איתן גינזבורג
Eitan Ginzburg
“אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אתמול הגיע אליי מקרה של זוג גברים, שני אבות, שנולד להם תינוק בפונדקאות בישראל. הם הגיעו לרשום אותו ברשות האוכלוסין, וכשהגיעו ללשכת מינהל האוכלוסין הניחו בפניהם טופס, ובו הם התבקשו למלא פרטים ובהם: מי האימא ומי האבא.
“היא אמרה שלא נעים לה, אבל שהיא פשוט לא יכולה להזין את זה אחרת, זה הטופס. והיא שאלה אותם מי האימא ומי האבא, למרות שהיא הבינה שבפניה שני אבות.
“זאת חוויה מתסכלת, משפילה, שלצערי נובעת ממערכת ביורוקרטית אטומה ומיושנת, שמכריחה הורים למלא טופס רשמי שבכלל לא מכיר בהם ובתא המשפחתי שהקימו.
“הכול בשביל להראות לבייס. כדי לשלהב את הציבור זה נגד זה, ליצור פילוג ושנאה: אנחנו והם, הטובים והרעים, הלאומיים והאויבים, עוכרי ישראל. וזו התקשורת, בג"ץ, היועצת המשפטית – סליחה, כל היועצים המשפטיים, גם של הכנסת.
“זה יכול לקרות מחר בבוקר, זה יכול לקרות גם עוד היום, ראינו איך מילים הורגות בהיסטוריה שלנו. עיתונאי ערוץ 12 נרצח – תחשבו על הכותרת הזאת, חברי הקואליציה. תבינו שהיא מציאותית לחלוטין, וכשזה יקרה, תיזכרו בתשתית שאתם יצרתם כאן במדינה, באדמה החרוכה שהותרתם אחריכם.
“אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אתמול הגיע אליי מקרה של זוג גברים, שני אבות, שנולד להם תינוק בפונדקאות בישראל. הם הגיעו לרשום אותו ברשות האוכלוסין, וכשהגיעו ללשכת מינהל האוכלוסין הניחו בפניהם טופס, ובו הם התבקשו למלא פרטים ובהם: מי האימא ומי האבא. כמובן שבמקרה שלהם זה לא אפשרי, הרי אף אחד מהם הוא לא האימא וגם לא יהיה האימא.
“בעיקר עצובים, מוטרדים וחוששים שהלבנה הבאה באמת תפגע בראשו של עיתונאי שדיווח על אירוע שלמישהו שם בממשלה לא בא בטוב.
“הכול בשביל להראות לבייס. כדי לשלהב את הציבור זה נגד זה, ליצור פילוג ושנאה: אנחנו והם, הטובים והרעים, הלאומיים והאויבים, עוכרי ישראל.
“עיתונאי ערוץ 12 נרצח – תחשבו על הכותרת הזאת, חברי הקואליציה. תבינו שהיא מציאותית לחלוטין, וכשזה יקרה, תיזכרו בתשתית שאתם יצרתם כאן במדינה, באדמה החרוכה שהותרתם אחריכם.
“בעיקר עצובים, מוטרדים וחוששים שהלבנה הבאה באמת תפגע בראשו של עיתונאי שדיווח על אירוע שלמישהו שם בממשלה לא בא בטוב. זה יכול לקרות מחר בבוקר, זה יכול לקרות גם עוד היום, ראינו איך מילים הורגות בהיסטוריה שלנו.
“הכול בשביל להראות לבייס. כדי לשלהב את הציבור זה נגד זה, ליצור פילוג ושנאה: אנחנו והם, הטובים והרעים, הלאומיים והאויבים, עוכרי ישראל. וזו התקשורת, בג"ץ, היועצת המשפטית – סליחה, כל היועצים המשפטיים, גם של הכנסת. בכלל, הפקידים – הרי יש פה גם דיפ סטייט, מדינה בתוך מדינה. וזה מגיע מהראש, חבריי חברי הכנסת, זו לא פליטת פה פה או שם, זו מדיניות, מדיניות מוכתבת מראש מפלגת השלטון.
“זו הפכה לסוג של נורמה מחרידה של ביזוי אנשי תקשורת, כינויים בשמות גנאי, השוואת ערוצים ישראלים לערוצי תעמולה של אויבינו, ממש התרת דמם של עיתונאים ישראלים.
“אבל הממשלה, הממשלה הנוכחית, היא זו שמכנה, מבזה, מגחיכה, משווה לאויבינו ומתירה את דמם של העיתונאים שלנו.
“הם הגיעו לרשום אותו ברשות האוכלוסין, וכשהגיעו ללשכת מינהל האוכלוסין הניחו בפניהם טופס, ובו הם התבקשו למלא פרטים ובהם: מי האימא ומי האבא. כמובן שבמקרה שלהם זה לא אפשרי, הרי אף אחד מהם הוא לא האימא וגם לא יהיה האימא.
“כמה מילים שאפשר לשנות בקלות, לכתוב שם את ההורה הראשון, את שם ההורה השני, ואפשרות לסמן ליד כל אחד מהם אם הוא האימא או האבא. זה לא פוגע באף אחד ולא מותיר אף אזרח ישראלי מחוץ לטופס.
“יש פה אירוע דרמטי, לא היה כדוגמתו בכנסת. הדבר הזה צריך להיעצר.
“מונח בפנינו נוסח, שאנחנו לא יכולים להיות בטוחים שזה הנוסח שהוועדה הצביעה עליו, כי יש פה תקלות, שאנחנו לא יודעים שקיימות.
“זה דבר מהותי, לכן, אם יש דבר כזה והוא הונח ונחתם במליאה, הדבר הזה צריך להיות מתוקן בנוסח החדש.
“אנחנו רוצים לקיים דיו מהותי, כמו שהתקיים עד עכשיו ביתר הסעיפים. הדיון הסתיים בשעה 21:30. כשיושבת-הראש גלית דיסטל רצתה להמשיך את הדיון מעבר לשעת הסיום שנקבעה, לא אפשרו לה, אמרתם שזה צריך להיות בהסכמת חברי הוועדה.
“בעבר, כשניסו להאריך את הדיון מעבר לשעת הסיום שנקבעה, נאמר שבלי הסכמת חברי הוועדה, זה לא יימשך. פרצתם את הכלל שאתם קבעתם.
“הורדת המילים "אלא אם כן תכנים אלה מסופקים בישראל באמצעות היישומון כאמור בפרק ז' יימחקו", המשמעות שאין שידור משחקי ספורט בחינם, כמו שאמר השר.
“כשהיה דיון על פיצול סעיפי החוק מהחוק, בדברי ההסבר שהגיעו למליאה, אמר השר שהוא השאיר בהצעת החוק את הדברים שהם בליבת החוק, שהם החשובים ביותר בחוק. עכשיו, כדי לרצות את השותפים הקואליציוניים, הוא מוציא מליבת החוק את הדברים החשובים, כלומר, היישומון כבר לא נמצא בליבת החוק, הוא דבר שולי מהחוק.
“השר פה פוגע בחיילים, כי לא יהיה יישומון ולא יהיה סלולר. הוא פוגע בחיילים והוא נכנע לעסקנים ולמפלגות החרדיות, ששוב, בגלל האינטרסים הצרים שלהם הפריפריה והחיילים נפגעים, למרות כל מה שהוא דיבר עליו בתחילת החוק.
“יש לנו הרבה חשדות כלפי משרד התקשורת. אנחנו חושבים שאלה מחטפים שעברו מתחת לרדאר.
“הוא ביקש להנגיש את השידורים לחיילים, לפריפריה, שזה יהיה חינם. איפה החיילים? איפה הדאגה לחיילים?
“אתה יוצר פגם אדיר בהליך החקיקה הזה, כי אתה רוצה להעביר במהירות שלושה-ארבעה סעיפים, בבקשה, בהצלחה.
“ההליך פה אדוני יושב-הראש הוא פגום. אנחנו מבקשים התייחסות מהצוות המקצועי, האם הנוסח הזה, שמשנה את נוסח החוק, עומד בהליך התקין שהחוק הזה צריך לעבור?
“אם החוק הזה לא ייגמר בדיונים מהותיים, כמו שצריך, שלא יגיע למליאה. אל תכפיפו את השעות, בגלל שיש מליאה.
