“אבל ההישגים נראים לי יותר כישלונות, כי כשאני מסתכלת, קודם כול, על המצב הביטחוני, אז שש זירות פתוחות: חמאס, במקום להתפרק מנשק מחדש את כוחו, מחזק את כוחו, מגייס פעילים חדשים ושוקד על התקיפה הבאה, ככל הנראה; חיזבאללה, הם בכלל יושבים להם בנחת בדאחייה, בביטחון מוחלט, כי הידיים של צה"ל קשורות; וככה החות'ים; וככה הסורים, שמהתלים בנו בכלל ומספרים שהם רוצים שלום, אבל אני לא מאמינה למילה אחת של אחמד א-שרע; יו"ש מבעבעת; ואיראן – פנינו לאן?
“אבל גם בזירה המדינית אנחנו בפני שוקת שבורה, מפולת מדינית, אם לא שמתם לב. פרויקט גרעין אזרחי על אדמת סעודיה יצא לדרך, אופציה למכירת מטוסי F-35 לטורקים יצאה לדרך, ודעת הקהל בארצות הברית נמצאת בשפל שאין כדוגמתו.
“פרויקט גרעין אזרחי על אדמת סעודיה יצא לדרך, אופציה למכירת מטוסי F-35 לטורקים יצאה לדרך, ודעת הקהל בארצות הברית נמצאת בשפל שאין כדוגמתו. אבל ראש הממשלה מה עושה? הוא כמובן עסוק באינטרסים האישיים והביטחוניים שלו, הם מעל הכול.
“ומה שאנחנו רואים באמת – שלוש שנים, וכל הזירות פתוחות. אבל זאת תולדה של קונספציה תבוסתנית של הממשלה הזאת, שמשלימה מדי יום ביומו עם התעצמות של טרור, ופועלת ברפיסות בהפעלת כוח, פשוט קושרת את הידיים של חיילי צה"ל.
“היום מקיר לקיר – ייעוץ משפטי של הכנסת, ייעוץ משפטי של הממשלה, כל העותרים, כולם דיברו בקול אחד על חוק שפשוט שינה את צורתו מחוק שהיה אמור לגייס לחוק פטור ממעצרים רק לחרדים, לחרדים בריאים, אגב, 100,000 במספר, שיכלו עכשיו לתת כתף לאותם אנשי מילואים שמשרתים כבר 600 ו-700 ימים.
“פרויקט גרעין אזרחי על אדמת סעודיה יצא לדרך, אופציה למכירת מטוסי F-35 לטורקים יצאה לדרך, ודעת הקהל בארצות הברית נמצאת בשפל שאין כדוגמתו.
“כי אנחנו צריכים, אתם, הליכוד, בושה שאין כדוגמתה, בניגוד לערכי הליכוד, בניגוד לחוקת הליכוד, אתם מחוקקים עכשיו חוק של מעמד-על למשתמטים וחוק השתמטות המונית שנותן חסינות מוחלטת ממעצרים לעריקים.
“יש פה ילדים בני 18, הגיעו לשירות של שלוש שנים בצבא, דור תש"ח, עזים ואמיצים כאריות, משרתים בשדה הקרב, ואז עוברים ללבנון, עוברים ליהודה ושומרון, ועכשיו כשהם כבר רואים נקודה בזמן שבה הם יכולים להשתחרר ולנסוע לטיול הגדול, להירשם ללימודים, להתחתן, כל אחד ובחירתו, אתם אומרים להם לא, עוד חודשיים ביציאה.
“כלל הערכים נותרו בפסיקה ונכנס כאן חוק-יסוד שהוא חוק-יסוד: לימוד תורה, שמקדם ערך אחד על פני ערכים אחרים.
“לימוד תורה זה ערך בחוק-יסוד, שוויון זה בפסיקה, שירות צבאי לא נמצא בשום מקום.
“עד כה ערכי יסוד עוגנו במגילת העצמאות ולא עוגנו בפועל בחקיקה. במגילת העצמאות אפשר למצוא את ערכי מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.
“החוק מגדיר מעמד על ללימוד תורה, בתוספת להשתמטות ואתם לא תכניסו לי מילים לפה.
“לחוקים יש בדרך כלל משמעות אופרטיבית ולא דקלרטיבית ולכן, אני מבקשת שתהיה פה הרמת מסך לגבי ההצהרה הזאת ומה המשמעויות הנגזרות ממנה.
“המחוקק של הכנסת ה-25 קבע שלימוד תורה זה ערך יסוד ויתר הערכים, יישארו בפסיקה. כמחוקקת שמצביעה על החוק, חשובים לי ערכים אחרים כמו שוויון וצדק ודמוקרטיה ועוד ערכים, ובטח שירות צבאי ושבראש סדר העדיפויות יהיו לוחמי צה"ל, איך זה ישפיע על הפרשנות של החוק?
“אמרתי שאני בעד לימוד תורה, אני נגד השתמטות ואני לא בעד החוק. כל עוד אין חוק שירות צבאי, אני לא בעד חוק לימוד תורה כקרדום לחפור בו.
“בהינתן שיש חוק-יסוד עם ערך אחד של לימוד תורה ויתר הערכים מפורשים בפסיקה, יש פה שינוי של סדרי העדיפויות.
“אני גם לא רואה סתירה בין לימוד תורה לשירות צבאי, ההיפך. הם משלימים. מי שלומד תורה צריך לרוץ לשרת בצבא ויש לנו דוגמאות כאלה מהציונות הדתית.
“הרמטכ״ל הולך ובא עם עשרה דגלים אדומים, אומר שהצבא יקרוס לעצמו, שולח את שי טייב, שאומר לכם שכוח האדם הסדיר נשחק עד דק.
“מחוקקים פה פריווילגיה שאני כמובן מתנגדת לה, אבל גם כשמחוקקים כזו פריווילגיה, היא צריכה להיות כפופה למינהל תקין.
“הרמטכ״ל שלח לכאן שליח ואמר שלושה חוקים. כל חבר ועדת חוץ וביטחון צריך לשמוע את זה. חוק מספר אחד, חוק גיוס, אבל אמיתי, לא חרטא.
“אני אומרת לעצמי, אין אדם ציוני שיושב פה בחדר, בתוך ועדת חוץ וביטחון, מבין שהוא ועדת חוץ וביטחון ולא ועדת חוץ מביטחון, לא ועדה שעוסקת רק בחסינות להשתמטות המונית, ולא מבין שהוא צריך לעצור את הכול הבוקר עם התרעה אסטרטגית מהסוג הזה של הרמטכ״ל ולתת לה מענה.
“זו חובתנו בדין. אנחנו ועדת חוץ וביטחון. זה אחרי עשרת הדגלים אדומים. זה אחרי האמירה שהצבא יקרוס לתוך עצמו. כל אחד יש לו פה חובה אישית בדין.
“אלא שבתוך הדוח מוצג שרק 30% מתוך אותם 90,000 הם באמת לומדים. זה מה שהוצג בדוח. זה הנתונים ששקדי אסף.
“סליחה שאני שואלת שאלות שלי מייצגות בעיניי מנהל תקין, אבל אני רוצה לדעת אם זה באמת מנהל תקין.
“אחד הדברים שנמצאים בקונצנזוס של מדד אמון הציבור, בקונצנזוס הכי רחב במדינת ישראל, זה נושא הממלכתיות ושירות בצה״ל.
“היה יודע לחבר את העם, היה מכניס פה קצת שפיות בתוך הסיטואציה האנומלית הזאת, שנותנים לחיילים עוד 100 ימים ועוד 150 ימים.
“בכל אופן, אנחנו לא רוצים למסד השתמטות המונית מבלי אפילו לתת את הדעת על הפרט ועל האינדיבידואל, ולכן חייבים שהפוקד ייתן תשובות.
“מדד החוסן של חברה נמדד על פי היכולת של חברה להתמודד עם משברים. מדינת ישראל, אחרי משבר מאוד גדול, עובר 7 באוקטובר, ועיני כולם נשואות למנהיגות של מדינת ישראל, למה שקורה בממשלה ובכנסת.
“אי אפשר להקל בה ראש שיש 90,000 אנשים בריאים שיכולים לעזור ללוחמי צה״ל, והם לא עושים את זה. וכל יום אני מחכה שתתפכחו ותגיעו.
“ואני שואלת את עצמי, איך כל אחד מכם בסוף הפך להיות בובה פוליטית בתוך משחק הכי שפל של סחיטה, על הגב של הילדים שלכם ושלי, על הגב של ביטחון המדינה, על הגב של העתיד של המדינה הזאת.
