עאידה תומא סלימאן
Aida Touma-Sliman
“לצערי הרב, אני חושבת שהגיע הזמן להבין שהנקמה הכי טובה על כל הדם שנשפך עד היום היא להעיף אתכם מהממשלה. זה מה שאנחנו מתכננים.
“האמת, אני חשבתי לי מה אפשר להגיד אחרי כל מקרי הרצח שחווינו, לא רק בשבוע שעבר, לא רק בשבועיים האחרונים אלא בשנים האחרונות, כאשר אנחנו רואים את הצעירים שלנו נטבחים, את הנשים נטבחות, את הרצח המתגלגל, ואני חושבת לא רק על הרציחות אלא גם חושבת, לצערי הרב, על החיים-מתים בתוכנו.
“העם הזה התקיים גם לפני קום המדינה, וגם אז המואזין התפלל והרים קולו. כנראה זה מה שמפריע, התזכורת היום-יומית הזו, שאי-אפשר למחוק את העם הזה. כמה שאפשר לנסות, כמה שאפשר לדבר על ייהוד המרחב הציבורי – ואנחנו יודעים שנעשה המון בכיוון הזה – אבל התזכורת הזו תמשיך להתקיים.
“דת אחרת הופכת את למידתה לערך יסוד, שצריך לשמור עליו ולתת לו מקום מיוחד מאוד, שהולך ומשתלט יותר ויותר כדת על המדינה עצמה.
“כבוד היושב-ראש, חברי וחברות כנסת נכבדים, האמת? מי שמסתכל על סדר-יום הכנסת בדיוק עכשיו, גם בחוק הזה וגם חוק לפניו, מבין את הסיפור בצורה מאוד מאוד ברורה מה סדר-יומה של הקואליציה הזו, ואיך מתנהלים העניינים במדינה מאז שהממשלה הזו והקואליציה הזו השתלטה על המדינה. סדר-יום הכנסת: חוק מניעת רעש בלתי סביר, כלומר חוק המואזין, שבו מנסים להשתיק ולהחליש את הקול של תפילה ושל קריאה לתפילה. ומצד שני, חוק לימוד התורה. דת אחרת הופכת את למידתה לערך יסוד, שצריך לשמור עליו ולתת לו מקום מיוחד מאוד, שהולך ומשתלט יותר ויותר כדת על המדינה עצמה.
“אני רוצה רק להגיד דבר אחד: אני חושבת שמה שגורם לשר הפשיסט להשתולל בעניין המואזין, אפשר להגיד שזה עניין פופוליסטי – לפני בחירות הוא רוצה לקושש עוד קולות ולהסית – אבל צריך לשים לב למשהו: כנראה מה שמפריע בקול המואזין, שזה תזכורת יום-יומית שיש פה עם אחר.
“היה מן הראוי לתשאל את השר ואת השרה: לא מפריע להם רעש היריות בלילה? לא מפריע לשר הקולות של התפוצצות מכוניות ברחובות של הכפרים הערבים? זה הרעש היחיד שמפריע לו, הקול של המואזין? הגישה הגזענית הזו וההסתה באופן מתמיד נגד האוכלוסייה המוסלמית הערבית במדינה, הדה-הומניזציה שנעשית, הופכת כבר למחלה שצריך לרפא אותה מהשורש.
“הגישה הגזענית הזו וההסתה באופן מתמיד נגד האוכלוסייה המוסלמית הערבית במדינה, הדה-הומניזציה שנעשית, הופכת כבר למחלה שצריך לרפא אותה מהשורש.
“זה בדיוק המצב שיש בו גם אפליה ברורה מאוד וניסיון השתקה, ופגיעה חמורה גם ברגשות של מתפללים וקהל רחב מאוד, וגם פגיעה בחופש הדת, שכבר נרמס בהרבה מקומות בארץ, לצערנו הרב.
“האמת, כל מי שמכיר אותי – לפני שהגעתי לכנסת, מ-1992 ועד 2015 עבדתי עם נפגעות אלימות על כל סוגיה ושמעתי סיפורים מסמרי שיער. אני חושבת שאני צריכה להתחיל להודות לכל הנשים והנערות שחשפו את עצמן בפניי, כשליוויתי אותן והן סיפרו לי על פצעיהן ועל הכאב הנפשי והפיזי שהן עוברות בכל יום. כל הזמן חשבתי שאם הכאב הזה לא עובר, ואם הכאב הזה מלווה את הנפגע או את הנפגעת עד סוף ימיהם, אז למה ומה פתאום הזכות להגיש תלונה, הזכות לבקש צדק, הזכות לבקש ענישה של הפוגע, שהיא חלק מתהליך הריפוי של הנפגעת – יש עליו תאריך פג תוקף; יש עליו תאריך שאחריו אי-אפשר לממש את הזכות הזאת. זה היה בלתי מתקבל על דעת.
“מה שבטוח כנראה, שזה יהיה החוק האחרון שאני אעביר בכנסת, כי בקדנציה הבאה אני לא אהיה פה. יש לי הצעת חוק שהיא כבר הרבה זמן בוועדת הרווחה, בנושא שמירת היריון, והיא מוכנה לקריאה שנייה ושלישית, ואני מאוד מקווה שזה יעבור לפני שאני עוזבת את הכנסת. אבל כנראה שזה יהיה החוק האחרון שאני מעבירה, ואני באמת שמחה על סגירת המעגל הזו. אני מקווה שנעסוק יותר ויותר, ושהכנסת תעסוק יותר ויותר בנושאים שקשורים לכלל האוכלוסייה.
“כבוד היושב-ראש, חברי וחברות הכנסת, אתמול כמעט חצי מהיום שלי ביליתי באום אל-פחם, ותאמינו לי, הייתי מלאת גאווה. הרגשתי עד כמה אנשי העיר הזו ומנהיגיה, אם זה ועד ההורים, אם זאת העירייה, ראש העיר ד"ר סמיר מחאמיד – עד כמה הם התנהלו באצילות אבל גם באחריות ובכבוד עצמי שמשקף איזו רמה של אנשים נמצאים בעיר הזו.
“תודה רבה. כבוד היושב-ראש, אני חייבת להגיד שזה היה מסע ארוך, מטלטל, אבל הגענו לתוצאה טובה. אני מודה לכל מי שתרם שנגיע ליום הזה, שהחוק הזה יעבור. כשהגשתי את החוק בפעם הראשונה זה היה אפילו לפני שהגעתם לכנסת. חשבתי שזאת עבודה שכמעט בלתי מתקבלת על הדעת, ולא יכול להיות שנגיע לתוצאה, והינה, הגענו – הארכת תקופת ההתיישנות.
“הייתי שמחה מאוד אם הייתי עומדת היום כדי לברך על זה שאנחנו מבטלים טוטלית את ההתיישנות במקרים האלה, אבל לצערי, כמו כל מאבק חברתי אנחנו כנראה נעבור אותו בהדרגה ולאט- לאט, ובכל פעם ננגוס בעוד הצלחה ובעוד הצלחה.
“כל הזמן חשבתי שאם הכאב הזה לא עובר, ואם הכאב הזה מלווה את הנפגע או את הנפגעת עד סוף ימיהם, אז למה ומה פתאום הזכות להגיש תלונה, הזכות לבקש צדק, הזכות לבקש ענישה של הפוגע, שהיא חלק מתהליך הריפוי של הנפגעת – יש עליו תאריך פג תוקף; יש עליו תאריך שאחריו אי-אפשר לממש את הזכות הזאת. זה היה בלתי מתקבל על דעת.
“כשדיברנו על סיוע משפטי לנפגעות הצעת החוק שעברה הפכה לחוק היום לא חלמתי שאני אוכל לעשות את זה לנפגעות תקיפה מינית. הנושא של חובת טיפול בגברים אלימים, גם כן הצעת חוק שהעברתי.
“בגלל זה אמרתי, בואי נפריד בין ענישה שמסתמכת על גיל הפוגע לבין העניין של ההתיישנות, שזה לא קשור. זה יותר לאפשר לנפגע, לנפגעת, לבקש צדק.
“אני מאוד מקווה שאנחנו מתחילות פה דרך עד לביטול ההתיישנות לגמרי. כמו שעל הכאב אין התיישנות, כך גם המחיר של מי שהכאיב ומי שפגע צריך שיהיה בלי התיישנות.
“אני יכולה לספר מאות סיפורים על נשים וצעירות שאני עדיין בקשר איתן עד היום הזה, שראיתי מה תקיפה מסוג זה ומה פשע מסוג זה עולל לחיים שלהן.
