“למשטרה אין כלים לעצור את זה, ויתרה מכך, דיברתי עם מפקד תחנת המשטרה באותה עיר ושאלתי אותו – הקמתי שדולה שעוסקת במאבק ומיגור תופעת עושק קשישים – האם אתם בקשר עם יחידת הונאה וקצינת הונאה ארצית שיש במשטרת ישראל.
“הוא אמר שאין להם שום קשר והם רוצים לקבל כלים כדי להתמודד עם עושק ועם התופעה הזאת ואין להם כלים. זו בושה והממשלה חייבת לפעול כדי למגר את התופעה.
“אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה לדבר, לנצל את הזכות שלי בנאום בן דקה, להזכיר לכם שיש תופעה נוראית במדינת ישראל של עושק קשישים.
“זו בושה והממשלה חייבת לפעול כדי למגר את התופעה. אנחנו חייבים להגן על האזרחים הוותיקים שלנו.
“אפשר לבקר את בית המשפט, אפשר לחלוק על הפסיקות שלו, אבל אי-אפשר לבחור אילו פסקי דין לכבד ואילו לא. זהו קו אדום.
“זהו האסון הגדול ביותר שידעה מדינת ישראל, ואחרי אסון כזה, במקום לחפש את האמת, אתם מחפשים לברוח מאחריות ולקבור את האמת.
“כשממשלה מערערת את סמכותו של בית המשפט ומסרבת לקבל את הכרעותיו, זו כבר לא עוד מחלוקת פוליטית, זהו משבר חוקתי.
“אנחנו כבר רואים את השסע בחברה הישראלית. השיח הופך קיצוני יותר, האמון במוסדות המדינה נשחק, והמתח בין חלקי העם הולך וגובר.
“אני רוצה לפנות לראש הממשלה: אם אתה כל כך בטוח שפעלת נכון, מדוע אתה מתנגד להקמת ועדת חקירה ממלכתית? אני פונה לקואליציה: אם אין לכם ממה לחשוש, תנו לאמת להיחקר. ככל שאתם נאבקים יותר נגד הקמת ועדת חקירה ממלכתית, כך אתם מראים לכולם שכנראה אתם מפחדים ממשהו – אתם מפחדים שיגלו את האמת.
“אני פונה לקואליציה: אם אין לכם ממה לחשוש, תנו לאמת להיחקר. ככל שאתם נאבקים יותר נגד הקמת ועדת חקירה ממלכתית, כך אתם מראים לכולם שכנראה אתם מפחדים ממשהו – אתם מפחדים שיגלו את האמת.
“כך מתחילה אנרכיה – לא ביום אחד ולא בהחלטה אחת, אלא בעוד תקדים, בעוד ניסיון להחליש את מערכת המשפט, בעוד פגיעה במנגנוני האיזון והבלמים שמגנים על הדמוקרטיה שלנו.
“הוועדה הזאת לא הוקמה. במקומה עכשיו אתם רוצים להקים ועדת חקירה לאומית. שם יפה למהלך אחד פשוט – לשנות את כללי המשחק דווקא כשהממשלה עצמה אמורה לעמוד לביקורת. אני הייתי קוראת לוועדה הזאת "ועדת טיוח".
“אפשר לבקר את בית המשפט, אפשר לחלוק על הפסיקות שלו, אבל אי-אפשר לבחור אילו פסקי דין לכבד ואילו לא. זהו קו אדום. מדינת ישראל חזקה בזכות מוסדותיה, בזכות שלטון החוק ובזכות העובדה שאיש אינו עומד מעל החוק. את העקרונות האלה אסור לנו להקריב למען שום אינטרס פוליטי, משום שהם הבסיס שעליו נשענת הדמוקרטיה הישראלית.
“אתם מחייבים אותם לתת שירות ציבורי, אתם מציבים תנאים מסוימים. הם יעבדו בהפסד ואין להם שום הבטחה שקופות חולים יפנו אליהם.
“המערכת הכניסה את כל בתי החולים הממשלתיים וציבוריים לגירעון. קופות החולים לא מרימות את הראש, זה לא עוזר להן.
“אתם סוחטים אותם ומאלצים אותם לתת הנחות. זה יעלה באיכות, האיכות תרד. מי שייפגע, האזרחים ישלמו יותר ויקבלו איכות נמוכה יותר.
“קופת חולים כללית בחיפה לא מפנה מטופלים לאחד מבתי החולים העירוניים בחיפה. מחויבים לשלם להם רצפה והם לא משלמים שקל מעבר לרצפה, שהם מחויבים לשלם לבית חולים.
“רופאים ישראלים מצטרפים ליוזמות של אזרחים ישראלים שפותחים מרפאות בפולין, בקפריסין. יזמים ישראלים פותחים מרפאות שם, שוכרים חדרי ניתוח וחדרי מרפאות. רופאים ישראלים יוצאים ועובדים שם, באותה קפריסין, באותה פולין.
“זו לא תורה של העם היהודי, זו תורה שמזלזלת בחיילים. זו הברית החדשה שלכם, שהיא נגד הציונים, נגד מדינה יהודית דמוקרטית. אתם פשוט לא ציונים, אתם אנטי-ציונים.
“בזמן שאנחנו דנים כאן עכשיו בחוק הזה, יש אלפי אזרחים ישראלים שנמצאים במילואים כבר חודשים ארוכים, יש סטודנטים שעצרו את הלימודים שלהם, הורים שלא ראו את הילדים שלהם שבועות, עצמאים שהעסק שלהם קורס, יש משפחות שלמות שמתפרקות. יש אנשים בני 40, 50 ומעלה שכבר מזמן סיימו את שירות החובה שלהם אבל בכל זאת עוזבים את הבית שוב ושוב כי המדינה צריכה אותם, המדינה קוראת להם, כי אין מי שיחליף אותם. מנגד, יש חבר'ה צעירים, יהודים בריאים, חזקים, בני 18, 19, 20, שמפגינים וחוסמים כבישים בצורה אלימה, ששורפים את דגל המדינה, רק כדי לא להתגייס. ומה הממשלה עושה בזמן הזה? דואגת להנציח אחת ולתמיד את המשתמטים בישראל.
“אבל אתה יודע, אני עברתי פה בספר הזה, בספר שמאוד קדוש ויקר לנו – אין פה אפילו ציטוט אחד שאומר שמותר ואפשר וצריך להשתמט מההגנה על הארץ, מהשירות הצבאי. לא מצאתי. בואו, תמצאו לי ציטוט אחד שאומר: כן, תשתמטו ולא תשרתו את המדינה. אני לא מצאתי את זה, אז מה, אתם ממציאים תורה חדשה, את הברית החדשה שלכם, ברית של החרדים?
“אבל אתה יודע, אני עברתי פה בספר הזה, בספר שמאוד קדוש ויקר לנו – אין פה אפילו ציטוט אחד שאומר שמותר ואפשר וצריך להשתמט מההגנה על הארץ, מהשירות הצבאי. לא מצאתי.
“אי-אפשר להגיד "כולנו אחים" כאשר רק חלק מהאחים נושאים את האלונקה. מדינת ישראל לא יכולה להתקיים לאורך זמן כאשר אותם אנשים משרתים, עובדים, משלמים מיסים, נושאים בעול, מסכנים את חייהם. צריך חילוף.
“אי-אפשר להגיד "כולנו אחים" כאשר רק חלק מהאחים נושאים את האלונקה. מדינת ישראל לא יכולה להתקיים לאורך זמן כאשר אותם אנשים משרתים, עובדים, משלמים מיסים, נושאים בעול, מסכנים את חייהם. צריך חילוף. כל אזרח צריך לתרום את חלקו בשירות צבאי, בשירות אזרחי במסגרת מותאמת, אבל אף אחד לא יכול להגיד מהצד: זה לא קשור אליי.
“מנגד, יש חבר'ה צעירים, יהודים בריאים, חזקים, בני 18, 19, 20, שמפגינים וחוסמים כבישים בצורה אלימה, ששורפים את דגל המדינה, רק כדי לא להתגייס. ומה הממשלה עושה בזמן הזה? דואגת להנציח אחת ולתמיד את המשתמטים בישראל.
