“הבאנו תקציבים חסרי תקדים. 1.4 מיליארד שקל – תוספת התקציב בשנת 2024/25. מידרנו את האפליה בלא מעט חוקים שקבעו שמתמודדי נפש לא יוכלו לשמש בתפקידים מסוימים שדורשים רישיון, אך ורק בגלל שהם מתמודדי נפש, למרות שאין לזה שום קשר לתפקוד הנפלא שלהם.
“הבעיה כאן היא לא רק הסכמי השכר, היא גם שאין כאן גורם מתכלל שמטפל בכל נושא בריאות הנפש, וכל אחד לוקח לעצמו איזו נישה, והוא רוצה להיות זה שנותן את המענה.
“גם לפני המלחמה הנוכחית המושג הזה של מערך בריאות הנפש היה שם קוד למערך שקורס ולא מצליחים לטפל בו. לא משנה מה מנסים, להכניס כלים טכנולוגיים, לנסות להכניס אנשים אחרים שהם לא בדיוק קיבלו את ההכשרה הנכונה להתעסק בזה.
“לגבי מערך בריאות הנפש, חסרים לפי כל הערכה לפחות 700 מיליון שקלים להשלמת המענים הנדרשים, בטח בתקופה הזאת, שלא לדבר על המצב עם הלומי הקרב ואוכלוסיות נוספות שגם ככה במציאות לא פשוטה.
“- - שמערך בריאות הנפש קרס. פשוטו כמשמעו, בעקבות טבח 7 באוקטובר - -
“לדוגמה, בתקציב הזה אין תוספת כמעט בכלל, ממש, אני יכולה לומר – 300 מיליון לבריאות הנפש, גברתי היושבת-ראש, זה לא הרבה, זה כ-9% תוספת. הייתי מצפה שיכפילו את התקציבים של בריאות הנפש, כי אנחנו מדינה בטראומה, אנחנו אפילו לא בפוסט-טראומה.
“מדובר פה בסך הכול תוספת של 9% לתקציב בריאות הנפש, שהצרכים הם עשרות מונים יותר גדולים מלפני שלוש שנים.
“ופה אני מגיעה לנקודה חשובה – אומרת אותה בחורה צעירה מבית מאזן בקיבוץ מירב – אני כל כך רוצה לצעוק לעולם, לכל מי שיש לו דרך לעזור, המענה שניתן לקשיים נפשיים הוא לא מספק. הצורך גדול הרבה הרבה הרבה יותר מהעזרה שקיימת. זמן ההמתנה לטיפול פסיכיאטרי, גם בקופה וגם בפרטי – שזה עולה המון – הוא לא הגיוני בעליל, ולא מתחיל להיות מותאם לחומרת המצב.
“כי אזרחי ישראל שצריכים טיפול פסיכולוגי או פסיכיאטרי מחכים מעל שנה לרפואה הציבורית, והם לא יכולים להרשות לעצמם רפואה פרטית.
“בכהונתי כשר הבריאות, פעלנו רבות להרחבת שירותי בריאות הנפש, להעצמת מרכזי השיקום, לגיוס מטפלים נוספים וליצירת רצף טיפולי אחיד כדי שכל אחד ואחד יקבל את הטיפול שמגיע לו.
“בעוד המערכת מתמודדת עם קשיים עצומים – ה-1.4 מיליארד שקל שנוספו לתקציב בריאות הנפש בשנת 2024 זה בהחלט יפה, אבל לגמרי לגמרי לא מספיק – החברה הישראלית עושה דבר שהוא כמעט בלתי נתפס.
“מערך בריאות הנפש במדינת ישראל בשנת 2025 נמצא בעומס בלתי אנושי. ההמתנה לטיפול בלתי מתקבלת על הדעת. מחלקות מלאות עד אפס מקום. השיקום – מה עוד אפשר לומר עליו שטרם נאמר? משפחות קורסות, מתמודדים מתייאשים.
“משרד הבריאות הציג את התוכנית הלאומית לבריאות הנפש בתחילת המלחמה. חשבנו שמדובר בהצלחה גדולה, אבל שנתיים אחרי הצגת התוכנית אני יכול להגיד, לצערי, שלא מדובר בהצלחה. לא מדובר בהצלחה כי אם אחד מאיתנו או מהילדים שלנו יצטרך לפגוש פסיכולוג באחת מקופות החולים, הוא יצטרך להמתין למעלה משנה.
“משרד הבריאות הציג את התוכנית הלאומית לבריאות הנפש בתחילת המלחמה. חשבנו שמדובר בהצלחה גדולה, אבל שנתיים אחרי הצגת התוכנית אני יכול להגיד, לצערי, שלא מדובר בהצלחה.