“כמו שכשהתחלתי אז בפעילות, בהקמת מרכז סיוע, מקלט וכולי ב-1992, לא היו חוקים שמטפלים באלימות. לא היה חוק למניעת אלימות במשפחה, לא היה קיים.
“אנחנו מדברים פה על עניין ההתיישנות, על האפשרות של הנפגע או הנפגעת לבוא ולהגיד – נפגעתי, ולבקש צדק. אז למה זה שייך אם הוא קטין או לא?
“אנחנו הגשנו את הצעת האי-אמון הזו בעניין מדיניות ההריסה וההדרה והמחנק התכנוני נגד האזרחים הערבים. בימים כהרגלם ולאורך שנים רבות דיברנו על מדיניות שיש בה חוסר תכנון ומחסור בתוכניות מתאר, היעדר הרחבת שטחי שיפוט וחסמים תכנוניים מתמשכים. כל הזמן דיברנו על זה והייתה התייחסות לאפליה, להדרה, למדיניות שלא רואה את האזרחים הערבים בנגב. אבל את האמת, לאחר שאנחנו מסתכלים על הסטטיסטיקה של ההריסות בתקופה האחרונה, אי-אפשר לא לשאול את עצמנו: מה השתנה?
“תודה רבה. כבוד היושב-ראש, חברי וחברות כנסת נכבדים, את האמת, ישבתי והקשבתי לחברי הכנסת שנימקו את הצעות האי-אמון, אומנם הגשנו את הצעת האי-אמון בעיקר בגלל מדיניות ההריסות שמתקיימת ביתר שאת נגד בתים בכפרים הערביים, אבל ברצוני להתייחס בכמה דקות לעניין של ההסכם, שכנראה, ייחתם ביום שישי בין ארצות הברית ואיראן. אני חייבת להגיד שאני מאוד מקווה שבאמת ההסכם הזה ייחתם, וככה נתחיל לראות את סיומה של המלחמה, מלחמה אזורית שהייתה יכולה להמיט עוד אסון, יותר גדול ממה שחווינו עד עכשיו.
“הייתי שמחה לראות את מנהיגות האופוזיציה עומדת פה ודווקא קולטת שסוף סוף צריך להבין שמדיניות הכוח ועוד כוח ועוד כוח, ומה שלא בא בכוח, אפשר להפציץ יותר ואפשר להרוס יותר – כבר לא עובדת. ממשלות ישראל ניסו את השיטה הזו שנים על גבי שנים, והיא לא הביאה אותנו לא ליותר ביטחון ולא ליותר שלום.
“אני חייבת להגיד שאני מאוד מקווה שבאמת ההסכם הזה ייחתם, וככה נתחיל לראות את סיומה של המלחמה, מלחמה אזורית שהייתה יכולה להמיט עוד אסון, יותר גדול ממה שחווינו עד עכשיו.
“זה כבר לא עניין של תכנון. תוכנית שיקלי, זה לא עניין של תכנון והסדרת קרקעות, זו מדינה שמכריזה מלחמה על האזרחים שלה, זהו המצב. לא יכול להיות שמדינה גורמת להרס טוטלי של כפרים שקיימים מלפני קום המדינה.
“לצערי הרב, ממשלת נתניהו, בשותפות מלאה עם ארצות הברית, התחילה את המלחמה הזו, וכל עמי האזור שילמו מחיר, ובעיקר גם כן אזרחי מדינת ישראל שילמו מחיר על המלחמה הזו. הייתי שמחה לראות את מנהיגות האופוזיציה עומדת פה ודווקא קולטת שסוף סוף צריך להבין שמדיניות הכוח ועוד כוח ועוד כוח, ומה שלא בא בכוח, אפשר להפציץ יותר ואפשר להרוס יותר – כבר לא עובדת. ממשלות ישראל ניסו את השיטה הזו שנים על גבי שנים, והיא לא הביאה אותנו לא ליותר ביטחון ולא ליותר שלום. והגיע הזמן להבין שדווקא הסכמים פוליטיים, הסכמים מדיניים כן יכולים לפחות להפחית משפיכות הדמים, ולהתחיל לעלות לדרך שבה אפשר לבנות עתיד יותר בטוח לכל האזור הזה.
“לפי דוח של ארגון עדאלה, מאז שנת 2023, המדינה הרסה בנגב 14,000 מבנים – כן, זו לא טעות מבחינת המספרים, 14,000 מבנים תוך שלוש שנים, פחות משלוש שנים; בשנת 2024 נהרסו 5,231 מבנים, מתוכם 2,903 בוצעו בהריסה עצמית. מישהו יכול לתאר לעצמו איך המדינה דוחפת אנשים להרוס את ביתם בעצמם? בגלל הפחד מרוב הקנסות ששמים עליהם. כשאתה מגיע למצב שהקנסות על הבית שלך, שלא אפשרו לך מלכתחילה לתכנן אותו, מגיעים ל-500,000, 600,000, ואם יגיעו המשטרה והדחפורים להרוס אותו, יחייבו אותך בעוד אלפי ועשרות אלפי שקלים, אתה נדחף למצב כזה שאתה בעצמך הורס את הבית ואת קורת הגג שאתה נותן לילדים שלך, כי אתה מפחד מהתוצאות.
“הייתה חקיקה במיוחד כדי לתפוס נשק, חקיקה שהעברנו בבט"ל, שמאפשרת לקצין משטרה שנמצא בשטח, לשוטר, ויש לו חשד שיש נשק במקום מסוים, להתפרץ למקום בלי צו חיפוש, לתפוס את הנשק.
“אבל בסופו של דבר, זה אינטרס ממדרגה ראשונה, לאסוף את הנשק הזה. כן להכות ביד קשה. אני לא מוותרת למשטרה בקטע הזה.
“2 מיליארד קוצצו מהתקציבים של תוכנית 550 והועברו למשטרה ולשב"כ, כדי לטפל בפשיעה. אף אחד לא דיווח לנו מה נעשה עם הכסף הזה. ואנחנו לא רואים שיפור אמיתי באכיפה.
“היה דוח קודם של מבקר המדינה בעניין אמל"ח, והייתה בו נגיעה מאוד ברורה לעניין של מחסור בחוקרים במשטרה, ושזה פוגע בעצם בבניית התיק והראיות כדי להגיע למצב של הגשת כתבי אישום.
“האם את יכולה להגיד כמה מקרים של גניבת והברחת תחמושת מבסיסי צה"ל החוצה קרו בשנתיים האחרונות, במיוחד שטייבתם וסימנתם?
“אני לא ממשיכה בגישה שאומרת להנמיך את רף הראיות. אני לא בעד זה.
“בהרבה מהמקרים האלה מבריחים כלי נשק, אבל הם צריכים את התחמושת כדי להשתמש בה. ובדרך כלל, זה קורה בבסיסי הצבא.
“עוד לא דווח לכם שיש ארבעה או שישה טילים שנגנבו מבסיסי צה"ל? זה פער כל כך ענקי. אם יש יחידה שיש בה תיאום, המינימום, תתאמו את הסטטיסטיקה.
“עכשיו, לא רק שמשאירים את המטמנה – מרחיבים אותה, גורמים נזק לבעלי הקרקעות מסביב כי זה מגביל את השימוש בקרקע מסביב, מעלים את רמת הזיהום באזור, וכל זה בתיאום דווקא עם הגורם שמבצע את העבודה, שקיבל את המכרז.
“כבוד השרה, הוועדה המחוזית הפקידה את תוכנית 261-1333368 להרחבה דרסטית של אתר פסולת אעבלין, כולל תוספת הטמנה מסיבית והקמת משרפה, בניגוד לאסטרטגיית המשרד, שהייתה עד עכשיו לצמצם.
“הוא מדבר על מפגע סביבתי, כאשר בעצם מכתיבים מניעה של חופש התפילה.
“ככה מתנהלת משטרת ישראל ברגע שיש ערבי, כאשר השר שלה, בשבילו לשמוע קול של תפילה של המואזין הופך לאיום. הוא מרגיש כנראה מאוים. הוא מדבר על מפגע סביבתי, כאשר בעצם מכתיבים מניעה של חופש התפילה. במקום אחר הוא שולח את הקבוצות שלו לתוך מסגד אל- אקצא, כמו שקרה היום בבוקר. מניפים דגל ישראל, שרים התקווה בתוך מסגד אל-אקצא, מנסים בכל כוחם להשליט את ההגמוניה של הכיבוש בתוך המסגד.
“הלוואי והיו מבינים שהגיע הזמן שירחמו על הציבור וילכו הביתה, ויבינו שכל מה שנאמר עד עכשיו הוא פשעים שהם בעצמם עשו.
