר הבא: אין פה שום כוונה על דברים שאני עבדתי ואנחנו עבדנו ושקדנו עליהם, לתת להם לעבור במליאה כמחטף. במשמרת שלי אני אעשה הכול כדי שזה לא יקרה, ואני אגיד לך יותר מזה.
“לבוא עכשיו ולשקשק את המערך בצורה כזו של 60 שעות או 48 שעות או 36 שעות, לא חוצה אותי ולא יעבור אותי לא כאן ולא במליאה.
“הדיון על ההורדה ל-40% היה גם בוועדה, נדון בוועדה והיה ברור לחלוטין שההסתייגות הזו קיימת.
“תתאימו לנו את המסגרת. רק תקשיבו למה שאנחנו צריכים, אנחנו נגייס. אין פה התנגדות, לא אנטי ציוניות, לא פרזיטיות, לא כלום.
“אני אפתיע אתכם – זה דבר רע, חוצה מחנות פוליטיים. אלימות משטרתית כלפי החברה הערבית זה דבר רע; אלימות משטרתית כלפי מתנגדי הממשלה בקפלן זה דבר רע; אלימות משטרתית כלפי הקהילה האתיופית זה דבר רע. אבל אף אחד, אף אחד לא חוטף את זה כמו החרדים. אף אחד לא חוטף את זה כמו החרדים. מה שאנחנו ראינו היום לא יכול להתקבל במדינה דמוקרטית, פשוט לא.
“אני רוצה לשאול את הדבר הבא. לפני שאני שואלת אני רוצה לומר: אלימות משטרתית היא דבר רע, רע באמת, רע באופן שהופך את הקרביים. אתה לא מאמין שאתה רואה את מה שאתה רואה כשאתה חי במדינה דמוקרטית. שוטרים שמרביצים למפגינים זה מראה שהעיניים שלי לא יכולות להתרגל אליו.
“אבל אף אחד, אף אחד לא חוטף את זה כמו החרדים. אף אחד לא חוטף את זה כמו החרדים. מה שאנחנו ראינו היום לא יכול להתקבל במדינה דמוקרטית, פשוט לא.
“לראות ילד זב דם, חצי פרצוף מלא בדם, ילד. אני מזמינה אתכם לחשוב מה היה קורה אם הילד הזה לא היה חרדי עם כובע אלא ילד צעיר ותל אביבי באיילון באחת ממחאות קפלן. כל מהדורה הייתה נפתחת עם הילד הזה, כל שעה הייתה נפתחת עם הילד הזה, מהדורה אחרי מהדורה אחרי מהדורה. אני רוצה לשאול אתכם מה היה קורה אם גברים ישראלים ציונים ראויים שמתנגדים לממשלה – וזכותם – במחאת קפלן – וזכותם – היו מצולמים אחד אחרי השני עם מכנסיים שהמשטרה הפשילה כשהרגליים שלהם זבות דם כי גררו את הרגליים שלהם בלי מכנסיים לאורך הכביש. מה היה קורה אז בעולם התקשורתי? האם יש מהדורה אחת – ברדיו, בטלוויזיה המשודרת, הטוויטר היה מתפוצץ. אבל הם חרדים. אולי יאזכרו את זה אזכור שמיני או עשירי, אחד לפני תחזית מזג האוויר, אולי, ביום טוב.
“אנחנו מתנהלים אליהם כמו שהעולם האנטישמי מתנהג אלינו, ואנחנו רואים את זה היום בדם ברחובות. חלאס, זה לא יכול לקרות. אני קוראת לעם ישראל להתעורר. מה שעושים היום למגזר החרדי הוא בלתי נתפס, הוא דיני נפשות. מגזר קטן שמוקף ברוב שכל הזמן מתלהט נגדו. אני מבקשת לפתוח את העיניים ולראות את זה. הם זקוקים לעזרה של כל אחד ואחד מאיתנו. תודה רבה.
“למה אני רואה שוטר בועט בראש של מפגין חרדי, כשהמפגין נמצא שוכב על המדרכה, לא חוסם אף אחד, משותק לחלוטין על המדרכה? למה השוטר בועט לו בראש פעם אחר פעם אחר פעם?
“אבל הם חרדים. אולי יאזכרו את זה אזכור שמיני או עשירי, אחד לפני תחזית מזג האוויר, אולי, ביום טוב.
“פניתי אל הייעוץ המשפטי, אני גם פונה פה אליך, פנחס, אני מצפה לאיזה שהוא הסדר שונה בקריאת ההסתייגויות כדי שלא נוריד את החוק רק בגלל הדיונים על ההסתייגויות, כי בקצב הזה אני לא רואה את העבודה המאומצת, את כספי הציבור, את המאמץ של חצי שנה עבודה שיירד בגלל שאנחנו לא מספיקים להצביע על ההסתייגויות, זה פשוט לא מתקבל על הדעת בעיניי.
“אני עדיין אומרת, כשאני מסתכלת על הליך חקיקה תקין של כנסת לא יכול להיות שעבודה מקצועית ומאומצת של חצי שנה של כל כך הרבה אנשים שהגיעו לכאן תרד בגלל שצריך עכשיו לשבת ולהקשיב לבדיחות במשך 120 שעות.
“זה היה כדי לוודא שלא ניפול למקומות של צנזורה.
“אבל בגלל החשש, אני אנסח סייגים מסוימים לנוסח הזה. אני אדבר עם חברי הוועדה, מהקואליציה, אנסה לשכנע אותם, מתוך תקווה שנוכל לתקן את הנוסח הזה.
“אני מסכימה שצריך לגדר, כדי להימנע מהמקרה הגרוע ביותר, מדובר במועצה של אנשים סבירים, נורמטיביים, חילוניים ברובם. אני לא רואה מצב שבו הם יורידו 90% מהתכנים בישראל נראה לי היפותטי לגמרי.
“הייתה פה פעולה יפה, הייתה פה אסטרטגיה, לא יודעת של מי, יש את החשודים המיידיים שלא רוצים שהחוק הזה יעבור, חברי הכנסת והמפלגות החרדיות היו בעד החוק, עד שזה צץ.