“המגבלה לכאורה שהמליאה אמורה להיפתח מחר ב-12:00 לרצף של חקיקה, לקראת יציאה לפגרה ב-17 לחודש, לא יכול להיות שאנחנו נוגבל בזמן ובדיון מהותי בגלל המגבלה ההזו.
“הספק עצמו צריך לבדוק אם התוכן שלו כולל תכנים שמישהו יכול לחשוב שיש בהם המרת דת או תוכן בעל אופי מיני או אלים.
“יושבת-ראש הוועדה החליטה לפתוח את החוק, להוריד פה פרק עם הרבה השלכות. יש משמעות לדיון הזה. הועלו כאן דברים מהותיים שאפילו מנכ"ל המשרד והשר לא חשבו עליהם.
“השינוי הזה נולד בחטא. השר אומר פה שזה נובע מהסכמות בין הקואליציה. השינוי בחוק צריך להיות של הוועדה. אנחנו מקבלים פה מכתב מהשר, אפילו לא מאנשי המקצוע של משרד התקשורת.
“זה סעיף 6 למכתב שלך. אתה כתבתם "במקום משודרים יבוא של ספקי תכנים פתוחים".
“החוק הזה היה פארסה באופן שבו הוא הסתיים ועכשיו פותחים את הפארסה והוא פוגע בכולם.
“הרגלתם אותנו לשחיתות, לתיק פלילי לכל שר; הרגלתם אותנו להרס מכוון של מוסדות המדינה, להשתלחויות ברמטכ"ל, ביועצים משפטיים, בעובדי מדינה מסורים שקמים כל בוקר כדי לעבוד בשביל הציבור.
“פיתחתם שכרון כוח, איבדתם כל מעצור. אתם בטוחים שאתם כבר יכולים לעשות הכול. שלא צריך לתת דין וחשבון לאף אחד – לא לחוק, לא לכללי המשחק, לא למגבלות הכוח.
“אחרי כל זה, הממשלה הזו הודיעה רשמית בריש גלי: לא לציית לפסיקת בג"ץ. הגיע הזמן למשבר חוקתי מכוון.
“והציבור אולי שקט היום יותר מתחילת הקדנציה, הוא אולי עייף יותר וכואב יותר, אבל הוא לא עיוור. הוא מבין את גודל השעה, הוא מבין את המשמעות העצומה של הדקה בה הוא ייכנס לקלפי בבחירות הקרובות.
“אתם מציעים לנו כאן ועדת חקירה לאומית. זו בעיקר מכבסת מילים מבישה.
“הממשלה הזאת איבדה את הבושה, היא איבדה את המצפן, אבל בעיקר, בעיקר, איבדה את הלב.
“אדוני היושב-ראש, ערוץ זעיר מעכשיו הוא רק מי שהכנסותיו הם מעל 2 מיליארד שקלים. מ-80 ל-2 מיליארד, כלומר כל החובות שחלות היום על רשת ועל קשת, כמו חברת החדשות, כמו הפרדה מבנית, כמו שיהיה עיתונאים בחברת החדשות, כמו אתיקה, או שהשידורים יהיו מירושלים, כל זה מבוטל מעכשיו, כי הם מתחת ל-2 מיליארד.
“אנחנו מצביעים רוויזיה, סעיף 76א(ד3), סימן מזהה, שמחייב סימון מזהה שאינו נראה על המסך, חובת הצעת תכנים באופן נפרד מבחינת הפריקות.
“במכתב השר, שהובא לנו שנייה, רגע אחרי הפיצול ולילה לפני הגשת הסתייגויות, לא מכתב השר, אלא מחטף השר, ממש במחטף, הדבר הזה הוכנס, למרות שהוא לא הופיע בנוסח הכחול, ולכן אנחנו טוענים שהסעיף הזה הוא במסגרת טענת נושא חדש.
“ישבה פה - מרכזת האופוזיציה, לא תופתעי לשמוע, שישבה פה היועצת המשפטית לכנסת ואמרה שכל סיפור ההפרדה המבנית בחברות הכבלים והכנסת החדשות בדלת אחורית היא פגם שיורד לשורשו של הליך חקיקה.
“אני מציע לכם להוציא את הסעיף הזה מהחוק, אדוני היושב-ראש, ותקבעו שהוא נושא חדש ובכך תוציאו אותו מהחוק, וזהו, לא יקרה שום דבר.
“מהרגע שמליאת הכנסת אישרה את פיצול הסעיף הזה מהחוק, אי אפשר להכניס את זה לחוק שלא פוצל. הוא פוצל. הוועדה לא יכולה לעשות אובר רולינג על מליאת הכנסת, ומהרגע שהסעיף הזה פוצל, אי אפשר להכניס בדלת האחורית או בדלת הראשית את הסעיף הזה שפוצל.
“הדבר הזה פוצל ועבר במחטף השר, במכתב באישון לילה שלא היה על זה דיון, ולכן טענו לגביו נושא חדש.
“אתם במו ידיכם קוברים בקבורת חמור את החוק הבזוי הזה, כי ברור שאם היועצת המשפטית אומרת שיש פה פגם כל כך עמוק בהליך חקיקה ואתם מצפצפים וממשיכים כאילו לא קרה כלום, ברור שהדבר הזה יבוא ויאותגר במקום אחר, חבל.
“היועצת המשפטית אמרה שמדובר בנושאים חדשים. הוועדה לא קיבלה את זה ולכן ביקשנו רוויזיה, שהוועדה תשקול שוב, האם מדובר בנושא חדש כמו שאמרה היועצת המשפטית.
“ספק תכנים רשום לא יספק לציבור תכנים שהם חומר תועבה כמשמעותו בחוק העונשין, לרבות תכנים שאינם אחד מאלה: הצגת יחסי מין שיש בהם אלימות, התעללות, ביזוי, השפלה או ניצול, הצגת יחסי מין קטין או אדם הנחזה לקטין והצגת אדם או אבר מאבריו כחפץ זמין לשימוש מיני, והכל כשהתכנים המנויים בפסקאות (1) עד (3) אינם באופן מובהק בעלי ערך אומנותי, מדעי, חדשותי, חינוכי או הסברתי, המצדיק בנסיבות העניין את הפצתם.
“מהרגע שהמליאה החליטה להוציא את זה מהחוק, אין אפשרות לוועדה לעשות אובר רולינג על מה שקבעה המליאה. ברגע שיצא מהחוק, יצא מהחוק לצערנו הרב, ולכן כמו שקבעה היועצת המשפטית, אם המליאה החליטה על פיצול נושא מחוק, הוועדה לא יכולה לבוא ולהכניס אותו בדלת אחורית, ולכן נושא זה נושא חדש כמו שטענה היועצת המשפטית.
“אדוני, מליאת הכנסת החליטה ביום 2 ביוני לפצל מהחוק את הנושא הזה, את הפרק הזה מהחוק, ומהרגע שבו הנושא הזה פוצל מהחוק, אי אפשר להכניס אותו לחוק בדלת אחורית בסעיף אחר.
“מה עשה שר התקשורת כדי לפטור את הערוצים האלה מההטבות הרגולטוריות? הוא העלה את הרף, הוא אמר שעכשיו ערוץ זעיר זה מי שההכנסות שלו הן מתחת ל-2 מיליארד שקלים, אז ערוץ קשת היא עכשיו ערוץ זעיר.
“סעיף 200, וגם, אתם לא תאמינו, בא שר התקשורת וכותב בדברי ההסבר שהוא החליט להוסיף עוד סעיף שהוא רוצה לתת הטבה מיוחדת לערוץ I24 ניוז. האם פעם ראיתם שר או משרד תקשורת שבא לתת בחוק הטבה פרטיקולרית לחברה מסחרית, חברת חדשות שהוא נותן הטבה?
“זה לא חוקי, זה לא תקין, זה פרופר נושא חדש, ולכן הגם שהיינו רוצים שהדבר הזה יהיה, אי אפשר לפעול פה בניגוד לתקנון, וצריך פה לטעון על הנושא הזה ולהשאיר אותו כנושא חדש.