“אני חושבת שהמערך בריאות הנפש, קודם כול הציבורי, הוא בכלל לא רלוונטי לאותם אנשים בעיניי.
“אחת, חשוב לדעת כי בבתי החולים הפסיכיאטריים ובמחלקות הפסיכיאטריות ישנם כ-3,600 מיטות אשפוז, כאשר בכל שנה יש כ-25,000 קבלות לאשפוז פסיכיאטרי, שזה כשלעצמו נורא ואיום – סוגריים שלי.
“מאוקטובר 2023 כל הערוצים עלו בחינם למערך עידן פלוס. וזה יימשך לנצח כי שוק פרטי לא מממן שירות ציבורי.
“המשל השקרי של נתניהו על השם והרזה, הביא למציאות שבה אי-אפשר לקבוע תור לרופא מומחה או לפסיכולוג בשירות הציבורי.
“אנחנו חושבים שמדובר בשגיאה אמיתית, שחוטאת למטרה, בסופו של דבר, והמספרים שמוצגים שם של מי שזקוק ויזדקק לתמיכה, הם לא פרופורציונליים למה שקורה באמת.
“יש לנו עוד הרבה מה להיאבק עד שנגיע לאיזו ישורת מסוימת שהיא בסיסית – אני לא מדברת עוד על יותר מכך – לאותם מתמודדי נפש.
“אנחנו צריכים לזכור, חבריי חברי הכנסת, שהפצת השידורים במערך עידן פלוס היא נדבך מרכזי בשירותי התקשורת הציבוריים במדינת ישראל.
“עברה קצת למעלה משנה מאז שמנכ"ל משרד הבריאות הציג לנו את התוכנית הלאומית לבריאות הנפש, והיו שם כל כך הרבה דברים שנאמרו באותה ישיבה. לצערי, קצת למעלה משנה – הרבה דברים לא קרו.
“מדובר במעבר מגישה טיפולית מסורתית של ניתוק ובידוד המתמודדים במוסדות סגורים, לגישה שמבינה את החשיבות של חיבור המטופל לעצמו, למשפחתו, לסביבתו ולכוחות הטמונים בו.
“לצערנו, תכנון כוח אדם ותקציב לאורך שנים לא היה מספק עבור הצרכים הרבים שאנו נתקלים בהם, ולכן משרד הבריאות עוסק בהגדלת השירותים והרחבתם, אם במתן מענה לטיפול מניעתי לסימפטומים של טראומה במרכזי החוסן שהרחיבו את פעילותם בהיקפים אדירים, דרך הרחבה חסרת תקדים של שירותי בריאות הנפש בקופות החולים, הרחבה שאנו רואים את תחילתה בשנה זו ונמשיך ונראה את פירותיה בשנה הבאה, בעזרת השם, וכלה בבתי חולים שמייצרים מענים ייעודיים לצרכים של אזרחי ישראל במרפאות, במחלקות, במרכזי המשבר והטראומה.
“בחודש אוגוסט האחרון, בהובלת שר הבריאות, ידידי הרב בוסו, הושקה התוכנית הלאומית לבריאות הנפש – תוכנית שמסמלת שינוי תפיסה חשוב, התמקדות במניעה ובשיקום, והנגשת שירותי בריאות הנפש לכלל האוכלוסייה. זהו צעד משמעותי, המבטא מחויבות עמוקה מצד המדינה לתמוך במתמודדים עם משברים נפשיים, ולהעניק להם את הכלים להשתקם ולהמשיך הלאה.
“הייתי מצפה – אתם גובים כסף עכשיו על מס בריאות, מכניסים מיליארד וחצי שקל – תטפלו. תסיימו עם הסכמי השכר של הפסיכולוגים, תקצרו את התורים בקופות החולים בהמתנה לפסיכולוג.
“הזמינות של שירותי בריאות הנפש בישראל, לצערי, עדיין מוגבלת. בכל מקום בארץ ועל אחת כמה וכמה בפריפריה. היא רחוקה מרחק מהמקום בו היא אמורה להיות.
“צריך לתקצב, אנחנו בחודש כסלו. ואני אמרתי לפרופ' גיל זלצמן ממשרד הבריאות, וגם ד"ר גלעד בודנהיימר, שני אנשים מדהימים במשרד הבריאות שעושים עבודה, אבל הם זקוקים לתקציב.
“בשנה האחרונה אנו מובילים עם המשרד את התוכנית הלאומית לבריאות הנפש בתקציבים חסרי תקדים ובעבודה מאומצת. זהו מהלך היסטורי, שאנחנו מובילים במאמץ אדיר ובהשקעת משאבים נכבדים במטרה לייצר פתרונות ומענים ולקדם את המהלך, כדי להבטיח שמה שהיה לא יהיה עוד.