“ברגע שאומר השר שהמועצה תקבע כללים, אנחנו רואים מי האנשים שישבו שם, אני מניחה שהכללים שייקבעו כן יכניסו יצירות ישראליות שיש בן תכנים של אלימות, או יחסים מיניים. קשה לי להניח שהמועצה תצנזר את זה וגם אם כן, יגיע לוועדת הכנסת.
“יסמין, כל מה שהחוק הזה אומר שאם אדם מניח תפילין, והוא לא עושה את זה באופן הפגנתי והוא לא עושה את זה באופן פוליטי והוא לא עושה את זה כפרובוקציה, ואני ממש כותבת את זה בחוק, והוא לא עושה את זה כמחאה על משהו, והוא לא מפריע לסדר הציבורי, והוא לא מסכן אף אדם, פשוט אדם עומד בצידי הרחוב ומניח תחת עץ תפילין, מותר לו – זה החוק.
“את עושה כפייה דתית. ולא רק כפייה דתית, את עושה כפייה דתית של יהדות מסוג אחד בלבד – כאילו קיבלת איזה קושאן על היהדות. היהדות היא של כולנו, היא לא רק שלך.
“זה מאוד חורה לי שאנשים אומרים פה שעיקר התקיפות מופנה כלפי תפילות אורתודוקסיות, כשבפועל יש המון תקיפות נגד בתי כנסת רפורמים.
“הסעיף היחידי אומר שכל יהודי יכול להתפלל במרחב הציבורי כל עוד הוא לא מפריע לאף אחד אחר – זה החוק. כל יהודי. גם רפורמי, או רפורמית.
“המסורתיים לא מבקשים להפריד בין נשים לגברים במרחב הציבורי.
“הקבוצה הישראלית הגדולה ביותר בפער ענק היא המסורתיים – אלה שלא מגדירים את עצמם כחילוניים, ואלה שלא מגדירים את עצמם כחרדים. המסורתיים על הספקטרום האורתודוקסי. המיעוט החילוני לא יקבע לשאר מדינת ישראל.
“גם כאזרחית דמוקרטית ובעיקר כיהודייה, אני לא חושבת שהדרך אל הקדוש ברוך הוא יכולה להגיע דרך כפייה.
“הטקסט אומר: בן אדם יכול להניח תפילין בלי שיפריעו לו, וזאת אם הוא רפורמי, אם היא רפורמית, מי שרוצה, מה שרוצה. החוק לא מפריד בין יהודי ליהודי, החוק לא אומר איזה יהדות עדיפה.
“החוק אומר שאדם יכול להתפלל במרחב הציבורי שלא על מנת לעורר פרובוקציה, כפי ראות עיניו.
“אני ראיתי לא מעט פעמים מקרים שבהם מנהל התעמר בתלמידים. לדוגמה, כל החבר'ה בבית ספר ברמת גן אספו כסף. במקום לקנות לעצמם טלפון חדש, הם הלכו וקנו תפילין קבוצתי כדי להתפלל בזמן שהיו חטופים.
“ומכיוון שאני מחזיקה ממך כבן אדם שלפחות ליבו ומוחו שווים, הרי גם אני וגם אתה רואים שלאורך העשורים האחרונים, ובאופן מתגבר והולך, האוכלוסייה האורתודוקסית, אפילו המסורתית – ביום כיפור 2023, ימים לפני הטבח, נשים מסורתיות הן אלה שהותקפו. הזמרת דקלה הותקפה. ואתה פה מקריא לי את הרמב"ם, ובכל הסעיפים של הרמב"ם החוק הזה לא סותר אלא מעגן. מותר לכבד גם אדם עם ערכים דתיים.
“הדבר היחידי שנשאר בסעיף 5 זה (3): "בכל מוסד שבו הוקצה אזור ראוי לתפילה יהודית שנמצא בשימוש באי המקום למטרה זו, רשאי בעל הסמכות להגביל את התפילה בציבור לאזור זה.".
“אם המרחב הציבורי הוא מרחב ציבורי, הוא שייך לכולם ולכולן. לא יעלה על הדעת שנשים ולהט"ב וערבים יהיו מודרים מהמרחב הציבורי כי מישהו רוצה לנהל פולחן דתי כזה או אחר.
“זאת אומרת, החוק ממש אומר שאם אתם רוצים לייצר עמדת כוח או פרובוקציה דרך הנחת תפילין, אני לא איתכם.
“להפוך את היהדות לכלי של פילוג, לכלי שמקצין, לכלי שמפחיד בני אדם, זה הכי רחוק ממני.
“מה אם אישה דתייה רוצה להתפלל כפי ראות רצונה? למה את יותר טובה ממנה?
“החוק הזה הוא חוק של חופש, לא של כפייה. הוא חוק שבא ואומר שבמדינה היהודית היחידה בעולם, מותר לאדם להתפלל במקום ציבורי או להניח תפילין במקום ציבורי.
“אתה שותף שלי במאבק על הפלייה נגד מזרחים, אתה בין הבודדים שמכירים בזה שזה קיים ושזה לא הסתה, ובגלל זה אני יכולה לדבר איתך.
“משרד החינוך מגוון, והמון פעמים מנהלים מייצרים לעצמם מיקרו קוסמוס בתוך בית הספר.
“באמת אף אחד לא בא עם ציון: אני יהודי יותר טוב, ישבו פה נציגים של רפורמים ואמרתי לה שהחוק הזה יגן אליכם, כי אם יתקיפו נשים רפורמיות במרחב הציבורי שבוחרות להניח תפילין, אז החוק הזה מגן עליהן לא פחות.
“יש למעלה ממיליון אנשים כמוני שהולכים עם ג'ינסים, שרואים נטפליקס, שעובדים במקומות חילוניים ושמתפללים לפי התפילה האורתודוקסית. גם להם מותר שתהיה יכולת להתפלל בציבור.