“אנחנו מבקשים מחברי הכנסת גם פה בנושא חדש הזה להכיר בסעיף הזה כנושא חדש, הטבות רגולטוריות שניתנים פה לגופי תקשורת עצמאיים שהם מפנקי השלטון, מבקשים להוציא את זה מהחוק, ומבקשים להציע את זה כנושא חדש.
“הכנסת אישרה את בקשת הפיצול ורגע וזה יצא מהחוק, ועכשיו שר התקשורת בדלת האחורית מכניס את הסיפור הזה בניגוד לכנסת, בניגוד לחוק.
“ב-2 ביוני 2026 מילאת הכנסת החליטה לפצל את הסעיף הזה מהחוק לנוסח מצומצם יותר, לנוסח המקורי, הוא פוצל ולמרות זאת הוכנס עם שינויים מהותיים בו, ולכן מהרגע שפוצל החוק הזה, אנחנו חושבים שאי אפשר להכניס אותו לחוק המקורי, כי הוא פוצל.
“אמרה פה היועצת המשפטית שכל תחום החדשות פוצל מהחוק, והוא גם פגום מהיסוד עוד מהעבודה של העבודה הממשלתית על התחום הזה.
“חובת הסימון המזהה היא חובה טכנית תוכנית חדשה שלא נכללה בנוסח שאושר בקריאה ראשונה, ולפיכך אנחנו טוענים שמדובר בנושא חדש.
“הכל כדי לפנק ולפנק ולפנק את הערוץ הזה, וכל ההשלכות הרגולטוריות שנובעות מכך, הדברים האלה כל כך מהותיים, אנחנו מאמינים שהדבר הזה הוא נושא חדש, מכיוון שהוא גם פוצל מהחוק המקורי וגם הוכנסו בו שינויים מאוד מאוד מהותיים שהם לא עולים בקנה אחד עם מידת הסבירות.
“שר התקשורת מביא בדלת האחורית. עכשיו אתה באוטומט רוצה לבוא ולהצביע מי בעד, מי נגד, מי נמנע אחרי התייעצות סיעתית. אני אומר לך אדוני, שאם אתה לא מקיים על זה דיון נורמלי, אתה תהיה שותף לפגם שבכל ההליך הזה, כי אנחנו עכשיו דנים כחלק מהליך החקיקה של חוק התקשורת.
“באה היועצת המשפטית של הכנסת ואומרת: הנושאים שעלו כאן הם בהחלט נושא חדש על פי התקנון באופן מובהק, אחרי שמליאת הכנסת החליטה על פיצול סעיפים מהחוק.
“אי אפשר לפצל חוק שהמלאה החליטה להוציא אותו מהחוק. אז איך מעבירים אותו? גם על זה היועצת המשפטית לכנסת אמרה באופן מפורש שמדובר בנושא חדש. ועדת הכנסת לא קיבלה את עמדתה.
“זה אירוע הזוי ובזוי ומופרך, וערוץ 14 בגלל זה לא חשף את ההכנסות שלו, ועכשיו כל החברות יכולות לסגור את ערוצי החדשות שלהם, לעשות שם הפרדה בין מסחרי ללא מסחריות, ובעצם יש פה הטבה רגולטורית ספציפית של שר התקשורת לערוץ 14, על חשבון המדינה.
“בנוסף, נקבע שם כי חובת הנגישות בשידורים יוסדרו בתקנות, כולל כתוביות, תרגום לשפת סימנים, שפה פשוטה, תיאור קולי והנגשת הודעות חירום.
“מדובר בשינוי סף דרמטי שמרחיב באופן משמעותי מאוד את קבוצת הגורמים שנכללים בהגדרה והכל כדי לתת הטבות לערוץ 14 שלא יצטרכו לשדר מירושלים, שלא יידרשו לאתיקה של עיתונאים, שלא יצטרך להיות חברת חדשות.
“השר כתב שהחלק הזה לא הכרחי בשלב הזה לחוק, והוא גם קובע שההסדר המוצע הוא נותר במחלוקת פנים ממשלתית משמעותית של אי הסכמות בפרק שמסדיר את תחום שידורי החדשות.
“הוא לא התבייש לכתוב שאני כותב את הסעיף הזה, לתת הטבה ל-I24. איפה ראיתם ששר תקשורת מכניס סעיף לחברה מסחרית פרטיקולרית? דבר כזה עוד לא היה.
“בתפקידי הרשות וסמכויותיה נקבע בין השאר שבמילוי תפקידה להסדרת פיקוח על אספקת תוכני צפייה ושמע כאמור בסעיף קטן (א) תפעל הרשות לשם, אני יורד לסעיף 4, למניעת אספקת תכנים שהם חומר תועבה כמשמעותו בחוק העונשין והגנה על הקטינים מפני אספקת תכנים מיניים ותכנים אלימים.
“היא אמרה: זה לא רק שזה נושא חדש בגלל שזה פוצל על ידי המליאה ואי אפשר להכניס את זה לחוק; גם יש פה פגם אמיתי בהליך חקיקה. אם תאשרו את זה כנושא חדש, זה פוגע בכל החוק הזה שהסעיף הזה בכלל הייתה איתו בעיה מלכתחילה והיא אמרה לא לדון בו.
“כל חוק שאתם מעבירים, כל המטרה שלכם, שיגיע לבית המשפט מתוך ידיעה שזה ייפסל כי אלה חוקים מופרכים. חוק התקשורת והחוק הזה. אנחנו מאמינים בבית המשפט.
“אתה רוצה שבסעיף הזה היועץ המשפטי לממשלה לא יוכל להתייצב. להגיד לגברים הומואים, אתם לא יכולים להביא ילדים. למה? יש שר שלא מוכן. לא תוכלו לאמץ.
“יש רק את עמדת המשרד הרלוונטי, יש שם עמדת יועץ משפטי, עורך דין או יועץ משפטי של משרד שאומר עמדה ומשרד המשפטים, הייעוץ המשפטי לממשלה לא יכול להגיד את דברו ולהביא עוד אלמנטים כמו סוגית השוויון, כמו עם נושאים אחרים.
“זה חוק חדש לחלוטין מה שאתה מביא. אתה רוצה לעגן את תפקיד היועצת המשפטית לממשלה לראשונה בישראל, עשרה ימים לפני שיוצאים לפגרת בחירות שהכנסת מחזירה את המנדט לציבור, כשגם החוק המובא כאן הוא חוק חסר אל מול הכוונות האמיתיות, הוא חוק חסר אל מול מה שדיברה פה הוועדה.
“כשמפצלים סעיף מחוק, אנחנו רגילים, יש דיונים לחוק שלם ויש כמה סעיפים שיש איתם בעיות, יש חילוקי דעות, מפצלים אותם מהחוק. לא פיצלת פה סעיף, פיצלת פה פרקים, פיצלת פה יותר מחצי חוק.
“אנחנו רואים את הבושה שמתרחשת עכשיו בממשלה שבה הממשלה מצהירה, שר התקשורת ושר המשפטים מובילים הצהרה משותפת של הממשלה שהם לא מקיימים את החלטת בג"ץ.
“אי-אפשר לקחת הסדרים שלמים ורק בצל ובכסות התפזרות הכנסת בשבוע הבא, נעביר מהר-מהר נושאים שזה כמו מן פלסטלינה ונגיד אתם יודעים מה? בואו נעשה את זה הוראת שעה, מתכלה, פוקעת.
“לראשונה הכנסת הולכת לעגן בחקיקה את תפקיד היועץ המשפטי לממשלה. ממשלת ימין על מלא-מלא, הולכת לעגן בחוק את תפקיד היועמ"ש, ואיזה יועמ"ש? לא מפוצל. בניגוד לכל מה שהם הבטיחו. יועמ"ש על מלא.
“אדוני, רפורמות כאלה לא עושים ומכיוון שאנחנו יודעים שפיצול חוק חדש שאמור לעבוד בפני עצמו, לא עושים חוקים כאלה בסדר גודל כזה עשרה ימים לפני יציאה לפגרה.
“תגיד את האמת לציבור, שהפיצול הוא רק של החוק, לא מפצלים את תפקיד היועמ"ש. תגיד את זה.
