עמית הלוי
Amit Halevi
“למרות שהדין קיים, החוק קיים, הכלים קיימים, הסמכויות, הטכנולוגיה היום נגישה וקלה להפעלה, גם מקורות הרעש ידועים לכול – אפשר לעשות איתי סיור – בכל זאת יש אזורים אקס-טריטוריאליים שאנשים נאלצים לא לישון בלילה, ואוזניהם תחרשנה בגלל המצב הזה.
“אני חייב לומר לך, בוועדה – עושים עוד פעם מדידות, ועוד פעם מדידות, זה עולה המון כסף לאזרחי ישראל, ובסוף זה לא מביא לאכיפה.
“אמרו לבטל את תיק השוחד, חבר הכנסת בוסקילה. מה היה בתיק הזה? מאות חוקרים, מאות מיליונים, חיקורי דין בחו"ל, זיוף תמלילים, פירוק משפחות, סחיטת עדים.
“מה עשו הייעוץ המשפטי? במקום לסכל את הטרוריסטיים, סיכלו את החוקים. אז ניסו לסכל את גופמן, ניסו לסכל את זיני, סיכלו את אודי רונן; במקום לסכל מחבלים, סיכלו קצינים שבאו לסכל את הטרור.
“אנחנו רואים איך בג"ץ, איך השופט עמית חותר לפירוק כל המוסדות הדמוקרטיים, כל המוסדות הדמוקרטיים, כל אושיות המדינה, הממשלה, הכנסת.
“רבותיי וחבריי לכנסת, אזרחי ישראל, יותר מכולם – המשפחות השכולות, הפצועים, חברי כיתות הכוננות, תושבי עוטף עזה, כל אלו ששילמו את מחיר הדמים של 7 באוקטובר, אנחנו מצביעים היום על הקמת ועדת חקירה שתהיה מקובלת על כל חלקי העם ללא יוצא מן הכלל, ועדה שבה יוכלו לשאול את כל השאלות מכל הצדדים, ללבן את כל העניינים החמורים, השאלות הקשות.
“הייעוץ המשפטי, לצערנו, לא מייצג את האינטרס הציבורי. הוא מייצג אינטרס של קבוצה אחת שרוצה דבר אחד, וזה לשלוט.
“הם לא מחפשים את האמת. אני כאן ארבע שנים – לא מחפשים את האמת, מחפשים את פירוק הממשלה, מחפשים את הראש של נתניהו, בדיוק כמו הפרקליטים בתיקי נתניהו.
“הדיון היה על זה שהיושב-ראש אמר שישיבה בחדר של גורמים מסוימים מפעילה לחצים שהיא בעיניו מחוץ לגבולות הראוי, ועל זה אמרתי שיצחק עמית ישב, אפרת רייטן לא צריכה להגן עליו כי הוא עצמו הגן על עצמו ואמר שזה היה בחלק של הדיון העקרוני.
“אבל יש משמעות שלילית לעובדה הזאת. אתה מפלה באופן פוזיטיבי – מה, זה לא מובן? אתה מפלה באופן פוזיטיבי קבוצה אחרת.
“עודד פורר, אתה אומר, בוא נהדר לכולם, בוא נאפשר לכולם – הרי אני בעד למקסם את האפשרות, הדמוקרטיה ואת ההצבעה.
“ולומר שזאת לא אפליה – עמי, זאת אפליה מובנית כיוון שבחירות זה עניין יחסי.
“עומדת פה נציגת הרשות שאומרת שהיא מטפלת ב-100 אלף ניצולי שואה, והיא אומרת שרבים מהם – היא לא אמרה כמה – אבל היא אמרה שרבים מאוד מהם, מיעוטים בבתי אבות, מתגוררים בקהילה. ואותם את לא מהדרת, להם את בזה, עליהם את אומרת שלא יבואו לקלפי, נכון?
“העיקרון בהצעה הזאת הוא פשוט במסגרת מה שנקרא זכות ההתאגדות, ובעיניי באופן סביר, בהחלט בתוך האירוע שכל מפלגה בוחרת את הכללים שלה ואת הפרוצדורות שלה בהתאגדות שלה כמפלגה, הדרישה כאן, כמו שאמר היושב ראש, בניגוד למה שמכונה "מפקדי הארגזים", כלומר רצון לפקוד לא חשוב מה – במפעל כמו שאמרת או במקומות אחרים, אנחנו כבני אדם מוציאים יותר מאותם כמה עשרות שקלים בודדות עבור הורה או בן זוג או ילד.
“אם אתה מפלה את אימא שלך בת 92 כלפי אחרים שנמצאים בבית אבות אתה פוגע בעיקרון הדמוקרטי שאתה עושה פעולה חיובית, זה ברור לגמרי.
“תעשו אותם לא באופן מפלה. אל תעשו אותם כלפי אנשים שנמצאים במוסד, תעשו אותם לכל המבוגרים – הם רבים יותר מאלה שנמצאים במוסדות.
“לא, להפך, לכן אני אכן אני נגד ועדה מסדרת, ואכן מתעקש שאת ההישג הגדול הזה של פריימריז ראוי באמת לשמר בליכוד, ואם אתם תקבלו השראה מזה זה גם ראוי.
“אבל העמדה של הליכודהיא שהאפשרות להוציא את אותם עשרות שקלים עבור המעגל הזה שציינו כאן הוא דבר סביר לחלוטין - -
“אתה אומר, בוא נעשה צעד פוזיטיבי כממשלה, כמדינה, נקרב את הקלפי באופן אקטיבי לאנשים מסוימים. אם אתה אומר כך הרי שיש רשימה ארוכה של אנשים, אינדיבידואלים אחרים, שאינם בבתי אבות. אולי נעשה קלפי ניידת לכל הזקנים?
“כמו שאמרת, הליכוד הציע את זה כדי שהדבר הזה לא ייחשב עבירה על חוק המפלגות. להפך, לעודד דמוקרטיה ולעודד את המעורבות ולעודד את ההצטרפות.
“כיוון ש"והדרת פני זקן", קארין אלהרר זה לכל זקן; לא לזקן שאין לו כסף. ולכן, כמו שנאמר כאן עכשיו, לא על-ידי, על-ידי נציגי הממשלה שבגלל מצבם הכלכלי הם נמצאים בבתי האבות, וגם כשהם עצמאיים לחלוטין.
“זה, כידוע היום לכולכם, אזרחי ישראל, לא היה הניסיון היחיד של סחיטה, של פירוק משפחה, כדי לגרום למישהו להפוך בתיקי נתניהו לעד מדינה.
“אני חושב שרובכם, אזרחנו, כבר יודעים, זה לא משפט נתניהו, זה משפטה של הפרקליטות. לא רק סחיטת עדי מדינה; לא רק פירוק משפחות; אצל פילבר בכלל הם הגיעו לשתילת זיכרון.
“לא רק עבירות על החוק, גם הצגת מצג שווא, מצג שקרי לבית המשפט. הם ידעו את האמת, הגיעו לבית המשפט ואמרו: החקירות נפתחו כחוק. יש ראיית זהב אצל פילבר – כשידעו שאין.
“- - סיכול שלטון הימין. זאת הייתה המטרה. על זה הבחירות הקרובות אדוני היושב בראש, על הפתק שלכם, על הבחירה שלכם.
“לא רק עבירות על החוק, גם הצגת מצג שווא, מצג שקרי לבית המשפט. הם ידעו את האמת, הגיעו לבית המשפט ואמרו: החקירות נפתחו כחוק.
“אבל את הדברים המהותיים אי-אפשר לעשות מלכתחילה בזום. אי-אפשר.
“אני אומר את זה לדין: בסוף אם אתה תרכז את כל העניינים שהם באמת טכניים ופרוצדורליים לישיבה כזאת, זה גם יקל עלינו, אנחנו לא צריכים להגיע כל פעם, וזה יהיה ברור לכולם.