“ואתם מייצגים תפיסת עולם הפוכה לחלוטין של ספרא וסיפא, שמה שכתוב בספר הספרים אומר שלשרת את המדינה שלך זאת מצווה. ומי שמתעמק בתוכן של העם היהודי מבין שלשרת בצה״ל ולשמור על הבית הלאומי שלך זה מצווה.
“אומר הרמטכ״ל, "הצבא קורס לתוך על עצמו", עובר. אומר הרמטכ״ל, "אני מניף עשרה דגלים אדומים", עובר.
“מורשת נתניהו, כנסת 2026, תהיה מאוד מרתקת, כי הדבר הכי משמעותי בכנסת הזאת, בראשות הממשלה הזאת, זה קודם כול, ההישג האדיר של טבח 7 באוקטובר, שביום אחד נרצחו 2,000 יהודים, 251 חטופים באותו יום. במשך שלוש שנים כל הזירות פתוחות.
“יש לי הרבה כבוד להרבה אנשים שנמצאים כאן, אבל לא תשכנעו אותי שהערכים האלה שאתם מקדשים אותם, שבסוף בפרקטיקה גורמים לכך שאחרים נקרעים פי שלושה מכם ולא יכולים להמשיך בשגרת חייהם, שמשפחות מתפרקות, שמגיעות לכאן אימהות עם תינוקות שלא מכירים את האבות שלהם כי הן משפחות משרתי מילואים, שאנשים מפוטרים מהעבודה, שילדים לא יכולים ללכת לאוניברסיטה ולהיבחן, שהכול נעצר.
“גם ככה כל החקיקה הזאת הייתה מהירה, דורסנית, לא התבטאנו כמו שצריך. ועכשיו יש לנו הסתייגויות, אנחנו רוצים לשמור על רצף.
“אי אפשר ש-2 מיליארד שקלים שנועדו לתת מענה לגדילה העצומה בשלוש שנים האלה, מ-60,000 נכים, גדלנו ל-80,000 נכים, ועוד זה מדבר וזה בא, כי אנחנו יודעים שפוסט-טראומה מתפרצת חדשות לבקרים, וזה רק התחיל עכשיו, וזה יהיה בחמש-עשר השנים הקרובות, כמו פטריות אחרי הגשם, לצערנו.
“אנחנו מבקשים שתהיה בקרה פרלמנטרית על התקנות המסדירות כיצד תלמידים מוסרים מהרשימה בשל השפעתן הישירה על חובת ההתייצבות.
“שירות משמעותי בצה״ל זה אחד מערכי היסוד שמובילים את הציבור שממנו אני מגיעה. ביישוב שאני גרה במודיעין יש למעלה מ-97% שמתגייסים, כמעט 90% יוצאים לקצונה, 95% לוחמים ולוחמות.
“אנחנו, הכנסת העשרים וחמש, מגוונת, כוללת הרבה מאוד חברי כנסת, אבל אחד הדברים הכי חשובים זה אמון הציבור. מהרגע שהתמניתי בנובמבר 2022, אני נכנסת לכאן כל בוקר בחרדת קודש.
“ואתם, שאמורים לייצג אותה בקלות דעת, מוכרים את כל הערכים שלכם, אבל גם את הציבור שמצביע לכם, אתם מוכרים.
“כשחוקת הליכוד מדברת על כך ששירות בצה״ל, בסדיר, זה ערך עליון, זה אחת ממטרותיה של חוקת הליכוד.
“בפועל, תראו איזה התרשלות של חברי ועדת חוץ וביטחון בתפקידם. התרשלות אחרי טבח 7 באוקטובר. ועדה שלא נותנת את הדעת על מניפת החוקים הזו, שתיתן מענה מבצעי דחוף לצה״ל לאור האיומים.
“אנחנו מבינים שהסדרת מצבם של תלמידים אינה עוצרת אכיפה ואי-התייצבות, ואנחנו מבקשים שזה ייכנס, שיהיה ברור שבן אדם צריך לשתף פעולה עם הפוקד, עם רשויות הצבא, והכי חשוב, עם החוק.
“"צה״ל על סף גודלו המינימלי ביחס לאיומים המונחים לפנינו". "עלינו להרחיב את שורות צה״ל". "האחריות היא על כולנו". "אל לנו לפתור מעולה של מצוות הגנה על המדינה". "זהו צורך מבצעי וחובה ציונית מוסרית".
“הכי מקומם ומזעזע אותי, זה איך אנשים רציניים שיושבים פה סביב השולחן, שמבינים שלוועדה הזו יש משמעות בפיקוח פרלמנטרי על פעילות הצבא, שראו מה קרה ב-7 באוקטובר, איזה אסון גדול, מגה-טבח, עד כמה אנחנו חיים על חרבנו.
“חוק מספר שתיים, חוק מילואים, שלא אומר תעשו 25 ימי מילואים בשלוש שנים, כי זה כבר לא מספיק, המודל הזה לא עובד, שתעשו הרבה יותר ממילואים בשלוש שנים.
“אולי בטעות אתם טעיתם בחוק, ואנחנו רוצים להחזיר את ברירת המחדל של אכיפה ביחס לאי-התייצבות בשל אמירת הצבא הברורה שאם רוצים לעודד גיוס ולנקוט הליכים כלפי מי שלא מתגייס כדי לעודד גיוס. זה חלק מהכלים הקיימים בחוק.
“מתביישת בזה שהכנסת הזאת החליטה, בשביל דיל פוליטי, לקדם השתמטות המונית ולצפצף על מי שנמצא בשדה הקרב.
“חמאס מחדש את כוחו באמצעות משאיות הסיוע בחסות הממשלה הזו, שמוכר אותם, מתחזק, הם מתחזקים, בונים את כוחם ומתכננים כבר את ההתפרצות הבאה.
“איפה הם? איפה אותם 70% מתוך ה-90,000 שיכלו להיות אלפים ורבבות של אלפים, שמגיעים לכאן ונותנים מענה לצרכים הכל-כך בוערים של הרמטכ״ל, שמנופף פה כל הזמן דגלים אדומים.
“אנחנו ועדת חוץ וביטחון, ריבונו של עולם, יושבים פה בוועדת חוץ וביטחון, מחוקקים בחדר למעלה חוק-יסוד מעל גבם של הלוחמים שנשחקים עד דק, חוק-יסוד ללומדי תורה, ופה מחוקקים חסינות גורפת ופטור מגיוס צבאי לכל מי שמחליט שהוא עושה לעצמו דין.
“מגיעים לכאן, כל פצועי צה״ל, הלוחמים לא מצליחים להגיע, כי הם בלבנון, בעזה, אומרים לכם, חברים, התבלבלתם, אתם לא יכולים לא להקשיב לרמטכ״ל ולתת פה כוח אדם, ולחוקק השתמטות. זה לא מתכתב עם המציאות בשום דרך.
“הליכוד זה מפלגה במכירת חיסול. עצם העובדה שיושב ראש ממשלה כשחיילים נאנקים בלבנון בשוחות עם גפני ודרעי וגולדקנופ כדי לרצות אותם, זה אות קין גדולה על מפלגת הליכוד, אתם תפסידו ובגדול.
“תפתחו מגילת עצמאות, הבייסיק של הבייסיק. כולם מכל קצוות הקשת ישבו וביחד ניסחו את הערכים שבבסיסם התכנסנו פה.
“אתם רוצים שזה לא יקרה ביחד, אבל אולי עיכוב או בדיקה או אכיפה יותר מבוקרת ייתן איזשהו מענה בסוף, כדי להבין מה קורה, מה הסטטוס של אותם 90,000 צעירים חרדים שיכולים לבוא ולעזור.
“גם בנושאים הפנימיים, הממשלה הזאת הובילה אותנו לזה שאזרחי ישראל הגיעו למצב שהם נמצאים במציאות הכי-הכי מורכבת שהם ידעו אי פעם. עשרות ומאות אלפים של לוחמים נאנקים תחת עומס ושחקה.
“כשחוקת הליכוד מדברת על שוויון ואי-אפליה, אתם מחוקקים פה אפליה ל-90,000 אנשים שלא יבואו.
“ככל שמדובר בנכי צה״ל וביהלומי הקרב ההלומים, אנחנו יודעים שעכשיו בתקציב הביטחון, בהתקשקשות בין שר הביטחון לשר האוצר, הזקנה שנותרת במסדרון זה 2 מיליארד עבור נכי צה״ל. אי אפשר להסתכל בעיניים של אותם הלומי קרב ולהגיד להם, "אנחנו נעזור לכם", "אנחנו נעזור לכם", ומאחורי הקלעים פשוט לא להעביר את הכסף למשרד הביטחון.
“זה לצפצף על אלה שעושים 600 ו-700 ימים, להגיד להם, קחו עוד 120 ימים. זה לצפצף על אלה שנמצאים בסדיר, להגיד להם, אנחנו נחוקק לכם עוד שישה.