“פתאום, רגע לפני הבחירות נולדה הממלכתיות, הסולידריות, כל החרמות הוסרו, כולנו אחים. שלוש וחצי שנים של כאוס עברנו, ואנחנו עדיין עוברים כאן, בגלל שהממשלה שלו החליטה שהיא מייצגת חצי עם ורומסת חצי שני. שלוש וחצי שנים של מהפכה משפטית, השתלטות תקשורתית, חוקי השתמטות, הטבות מגזריות ושיסוי חסר תקדים נגד כל מי שחושב אחרת ממנו.
“אי אפשר לדרוס חצי עם במשך שנים, ואז לבקש ממנו אלונקה כדי להציל את הכיסא הפוליטי שלך. אף אחד כבר לא מאמין לך, אדוני ראש הממשלה, ובמקביל לדיבורים על אחדות, שימו לב גם מה קורה בכנסת השבוע.
“אתם מנסים למרק את המצפון שלכם, אבל החיילים בשטח מבינים היטב: אתם פשוט לא רוצים שהחרדים יצטרפו אליהם ויסייעו בהגנה על המולדת ועל המדינה.
“המעשים שלך הוכיחו מזמן את הכוונות האמיתיות שלך. אי אפשר לדרוס חצי עם במשך שנים, ואז לבקש ממנו אלונקה כדי להציל את הכיסא הפוליטי שלך. אף אחד כבר לא מאמין לך, אדוני ראש הממשלה, ובמקביל לדיבורים על אחדות, שימו לב גם מה קורה בכנסת השבוע. על שולחן המליאה והוועדות העברנו עכשיו את חוק-יסוד: לימוד תורה, חוק פיצול תפקיד יועמ"ש מגיע, חוק ההשתלטות על התקשורת מגיע, חוק הג'ובים במערך הכשרות, מסלולי לימוד נפרדים באקדמיה וחוק המצלמות בקלפיות.
“אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חוק-יסוד: לימוד תורה הוא פארסה, הוא פגיון בלב האומה, הוא עלבון לכל מי שמשרת והוא יריקה בפרצופם של אזרחי ישראל. הקואליציה הזאת מנסה ליצור מאזני צדק מעוותים מול ערכי היסוד של המדינה. הרי לימודי ליבה או לימודים אקדמיים הם לא ערך יסוד; שירות בצבא לא מעוגן בחוקי-יסוד. אבל ברגע שאתם מעגנים את לימודי התורה בחוק-יסוד, אתם קובעים חוקתית שלומדי התורה נמצאים במעמד גבוה יותר מאלה שמשרתים בצבא או מאלו שלומדים הנדסה או מניעים את הכלכלה. כדי שלא יכעסו, הורדתם מהנוסח את המשפט שמשווה את לומדי התורה למשרתים בשירות משמעותי בצבא. אתם חושבים שאם תעדנו קצת את הנוסח לא נבין את הכוונה שלכם? אתם מנסים למרק את המצפון שלכם, אבל החיילים בשטח מבינים היטב: אתם פשוט לא רוצים שהחרדים יצטרפו אליהם ויסייעו בהגנה על המולדת ועל המדינה.
“אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חוק-יסוד: לימוד תורה הוא פארסה, הוא פגיון בלב האומה, הוא עלבון לכל מי שמשרת והוא יריקה בפרצופם של אזרחי ישראל.
“גברתי יושבת-הראש, חבריי חברי הכנסת, רציתי להמליץ לכם על הצגה ממש טובה שראיתי אתמול, ברמה גבוהה, עם שחקן מעולה. היא שודרה בטלוויזיה בשידור חי, אתם יכולים לצפות בה בעצמכם, וכמובן אני מדבר על דברי ראש הממשלה, שבראיון מפנק אצל אלה שמקבלים ממנו הטבות מותאמות אישית בחוק התקשורת, ניסה למכור לנו שוב את הקלישאה האהובה עליו, כשהקרקע הפוליטית רועדת תחת רגליו – אחדות, לכאורה, כי הפעם הוא לא אמר אחדות, הוא אמר ממשלה לאומית רחבה, הוא קרא לזה ממשלה לאומית רחבה.
“המעשים שלך הוכיחו מזמן את הכוונות האמיתיות שלך. אי אפשר לדרוס חצי עם במשך שנים, ואז לבקש ממנו אלונקה כדי להציל את הכיסא הפוליטי שלך.
“על שולחן המליאה והוועדות העברנו עכשיו את חוק-יסוד: לימוד תורה, חוק פיצול תפקיד יועמ"ש מגיע, חוק ההשתלטות על התקשורת מגיע, חוק הג'ובים במערך הכשרות, מסלולי לימוד נפרדים באקדמיה וחוק המצלמות בקלפיות.
“אז מה נשתנה השבוע, אדוני ראש הממשלה? המוסר? הדאגה לעם ישראל? אני אגיד לך את מה שאתה כבר יודע - הסקרים השתנו. כל עוד הממשלה שלך והשותפים הטבעיים שלך דהרו קדימה, לא ספרת את הצד השני ממטר, לא ראית אותנו, אפילו לא פנית אלינו אחרי הבחירות הקודמות להקמת הממשלה, ישר רצת לזרועותיהם של השותפים הטבעיים.
“הוא רמס כל מוסד ממשלתי, כל מוסד ממלכתי, ריסק כל נורמה, שבר כל מוסכמה, וגם אחרי אסון 7 באוקטובר, שהגיע בעקבות ההתנהלות שלכם והקרע בעם, גם בימים אלו ממש כשהמדינה מדממת, הוא ממשיך באותו קו – בלי ועדת חקירה ממלכתית, בלי לקיחת אחריות, אבל עם המון חקיקה דורסנית ושנויה במחלוקת.
“שלוש וחצי שנים של מהפכה משפטית, השתלטות תקשורתית, חוקי השתמטות, הטבות מגזריות ושיסוי חסר תקדים נגד כל מי שחושב אחרת ממנו.
“אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חוק-יסוד: לימוד תורה הוא פארסה, הוא פגיון בלב האומה, הוא עלבון לכל מי שמשרת והוא יריקה בפרצופם של אזרחי ישראל. הקואליציה הזאת מנסה ליצור מאזני צדק מעוותים מול ערכי היסוד של המדינה.
“תגיד שאנחנו רוצים שכשיש סרטון הדבר הזה יהיה לאורך כל הסרטון, ולא רק בהתחלה ובסוף.
“השלטון המקומי יתום עם הממשלה הזאת. אין להם אבא ואין להם אימא. למעשה, אין שר פנים – כבר למעלה משבעה-שמונה חודשים שאין שר פנים שאחראי על השלטון המקומי.
“אבל יחד עם זאת, כמו שהכנסת נותנת כבוד לשלטון המקומי, לצערי הממשלה הזאת לא מייחסת חשיבות בכלל לשלטון המקומי. השלטון המקומי יתום עם הממשלה הזאת. אין להם אבא ואין להם אימא. למעשה, אין שר פנים – כבר למעלה משבעה-שמונה חודשים שאין שר פנים שאחראי על השלטון המקומי. מאז שהשר משה ארבל המצוין התפטר מתפקידו, אין שר פנים בממשלה; אין מי שאחראי על שלטון מקומי ועל הרשויות המקומיות.
“ויש צורך בביזור סמכויות לשלטון המקומי, כי הוכח הדבר שהם יותר טובים מהשלטון המרכזי בביצוע הדברים, ואני חושב שטוב שהממשלה תבין זאת ותתחיל לבזר סמכויות. היא החלה מעט מדי, אבל טוב שהחלו בזה.
“אני מסיים, אדוני. אני לא כל כך מאריך. לדעתי, אגב, זה לא חוקי, ועל הצורך הזה מעבירים כל שבוע סמכויות לראש הממשלה, שאסור לו בכלל לכהן כשר, והכנסת משתפת פעולה כל שבוע עם העברת עוד ועוד סמכויות. אני שמח ששר החוץ, שנמצא כאן, השר גדעון סער, שכיהן כשר הפנים – אני מקווה שהוא לפחות יבוא וישבח את השלטון המקומי. אבל אנחנו מקווים שתבוא ממשלה חדשה וטובה, והיא תדע להעביר סמכויות לשלטון המקומי, לבזר סמכויות ולהעניק ולשפר את השירות שהתושבים כל כך זכאים לו והממשלה הזאת לא עושה עבורם שום דבר בעניין הזה. תודה.