“אני כן מסכים שיש דברים פרוצדורליים הרבה פעמים, ודאי בוועדת בחירות, שהם לא שנויים במחלוקת באמת, והם לא ליבת הדיונים והם לא במחלוקת פוליטית.
“ואני חושב שצריך לכתוב גם או מטעמים מיוחדים או במקרים חריגים, כדי שיהיה ברור, גם ליושב-ראש הוועדה וגם לוועדה שמתכנסת ומצביעה על זה, שמדובר במקרה חריג.
“זאת אותה החלטה של הפצ"רית ביחס למחבלים שעברו את הגדר ב-7 באוקטובר, גברתי היושבת בראש, עברו את הגדר ב-7 באוקטובר, רצחו, חטפו, אנסו, והיא החליטה שאי-אפשר לפגוע בהם – מנועי סיכול.
“עשית פעולה גדולה בקדנציה הזאת לגבי קיזוז כספי טרור ומימוש אותם כספי טרור שמקוזזים מכספי הסליקה.
“והיא ואמרה: כיוון שהוא לא נרשם בארגוני הטרור, כיוון שהוא לא רשום בארגוני הטרור אנחנו מנועים מלסכל אותו.
“אחד הדברים הכי חמורים במלחמה הזו, הכי חמורים במלחמה הזו – אנחנו עוסקים פה בפצ"רית מפעם לפעם על דבר חמור מאוד שהיא עשתה, אולי החמור ביותר בתולדות ישראל מבחינת הנזק לצה"ל ולעם היהודי - -
“אני הייתי פה, הגשתי לשר הביטחון יואב גלנט שאילתה, איך קורה דבר כזה? איך קורה דבר כזה שאנשים שחטפו את הילדים של ביבס, הפצ"רית מונעת מלסכל אותם, מונעת מליירט אותם, להרוג אותם. לא רק אותם. התשובה הרשמית שלה, חוות דעת שלה לרמטכ"ל, לשר הביטחון: הם לא רשומים בארגוני הטרור. אתה יודע מה היא עשתה, אדוני השר? היא לקחה את פסק הדין, המתנה האחרונה שהניח פרופ' אהרון ברק לפני שהוא פרש ב-2006, מה שנקרא "בג"ץ הסיכולים הממוקדים", פירשה אותו פרשנות מופרעת ומופרכת, מופרעת. אמרתי לה את זה בפנים כשהיא הייתה בוועדת החוץ והביטחון. לקחה את אותו פרוטוקול שבכלל אנחנו לא קיבלנו אותו מהאמנה הבין-לאומית, לא קיבלנו אותו בפועל בישראל, והפכה אותו לנורמה משוגעת לחלוטין, על פיו גם אדם שבמעשיו הכי רצחניים, פשעים נגד האנושות, פשעי מלחמה, הלך, נכנס ליישובים, אנס, רצח, עינה - -
“לומר לחיילי צה"ל: לא. אתם תיכנסו לאזורים האלו של האויב, תמצאו אויב שבע ורענן, במקום אויב מותש ורעב.
“עם זאת, מוצע להתאים את המועד להוצאת צווי כליאה קבועים, מועד הביקורת השיפוטית, משך הזמן המרבי למניעת מפגש של כלוא עם עורך דין, והזמנים המרביים הנוגעים לכליאתם של קטינים, ולקצר אותם בהתאם לצרכים של גורמי הביטחון שהוצגו בוועדה.
“מדובר על משפחות שנרצחו וההורים והסבים, ואתה מכיר הכול – למה לא להגדיר את זה ככספי חמאס ולאפשר להן את העיקול מהכספים הללו?
“אני אבקש מחברי הכנסת לדחות את ההסתייגויות, בטח בנושא מהסוג הזה, ולאשר את הצעת החוק בקריאה שנייה ושלישית.
“הוראת השעה הנוכחית פוקעת בשבוע הבא, בט"ו בתמוז תשפ"ו, ולכן נוכח הצרכים המבצעיים וכמות הלב"חים שעדיין כלואים בישראל, מבוקש להאריך את הוראת השעה בשלושה חודשים נוספים עד לי"ט בתשרי תשפ"ז, 30 בספטמבר 2026.
“- - אותה הוצאת דיבה בלתי מתקבלת על הדעת על חיילי צה"ל, על כוח 100, דבר שהופץ בכל העולם, קשה לשער בכלל ולהעריך את גודל הנזק שנוצר מאותה הוצאת דיבה נוראית. אבל לא פחות חמור מזה, הייתה החלטה של הפצ"רית, לא פחות חמור מזה, החלטה של הפצ"רית יפעת תומר ירושלמי למנוע סיכול של מחבלים שעברו את הגדר ב-7 באוקטובר.
“מזעזעים, בלתי מתקבלים על הדעת. הם כתב האישום העיקרי באירוע הזה - -
“היא לקחה את פסק הדין, המתנה האחרונה שהניח פרופ' אהרון ברק לפני שהוא פרש ב-2006, מה שנקרא "בג"ץ הסיכולים הממוקדים", פירשה אותו פרשנות מופרעת ומופרכת, מופרעת.
“אותם כספים, כ-3 מיליארד, שהרשות הפלסטינית מעבירה כל שנה, העבירה כל שנה לאורך שנים, שגם אותם קיזזת, הנחת אותם בזמנו באירופה, אחר כך בישראל – הכספים הללו הם כספי חמאס; האמירות האלו של נציגי גופי הביטחון כאילו יש שם כמה עובדים של רשות פלסטינית, שזה פייק מוחלט – אין אף אדם שמקבל החלטה בלי החמאס, גם לא על להזיז עט ממקום למקום ברצועת עזה, הם כולם כספי חמאס – למה לא לשחרר אותם למעשה לאלו שתובעים את החמאס?
“כלומר, הם מייצרים הזדמנות לקבוצות מסוימות, למשל, הזכרתי בוועדה, שינוי הכתובת, שאני בגדול מברך על זה, באופן כללי, כי אני בעד לאפשר כמה שיותר דמוקרטיזציה וכמה שיותר בחירה, ובכל זאת אני יודע, מניסיון אישי גם, שהורים מבוגרים מתקשים לעשות את השינויים הדיגיטליים הללו, ואפילו שאמרת שיפרסמו את זה. ואז ממילא זה מייצר אפליה כלפי האוכלוסייה.
“כלומר, אנחנו דרשנו אז בוועדת הבחירות, אני חוזר כאן, אני חושב שזה דבר שלא צריך להיות שינוי במחלוקת, צריכה להיות היום בעידן של היום, הזכרתם פה AI, אני יודע, המאה ה-21, מצלמה בכל קלפי. היו דברים מעולם. אני מכיר אותם באופן אישי. מצלמה, גם העלות זניחה והמשמעות רבה. וזה מסיר חששות ועננות. צריכה להיות מצלמה בכל קלפי.
“אבל במפלגות שיש פריימריז, אז יש עניין של איך אדם נהיה חבר במפלגה. אני שלחתי אליך, שוב, אני לא יודע אם זה חלק מהחוק הזה או לא, על נושא של תשלום עבור התפקדות.
“כלומר, אם אתה נותן למבוגרים בבתי אבות להצביע, ואתה לא נותן איזשהו שירות לאנשים מבוגרים שנמצאים בבית, אז זה דבר שצריך לחשוב עליו.
“נקודה שנייה, אני חוזר על מה שאמר פה יושב-ראש הוועדה, כל מי שנשלח מטעם המדינה, בניגוד למה שאמרה חברת הכנסת קארין אלהרר, כל מי שנשלח מטעם המדינה – אני חושב שזו אפליה חמורה, ואני מתפלא שאת בכלל מעלה טענה כזאת – כל מי שנשלח מטעם רשות מרשויות המדינה, צריך לתת לו את האפשרות להצביע.
“לעומת זאת, עובדים פרטיים שהציעה יוליה, עובדים פרטיים, אז צריכים לעשות את החשבון הפרטי שלהם. פה את פותחת דבר שאין לו סוף.