“כי זה ציבור שכבר הולך מאות ימים לשרת. ציבור שאני גאה להיות שייכת אליו, שרואה בזה ערך, בלשלוח את הילדים לשרת בצבא, צבא של העם היהודי בארצו.
“בטח לא עם חסינות לכל מי שעושה לעצמו דין, ולא מגיע להתייצב. לכל 90,000. זו לא שיטה. זו הלבנה.
“ואני אומרת עכשיו לאזרחי ישראל, הבחירות האלה הן גורליות היסטוריות, והן בחירות בין השתמטות לבין ציונות. וכל מי שמרים את היד שלו להשתמטות בוגד בערכי הציונות.
“מתוך הבנה שתצהיר עדכני, פרטני, אישי, לדחייה פרטנית הוא מחויב, על מנת שהצבא והמערכות ואותה ועדה תוכלו לעשות בדיקה פרטנית ושקופה של כל אחד ואחד.
“מרוב שאתם הפרתם פה כל כלי חקיקה אפשרי וכל הסדר ונורמה של בית המחוקקים, של בית העם, אתם יצרתם פה חנינה ולא רק חנינה, חנינה רטרואקטיבית, שזה בלתי נתפס בכלל שכשיש כאלה שבאמת מחרפים את נפשם אתם נותנים פה חנינה רטרואקטיבית באופן גורף לכל מי שהשתמט.
“אנחנו חושבים שמדובר באמת בהסדר שאין לו תקדים. אנחנו גם סבורים שהוא ייפסל בבג"צ ואנחנו חושבים שהוא לא צריך להיות פתוח להארכות חוזרות. ההיסטוריה מלמדת אותנו שהוראות שעה מפעם לפעם מוארכות מעת לעת, אז אנחנו לא רוצים הוראת שעה כזאת.
“שמענו פה בהרחבה את צורכי כוח האדם של צה"ל, בהרחבה רבה, דיברו איתנו גם על זה שחסרים 17,000 חיילים, דיברו איתנו על כך שהולכים לתת לחיילים שמשתחררים בסדיר יום למחרת צו 8 ולכן אני חושבת שכל התכלית של החוק הזה היא לא ראויה.
“זאת אומרת לעשות הסדר כזה בשעת מלחמה, אתם יודעים מה? זה פשוט יריקה בפרצופם של הלוחמים ושל אלה שמבצעים בפועל את השירות בסדיר ובמילואים.
“ובכלל אני שואלת את עצמי, אם יש חוק במדינת ישראל שהוא חוק שירות ביטחון שקובע חובת שירות לכולם באופן גורף, איך יכול להיות שאנחנו הגענו למצב שמחוק שירות ביטחון, שקובע שירות לכולם, שבאמת מביא לידי ביטוי את צו השעה, הפכנו לחוק שהוא פותח שערים ונותן השתלטות גורפת והמונית.
“אני רוצה שתגידו את זה, תכתבו את זה שמעגנים פה אי שוויון בגיוס שנוגע לסיכון חיים. זאת אומרת יש כאלה שיכולים לסכן את החיים, מוכרחים לסכן את החיים, מקבלים את ההנחיה לסכן את החיים ואם הם לא יתייצבו מחר לצו 8 יקראו להם, ויש כאלה שיש להם פטור מסיכון חיים.
“התכלית הייתה להקשיב לצה"ל, להיות קשובים לכל הפערים שהוצגו לנו כאן, 17,000 לוחמים, לדגלים שהניף הרמטכ"ל, לאמירות שהצבא יקרוס על עצמו, לאמירות של שי טייב, נציג הצבא הבכיר, שאמר שכוח האדם הסדיר ומילואים שחוק עד דק.
“אדוני, לחוק בנוסחו הנוכחי אין כל מטרה לגייס או לצמצם את אי השוויון וראוי לכן לעגן בפירוש מטרה של צמצום הפער בנטל השירות ולהביא תלמידים לשירות, ולכן אנחנו עכשיו נציע 30% צמצום של הפער כדי לייצר איזה שהוא מצג של לפחות גיוס.
“לא, אבל כל דבר זה משהו אחר, תחבורה ציבורית, ביטוח לאומי, העמקת אי שוויון, ארנונה. כל דבר זה משהו אחר.
“ולפיכך אנחנו לא רוצים שיהיה רשום רשימה שגיבש שר הביטחון, כמו שקיבלנו מכתב של שר הביטחון, מכתב של מזכיר הממשלה ומכתב של יושב ראש ועדת חוץ וביטחון רק כדי להסדיר השתמטות המונית. אנחנו רוצים שזה יהיה מכתב שגיבש שר הביטחון על בסיס קריטריונים שקופים.
“בסעיף 2 להצעת החוק המוצע, במקום המילים 'בכל עיסוק נוסף' יפורט בעבודה, במשלח יד או בעסק, מתוך ההבנה שאם אנחנו פוטרים מישהו משירות צבאי בגלל שהטענה שלו זה שהוא תלמיד ישיבה אז כל אותם אנשים, ואנחנו יודעים שמדובר ברבבות של אנשים, שעובדים ולא משרתים כשאחיהם נאנקים בשדה הקרב, הם לא יהיו חלק מאותו פטור ממעצרים ומהשתמטות המונית.
“ביקשנו שזה יהיה שקוף, נהיר, עם קריטריונים מסודרים. זה המינימום כדי לייצר ולהבטיח בקרה, שקיפות ואפשרות אכיפה של הסדר מהסוג הזה.
“ועדה המורכבת מאנשי מערכת הביטחון בלבד בלי גורם בלתי תלוי, ייעוץ משפטי לממשלה, ופרסום ביקורת לא מבטיחה שקיפות ובקרה על שיקול הדעת ולכן אנחנו חושבים שכדאי להוסיף נציג מטעם יועץ משפטי לממשלה כדי לראות גם את מראית הצדק.
“בני הציונות הדתית, הקהילה, לא המפלגה שגנבה דעת, שמצביעה בעד החוק הזה, הם מוכיחים לנו חדשות לבקרים שאין סתירה בין תורה לבין לימוד תורה, בין תורה לבין שירות בצבא, ולכן לא ברור לי איך אתם רוצים לעגן פה מעמד מיוחד ללומדי תורה שלא משרתים, כי להיפך, לימוד תורה ומי שהוגה בתורה מבין ששירות בצבא זה המשלים לזה, זה לא המנוגד לזה.
“אחת הבעיות, בהסדר הזה כתוב בפירוש שזה הקפאת מעצרים, זאת אומרת שההסדר הזה הוא סוג של כיפת ברזל וחסינות לעריקות ולכן אנחנו מבקשים שהמילים 'הקפאת מעצרם' יימחקו.
“ההסתייגות הבאה אומרת שאין בהסדר הזה משום מתן פטור או דחיית שירות, כי אתם לקחתם את כל המנגנון הזה של דחיית שירות, שגם הוא היה מנגנון פיקטיבי שבסוף פטר את כולם בגיל 26, ואמרתם סליחה, אנחנו כבר לא בונים פיקציה, אנחנו מה שנקרא מהמקפצה, גם לא יהיה דח"ש, פשוט נפטור באופן גורף כל מי שצריך להגיע לגיל 18 ונגיד לו: תודה, בבקשה, אתה פטור, אתה מהציבור הפריווילגי, אתה מקבל פטור, ואתה מהציבור המשרת, רוץ לעוד 100 ימים לשטח.
“לא, זה אתם מיניתם אותו, אתם אמרתם שהרצפה שלו זה התקרה של השני, אתם מיניתם אותו והוא זועק לכם אזעקה אסטרטגית.
“חבר הכנסת פרוש, תגיד לי, זה לא נראה לך לעג לרש שאתה מעז לדבר פה על תחושת נרדפות כשיש באמת אנשים שעכשיו נרדפים על ידי מחבלים ויוצאים ומחרפים נפשם בתוך השוחות?
“אני רוצה לשבח ובהסתייגות הזו לדבר על לוחמי צה"ל שנמצאים עכשיו בכל הגזרות ולדבר עליהם בהערכה רבה ולשאול את עצמי מה יגיד מפקד צוות שיוצא עכשיו בסוף שבוע להפוגה, אין לי ספק שהוא יגיד שלשרת זה זכות ועצם העובדה שאנחנו דנים בפטור למשתמטים זה חרפה.
“בהצעת החוק הזאת אנחנו רוצים למחוק את 'למעט בתקופת החופשות המקובלות בישיבות'. מה זאת אומרת? בתקופת החופשה לא צריך להתפלל על עם ישראל?