“תודה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אני רוצה לומר כבר בתחילת דבריי, אנחנו כולנו מכבדים את עולם התורה. לימוד תורה הוא חלק עמוק מהמסורת ומהזהות היהודית של העם היהודי. אבל עם כל הכבוד, אי-אפשר להשתמש בתורה בשביל לזלזל בחיילי צה"ל.
“כל אזרח צריך לתרום את חלקו בשירות צבאי, בשירות אזרחי במסגרת מותאמת, אבל אף אחד לא יכול להגיד מהצד: זה לא קשור אליי.
“ומה הממשלה עושה בזמן הזה? דואגת להנציח אחת ולתמיד את המשתמטים בישראל.
“ואני יודעת שהחוקים שאתם מקדמים עכשיו גורמים להרבה אזרחים איכותיים, שמשרתים, שמשלמים מיסים, פטריוטים אמיתיים, שמקריבים את עצמם למען אזרחים אחרים כדי להגן על המדינה – הם מקבלים החלטה לעזוב את הארץ, כי אתם יודעים למה תהפוך המדינה שלנו?
“כשאני מגיעה לכאן ואני רואה שיש קבוצות אוכלוסייה שנהנות בדיוק מכל הזכויות של כל האזרחים אבל לא נותנות את החוב שלהן, לא מחזירות את ההתחייבות שלהן למדינה ולא משרתות, לא בשירות לאומי ולא בשירות צבאי, רק נהנות מהזכויות – אני שואלת: למה?
“הצעת חוק מחיקת חובות שמקורם מתגמולי מילואים במלחמת חרבות ברזל – הצעת החוק נדונה במליאה ועברה המשך תהליך חקיקה.
“אני לא יודעת, כדי ללמוד תורה צריך חוק שיחריג את המעמד של לומדי תורה למשהו מיוחד? מה צריך להיות מיוחד כדי ללמוד תורה?
“יש עוד הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (נקודות זיכוי בעד שירות מילואים), 2025, של אפרת רייטן.
“אם הממשלה מרשה לעצמה לא להגן על הילדים האלה, אתם לא תצליחו להגן על כל האזרחים. זה מה שקורה, זה גם מה שקרה ב-7 באוקטובר, זאת הרשלנות שלכם.
“אנחנו מצד אחד מקבלים זעזוע כשאנחנו נחשפים לעוד מקרה ולעוד מקרה, אבל מצד שני לא עושים שום שינוי. בסדר, נחשף המקרה הזה בנתניה, והסרטון הסתובב וקיבל מיליון צפיות. מה אחר כך נעשה? מי פנה לבית הספר? מי שאל איך טופל המקרה הזה, האם היה שינוי, האם מישהו שצריך לקבל את העונש קיבל את העונש?
“במצב הנוכחי המדינה הייתה צריכה לבנות תוכנית לאומית בין-משרדית, יחד עם משרד העלייה והקליטה, משרד האוצר, המועצה להשכלה גבוהה, מערכת הבריאות והמגזר העסקי, תוכנית שתתמקד במאמץ למנוע ירידה מהארץ ובמקביל – במאמץ להחזיר את אלה שכבר ירדו בשנים האחרונות. לפי המכון הישראלי לדמוקרטיה, יותר ממחצית מהישראלים שחוזרים עושים זאת בתוך ארבע השנים הראשונות אחרי העזיבה, כלומר יש חלון זמן שבו המדינה יכולה להחזיר את האזרחים שלה. אם היא תשמור על הקשר עם אותם האזרחים, תסיר חסמים ותייצר תמריצים, יש סיכוי אמיתי להחזיר אנשים, להחזיר אזרחים טובים ואיכותיים לארץ. אם היא תמשיך להתעלם מהמצב, להכחיש את התופעה, חלון הזמן הזה ייסגר; הם לא יחזרו, הם יבנו את הבית במקום אחר.
“מוסדות החינוך, מנהלי ומנהלות בתי הספר, פשוט סוגרים את העיניים ולא מטפלים במקרים האלה. אם הממשלה מרשה לעצמה לא להגן על הילדים האלה, אתם לא תצליחו להגן על כל האזרחים.
“בפברואר האחרון כולנו ראינו את הסרטון הקשה מחטיבת הביניים בנתניה "חיים גורי" – שלוש נערות בנות לעולים חדשים הותקפו בתוך בית הספר; נשמעו שם קללות, השפלות וגם משפט – "פה זה לא רוסיה". שתיים מהבנות האלה אפילו קיבלו טיפול רפואי בבית חולים. אנחנו מכירים את הסיפור. אבא של אחת הנערות גם צילם סרטון, ראינו אותו ברשתות. הוא הגיע לכאן לכנסת, ואנחנו כאן, בוועדת העלייה והקליטה, קיימנו כמה דיונים, גם עשינו כנס על חרמות ואלימות, אבל לדבר על זה, זה לא עוזר. זה לא עוזר, זה לא משנה את המצב.
“והאמירה שהמקרה הזה הוא יחיד והוא טופל – כבוד השר, אני מקבלת עשרות פניות בכל שבוע. יש לי קבוצת וואטסאפ עם עשרות פניות של משפחות שעד עכשיו הדברים לא מטופלים. מוסדות החינוך, מנהלי ומנהלות בתי הספר, פשוט סוגרים את העיניים ולא מטפלים במקרים האלה.
“כל סיפור הוא מצד אחד דומה לשני, ומצד שני כל כאב הוא שונה, וזו טרגדיה לא רק לילד או ילדה, זו טרגדיה לכל המשפחה. ומי סובל? ילדים, שאפילו נולדו בארץ, אבל ההורים שלהם עלו. לא משנה אפילו מאיפה – מרוסיה, מצרפת, מארגנטינה, מאתיופיה – בכל זאת, ילדים אחרים מזכירים להם מה המוצא שלהם ומתחילים להשפיל אותם.
“האחריות שלנו היא לדאוג שמדינת ישראל תהיה מדינה שאזרחיה ירצו להישאר בה, להיות בה, לגדל בה ילדים, לעבוד, לשרת ולבנות בה עתיד. הממשלה צריכה לעבוד בשביל העם ולתת לאזרחים אופק ותקווה. כשאזרחים רואים שהממשלה לא עושה את זה, שלא תתפלא כשהם מתחילים לחפש עתיד במקום אחר, וחבל, אין לנו מדינה אחרת.
“אדוני השר, הקדיש מענה להצעת החוק שלי רק דקה ו-15 שניות. זה לא מספיק זמן לנמק מדוע הממשלה החליטה לדחות את הצעת החוק שלי. והאמירה שהמקרה הזה הוא יחיד והוא טופל – כבוד השר, אני מקבלת עשרות פניות בכל שבוע. יש לי קבוצת וואטסאפ עם עשרות פניות של משפחות שעד עכשיו הדברים לא מטופלים. מוסדות החינוך, מנהלי ומנהלות בתי הספר, פשוט סוגרים את העיניים ולא מטפלים במקרים האלה. אם הממשלה מרשה לעצמה לא להגן על הילדים האלה, אתם לא תצליחו להגן על כל האזרחים. זה מה שקורה, זה גם מה שקרה ב-7 באוקטובר, זאת הרשלנות שלכם.
“אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני מבקשת לדבר היום על אחת התופעות הכי מסוכנות בעיניי במדינת ישראל – ההגירה השלילית מישראל. בשנים האחרונות עוד ועוד משפחות צעירות, רופאים, מהנדסים, חוקרים, אקדמאים ואנשי הייטק, מסתכלים על המציאות בישראל ושואלים את עצמם: האם יש לנו עתיד כאן? אדוני היושב-ראש, תעצור, בבקשה.
“אדוני השר, הקדיש מענה להצעת החוק שלי רק דקה ו-15 שניות. זה לא מספיק זמן לנמק מדוע הממשלה החליטה לדחות את הצעת החוק שלי.