“אבל בכל אופן, כשזה בתוך המשפחה, במסגרת הזאת, בעיניי, זה דבר ראוי ובהחלט לא ראוי להתערב. ואם צריך לחוקק את זה, אז לחוקק את זה.
“כשאנחנו העברנו פה חוק ב-106 חברי כנסת, אדוני היושב בראש, לגרש מחבלים, לשלול את אזרחותם, שלוש שנים – אחד לא גורש. למה, גיל לימון? אם אתה שומע אותי, אתה יודע על מה אני מדבר. גיל לימון, פעם אחת; גיל לימון, פעם שנייה; גיל לימון, פעם שלישית.
“כשאנחנו מעבירים פה חוק שמורים שתומכים בטרור לא יוכלו ללמד, ואני אומר, אני מוכן לוותר על החוק – עשיתי איזה תרגיל, אמרתי להם: בואו תבדקו כמה מורים יש להם תיק בשב"כ – אין שום בעיה לעשות את זה, אגב – הלך תהליך שלם: אישור היועמ"ש1, אישור היועמ"ש 2, אישור היועמ"שית 3. בסוף בדקו. הסתבר – כן, תיראו מופתעים, בצחוק אני אומר – עשרות מורים תומכי טרור. אני אומר לנציגי השב"כ בוועדה: בסדר, עזבו שנייה את החוק, יש עשרות מורים תומכי טרור – תעיפו אותם מהמערכת. הרי זה לא פצצה, זה פצצת מצרר – כל מורה כזה איזה 30 פצצות אחרי זה, 300 פצצות בבית ספר. ואנחנו בוגרי המורים האלו שעשו את זה, בעין מאהל, בירושלים, אל-רשדיה, בית הספר הכאילו-יוקרתי הזה.
“הראשונה היא חוסר תום הלב והאכיפה הבררנית שיש כשיועמ"שית ובכירי פרקליטות מחליטים להגיש כתב אישום נגד חברת כנסת מהימין על פגיעה פוטנציאלית בביטחון המדינה. זה, אחרי ארבע שנים שאנחנו יושבים כאן בכנסת – וביתר שאת, אני אומר על עצמי, שיושב בוועדת החוץ והביטחון אני חושב אלפי שעות, במצטבר – ופעם אחר פעם החבורה הזאת, קרי, היועמ"שית בהרב מיארה והמשנים שלה, פעם אחר פעם, לא רק שלא מונעים פגיעה בביטחון המדינה, כלומר לא רק שלא פועלים בצורה פוזיטיבית – זה מה שהתכוונתי – למען ביטחון המדינה, אלא מסכלים, מונעים את כל הפעולות של הממשלה והחוקים שאנחנו עשינו למען ביטחון המדינה. אז להגיש עכשיו, לבוא ולומר, דווקא חברת כנסת מהימין – היא מואשמת בפגיעה בביטחון המדינה, הרבה דברים אפשר לומר; תום לב הוא לא אחד מהם.
“זה, אחרי ארבע שנים שאנחנו יושבים כאן בכנסת – וביתר שאת, אני אומר על עצמי, שיושב בוועדת החוץ והביטחון אני חושב אלפי שעות, במצטבר – ופעם אחר פעם החבורה הזאת, קרי, היועמ"שית בהרב מיארה והמשנים שלה, פעם אחר פעם, לא רק שלא מונעים פגיעה בביטחון המדינה, כלומר לא רק שלא פועלים בצורה פוזיטיבית – זה מה שהתכוונתי – למען ביטחון המדינה, אלא מסכלים, מונעים את כל הפעולות של הממשלה והחוקים שאנחנו עשינו למען ביטחון המדינה.
“בנסיבות האלה, בחוסר תום הלב, ברור לגמרי שהחסינות המהותית חלה, ברור לגמרי שחברי כנסת צריכים לגבות ולתת חסינות מהותית כדי שנוכל למלא את תפקידנו כראוי.
“הראשונה היא חוסר תום הלב והאכיפה הבררנית שיש כשיועמ"שית ובכירי פרקליטות מחליטים להגיש כתב אישום נגד חברת כנסת מהימין על פגיעה פוטנציאלית בביטחון המדינה.
“וקשה לי לא להסכים עם הטענה הזאת כיוון שפעם אחר פעם בדברים שנוגעים לביטחון המדינה, כמו שאני אומר, מנעתם וסיכלתם. וסיכלתם, אונר"א.
“אז דוגמה אחת זה שלילת אזרחות וגירוש מחבלים. שלוש שנים, החוק הזה עבר ב-15 בפברואר 2023. ב-16 בפברואר הייתם צריכים לשלול אזרחות מ-1,000 מחבלים ישראלים, 1,000. מה עשיתם? חבר הכנסת כץ שהוביל את החוק הזה, המצאתם כללים.
“אל ג'זירה, אביטל נמצאת פה, אל ג'זירה בדוח שב"כ, אביטל, זה לא הסתה לרצח יהודים? זאת הכוונה, זה ארבעה יהודים שנרצחו ונפגעו מאל ג'זירה באופן ישיר, זה דוח שב"כ שהיה צריך לשים בכותרות הראשיות.
“איך חשפתם אותם בכל העולם – למוות, לגזרי דין מוות. ומה עשיתם עם זה עד עכשיו? הייתם צריכים לבוא לפה מינימום אחרי שטיפלתם בדבר הזה.
“ולכן, אני חושב שכשמגיעה לחבר כנסת ידיעה כזאת שיכול להיות וסביר להניח שאנשי שירות הביטחון הכללי לא פועלים על פי עמדתם המקצועית, אלא מוזנים ממי שדורשת להפסיק את המלחמה, בוודאי חובת הציבור לדעת את זה.
“אני הגשתי חוק, עורך דין אייסמן, על שמורים תומכי טרור לא יוכלו להיות מורים. נראה לי מינימום שבמינימום.
“שישה חודשים, שמונה חודשים אחר כך אנחנו מגלים שבחסות הייעוץ המשפטי לממשלה נתתם ל-1,456 אנשים אזרחות או תושבות ישראלית בניגוד לחוק.
“זה לקחת מקום שפונה כבר, פונה, אחרי שפונה, לומר: לא, לא, לא, אתם תכניסו אוכל. בדיון בקבינט, אני עקבתי וקראתי.
“לשני דברים – אחד, לעצם הגשת הבקשה נגד חברת הכנסת גוטליב, האם היא נעשתה בתום לב וידיים נקיות; ודבר שני זה תוכן הבקשה, האם אכן המקרה הזה לא נעשה כחלק ממילוי תפקידו של חבר כנסת, ולכן הוא ראוי לחסינות מהותית.
“ואנחנו מגלים את זה גם בשקר, כי אנחנו מגלים אחרי חודשים ארוכים שתורג'מן נתן לכם שני מכתבים בפברואר ובנובמבר, ואחרי זה סיכלתם אותו.
“לכן אני מבקש – ביקשתי ואני מבקש גם מכאן – מהשר לביטחון לאומי, להנחות הנחיה ברורה לא למהר לפרסם שום דבר שעלול חס ושלום לרצוח את הנרצחים.
“לכן אני מבקש – ביקשתי ואני מבקש גם מכאן – מהשר לביטחון לאומי, להנחות הנחיה ברורה לא למהר לפרסם שום דבר שעלול חס ושלום לרצוח את הנרצחים. זה צריך להיות ברור מאוד; זאת אחריות של משטרת ישראל.
“בעצם רצחו אותו פעמיים. רצחו אותו במכונית ואחר כך רצחו אותו בפרסומים. גם רצחו אותו פיזית וגם רצחו אותו אחר כך בכך שהפכו את הנרצח לרוצח.
“אנחנו מדברים פה על ההסדר שאם כבר הם אחרי השירות הצבאי בפועל. על זה בעיקר מדובר, אבל למה מלכתחילה אתם מתנגדים לחייל סדיר, לצורך העניין כמו שאתה אומר, אותו קצין בקריה.