“מה יקראו הילדים שלנו, שהוועדה הזו כשהצבא בא, דימם, הרמטכ"ל בזעקה אסטרטגית, אמר חסר לי כוח אדם, הצבא קורס לתוך עצמו, ואתם מחוקקים כאן השתמטות המונית?
“אני מבקשת שכל הרשימה של הישיבות תיבדק ותאושר. כמו שאנחנו כבר הרבה זמן לאורך כל הדיונים האלה ביקשנו לצלול, להבין איזה ישיבות מפוקחות, באיזה ישיבות באמת לומדים, באיזה ישיבות באמת יש אנשים שעומדים בתנאי הסף.
“אני רוצה להגיד לכל המשרתים, בסדיר ובמילואים, ולמשפחות שלהם שנמצאות כאן, אנחנו מצדיעים לכם ועוד יבואו ימים טובים יותר ואנחנו נדאג את המשוואה הזאת לשנות מקצה לקצה כי מגיע לכם את החיים שלכם בחזרה.
“במקום המילים 'מתוך הכרה בחשיבות לימוד תורה' יבוא 'קודם כל לשם קידום שוויון בחובות השירות', ואנחנו, כפי שידוע לכם, חושבים שחובת השירות צריכה להיות לכל צעיר ישראלי בגיל 18, כי מה לעשות תו תקן לאזרחות במדינה הזאת צריך להיות שירות בצה"ל, בהינתן שאנחנו בג'ונגל שנקרא המזרח התיכון ולא נמצאים עכשיו בלה לה לנד, כמו שאתם חושבים. לכן אנחנו חושבים שצריך להעמיד קודם כל את חובת השירות בלב ההסדר.
“כאן אני מדגישה שוב את עניין הביקורת, אני מבקשת שיוסיפו סיפה, שמוסד שלא יאפשר ביקורת לא ייחשב ישיבה לעניין זה. מי שסוגר את עצמו מפני ביקורת, או מסרב לקבל ביקורת או לא עומד בתנאי הבקרה שאנחנו נקבע, הוא לא יוכל להיכלל בהסדר הזה ואנחנו נוכל למנוע בדיקה של קיום תנאיו ולהכניס תלמידים מהישיבה הזו כי היא לא עומדת בפני ביקורת.
“אנחנו צריכים לכלול פה, ודיברנו על זה הרבה בישיבות לאורך כל הדיונים, שבשיעור נוכחות שלא יפחת מ-90%. פתאום זה נמחק כאן. כל סוגיית הנוכחות הפכה להיות סוג של נוכחות וולונטרית, האמירה 'באופן סדיר' וזה שיש מערכת שעות סדירה, זה לא אומר שיש 90% התייצבות.
“וההמשך הוא שאנחנו חושבים שהחלטות הוועדות חייבות להיות מפורסמות באופן אנונימי לעיני הציבור. אפשר לעשות דוחות מושחרים, לא להזכיר שמות, אבל בהחלט לפרט מגמות בצורה שקופה, מנומקת, מבוקרת, עם סוף סוף בקרה לציבור מה קורה עם כל אותו פוטנציאל שיכול להיות חלק בלתי נפרד מכוח האדם הנדרש כל כך והנצרך בשדה הקרב, מה קורה איתו, מי נמצא בישיבה, מי לא נמצא 45 שעות וכדומה.
“- - זה שאנחנו בתקופת מלחמה ובשים לב לצורכי כוח אדם של צבא ההגנה לישראל בשעת מלחמה ובשים לב שהלוחמים שיזכו בסוף השבוע לצאת להפוגות יידעו מה עשו פה בבית הזה, מה עשו בזמן שהם בהפוגה, יתפסו את הראש ויבינו שבזמן שהם בהפוגה מחוקקים להם מעל הראש השתמטות.
“כל הסדר של הקפאה צריך לחול על כל מפרי חובת ההתייצבות.
“אנחנו חושבים שחייב להיות דיווח מהיר על שינוי בהיקף הלימודים בישיבה משום ששינוי כזה משפיע ישירות על המשך הזכאות לפטור הזה משירות שאתם מעגנים אותו באמצעות פטור ממעצרים.
“כשמגיעים לוועדת חוץ וביטחון אז לאורך שנים אמרנו שפה בתוך החדר הזה יש חרדת קודש, חרדת קודש לצורכי ביטחון, חרדת קודש לבקשות של הצבא ושל הרמטכ"ל, חרדת קודש לאזהרה אסטרטגית של הרמטכ"ל שאומר שחסר כוח אדם וחסרים לוחמים בצה"ל, ואתם את כל הפרות הקדושות האלה שאני מדברת עליהן של חרדת קודש, פשוט שחטתם באופן מלא.
“כל שבוע שנקבל פה את היקף ההשתמטות בצורה מתועדת, שנדע לאמוד את העניין ונדע להסתכל על מאזני כוח אדם ואיך זה משפיע על הגדילה בימי המילואים.
“אנחנו רוצים לראות שיש הסדרה בעניין הזה ואם היינו מקבלים פה פירוט, ואנחנו לצערנו זכינו לראות פה שרב הנסתר על הגלוי, הדאטה לגבי הישיבות והתלמידים שנמצאים בישיבות הוא לא דאטה שהוצג לנו פה למרות שניסינו לבדוק את זה, גם מול משרד החינוך, גם מול משרד הביטחון.
“אדוני, אני הצעתי מקודם להשיג יעד שנתי של צמצום פערי גיוס בשיעור שלא יפחת מ-25% בכל שנה.
“מטרת הפרק הזה זה לצמצם את אי השוויון בנטל, כך יצאנו לדרך עם צמצום אי שוויון לתלמידי ישיבות לבין כלל המשרתים, זו הייתה התכלית.
“אז אני רוצה לומר שמה שאני מכוונת אליו זה להעלות את הרף של תלמיד ישיבה, 45 שעות בשבוע זה לא זמן שאפילו מגרד את המאמץ, את תרבות יום א' של החייל הסדיר.
“אם עכשיו כתוצאה מזה שאתם מחוקקים פטור המוני וחסינות לעריקים באופן גורף אתם תיתנו לאנשים שעובדים חסינות, אז מה עשינו פה? יצרנו פה בעצם מצב שבן אדם יכול לא להתגייס, לעבוד, להתפרנס ולהמשיך בחייו ולא להישמע לחוק.
“אני מבקשת שייכלל בתוך 45 שעות הפעילות שעות פעילות שבהן יש רק לימוד ולא שעות שיש בהן התכנסות, ארוחת בוקר, ארוחת צוהריים, ארוחת ערב, 45 שעות לימוד תורה בלבד.
“בכלל כל נושא הפיקוח נעדר מההצעה שלכם, הפך להיות סוג של לעג לרש, כמו שאתם אוהבים, לטשטש את הנתונים, לא לאפשר לנו לפקח ואז באמת אנחנו רואים ישיבות שגדלות כפטריות אחרי הגשם.
“לא רק שזה חוק מחפיר ומקומם, בזמן שהוא היום בעיניי, בתקופת בין המצרים, בתקופה שהלוחמים נמצאים בכל הגזרות אתם מייצרים פה דיון שהוא פשוט דיון חרפה.
“הרי ברור ש-80,000 הופך ל-90,000 והופך להיות יותר ויותר וברור שבתרחיש האיומים הנוכחיים זה משפיע דה פקטו על היקף ימי מילואים, ואנחנו רואים היקף ימי מילואים, התחיל ב-90 עם הבטחות ל-100 וכבר הגיע ל-140. כנראה שזה עוד יגדל בשנים הקרובות, שנבין, נדע לעשות מאזן מי הפריווילג ומי לא פריווילג וגם לעשות הקשר בין השניים, לדעת לשקף את זה לציבור.
“אני לא יודעת איך זה עומד בכלל בכל העקרונות ובכל החקיקה שקיימת בכנסת, יש פה משהו שסותר חוקי יסוד, חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו, דברים שאני לא מצליחה להבין איך בכלל אתם יוצאים לדרך איתם.
“תראו לאן הבאתם אותנו היום, להצבעה על פטור ממעצרים. לא גיוס, לא אפקטיביות, לא מענה ללוחמים, לא מענה לאזהרות הרמטכ"ל האסטרטגיות.
“אדוני, אני בהסתייגות 35 שמסבירה שהפרק המוצע הוא לב ההסדר הפסול ואני רוצה להזכיר לכולם מאיפה התחלנו, התחלנו מחוק עם יעדי גיוס, על זה החלתם דין רציפות, היו בו יעדי גיוס וסנקציות והגענו לחוק של חסינות לעריקים ולכן אתם שיניתם לגמרי את החוק הזה, זה הסדר פסול.