“אנחנו מצד אחד מקבלים זעזוע כשאנחנו נחשפים לעוד מקרה ולעוד מקרה, אבל מצד שני לא עושים שום שינוי.
“מדינת ישראל לא יכולה להרשות לעצמה לאבד דור שלם של מדענים, צעירים, רופאים, חוקרים, מהנדסים ומשפחות עובדות. היא לא יכולה להסתפק בסיסמאות על כך שאנחנו מדינת סטרטאפ בזמן שיותר ויותר מהציבור היצרני עוזב את המדינה.
“במצב הנוכחי המדינה הייתה צריכה לבנות תוכנית לאומית בין-משרדית, יחד עם משרד העלייה והקליטה, משרד האוצר, המועצה להשכלה גבוהה, מערכת הבריאות והמגזר העסקי, תוכנית שתתמקד במאמץ למנוע ירידה מהארץ ובמקביל – במאמץ להחזיר את אלה שכבר ירדו בשנים האחרונות.
“ראש הממשלה בנימין נתניהו לא מזמן עמד כאן על הדוכן ואמר שהוא לא מכיר את הנתונים ושצריך לבדוק אותם. מאז לא דנו בנושא הזה בשום ישיבת ממשלה. אף אחד לא מתעסק בזה. ממשיכים לעצום עיניים.
“לפני כמה חודשים שר האוצר אמר שאין בריחת מוחות ושמדובר בקמפיין פייק של התקשורת ושל האופוזיציה. הנתונים לא מעניינים אותם. הוא טען באופן אבסורדי שמספר היורדים גדל בגלל שעולים רבים שבאו מרוסיה ומאוקראינה לא נשארים כאן. רק שיש שם מציאות ויש נתונים, והם סותרים לגמרי את מה ששר האוצר טוען. כשאנחנו רואים עלייה בעזיבה של רופאים, מהנדסים, בעלי תארים מתקדמים ואקדמאים, אי-אפשר לטאטא את זה מתחת לשטיח, אי-אפשר לקרוא לזה פייק. צריך לקחת אחריות ולטפל בתופעה.
“הסוגיה הזו היא לא עניין של ימין או שמאל, אופוזיציה או קואליציה. זה העתיד של המדינה שלנו. מדינת ישראל לא יכולה להרשות לעצמה לאבד דור שלם של מדענים, צעירים, רופאים, חוקרים, מהנדסים ומשפחות עובדות. היא לא יכולה להסתפק בסיסמאות על כך שאנחנו מדינת סטרטאפ בזמן שיותר ויותר מהציבור היצרני עוזב את המדינה. כשאנשים יצרניים עוזבים, הנטל על מי שנשאר פה רק גדל. וזה בדיוק הסכנה, כי ברגע שהנטל על מי שנשאר גדל, גם הם מתחילים לשאול את עצמם: למה להישאר?
“וזה לא מקרה יחיד. יש עוד סיפור חריג. כל סיפור הוא מצד אחד דומה לשני, ומצד שני כל כאב הוא שונה, וזו טרגדיה לא רק לילד או ילדה, זו טרגדיה לכל המשפחה. ומי סובל? ילדים, שאפילו נולדו בארץ, אבל ההורים שלהם עלו.
“אם 150,000 מעשנים חדשים הצטרפו למעגל, ויש לנו סטטיסטיקה שסיבת המוות של אחד משניים היא השלכות של עישון במשך שנים, אז 75,000 אזרחים פשוט ימותו כי הם הצטרפו למעגל המעשנים.
“במהלך השנים שלי בכנסת קיבלתי המון פניות מאזרחים שסובלים מעישון כפוי. הם גרים בבתים משותפים עם השכנים שלהם, ואלה מעשנים, והם נאלצים לנשום עשן שהם לא רוצים לנשום.
“משרד הבריאות יכול לדאוג ולעשות דוח על השלכות העישון, אבל מישהו צריך למנוע את הפגיעה בבריאות, ולדעתי זה המשרד לאיכות הסביבה.
“כל ילד זה ברכה, וכל לידה היא ברכה, אבל אם לא נתכנן ולא ניקח אחריות על הילדים ורק נהיה תלויים בקהילה, ברב או במנהיגים קהילתיים מסוימים שידאגו למענקים והנחות, זה יהיה חוסר אחריות.
“לגדל ילדים עולה כסף. משפחה שמתכננת את החיים שלה יודעת שיש הוצאות, לכן בני הזוג לומדים, עובדים, חוסכים כסף.
“אתם משתמטים – תקבלו עידוד, עידוד ופרס מהממשלה. ביום רביעי תבוא הצעת חוק של משה גפני: בבקשה, אלה, אתם לומדים תורה – זה שירות משמעותי למדינה. בושה, בושה.
“אני לא רוצה להשוות ולחשוב מה היינו עושים בלי אותם אנשי ביטחון ובלי אותם אנשים שמגינים עלינו וממש מסתכנים, מסכנים את עצמם ואת המשפחות שלהם. וזה היחס של נבחרי הציבור כלפי אנשי שב"כ וכלפי הביטחון. אני מתביישת במה שקורה עכשיו בכנסת, ואני בטוחה שאחרי בחירות אנחנו נשנה ונסובב את סדרי עדיפויות ב-180 מעלות. נתקן.
“וכואב לי, כואב לי שאלה סדרי העדיפויות של נציגי הציבור ונבחרי הציבור. מחר זה יימשך ומחרתיים זה יימשך. מחר, כפי שאמר חבר הכנסת חמד עמאר, לוועדת כספים מגיע חוק המעונות, ושוב תקבלו הטבות נוספות למעונות. אתם משתמטים – תקבלו עידוד, עידוד ופרס מהממשלה. ביום רביעי תבוא הצעת חוק של משה גפני: בבקשה, אלה, אתם לומדים תורה – זה שירות משמעותי למדינה. בושה, בושה.
“אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת. היום שוב קיבלנו תזכורת כואבת, במה עוסקת הקואליציה שלנו. רק לפני שבוע עמדתי כאן ואמרתי: הקואליציה עוסקת בקידום השתמטות, בהשתלחות ביועמש"ית ובהשתלחות בבג"ץ, והיום קיבלנו הוכחה נוספת. בזמן שמדינת ישראל עומדת מול איומים מאיראן, כשתושבים ואזרחים יורדים ועולים למקלטים ולמרחבים מוגנים, כשבתי ספר סגורים בכל רחבי הארץ ויש פחד ואי-ודאות – במה עוסקת הכנסת? מקיימת דיון של כמה שעות על חסינותה של חברת הכנסת טלי גוטליב.
“מה שחשוב הוא חסינותה של חברת הכנסת טלי גוטליב, וזה בניגוד לבקשתה של היועמש"ית, שאומרת שאת צריכה לעמוד בפני משפט פלילי.
“אתם יודעים, זה כואב. בוטלו דיונים אחרים גם על בריאות האזרחים – זה לא חשוב; בריאות האישה – זה לא חשוב; ירידה מהארץ – זה לא חשוב; בריחת מוחות – זה לא חשוב. מה שחשוב הוא חסינותה של חברת הכנסת טלי גוטליב, וזה בניגוד לבקשתה של היועמש"ית, שאומרת שאת צריכה לעמוד בפני משפט פלילי.
“ולחשוף אותם, ככה, קחו אותם כטרף? המדינה חייבת לשמור עליהם, ואת כנציגת ציבור צריכה לשמור עליהם.
“וזה ממש לא רק עניין של משרד הבריאות. אני קוראת למשרד האוצר – בטלו את המגבלות שהוטלו על מרכז רפואי לגליל. במקום זה תיתנו לו תקציב ייעודי לחיזוק, ודאות ניהולית ויכולת לצמוח. תושבי הצפון לא צריכים לשלם את מחיר המלחמה פעמיים, פעם אחת דרך האיום הביטחוני, ובפעם השנייה דרך פגיעה בשירות הרפואי ובשירותי הבריאות שלהם.
“לכן גם הפתרון חייב להיות ממשלתי: לא ענישה של בית החולים, אלא תוכנית תמיכה וסיוע כדי למנוע פגיעה בתושבים.