“כל זה היה פתיח להצעת החוק שלי, הצעת חוק חשובה מאין כמותה. היא מונחת בפניכם.
“היינו מכריזים על שיקום מלא של מערך בריאות הנפש באופן נדיב ומקיף, כי השקעה בנפש זו לא רק החובה שלנו כאומה, זו השקעה בכלכלה, בכושר העבודה בפריון ובמשפחה. היינו מייצרים תוכניות שאומנם היו מחייבות הגדלת גירעון, אך עם צפי לצמיחה ושיקום הכלכלה: השקעות נרחבות בתעסוקה, הסבות מקצועיות, שיקום ענפים שנפגעו כמו תיירות, כמו חקלאות, ויצירת חזון עתידי של היום שאחרי בסוגיות החברתיות והכלכליות.
“חברי הכנסת, אני מקווה כי הצעת החוק אכן תייעל את הפעלתו של מערך עידן פלוס ותיצור תמריצים לסגירת המרבב וכי משרד התקשורת יקדם בקרוב את הצעת החוק הממשלתית שאמורה להסדיר מחדש את הפעלת מערך עידן פלוס באמצעות אפליקציה שתאפשר לציבור הרחב להמשיך ליהנות משידורי הערוצים המרכזיים מבלי לשלם דמי מנוי.
“בהצעת החוק, שהיא הצעת חוק פרטית של חבר הכנסת אריאל קלנר, מוצע לקבוע הוראת שעה, שתהיה בתוקף עד 31 בינואר 2025, שמטרתה לייעל את פעילותו של מערך עידן פלוס ולאפשר לצופים שעושים שימוש במערך זה מגוון רחב יותר של שידורי טלוויזיה, כפי שאסביר כעת.
“מאז הקמתה ועד הלום הוזנח עולם בריאות הנפש. השקענו באימון הגוף, השקענו ברכישת ידע וביצירה ואיסוף כספים ונכסים, אבל אימון ופיתוח חוסן נפשי לא היה. ומערכת בריאות הנפש הציבורית הוזנחה והורעבה גם היא.
“- - אנחנו נצליח סוף-סוף לדאוג לאירוע הזה לקרות, לשירות ההכרחי הזה לקרות. ואני מקווה שזה יקרה בקרוב, שלא יהיו לנו עוד נפגעים בנפש ובגוף בשל היעדר השירות הכל-כך חיוני הזה.
“נאמר לנו שמערכת בריאות הנפש הורעבה במשך שנים ושהגיעה העת לטפל בבעיה מהשורש. שמונה חודשים חלפו וכלום לא השתנה, מלבד מצגות צבעוניות עם סיסמאות ללא יעדים, לא התקדם דבר בשירות הפסיכולוגי הציבורי ובמערך בריאות הנפש.
“ואני מסכים עם אדוני השר שמערכת בריאות הנפש הורעבה במשך שנים, אבל אנחנו צריכים להפסיק לומר את זה, כי אנחנו צריכים כבר לראות מה אנחנו עושים כדי שנדבר וניתן בשורה לציבור.
“מייד עם היכנסי לתפקיד שמתי בפניי יעד ראשי לשפר ולהצעיד קדימה את מערכת בריאות הנפש, שסבלה שנים ארוכות מתקציבים מדוללים, שהביאו לתורים ארוכים ובלתי נסבלים למי שזקוק לטיפול רפואי נפשי.
“מעבר לכך, אני יכול לומר לך שלמשל שנה שעברה נתנו מבחני תמיכה של 85 מיליון שקלים לבתים מאזנים, והכסף לא נוצל. למה? כי לא נעשו מעשים. אנחנו לא ניתן רק מבחני תמיכה, אנחנו ניתן קנסות למי שלא ישתמש במבחני התמיכה הללו, ויצטרכו להשתמש בכספים.
“עיקרי התוכנית שהוגשה, חברי הכנסת: תקציב קופות החולים, על מנת שיוכפל מספר הטיפולים – מדובר בתקציב של כמעט 700 מיליון שקלים; שיפור השירות והתשתיות במערך האשפוז הפסיכיאטרי – גם שם חייב להיות שיפור; מענקים לפסיכולוגים במערכת הציבורית עד להסכמי שכר נאותים.
“אבל צריך לשמוע ממך באופן חד-משמעי שזה לא יהיה עניין של תקציב – זה עניין של מדיניות, והכסף יעבור לשם ככל שיעלה.
“שיקום מערך בריאות הנפש – שנים אנחנו זועקים את זה, שנים. ועכשיו סדרי הדיונים והאוצר עוד לא מביא את הכסף. אבל אין מי שנלחם באמת, כי להילחם באמת זה להביא את הכסף.