“הדבר הבסיסי שאנחנו דורשים זה לפחות שיקוף לציבור של מה שקורה פה, ואני מבקשת שייכנס לחוק הזה דיווח שנתי לכנסת על מצב אי השוויון, על מצב המעמדות, כמו שאמרתי, של הפריווילגים ושלא הלא פריווילגים, שכל פעם נקבל פה בוועדת חוץ וביטחון, נדע כמה אחוז פריווילגים משתמטים באופן קבוע כבדרך קבע וכמה אחוז לא פריווילגים הנטל עליהם הולך וגדל, אם זה מ-120 ל-240 יום.
“אני מבקשת להוסיף שמטרת הפרק כפופה למטרות חוק שירות ביטחון בדבר גיוס שוויוני, כי לחוק בנוסחו הנוכחי, בגלגול שהוא עבר, זה לא מתיחת פנים, זה פשוט להשתיל פנים חדשות, אז אין מטרה באמת לגייס או לצמצם את אי השוויון ולכן אנחנו מבקשים לעגן במפורש מטרה של צמצום הפער בנטל השירות והבאת התלמידים לשירות.
“זאת אומרת שאם אנחנו פה בדיונים על גבי דיונים החלטנו שההיבט התעסוקתי, שהוא היבט מאוד חשוב בחברה החרדית, הייתי רוצה לראות יותר לומדים לימודי ליבה ויותר משתלבים בשוק התעסוקה, אבל עכשיו בצוק העיתים, כשיש מלחמה, אני רוצה לראות לא כאלה שעובדים, כאלה שמשרתים.
“ועדה מורכבת מאנשי מערכת הביטחון בלבד בלא גורם בלתי תלוי ובלא חובת הנמקה, פרסום וביקורת, לא מבטיחה שקיפות ובקרה.
“לכן יש לי יסוד סביר להניח שלא התייעצו כאן, לא עם הצבא ולא עם ראש אכ"א שמרכז את הנושא, ובאמת בסעיף 27 אני אומרת או באישור ועדת חוץ וביטחון, לפחות האופוזיציה, כי ברור לי שגם יושב ראש ועדת חוץ וביטחון הוציא בקשה לחוקק חוק השתמטות המונית, אז אני אומרת, בסוף אנחנו חברי ועדה, יש כאן גם כאלה שבאים לעבוד בשביל הביטחון, הייתי מצפה שיציגו לנו, לפחות זה יהיה מתועד בפרוטוקול בצורה שקופה, ואנחנו נגיד האם מדובר בישיבות שצריכות להיכלל ברשימה או לא צריכות להיכלל ברשימה ורק אחרי זה יוכלו להחליט.
“בשכר מדווח, כן יש על זה במס הכנסה, אין את זה במס הכנסה, כל עיסוק נוסף שהוא לא לימוד בישיבה לא מזכה פטור ממעצר והשתמטות המונית, אלא מנתב אותך ישירות לבקו"ם.
“אני מבקשת להבהיר כי אין בהוראות החוק כדי לפטור מחובת התייצבות על פי חוק שהבהיר פה כל הזמן מזכיר הממשלה, שיש פה חוק, ואין בהם מתן חסינות או חנינה מראש, אחרת ניתנת בפועל הגנה גורפת לכל מי שיפר את הדין בעתיד.
“מה שאתם עושים פה בהצעת החוק הזו כולה זה בדיוק ההיפך, בחנתם מה האיום, שמעתם את נציג צה"ל שאומר לכם שחסר כוח אדם וכתגובה לזה אתם מחוקקים השתמטות המונית ופטור ממעצרים. אנחנו כמובן מתנגדים לזה.
“מי שמגיע לגבולות והוא לא התייצב לשירות בצה"ל ולא מילא את חובתו בתוקף חוק שירות ביטחון צריך להיעצר.
“כך למעשה אתם יוצרים פה מעמדות בחברה הישראלית, קורעים את החברה הישראלית לשניים, יוצרים פה מעמד של משרתים שהם מובנים לכם מאליהם ומנגד מעמד של כאלה שהם פריווילגים, הם יש להם מראש חסינות מוחלטת, שיעשו מה שהם רוצים, שייכנסו עכשיו לרכבים, יכינו שלטים של נמות ולא נתגייס בזמן שיש כאלה שבאמת מחרפים נפשם.
“בסעיף 2 להצעת החוק המוצע, במקום '40 שעות' יבוא '45 שעות בשבוע' מתוך הכרה ברף לימודים מלא, מדיד, בר אכיפה, כתנאי להחריג מחובת השירות.
“ההסתייגות הבאה, המשמעות שלה שההסדר פוגע פגיעה עמוקה בעיקרון השוויון ומייצר אפליה חמורה בין משתמטים לבין משרתים ואנחנו גם רואים שבתוך קבוצת המשתמטים הגדלתם לעשות ועשיתם הבחנה בין משתמטים חרדים, צעירים, בריאים, לבין משתמטים כלל צה"ל.
“רוצות שמישהו יעזור להן, מבקשות חזרה, עם תינוקות, עם ילדים קטנים, משפחות שמגיע להם שיהיה להם חיים, הם לא יכולים להיות עם 240 ימים בשנה, עם שני שליש שנה במילואים. מבקשות באופן ברור ולא מתפשר את החיים שלהם בחזרה, אף אחד לא סופר אותם כאן.
“שר הביטחון ידווח לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת אחת לחודש על יישום ההסדר.
“מאחר שאתם מעגנים אפליה בחוק הזה, צריך לקרוא לילד בשמו, ואני לא חושבת שזה ישרוד בבג"צ, אז אני מבקשת לנסות לתקן אתכם, לקדם אתכם לאיזה שהוא משהו שהוא יותר יכול לעבור לפחות את השעה בבג"צ, תוסיפו שההסדר הזה לא ייצור הבחנה פסולה בין קבוצות מיועדים לשירות ביטחון, כי פטור או הקפאה לקבוצה נפרדת בלבד זו אפליה פסולה וזה בניגוד לחוקים אחרים.
“אנחנו מבקשים להוסיף שהמנהלת תרשום נוכחות דיגיטלית, כי בלי נוכחות דיגיטלית וביקורות פתע ואכיפה באופן אמין על התלמידים ותנאי הלימוד, חלק ניכר אנחנו לא יכולים לאכוף ואנחנו יודעים, למרבה הצער, שלא כל ה-90,000 שוקדים בתורה ונמצאים כל הזמן 24/7 בישיבות.
“בהסתייגות הבאה אנחנו מדברים על השגת יעד שנתי של צמצום פערי גיוס בשיעור שלא יפחת מ-20% בכל שנה, ואלה היעדים שהצבתם ביציאה לדרך, מה שהפך להיות למרבה הצער פיקציה והיום לא קיים ואנחנו לא רואים שינוי.
“אין ספק שרק עם ניתוק רגשי והתעלמות מהמציאות שעומדת לנו מול הפרצוף, רק עם זה אפשר להגיע לחוקק חוק כזה שהוא כל כך לא צודק, כל כך מביש, כל כך חרפתי.
“אנחנו רוצים לדעת מה הן אמות מידה להכרה בישיבה, איך שר הביטחון מחליט אם להוסיף או להוריד, כי למרבה הצער מה שראינו בהיסטוריה של השנים האחרונות שכל הזמן מתווספים.
“ברור לך שלחוקק את החוק הזה זה פארסה אחת גדולה. לא רק שזה לא מתכתב עם המציאות, לא רק שזה נובע מדיל פוליטי מסריח שהתכלית שלו, כולם כבר יודעים, זה רק לרצות את דרעי ואת גולדקנופ, בעוד שיש מאות אלפי משפחות משרתים בקצה.
“כששר ביטחון שאמון על ביטחון, ששומע אזהרה אסטרטגית של רמטכ"ל, מוציא מכתב כזה: בואו תחוקקו השתמטות המונית, יעלה ויבוא אחת לחודש, ייתן פה דיווח על השתמטות המונית.
“הדבר הבסיסי זה לפחות תגדירו בחוק הזה איזה שהם יעדים או איזה שהוא כיוון או וקטור שאתם מצפים, כי לחוק בנוסחו אין כרגע מטרה לגייס או לצמצם את אי השוויון, יש לו רק מטרה של לימוד תורה, זה בניגוד מוחלט למקור ולנוסח המקורי ולכן המצב הזה יוצר נטל על המשרתים.
“אני מבקשת שקודם כל יתייחסו לחובת השירות כנקודת המוצא. היום מה שההצעה מדברת עליה זה קודם כל הכרה בחשיבות השירות ובחשיבות לימודי תורה.