“ישבו נשים מסורתיות, לא חרדיות, לא כלום, תל אביביות שהולכות עם ג'ינס, בהפרדה עם מחיצה בגובה כזה, ארבע גדרות בגובה כזה, והרגו אותן ופוצצו להן את התפילה וגררו אותן.
“זה נורא מצער שדווקא היהדות הופכת לגורם משסע ומפלג במקום להיות גורם של אהבה, אחדות וגאווה גדולה, כפי שהיא אמורה להיות.
“אבל אם עובד במוסד ציבורי מבקש להתקין מזוזה בכניסה לחדר האוכל, בחדר הישיבות שהוא בא אליו פעם בחודש, צריך לאפשר לו. את זה אני רוצה להשאיר. הסעיף הזה הוא דקלרטיבי.
“ואז התרעתי ואמרתי: בסוף זה יגיע לבג"ץ. בסוף זה יגיע לבג"ץ. וכשזה יגיע לבג"ץ ואין חוק, אנחנו נעמוד מול שוקת שבורה. ובאשר יגורתי, כמו שאומרים.
“אבל אז נכנס בג"ץ ומייצר מציאות דה-פקטו. אני מצטטת גדולים ממני, עד שאין חוק, מי שרוצה, שיכנס, ואתה שומע פה את הבעייתיות.
“לעכב את החוק לעוד שלב שמי יודע כמה זמן הוא יימשך – לפעמים צריך לקבוע מסמרים ולהעביר קריאה ראשונה כדי שהגורמים יתחילו להבין שכן, אתם צריכים להידרש לזה, כי אם אתם לא תידרשו לזה, זה יעלה לשנייה ושלישית בלי העצות הטובות שלכם.
“עד לפני 7 באוקטובר הייתה שם שנאה הדדית יפה וטובה, כרגע הם מאחדים כוחות, כשהמכנה המשותף הוא שנאת יהודים, אני אפילו לא אומרת שנאת ישראל כי מה שעומד בבסיס הדבר זו לא מדינת ישראל, זו הקונסטלציה החיצונית, זו שנאת יהודים, זה וירוס עתיק שאי אפשר להיפטר ממנו.
“ולכן אני חושבת שהפתרון לנסות בתוך ההצעה הזו לחשוב על גורם אחר שיחליף את הצלב האדום, נראה לי שזו פשרה טובה בין השתיים.
“כבר אז הייתה מחשבה להוציא את השו"ן, את השבויים והנעדרים ולהתמקד בחקיקה קבועה.
“אני חושבת שיחד עם ההצעה הזאת שווה לפני ההצבעה לקריאה השנייה והשלישית להעביר לממשלה לנסות למצוא ארגון הומניטרי ממדינה ידידותית, ארגון ששומר על הומניזם ולא מופעל מטעמים אנטישמיים שישראל יכולה לסמוך על נציגיו, ולהציע את הארגון הזה על פני הצלב האדום.
“ברור לי שגם במשרד לביטחון לאומי וגם לתחושתי הצלב האדום הוא ארגון עוין את ישראל.
“אנחנו פה כדי לחסוך נזק הסברתי לישראל, וכמו שאמרתי בתחילת דבריי, הוא יכול להיות מכל כיוון, לכן גם ברמת הניסוח נשמח מאוד לעזרת משרד המשפטים וגם לשמוע את עמדת ראש הממשלה, את המדיניות שלו.
“ואז הגעתי למסקנה שלאפשר את זה לדרג המדיני זה לאפשר דשדוש, זה לאפשר כניעה, זה לאפשר חששות, זה לאפשר סחיבת רגליים. לא באה בשורה.
“הרי ברור לך כמו שברור לי שמשא-ומתן יתקיים. אין שום פלטפורמה חפצת חיים שתסתפק ב-90 דקות Catch-Up. משא-ומתן יתקיים וכסף יעבור מיד ליד.
“לא, חזרתי ואמרתי שמבחינתי במובן אחד זו פונקציה ריקה ובמובן אחר זו יכולת של פלטפורמות קטנות כגדולות להגיע למשא-ומתן עם גוף ריכוזי חזק כל כך הן סוג של יתרון במשא-ומתן. הם ישלמו ויוציאו כסף מהכיס – אין לי שום ספק בזה.
“יש פה לפחות שתי פלטפורמות שאומרות שבמידה ואנחנו נעשה כרצונכם הם ייצאו מהשוק.
“אתם כל הזמן – אסף, נגה, שי – ציינתם שהעובדה שהם שוק פרסום פוגעת בכם באופן משמעותי. זו הטענה שלכם.
“אתה אומר שברגע שהם מקבלים חברות חדשות, שידורי חדשות ויכולת לפרסם הם מהווים תחרות שלא הייתה לפני כן. עכשיו היא על השולחן, היא משמעותית, קריטית והיא תיפגע בך.
“אבל יש לך פה שחקן שאוחז ב-70% משוק הפרסום בישראל. זה ריכוזי.
“לכן ברגע שתיפגעו משוק הפרסום ולא יהיה לכם כפי שיש לכם כרגע רוב יחסי על שוק הפרסום בישראל בתקשורת המשודרת אז תתבטל לכם חובת ההעברה ותוכלו להיות ככל השחקנים.
“אני מבינה שהיא תפגע בך ולכן הרף הוא 50% ובוודאי תוך שנה שנתיים תרד ממנו. למה אנחנו בכלל מתדיינים? הצפי שלך הוא שתיפגעו – ואני מסכימה איתו – בגלל עידוד התחרות.
“האפשרות השנייה היא שזה לא יהיה לנצח אלא ברגע שהשוק ייפתח ועוגת הפרסום תתחלק אחרת אז הם כבר מירדו מהחובה הזו. בעיניי יותר הוגן כלפי הערוץ המדובר לבחור את האפשרות השנייה.
“דובר פה מצד אחד של השולחן על אי-שוויון חוקתי וסימון של ערוץ מסוים ומהצד השני של השולחן דובר על הפקעת ערוצים. הטיעונים משני צדי השולחן ברורים וידועים.