“למה צריך להפקיד? הוא נכנס לקריה לצורך העניין או לצריפין עם האקדח שלו. מה הבעיה?
“קשה להבחין, אדוני היושב-ראש, בין מוקדן במשטרה לבין שליש בשלישות ברמת גן, ואין סיבה לא לתת לחייל סדיר שעשה מטווח.
“יש מישהו בתוך משטרת ישראל – אני לא יודע אם זה אתה או מישהו אחר – שאחראי בדיוק על זה, על למנוע מתן רישיונות.
“לכן, כשנפתח את הנוהל, גם אם זה בוועדה חסויה, יכול להיות שאפשר לשפר את זה.
“דבר שני, כל מה שכן קשור אליך ולכלי ירייה, מדריכי כלי ירייה, מי שנותן אישור להיות מדריכים בכלי ירייה – כמה יש כאלו? האם יש מונופול בתחום הזה? האם לוחות הזמנים מאפשרים לאדם בסוף, בשורה התחתונה, לקבל נשק?
“יש גם פער עצום לפני. מ-72,000 בקשות ל-38,000, אם ניקח את 2025 – אנשים התחרטו או שזה קשור לתנאי סף? זה פער של 50%.
“כך צריך לעבוד בממשלה. כלומר, לקצר ביורוקרטיה, להקל, וכך צריך לעבוד בכל תחום בממשלה.
“אני אומר את זה גם משטרת ישראל, שאני אשמח לשמור את ההתייחסות שלה, לא מחזירה את הנשק גם כשיש שופטים שאומרים להחזיר את הנשק ושהייתה תלונת שווא.
“אני רק אומר: אני לא מסכים עם מה שאמרת בסוף, לעכב את הזכות של אזרחי ישראל, מכיוון שנקודת המוצא שלי היא שכל אזרח זכאי אלא אם כן יש בעיות, ולא הפוך. לא צריך לעכב, אבל אני חושב שהוא צודק – חברי כנסת צריכים לראות את היישובים, צריכים להכיר את הנוהל הזה, וזה צריך לקרות.
“החובה שלנו היא לתת לאנשים את היכולת להגן על עצמם, קודם כול באופן אישי, ומעבר למה שאמרת, כחלק ממערך ההגנה, שבנסיבות של מדינת ישראל לצערנו אי-אפשר אחרת.
“כלומר, אני גיליתי במהלך שלוש השנים שבהן אנחנו עוסקים בזה, כמו שאמרת, שיש עוד חסמים שקשורים לתהליך קבלת הנשק בסופו של דבר.
“יש בצה״ל אנשים שמשמשים כמאבטחים של בסיסים מסוימים. יש הגדרות כאלו בצה״ל. למה שגם הם לא יוכרו בהקשר הזה לקבלת רישי?
“רובם זה לא אנשים שנדחו – זה מה שאתה אומר בעצם. כלומר, נניח, אם זה 60%-40%, כמו שאתה אומר, במקום 350,000 יכלו להיות 600,000, לצורך העניין, אבל זה לא בגלל שהם נדחו. הסטטיסטיקה היא קטנה בהקשר הזה.
“בסך הכול הסטטיסטיקה הזאת מלמדת, כמו שאמרה עורכת הדין, שהיחס בין התועלת שאנחנו מקבלים מחלוקת הנשקים הזאת לבין הפוטנציאל שתמיד קיים בכל חברה ובכל נשק – זה יכול להיות גם סכין מטבח – הוא לא משמעותי.
“אני אומר שוב, דודי, לא התייחסת לאירוע הזה של מדריכי הירי – מי נותן את האישור? מי יכול להיות מדריך? מי מדריך את המדריכים? יש שם פקקים אמיתיים, וצריך לטפל בהם.
“הצורך הוא לקצר לאזרח שעשה אימונים יותר ממני, מה שנקרא, ואפילו השתמש יותר ממני – כשאני עושה מטווחים וכו'. אין שום סיבה לא לקצר לו הליכים.
“עד החוק הזה הברחות זכו בספר החוקים להתייחסות רק בפקודת המכס. זה נכון כשמבריחים, נניח, יהלומים בכיסי המכנסיים כשעוברים בנתב"ג או בנמל חיפה, כלומר עוברים בתחנת גבול שהמדינה מרשה לעבור בה. שם, אם אתה מבריח טובין או משהו כזה, אז אתה באמת עובר על פקודת המכס, אבל אם אתה מבריח בגבולות המדיניים זה משהו אחר לגמרי, זה סיפור אחר לגמרי. זה לא דיני ממונות, זה לא מכס; זאת פלישה והפרת ריבונות. אגב, זה נכון גם ביחס לפרט, ליחיד, כן?
“אני כבר הזכרתי כאן בקריאה הטרומית את דברי חכמנו שאומרים, וכך נפסק להלכה בשולחן ערוך: נוכרים שצרים על עיר כדי לשדוד רכוש, אין מחללים להם את השבת, לא מדובר על פיקוח נפש, זה עניין של כסף, של ממון, אבל אם מדובר בעיר הסמוכה לספר, לגבול, אפילו לא באו על עסקי קש ותבן, על כלום, על פרוטות. מחללים את השבת, למה? כי זה פיקוח נפש. מכיוון שאם הם פורצים את הגבול, אם הם מכרסמים בריבונות שלנו, זה פיקוח נפש. לא פיקוח נפש של אלה שסמוכים לגבול, פיקוח נפש של העם כולו, פיקוח נפש של המדינה כולה. מה שהבינו חכמנו לפני 2,000 שנה נכון גם היום, זו מהותה של ריבונות מדינית.
“גירוש משפחות מחבלים – כלום ושום דבר. חוק שיר חג'אג' – הייעוץ המשפטי לממשלה, שוב פעם, על סניפיו השונים, מכניסים מחבלים, קרובי מחבלים, במקרה הזה, בניגוד לחוק. עבר פה חוק, 9 ביולי – חודשים מכניסים, בניגוד לחוק הסתה לטרור. יש חוק, סעיף 24, לא מאפשר להם למנוע חקירה – מונעים חקירה. את מי מסכלים? לא את המחבל. מסכלים את אודי רונן במקום לסכל את המחבל.
“החוק הזה הוא כל-כך קריטי, כי המצב היום בגבולות שלנו, אני אומר את זה כמי שיודע, הוא הפקרות מוחלטת, כמעט מוחלטת, ולכן החוק הזה מחייב את כל המערכות – צה"ל, שב"כ – להשתמש בכל הכוח, בכל הכלים, מעצרים מינהליים, חיפוש בבתים, תפיסת ראיות, חילוטים, הכול.
“– גם מי שמבריח טישו בגבול זה עניין ביטחוני, מכיוון שהוא פוגע בגבולות המדיניים, בגבולות המדינה, לכן הוא מפר ריבונות והפרת ריבונות היא פגיעה מהותית וחמורה בביטחון הלאומי.
“שלוש שנים מונעים השמדת היכולות השלטוניות. מצור – מי מונע? ממי חוות הדעת לקבינט שמונעת מצור?
“שלילת אזרחות, חוק שעבר פה ב-106 ח"כים, 106 ח"כים, תמיכה סיעתית – מי מונע את זה? אנשי הייעוץ המשפטי לממשלה. אחד לא גורש.
“השינוי הזה שאנחנו עושים היום הוא לא רק נכון, הוא הכרחי כדי שנחזור לחיות כמו מדינה ריבונית שמתייחסת לריבונות ולגבולות שלה כמו מדינה. אנחנו מתקנים היום חלק מהקונספציה, מתקנים ונמשיך לתקן.
“החבורה הזאת שישבה היום מולנו, בדברים שהם לא רק יפגעו אולי, אלא פגעו ופוגעים בצורה מוכחת, בצורה ממשית, בביטחון המדינה, לא רק שתקו, אלא סיכלו ומנעו שלילת אזרחות.