“תודה. גברתי היושבת-הראש, חבריי חברי הכנסת, אני עולה היום לדוכן כדי להתריע בפני החלטה מקוממת של משרד הבריאות, החלטה שפוגעת בדיוק במקום שאותו המדינה הייתה צריכה לחזק – המרכז הרפואי לגליל בנהריה. במכתב רשמי שנשלח על ידי מנכ"ל משרד הבריאות לבית החולים ב-13 במאי, נקבע כי המרכז הרפואי לגליל סיים את שנת 2025 בגירעון שוטף של 168.5 מיליון שקלים. בעקבות זאת, הוטלו עליו מגבלות קשות: הגבלה בקליטת עובדים חדשים, כוח אדם חדש, הגבלת רכש, צורך באישורים מיוחדים לכל הזמנה ורכישות והגבלה של פיתוח פרויקטים ויחידות חדשות. מדובר לא רק בהגבלות ביורוקרטיות אלא בפגיעה ממשית ברפואה בצפון. כשבית חולים צריך לבקש אישור לכל רכישה משמעותית, כשאי-אפשר לקלוט עובדים חדשים בלי לקבל אישורים מיוחדים, כשכל פרויקט פיתוח תלוי במקור תקציבי שיאושר מראש, המשמעות הישירה היא עיכובים בפעילות של בית חולים, שחיקה של צוותים ופגיעה ביכולת בית החולים לתת מענה רפואי מיטבי.
“ביטחון הוא לא רק כיפת ברזל, לא רק מסוקים ולא רק טנקים ומטוסים. בית החולים בנהריה הינו עמוד התווך של הקהילה בגליל. הגירעון שנוצר בבית חולים הוא תוצאה ישירה של המלחמה, הוא תוצאה של התנהלות במצב חירום ופעילות בתנאים חריגים, וזה דורש הוצאות נוספות. לכן גם הפתרון חייב להיות ממשלתי: לא ענישה של בית החולים, אלא תוכנית תמיכה וסיוע כדי למנוע פגיעה בתושבים.
“הממשלה צריכה לבחור אם היא מתייחסת לפיתוח הצפון כאל יעד בסיסמאות או שהיא באמת רוצה לעשות צעדים פרקטיים שיובילו את הצפון קדימה.
“אני קוראת למשרד האוצר – בטלו את המגבלות שהוטלו על מרכז רפואי לגליל. במקום זה תיתנו לו תקציב ייעודי לחיזוק, ודאות ניהולית ויכולת לצמוח.
“גברתי היושבת-הראש, חבריי חברי הכנסת, אני עולה היום לדוכן כדי להתריע בפני החלטה מקוממת של משרד הבריאות, החלטה שפוגעת בדיוק במקום שאותו המדינה הייתה צריכה לחזק – המרכז הרפואי לגליל בנהריה.
“אי-אפשר לדרוש מבית חולים לפעול במתכונת חירום במלחמה, ואז למדוד אותו כאילו הוא פועל במרכז הארץ כבית חולים בתל אביב.
“התקשורת החופשית היא אינה אויב הדמוקרטיה, היא אחד המגינים החשובים שלה. עיתונאים חושפים שחיתות, מציפים מחדלים ומביאים לציבור מידע שהשלטון לא תמיד מעוניין שייחשף. אבל הממשלה הזאת רוצה תקשורת נוחה יותר, כזאת שתלויה – תלויה בהחלטות פוליטיות, בתקציבים, ברישיונות ובהטבות. וכך נוצר אפקט מצנן; עיתונאי חושב פעמיים לפני שהוא מפרסם איזה תחקיר, עורך שוקל אם כדאי בכלל לבקר את השלטון, וכלי תקשורת מבין שלביקורת עלול להיות מחיר.
“התקשורת החופשית היא אינה אויב הדמוקרטיה, היא אחד המגינים החשובים שלה. עיתונאים חושפים שחיתות, מציפים מחדלים ומביאים לציבור מידע שהשלטון לא תמיד מעוניין שייחשף.
“החוק שמובא בפנינו היום מוצג כרפורמה בתקשורת. מדברים על חדשנות, על תחרות ועל התאמה לעידן הדיגיטלי. נשמע יפה ממש. אבל מאחורי כל המילים היפות מסתתרת מטרה אחרת – החלשת התקשורת החופשית והגברת כוחו של השלטון על התקשורת.
“אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, היום אנחנו מצביעים על רפורמה בכשרות, על ביטול הרפורמה שהעבירה ממשלת השינוי לפני ארבע שנים.
“אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, לפעמים הדרך הטובה ביותר להבין חוק היא לא לקרוא את מאות העמודים שלו, אלא לשאול שאלה פשוטה, שאלה אחת: את מי החוק הזה משרת? מי מרוויח ממנו? החוק שמובא בפנינו היום מוצג כרפורמה בתקשורת. מדברים על חדשנות, על תחרות ועל התאמה לעידן הדיגיטלי. נשמע יפה ממש. אבל מאחורי כל המילים היפות מסתתרת מטרה אחרת – החלשת התקשורת החופשית והגברת כוחו של השלטון על התקשורת. אנחנו כבר מכירים את השיטה, מציגים מהלך כרפורמה, מחלישים את שומרי הסף, מרכזים את כל הכוח בידי הממשלה ומסבירים לציבור שהכול למענו. וזה עוד פרק ברצף המהלכים שנועדו להחליש את המוסדות המפקחים על השלטון.
“תושבי הצפון, אם תמשיכו לסמוך על השקרנים האלה ותמשיכו להצביע, יהיה עוד יותר גרוע. אנחנו פשוט נאבד את המדינה. כמו שהממשלה איבדה את הצפון, תרתי משמע, אנחנו נאבד את המדינה, אם האנשים האלה יישארו בשלטון. ואני מקווה מאוד שבאמת הכנסת תתפזר ויבואו אנשים ראויים שידאגו, באמת ידאגו לתושבים ויחזירו גם את ביטחון פיזי וגם ביטחון כלכלי.
“אתם יודעים, אסור שזה יהפוך לשגרה שלנו, אסור להסכים למצב כזה, שאנשים, משפחות עם ילדים, קשישים, נכים, בעלי מוגבלויות, נאלצים לחפש זמן להגיע למרחב מוגן.
“תושבי הצפון, אם תמשיכו לסמוך על השקרנים האלה ותמשיכו להצביע, יהיה עוד יותר גרוע. אנחנו פשוט נאבד את המדינה. כמו שהממשלה איבדה את הצפון, תרתי משמע, אנחנו נאבד את המדינה, אם האנשים האלה יישארו בשלטון.
“לפני כמה שעות כשהצבענו כאן במליאה על אי-אמון בממשלה, המשפחה שלי ישבה בממ"ד. אתם יודעים, אסור שזה יהפוך לשגרה שלנו, אסור להסכים למצב כזה, שאנשים, משפחות עם ילדים, קשישים, נכים, בעלי מוגבלויות, נאלצים לחפש זמן להגיע למרחב מוגן.
“ומבחינת הממשלה – משק פתוח. בטח פתוח. לא מכריזים על המלחמה, כי יש לזה השלכות. צריך לשלם פיצויים.
“הייתה תוכנית מצוינת למיגון הצפון – נכשלה. הממשלה הכריזה על ניצחון של החיזבאללה – נכשלה. הממשלה החזירה את המפונים, תושבי הצפון, לבתים שלהם, והבטיחה שהיא תגן עליהם, ושוב מפקירה אותם. שוב נכשלה. הממשלה הזאת איבדה את זה לגמרי. הממשלה הזאת איבדה את הצפון.
“עסקים סגורים, בצפון עסקים סגורים, תיירות מתה. יכול להיות פה בבתי מלון בירושלים, יש פה ושם צליינים ותיירים. בצפון הכול סגור. אין, פשוט אין. לא תיירות חוץ ולא תיירות פנים. לא מגיעים לנופש לא בבתי מלון ולא בצימרים, היכלי תרבות סגורים, חופים סגורים לציבור. בריכות, קאנטרי, הכול סגור.