“התפקיד שלנו כמחוקקים הוא האם זו הפרה ריכוזית אם – אפשר להגיד שכן ואפשר להגיד שלא – לשחקן מסוים מתוך 14 שחקנים יש מעל 50%. זו השאלה.
“בעיניי זו לא פונקציה ריקה כי היא לוקחת שחקניות שנמצאות כרגע בדרגות שונות של מצוקה מול קשת ונותנת להן איזשהו יתרון במשא-ומתן שכמו שהגדיר אותו המנכ"ל יכול להיות לא פעם אלים כי אתם Must-Have.
“מי שיקבל את ההחלטה על בסיס הנתונים המפורשים זו המועצה. והיה ואין שחקן בטלוויזיה המשודרת שמעוגת הפרסום מקבל למעלה מ-50% - - - זה לא התפקיד שלנו.
“אני חוזרת ואומרת שוב, יש אנומליה בישראל ואני מתקשה מאוד להאמין שיש אנומליה אקוויוולנטית בעולם המערבי. יש פה שוק מרובה שחקנים בו לשחקן אחד יש מעל 50% מעוגת הפרסום.
“זה מראה שאתה חושב אדוני המנכ"ל שעוגת הפרסום תתחלק בצורה פחות ריכוזית ושאתה מאמין בחוק עצמו. אני מסכימה עם זה לחלוטין.
“אני לא פה כדי להגן על ערוץ 14. אני מבקרת פה פעם אחר פעם את ערוץ 14 שלא מגיע לישיבות ושלא משתתף בדיונים פה. התמריץ שלי הוא אחד – הגינות ופתיחת שוק.
“את לא שומעת את סלקום, הוט ויס מאחורי הקלעים איך הם מסבירים את המשמעות. אני לא אכנס למידע חסוי שהתבקשתי לשמור לעצמי. יש פה מצוקה אמיתית של סלקום.
“השוק השתנה והצריכה הישראלית השתנתה. זה לא ניחוש, זה לא תחושה וזו לא אינטואיציה. מי שלא מבין את זה לא צריך לשבת בוועדה הזו כי הוא לא מבין בתקשורת.
“אני חושבת שהפתרון שהמנכ"ל עומד לתת הוא פתרון אינטליגנטי ומעיד על ניידות בתוך שוק התקשורת. לדעתי זה פתרון הוגן והגון לשני הצדדים.
“איזה קשיים? אין החלטה כרגע. למה את לא מדברת גם על השיקולים שלהם? שמעתי אותך רק מסבירה למה לא. תגידו שאתם נגד.
“אדוני המנכ"ל, האם יש לך נתונים קשיחים שמראים שלקשת 12 יש מעל 50% משוק הפרסום בישראל כרגע?
“היועצת המשפטית לממשלה הייתה יכולה להורות על סגירה והחשכת מסכים בערוצים שמשדרים חומר לא מידתי. ואני שואלת אתכם, איפה היא הייתה עושה את זה? ב-14 או ב-12?
“אנחנו רוצים תקשורת בלי צנזורה, לא לשמאל ולא לימין. אנחנו רוצים שוק פתוח שמאפשר לשחקנים צעירים, ליזמים, להיכנס לעולם התקשורת ושיהיה להם סיכוי אמיתי לייצר תקשורת חדשה, רעננה – לא אכפת לי מאיזה כיוון, מכל כיוון שהוא.
“זה כנראה החוק הכי מורכב, הכי ארוך, הכי קשה להבנה, הכי מסועף, ואחד החוקים הכי חשובים בארבע השנים האחרונות. חוק שמשנה את פני התקשורת בישראל מהקצה אל הקצה – הינה אתה.
“מה שעמד לנגד עינינו זה חופש הביטוי, לא הצלת הימין; מה שעמד לנגד עינינו זה פלורליזם של דעות; מה שעמד לנגד עינינו זה אנשים שבמשך 80 שנה לא מצאו את עצמם בשום ערוץ על השלט, ופתאום יש להם ייצוג; מה שעמד לנגד עינינו זה דמוקרטיה אמיתית, חופש דעות וביטוי לכולם. ולכן אני, בעשר אצבעותיי, הדפתי את כניסתה של היועצת המשפטית לממשלה לתוך חוק התקשורת ולתוך אסדרת התקשורת, ואת השפיטה של התכנים. אנחנו רוצים תקשורת בלי צנזורה, לא לשמאל ולא לימין. אנחנו רוצים שוק פתוח שמאפשר לשחקנים צעירים, ליזמים, להיכנס לעולם התקשורת ושיהיה להם סיכוי אמיתי לייצר תקשורת חדשה, רעננה – לא אכפת לי מאיזה כיוון, מכל כיוון שהוא. אנחנו מעודדים שוק תוסס. החוק הזה יוביל למהפך תקשורתי, ולא רק מהצד של גופי התקשורת, אלא גם מהצד של הצרכנים. החוק הזה יגרום להוזלה משמעותית בכל כך הרבה תחומים לצרכן שיושב בבית.
“ולימין אני רוצה לקנח ולומר ככה: בחצי השנה האחרונה אני הבנתי איך קורה שאנחנו מצביעים ימין ומקבלים שמאל. אני ארחיב על זה בהזדמנות אחרת, לא ברגע החגיגי הזה. אבל אנחנו לא יודעים לזהות מוקדי כוח, אנחנו לא יודעים להילחם בזמן אמת. אנחנו יודעים לריב בטוויטר מעולה, אבל הטוויטר הוא הסחת דעת, כי מי שנתן בראש בוועדה הזאת זה השמאל, זה חברי הכנסת של השמאל, של האופוזיציה, זה הארגונים האזרחיים של השמאל. ראית את השמאל חד שם, מזהה בדיוק מה עומד על השולחן, והימין נעדר לגמרי. זה מבחינתי לפחות תמרור אדום ותחושה של תסכול גדול מאוד לראות עד כמה בימין לא מבינים מתי נוצר כוח. לא בוכים אחרי חמש שנים בטוויטר, אלא נלחמים בזמן אמת. העובדה שרק אני והשר קרעי נלחמנו על תקשורת הימין כולה בוועדה הזאת מטרידה אותי מאוד מאוד.