“לצערי הרב, ממשלה כזו, שר כזה, שראש ממשלה מינה אותו להיות השר הזה – צריכים לעוף. לא מהיום, לא ממחר, לא באוקטובר, אלא היו צריכים לעוף שלוש שנים אחורה.
“ככה מתנהלת משטרת ישראל ברגע שיש ערבי, כאשר השר שלה, בשבילו לשמוע קול של תפילה של המואזין הופך לאיום.
“אבל מעל לכל מה שלא נאמר, החטא הגדול של הממשלה הזו, שאף אחד לא הזכיר עד עכשיו, זה מה שהם עשו אחרי 7 באוקטובר כדי להישאר – מלחמת ההשמדה שהובילה הממשלה הזו; ההרג המסיבי שהובילה הממשלה הזו; המחיר הקשה, שגם אזרחי מדינת ישראל וגם הפלסטינים משלמים על זה שיש נרמול לתרבות המוות, יש נרמול לבצע הנקמה. יש נרמול. לחשוב שזה בסדר שהפושע המורשע בתמיכה בטרור ישב על הכיסא שאחראי על הביטחון הלאומי.
“כבוד היושב-ראש, בזמן שהשר הפשיסט תומך הטרור המורשע היה עסוק בלנסות להעביר בוועדת שרים הצעת חוק שמנסה להשתיק את כל המואזין, קול תפילה של אנשים, בזמן שהוא הקדיש לזה את תשומת ליבו, נרצחו עוד שני אנשים בחברה הערבית, ומספר הנרצחים מתחילת השנה הגיע ל-111 כולל עשר נשים.
“הם היו צריכים ללכת מזמן הביתה, אולי היינו חוסכים קצת ברוחות ובנשמות של אזרחים ערבים שנפלו קורבן לארגוני הפשיעה המשתוללים.
“ולצערי הרב אני גם אומרת לכם, ילדים וילדות שליוויתי אותם לאורך שנים, שהם נפגעו מגילויי העריות בדרך כלל הכעס הכי גדול שלהם הוא על ההורה השני, לא הפוגע.
“אני ביקרתי ב-105 כשהייתי יושבת-ראש הוועדה לקידום מעמד האישה והתפעלתי מהעבודה שאתן עושות.
“אני חושבת שהתוכניות הקיימות היום הן לא מספיק מתוחכמות כדי ללמד את הילדים בגילאים מאוד, כאילו אם פעם דיברנו עם הילדים בגיל 13-14 היום צריך לדבר איתם מגיל, מכיתה א'. מגן. מהגן צריך להתחיל איתם.
“אם אני טיפלתי בחלק מהבעיות האלה בתחילת הקורונה בוועדת העבודה והרווחה כאשר הייתי היושבת ראש ואנחנו עדיין תקועים באותו מצב ומעלים אותן נקודות ומבקשים אותן בקשות, זה אומר דרשני. זה אומר שהמדינה לא מתמודדת עם הבעייתיות, ואני חושבת שאפילו הבעיה הלכה והתרחבה ונוספו לה נדבכים ועוד בעיות בדרך.
“כאשר אין פקולטות לרפואה קרובות לפריפריה, צריך, אני לא אומרת בסדר שלא יגיעו, צריך למצוא פתרון איך כן לשלב למרות שאין פקולטה לרפואה קרובה לבית חולים בפריפריה, אם זה בנהרייה או במקום אחר, או בנצרת למשל.
“הגשתי הצעת חוק, ובממשלה הקודמת התקדמנו לכיוון וכמעט הגענו לסיכום עם משרד האוצר על הנוסח של הצעת החוק שמאפשרת הארכה למתמחות לחופשת לידה, ואז נפלה הממשלה ולא הצלחנו להתקדם עם החוק, ועכשיו חזרנו לנקודת האפס.
“נושאים שהם אזרחיים, נושאים שהם לרווחת האזרח הפשוט, אם זה במערכת הבריאות, אם זה במערכת הרווחה, אם זה במערכת הביטחון המינימלי לקיום, כמו בנושאי פשיעה ובנושאים של רציחות וכולי, לצערי, הם לא על האג'נדה של הממשלות בתקופה האחרונה כמו שהם אמורים להיות.
“לצערי הרב, סדר העדיפויות במדינה הזו תמיד היה פגום, אבל הלך והידרדר עוד יותר בשנים האחרונות.
“ומה עוד שאנחנו גם קיימנו דיון בוועדת ביקורת המדינה, נכון, חברת הכנסת אימאן ח'טיב? על העניין של תקינה להתמחויות וכמה רופאים, או שהם מובטלים או שהם באבטלה סמויה, מה שנקרא, כי הם עוסקים בכל מיני דברים כדי לחיות, אבל זה לא ברפואה, כמו גם כן טייח.
“אני חושבת שאולי גם כדאי להזכיר את העובדה שבזמן שאנחנו מדברים על מחסור ברופאים, אנחנו מדברים על אבטלה ברופאים, שזה נשמע הזוי.
“עד שלא יבין הציבור שממוטטים לו את השירות מציל החיים שנקרא רפואה והמאבק לא יהיה המאבק של כלל הציבור במדינת ישראל, אלא של הרופאים, לצערי הרב, ימשיכו להזרים את התקציבים למקומות אחרים.
“המדינה מדברת על מחסור, ואפילו מדברת על ייבוא של רופאים מחו"ל.
“החוק נקרא הצעת חוק סמכויות מיוחדות למאבק בארגוני הפשיעה המסכנים את הביטחון הלאומי. האם אנחנו ניאבק בארגוני פשיעה אחרים או לא? תשנו את השם.
“ועם כל הכבוד, זה לא עניין שיש לי עמדה סגורה בעניין המשטרה, אבל אני יודעת שכל מוסד היררכי וגדול ומסורבל מה עוד יותר עכשיו המשטרה, עם כל ההערות שיש לנו עליה בהתנהלות שלה, יכול לטעות ויכול לחרוג ויכול להשתמש בסמכות שלו בצורה לא נכונה.
“בצו חיפוש, במקום יקבע בית המשפט הוראות ותנאים לביצוע החיפוש, ויפרט בין השאר את מועד מתן הצו, המקום ושמו של המחזיק במקום. המחזיק במקום לא תמיד הוא בעצמו החשוד, שלמענו מתקיים החיפוש.
“אמנם אני לא ראיתי גם חלק מהדברים או הדאגות שהעלינו אותם בישיבה הקודמת, הקשורים באפשרות של חדרה לפרטיות של אנשים שהם לא, בוא נגיד, מטרת החיפוש, הם לא האדם החשוד שבגללו התבצע החיפוש.
“לבוא עכשיו ולגזור חלקים מתוך המכלול הגדול שיש בו ראייה כללית והבנה על המורכבות של כל העניין, ולקחת סעיפים, ולהתחיל לקדם אותם בלי לקשור אותם לכל גם האיזונים וגם הבלמים וגם הראייה הכללית שקיימת בחוק, אני חושבת שאנחנו טועים, ויכולים כן להביא נזק, אם לא נהיה זרים בתהליך הזה, ואם לא, כל הזמן נחזור לבדוק עד כמה הסמכויות האלה יכולות להוביל למדרון חלקלק.
“אני חזרתי ובדקתי את הצעת החוק הממשלתית שהוגשה ב-2014 לאחר המלצות הוועדה, ושם דווקא הייתה התעניינות רבה והתעקשות על ממש איזונים ובקרה, ואיך בדיוק יתבצעו הדברים.
“הדבר השני, ההתנגדות שלי, אני לא חושבת שזה צריך להיות בידי הממונה על החקירה, שגם כן לא הוגדר באיזה דירוג נמצא במשטרה. אני חושבת, אם האישור יצא מבית משפט, הסמכות צריכה להיות בידי בית משפט גם כן.
“אנחנו מדברים, שאנחנו רוצים הליכים משפטיים הכי צודקים ככל האפשר, ולשמור על זכויות החשוד ולשמור על זכויות אדם בהליך הזה, זה מיטיב עם ההליך ולא עם הבן אדם לבד.
“אבל כאשר יש לך את העניין של התיעוד וכאשר החיפוש הוא סמוי, הוא לא כמו כל חיפוש רגיל שקיים בחוק עד עכשיו - אני חושבת, מן הראוי כן לציין, לפחות לציין באופן מפורש שההוראות שחלות על תפיסת ראיות לפי - ממש, לפי החוק שהזכרת.