“אבל מה אני אגיד על אנשים שאין להם ממ"ד בבית? ויש מלא כאלה. 30% לא מוגנים בצפון. איפה הממשלה?
“ראש הממשלה עמד כאן לפני שנה וחצי, לפני שנה, וטען: אנחנו כפסע מהניצחון המוחלט, ניצחנו את האויבים שלנו. איפה הניצחון הזה? איפה הניצחון המוחלט שהוא הכריז עליו? חיזבאללה לא יודע מזה, וגם אנחנו לא יודעים מזה, ותושבי הצפון לא מרגישים שהיה או שאנחנו עומדים פסע לפני הניצחון המוחלט.
“סרטן העור הוא אחד מסוגי הסרטן השכיחים בישראל, וכ-200 אנשים נפטרים בכל שנה מהמחלה, למרות שניתן למנוע ואף למגר כמעט לחלוטין את המחלה. לפני כחמש שנים הכריז משרד הבריאות על תוכנית לאומית למניעת סרטן העור, אך התוכנית טרם פורסמה, טרם קודמה וטרם מיושמת, ולא מקודמת בכלל. אני בעצמי ניהלתי שני דיונים בוועדת הבריאות כדי לקדם את הנושא, אבל אין שום שינוי.
“האחריות לשמור על ביטחונה של ישראל מוטלת על כולנו, והשירות והתרומה למדינה הם חלק בלתי נפרד מהערבות ההדדית שמחזיקה את החברה הישראלית מאז ועד היום.
“רבים מאזרחי מדינת ישראל חשים היום אכזבה וחוסר אמון במנהיגות ומצפים מההנהגה שתבוא מאחדת, אחראית וקשובה, קשובה יותר.
“בספרו "אלטנוילנד" הוא תיאר חברה מתקדמת, דמוקרטית, ליברלית, חברה שמבוססת על שוויון, על שלטון חוק ועל כבוד האדם. הוא האמין במתינות, דחה קיצוניות מכל סוג והבין שחברה חזקה נבנית מתוך שותפות ולא מתוך פילוג.
“לפני כחמש שנים הכריז משרד הבריאות על תוכנית לאומית למניעת סרטן העור, אך התוכנית טרם פורסמה, טרם קודמה וטרם מיושמת, ולא מקודמת בכלל. אני בעצמי ניהלתי שני דיונים בוועדת הבריאות כדי לקדם את הנושא, אבל אין שום שינוי.
“אני חסידה של רפואה מונעת, ואנחנו חייבים להשקיע יותר בהסברה, בחינוך, במיוחד בקרב הצעירים והגיל השלישי. אבחון מוקדם מציל חיים ומונע סבל מיותר.
“וכאן צריכה להיות החלטת הממשלה – לא הממשלה, שר האוצר שצריך לתת הוראה לרשות שוק ההון וחברות הביטוח.
“סימון צדק, פה צריך להיות שיפוי לחברות הביטוח, שעסק לא יישאר בלי ביטוח ולא יהיה בסכנת סגירה.
“הסתכלתי להם בעיניים, ואני שומעת אותם – חלק מהם נמצאים בטיפולים, וילדים נמצאים בחרדות, חזרו להרטיב בלילה, וכולם שואלים רק שאלה אחת: האם יש להם בכלל עתיד בצפון או אין?
“אתם יודעים, מערכת החינוך היא מבחן אמיתי למצבה של הקהילה כולה, של המדינה כולה, והילדים של קריית שמונה, של שתולה, של מעלה יוסף, של גליל עליון ומטה אשר, הם אותם ילדים שרוצים חוגים, רוצים לבוא לבית ספר ולא להתחבא מתחת לשולחנות ומתחת לכיסאות. ילדים בקריית שמונה, במקום לשמוע שירים בחג שבועות, הם שמעו את הרחפנים, וזה מטריד אותם.
“הוא אומר שמאות ילדים לא נרשמים למוסדות חינוך לשנת הלימודים הבאה בקריית שמונה. מאות ילדים, והוא מביא סטטיסטיקה. למשל, מספר הילדים בגני ילדים צנח מכ-1,000 ילדים לכמעט 600 ילדים; במקום 13 כיתות א' שהיו לפני המלחמה, לפני כל המערכה שנמשכת כבר כמעט שלוש שנים, רק 8 כיתות א' אמורות להיפתח בשנת הלימודים הקרובה.
“משפחות בצפון פשוט מצביעות ברגליים ועוזבות. מאז תחילת המלחמה פגשתי הרבה משפחות של מפונים, תלמידים, עובדי הוראה, מנהלים של מוסדות חינוך. הסתכלתי להם בעיניים, ואני שומעת אותם – חלק מהם נמצאים בטיפולים, וילדים נמצאים בחרדות, חזרו להרטיב בלילה, וכולם שואלים רק שאלה אחת: האם יש להם בכלל עתיד בצפון או אין?
“ושוב אני רוצה להגיד, זה הכול סדר עדיפויות. כשאומרים אין זמן, ואין לנו זמן, זה בא על חשבון משהו אחר, אבל זה סדר עדיפויות, ואותו דבר בתקציב. אומרים שאין תקציב, יש כסף, תלוי איך, מי מחליט לאן לנתב את הכסף הזה.
“המשימה שלנו בדיון של היום היא לא רק לבחון למה הסטודנטים לא רוצים להישאר בצפון, אלא מה המדינה עושה וצריכה לעשות כדי לעודד ולאפשר להם להישאר בצפון.
“תחושה של הפקרות היא מאוד מאוד חזקה אצל מי שגר באזור, ואני לא אחזור על הדברים, אני חייבת לסכם.
“בשנים האחרונות קיימנו מספר דיונים, לא מעט דיונים, ודיברנו על שיקום הצפון, על החזרת התושבים, על בעיות שיש לעסקים בצפון, על ביטחון שחסר לתושבים, על הפער במיגון.
“כשמדברים על שיקום ופיתוח האזור, חשוב לתת דגש על תעסוקה איכותית לסטודנטים שעכשיו לומדים וסטודנטים שיסיימו את הלימודים לתואר האקדמי שלהם. חשוב לדאוג לחיבור בין האקדמיה לתעשייה, תמריצים למעסיקים שיקלטו בוגרים בצפון, ולתחבורה הציבורית שמחברת בין צפון למרכז.
“עכשיו יש תסריט חדש, שמתקשרים, אנחנו מכירים כל מיני כביכול תאונות ועזרה לתפוס האקרים ולמנוע שוד בבנקים, עכשיו יש תסריט חדש שמתקשרים ומציגים את עצמם מביטוח לאומי ואומרים: אנחנו מתקשרים מביטוח לאומי כדי להגדיל לכם שעות סיעוד למטפלת שלך ומושכים את הקשיש להמשך השיחה. פשוט אין להם שום אלוהים, אין שום דבר קדוש, פוגעים באוכלוסייה החלשה ביותר במדינת ישראל, והלב נקרע.
“אבל אני רוצה לציין שיש שיפור במערכת הבנקאית, למשל יש כבר מניעה למשוך מזומנים. אם מושכים מזומן ומנסים פעם שנייה למשוך עוד משהו, חוסמים את הפעולה, שולחים הודעה לוואטסאפ של הלקוח, ואז אם הוא מאשר שזה הוא, מבטלים את חסימת הכרטיס, וזה פיתוח חדש.
“צריך לחשוב על מנגנון, איך למנוע את הדברים האלה, כי זה מטריד. אם בן אדם צעיר וחזק יכול להתמודד, בן אדם קשיש לא יכול להתמודד עם מתקפה כזאת, וזאת מתקפה. ופה אנחנו צריכים, יש כל מיני פתרונות טכנולוגיים, אנחנו צריכים לחשוב על זה.
“זאת מנהלת שהוקמה בדיוק בשביל ללוות את העולים כדי שישתלבו בהקדם האפשרי במערכת הבריאות בארץ והם עושים עבודה פשוט נהדרת.