“העובדה שרק אני והשר קרעי נלחמנו על תקשורת הימין כולה בוועדה הזאת מטרידה אותי מאוד מאוד.
“אוקי, אבל לי יש דעה וגם לשר יש דעה. אני אוהבת את המודל הזה מאוד.
“ברגע ששחקן אחד יורד מ-50% הוא כבר לא מחויב לתת את זה בחינם.
“השחקן הספציפי הזה חזר ואמר בוועדה שמהרגע שאנחנו פותחים את הפלטפורמות לפרסום זה משנה את חוקי המשחק. אתם במו פיכם אמרתם שזה כנראה ינגוס בפלח הפרסום שלכם.
“ליעד, אתה מתעלם מהעובדה שהמנכ"ל בא ואמר בכנות וביושר שעד היום הוא לא היה מוכן לעמוד מאחורי הסעיף הזה אבל היום הוא עומד מאחוריו, מה שאומר שאין כרגע פערים ביני לבינו.
“המנכ"ל אמר ששוק תקשורת שיש בו לשחקנית אחת מתוך שלל שחקניות 50% מעוגות הפרסומות, הוא באמת ריכוזי, הוא באמת לא טוב, לכן הוא משנה את זה.
“אם החוק יתניע, הוא יפתח תחרות אמיתית, ואם הוא יפתח תחרות אמיתית, שוק הפרסום יתחלק אחרת.
“למה זה חוקתי אם, מה שאנחנו בעצם אומרים זה שיישומון לא יעלה באופן וולונטרי משחק בשבת. הוא לא ימנע מערוץ לשדר. הוא בעצם לא חוסם אף אחד.
“תני לי רשימה של 100 דברים שהיישומון חייב לשדר. אני לא רוצה לראות ספורט. אם האירוויזיון בשבת, אני אוהבת אירוויזיון. אם אף אחד לא ישדר, למה היישומון מפלה אותי?
“רק שאנחנו מותקפים בגלל שאנחנו יהודים, לא בגלל שאנחנו, אזרחי ישראל ערבים שווי זכויות כפרה עליהם, הכול טוב.
“לכן הפתרון היחיד מבחינתי ופה אני אעמוד כחומה בצורה, אין פיקוח על התכנים האלה כי כל צד יבוא ויצנזר או יחשיך מסך. הוא מסית, לא הוא מסית. אנחנו בתמונת מראה, צריך להבין את זה וצריך לדעת איך לעבוד את זה.
“ולהיות אנטישמיות היום בארצות הברית זה כאילו הכי בון טון, הכי לוחם חופש, הכי לוחם בעד הדמוקרטיה.
“יש לכם התנגדות להגביל את מספר הערוצים? אם אנחנו נעשה את זה נניח מפיץ תכנים מינימום עשרה ערוצים. יש התנגדות?
“אני אשב פה ואגן על סרטים אומנותיים כמו שציינתי עכשיו על הסרט אור ועל הרבה מאוד תכנים, שהציבור החרדי לא מסוגל לשמוע, לא מסוגל לראות. אני אגן על האומנות וממש לפני חמש דקות ראית אותי נלחמת כמו לביאה שלא תהיה צנזורה על האומנות בישראל.
“לכן אלף צעדים אחורה. הממשלה לא יכולה, לא יכולה להתערב.
“את יודעת שבארצות הברית ציונות עשויה לפגוע בנפשם של אנשים שוחרי שלום? המילה להיות ציוני היא מילה פוגענית. היא מילה מסיתה, כיום.
“יש לסעיף הזה משמעות סימבולית. כמעט ולא תהיה לו משמעות מעשית. כל חייל יכול לפתוח את היישומון בשבת ולצפות במשחקים שמשודרים בכל הערוצים, למעט המשחקים שלא משודרים, שנייה.
“תסביר לי איך אתה או למה אתה לא מודאג מהעובדה שהוא יבוא ויגיד וואלה, לא בא לי על החובות בישראל. אני סוגר את החברה בישראל, הולך על הטיקט הבין לאומי. תסביר לי, כי זה החשש שעולה פה בשולחן.
“היישומון עובד בשבת. יפה? יפה. ערוץ 12 נמצא ביישומון ומשדר בשבת. יפה? יפה.
“לקבל את שלושת הסעיפים עם הסיפה. יותר מגדר את הצניעות, את השמירה על עיני הילדים מאשר לקבל את מה שאתה בוחר לקבל.
“במיוחד שהיום אנחנו בעידן הסובייקט. אין אמת אובייקטיבית, יש אמת סובייקטיבית. מה שמידתי לו הוא אסון לו.
“אני חוזרת ואומרת, כשאנחנו מדברים על הסתה, מהי הסתה? הסתה בין בן אדם אחד זה דעה סופר לגיטימית בעיני בן אדם אחר. אני לא מעוניינת שהממשלה תיכנס לדברים האלה.
“מניעה יזומה זה אם אחד הערוצים היה בוחר לשדר בשבת את המשחק והיינו קובעים בחוק אנחנו מצנזרים את השידור.
“אף פלטפורמה, אבל היישומון שמדינת ישראל חתונה עליו ישדר אותו בשבת סימבולית לי זה כואב.
“החייל שאת מדברת עליו ייכנס ליישומון, ייכנס ל-11 ויצפה במשחק. מתי לא? כשהוא לא משודר באף פלטפורמה, היישומון מיוזמתו, או באף ערוץ, היישומון מיוזמתו לא יעלה את המשחק.
“בלי הסיפה אי אפשר לקבל את זה, אנחנו חייבים לקבל את הסיפה. אין סדרה בטלוויזיה שצולחת את זה בלי הסיפה.
“אבי, אם אנחנו לא נכניס את הסיפה הרבה מאוד תכנים שמשודרים היום לא יוכלו להיות משודרים. ולא מסיבה טובה.