“אני קורא לזה במחטף השר באותו ערב אחרי מליאה, וכאמור לא הופיע בנוסח הכחול, ולכן כשמוסיפים כזה מחטף ברגע האחרון, שאף אחד לא דן בו ומעבירים אותו כזה מהר-מהר, יאללה-יאללה, ברור שהוא נושא חדש.
“גם הסעיף הזה שבא להגן על קטינים מפני כל מיני חומרים שאנחנו לא רוצים שיחשפו אליהם בטלוויזיה, הסעיף הזה היה קיים בנוסח הממשלתי. לצערי גם את הסעיף הזה יושבת-ראש הוועדה ושר התקשורת החליטו לפצל מהחוק ולהוציא אותו.
“הסעיף משנה בחוק הרשות השנייה את הגדרת בעל רישיון זעיר כך שתקרת ההכנסה הרלוונטית מועלית מ-80 מיליון ל-2 מיליארד שקלים. השינוי הזה לא מופיע בנוסח שהוצבע במליאה ואושר על ידי הממשלה בקריאה הראשונה.
“לאחר הפיצול הוחזר הסעיף להצעת החוק בנוסח מצומצם משמעותית מהנוסח המקורי, לכן מכיוון שהוא פוצל ולמרות זאת הוא הוכנס לנוסח הזה עם שינויים מהותיים, אני רואה בנושא הזה כנושא חדש ועל כן אבקש שהדבר זה לא ידון ולא יכנס לחוק.
“הנושא הזה פוצל מהצעת החוק במליאת הכנסת, ומשעה שפוצל הסעיף הזה מסעיף 70 אי אפשר לדון בו והוא לא יכול להיכנס לתוך החוק, ולכן אני מבקש שהסעיף הזה יצא מחוק התקשורת שידורים.
“על פי החוק והתקנון סעיפים שפוצלו מחוק לא יכולים לחזור לחוק. זה לא חוקי. מכיוון שזה פוצל מהחוק אי אפשר להחזיר את זה בדלת האחורית בנוסח חדש בסעיף 98(א) תוך כדי זה שהסרתם את סעיף ההסתה לגזענות, אז לא רק שהוצאתם והחזרתם, גם פסלתם את זה חלקי, לכן אני חושב שהנושא הזה הוא נושא חדש.
“גבירתי יושבת-הראש, הסעיף הזה פוצל מהחוק ב-2 ביוני 2026. על פי תקנון הכנסת והחוק והנוהג בכנסת, אין לדון בסעיף שפוצל מהחוק ולפיכך מכיוון שבחוק המקורי בסעיף 151 הוא פוצל, הכנסתם את זה עכשיו לסעיף 145.
“כל הדיון בחדשות זה בכלל נושא חדש כי הוא פוצל מהחוק ב-2 ביוני, לכן אנחנו מבקשים לטעון על זה נושא חדש.
“בנוסף לזה חובת הסימון המזהה היא חובה טכנית, תוכנה חדשה שלא נכללה בנוסח שאושר בקריאה הראשונה, ולפיכך לאור העובדה שבהצעה הממשלתית הנושא הזה לא עלה ולא היה חלק בתוך ההצעה שהוגשה לכנסת, מדובר בנושא חדש.
“סעיף 5(א)(ב)(4) שעוסק בתפקיד הרשות החדשה לעניין חומר תועבה, הסעיף הזה עוסק במניעת אספקת תכנים שהם חומר תועבה כמשמעותו בחוק העונשין והגנה על קטינים מפני אספקת תכנים מיניים ותכנים אלימים.
“אני מזכיר שביטול ההפרדה המבנית בחברות הכבלים והכנסת חדשות בדלת האחורית כדי לאפשר הטבות נוספות ל- i24כפי שאמר השר, הן לא היו בנוסח הכחול.
“עקרון השוויון, חבריי חברי הכנסת, לא מעוגן בחקיקה בישראל, ולמעשה המילה שוויון לא מופיעה באף אחד מחוקי-היסוד של ישראל.
“חברי הכנסת, אם רוצים דמוקרטיה ושוויון בישראל, צריך להקים ממשלה שתרצה בכך. הממשלה הזאת פשוט לא רוצה מדינה דמוקרטית. היא לא מעוניינת בשוויון, והיא מציבה סדר עדיפות ברור – קודם לימוד תורה ורק אחריו שוויון, שירות בצה"ל ונשיאה בנטל. בקרוב אזרחי ישראל יגיעו לקלפי ויזכרו את כל מה שאתם מנסים לעשות כאן. בממשלה הבאה אנחנו נתקן את כל הנזקים שלכם. תודה רבה, אדוני.
“במהלך אחד הדיונים, שאותו ניהל חבר הכנסת אביחי בוארון, הוא נשאל על ידי אחת המשתתפות בדיון את השאלה המתבקשת: למה אתם לא יוזמים חוק-יסוד: שוויון בנטל? בוארון ענה לה בלי למצמץ: לא. זה עקרון יסוד, עקרון השוויון מעוגן בחוקי-יסוד. אז תן לי לבשר לך, חבר הכנסת בוארון: זה לא נכון. זה פשוט לא נכון. אנחנו רגילים שהקואליציה הזו משקרת כמו שהיא נושמת, אבל במקרה הזה השקר כל כך בוטה, והוא גם נורא קל לבדיקה.
“אז איך? כי אתם, חברי הקואליציה, לא מסכימים לתת לה מעמד כזה. החרדים מתנגדים לעגן את עקרון השוויון בחוקי-היסוד, כי אז הם יצטרכו להיפרד חס וחלילה מהפריבילגיות שלהם, ממעמד החינוך המיוחד, מקבלת הטבות ייחודיות, מפטור גורף מחובות, כולל כמובן שירות צבאי, שלא לדבר על כך שהם גם מנסים למנוע מאחרים לחיות על פי תפיסתם, כמו קהילת הלהט"ב, שאני משתייך אליה, קהילה של אזרחים ישראלים, פטריוטים, משרתים, שלא זוכים בכלל לעגן את האהבה שלהם ואת הזוגיות שלהם על פי חוק, לא זוכים בכלל ליכולת החוקית להקים משפחה בחסות החוק, גם לא לאמץ ילדים, ועוד הרבה מאוד זכויות אחרות שאנחנו לא מקבלים אותן, כי עקרון השוויון לא מעוגן ברמה החוקתית.
“עקרון השוויון, חבריי חברי הכנסת, לא מעוגן בחקיקה בישראל, ולמעשה המילה שוויון לא מופיעה באף אחד מחוקי-היסוד של ישראל. הציבור בבית בטח שואל את עצמו איך במדינה דמוקרטית, ליברלית, מתקדמת, שמשתייכת למדינות המערב, המילה הכל-כך מובנת מאליה – שוויון – לא זוכה בכלל למעמד חוקתי.
“כל מה שיש לנו זה הודות לבית המשפט העליון, אבל אז לרגע נזכרים שרגע – חבר הכנסת בוארון הוא בכלל לא חרדי, הוא מהליכוד – כן, כן, מהתנועה הלאומית, הליברלית, שפעם חגגה וקידשה זכויות פרט ואזרח, חוקקה את חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו, קידמה את השוויון. והיום – היום הליכוד הפכה להיות נושאת כליה של מפלגה גזענית מצד אחד ומפלגה חרדית מצד שני.
“היא לא מעוניינת בשוויון, והיא מציבה סדר עדיפות ברור – קודם לימוד תורה ורק אחריו שוויון, שירות בצה"ל ונשיאה בנטל.
“גבירתי, אני מרגיש מאוד לא נעים בתוך העולם הזה שבו אנחנו תופרים סעיפים לחברות מסחריות פרטניות. זה לא תהליך חקיקה נורמלי ורגיל.
“לכן צריך את העיקרון הזה, שאומר שאדם שעבד במערכת הבחירות לכנסת הקודמת ומעוניין, או ועדת הבחירות מעוניינת שימשיך לעבוד בוועדת הבחירות לכנסת הבאה, לאפשר את הפריבילגיה הזאת.