“אני הנחתי את החוק הזה לפני למעלה משנה, זה היה יום אחרי סיור בגבול המזרחי עם הוועדה לביטחון לאומי. כששאלתי בסיור את בכירי המשטרה למה הם לא מטפלים בהברחות, ומה שהיה אז זה עוד לא מה שיש היום – הכוונה למה לא מטפלים מהשורש, למה לא מסכלים את כל התעשייה הזאת – אמר לי מפקד יחידת הסייבר אז: לנו אין כלים מתאימים, חסמו לנו את הרוגלות, יש עוד כלים שחסרים לנו, אבל השב"כ יכול, לשב"כ יש כלים, לשב"כ יש סמכויות. היה שם נציג שב"כ, אמרתי לו – שב"כ שלנו? שאני אעזור להחליף ביניכם טלפונים שהשב"כ יעזור לכם? אמרו לי נציגי השב"כ: לא. למה לא? הברחות בגבול זה עניין פלילי – אני מצטט – לא עניין ביטחוני, עניין פלילי, לא בתחום אחריותנו. אני שפשפתי את העיניים ואת האוזניים, ביקשתי שיחזור שוב, חזר שוב: הברחות בגבול הן לא עניין ביטחוני, הן עניין פלילי, המנדט בחוק השב"כ, סעיף 7 לעניינים ביטחוניים.
“אותו, את זוגתו, את הדוח אני מכיר, את כל שרשרת הפיקוד בחיל המודיעין שמנעה מראש הממשלה את המידע הזה, אגב, שלוש פעמים במהלך המלחמה הזאת.
“הדברים הפשוטים הם שאנחנו לא הכרנו את הפערים, אודי חשף אותם ואודי סוכל. זאת האמת. זה לא נכון?
“אין לך סמכות למנוע מהמשטרה לחקור, ואתה עובר על החוק בזה. החוק לא מאפשר לך למנוע מהמשטרה, שחושבת שפרסום שמסית לטרור ראוי לחקירה – ויש לא מעט כאלו, והובאו לא מעט דוגמאות כאן – אתה לא יכול למנוע מהם לחקור.
“בסוף תחברי אחד ועוד אחד, ועוד אחד, ואת שוטרת ותיקה, את רואה אדם שבפנינו, אולי בפנייך היה לפני כן דיון פנימי, בפנינו כשהגעתם לפה במאי, אנחנו לא הכרנו בזמן אמת את המכתבים האלה, אני לא הכרתי בזמן אמת את המכתבים האלו של דורון תורג'מן, יכול להיות שגם שלומי לא הכיר. אבל היו עמדות כאלו, הם הוסתרו מעינינו.
“אתם צודקים, וגם אני מבקר את זה. יש שרים שלא עונים וזה לא בסדר.
“גיליתי באיחור שמפקד מחוז ירושלים, אכן, כמו שאמר פה יו"ר הוועדה, בשני מכתבים שהמלצתי לך לקרוא, טען והביא דוגמאות לעיכובים.
“כמה מנטרים היום במשטרת ישראל? מישהו מביא לך את המידע, עזבי את הניתוח שלך, בדסק הניתוח יש עשרה אנשים – כמה אנשים מנטרים? את יודעת, אני הקמתי צוות של מנטרים אחרי 7 באוקטובר. תאמיני לי, זה פרויקט לעשות את זה.
“זה קשור לדיון, כי בשם סתימת פיות של פקידים ומפקדים אתה גורם לזה שמידע לא יעבור לציבור, ובעיקר שהתיקון לא יקרה, וזה בנושא של חיי אדם, וזה בלתי מתקבל על הדעת שבאיחור קיבלנו את המידע הזה.
“מנעה מראש הממשלה את המידע הזה, בלב הוויכוח על ציר פילדלפי.
“אין מנדט לפרקליטות בעניין הזה. אין מנדט. הם לא קובעים את החוק. אנשים חמודים וחשובים ככל שיהיו לא קובעים את החוק במדינת ישראל. זה נגמר, ההפקרות הזאת.
“זה היה ויכוח על הנורמות. זה לא היה ויכוח על ראיה מסוימת. זה היה ויכוח נורמטיבי על מה חוקרים ועל מה לא.
“איזה מין דבר זה שמפכ"ל מקבל מהיועמ"שית לסגור מדור הסתות? מה זה? איפה אנחנו חיים?
“ואז מתברר אחרי כל הסיפור הזה, שמתגלות המחלוקות, שפתחתם מבצע סיכול – רק מה, לא סיכול של המחבלים, סיכול של אודי רונן.
“בא קצין בחיל המודיעין, רב-סרן, רוצה להביא את זה לראש אמ"ן, מגיע לרח"ט מחקר, ההוא מעלים, מגיע לראש אמ"ן, מעלים, מגיע לרמטכ"ל, מעלים, מנסה להביא את זה לראש הממשלה, זוכה למה?
“כן, פרסום פעם ראשונה. באיזה עולם פרסום ראשון לא חוקרים? מה, אתם משחקים? אני מדבר על משטרת ישראל, לא על שלומי. זה התפקיד שלך על מה משלמים לך משכורת? לקום בבוקר, בתור אחראית על החקירות, ואם יש חשד על-פי פקודת המשטרה, את יכולה לחקור.
“שלומית, אנחנו פה עוד מלפני 7 באוקטובר, דנים בשאלה שנוגעת לחיי אדם, של כל אדם, היו פה דיונים, אודי היה פה, לילך הייתה פה, שלומי היה פה, היינו בוויכוחים, ויכוחים מצמררים, בעיניי, ואני מכיר לא רע את תחום הטרור ואת המלחמה בטרור – ולא יעלה על הדעת, שיקול דעת של מפכ"ל, איש נכבד, שאדם שנמצא בלב הדיון, שעוסק בזה, שעסק בזה, שהיה פה בוועדות, שזה היה לב הוויכוח, שזה לב התפקיד שלנו לפקח כדי שאזרחי ישראל לא ימותו ברחובות, שלא נשמע פה מקטמון את המסגד מסית כל שבוע, ועוד שורה ארוכה של דוגמאות שאני יכול להביא לך, ופתאום אותו לא מזמינים?
“קמים בבוקר 12 אנשים מתוך 15 והם מחליטים שהם יכולים לבטל בהינף קולמוס חוק יסוד. מה הם? ה-four fathers של האומה?
“אבל היה פרופסור אחד, אהרון ברק, שהוא אמר זו חוקה, ואילף אותנו שזו חוקה ובנה את הקונסטרוקציה הזאת, את המדרג הנורמטיבי הזה, כאילו יש חוקי יסוד, אחר כך חוקים רגילים, אחר כך חקיקת משנה, רגולציה, בנה את המדרג הזה, הטריק הזה, הקונסטרוקציה הזאת, כמו שחשפה בזמנו פרופסור גביזון, הטריק הזה להשתלט על הכנסת.
“אני חושב שהרפורמה שהחלה טרום המלחמה והמלחמה עצמה, שחשפה רבים מהחולאים של מערכות המדינה שזקוקות נואשות להבראה ובראשן החולי העיקרי שלנו היום וזו הדיקטטורה השיפוטית והבירוקרטית שהגיעה לממדים מפלצתיים לצערנו ולבושתנו.
“ועל זה בדיוק הבחירות הללו – על אובדן השליטה, יאיר לפיד, אובדן השליטה של מערכות המדינה. מדמוקרטיה קלאסית לחזרה לשליטה של האזרחים, שהם הריבון בארץ הזאת והם יישארו הריבון.
“היא לא מקבלת משכורת כגלי, היא מקבלת משכורות כיועצת משפטית. זה פירוק המדינה. זה לא משנה מי יהיה היועץ המשפטי מחר ומי תהיה הממשלה מחרתיים. זה פירוק המדינה. פירוק המדינה.
“זה אובדן שליטה, כשיועמ"שית – זה אובדן שליטה. זה פירוק המדינה.