“כל עוד כל הצדדים המעורבים בדברים חושבים שיש פה פגם חוקתי אז אני בסדר עם זה. אין פה שום אי-שוויון חוקתי. היה אי-שוויון חוקתי ואנחנו מתקנים אותו.
“כל מה שהפלטפורמות אמרו עכשיו – ואני משתדלת לשפוט לפי הצדק או לפי אומנות האפשר – הן צודקות בעיקר לגבי כך שבריכת הכסף ממנה אנחנו ניקח להפקות מקור גדלה ברמה גבוהה ביותר.
“סעיף 74 אומנם לא היה בלו"ז בצורה מוגדרת אבל אנחנו הקדשנו לו כל כך הרבה זמן. כמעט בכל נושא נגענו ב-74. הדברים עלו ואני שאלתי את הייעוץ המשפטי והח"כים. לומר שהנושא לא נדון לעומק בוועדה הזו זה שקר גס.
“אם אתה חש שלקשת 12 או לחברת החדשות, חייבת להיות הפרדה מבנית ואתה מבקש שנגן על זה, בבקשה.
“ברור לחלוטין שהאלטרנטיבה בלי החוק הזה, היא גרועה אלפי מונים.
“יש כל כך הרבה ערוצי ספורט ושחקנים חזקים, יש תאגיד שידור אחד שהוא המים החיים של היוצרים ואני לא הולכת לשחרר עוד 100 מיליון לספורט.
“תאגיד השידור הציבורי, נועד לייצג את המהות של מדינת ישראל, של התרבות שלנו.
“או שמבטלים את חובת ההפרדה, או שאתם מוחרגים. אלה שתי האופציות, זה מה שעומד על השולחן.
“כשמסתכלים על הערך של טובת הציבור, מול הערך של שמירה על מקום עבודה של אנשים, בעיניי, המנכ"ל צודק.
“בדרך כלל, כשמחוקקים חוק, יש תקופת מעבר. ככה זה עובד. בין אם החוק היה מפוצל ובין אם לא היה מפוצל. זו המציאות. היא מורכבת.
“איך הרשות מוודאה שאת לא נותנת את הערוץ הכי זניח שיש לך, ואת הבוננזה משאירה לא ביישומון?
“אתה מצפה, עמוס, שגם הערוץ המשתתף וגם הפלטפורמה ישלמו?
“חשוב להבין שאנחנו לא מייצרים מדידת רייטינג, אנחנו לא מדברים פה על מדידת רייטינג. נתונים גולמיים שמופיעים בזמן אמת.
“אני חושבת שהדין לתאגיד הציבורי אמור להיות שונה מהדין עבור חברות מסחריות. אני מקבלת את זה ששבועיים מעקרים את ה-VOD של התאגיד, ולכן הפשרה שאני מציעה היא שבוע.
“מה שנגה אומרת הוא, שערוץ 12 משדר את הישרדות וערוץ yes משדר את פאודה, ואנחנו נדע כמה רייטינג יש או אין להישרדות, לא נדע כמה רייטינג יש לתוכנית הדגל הישראלית החדשה של yes.
“זה ברור, זה נכנס רק ביישומון. ועדיין, אני אומרת לך, יושבים פה אנשים שמשקיעים מאות מיליונים ונמצאים ביישומון בחינם.
“אני כבר קיבלתי לפני שעה את העובדה שהגידור של תכנים פתוחים מקובל עליי כי הוא פחות או יותר דרך האמצע.
“אני רוצה לומר לכל היושבים פה בחדר, עד סוף השבוע הזה החוק הזה יסתיים ראס בן אמו. אם אנחנו צריכים לשבת פה מהיום עד כניסת שבת, זה מה שיהיה. לא נישן, לא יהיו הפסקות.
“ולכן התיקון שאני מקבלת, הוא התיקון שכרגע מכל מה שנאמר בחדר מקובל על דעתי, וזה לשמור על הפלטפורמות מפני פרסום של ערוצים שאינם רלוונטיים.
“הופ קטנטנים אוחז ברגל אחת של הנימוק, ולא אוחז ברגל השנייה. להופ קטנטנים, לעיניי, לעיני השר ולעיני המנכ״ל, אין חשיבות ציבורית.
“אנחנו יודעים היום שלנתוני הרייטינג של ערוצי האקטואליה ושל שידורי החדשות יש משמעות רחבת היקף מכל כך הרבה אספקטים שפירטנו עליהם, וזו המשמעות העיקרית. המשמעות המשנית, היא גם שתהיה שקיפות למפרסמים, שיקבלו נתוני אמת.
“אנחנו רוצים לשמוע ממך כרגע מה יחסי ההתקשרות שלכם עם הפלטפורמות. אנחנו הבנו שכרגע הכול בחינם, למעשה, חוץ מה-VOD.
“אדוני השר, קח את ההערה של נגה בהתחשב בעובדה שביום מן הימים גם לפלטפורמות יהיו באמת שידורי חדשות.
“זאת אומרת, האיכות המקובלת תישמר No matter what. אני רוצה לאתגר אותך, מה קורה אם בלינק אנחנו רואים שזה עובר מ-HD ל-SD?
“את מבינה את ההבדל בוודאי בין פלטפורמה מסחרית לבין גוף שממומן על ידי הציבור. זאת אומרת, אתם גם ממומנים, ובמידה ותגבו כסף, אתם מקבלים עוד כסף שהוא בעצם הכסף של הציבור.
“אלעד, הלו, מה ההתנגדות לקחת את הקריטריון של פרסומות?
“לא ביקשתי שיבדקו את הסעיף הזה כדי לשלול אותו, ביקשתי שיבדקו את הסעיף הזה כדי שחלילה הוא לא ייפול אחר כך בבג"ץ, כדי לשמור עליו.
“החדר המה וסער, הדיון היה לא ענייני. חילופי האשמות, חילופי עלבונות, עוד הפעם בעיות כלליות ממעוף הציפור. לא היה דיון ענייני.