“משרד האוצר נותן כסף, על-פי מה שאתם מבקשים. אתם ביקשתם או שאתם מחכים עד שמשרד האוצר יציע לכם?
“כן, הייתה לכם רשימה באיזה בית חולים יש תקני מומחים פנויים במדינה. אז מה עכשיו, מה עשיתם כדי למלא את התקנים האלה?
“הוועדה מבקשת לקבל עדכון לגבי עבודת הוועדה לתכנון כוח אדם במשרד הבריאות – מתי התכנסה ומה היו ההמלצות שלה. הוועדה מבקשת לקבל את התשובה של משרד הבריאות תוך שבועיים.
“במקביל יש לנו בוגרים רבים במדינת ישראל, אזרחים שסיימו את לימודי הרפואה בחו"ל, ואינם נקלטים בבתי חולים להתמחות כאן בארץ, ונאלצים לעבוד במשרות תורנות חוץ.
“לאורך כל הדיונים שעסקו בנושא אני חוזרת ואומרת את זה כבר כמעט 5 שנים מהיום הראשון שלי בכנסת שמקור הבעיה זה מפתח התקינה. חייבים לעדכן את מפתח התקינה שלא עודכן מאז 1977. מאז האוכלוסייה כבר שולשה, מערכת הבריאות עברה שינויים רבים, אך המפתח לא עודכן.
“אם אתם מסכימים שמפתח התקינה לא תואם מציאות – אתם מסכימים שמה שהיה ב-1977 לא מתאים עכשיו – מי צריך להציע למשרד האוצר, ההסתדרות הרפואית או אתם, או שאתם ביחד? מי צריך לייצר למשרד האוצר נוסחה חדשה מעודכנת?
“למי יש שליטה? כרגולטור צריכה להיות רשימה באיזה בית חולים יש תקן שלא מאויש.
“לפי נוסחה של 1977 אין מחסור. אבל האוכלוסייה היא כבר פי שלושה ממה שהיה ב-1977.
“כי דיברנו על הרחבת שירות בבית המטופל בגלל מחסור במיטות ועומסים בבתי חולים ומניעת זיהומים וכן הלאה. אז כמה נוסף כי גם אם מוסיפים תקנים במשרות זה ייתן מענה לאותם רופאים שצמאים להיכנס ולעבוד כרופאים במערכת.
“אנחנו עדים לתופעה שהולכת וגדלה של בריחת מוחות – כוח אדם איכותי שפשוט בוחר לעזוב לחו"ל; וכמה מומחים, למשל, במקצוע כזה או אחר – אני שמעתי אישית על רופאי אף אוזן גרון או נוירוכירורגים שפשוט עוזבים את המדינה.
“זה מה שאנחנו מבקשים ממשרד הבריאות – הוועדה ששבה על בקשתה ממשרד הבריאות להעביר אלינו מידע לגבי כל תקני המתמחים, רופאים ומומחים שאינם מאוישים בכל בתי החולים בארץ. אנחנו מבקשים לפרסם את המידע הזה לציבור דרך קבע.
“כשהייתי חוזרת לכנסת ושומעת דיונים על הקמת מרכז תעסוקה ל-4,000 איש וכל מיני, זה היה מגוחך וזו בושה לשמוע את התוכניות האלה, כי בלי מיגון בסיסי וסיוע בקידום תוכנית מיגון של הבתים של התושבים, אין על מה לדבר, על איזה חינוך? על איזה תעסוקה?
“מהילדות שלי זהו חג מאוד מאוד חשוב מאז תקופת הילדות שלי, ואני מתחייבת לשמור ולא לאפשר לשכתב את ההיסטוריה.
“נכון, אומרים שצבאות ארצות הברית ומדינות הברית הביאו לניצחון, אבל מי שפתח את שערי מחנות ההשמדה היה הצבא האדום. כפי שהזכירו חבר כנסת קריב וחבר הכנסת סובה, מעל חצי מיליון לוחמים יהודים לחמו בשורות הצבא האדום.
“זה לא רק יום הווטרנים, זהו יום הניצחון של הטוב על הרוע שעד כה לא ידעה האנושות. מדובר בהצלה של העם היהודי מהשמדה שיטתית שבוצעה על ידי הצורר הנאצי. אנחנו חייבים לשמר את הזיכרון ולהוקיר תודה למי שהביא את הניצחון הזה.
“אין תיאום בין משרד האוצר למשרד לביטחון לאומי, אין תיאום בין הגורמים. ומה שאנחנו רואים כתוצאה מכך, שבן אדם שעסק שמונה שנים בסחיטה וגבה פרוטקשן, מקבל עונש שלושים חודשים מאסר בלבד. זה נותן לגיטימציה להמשיך.
“המדינה לא נותנת הגנה לעסקים, וכל עסק במדינת ישראל יכול להיות קורבן של פרוטקשן, ואנחנו רואים את זה.
“חייב להיות תיאום בין-משרדי ותוכנית לאומית למיגור התופעה והחמרת ענישה.
“ולמי שלא יודע, ב-9 במאי השנה אנחנו ציינו 81 שנים לניצחון הגדול, ניצחון על הרוע, הרוע הגדול ביותר שידעה האנושות, השמדה שיטתית של עם שלם, העם היהודי. הניצחון על הנאצים הוא לא רק תאריך היסטורי, בשבילנו זה גם יום של הכרה, הכרת תודה, ושל מחויבות מוסרית.
“האנשים האלה שעברו טרגדיה והם רוצים רק לדעת את האמת, האמת, הם רוצים את חקר האמת, הם רוצים הקמת ועדת חקירה ממלכתית, ואנחנו נקים אותה בהקדם.
“אתם יודעים, אני לא מאמינה שזה קורה לנו, ושאנחנו מתרגלים ששר עומד פה ומשמיץ, שיש השפלות ושימוש בביטויים כאן על בימת הכנסת, כשאנחנו צריכים להוות דוגמה אישית לציבור ולבני הנוער. זה פשוט משהו לא נורמלי.
“אבל, האמת, קשה היה למצוא תשובה ולהסביר למה לא הגיעו חברי כנסת להכיר תודה לאנשים שנלחמו למען חירות העולם, למעשה גם למען האפשרות שתקום מדינת ישראל, מדינה יהודית, אחרי הניצחון הגדול על גרמניה הנאצית.
“הניצחון על הנאצים הוא לא רק תאריך היסטורי, בשבילנו זה גם יום של הכרה, הכרת תודה, ושל מחויבות מוסרית.
“יחד עם כל החיים המשוגעים האלה יש פצע שלא מתאחה, שפועם וכואב ומדמם, וזה הטבח של 7 באוקטובר. ואסור לנו לשכוח ואסור לנו לשתוק ולא להזכיר את מה שקרה, ועדיין ממשיך לפעום אצלנו בחברה שלנו, הטבח הכי נורא שקרה בתולדות המדינה שלנו.
“כן, כן, אני מסכמת. אסור לנו להשאיר את המצב הזה פתוח. האנשים האלה שעברו טרגדיה והם רוצים רק לדעת את האמת, האמת, הם רוצים את חקר האמת, הם רוצים הקמת ועדת חקירה ממלכתית, ואנחנו נקים אותה בהקדם.
“האלימות בקרב החברה שלנו, גם בקרב בני נוער יהודים, היא מזעזעת. אני רוצה להגיד שאנחנו צריכים לקחת אחריות על התופעה הזאת.
“זאת חרפה והפרת זכויות חמורה. ילדים ללא חינוך, ללא הגנה. אתם מבינים שקיים חשש לסחר בבני אדם ושהיית ילדים שלא כחוק.
“נתון מזעזע: כ-7,000 תיקים פליליים נפתחו השנה לבני נוער, וזאת עלייה של 26% בהשוואה לשנה הקודמת בפתיחת תיקים פליליים לבני נוער. זה ממש נתון דרמטי.
“האלימות בקרב החברה שלנו, גם בקרב בני נוער יהודים, היא מזעזעת. אני רוצה להגיד שאנחנו צריכים לקחת אחריות על התופעה הזאת. זה לא רק להזדעזע שימנו זלקה נרצח באכזריות על ידי בני נוער – אנחנו צריכים לעשות הכול כדי למגר את התופעה ולהוות דוגמה אישית כחברי כנסת.