“הרחפן צומח משם, מהאויב, קרי: מהשלטון של האידיאולוגיה הברברית הזו של האסלאם הרדיקלי. משם צומח הרחפן; מהתשתיות החברתיות והכלכליות שיש לאויב; מהרעיונות; מהאידיאולוגיה הדתית, עבור בחינוך, אחר כך בארגונים, במוסדות החברתיים, במימון, בכלכלה, ובסוף יש את כלי הנשק, את האמל"ח, בסוף.
“אני יצאתי ממנו – ולא בפעם הראשונה – בתסכול עמוק, מכיוון שהתובנה הפשוטה הזאת, ההגדרה הפשוטה הזאת של מי האויב; במי צה"ל נלחם; מול מי הרמטכ"ל עומד; מול מי כוחות הביטחון עומדים – ההבנה הפשוטה הזאת, ההגדרה הפשוטה הזאת של מי האויב, עדיין לא חלחלה למערכות הביטחון שלנו.
“אני אומר את זה בפרט היום, כי היום היה דיון בוועדת החוץ והביטחון על הרחפנים. אני יצאתי ממנו – ולא בפעם הראשונה – בתסכול עמוק, מכיוון שהתובנה הפשוטה הזאת, ההגדרה הפשוטה הזאת של מי האויב; במי צה"ל נלחם; מול מי הרמטכ"ל עומד; מול מי כוחות הביטחון עומדים – ההבנה הפשוטה הזאת, ההגדרה הפשוטה הזאת של מי האויב, עדיין לא חלחלה למערכות הביטחון שלנו.
“אורי, אדם ומיכאל לא נפלו בגלל פגיעה של רחפן נפץ, הם נפלו בגלל פגיעה של האויב. האויב הוא לא הרחפן, כמו שגם הטיל או הנשק הגרעיני אינם האויב. האויב הוא האידיאולוגיה הרצחנית של האסלאם הרדיקלי, שיש לה שליטה: שיש לה שליטה בשטח, שיש לה שליטה במשאבים, שיש לה שליטה באוכלוסייה – זה האויב.
“האויב הוא האידיאולוגיה הרצחנית של האסלאם הרדיקלי, שיש לה שליטה: שיש לה שליטה בשטח, שיש לה שליטה במשאבים, שיש לה שליטה באוכלוסייה – זה האויב.
“אתה רוצה חופש? חופש. שים fair play לכולם. אתה רוצה להוריד מע"מ מסיבות שונות? אתה רוצה לייצר, אני יודע, תמריצים לצרכנות? אדרבה, תעשה לכולם, גם למוכר בחיפה וגם למוכר הסיני.
“גברתי היושבת בראש, חברותיי וחבריי לכנסת, אזרחי ישראל, הצו שעומד כאן לדיון ולהצבעה נוגע בעקרונות היסוד של השוק החופשי, ואני חושב שהוא גם סותר אותם, ולכן אני ממליץ לחבריי שלא לתמוך בו.
“כשרמטכ"לים ממדרים ראש ממשלה, זה פירוק המדינה. לא בשעה 23:00 ב-6 באוקטובר, לא ב-24:00, לא ב-03:15.
“זה חולי שהוא סכנה, סכנה אמיתית לחברה שלנו, סכנה שאנחנו נחזור לעידן שבו הכוח קובע, שאדם אחד קובע בשביל עשרה מיליון אזרחים, אישה אחת, עשרה אנשים בבית משפט, כמה נורא זה. כמה גדול ההישג של האדם המודרני, כמה גדולה החירות שהשגנו ברנסנס, במהפכה ההומניסטית וכמה נורא השפל הזה, שעשרה אנשים קמים בבוקר וחושבים שהם יכולים להחליט בשביל עשרה מיליון אנשים.
“אנחנו נחזיר את החירות לעם, את הדמוקרטיה למדינה, זה מה שיהיה. מה שהתחלנו, התחלנו בקדנציה הזאת, השאר נשלים בעזרת השם בקדנציה הבאה.
“אנחנו התדרדרנו למצב שבו החבורה הזאת, לא רק מחליטה ומבטלת חוקי יסוד, ממנה ראשי גופי ביטחון ומחליטה במקום השרים והופכת גופי ביטחון למיליציות תחת חסותם. ממשלת על.
“כשאני הבאתי בוועדה דוגמאות לציבורים נוספים שלא משרתים עם תקציבי עתק שניתנים להם, בהיותם בגילאים הרלוונטיים ובשל אי-שירותם בצבא, בהגדרה מאוד דומה למה שהיא עשתה לגבי הציבור החרדי, אז נציגיה חיפשו ציפורים בשמיים.
“היא יכולה לומר שלא יהיה ייצוג לממשלה, לאחרון העבריינים יהיה ייצוג, והיא תבוא ותייצג הפוך.
“אתה יכול לקרוא את הדוח של שר המשפטים, אני חושב שדברים ברורים נכתבו שם.
“כולל עובדות שבהן בית המשפט העליון חשב שהרמה המשפטית הזאת מתאימה, איך לומר את זה, לגנון משפטי. קחו רק את המינוי הזה. אי-אפשר להגן עליו? אי-אפשר להגן על החלטה כזאת?
“אני אומר פה לממלא-מקום מנכ"ל ועדת הבחירות, שדברים שעלו בעבר ונדחו או לא התאפשרו בגלל טענה שאין לנו זמן להיערך, עיין ערך מצלמות בקלפי, לא מצלמות על הצוואר של מישהו, אלא מה שדרשנו בזמנו מלכתחילה שיהיה בקלפי, וגם דברים נוספים שנוגעים פה לדברים שהעלה חבר הכנסת קריב, אנחנו נעשה ישיבה עוד מעט של ועדת הבחירות עצמה, אבל אני מציע שהדברים הללו ונוספים, תיקחו אותם בחשבון. תעבור על הדברים שעלו כבר בעבר כדי שלא נגיע למצב שרק צבת הזמנים לא יאפשר. אמרת 83 ימים.
“אנחנו את ההתפרעות הזאת, ההתפרעות הזאת בתוך מוסד ציבורי, לא מוכנים. ולכן אני חושב שגם החוק הזה ספציפית, מהותו היא זו, אנחנו לא מוכנים שהיא תבוא, תחיל סנקציות איך שהיא רוצה, בדרך שהיא רוצה, ולכן אני בעד לקבוע ועדה ולקדם את החוק הזה.
“החוק הזה שאנחנו מצביעים עליו כאן, כלומר, על קביעת הוועדה, בא לאזן את ההתפרעות המשפטית של גלי בהרב-מיארה - -
“לכן אני את הדיון הזה ביקשתי כדי לבקש מהממשלה להעלות לסדר-היום של הכנסת טיפול בכל העמותות הללו, העמותות שכבר גיבשו תוכניות שפוגשות את המחלימים. יש להן שתי בעיות: בעיה אחת של מעמד והכרה, ובעיה שנייה של תקצוב.
“אבל היום המסלול הזה של תמיכה משלימה בחולי סרטן לא מוסדר, ואני בעד להעלות את זה לדיון בוועדת הבריאות ולהגיע למצב שגם העמותות הללו יתייחסו.
“ואני מופתע שאתה מופתע, כי בכל פעם – לא משנה אם זה ליברליזם, לא משנה אם זה סוציאליזם – בכל פעם שזה מגיע או לזהותה היהודית של המדינה, הכול נעלם, פתאום אין ליברלים, רק בולשביקים.
“אז אני מציע, בהשראת החמימות הזאת, הדברים האלו של הרצל, שגם אנחנו נחזור ונשיב להעמיד את הרעיון הציוני במרכז סדר-היום הציבורי שלנו בכלל ושל הבית הזה בפרט.