“מה שאומרות הפלטפורמות זה בעצם, אתם רוצים למדוד חדשות, סבבה, אל תפתחו את זה ברמה כזו שהופ קטנטנים, דרמה 12, קומדי 13, כל הערוצים שלי בשלט יהיו פתוחים. תגדרו את זה לערוצים שמשדרים חדשות.
“אני רוצה לפתוח בזה שמה שהיה פה אתמול לא מקובל עליי בשום צורה.
“הציבור הישראלי הוא צרכן כמעט נרקוטי של אקטואליה וחדשות.
“כבר אמרתי אין ספור פעמים שהעובדה שהקואליציה תקשור את הימין, החברות האזרחיות של הימין, כולם באופן קונסיסטנטי, נעדרים מהוועדה הזו, ומי שיש לי פה זה את השר קרעי, כן, לפעמים גם אני נשענת עליו.
“ככל שהמועצה תכונן, ייקח לה שנתיים להתחיל את האכיפה. לכן כאשר ובמידה ומייד אחרי הבחירות יחודש החוק בסעיפי הפיצול, ושר התקשורת, יהא זה אשר יהא, יפתח בחקיקת האכיפה והחדשות, כמעט לא יישאר פער, בזמן שהמועצה- -
“אין שום מדינה מערבית שבה גוף התקשורת יכול לבחור אם תהיה הפרדה מבנית או לא? הרי ישבו פה, הראו כל כך הרבה ארצות שבהן אין- -
“לא זוכרת חוק שחוקק ושקיבלו בו כל כך הרבה אנשים זכות דיבור על כל סעיף. כל טענה נבחנה בהופכין ומקדימה ומהצדדים. זה מה שעשינו פה חצי שנה בעבודה מאומצת. אני עומדת ב-100% מאחורי החקיקה.
“איפה שלשר הייתה לקונה משפטית, והוא לא ידע להחליט מה צריך להיכנס משפטית ומה לא, שגית אפיק, היועצת המשפטית של הכנסת, ישבה איתו לנגד עיניי סעיף סעיף, פסקה פסקה, תת סעיף ותת סעיף.
“מן היום הראשון שהוועדה הזו כוננה, מהיום הראשון ישבה היועצת המשפטית לכנסת עם השר בפגישה אחר פגישה אחר פגישה, ופיצלה איתו את החוק. הנושא של פיצול החוק היה ידוע ועל השולחן מהיום הראשון.
“הסיבה שאני יושבת כאן – אידיאולוגית, והסיבה שבגללה זה יכול להיראות כאילו אני עושה את דברו של השר קרעי, היא מכיוון שאני שותפה לחלוטין לעמדתו של השר, גם מרמת מעוף הציפור וגם ברמה הכי פרטנית בחוק הזה, והסיבה שיש לי כוח כל בוקר לקום בזמן שאני יכולה ככה באווירת סוף קורס לסיים את הקדנציה האחרונה שלי כח"כית, היא כי אני מלאת הערכה, וההערכה הזו הולכת ונבנית מיום ליום לנבחר ציבור המוכשר, האמיץ, החכם, המבריק, זה שמחזיק באמת בעמדות אידיאולוגיות בנחישות, שעושה את זה בשום שכל, שבקיא מאוד מאוד מאוד בתחום העיסוק שלו.
“את התווית את הפיצול. את אמרת לנו, הרי לשר קרעי אין את הידע. נעזרנו בך ועזרת לנו מאוד שעות על גבי שעות, מפגש על גבי מפגש, איך ייראה פיצול.
“עד כדי כך שאני בחרתי להדוף אפילו דברים כמו מוסריות ותקינות, רק כדי שלא יהיה אפילו בזעיר אנפין יכולת להכריע על תכנים ולהחשיך מסך לימין.
“הדברים הולכים לזה שגם התקשורת בישראל תהיה כפופה. התוכן שלה, המהימנות שלה, המוסריות שלה תהיה כפופה לייעוץ המשפטי לממשלה.
“מאותו הרגע, ולא דקה לפני, פתאום לוקח לייעוץ המשפטי חודשיים להגיע עם תיקוני נוסח, כשהמחשבה שהחקיקה של הכנסת, כפי שאמר פה המנכ"ל, התקשורת הישראלית הולכת לעבר פי פחת, כשאין רגולציה על כלום.
“הרי לא ייתכן שמלאכת חקיקה כל כך חשובה תתעכב בגלל שהייעוץ המשפטי לוקח לו זמן בלתי סביר, ויושבים פה עורכי דין של חברות פרטיות, ואני לא רואה אותם באים לבעלים של 12, של 13 ואומרים: אני לא יכול להגיע לוועדה כי חודשיים ייקח לי לקרוא את החוק.
“האם היו לכם הסכמות על גבי פרק החדשות, עדי? זה מאוד רלוונטי, כי הרי אם היינו מעלים אותו, אז הייעוץ המשפטי לממשלה היה יוצא בצעקות קוזאק- -
“אני חושבת שלטובתכם ולטובת האירוע כדאי למחוק. השר מתעקש שהוא רוצה לכבד את ההסכמות.
“זכות יוצרים היא כמה חברת ההפקה ששייכת לפלטפורמה או לערוץ מוציאה על יצירה ישראלית ומשלמת לבמאי, משלמת לזה ומשלמת לזה. תמלוגים הם כל הפעמים שזה משודר.
“הוא טוען שכל תוכן ספורט יהיה לפי הגדרה כרוך בתשלום.
“אדוני המנכ"ל, זה ברור לכל מי שעיניו בראשו שסעיף הפריקות הזה, ואתה גם סייגת אותו מאוד כרגע, הוא נהדר לצרכן והוא לא טוב לאף אחד מהשחקנים סביב השולחן.
“סעיף (1) משליך עכשיו על סעיפים (5), (6) ו-(7). הבנתי. איך פותרים את זה? אני רוצה פתרונות ולא הסברים.