“לא תוקפא אכיפה על מי שלא נכח בישיבה כנדרש. הסתמכות על תצהיר בלבד בלא בדיקת אימות בפועל מאפשרת הצהרות שלא משקפות את המציאות ומרוקנות את התנאים מתוכן ולכן אנחנו רוצים שתהיה ביקורת אמיתית וכנה על מה שקורה בישיבות והיא גם תתועד ותשוקף באופן מלא כדי שנדע בדיוק איפה נמצאים אותם תלמידים שטוענים להיות תלמידי ישיבות 45 שעות.
“אז במקום לקחת ולעשות לזה אקסלרציה ולהבין מה לא בסדר ואיך מעודדים את הציבור החרדי להתגייס, אתם מיישרים קו עם אלה שהחליטו שההשתמטות היא ערך עליון.
“אדוני היושב ראש, אני פונה אליך, כי באמת כל הדגלים האדומים לא נופפו רק מהרמטכ"ל, אני שמעתי פה את צוות הייעוץ המשפטי שמסביר לך שזה לא דומה לחוק שהיה בקריאה ראשונה, אי אפשר להחיל על זה דין רציפות.
“הבן אדם לא מתייצב, עובר את הגבולות, לא עוצרים אותו. הכול מעולה.
“יש להוסיף סעיף שלא ימונה לוועדה מי שמצוי בניגוד עניינים ביחס למי מן הישיבות.
“אחרי המילים 'תורתם אומנותם' יבוא 'ובלבד שההסדר הזה לא יחול בעת מלחמה או בצו חירום'.
“אני מבקשת להוסיף סעיף שמטרת הסעיף לקבוע מתווה מדורג לגיוס תלמידי הישיבות תוך צמצום אי השוויון, לפחות מראית עין, אדוני, מצופה מכם.
“אחד הדברים שאנחנו מסבירים כל הזמן, שאין בהכרה בחשיבות לימוד תורה, ואני מכירה בחשיבות לימוד תורה, כדי לגרוע מחובת השירות המשמעותי.
“היות שהבנו שהצורך בוועדה אחת לא מספק, גם אמר את זה רח"ט תומכ"א בצורה ברורה, מדובר בכמה ועדות שיצטרכו לעבוד במקביל כדי לממש את זה, כי אנחנו באמת רוצים ועדות כדי להנהיג כללים אחידים ושקופים, אז הוועדה צריכה להיות מורכבת מגורמי ביטחון.
“צר לי שכולנו יושבים פה סביב השעון בשבועיים האחרונים רק כדי לרצות את ראשי המפלגות החרדיות בתוך דיל פוליטי שמתכחש לחלוטין מהתכלית בפועל ומהצורך המשמעותי של גיוס יותר ויותר חיילים לצה"ל בשעה שהממשלה הזאת פשוט מובילה אותנו, לא רק לכאוס ואנרכיה, גם לאסון ביטחוני.
“אם מה שאני אומרת לא מספיק משכנע אז עומדות כאן שתי אימהות לעוללים, לילדים שנולדו לתוך המילואים, לילדים שכבר סופרים 500 ימי מילואים, בני חצי שנה-שנה, הילדים האלה, מה שהם זוכרים זה רק מילואים, לא זוכרים את האבות שלהם, רואים את האבות שלהם פעם באף פעם, ואתם זה עומד לכם מול הפרצוף וזה לא מזיז לכם.
“היא הנותנת, זו מטרת החוק, לעקוף את הסדרת המעמד ולעקוף את הגיוס לצבא.
“אני חושבת, גברתי היועמ"שית ואדוני היושב-ראש, לאור מה שאומרת כאן היועמ"שית של משרד העבודה ברור לחלוטין שיש לזה השלכות ושאלות מעשיות למשרדים. חייבים, אם אתם כל כך דבקים בכך שזו תהיה רק דקלרציה, להדגיש – חבר'ה, אל תעשו שינויים.
“זאת הסיבה שאני ביקשתי שמשרד הביטחון צה"ל יגיע לפה, כי אם יש פה פגיעה ממשית כפי שמצוין במעמד המשרתים בשירות בצה"ל, בערך השירות כמו שאנחנו רואים מאוד טובים בצרכים, אז למה הם לא פה? למה הם לא פה? אין פה שיח משלים.
“תקראו לו ילד בשמו – זו ועדת טיוח פוליטית. זו ועדה שמנסה להכתיב מראש ובאופן פוליטי את מסקנות הדוח.
“ואתם, ממשלת 7 באוקטובר, שאחראית בדין מכף רגל ועד ראש לטבח, מעיזים היום להצביע בעד הקמת ועדת חקירה פוליטית רק כדי למלט את הדרג המדיני מאחריות. תקראו לו ילד בשמו – זו ועדת טיוח פוליטית. זו ועדה שמנסה להכתיב מראש ובאופן פוליטי את מסקנות הדוח.
“אני אומרת לכם, רק ועדת חקירה ממלכתית בלתי תלויה, ללא משוא פנים, אשר סמכויותיה מעוגנות בחוק, היא הדרך להגיע לחקר האמת ולהבין את המחדלים שהובילו אותנו לאותו יום.
“ומי לא אחראי? רק ראש ממשלה שנושא באחריות באופן מלא למה שאירע באותו יום ולמה שאירע שנים רבות קודם לכן, שאחראי בדין להעברת הכסף הקטרי לחמאס, שהחזיק במדיניות הכלה ושקט לאורך שנים, שלא העירו אותו בלילה ולא משכו בדש מעילו.
“שוב המשרתים ישרתו, ישלמו, יכרעו תחת הנטל הכלכלי והביטחוני, וזה לא רק הנטל של המס. נציג צה"ל הבכיר, הציג השבוע בוועדת חוץ וביטחון, שהציבור המשרת בסדיר ומילואים, נשחק עד דק.
“כי כסף יש, הוא פשוט מנותב למי שקרוב לצלחת ולצרכי הגוש, בזמן שהמלצת רפורמת נפש אחת נרמסת ופצועי צה"ל נאלצים להתחנן על שיקומם ועל החיים שלהם, הממשלה הזאת דוהרת לחוקק את חוק יסוד לימוד תורה, שהוא לא אחרת מאשר חוק חילול השם.
“בעוד הממשלה מקצצת בתקציבי השיקום והנכים, היא מקדמת חוקי השתמטות המונית וזכויות עודפות למשתמטים. זאת ממשלה מופקרת ומפקירה.
“מה שקרה בוועדת חוץ וביטחון, מחוק שהיה אמור לגייס עם יעדים וסנקציות, נשאר חוק עם פטור ממעצרים שעומד לעבור והסנקציות נזרקו.
“התכלית של החוק הזה, זו הסדרת השתמטות המונית וזאת, מתוך רצון לספק את השותפות הקואליציוניות.
“ברגע שבחוק אחד מופיעה גם הצהרה וגם אי-גיוס, כי זה מופיע בבג"ץ התנועה לאיכות השלטון, ברור שיש פה רצון לקשור בין מעמד לומדי תורה, לבין אי-גיוסם לצה"ל.
“מדברים על פתרונות, נעגן מעמד לאלה ולאלה, איזה מעמד? איזה חוק-יסוד? זה לא הצהרה, מוצג פה בדברי ההסבר שזה קשור לגיוס, זה חוק שבא למנוע גיוס, שבא לעגן השתמטות המונית ולכן, אני מתנגדת לחוק הזה.
“ברור לחלוטין שהרעיון עכשיו לעגן חוק-יסוד: לימוד תורה, כדי לאפשר השבת ההטבות הכלכליות לציבור החרדי שלא מתגייס. יש פה מערכה של קשרים שלובים.
“אני רוצה לטפל במעמד המשרתים ובפערים שיש בכוח האדם בצה"ל ולא לשבת בוועדה כזו שהיא לא קשורה לכלום, בטח לא למלחמה בשבע חזיתות ולעגן פה מעמד-על לעניין שהוא הפוך מהבעיה האמיתית.
“החוק הזה מרחיק אותנו מהערכים שבליבת מגילת העצמאות שמדברים על ציונות ולאומיות לכיוון של הלכה.
“מציאות שצבא הסדיר שחוק לגמרי, מציאות שצבא המילואים כבר אי-אפשר להעמיס עליו 120 ימים כל שנה וזה עוד ימשיך קדימה ופה עושים חוק דקלרטיבי, שמתפתח להסדרת השתמטות המונית.
“מה שקורה פה באופן ברור ועקבי זה שהמשתמטים משתמטים יותר והמשרתים משרתים יותר. זה הסיכום של הדיון הזה.