“אנחנו הגענו כחברה וכמדינה לתהומות 7 באוקטובר, קודם כול – לא בגלל הש"ג שלא שמע או איזושהי הטעיה – קודם כול בגלל פירוק הזהות הציונית כמסד של המדינה שלנו; בגלל גורמים שניסו ועדיין מנסים להפוך את ישראל למדינת כל אזרחיה, כאילו מדובר ביריעה גדולה נטולת זהות, שנותנת שירותים אזרחיים.
“אבל על הרעיון הבהיר הזה כאור היום מצילים היום – מלשון צל – לצערנו, עננים כבדים, ואני מתכוון למגמות העולמיות של השמאל העולמי, ולצערי, יש להם דוברים ונציגים גם כאן אצלנו, שמפרקים – אני אומר את הדברים כהווייתם, הם דברים קשים, אבל לכבודו של הרצל ושל החזון שלו אני אומר אותם – נציגים שמפרקים בשיטתיות את הרעיון קודם כול. הוא שאב חמימות מהרעיון – קודם כול מפרקים את רעיון המדינה היהודית, מחללים את הרעיון הציוני, ו"מחללים", כלומר הופכים אותו לחלול, לריק, מרוקנים אותו מתוכנו.
“כל זה, והגיע הזמן, אדוני היושב בראש, לעבור מהגנה, גם הגנה קדמית, ואני משבח מאוד את הממשלה, את ראש הממשלה, את המטכ"ל והרמטכ"ל והצבא, על מה שהגענו עד עכשיו, ברוך השם שעברנו מקרבות הבלימה למתקפה.
“יש לאויב הזה תשתיות והשמדת האויב והכרעת האויב מחייבת חיסול התשתיות, לא סיכולים פרסונליים או רק השמדת אמל"ח. השמדת התשתיות קודם כול זה השטח, שליטה בשטח, שטח גדול, משמעותי.
“אני ראיתי את הכותרות קודם שציטטו את הרמטכ"ל בקבינט, שהוא דרש לתקוף בניינים בביירות במענה לרחפני הנפץ שהורגים ופוגעים בחיילינו, ואני אומר לך, הרמטכ"ל אייל זמיר, לתקוף בניינים זו לא תוכנית צבאית; לא תוכנית צבאית. בדיוק כמו הבניינים שהרצי תקף ב-8 באוקטובר בעזה. זו לא תוכנית צבאית, זו לא תוכנית הכרעה ואתה חייב להגיש תוכנית צבאית של הכרעת האויב.
“חוץ מבני וסגנו הנכבד, מבחינת המערכת הבירוקרטית המנהלית אין עובדים נוספים לקמ"ט ארכיאולוגיה. יש פרילנסרים, יש פרויקטים, יש התקשרויות שכולן עוברות כמו שכתוב פה בסעיפים.
“אם תהיה ממשלה אחרת, היא תמנה את הנציגים הקבועים. לא אנחנו קובעים לממשלה הבאה את מי למנות.
“הדירקטוריון היחיד של תאגידים ציבוריים הוא ממשלת ישראל. אין דירקטוריון אחר. הם יכולים לנהל. אני לא מקבל את זה. אנחנו חלוקים לא בפרט הזה.
“המדיניות שיקבע השר. המדיניות שיקבע השר תהיה המדיניות שהמועצה מחויבת אליה ואין מדיניות אחרת.
“הדבר היחיד המסובך שהוא לוקח זמן הוא הקמת אותה מועצה – להעביר לוועדה של המינויים. זה תהליך ויש חוות דעת.
“צריך לעשות הוראה זמנית בחוק, הוראת מעבר, שעד המינוי ימונו האנשים האלה שהם ממילא קבועים.
“הצענו שעד למימוש סעיף 6, בתקווה עד שלושה חודשים, ימונה קוורום של לפחות חמישה, שישה מתוכם על פי ההגדרות.
“אחד, אנחנו לא מקבלים את המצב הבלתי מתקבל על הדעת מבחינה דמוקרטית שנוצר בדיני תאגידים עד עכשיו כאילו יש תאגידים ציבוריים שהם מנותקים מהממשלה. זה דבר בלתי נסבל מבחינה דמוקרטית.
“האיזון נובע מזה שבחרנו תפקיד מסוים. לא אמרנו שהוא יכול לבחור את מי שהוא רוצה. את יכולה לכתוב ראש חוג מראש.
“מבחינת ההצעה שאני מניח כאן, היא הצעה שאומרת שעד מינוי האנשים, שהוא הדבר העיקרי שמעכב, יהיה פורום זמני. אני מקבל את מה שאת אומרת שהוא לא יוכל שהזמני יהפוך לקבוע. לכן אני אומרת, נעשה את זה עד שנה כמו שאת אומרת. הכוונה היא שהחוק יחול מיד.
“לכן, אנחנו אומרים שאנחנו נייצר מצב של מועצה כרגע. אנחנו חוששים שלא נספיק ונפגע בפעילות הרשות. לכן אנחנו רוצים שתהיה מועצה זמנית.
“יש בעיה בשטח. צריך אנשים, צריך רשות שתתפקד, צריך תקציב שיעבור, צריך שהעסק יעבוד ושימונו אנשים.
“מטעם משרד המורשת יהיה המנכ"ל, מטעם משרד הביטחון יהיה סגן רמ"א. אלה כולם תפקידים בעלי רלוונטיות ממילא לאירוע. בנוסף יהיה יושב-ראש מועצת רשות העתיקות.
“היא הוראה זמנית ובטח בנסיבות, כמו שאמר היועץ המשפטי של משרד המורשת. יש בזה היגיון לעשות את זה, כמו שאמרת, באופן זמני עד שנה. זה נשמע לי הגיוני.
“לא חייב להיות אוניברסיטת אריאל דווקא, אבל צריך להגדיר איזו הגדרה שהיא הגדרה אוטומטית והיא לא הגדרה שמחייבת את תהליך המינוי, כי אנחנו עושים פה הוראה זמנית.
“כל הבירוקרטיה הורגת אותנו בתחומים רבים. היא צריך לעבוד מהר. הממשלה מקבלת כסף כדי לעבוד מהר.
“החמרנו. לקחנו רק את נציגי הממשלה. להיפך, החמרנו לכיוון הרציונל שאתה מתאר.
“שתי הרשויות הגדולות – רשות גדולה מבחינת תושביה ורשות גדולה מבחינת אזור, מנכ"ל של משרד המורשת, סגן ראש מנהל אזרחי מטעם שר הביטחון ויושב-ראש מועצת רשות העתיקות.
“מה רע בהחלטות השר? יש החלטות השר. השר מחליט החלטות והמועצה צריכה להתנהל בעקבות ההחלטות שלו.
“אבל נניח שלא מוצא חן בעיניכם, מאיר, הסגנון הזה. נניח, לא מוצא חן – אז על זה פותחים בחקירה?
“מה, השופט יצחק עמית לא נוהג כדיקטטור? לא מבטל חוקים? לא הכתיר את עצמו על דעת עצמו? לא מסרס גופים ציבוריים כמו מבקר המדינה על פי חוק-יסוד? לא משתלט על גופי ביטחון, משטרה, שב"כ, ממנה קצינים בכירים, לא נותן לשר לקבוע מדיניות?
“אני לא מסכים עם אף מילה שאתה אומר, אבל אני אלחם עד מוות כדי שאתה תאמר את דעתך, נכון? על זכותך. זה נגמר – אין וולטר, אין לוק, אין ג'ון סטיוארט מיל. הכול נמחק מהאג'נדה.
“רק בשנה האחרונה שמענו אתכם פה צווחים על החלטות שאין להן קשר לסתימת פיות ולחופש ביטוי, כן? סגירת גלי צה"ל, דברים הפוכים בדיוק שהממשלה אמרה: אני לא מתערבת, אני פותחת את זה לשוק, אני לא יוצרת תחנה צבאית – אבל אתם צווחתם שסותמים פיות ומונעים את חופש הביטוי.