“עומד להיפתח משא ומתן וגם אם YES תהיה אמיצה ותגיד אני לא מוכנה למחירים האלה, אני נשארת ב-90 דקות אז הוט תבוא ותגיד אני קונה שבוע.
“באמת, באמת ואני חוזרת שוב יש פה משרד תקשורת, מנכ"ל משר התקשורת, שר התקשורת ובמובן מסוים יושבת-ראש שקשרו להם את הידיים מאחור. אנחנו עושים את המיטב שאנחנו יכולים. אנחנו עובדים לתוך הלילה.
“מדובר בחקיקה שנעשתה במשך שלוש שנים על ידי גורמים מקצועיים, על ידי אחד המנכ"לים המוכשרים ביותר שראיתי, האובייקטיבי שראיתי. כל מה שמנחה אותו זה רק הגישה המקצועית בשיתוף פעולה עם משנה ליועצת המשפטית לממשלה.
“זיו, מה שאני רוצה הוא שהעברת התגמולים תהיה מסודרת מכל מי שמשדר. לא אכפת לי אם זה בפלטפורמה, לא אכפת לי אם זה ביוטיוב ולא אכפת אם זה בקשת 12. כל מי שמשדר את היצירה אז התמלוגים יעברו ליוצרים.
“השאלה אם אפשר בלי סעיף 102(ה) למצוא איזשהו נוסח, ולדעתי מדובר בשורה אחת, שמשקיט את היוצרים ושגורם לכל יוצר ולא משנה איפה הוא שודר לקבל תמלוגים. זה לא צריך להיות מדע טילים.
“כל אזרח שיגידו לו אתה יכול לבחור YES או ערוץ 12? הוא יגיד לא צריך את YES. אני הולך עם הוט. תביאו לי את ערוץ 12. אתם must have, YES לא.
“הוועדה הזו היא הוכחה ניצחת לכך שדרג פקודתי שם מקלות בגלגלים לנבחרי ציבור.
“היו שינויים. עם זאת 90%, כלומר הגוף המלא של הפיצול, נעשה לא על ידי השר קרעי אלא יד ביד ובייעוץ מלא עם היועצת המשפטית לכנסת.
“המחיר לא יגולגל לצרכן גם אם הפלטפורמות יחליטו שהן מייקרות את המחירים בגלל הפריקות. תבוא פלטפורמה אחת שתגיד אני שוברת את השוק ואני האטרקטיבית ביותר.
“אני מדברת על ההתנהלות שמאחורי הקלעים כגון שעות ועדה או הפיצול. ככל שהדברים האלה נידונים, התחושה היא שאתם מתייצבים עם האופוזיציה. פעמים רבות מלבים.
“אם החוק ינוסח בצורה כזו שערוצי התוכן ישלמו תמלוגים על מה שהם משדרים מהפרסומות ושהפלטפורמות ישלמו תמלוגים על מה שהם שידרו מהמנויים שלהם, האם השחקנים, הפלטפורמות והערוצים – רק ברמה העקרונית וברור לי שזה לא כך עכשיו וברור לי שעכשיו זה מקולקל עד לאין ערוך, אבל נניח –עקרונית כולנו מסכימים לזה?
“ברגע שזו חקיקה אז הדבר מצמית. זה צריך להיות אחד על אחד – נכנס או לא נכנס. עכשיו, קח את חברי המועצה ההדיוטות שהם אנשי כלכלה בכלל שהם יכריעו מה הוא עיצוב של הזהות והשתייכות לחברה. הם צריכים להביא משוררים למועצה.
“כן, אף פלטפורמה חפצת חיים לא תישאר – אחת, בלי קשת ושתיים, עם קשת ב-90 דקות. אתם יודעים את זה והם יודעים את זה. זה המעט שהיה אפשר לתת להם בפתיחת משא ומתן שבו אני משוכנעת – על דברתי – תרוויחו מיליונים.
“לי חשוב מהותית שגם אם יהיה גוף שלא הוגדר בכללים לפני כן יוכל להיכנס. זו הבעיה.
“זכויות יוצרים הן דבר אחד ותמלוגים הם על כל פעם שזה שודר, על כל פעם שזה עלה שידור. הם שני דברים שונים לחלוטין.
“זאת אומרת מעבר למשכורת שהם קיבלו על העבודה שלהם, ברגע שזה מופץ הם חוזרים שוב למפה כדי לראות אם הם מקבלים תמלוגים על ההפצה.
“אנחנו כרגע עומדים מול גופים שאמורים לעזור וחלקם – ואני מדברת על הייעוץ המשפטי לממשלה – פשוט פוקעים את הדבר הזה ומתפלאים.
“דבר ראשון, החקיקה פה היא אחת החקיקות היסודיות ביותר שהיו בכנסת מעולם. לא היה סעיף שלא נדון בו שעות ארוכות כולל גורמי מקצוע, כולל דעתן של כל חברה אזרחית שרק רצתה לדבר ולפעמים שלוש פעמים בסבב של סעיף אחד.
“אף אחד לא מנסה להעביר סעיפים במחשכי הלילה. לפעמים סיגר הוא רק סיגר ולפעמים ההסבר הוא הפשוט ביותר. אין לנו כוח אדם. אין לנו. זו התוצאה.
“היה נוסח. טענו פה - - - אומרים פה הוט ו-YES, אני לא זוכרת. שיניתם את הנוסח כי הוא היה מסורבל. באים ואומרים שעכשיו זה מסורבל פי אלף ומסוכן פי אלף. איך מרבעים את המעגל הזה? איך מייצרים נוסח ששווה לכולם כי אני מבינה שמהותית אין פה בעיה.
“קודם כול, מיכל, רצוי לציין שהדיון על הפריקות כבר היה. הוא היה ארוך ומקיף ומהותי. נשאלו בו שאלות. אנחנו כרגע במטה-אירוע.
“אנחנו מקבלים עזרה פה בחקיקת הסעיפים אבל בכל מה שקשור לניהול הוועדה יש להם עמדה שאפשר לומר באופן האובייקטיבי ביותר בעולם שהיא אנטגוניסטית מאוד-מאוד.