“מדינה שחתומה על אמנות בין-לאומיות לא יכולה להרשות לעצמה הפקרת ילדים. זו הפקרת שלטון החוק, אוזלת יד של המערכות, בושה וחרפה. והגיע הזמן לפעול מיידית.
“האזרחים נכון להיום, וזה לא סוד, ממתינים חודשים ארוכים כדי להגיע לייעוץ אצל רופא מומחה. אנשים נוסעים רחוק כדי לעשות בדיקה כשאפשר לעשות אותה בקרבה לבית.
“אתם יודעים, אני כמעט חמש שנים בכנסת, ואין יום שאני לא עוסקת בתחום הבריאות. יזמתי הצעות חוק, המון דיונים, קידמתי, מצאתי פתרונות אמיתיים, ואני רוצה להגיד שהבריאות היא נושא שאסור לדחות אותו, צריך לעסוק בו.
“הנושא ראוי, ואני חושבת שהמדינה צריכה לדאוג לכל אזרח. אם אזרח נעדר, המדינה צריכה לדאוג למשפחה.
“כולנו כאילו מתחילים להתרגל שלא תמיד קופת חולים מאשרת תרופה כזאת או אחרת וצריך להילחם כדי לקבל את מה שמגיע לנו בזכות.
“אם משקיעים משאבים, וזה הרבה כסף, איך תעריכו אם זה עובד, לא עובד, ובאמצעות איזו דרך רשויות או ארגונים שותפים יגישו לכם את הדוחות אחר כך?
“רגע, והקריטריונים לחלוקת המשאבים האלה, הם יהיו שקופים? איפה אפשר לראות את זה, איך מחלקים את זה?
“הקמת מנהלת עולים רופאים, זה פשוט מדהים, זה היה החזון שלי כשהגעתי לכנסת לפני כמעט חמש שנים, כשעוד הייתה פנינה תמנו שטה שרת העלייה והקליטה, ולחצתי, עולים רופאים, לסייע להשתלבות כמה שיותר מהר, ואני רואה את ד"ר אפרת אפללו, וזו פשוט הגשמה.
“בגלל שעכשיו יש קיצוץ רוחבי בכל המשרדים, בכל התוכניות, האם היה איזה קיצוץ מהכספים הקואליציוניים שתוכננו למשרד העלייה והקליטה?
“עכשיו הממשלה צריכה להעביר תקציבים ולדאוג לשלומם של מי שמצילים חיים באמת.
“בזמן מלחמת חרבות ברזל, המשפחה שלי פנתה כמה פעמים לאותו מרכז רפואי וקיבלה טיפול מתחת לקרקע. אלה תנאים בלי אוורור, בלי אור, ממש במצוקה פיזית. זה משפיע גם על המצב הנפשי.
“הצוותים האלה, תאמינו, עובדים כבר שמונה חודשים בתת-תנאים, מאז הפגיעה הישירה בסורוקה. שליש מחדרי הניתוח לא פעילים, שליש ממיטות האשפוז לא זמינות – וזה לא רק בגלל המלחמה, זה בגלל סדר העדיפויות המעוות של הממשלה.
“מד"א הבינו מייד את גודל האירוע; צה"ל, משטרה, פיקוד העורף – כולם נכנסו לפעולה במהירות. באמת יש לנו כוחות אדירים, כך המדינה אמורה לפעול בשעת חירום.
“אני האמת בחרדה מהטילים, מהפגיעות. באמת, בא לי לבכות. אני מדברת עם אנשים, אני שומעת מצוקה. רבים לא מצליחים להגיע למקלטים, ואני בעצמי מפחדת.
“נכון שהחוק שהצבענו עליו אתמול אומר: לפי הסכמה של שני הצדדים, הם יחליטו לאן לפנות, איפה לעשות בוררות; אבל כשאנחנו פונים לא לבית משפט אזרחי זאת אמירה שאנחנו לא סומכים על בית משפט אזרחי – אבל זה בית המשפט שהוא באמת הוגן. זה הרשות השופטת של מדינה. אם אנחנו מסובבים את הגב לרשות השופטת של המדינה, אנחנו לא מקבלים את הסמכות שלה, ואם אנחנו לא מקבלים סמכות, זאת סכנה, סכנה לאופי הדמוקרטי של מדינת ישראל.
“בשנה שעברה היו 87 חוקים לפי הדוח של המכון לדמוקרטיה – 78 חוקים שהיא ניסתה לקדם והניחה על שולחן הכנסת, הקואליציה, שהיו אמורים לשנות את האופי של המדינה שלנו ממדינה יהודית-דמוקרטית למדינת הלכה, שהיא פחות דמוקרטית ויותר דתית יהודית. אנחנו חייבים לעצור את זה.
“ועכשיו, דווקא עכשיו לעסוק בהרחבת סמכויות של בתי הדין? הם מנצלים את זה שאנחנו לא שקטים ואנחנו לא יכולים להילחם. זה לא עניין של משפט, זה לא עניין של ביורוקרטיה, זה עוד צעד שבו הממשלה הזאת פשוט משנה את האופי של המדינה שלנו.
“אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אתמול הצבענו כאן על חוק הרחבת סמכויות לבתי הדין הרבניים, והיום מזל מועלם מערוץ הכנסת שאלה אותי מה דעתי ולמה התנגדנו, ולמה אני התנגדתי והצבעתי נגד. ואמרתי, קודם כול, שזה לא הזמן לעסוק עכשיו בהרחבת סמכויות של בתי הדין בזמן המלחמה כשתושבים, תושבי הצפון, תושבים במרכז ובדרום, בכל הארץ, נאלצים להיות צמודים וקרובים למרחבים המוגנים.
“בזמן שהתיירות בצפון מתה, מרחיבים את הסמכויות לבתי הדין הרבניים, ובעיניי זה אומר שאנחנו דוהרים למדינת הלכה. זה חוק שאנחנו מצביעים עליו עכשיו שמקדם את ישראל עוד צעד קדימה לקראת "שריעה" חרדית יהודית.
“זאת מציאות חיים, אלה הרגעים שבהם תושבי קו העימות בצפון קופצים מהמיטות, באמצע הלילה, אוספים ילדים מבוהלים ומתפללים שגם הפעם הטיל לא יפגע בביתם, שוב, ושוב ושוב. הם לא רצים למרחבים מוגנים, הם שוהים במקלטים ובממ"דים, כי אין זמן לרוץ, יש רק שניות בודדות, לפעמים הפיצוץ קורה לפני האזעקה.
“הממשלה עוסקת בלרצות את השותפים הפוליטיים שלה בעדיפות הראשונה, רואים את זה גם בתקציבים. ומה עם תושבי הצפון שחיים בפחד, באי-ודאות? בשבילם, מה עושה הממשלה? מציגה מצגות יפות.
“זאת מציאות חיים, אלה הרגעים שבהם תושבי קו העימות בצפון קופצים מהמיטות, באמצע הלילה, אוספים ילדים מבוהלים ומתפללים שגם הפעם הטיל לא יפגע בביתם, שוב, ושוב ושוב.
“החוק מעניק כוח עצום לבתי דין רבניים שפועלים על פי דין תורה ומאפשרים להם לערוך בוררות בין הצדדים על פי דין דתי ובלי שום מחויבות לחוקים של מדינת ישראל.
“אבל הפער לא נוצר בגלל שהם ניהלו לא נכון, אלא בגלל שהתנאים כאלה, שהם איבדו את ההכנסות, לא היו הכנסות בתקופה הזאת, צמצמו פעילות, כי המחלקות לא היו מוגנות, הם עשו פעילות רק במרחבים מוגנים, הם לא אשמים.
“אנחנו הסדרנו את המקצוע פודולוגים. אלה שלומדים לא תוכנית מלאה באקדמיה, אבל חלק. והם רשאים, עכשיו בתהליך כתיבת תקנות מה הם מורשים לבצע, מה לא.