“מה שאתם עושים עכשיו, נטרלתם לחלוטין את גיוס החרדים. למעשה אתם מכשירים השתמטות, בעצם העובדה שאתם נותנים חסינות כמעט מוחלטת למי שלא מתגייס, אתם עוד נותנים מעמד על למי שלא מתגייס, ואתם לוקחים את הגב הצנום של אותו ציבור שמשרת, ודיברתם על זה, התחלנו להתווכח בין סדיר למילואים, מה זה משנה, הסדיר הופך מיד להיות מילואים, אבל זה אותו ציבור, הסדיר והמילואים, אותו סדיר שהופך להיות מילואים, ואם הוא יקבל כאן 32 חודשים, אחרי זה הוא יקבל בהמשך גם מילואים.
“כאחת ששולחת את הבן שלה לשדה הקרב, אני בהחלט חושבת שחיילים קרביים צריכים לקבל הכשרה כמו שצריך, לא לקצר את ההכשרה ולא לעשות שום פטנטים שלא ייתנו להם את ההכשרה המספקת כדי שאלה יוכלו להילחם.
“עצם העובדה שעכשיו כבר שלוש שנים, משנת 2023 עד 2026, אין לנו בסיס נתונים סדור, לפחות לא במשרד החינוך, משרד הביטחון, ובשלוש השנים האלה זה הפך להיות איזשהו סוג של משהו שהוא - - - אפילו אתם אומרים שאין לכם איזשהו - - - ועד הישיבות, יש שם באמת רשימה של כל האנשים שרשומים לישיבות?
“אתמול העברתם חוק מעמד על ללומדי תורה על גבם של המשרתים, על אלו שמחרפים את נפשם בלבנון, בעזה, בסוריה, בכל מקום במשך שלוש שנים, כשכל הזירות פתוחות, כש-75% מילדי משפחות המילואים סובלים מפוסט-טראומה.
“הוועדה שאתם דורשים מהצבא להקים, מעבר לעובדה שהיא ועדה, להבנתי, שלא יוצרת אצלו דרייב להתגייס, בסוף זו הוועדה שצריכה להיות עם שיניים. היא לא רק ועדה שמקבלת תצהירים ומתייקת אותם, היא ועדה שבסוף הסמכויות שלה הן עכשיו לעבוד עם רשות המיסים ולעבוד עם גורמים מנהליים שייתנו אינדיקציה, עם הביטוח הלאומי, האם הבן אדם עובד, לא עובד, וכן הלאה.
“יש פה איזשהו סוג של שלוש שנים שבמקום שבסיס הנתונים יהיה בתוך צה״ל, בסיס הנתונים נשאר בוועד הישיבות.
“דורשים מפה מהצבא להקים ועדה מינהלית, כדי לתת, לצורך העניין, להכיר במעמד שלא בטוח שבסוף בשורה התחתונה יצא לו מזה חייל מתגייס. צריך להגיד את זה ביושר.
“פה אומרים אמירה מאוד משמעותית, תמשיכו לשאת שלטים שאתם לא תתגייסו לצה״ל, אל תכירו בצבא, ואנחנו לא נעצור אתכם.
“אני רואה פה פגם מהותי בהליך החקיקה. כי לקחו חוק, עיקרו ממנו את התכלית, עיקרו ממנו את החוק, והשאירו פה הסדרת חסינות-על לעריקים חרדים.
“זה מוגזם, זה פרוע, זה לא מתקבל ולא מתכנס בשום קנה מידה של מדינת חוק וסדר, נהפוך הוא, זה לקחת ולהכשיר אנרכיה בתוך חקיקה.
“אני רוצה לדבר על בסיס הנתונים החסר שיש לנו על הציבור החרדי ועל הציבור החרדי שלומד בישיבות. בעיניי זה מכניס את החוק הזה לקשיים מאוד גדולים ביכולת של לאכוף את זה.
“אין לזה זכות קיום כשהרמטכ״ל מניף עשרה דגלים אדומים, אין לזה זכות קיום כשהצבא קורס לעצמו, אין לזה זכות קיום כשהילדים שלנו עושים 240 ימים בלבנון.
“כמה אנשים רשומים היום? ההסדר פקע ב-1 ביולי 2023. מאז, כמה רשומים בישיבות? אנחנו יודעים לפקח על זה, מי יודע?
“בתוך המיני-מיני, שבסוף הצלחתם להביא, הקואליציה, מה שאתם רוצים להביא פה, זה לצבא להקים ועדה מינהלית, שבסוף זה בדיוק כמו ועדה מינהלית שהייתה לו עוד טרום 7 באוקטובר של מנגנון שהוא דח"ש, דח"ש, ובסוף פטור.
“אני מסתכלת על האנשים שרשמתם פה, פצ"ר, פחות או יותר מיטב, לא רואה איך הם עושים את כל העבודה הרצינית הזו, במיוחד לאור העובדה שאם אנחנו באמת רוצים שהם יעשו עבודה טובה ויבדקו ויעשו איזושהי הצלבה של תצהיר עם העובדות, אז צריך להיות שם גורמי מקצוע שיודעים לעשות את זה. אני לא רואה איך זה מתקיים.
“מה שאני אומרת בסעיפים האלה, שכל מה שהיום בסוף מתבקש מצעיר חרדי, גם אם הוא אמרו לו אתה לא תיעצר, זה "בוא תירשם, נתחיל איתך איזשהו הליך, תגיע ללשכת גיוס, נבדוק אותך, תירשם".
“כנראה לא היינו דנים במעמדם של לומדי תורה אם לא היה מלווה בזה קודם כל הגיוס, נכון, גברתי היועצת המשפטית?
“אני לא בטוחה שהכלים שקיימים היום בידי הפרקליט הצבאי הראשי וכל הוועדה שהוקמה פה, מספקים כדי לתת איזשהו סוג של בדיקת אמינות ותוקף לתצהירים.
“כל החלטה שמתקבלת כאן בכנסת, בלי ייצוג הולם של נשים, היא החלטה חלקית וחסרה. יתרה מכך, מחקרים מראים שנשים חזקות מטייבות את השיח, מגוונות אותו ומשבחות אותו; משבחות את תהליכי קבלת ההחלטות, ויש ביכולתן לחולל שינוי משמעותי ואמיתי בתחומים רבים וחשובים. אי-אפשר לחכות שהשינוי יקרה לבד – זה פשוט לא קורה.
“הצעת החוק שלי היא פשוטה, היא נועדה לעגן חובת מינימום של 30% בכל אחת מהעשיריות ברשימות בכנסת. וכמובן, היא נועדה לתת ייצוג הולם לציבור הנשים בכנסת ישראל. בכל עשירייה, ברשימת מועמדים לכנסת, יהיו לפחות שלוש נשים.
“נשים יכולות לעשות הכול, והן יכולות גם לייצג את הציבור; הן יכולות לשרת את המדינה, אבל לא להיות חלק מהנהגתה? אני שואלת, שמה סימן שאלה וכמובן שמה אחריו סימן קריאה. בעיניי, אי-שילוב נשים זאת לא תפיסה דתית, זאת הדרה. גם בשירות הציבורי, למרות פסיקה מפורשת של בג"ץ המנכ"ליות בנושא ייצוג הולם, כיום יש רק מנכ"לית אחת בממשלה שלכם. אחת. לכן, החוק שאני מעלה היום הוא חוק קודם כול על אופייה ודמותה של מדינת ישראל ואני מבקשת מכולם לתמוך בו.
“הקשבתי והאזנתי היטב לדבריו של הרמטכ"ל בטקס סיום קורס קצינים בשבוע שעבר. הוא אמר שהוא זקוק לכל לוחם ולוחמת, כי חסר לו כוח אדם. לכן, זו ההזדמנות שלכם להגיד שקודם כול נשים מוכשרות צריכות להיות בכל עמדות המפתח ובמוקדי קבלת החלטות. כך אנחנו לא נקדם נשים, אנחנו קודם כול נקדם את החברה הישראלית. הגיע הזמן שנתקן את העיוות הזה, ואני חושבת שזה הזמן, עכשיו, לפני שאנחנו נכנסים לבחירות, להחליט החלטה ש-30% בכל עשירייה ברשימה יהיו נשים. אני אומרת 30% ולא 50%, כי אני שמה צעד, רגל בדלת כדי לעשות את הדברים בצורה אבולוציונית.
“הממשלה הנוכחית בחרה לקחת אותנו אחורה. היום מכהנות בממשלה הזו חמש שרות בלבד מבין 24 חברי ממשלה – פחות מ-21%. זאת לא התקדמות, זאת נסיגה. מדינת ישראל היא מדינה צעירה אבל מבטיחה; היא דמוקרטיה ליברלית מערבית, והיא לא יכולה להרשות לעצמה נתונים כאלה. ייצוג נשים במערכת הפוליטית זה לא רק תיקון עיוות ועשיית צדק, זה מבחן למגוונות של החברה הישראלית. בעוד שברחבי העולם מדינות מחוקקות חוקים להבטחת ייצוג נשי, בישראל יש מפלגות שבהחלטה אקטיבית לא מאפשרות לנשים להתמודד בשורותיהן.