“נעשה חיפוש, אם זה במקום או במחשב, ופתאום עלינו על ראיות, שעלולות לשמש כראיות, אבל לא בעבירה הספציפית הזו. מה דינם במקרה הזה? איך מתייחסים לעניין הזה?
“אם אנחנו מכינים את החוק לקריאה ראשונה, עדיין קצת לא ברור לי כל המקומות שמגיע בהם הנושא של סיכון הביטחון הלאומי.
“אני מבינה שהוכנסו ועוגנו בנוסח ה, אבל הסעיף החמישי, שזה הוראות מיוחדות לעניין אופן החזקת חפץ שייתפס במהלך החיפוש, שגם כן התייחס אליו עורך הדין, אני לא רואה שעוגנה.
“התבצע ויש חשד שבן אדם רצח או סחט באיומים, והוא לא שייך לארגוני פשיעה. האם יהיה אפשרי לפי החוק הזה?
“אני מנסה להבין כי אתה יודע שמתקיים דיון מאוד רחב בוועדה אחרת בבניין הזה, בוועדת חוקה בעניין רוגלות. איפה שהם מתרחבים יותר בדיון על האפשרויות הקיימות מביצוע ההאזנה, ואני יודעת גם כן על דיווחים, ואני נכחתי בדיווחים שנתתם על ענייני האזנות הסתר והחריגה מהאזנות הסתר, וזה לא במקרה שאני שואלת את השאלות האלה.
“נראה לי שאתם הכי הרבה מודעים לנחיצות של מאבק אמיתי בארגוני הפשיעה.
“לא נוגעים בחומר החדש, אבל מה עם החיפוש עצמו שכבר התחיל על העבירה, על האישור הקודם? איך מתייחסים לזה? אז אתם מתעלמים מקיום הראיות שלא קשורות.
“סליחה שאני שואלת כי אני לא יודעת - ניגשים לבית משפט זה אומר מרימים טלפון תוך כדי חיפוש ומקבלים אישור, או לכל הפרוצדורה של להגיש בקשה מנומקת וכו'?
“אני גם כן מצטרפת, כלומר, אנחנו רק דנו בשבוע שעבר בעניין הביצוע של היישום של החוק, וזה לא עלה, ופתאום ככה זה מפילים את זה בדרך עקיפה דרך חוק אחר לגמרי, לתקן חוק שני. אני חושבת שזה לא לעניין. צריך לדון בזה, וממילא אנחנו נצטרך לדון על הארכת ה- -
“אני יודעת שלא הכול הוא הולך ביי דה בוק ואיך שהחוק בדיוק נכתב. אחרת גם בדיווחים שלכם היו דיווחים על חריגה בעניין האזנות הסתר.
“הגעתי השבוע לדומא כדי לראות את מסע הטיהור האתני שעוברים הפלסטינים בשטחים, ולא רק באזור C, כמו שהיה פעם. עכשיו הטיהור האתני עובר גם כן לאזור B ביתר שאת, על ידי טרוריסטים יהודים מתנחלים אשר פוגעים באזרחים, בתושבים שם, ופוגעים גם כן באמצעי המחיה היחידים שנשארו בידיים שלהם, כדי לגרום להם לזוז מהמקומות שלהם. ראינו איך אנשי שכרה וזומזום, שקרובים לדומא, כבר הוכרחו לצאת מאדמותיהם בגלל הטרור המתנחלי החוזר על עצמו כמעט כל לילה. הם הגיעו עם המשפחות שלהם והצטרכו לשכור בתים כאשר אין להם מאיפה לשכור, כאשר אין להם מאיפה לקנות חלב לילדים שלהם, כי העדרים שלהם נגנבו על ידי אותם מתנחלים.
“אבל המדיניות מאוד ברורה, המדיניות של להפוך את המשטרה לכלי פשיסטי כבר מתבצעת בשטח. יום לפני 1 במאי, ב-1 במאי, בעצם, לפני הפגנת 1 במאי, המשטרה של בן גביר נכנסת בסערה למועדון המפלגה שלי באום אל-פאחם. למה? לחפש חומר הסתה. הם נכנסים בלי צו חיפוש, בלי צורה חוקית, רעולים, נכנסים כמו גנבים וטרוריסטים ולוקחים דגל פלסטין שהוא, By the way , חוקי לגמרי.
“ובמקום זה, במקום לראות מדינה – לפני 11 שנים, כשנבחרתי, הכנסת הזו קיימה את הדיון הראשון שלה בכנסת העשרים על הפשע הגדול של שרפת המשפחה בדומא. היא התכנסה תוך פגרה לפי בקשתנו וקיימה דיון, וכולם הביעו הזדעזעות. עברו 11 שנים. כמה אנשים במקום הזה מוכנים לדבר על הפשעים היום-יומיים שקורים? כמה אנשים מזדעזעים כאשר רואים את התמונות של שרפת בתים ושל משפחות, כאשר רואים משפחות נעקרות מהאדמות שלהן ומאבדות את מקור ההכנסה היחידי והופכות לפליטות בתוך מולדתן בפעם הרביעית?
“אני לא מפרידה בין שתי התקריות. ואני רואה את הקשר הישיר בין התנהלות המשטרה, והמתקפה החוזרת על חברי המפלגה שלנו ועל המועדונים שלנו בצורה בלתי חוקית, והפושעים הטרוריסטים שמנסים דרך יריות לאיים על החברים שלנו. אי-אפשר להפריד בין שתי התקריות ואי-אפשר לא לראות שיש קשר, כאשר ניצבים במשטרה, שאמורים להתרחק מהפוליטיקה, חוגגים לצד עבריינים טרוריסטים יום הולדת לפשיסט, השר הזה, שנקרא בן גביר. כך נראית משטרת ישראל, ובגלל שהחדירו אליה גם את הקומבינות הטרוריסטיות וגם את השחיתות הפוליטית, אנחנו מתבוססים בדמנו.
“ומה הוא עוד מוסיף, העלוב הזה? אנחנו הורגים כמו שלא הרגנו מאז 67'. ואת האמת, אני מסכימה איתו. את האמת, הוא דובר אמת במקרה הזה. הוא עלוב, אבל דובר אמת. אף פעם מפלס ההרג והרצח שקיים בגדה לא היה כזה, ועוד יש אנשים שאומרים עליהם שהם שוליים בחברה. אלה ממומנים על ידי המדינה, שולחים אותם להיות נערי גבעות.
“לאן הגיעה החברה הישראלית, כאשר יש אלוף בפיקוד המרכז, קוראים לו אבי בלוט, והוא אומר, לאחר שהרשו לירות בפועלים פלסטינים – שכבר שנתיים וחצי אין להם איך לפרנס את המשפחות שלהם וסגרו אותם בתוך הכפרים שלהם, מנסים להגיע למקום עבודה – אפשרו לצבא לירות בהם. אני אפילו לא מוצאת את המילה שאפשר להחליף ב"אלוף", במקרה הזה. העלוב הזה, במקום אלוף. העלוב אבי בלוט, מה הוא אומר? הוא אומר: יש הרבה אנדרטאות צולעות בכפרים כאלה, מהם כאלה שניסו לחדור וחטפו. ככה הוא מדבר על אנשים שירו בהם כי הם חיפשו מקור הכנסה.
“עברו 11 שנים. כמה אנשים במקום הזה מוכנים לדבר על הפשעים היום-יומיים שקורים? כמה אנשים מזדעזעים כאשר רואים את התמונות של שרפת בתים ושל משפחות, כאשר רואים משפחות נעקרות מהאדמות שלהן ומאבדות את מקור ההכנסה היחידי והופכות לפליטות בתוך מולדתן בפעם הרביעית?
“לאן הגיעה החברה הישראלית, כאשר יש אלוף בפיקוד המרכז, קוראים לו אבי בלוט, והוא אומר, לאחר שהרשו לירות בפועלים פלסטינים – שכבר שנתיים וחצי אין להם איך לפרנס את המשפחות שלהם וסגרו אותם בתוך הכפרים שלהם, מנסים להגיע למקום עבודה – אפשרו לצבא לירות בהם.
“עכשיו הטיהור האתני עובר גם כן לאזור B ביתר שאת, על ידי טרוריסטים יהודים מתנחלים אשר פוגעים באזרחים, בתושבים שם, ופוגעים גם כן באמצעי המחיה היחידים שנשארו בידיים שלהם, כדי לגרום להם לזוז מהמקומות שלהם.
“ואני רואה את הקשר הישיר בין התנהלות המשטרה, והמתקפה החוזרת על חברי המפלגה שלנו ועל המועדונים שלנו בצורה בלתי חוקית, והפושעים הטרוריסטים שמנסים דרך יריות לאיים על החברים שלנו.