“על זה עומד השמאל שנים ארוכות, מימי שולה אלוני, שעשתה את זה באמת מנימי נפשה, ועד היום, והינה כשמגיעה לפני שבוע וחצי חוות דעת של היועצת המשפטית שמודיעה לבג"ץ שנפתחה חקירה או בדיקה של משטרת ישראל – לא להאמין אפילו לומר את המילים האלו – נגד ערוץ 14, נגד ינון מגל, נגד יעקב ברדוגו, יסמין.
“יש לנו בעיות אמיתיות, אדוני, בגליל ובנגב אדמות הלאום מופקרות. בחוק הזה אנחנו עושים הרבה פחות ביורוקרטיה והרבה יותר ציונות.
“ולכן בעצם מה שהנחתי כאן לפניכם בחוק הזה זו האפשרות שבמקרים אסטרטגיים, במקרים של הקמת יישובים במקומות בעלי חשיבות אסטרטגית, תוכל הממשלה לעשות את מה שכבר קיים בסעיף 266 לחוק התכנון והבנייה.
“אנחנו חייבים לחשוב בגדול, להתנהל בגדול, להשיב את החזון הציוני למרכז סדר-היום, לבנות יישובים, להקים יישובים – לא עשר שנים ולא 13 שנים ולא 15 שנים, זה צריך לקחת חודשים ספורים.
“והיא מבפנים פעמיים – היא מבפנים גם על ידי אותם גורמים של אסלאם רדיקלי, שמנסים לקעקע את הזהות הציונית ואת ההתיישבות היהודית בארץ ישראל, והיא גם מבפנים, לצערנו הרב, על ידי היריבים ועל ידי הכוחות הפוליטיים, שלצערי הרב החזון ההוא של בן-גוריון נשחק אצלם עד דק, והם פועלים כדי לקדם את ההתיישבות אבל לא של העם היהודי בארצו.
“14 שנים, אדוני היושב-ראש, ואין פיתוח אפילו של מטר אחד, והכול בהליכי תכנון וביורוקרטיה והליכים משפטיים ומה לא.
“אבל הדבר העיקרי שהחוק הזה עושה בהקשר הזה – הוא מציב מחדש את הציונות במרכז סדר-היום הציבורי שלנו. הקמת יישוב בארץ ישראל, הפעולה הפשוטה הזאת, שהיא ליבת הציונות – אחד משלושת ערכי הציונות כפי שהגדיר אותם דוד בן-גוריון, מכריז המדינה, הוא ההתיישבות.
“רשות המורשת יכולה לקחת את סמכויותיה על פי תחיקת הביטחון.
“כאילו, אם זה לא תקציב תוספתי אז זה מיותר. יש תקציב לרשות.
“הפקיעו, מדינת ישראל בלי בושה הפקיעה את הקברים, את הגופות הוציאו. הפקיעו את הזכויות הכי בסיסיות, כולל זכויות קניין בקרקע שהייתה להם – זה היה בסדר להעביר בחקיקה?
“הרצון של המחוקק, אנחנו ואחרים בכנסת הזאת, לומר שהסמכות עוברת מאלוף הפיקוד לרשות המורשת היא לב החוק. לכן המילים "הבלעדית" ולכן המילים "בהתאם" ולא לפי.
“אני רק אומר שמה שברור עלה גם בדיונים אולי המצומצמים שעשינו זה שחסר מערכת ממוסדת עם כלים ממוסדים.
“לכן את ההיבט האזרחי הזה אנחנו מעבירים לבני הר אבן, שהוא באמת מומחה מקצועי לתחום הזה. זה הכול. כל שאר הדברים, אם אלוף הפיקוד יאמר לך 'בני, אתה לא יכול, משיקולי ביטחון', אלה שיקולים שלו.
“לכן החוק הזה עוסק בתקציב קבוע בעזרת השם, וכלים משמעותיים שיינתנו לו, לא שני עובדים.
“אמרתי, התקציב הקבוע של היחידה זה אותם 40 מיליון שקלים שעוד שנייה נמקד, נחדד את זה. דיברתי אתמול עם שר האוצר והשר שאחראי על התחום הזה במשרד הביטחון, השר סמוטריץ'.
“אני שואל האם האגודות השיתופיות שהזכרת אתמול, האם לדעתך יש להם סמכויות על הקרקע? האם הם מקבלים לדעתך כסף כאשר רמ"י מוכרת קרקע או כאשר חטיבה להתיישבות מוכרת קרקע? התשובה היא כן, אגב, תחסכי לך. התשובה היא כן.
“זה לא עמדת השר הממונה. הוא באופן תקיף ביותר, אני אומר את זה גם ליושב-ראש הוועדה, הייתה לי שיחה ארוכה אתמול עם השר. באופן תקיף ביותר עומד על כל פסיק.
“כשעושים היפר קישור, כשעושים הפניה, מה הוויכוח שלנו? מה הוויכוח? הוויכוח הוא בין בכפוף לבין בהתאם עם הפניה.
“הרי מלכתחילה לא היה צריך לכתוב את זה. בלי העובדה שיש היום אחראי ובלי כל הניסיונות לנגוס בכוונת המחוקק כאן אני לא הייתי צריך את זה.
“אנחנו אומרים, מי שאחראי באופן בלעדי מטעם המדינה בנושא ארכיאולוגיה זה רשות המורשת. מכאן והלאה, כל הממשקים הקיימים, הלא קיימים, שהשתנו מעת לעת, שלא השתנו מעת לעת. כל זה נשאר על מקומו.
“למה אני מתעקש על הסמכות להפקיע? כי מי שמניע את התהליך זה בני. מי שיחליט את מה הוא רוצה להפקיע ולמה הוא רוצה להפקיע ומה הצידוקים, כמובן רק לשם שמירה, שימור, מחקר ופיתוח של אתרים או של עתיקות זה רשות המורשת וזה קורה היום.
“אני עושה בשם מדינת ישראל. בשם מדינת ישראל רק רשות המורשת היא האחראית הבלעדית.
“אחריות היא רק, מי שיכול להניע בתחום המורשת והארכיאולוגיה זה אך ורק ראש רשות המורשת. לא אף אחד אחר. לא בתיאום ולא בלא תיאום. אתה נותן סמכות לגוף מסוים. הגוף הזה הוא אחראי.
“אבל הוא יוכל לעשות את זה רק על פי תחיקת הביטחון הקיימת. לכן אם בתחיקת הביטחון הקיימת הוא צריך אישור, הוא יידרש לקבל אישור.
“היא מייצגת את שר המשפטים. את הציבור ששלח אותה, שמשלם לא משכורת. לכן מה שחשוב זה עמדות השרים. ואם זאת עמדת ראש הממשלה אז תציג את זה בשם ראש הממשלה.
“אלוף הפיקוד לא יוכל יותר להחליט שהוא מפקיע לצרכי ארכיאולוגיה. אין לו סמכות לזה יותר. הכנסת הורידה את הסמכות מאלוף הפיקוד. הוא לא יוכל בחיים יותר להפקיע לצרכי ארכיאולוגיה. הוא יוכל להפקיע לכל צרכים אחרים.
“אני מפנה אותך לסעיף 22. "אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מכל סמכות הנתונה לכוחות הביטחון לפי כל דין ולמפקד לפי תחיקת הביטחון".
“אני מקווה מאוד שבקדנציה הבאה אנחנו נחוקק, בני, סעיף-סעיף בחוק הישראלי.
“אנחנו רצינו שרשות העתיקות בכלל תהיה אחראית. הסיבה שלא, בגלל שהמצב שם כולל רשות השודדת הפלסטינית, וכולל כל הבעיות שיש ביהודה ושומרון. לכן הותרנו את תחיקת הביטחון ולא נגענו בסמכויות אחרות והם על מקומם עומדים.
“אם יש פרויקטים נוספים מעבר ל-40 מיליון שקלים יתכבד משרד הביטחון, מינהל אזרחי, משרד השיכון, מע"צ, נתיבי ישראל, להעביר תקציב.