“אני חושב שקיום ועדות בהיוועדות חזותית הן לא מיטביות, קשה להתבטא, יש בעיות טכניות, יש בעיה של נגישות. יש כל מיני בעיות. אני חושב שההסדר הזה הוא בא בצורך מסוים והוא לא מיטבי.
“אני בכלל לא מבין למה צריך הוראת שעה. הרי כל פעם צריך את העובדים שעבדו פה בכנסת הקודמת. בוא נעשה הוראת קבע: עובד שעבד בבחירות הכנסת הקודמת, יהיה לו את הפריבילגיה לעבוד בכנסת הבאה.
“אני גם מזכיר שהכנסת החריגה את חברי הוועדה ואת חברי הכנסת מלהשתתף בהיוועדות חזותית בוועדות. חבר כנסת שהוא חבר הוועדה או בכלל חבר כנסת שרוצה להשתתף בוועדה חייב להיות נוכח בה.
“אדוני יושב-הראש, נהוג בכנסת בשנים האחרונות, שבכל פעם שנדרשת תקנה, זה יהיה באישור ועדת כנסת. 17(א) אומר בלי ועדת חוקה, חוק ומשפט, מה שמקובל בדרך כלל. אני חושב שצריך להשאיר את זה. זה מקובל שהוועדה הרלוונטית מאשרת תקנות של שר.
“אדוני יושב- הראש, כל ההסדר הזה הוא אבנים שלובות. כל הסעיפים תלויים זה בזה, אי-אפשר לנתק הסדרים. איך אפשר להתחיל את החוק הזה באופן מידי, עם פרסום החוק, כמו שאתם מציעים, בלי ההסדר המרכזי של 2יד?
“כשהמחוקק רוצה להטיל אגרה על הציבור, צריך לומר את זה באופן מפורש. לא יכול להיות שהשר יקבע אם תוטל אגרה וכמה.
“עוד לא דיברנו על הכסף שזה הולך לעלות, על הציבור שהולך לשלם על זה, כי מי שישלם על זה, זה בעיקר רשויות מקומיות שמשלמות 60% מתקציב המועצה.
“ברגע שהוציאו משהו מהחוק אי אפשר להכניס אותו בדלת האחורית ואחרי זה להגיד שהוא קיים שם, והכול כשהיועץ המשפטי בכלל לא עבר על הנוסח ולא יכול היה לעלות - - -, ואתמול יושבת-הראש לא רצתה להתייחס לדבר הזה.
“אנחנו פועלים על פי חוק ועל פי דין ואנחנו לא ניתן לתקלות ופגמים שהיא עשתה אותם לאורך כל דיוני הוועדה, אחד אחרי השני לרבות הדיון שאנחנו נמצאים בו כרגע, להמשיך להתקיים.
“שמעתי את מטבעות הלשון האלה ממש ממך כאן בישיבה, ואני שואל האם זה לא את שאומרת לינון מגל את הדברים האלה ואחרי זה את מלבינה את פניהם של חברייך מהליכוד שלא מגיעים לכאן?
“היום למשל בוטל דיון כי חברי הכנסת האלה והאלה והאלה לא הגיעו. האופוזיציה מגיעה במלואה לכל דיון.
“לא צריך להיות פגמים גם בהצבעות, ולכן אם אני מזהה שיש פה חבר מסיעת נעם שיושב על תקן של הליכוד, אני מבקש הבהרות. לא יכול להיות שיגידו שנעם זה הליכוד, אלא אם כן יגידו שהליכוד המציאו את נעם כחלק מהסיעה שלהם ואז שיסבירו איך האופוזיציה ממלאת מקום של נציג קואליציה בתוך הוועדה.
“מה שהיה חשוב לי להגיד בשלב הזה של הדיון הוא שמכיוון שמדובר על כללי המשחק כדאי שהדבר הזה יהיה בהסכמה רחבה מאוד של חברי הכנסת. כל שינוי שהוא ככה באיזו קוניוקטורה פוליטית צידית או להיטיב עם מפלגה כזו או אחרת רק בצורה צדדית שהיא לא קונצנזואלית, היא לא בריאה בתקופה הזאת בכלל.
“ולהכניס עכשיו דברים שלא מוסכמים, זאת תהיה טעות. אפשר לנסות להגיע להסכמות גם ביחס לנושאים הנוספים שרוצים להעלות אותם בהצעות החוק. אבל בואו נוציא תחת ידינו חוק מוסכם, שתהיה לו תמיכה גדולה בתוך המליאה, ולא עוד חוק שבמחלוקת שעוסק דווקא בדבר הרגיש ביותר, שמדובר על כללי המשחק של הבחירות הקרובות לכנסת 26.
“הסעיף המתייחס לנסיבות בהן ערוץ יפלה פלטפורמות וכרגע הוא מנוסח באופן כזה שהערוץ מחויב למכור את תכניו ללא אפליה לערוצים שונים. זאת מציאות אבסורדית.
“אדוני יושב-הראש מה שקורה פה זה השתלטות של שר התקשורת על הוועדה.
“מגיע אלינו נוסח שלא עבר ייעוץ משפטי והכניסו לפה משהו שפוצל מהחוק. תסבירי לי גברתי יושבת-ראש הוועדה שפרסמה את הנוסח איך הכנסת סעיף שהמליאה החליטה לפצל אותו?
“זה מה שקורה גברתי יושבת-הראש כשמעבירים מהר-מהר בלי שהייעוץ המשפטי רואה את הנוסח.
“אני מזכיר לכם רבותיי שיש סעיף בהצעת החוק הזאת שניתנה הנחייה לפצל אותו מהחוק כי נשיא ארצות הברית דרש.
“אין חלופה שממשלת ישראל שזה תפקידה – תפקיד הצבא להילחם ולפעול ברמה הצבאית-טקטית בשטח. תפקיד הממשלה להביא את הפתרון המדיני. הממשלה נמנעת כל הזמן מלגעת בפתרון המדיני – דבר שהשאיר את חמאס על כנו ובשליטה.
“לא יכול להיות שדנים על סעיף מסוים ורק על הסתייגויות של חברי האופוזיציה. הסתייגות על אותו סעיף של חבר קואליציה לא תידון. זו איפה ואיפה.
“איך יכול להיות שדנים בתחום החדשות כשהחדשות פוצלו מהחוק בהחלטת מליאה? זה לא תקין, זה בעייתי, זה פגום ובעיניי זה נושא חדש. רבותיי אם לוקחים סעיף שפוצל מהחוק ומחזירים אותו לחוק זה אירוע טקטוני שלא יכול להיות.
“איך יכול להיות שאנחנו פיצלנו סעיף מהחוק והוא לא יכול להיות בחוק אבל עכשיו הוא נמצא כאן בנוסח ואנחנו צריכים להגיש עליו הסתייגות.
“הפעילות שצה"ל מבצע שם היא פעילות מאוד חשובה, אי-אפשר להתעלם ממנה ואי-אפשר בלעדיה. היא הכרחית וחייבת להימשך ככל שיידרש.
“היא אמרה שכל ההסתייגויות של הקואליציה לא יידונו בוועדה אלא ישירות במליאה. זה חלק מהפגם.
“אני שואל את השאלה האמיתית – איך יכול להיות שפיצלנו סעיף מחוק והוא חוזר אלינו בדלת האחורית? אדוני היועץ המשפטי אני מבקש את עמדתך. אני חושב שזה לא תקין ושזה נושא חדש.
“חברים, כמו שאמרתי קודם, כל הסוגיה הזו של ועדת האיתור היא פארסה אחת גדולה וכמעט זה כמו לשקר לוועדה. אנחנו שמענו קודם, הקראתי את מה כתב המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, מאיר לוין, במסמכו וזה בדיוק המסמך שאליו הפנה כל הזמן השר קרעי ומנכ"ל משרדו מקדסי.
“הסיבה שהסתייגנו לגבי הסעיף הזה היא כדי שלא ייווצר מצב שבו יושב ראש המועצה מבקש עוד מסמכים ועוד מסמכים ומעכב את הרישום של מי שמבקש להיות בתוך המרשם. אנחנו מבקשים להדגיש שהוא רשאי לבקש רק את המסמכים שנחוצים לתהליך הרישום ונדרשים לצורך עמידה בתנאי הסף.