“תראו מה קורה בחברה הערבית, הרציחות בחברה הערבית. כלומר, זה הניצחון שלו, זו ההצלחה שלו, של בן גביר.
“אני מנסה להבין, אני רואה שחלה תזוזה בטיפול בבקשות. אתה אומר שהגשתם את הבקשה הראשונה באפריל 2025. עד ינואר היו ארבע שאושרו על ידי בית המשפט, ובשלושת החודשים האחרונים 12 אושרו על ידי בית המשפט.
“קודם כול, לפי החוק, צריכים לקבל דיווח אפילו אם הדיון אמור להיות יותר על איך זה מתבצע, האם יש קשיים, האם יש צורך בשינויים.
“השאלה גם כן היא אם לא כדאי שנתחיל גם לקבל דיווח מהפרקליטות, כדי שנוכל – אני זוכרת שבדיון הקודם היו חילוקי דעות בין הפרקליטות לבין הדיווח של המשרד, ואולי הגיע הזמן גם לשמוע מהפרקליטות, לקבל דיווח מתי קיבלו את הבקשות האלה, למה התעכבו חלק מהבקשות לפי הדיווח של המשטרה.
“מאחר שהמשטרה וגם המשרד לא עונים, לא לפניות של חברי כנסת ולא של מרכז המחקר והמידע, חשבתי שננצל את הקשרים ההדוקים שלך, כבוד היושב-ראש, בלקבל תשובות.
“האם מתוך הבקשות שלא נתקבלו על ידי האח"מ היו אנשים שנעצרו וביצעו פשעים תוך כדי, בתקופה המקבילה?
“ביקשנו לדעת מתי התחילו להגיש את הבקשות, האם מיידית? כי זה נראה כאילו הבקשות האלה נתקעו הרבה זמן.
“ובמיוחד אם אי-אישור הבקשות היה בגלל עניינים פרוצדורליים. אז זה אומר שצריך לשפר גם כן את העבודה של המשטרה בעניין הזה.
“אני זוכרת שבישיבות האחרונות שהשתתפתי בהן לפני היציאה לפגרה העליתי את הנושא של ליווי משטרתי של משמר הגבול צמוד לכמה מהפעילים הימניים, שמגיעים להפגנות כדי לעשות פרובוקציות. הזכרתי לך מה שקרה איתי באחת ההפגנות, והבטחת לבדוק איפה מתקבלת החלטה על להקצות עשרה אנשי משמר הגבול ללוות פעילה שמגיעה באופן אישי לגמרי.
“השאלה למה אם מקיימים עוד דיון על היישום, לא קיבלנו דיווח יותר עדכני? ואם אנחנו הולכים לשמוע דיווח יותר עדכני, כי בכל זאת, עברו ארבעה, עוד מעט חמישה חודשים מאז הדיווח הקודם, ובסך הכול זו הוראת שעה.
“השאלה היא האם אתם מרגישים את התזוזה הזו? אתם מרגישים שלוחות הזמנים מתקצרים בין הכנה ואישור על ידי האח"מ עד להגעה לבית משפט? כי דיברתם אז על שלושה חודשים בדוח הקודם.
“אבל נקודת ההנחה שכל פעם שמוציאים צו נגד אחד כזה אנחנו מיידית מונעים את הפשיעה, צריך לבדוק אותה, כי אנחנו יודעים שאנשים יושבים בבית סוהר ושולחים הוראות ומפעילים.
“אני מקווה מאוד שבדיון הבא יוצג לנו נוסח שהוא בהסכמה לפחות בין המציע, שהוא יושב-ראש הוועדה, לבין משרד המשפטים ומשרד בל"מ.
“אני רוצה ללכת עוד צעד, ולדבר לא רק על מקום ציבורי אלא על בית שנמצא בשימוש של עוד בני משפחה. הרבה בני משפחה שלא מעורבים בפשיעה, אין להם יד בכל מה שקורה.
“גם לגבי חיפוש סמוי במחשב, בהתחלה היה לנו ויכוח על זה, היו לנו סייגים ופחדנו שזה יגלוש לחדירה לפרטיות של אנשים.
“הגענו למצב שנעשה כל חקיקה שתביא למצב שאכן המשטרה תפעל להורדת רף הפשיעה המשתוללת באוכלוסייה הערבית, ורואים שעכשיו היא מתחילה להופיע ביתר שאת גם באוכלוסייה ובהרבה ערים.
“וכדאי מאוד כאשר אנחנו דנים בהחלטות שהם חיי אדם וגזר דין מוות, שכן נהיה בטוחים.
“ההסתייגות שלך הייתה שיתווסף להצעת החוק – 'הנאשם זכאי לייצוג על ידי הסניגוריה הציבורית בכל ערכאה'. אני טוענת שזה נושא חדש בגלל כמה סיבות. הסיבה העיקרית היא יותר בתוכן, שהיא הרחבת תחולת החוק על גופים נוספים.
“כלומר, הנטל הוא כפול על הסניגוריה הציבורית במקרה הזה, ועל תקציב המדינה, כי בסופו של דבר עורכי הדין של הסניגוריה הציבורית ממומנים מתקציב המדינה. אף אחד לא הגיש לנו לא הערכה תקציבית, אף אחד לא שמע מה עמדת הסניגוריה הציבורית.
“אמרתי את זה ואני שוב אומרת ואנחנו יודעים שהשר לא רק שהוא לא רוצה לטפל אלא בעיניי הוא רוצה שהפשיעה תשתולל עוד יותר, כל עוד הוא יכול למשטר את הפשיעה בתוך האוכלוסייה הערבית ולא לזלוג החוצה.
“מי שמסתכל על הדיון כאן ועל כל מה שקורה, אמרת כבוד היושב-ראש שזה קשוח גם לצוות המשפטי, אני חושבת שהחוק הזה הוא כל כך דרקוני, הוא כל כך מנוגד לחוק הבינלאומי ולגישה המוסרית והאנושית שאנחנו חייבים, אלה שמתנגדים לחוק הזה, להשתמש בכל הכלים הפרלמנטריים שיש בידינו כדי לעצור את הזוועה.
“חשוב מאוד לא להתעקש על הוצאה לחל"ת. כולנו יודעים מה קורה ויודעים שלא קוראים להם לעבוד וגם לא מוציאים להם מכתבים. כדאי מאוד, כמו שמבקשים מהציבור חוסן, גמישות והבנה, שמוסדות המדינה יתחילו לגלות במקרים האלה גם רגישות וגם גמישות.
“אני שואלת את היושב-ראש איזה חותם תרצה להשאיר אחרי שתסיים, את זה שחוקקת את החוק הזה אבל הביטחון של האזרחים – גם הערבים והאזרחים באון כללי - הידרדר לממדים כאשה אף אחד לא שאל שאלה אחת והיא מה עושים גורמי האכיפה וגורמי ההצלה כדי שבאמת יתפקדו כמו שצריך.
“אני חושבת שחשוב מאוד להסתכל מסביב ולראות שאנשים שלא נכחו בדיונים החשובים מאוד שהתקיימו על החוק הזה, לא נכנסו לפרטי פרטים מה החוק הזה אומר במיוחד שזה חוק לא חוקתי, במיוחד שזה חוק שעובר על האמנות הבינלאומיות והם באים ומשתתפים בהצבעה כאשר הם בעצמם לא יודעים על מה מצביעים.
“מן הראוי היה שיהיה לנו מתווה ברור לשעת חירום. אני זוכרת שכאשר ישבתי בכיסא הזה בתחילת הקורונה התלבטנו, לא ידענו מה לעשות והרגשנו שאנחנו נכנסים למצב שלא הכרנו קודם לכן. אני לא מבינה למה כל פעם צריך להמציא את הגלגל מחדש.
“לאחר שגירשו קהילות והשתלטו על שטחי מרעה וחקלאות נרחבים בשטחי C, שנמצאים בשליטה ביטחונית ואזרחית ישראלית, עברו המתנחלים למטרה הבאה; ולזה צריך לשים לב: לגרש או לחסום מכל הכיוונים, כפרים ועיירות גדולות, להשתלט על כל השטחים הפתוחים שסביבן, ולדחוק את הפלסטינים לקנטונים בערים הגדולות.
“אני אומרת את זה כדי להדגיש שוב, זה לא עניין של התפרעויות נקודתיות, אפילו כשהן קורות יום-יום, זה לא רק עניין של התכיפות של ההתקפות האלה, אלא גם כן מה המדיניות העומדת מאחוריהם. אני זוכרת את הדיונים שהיו לנו כאשר חוקקו את החוק שמוסיף עוד שר במשרד הביטחון, ואמרנו שזה התחלתה של מדיניות סיפוח, כאשר דמות פוליטית, שר בממשלת ישראל יהיה אחראי על העניינים האזרחיים בגדה המערבית.