“משרד הבריאות הביא תוכנית באמת צנועה, 2 מיליארד שקלים. עומד כאן שר האוצר, המגזרי, וזורק ככה: הינה, תראו, אני נותן להם מיליארד שקלים. מה? איפה המיליארד השני? וזה המינימום.
“מערכת בריאות הנפש הציבורית הוזנחה ויובשה במשך שנים, ועוד לפני המלחמה המתנה לפסיכולוג במגזר הציבורי הייתה כשנה, שנה וחצי – תלוי אם אתה פריפריה או במרכז, אבל עדיין הזמנים לא פשוטים.
“אחד האתגרים המשמעותיים הניצבים בפני המערכת כיום הוא מתן מענים לנושא בריאות הנפש, אתגר שהיה קיים טרם המלחמה, וכעת, באירועי 7 באוקטובר במיוחד, האתגר רק התעצם.
“לכן, משרד הבריאות הציב את התגמול לפסיכולוגים במערכת הציבורית כאחד מיעדי התוכנית הלאומית לבריאות הנפש שכרגע מונחת בפני האוצר. היא כזו שפתרונה יאפשר הגדלה משמעותית של המגעים במערכת, יותר טיפולים ליותר אנשים.
“מערכת בריאות הנפש הציבורית הוזנחה ויובשה במשך שנים. עוד לפני המלחמה ההמתנה לפסיכולוג במגזר הציבורי הייתה כשנה, שנה וחצי. המלחמה יצרה צורך עצום במעני בריאות נרחבים.
“אבל בתקציב הזה אין 300 מיליון שקלים הנדרשים, לפי פורום הארגונים למען הפסיכולוגיה הציבורית, להסכם שכר חדש לפסיכולוגים שיכולים לעזור למערכת הציבורית ולתת שירות.
“החלק של בריאות הנפש תמיד היה אח חורג בממשלה הזאת, ועכשיו, כשהכי צריך את זה, משרד הבריאות הגיש תוכנית לתקצוב – אפילו לא מאוד יקרה; אתם שואלים אותי? חסרים בה, בתוכנית הזאת, כספים.
“בשבוע האחרון נאמר לנו שיש 2 מיליארד שקלים, ועכשיו, השר הוריד את זה למיליארד.
“אין כסף לטיפול בבריאות הנפש. אתם מספרים לנו שיש בתקציב הזה כסף לזה? סליחה, זה לא נכון. משרד הבריאות הכין תוכנית, 2 מיליארד שקל. אנחנו כמדינה צריכים טיפול פסיכולוגי, פסיכיאטרי, לכולנו.
“אני רוצה לדבר על מערכת בריאות הנפש, שנמצאת במצב מאוד קשה. זו מערכת שהורעבה במשך שנים וגם הוזנחה.
“זה נכון לגבי מערך בריאות הנפש, שאנחנו רואים היום עד כמה קריסת מערך בריאות הנפש בשגרה היא אובדן טוטלי של יכולות בחירום, ואנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו את זה – לא בסיטואציה של טראומה לאומית קשה כזו.
“אני חושב שלפחות בהשתדלות שלנו, כל אזרח שיצטרך סיוע נפשי ברמה הראשונית, השנית והשלישונית – אני חושב שיקבל. אנחנו ניזום הגעה – זה בדיוק החלק החשוב – בפנייה למי שצריך, גם אם הוא לא חושב שהוא צריך, וזה אחרת.
“מערך בריאות הנפש קרס, והרי אנחנו – הפעילים החברתיים, מי שמעורים – הרי אנחנו צועקים את זה המון המון שנים.
“זה לא סוד שקיימת כיום במערך בריאות הנפש מצוקה כללית קשה, מחסור בפסיכיאטרים בכלל ובפסיכיאטרים בשירות המדינה בפרט. והכול, כמובן, על רקע הרפורמות, ויש כאן קושי שרק הולך ומחריף.
“משכך הממשלה החליטה לתמוך בהצעה בקריאה הטרומית בלבד. אני קורא לחברי הבית להצביע בעד ההצעה.
“בבריאות הנפש ובכלל בתחום של טיפול בנפש אין לנו רצף טיפולי. יש כל כך הרבה חורים ותהומות, שפשוט אין מה לעשות.
“מה שמטריד – להמתין לתור של פסיכולוג אתה צריך להמתין חצי שנה, ואם חס וחלילה אתה גם בפריפריה אז תחכה עוד שנתיים, וגם יכול להיות שלוש. המשמעות, אדוני, היא שאנשים במצוקה נפשית אינם מקבלים את הטיפול בזמן, מה שגורם להם לרגרסיה רצינית והחמרה, ולפעמים אף במצב של קיצון, לפני אשפוז, יש גם מקרי אובדנות.