“אני רוצה גם לשאול את חבר הכנסת מעוז שאלה אחרת, גם ביחס להסתייגות שלך בתוספת לחוק בסעיף 194 בכל הנוגע לפרסומות. גם זה משהו שאתה חלמת עליו בלילה או שבעקבות הדיונים בוועדה הכנסת אותו או שקיבלת את זה מגורם אחר?
“בסיפה של הדברים אומר מר מאיר לוין, הוא כותב כך: נדגיש כי עצמאות רשות השידורים המוקמת היא תנאי מהותי ויסודי לחוקתיות ההסדר כולו. לפיכך סטייה מעקרונות המודל המוצע והחלפתו בהסדרים שיאפשרו במישרין או בעקיפין מעורבות או השפעה של הדרג הפוליטי על מינוי חברי המועצה ועל תפקודה מביאים לשמיטת הבסיס המשפטי להסדר כולו.
“ב-49(ג) המשמעות של הסעיף הקיים זה שספק תכנים שהכנסתו פחותה מ-40 מיליון יהיה פטור מהשקעה בהפקת מקור, גם אם ביקש מיוזמתו להירשם במרשם ספקי התכנים.
“לא יכול להיות שספקי תכנים בין-לאומיים, דוגמת דיסני, נטפליקס ואחרים, לא יחויבו בהפקות מקור מקומיות אחרי שהם נהנים מדמי מנוי והכנסות מהשוק הישראלי.
“הסעיף הזה של ספק תכנים בין-לאומי, אנחנו רוצים לחזור למקור, למה שקבעה הממשלה בהצעת החוק המקורית שבה גם ספק תכנים בין-לאומי יהיה מחויב בהפקות מקור.
“הפגם הזה והשיטה הנלוזה הזאת ששר מגיש הסתייגות באמצעות חברי כנסת זו רמיסת הכנסת, זה פגם בהליך החקיקה.
“השר אמר שהסגירה שלו על ועדת האיתור היא סגורה עם מאיר לוין והוא לא סוטה ממנה, למרות שיש טעם בדברים שאמרנו ולמרות שיכול להיות עכשיו אחרת, כי זה הסיכום שלו עם מאיר לוין והוא כל הזמן חזר על זה, לא רק שהוא חזר על זה, גם מנכ"ל משרדו אלעד מקדסי חזר על הדבר הזה.
“לא יכול להיות שיהיה פה מצב שפלטפורמות מסוימות כמו yes, כמו הוט וערוצים אחרים, free TV, סלקום, יהיו חייבים להשקיע בהפקות מקור מקומיות, אבל ספק תכנים בין-לאומי שמציג בדיוק אותה תכולה ואותו שירות, הוא לא ישקיע בתרבות ישראלית או בהפקות מקור מקומיות.
“בסעיף 51(6) אנחנו מבקשים אחרי המילה 'אויב' שיבוא 'או במדינה שלמדינת ישראל אין יחסים דיפלומטיים איתה', מדוע? מכיוון שקיימות מדינות לא מועטות, שאמנם הן לא מוגדרות על פי חוק כמדינות אויב, אבל הן מסבות נזקים כבדים למדינת ישראל בזירה המדינה ובזירה הביטחונית.
“זה שהשר פה מחלק הסתייגויות לחברי קואליציה, לדעתי אגב זה בעצמו פגם עמוק בהליך החקיקה הזה, וזה שחברי הכנסת אומרים ביושר, מה שנקרא לזכותכם, שהשר נתן להם נוסחים והם מוגשים כאן ואנחנו צריכים לדון בהם.
“אנחנו חושבים שהאופן שבו התנהל השר לאורך כל תקופת התכנסות הוועדה הזאת, לא כל שכן בחודשים האחרונים, היא בושה וחרפה לאופן שבו מתייחס ומתנהג שר ביחס לחקיקה ממשלתית, באופן שבו הוא מתנהג לכנסת, באופן שבו הוא רומס את הכנסת, וגם פה, הוא עושה שימוש בחברי הכנסת כדי לקדם אג'נדות או לחבל בחוק של עצמו, או להיכנס לתוך המערכת, כמו שראינו לאורך כל התקופה הזאת.
“זה שדונלד טראמפ אמר לנתניהו להסיר את הסעיף הזה מהחוק, זה לא אמור לעניין אותנו כחברי כנסת. הכנסת ריבונית, ישראל היא מדינה ריבונית ולא יכול להיות שמדינה אחרת תכתיב לכנסת כיצד לפעול פה ברגולציה המקומית הישראלית, ביחס לשוק התקשורת, ביחס לכלכלה הישראלית וביחס לתרבות המקומית.
“אני חושב שהשר הוא זה שפגע בהליך החקיקה הנוכחית, הוא זה שגרם לחוק הזה להיות פגום באופן שבו העסק התנהל, יחד עם יושבת ראש הוועדה, אני חושב שהשר פגע כמעט במכוון בחוק של עצמו.
“אני באמת חושב, חברי הכנסת, זה שהודיתם ואמרתם שהשר כתב לכם הסתייגויות, בעיניי זו באמת תקלה חמורה.
“אני רוצה להבין מאיפה ההשראה הזאת, בדיוק אותן מילים, רק אצלך אתה במקור כתבת 90 דקות ואז יש מחיקה בעקוב אחרי שינויים של 72 שעות.
“זה סופר קריטי, כולם מבינים על מי אני מדבר, על מדינות כמו קטאר, על אל-ג'זירה. אם הדבר הזה לא יוכנס לחוק הן יוכלו להיות פה בתוך המדינה.
“אני רוצה להתייחס למשהו אחר לגמרי שעלה תוך כדי דיוני הוועדה, כי השר דיבר לאורך כל הדיונים בוועדה על כך שכל סוגיית ועדת האיתור, הכול מתואם עם המשנה ליועץ המשפטי לממשלה בזמנו, מאיר לוין. הוא אמר שאי אפשר לגעת בזה כי מאיר לוין אמר שזה המודל הנכון, יש סיכום.
“אני מקווה שהדבר הזה יבוא לכדי בחינה משפטית עמוקה, בין אם על ידי היועצת המשפטית לכנסת ואולי גם על ידי בית המשפט העליון הגבוה לצדק.
“יש פה עוד פגם עמוק בהליך החקיקה, אפילו כמעט, לא אגיד שקר, אבל מה שנקרא מסמאים את עיני הוועדה בהקשר הזה.
“אז אני לא מבין, איך יכול להיות שכשהשר בא ואומר שאנחנו שומרים על מה שנסגר עם מאיר לוין, אנחנו לא סוטים מזה מילימטר, לא במילה, לא בסעיף, בכלום, המנכ"ל אומר אותו דבר, ואז באים וזורקים את כל ההסדר עם מאיר לוין, שזה מה שהיה לאורך כל הדיונים בוועדה, ומחליפים את ההסדר הזה על ידי גורמים אחרים נוספים ומשנים את כל המודל הזה.
“"בסעיף (5)(א) רבתי (ב)(3) אחרי המילים בעלי חשיבות ציבורית יבוא ובלבד שאופן הבטחת הנגישות לא ייפגע פגיעה בלתי מידתית בעצמאותם, בחוסנם הכלכלי או ביכולתם התפעולית של ספקי התכנים".
“בשביל לקדם את עצמו בפוליטיקה הוא מוכן לרמוס ברגל גסה את כל הכללים הדמוקרטיים רק כדי לסדר הטבות של עשרות מיליוני שקלים לערוץ שמלטף את השלטון רגע לפני שהכנסת מתפזרת.
“כמו שאתם רואים סעיף 8 הוא סעיף בעל משמעות תקציבית כי מדובר על תקציב הרשות. אנחנו רוצים לקבל תשובה ביחס לרשות שהוגדלה במהלך הדיונים, ביחס להסדר עם הרשות השנייה שעובדיה הולכים להיות מפוטרים וגם ביחס למועצת הכבלים והלוויין שלא ידוע מה יקרה עם עובדיה כי היא תפסיק להתקיים לפי הנוסח שהובא על ידי האוצר.