“התקציבים המעוברים לשרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות, אורית סטרוק, והקצאת קרקעות לרעייה על ידי המינהל האזרחי, במה שנחשב לאדמות מדינה – איזה מדינה? אדמות של איזה מדינה אתם מדברים – שמאפשרות בפועל, כל ההקצאות האלה, לגרש פלסטינים ממאות-אלפי דונמים.
“חיילים ששירתו בגדה המערבית מעידים על המדיניות בפועל שמאפשרת את המשך התקיפות. אתה רואה מלא אירועים – אומר אחד מהחיילים – זריקות אבנים של מתנחלים, התפרעויות, שריפת בתים, ופשוט מאפשרים את זה.
“הכנסת מתכנסת כימים בשגרה, מציאות מנסה לייצר מציאות מדומה לציבור. כאילו עובדים למען הציבור עד השעות המאוחרות בלילה, כאילו אנו מתכנסים ושעות על גבי שעות, דיונים ועוד דיונים. והתוצאות אינן מתיישרות חוץ מאשר עם מדיניות הבריון השכונתי, אשר אינו בשום צורה מבטיח ביטחון לציבור בישראל, ובטוח-בטוח, לא לעמים באזור, אלא מוביל מדיניות של מלחמות, הרג, נישול והשמדה.
“אני מברכת על כל מילת גינוי ועל אמירת האמת על המתקפות והפשעים האלה, אבל גם צריך להודות שעדיין אין גילויי הבנה שזה לא קומץ שעושה את זה. אלה אינם קומץ וזו אינה התפרעות, אלא מדיניות מובלת על ידי ממשלה, על שריה המשיחיים הגזעניים.
“- - זו מדיניות שחובתנו כולנו להתנגד לה, כמו שצריך להתנגד לכל המלחמות שמסכנות את ביטחונם של האזרחים.
“מבחינת התגובות של הצבא להתקפות מתנחלים, אמר החייל בעדות שלו: הכול בהקשר הזה חרבו-דרבו. אין פקודות, אין לשכה משפטית. לא מדברים על זה, רק כשקורה משהו, כשנהרג מישהו – כלומר, פלסטיני.
“אני חושבת שהגיע הזמן, אפשר לדבר יותר ויותר על החוק הזה, אבל אני רוצה להתמקד בעובדה שאנחנו עוד מעט מציינים חודש לתחילת המתקפה האגרסיבית שהובילה הממשלה הזאת וממשל ארצות-הברית על איראן.
“אני גם אפתיע אתכם, אני נגד החוק הזה ונגד החוק הזה, לא בגלל שאני נגד דת, אלא בגלל שאני חושבת שזה חלק גם כן ממה שנקרא "רפורמה", מה שאנחנו קוראים לו "הפיכה משטרית", שמנסה לכרסם יותר ויותר במערכת המשפט האזרחית.
“אני רוצה להפתיע אתכם, חברי הכנסת הערבים קודם כול הם לא סיעה אחת. חברי הכנסת הערבים לא כולם מקשה אחת ולא כולם חושבים אותו דבר. תתפלאו לשמוע, יש בינינו גם כן דברים שאנחנו לא מסכימים עליהם, כי מה לעשות?
“ומתחת לאף שלנו ולעיניים הבוהות בשמיים, מתרחשת לה מלחמת הממשלה הזו נגד העם הפלסטיני. הרי בזמן שנתניהו מנסה לארגן לעצמו מזרח תיכון חדש דרך מלחמה אזורית, מזרח תיכון אשר יהיה מוכן לנרמל יחסים עם מדינה הממשיכה לכבוש שטחים פלסטיניים; עם ממשלה שקוברת יום אחרי יום, את שאיפות העם הפלסטיני לעצמאות, חירות ומדינה משלו – או לפחות ככה חושבים.
“יש מרוץ מאוד חזק שאנחנו מרגישים אותו כבר 3 שבועות, אנחנו מגיעים ביום ראשון, מסיימים ביום חמישי. לא מתעניינים בשום דבר שקורה בחוץ, לא מתעניינים לא בפשיעה, לא מתעניינים במלחמה, לא מתעניינים בכלום, חוץ מאשר להיות בטוחים ושמסיימים את המשימה ששם המשרד.
“המשימה שקבע לעצמו השר וסיעתו זה להעביר את החוק הזה עם כל הסכנות הטמונות בתוך החוק הזה, שאני, כפי שאמרתי, מתנגדת, גם עם השינויים שנעשו.
“יש הסתייגויות שהן לא רק של קבוצה אחת או סיעה אחת. למה הסיכומים לא נעשים עם כל מי שהגיש הסתייגויות?
“כדאי גם להגיד ש-3 מתוך אלה שנורו בתחילת השנה ונהרגו, נורו בידי שוטרים. זו תופעה שהולכת ונעשית יותר ויותר מחמירה. בשנה שעברה 12 נורו על ידי שוטרים.
“כדאי מאוד שתהיה תשובה ומדיניות האבטחה לפעילים פוליטיים ימניים, שמטרתם רק לעשות פרובוקציות, תהיה - או שתפורסם כדי שייהנו ממנה כל הצדדים, או שתבוטל המדיניות הזו שמובילים במשרד.
“כפי שאמרתי, מעל ל-200 ילדים בשנה שעברה התווספו למעגל היתום, והם נשארו - בעיניי אמנם יש ארגונים כמו ארגון חמניות שמטפל בילדים האלה מבחינה נפשית, אבל לצערי הרב, אני חושבת שעדיין המדינה לא ערוכה מספיק כדי לטפל בילדים האלה.
“אתמול 3 שעות קראנו לצבא, לעשות משהו כדי למנוע את המתקפות של הלילה. לא נעשה כלום. תקפו כפרים, שרפו בתים, שרפו מכוניות בכמה וכמה מקומות, וחסמו כבישים.
“בעניין ההסתייגויות אנחנו מגישים כסיעות, לא מגישים כאופוזיציה כדי שתסכמו עם רכזת האופוזיציה. היה מן הראוי לשתף אותנו בסיכומים האלה.
“אני רק אתן לכם דוגמה על מה שקורה בעניין הפשיעה. מתחילת השנה 67 אנשים נורו למוות. 35 מתוכם בגילאי 30 ומטה. בין הקורבנות 4 נשים.
“אתה יודע שיש עצורים בחקירה על הסתה ברשתות שבסופו של דבר לא הוגש נגד אף אחד מהם כתב אישום שלקחו אותם ישר למגידו, הכריזו עליהם כאסירים ביטחונים, גילחו אותם – אנשים שאני מכירה – הלבישו אותם בבגדי בית הסוהר והם עדיין עצורים.
“מי שאוסף עדויות כמו שאנחנו עושים על כל המקרים האלה רואה שבהרבה מקרים ובמיוחד כאשר אלה מקרים נגד חקלאים או רועים בצדדים של הכפרים רואים שהם מתנחלים במילואים על חצי לבוש צבא עם הנשק של הצבא או שהצעירים פורעי הגבעות מלווים בצבא בהרבה מקרים. החיילים עומדים בצד ומסתכלים. יש הרבה סרטונים.
“גלעד, כשאני מנתחת את החקיקה ואת המצב הקיים במדינת ישראל ואומרת שיש במדינת ישראל מרכיבים של מדינת אפרטהייד והיא הולכת לכיוון הזה בדהירה האם זה מתוך שנאה?
“אני חושבת שהדיונים שהוקצו לחוק הזה מעידים עד כמה החוק הזה בעייתי ועד כמה הוא מחייב דיון לעומק. זה לא מעיד על הליך דמוקרטי בחקיקת החוק הזה כי הליך דמוקרטי הוא לא רק פרוצדוראלי ולא רק לאפשר לאופוזיציה לדבר.
“לצערי הרב אנחנו מקבלים יום אחרי יום עוד הוכחה שמלחמות לא פותרות שום בעיה ומלחמות לא מביאות שום ביטחון לאף אחד. להפך, הן מסכנות את החיים של הציבור עוד יותר ואת הכלכלה של כל המדינות.
“הם מוציאים את שני הילדים – בן 11 ובן חמש – וזורקים אותם על הרצפה ונותנים להם מכות. הם מכניסים אותם לאוטו ועושים עליהם חיפוש בעירום.