“אני אגיד, אנחנו לא מבקשות אפליה מתקנת, אנחנו מבקשות תיקון אפליה. אנחנו דורשות שוויון על בסיס מה שמגיע לנשים בצדק: שקודם כול יאפשרו להן. לא מדובר בקידום מלאכותי, אלא בקידום של החברה הישראלית. אני אומרת לכם את זה באחריות, נשים חזקות מחזקות את צה"ל. ראיתי פה את השיח המתעורר בחודשים האחרונים, שבו אנשים רוצים לגרוף עוד ועוד נקודות. זה לא מוסיף נקודות, וזה בטח לא מוסיף כבוד למי שמתנגד לנשים לוחמות. מה שהיה צריך לעשות פה בבית הזה הוא קודם כול להצדיע לכל הלוחמים וללוחמות.
“במהלך 30 שנות שירותי בצה"ל, שהוא ארגון מיליטנטי וגברי במהותו, פעלתי לא מעט לקידום נשים מוכשרות ובעלות יכולות לתפקידי מפתח. פעמים רבות מצאתי את עצמי האישה היחידה בחדר, ולשמחתי זה הלך ופחת. בתפקיד האחרון שלי, כיועצת הרמטכ"ל לענייני מגדר, עסקתי בשילוב נשים בתפקידי לוחמה, ונלחמתי לאפשר לנשים להתמיין במסלולים שהיו בעבר סגורים בפניהם. הייתי מיוזמות הפיילוט לשילוב טנקיסטיות בחיל השריון. כשיצאנו לדרך, עלו חששות וספקות באשר ליכולתן של נשים להיות לוחמות טנקים, לפרוס זחל, לטעון פגז, אבל אני ידעתי שעם רצון ועם יכולות ועם כישורים, נשים יהיו מסוגלות לעשות את זה – וכך היה.
“הצעת החוק הזו היא צעד בדרך לשוויון מלא ואמיתי, שבו יהיו 50% מנבחרי הציבור נשים – בדיוק על פי שיעורן באוכלוסייה. כיום מכהנות בכנסת ישראל 31 נשים בלבד. בעשור האחרון הייצוג הנשי בבית הזה עמד על כ-25% מחברי הכנסת.
“היום בישראל קיימות סיעות חרדיות שאין בהן אפילו אישה אחת – לא כי יש מחסור של נשים מוכשרות, אלא כי פשוט מדירים אותן מהמשחק הפוליטי. אין דרך אחרת להצדיק את זה שבשנת 2026 במדינה דמוקרטית מפלגות בדלניות וסקטוריאליות מתנהלות כאילו חצי מהאוכלוסייה לא קיים; כשנשים הן לא חלק מתהליך קבלת החלטות - -
“הצעת החוק שלי היא פשוטה, היא נועדה לעגן חובת מינימום של 30% בכל אחת מהעשיריות ברשימות בכנסת. וכמובן, היא נועדה לתת ייצוג הולם לציבור הנשים בכנסת ישראל. בכל עשירייה, ברשימת מועמדים לכנסת, יהיו לפחות שלוש נשים. לא בתחתית הרשימה, לא כתפאורה לקמפיין; הן ישובצו במקומות ריאליים, והן תוכלנה לא רק לבחור, הן תוכלנה להיבחר.
“היום מכהנות בממשלה הזו חמש שרות בלבד מבין 24 חברי ממשלה – פחות מ-21%. זאת לא התקדמות, זאת נסיגה.
“ב-7 באוקטובר, לוחמות הטנקים – והלוחמות בכלל – לא ביקשו הנחות. הן נלחמו והן למעשה נלחמות עד היום. ב-7 באוקטובר הן הגנו על חיים, הן הצילו חיים.
“ב-7 באוקטובר, לוחמות הטנקים – והלוחמות בכלל – לא ביקשו הנחות. הן נלחמו והן למעשה נלחמות עד היום. ב-7 באוקטובר הן הגנו על חיים, הן הצילו חיים. למרבה הצער, אנחנו עדיין רואים שגם היום, בממשלה הזו – קולות מהממשלה הזו – יש קולות ששואפים להדיר נשים, על שום היותן נשים. מי שרוצה צבא גדול וחכם, לא יכול להרשות לעצמו לוותר על נשים. מי שמבקש לשלול מנשים את הזכות לשרת בתפקידים משמעותיים בזמן שהוא מקדם פטור גורף לחרדים, לא מבין שאלה כלים שלובים. יש בסוף צרכים מבצעים לצבא, צריך לפעול בשם ביטחון ישראל קודם כול, וכדי לעמוד בצורך המבצעי צריך למצות את מלוא הפוטנציאל האיכותי שגלום בצה"ל, ולא לפעול בשם פוליטיקה צרה ואג'נדות.
“כאן בכנסת, אי-אפשר עם המצב שבו יש מפלגות שנהנות ממימון ציבורי, מחוקי המדינה, מכוח פוליטי, אבל לא מאפשרות לנשים להיבחר אלא רק לבחור. אולי הרב גולדקנופ ישמח להתייחס לזה, כי זה קורה גם במפלגה שלו.
“מי שרוצה צבא גדול וחכם, לא יכול להרשות לעצמו לוותר על נשים. מי שמבקש לשלול מנשים את הזכות לשרת בתפקידים משמעותיים בזמן שהוא מקדם פטור גורף לחרדים, לא מבין שאלה כלים שלובים.
“שימו לב לנתונים העגומים: ישראל מדורגת במקום 31 מבין 38 מדינות ב-OECD בייצוג נשים בפרלמנט. רק שבע מדינות נמצאות מתחת לישראל. זה לא נתון אקראי, זה כישלון של המערכת הפוליטית. הממשלה הקודמת הוכיחה שאפשר אחרת. בממשלה הקודמת, כזכור, כיהנו תשע שרות, שליש מחברי הממשלה. זה לא קרה כי באותה תקופה פתאום צצו להן נשים מוכשרות – הן תמיד היו כאן – זה קרה כי הייתה החלטה ברורה לקדם נשים ולמצות את מלוא הפוטנציאל האיכותי.
“תודה רבה, אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת. נשים הן 51% מהציבור הישראלי, הן משרתות בצה"ל, נלחמות בחזית, עובדות, משלמות מיסים, מנהלות משפחות, עסקים ומערכות ציבוריות. בעמדות מפתח, בממשלה ובמליאת הכנסת, הן, למרבה הצער, עדיין נתקלות בחסמים מובנים. הצעת החוק שלי היא פשוטה, היא נועדה לעגן חובת מינימום של 30% בכל אחת מהעשיריות ברשימות בכנסת. וכמובן, היא נועדה לתת ייצוג הולם לציבור הנשים בכנסת ישראל. בכל עשירייה, ברשימת מועמדים לכנסת, יהיו לפחות שלוש נשים. לא בתחתית הרשימה, לא כתפאורה לקמפיין; הן ישובצו במקומות ריאליים, והן תוכלנה לא רק לבחור, הן תוכלנה להיבחר.
“היום בישראל קיימות סיעות חרדיות שאין בהן אפילו אישה אחת – לא כי יש מחסור של נשים מוכשרות, אלא כי פשוט מדירים אותן מהמשחק הפוליטי.
“דמוקרטיה שבה יותר ממחצית הציבור לא מיוצגת בה בעמדות מפתח, זו דמוקרטיה חסרה. הגיע הזמן להפסיק לדבר על שינוי ולהתחיל לחוקק שינוי. אני קוראת לכולם, כמובן, לתמוך בהצעת החוק.
“זאת אומרת, יוצרים פה איזשהו חוק שלמעשה מהווה חקיקה בררנית לחלוטין, בניגוד לכל הכללים ולכל החוקים ולכל תהליכי החקיקה בכנסת, ובהחלט חוק שמעגן בתוכו סוג של אפליה שלא ברורה לי.
“התכלית המקורית של המתווה שדנו בו פה במשך 86 דיונים, הצעה שכביכול נועדה לגייס, שהיו בה יעדים (שאני לא מסכימה להם) וסנקציות – התכלית המקורית הושמטה, והחוק הזה פשוט יוצר חסינות לאי-גיוס.
“זה לא רק הליך חקיקה פגום, זה הליך חקיקה שמתעלם לחלוטין מהמציאות של 7 באוקטובר ומהאמירות והאזהרות של הצבא שחסרים 12,000 בואך 17,000 תומכי לחימה ולוחמים בצה"ל.