“ההסתייגות אומרת כך: "בסעיף 1 בהגדרת אספקת תכנים אחרי המילים להמחשת דיווח כאמור יבוא ולמעט תכני צפייה ושמע שהמועצה קבעה כי הם אינם בכלל אספקת תכנים אם בשל אורכם ואם מטעמים אחרים שקבעה".
“ההצעה לא קיבלה את אישור הייעוץ המשפטי לממשלה ורשות האסדרה. היא עקפה את ועדת הכלכלה והעבירה את הדיון לוועדה מיוחדת כדי לעקוף את ההתנגדויות.
“חברי הכנסת לא קיבלו עד פתיחת הישיבה את נוסח החוק המלא מראש ורק עכשיו קיבלנו אותו. נראה לי שזה פגם שלא ראוי שיהיה בהליך חקיקה כזה משמעותי.
“"בסעיף (11)(ב) להצעת החוק בסיפה יבוא עוכב מינוי מעבר למועד האמור רשאי יושב-ראש המועצה לפנות ליועץ המשפטי לממשלה לזירוז ההליך".
“מטרת החוק היא להפוך את תחנות הרדיו האזוריות לארציות תוך כדי חלוקת משאבים ציבוריים בעלי ערך כלכלי רב מאוד ללא הליכים תחרותיים תקינים.
“אם מפצלים סעיפים מחוק ממשלתי או פרטי והמליאה מחליטה שהסעיפים האלה יוצאים מהחוק, אין אפשרות לדון בהם בחוק שממשיכים בו. זה פגם. מה שאת מביאה כאן לשולחן הוועדה הוא פגום ולא חוקי.
“תראו איך הוא גורם לאנשים להתפטר. תראו איך הוא גורם לרשות השנייה לא לתפקד באופן מכוון ואף מודה בזה, מתגאה בזה ושולח את הרמ"ט שלו שיעשה שיחות מאפיוזיות כדי לגרום לאנשים להתפטר.
“אולי הציבור לא מבין אבל הצעת חוק השידורים שאנחנו דנים בה מציעה רפורמה חשובה מאוד בשוק התקשורת בישראל. לצד הצעדים הנחוצים היא מבטלת את כל מנגנוני האבטחה של איכות התוכן העיתונאי, היא מקנה סמכויות אכיפה רחבות מדי לרגולטור והלכה למעשה לשר.
“אנחנו דורשים שכל סעיפי החדשות שבחוק יצאו ולו מהטעם שמליאת הכנסת הצביעה על פיצול החדשות מהחוק. אי-אפשר שהמליאה תכריז ותיקבע שפרק החדשות יהיה בחוק אחר ונפרד.
“שר התקשורת שלמה קרעי לא מחפש גיוון בתקשורת. הוא רוצה להקים לעצמו מכונת תעמולה משומנת וממומנת על ידי הממשלה. הוא מקים יישומון בו הוא מנסה לעשות פלסתר. הוא הולך לשלוט במועצה הזו באופן מוחלט.
“אין פה הסתייגות מהותית. יש פה טעות לשונית של כפל מילה בחוק. לא יכול להיות שמתוך אטימות קואליציונית לא תעצרו ותתקנו את הטעות הלשונית. זכות הוועדה לתקן את הסעיף הזה.
“אין אפשרות להצביע על סעיפים שפוצלו מהחוק כי הם הוצאו מהחוק. אי-אפשר להחזיר אותם עכשיו לחוק. ברגע שהם הוצאו על הפי הדין והתקנון הם לא יכולים להיות נדונים. יש פה פגם חמור בהליך החקיקה.
“בחסות מצב החירום שמתמשך בשנים האחרונות הוא הורה להרחיב את טווח השידורים של תחנות הרדיו החרדיות בצפון – בניגוד לדין – תוך שהוא מפעיל לחצים כבדים מאוד על פיקוד העורף לקבוע שיש בכך צורך ביטחוני.
“"בסעיף (5)(ב)(4) אחרי המילים מניעת אספקת תכנים שהם חומר תועבה כמשמעותו בחוק העונשין והגנה על הקטינים מפני אספקת תכנים מיניים ותכנים אלימים יבוא 5 – קידום של איכות, עצמאות, מהימנות והוגנות באספקת תכני חדשות".
“זו רפורמה בשוק הרדיו באמצעות חקיקה פרטית שמוכנסת על ידי קרעי בדלת האחורית אחרי שהסיר את פרק הרדיו במהלך פיצול חוק השידורים בחוק הזה. נוסח החוק החדש שהוועדה תדון בו נועד לרצות את בעלי האינטרסים בשוק הרדיו ולתת להם הטבות כלכליות אדירות.
“"בסעיף (11)(א) להצעת החוק בסיפה יבוא מינויו של חבר מועצה ותקופת כהונתו יפורסמו ברשומות".
“"בסעיף (11)(א) להצעת החוק בסיפה יבוא רשאי הגורם הממנה להשהות חבר מועצה אם הוגש נגדו כתב אישום בעבירה שיש עימה קלון עד למתן פסק דין סופי".
“יש לי יסוד סביר להניח שמי שכתב אותם ועבורם הוא שר התקשורת. הוא מנסה בצורה כזאת להגניב בדלת האחורית דבר שהוא רצה ולא קיים עליהם דיון בוועדה.
“אנחנו רוצים לקבל דיווח על ההסדר התקציבי מול העובדים שהולכים להיות מפוטרים. לא דנו בזה.
“אם יש משהו בדמוקרטיה הישראלית שחשוב הוא שהתקשורת תהיה חופשית ולא נתונה ללחצים פוליטיים. בהצעת החוק הזאת אתם הופכים את ישראל להונגריה ברמה התקשורת.
“אנחנו מבקשים שהמועצה הזאת תהיה מועצה עצמאית, בלתי תלויה בפוליטיקאים, ממלכתית ושתהיה כזו שהציבור יוכל לסמוך עליה.
“"לסעיף (5)(א) רבתי (ב) אחרי המילים תפעל הרשות לשם יבוא 1 – שמירה על חופש הביטוי, מגוון מקורות המידע לציבור, עצמאות שוק התקשורת וזכות הציבור לדעת ופסקאות (1)-(4) יסומנו כפסקאות (2)-(5) בהתאמה".
“אתם גורמים למצב בו יו"ר הרשות הוא גם המנכ"ל. השר באמצעות ועדת האיתור שבראשה עומד מנכ"ל משרדו שהוא איש אמונו ייבחר ביושב-ראש המועצה שיהיה גם המנכ"ל ובכך תהיה שליטה פוליטית מוחלטת של השר במועצה החדשה שתקום.
“העיקרון הפשוט מאוד הוא שלא תהיה התערבות פוליטית. אנחנו ראינו פה התערבות פוליטית של השר ביחס לכל מה שנוגע לשוק התקשורת הישראלית.
“ההצעה קובעת כי שר התקשורת יוכל להאריך את הרישיונות הקיימים ל-15 שנים נוספות עם אפשרות להארכות בלתי מוגבלות. בנוסף הנוסח החדש מעניק הארכה אוטומטית לזיכיונות קיימים עד לשנת 2033. זו מתנה של שבע שנים נוספות ללא מכרז על דברים שזכו בהם לפני שני עשורים או אפילו יותר.
“מקובל לקיים הצבעות והסתייגויות בוועדות בימי שני-רביעי בהן הכנסת מתפקדת. ימי ראשון וחמישי הם ימים בהם ועדות לא מתכנסות – ואם כן רק לדיונים.
“שינינו את הרכב המועצה והגדלנו אותה. אנחנו רוצים לדעת מה המקור התקציבי והאם הוא קיים.
“לפני הנימוקים אני רוצה להדגיש שכל ההסתייגויות שהגשנו במסגרת העשייה שלי הן הסתייגויות מהותיות וצריך לדון עליהן.
“"בסעיף (12)(ד) להצעת החוק בסיפה יבוא על החלטה לפי סעיף קטן זה ניתן לערור לבית המשפט לעניינים מנהליים".
“אי-אפשר לקבוע עמדה משפטית על הצעה כמו שהשר תיאר מעכשיו לעכשיו כשלא מכירים את הפרטים בה. זו התנהלות שאי-אפשר להכיר ואי-אפשר לקבל אותה.