“זה שר שקורא לנקמה. הוא יודע טוב מאוד שזה האור הירוק שהוא נותן לפראי האדם האלה לצאת ולנקום.
“מספיק ששני שופטים מבין השלושה ישתכנעו שמקרה הרצח הוא מקרה שמחייב גזר דין מוות ולא נשארת אפילו אפשרות שהשופט השלישי ישפיע על ההחלטה הזו.
“אומנם חל איזשהו שינוי שיושב-הראש הגיש הסתייגויות וניסה לשנות את החוק אבל החוק כל כך גרוע שגם הניסיונות לעשות שינויים כדי שיהפכו אותו למקובל לא גרמו לנציגי המשרד ולנו – אלה שמתנגדים לחוק הזה – להגיד שניסו.
“אני חושבת שכדאי שאני אשמע מה דעתך על זה שמישהו מכוון למקום קדוש.
“אני זוכרת את עצמי בוועדה הזו מגישה כמעט כל שבוע בקשות לדיון מהיר. הנשיאות לא רואה נחיצות בקיום דיונים כאלה. היא לא קובעת, לא מסכימה ולא מאשרת.
“אנחנו יושבים כדי לדון בחוק שבעיניי הוא לא אנושי, אין בו שום קשר לצדק, להרתעה ולשמירה על ביטחון האזרחים והוא ניסיון לשמור על ביטחון הכיסא של השר.
“מאז 7 באוקטובר ועד היום הצבא הוסיף 205 שערים בגדה. לשערים האלה יש צבעים. כבר פיצחו את הקוד של הצבעים. יש שערים אלקטרונים שנפתחים ונסגרים בהוראה מהצבא.
“אם מישהו היה לועג או מכוון לבית כנסת או אפילו היה לועג למקרה ולאסון שקרה אתמול בערד מה היה נעשה איתו. האם משטרת ישראל הייתה מחכה שמישהו יתלונן עליו?
“אותו מסגד שמבחינת הגודל והחשיבות הדתית שלו למוסלמים ולאומה האיסלאמית בכל העולם במקום השלישי סגור כבר מתחילת המלחמה הזו ולא מאפשרים למתפללים למרות שזה היה חודש רמדאן.
“אנחנו מגיעים היום בזמן של טילים, אזעקות ומלחמה כשיש צורך גדול אצל הציבור שהכנסת, מקבלי ההחלטות והמשרדים השונים יעסקו בדרכים לעזור לציבור להתמודד עם המלחמה והשלכותיה.
“התייחסתי לכפר קאסם כי זאת בדיוק הדוגמה למה שקורה לאוכלוסייה הערבית במלחמה הזו כאשר רוב מוחץ של האוכלוסייה הוא ללא מיגון. אין מיגון ציבורי, כלומר, לא מקלטים ציבוריים וגם לא ממ"דים.
“השאלה היא איזה תרבות התפתחה במדינה הזאת ואיך הציבור מתייחס לדמויות פוליטיות שבא לשרת את הציבור.
“היום יש מצבים בהם עובדי בנקים מאוימים על ידי ארגוני הפשיעה כי הם צריכים לדווח לארגונים האלה. הם רוצים אותם שידווחו על מי נכנס לו סכום כסף גדול, למי יש חשבונות בנק גדולים כדי שהם יגיעו אליהם ויבקשו פרוטקשן.
“אני מדברת על אנשים מאוימים, על אנשים שהפכו החיים שלהם לגיהינום, על אנשים שחייבים לרדת למחתרת ולהתחבא כי ארגוני הפשיעה מאיימים ביום יום עליהם ועל משפחותיהם.
“כדי להיות חלק מקמפיין תקשורתי גדול שהשר הפשיסט הכושל יגיע לבחירות כאשר אין לו מה להציג חוץ מאשר מאות אלפי כלי נשק שהוא פיזר בתוך האוכלוסייה ותכף כולנו נבין כמה מסוכן מה שהוא עשה עם חלוקת הנשק וההשתוללות הזו.
“כמובן לקח קצת זמן לתקשורת להתייחס לכפר קאסם וכולם בהתחלה דיברו על ראש העין ואולי רק פעם אחת התייחסו לנפילה שהייתה בכפר קאסם.
“כאשר ראש עירייה במדינת ישראל מאוים בדרגה 6 כן מגיעים אליו וכן יורים עליו ובנס הוא ניצל, אבל אשר יש פעילה פוליטית שרוצה לצלם סרטון לטיק טוק מאפשרים שיהיו לה 10 מג"בניקים שישמרו עליה אבל ראש העירייה ננטש על ידי המשרד שאמור לאבטח אותו.
“אני רוצה להתייחס לעובדה שאתמול היו שלוש נפילות בכפר קאסם והיו אנשים שנפצעו וזאת לא פעם ראשונה שכפר קאסם חוטף.
“לאחר הדיבורים על מצב המלחמה אני רוצה להזכיר לכולם שהאוכלוסייה הערבית מהווה היום 20 אחוזים מאזרחי מדינת ישראל כאשר רוב רובה של האוכלוסייה נמצא בלי שום מיגון בזמן מלחמה, לא מקלטים, לא ממ"דים, לא מקלטים ציבוריים.
“כנראה מי שנמצא בוועדה הזאת והיושב-ראש לא חושבים שהדם שלנו, הפחד שלנו, הטרור שאנחנו חיים בתוכו בגלל ארגוני הפשיעה לא מספיק חשוב להקדיש לו את הדיונים של הוועדה הזו.
“מתחילת המלחמה הזו שבעה פלסטינים נרצחו על ידי מתנחלים. אנחנו לא רוצים שרק יביעו צער ויגידו שזה בשוגג. האמירות האלה הן אלה שהביאו למצב הכאוס הזה ולהרגשה שהכול מותר.
“תשכחו מזה שאנחנו דנים בזה בזמן של מלחמה ואזעקות ומבקשים מאיתנו גם להגיע ביום ראשון ואני עכשיו שומעת שמבקשים שנגיע גם ביום חמישי כדי להעביר את החוק הזה.
“למתנחלים ולמאחזים שנקראים בלתי חוקיים באישון לילה מחליטים על קניית והבאת מיגוניות כאשר 300 מהם מקדישים למאחזים והתנחלויות שניבנו ואני לא רוצה להגיד באופן בלתי חוקי כי בעיניי כל התנחלות היא בלתי חוקית וזה לפי החוק הבינלאומי.
“האמת היא שאנחנו יושבים וכבר כמה שבועות מרותקים בוועדה הזו כדי לנסות לטפל בחוק ההזוי הזה, בעיניי, שלא היה בו צורך ואני מתנגדת אליו נחרצות.
“אם בחוק כאן אין הפרדה בין דם לדם ומה שקיים קיים בלי לקחת בחשבון את הלאום של הנרצח, כנראה אחת הכוונות של החוק הזה היא דווקא לעשות את ההבדל בין דם לדם.
“מישהו יועמד לדין על מקרה כזה? מישהו יועמד לדין על מתנחלים שכבר תקפו והרגו שבעה פלסטינים, רצחו שבעה פלסטינים מתחילת המלחמה הזו עד היום?
“איך אפשר, אחרי מקרה כזה מזעזע, לא לשמוע אפילו מילה אחת שצריך לבדוק? ישר מאמצים את הגרסה של החיילים באותו רגע, ואומרים שהם הרגישו סכנה.
“ואני עומדת פה וחושבת על כל מי שמדבר על משילות, על מי שמדבר על אכיפת החוק ועל מי שמדבר על חיים וחשיבות של חיים של בני אדם, וכנראה אנחנו לא בתוך המשוואה כולה, אנחנו מחוץ לגבולות הדיבורים האלה, ואפשר שהדם הערבי ימשיך לזרום ברחובות בלי שלאף אחד יהיה אכפת אפילו לדבר על הנושא.
“דבר שני, מה אחוז המשרה? כלומר, כמה יש להם משרה מלאה, כמה יש להם אחוזים של משרה, כי זה גם כן משקף את המציאות.
“אני חושבת שכדאי גם כן לבדוק את ממוצע הגיל של המובטלים בין שתי האוכלוסיות, כי סביר להניח ויכול להיות שדווקא ממוצע הגיל של המובטלים הערבים הוא הרבה יותר נמוך מאשר באוכלוסייה היהודית.
“מה שאני מנסה להגיד, דווקא, כלומר, אני לא באה פה לאתגר, 50% מהרופאים שקיבלו רישיון היו ערבים, וכמעט הנתונים בעניין המובטלות והזה זה 50% מהסך הכול.
“כבר לפני זמן רב דיברנו על הנושא הזה, גם כתנועה פמיניסטית, על נשק במרחב הציבורי והוכח מדעית במחקרים שנעשו בהרבה מקומות בעולם שזה קודם כל מעלה את הפשיעה באופן כללי וזה מעלה את האלימות נגד נשים.
“עצם העובדה שנשים יודעות שבני הזוג שלהן, האלימים ביניהם, מסתובבים עם נשק – זה לבד יכול לשתק את האישה ולתת לה לחיות במצב של טרור מתמיד ופחד אמיתי.
“ואתה יודע שהפיקוח על היכן נמצא הנשק הפרטי לא מתקיים כפי שהחוק אומר, כך שאפשר שהנשקים המאושרים האלה איכשהו יזלגו לארגוני הפשיעה או לכל מיני אנשים שרוצים לבצע פשעים.
“אני לא מבקשת שיסתובבו איתנו 10 מג"בניקים אבל אני רוצה לדעת היכן ומי קיבל את ההחלטה להצמיד להדר מוכתר 10 מג"בניקים.
“אני חושבת שהגיע הזמן לעצור את חלוקת הנשק על ימין ושמאל שנראית כמו חלוקת ממתקים.
“זה פשוט מפחיד מאוד לחשוב של-350,000 בני אדם נוספים על אלה שקיימים יהיה נשק והם יסתובבו איתו במרחב הציבורי.
“אני רוצה להבין האם כל אזרח שפונה למשטרה ומבקש ליווי משטרתי, הוא מקבל אותו? מקבל 10 מג"בניקים שיסתובבו איתו? אני מכירה ראשי רשויות מאוימים בדרגה 6 שלא מסתובבים איתם 10 מג"בניקים כדי לשמור עליהם.
“כאשר קושרים את זה למקרים של אלימות נגד אוכלוסייה מסוימת, ואני מתכוונת לאוכלוסייה הערבית על רקע גזעני.
“אני חושבת שכדאי מאוד לפתח, נאדיה דיברה על פורום קהילתי וכו', אני חושבת שצריך לקבוע גוף רב מקצועי שילמד את התופעה לעומק וילמד מה אפשר עוד לפתח כשירותים.
“אי אפשר לדבר על מקלטים כבתי כלא כאשר לנשים מסוימות זה הפתרון הראשוני שצריך לחשוב עליו כדי לשמור על החיים שלהן.
“אנחנו מדברים על אלפי ואולי עשרות אלפי נשים ערביות פלסטיניות שנשואות, נמצאות בארץ יותר מעשר ו-15 שנה ואין להן מעמד.
“נשים ערביות נרצחות ולא מפענחים את הרצח שלהן כי גורמים בפשיעה עושים את העבודה עבור הגברים האלימים, מזמינים את הרצח.
“לא יכול להיות ששר במדינת ישראל יקבל החלטה השבוע להפיץ עוד כ-350,000 כלי נשק לירושלים וכמובן לאזרחים היהודים בירושלים ובכפר סבא ולחשוב שזה לא יפגע בנושא או לא יעשה אסקלציה בנושא של אלימות נגד נשים.
“היא דיברה על להכין אותם לזוגיות, אבל מה בדיוק, ואיך מגיעים הצעירים למרכזים האלה, מה ההגדרה של צעיר או צעירה שצריך להפנות לפרויקטים האלה?
“אני יודעת שהיה נוהל בעניין נשים חסרות מעמד למקלטים, כי ברגע שאישה אוזרת אומץ ומתלוננת למרות שהיא נמצאת כאילו בצורה בלתי חוקית בארץ, היה נוהל, אבל מלפני שנתיים, מ-7 באוקטובר והלאה, הנוהל הזה כמעט הופסק ולא מתקיים והנשים האלה נשארו במצב כזה שהן קודם כל מפחדות להתלונן, כי אז מעמיסים אותן על אוטו וזורקים אותן במחסום הקרוב ביותר, כי הן מה שנקרא שב"ח, שוהות בלתי חוקיות, והן לא יכולות להיות במקלטים.
“אי-אפשר להמשיך ולתת סמכויות לדרג פוליטי-שיפוטי בגדה המערבית. זה לא מתקבל על הדעת. אני יודעת שזה התחיל כשהכנסת הזו אישרה מינוי שר במשרד הביטחון.
“שבעה תושבים פלסטינים נרצחו תוך שבוע ואנחנו יושבים פה ודנים בעונש מוות שחל רק על פלסטינים. הוא לא חל על ישראלים שמבצעים רצח בימים האלה כמעט יום-יום.
“אבל מדינת ישראל התחייבה אליה. אני חושבת שהרמיסה ברגל גסה את האמנות שחתמה עליהן ישראל בהתחייבה להיות חלק מאנושות נאורה ואנושות שרוצה לשמור על החוק לא רק בתוך המדינה אלא חוק בין-לאומי היא גם כן חלק מההפיכה שאנחנו חווים בימים האלה.
“לפני כמה חודשים אמר ראש הממשלה: חיסלנו את היכולות של איראן וחסכנו מעצמנו דאגה לדורות. ככה הוא שיקר, במצח נחושה, והבטיח לאזרחי המדינה ביטחון אחרי המבצע של 12 הימים, ובעצם הוא לא חיסל כלום.
“הם ידעו שהוא מאוים, ראש העיר עראבה. היה להם חשוב לחקור אותו על תלונה שהוגשה נגדו כאילו על הסתה, אבל לא להגן עליו. זאת הממשלה, ממשלת הדמים הזאת.
“מלחמות לא מביאות ביטחון. אי-אפשר להביא ביטחון דרך מלחמה. ביטחון אי-אפשר להביא מתוך מלחמות והרג ודם.
“בסופו של דבר, כשמדברים על רמת מסוכנות, צריך לשאול מי מתעורר כל יום בבוקר למקרה רצח חדש, ומי מתעורר באמצע הלילה לקול יריות ופחד אמיתי ומי חי בטרור.
“ואז נגיע לאותו מצב שישב פה שר האוצר והתנגח ואמר לאוכלוסייה הערבית: הרי אתם ממילא לא משלמים מס. כאילו שאם לא משלמים מס, אז לא מגיע לכם ביטחון.
“אנחנו כבר חודשים דנים בו. ופתאום, הכול נעצר באמצע ההסתייגויות, והיושב-ראש מביא הסתייגויות ועכשיו משנים את הנוסח. כנראה שהתרגלנו למצב הזה שבו מביאים חוקים פופוליסטים, מבלי להתעמק בהם באמת, שהמטרה העיקרית שלהם היא כנראה לרצות חלק מהציבור שיש לו השפעה על בחירת חברי כנסת ועל פריימריז במפלגה זו או אחרת.
“חבל, חבל, להתנשא על עיר שלמה שיש בה אנשים נהדרים, ולהגיד שכנראה אין מנהיגות, כדי לברוח מלכוון את האצבע המאשימה להנהלות הבנקים, שלא שבעים אף פעם מהרווחים שלהם ושהם מנצלים.
“אתה יודע כמה שירותי הבנקאות קיימים באוכלוסייה הערבית ואיך הסניפים נסגרים, ואיך זה שרק 4% מהמשכנתאות שנותנים הבנקים במדינה הזו הולכים לאוכלוסייה הערבית.
“האמת, אני רוצה לברך על הצעת החוק הזו. אני יודעת שזו לא הצעת חוק ראשונה שלך בענייני בנקים והשירותים אשר הם נותנים, חבר הכנסת אשר. ובאמת, תודה. אני חושבת שזה חשוב מאוד, ובמיוחד לאור כל מה שקוראים לו "התייעלות בבנקים".
“מי שהיה רוצה לדבר על יוקר המחיה ולעזור לאנשים היה צריך להתעורר לפני שלוש שנים, לא להפיל ולהשית מיסים על האנשים ולא לגנוב מקופת המדינה כדי לפזר על הסכמים קואליציוניים ולהחזיר את זה בצורת מיסים על האזרח הפשוט.
“באותה הצעת תקציב שמגישים עכשיו הוא נלחם ואומר שעשה את זה עכשיו למען האנשים שאין להם את היכולת לצריכה אמתית, ובאותה הצעת תקציב הוא מעלה כל מיני מיסים שיפגעו גם כן בכיס של האזרח הפשוט ויפגעו ביכולת הצריכה שלו.
“אתה לא לוקח אלא מהעניים, לא לוקח אלא מהאנשים שמנסים להתפרנס בכבוד ולדאוג לעצמם ולביתם. אתה פוגע בהם באופן ישיר ואתה שם את זה תחת הכותרת כאילו אתה נותן להם איזשהו פטור ממס.