“אני לא חושבת שצריך להכניס עוד גוף אקדמי בשלב שאנחנו מדברים על פרמדיק מעשי.
“אבל מי עושה פיקוח על הכשרות של פרמדיקים שהם מקבלים הכשרה לא במד"א?
“אנחנו נהפוך אלפי אנשים אזרחים במדינת ישראל לעבריינים. אם הם עוסקים בפעילות מסוג כזה או אחר בלי שהמקצוע שלהם מוסדר.
“אז נולד צורך לחזק את המקצוע פרמדיק, שהם יכולים לתת מענה גם בחירום, גם בקהילה ברמה, בשלב, בחזית.
“צריך להחליף ולחדש את הדיור הציבורי ולהעביר את האנשים שנאלצים לגור בדיור ציבורי לבתים עם מרחבים מוגנים נגישים.
“היה גל של מקרי אובדנות בקרב ניצולי נובה ומסיבות הדרום. אנחנו יודעים שגם מכוחות הביטחון יש כאלה שהצילו הרבה אנשים באותו יום וכעבור כמה חודשים שמו קץ לחייהם כי הם לא שרדו ולא הצליחו להתמודד עם הכאב והתמונות שהם ראו.
“מי שהוא כל כך סיעודי שהוא לא יכול להסתדר בלי מטפל 24/7 לא זכאי לפינוי כי הוא כבר נמצא בהשגחה של מישהו. אין בזה היגיון. יש על מה לעבוד. אני חושבת שיש צורך לעדכן את הקריטריונים ולדאוג למרחבים מוגנים.
“יש בית חולים ויש נציגות של ארבע קופות החולים אבל הרופאים לא רוצים לבוא לאילת. זה לא בגלל השכר.
“עכשיו בעת חירום אין טיסות בכלל, מה אנחנו יכולים להגיד לחולים? תמותו? אף אחד יועץ מקצועי או רופא לא יבוא אליכם ואתם לא תוכלו לנסוע.
“יש להם מקלט ציבורי ממש 10 מטרים מהבית שלהם אבל הם לא מצליחים להגיע לשם.
“אבל יש לנו בתי חולים בבעלות הממשלה, יש לנו בתי חולים בבעלות קופות החולים ויש פרטיים שנותנים שירות לציבור וכו שהזכרת הייתה להם בעיה עם התשלומים. אין להם את אותה היכולת לרכוש ולשלם לספקים, אלה לא אותם מחירים ולא אותם היקפים כמו שמדברים בבתי חולים ממשלתיים. אין לנו שוויון במערכת הבריאות.
“יש הרבה אנשים שקיבלו דירות ישנות בשכונות שיש שם רק מקלט ציבורי שהוא לא נגיש. אם הוא היה נגיש הם היו מגיעים בערב, ישנים שם ובבוקר חוזרים הביתה. אבל היא לא יכולה להוריד לשם את כיסא הגלגלים כי המקלט לא נגיש.
“יש משפחות שכולות שמשרד הביטחון יודע לדאוג להן ושאיבדו את היקר להן מכל ויש שכול אזרחי שכמעט ולא מקבל תמיכה, יחס וחיבוק מהקהילה ומהמדינה.
“יש לנו בתי אבות סיעודיים שיכולים לתת שירות אבל התעריף שנקבע במדינה ובשוק הוא כזה נמוך שהוא גירעוני למוסדות הגריאטריים. המוסדות לא רוצים לפתח מיטות כי זה לא משתלם להם.
“צריך להגדיר את המרכז הרפואי יוספטל שנמצא באילת כמרכז רפואי-על. מרכז רפואי-על שונה ממרכז רפואי רגיל. זה מגדיל את מספר המיטות בשלבים ומביא איתו תקנים, תקציבים ואפשרות לבצע מחקרים.
“אין בבניינים האלה מקלט ואין ממ"ד כי מדובר בבנייה ישנה. עוד לא ידענו ואף אחד לא חשב שצריך יהיה להקים ממ"ד. הם גרים בשכונה שיש בה מקלט ציבורי אבל הוא לא נגיש כי הוא עם מדרגות או שהוא נמצא במרחק שאי-אפשר להספיק להגיע אליו.
“דיברתי עם מנהלת בית החולים – דוקטור יפה אשור – והיא אומרת שאם המדינה תדאג להביא לכאן רופאים שיתחייבו לעבוד חמש שנים ביוספטל ואחר כך המדינה תממן להם שנתיים תת-התמחות בחו"ל עם כל המשפחה, יבואו לכאן רופאים.
“התוכנית הזאת קיבלה ב-2013 תקציב של 11 מיליון שקלים בראייה שכעבור שלוש שנים התקציב יגדל ל-17 מיליון שקלים. נכון לשנת 2025 התקציב עדיין עומד על 17 מיליון שקלים.
“באילת תוחלת החיים הממוצעת היא 80 שנים, ארבע שנים פחות מאשר הממוצע במדינה.
“אם בית החולים כבר סיים טיפול ולא שחרר אותו בזמן, בית החולים נענש כי הוא לא מקבל תשלום עבור כל יום אשפוז נוסף מקופות החולים וגם קופת החולים מקבלת קנס כי היא לא מוציאה את המטופל שלה בזמן.
“השיטה הזאת משאירה את בתי החולים וקופות החולים בגירעון כי התקציב שניתן לקאפ מלכתחילה הוא גירעוני.
“האם הוקם שולחן עגול בין-משרדי לצורך מיפוי ואיתור שורדי השואה בעת חירום? אם לא, מתי יתקיים? מי ישתתף בו? ולאחר שיתקיים, נבקש לקבל את מסקנות הישיבה. חייבים לקבוע גורם שיטפל בשורדי השואה במצבי חירום, בין אם הוא מפונה ובין אם הוא נשאר בביתו.
“הוועדה שוב התרשמה שאין עדיין מנגנון ברור להעברת מידע, מיפוי, איתור וזיהוי שורדי השואה בעת מבצע שאגת הארי, לכן, הוועדה מבקשת לחברת את הרשות לניצולי שואה למערכת יחד, מערכת משרדי הממשלה, לצורך עדכון והעברת מידע, כדי להבטיח טיפול הוליסטי בשורדי השואה בשגרה ובחירום.
“כנבחרי הציבור, כשאנחנו מקבלים נתונים כאלה, אנחנו מבינים שצריך לפעול ומבקשים להבין מה צריך לעשות כדי להגן על האנשים האלה.
“ביקשנו שתקבעו תאריך לשולחן עגול על מנת לסנכרן את הנתונים ולבנות יחד מסלולי עבודה משותפים, כדי לתת מענה הוליסטי לשורדי שואה.
“אני מבקשת התייחסות למצבים שבהם אזרח מסרב להתפנות למלון או מקלט לילה, מי עומד איתו בקשר ואיזה מענה חלופי יכול להינתן לו? מה מספר שורדי השואה הנמצאים כיום בפינוי? האם קיימת רובריקה לזיהוי שורדי שואה בהפניה לפינוי, לצורך יצירת מענה מותאם, כולל נגישות למרחב מוגן.
“הוועדה מבהירה כי המצב הנוכחי שבו אין גורם מתכלל אחד ואין תמונת מצב מלאה על שורדי השואה, בזמן חירום, מלחמת שאגת הארי, אינו מתקבל על הדעת.
“הוועדה התרשמה שאין היום גורם אחד שמרכז תמונת מצב עדכנית ומלאה ואין מנגנון מתכלל שמאפשר מיפוי ואיתור של שורדי שואה בזמן חירום. המצב הזה אינו חדש והוא נמשך מאז אסון 7 באוקטובר 2023 ולא ניתן להשלים איתו.
“משרד הרווחה צריך לבקש מעובדים סוציאליים ברשויות המקומיות להזין את כל המידע. המידע חלקי, כי לא מזינים את הנתונים.
“אנחנו קיבלנו מרשות לזכויות ניצולי השואה נתון שיש 94 מוסדות משותפים לבריאות והרווחה, שנמצאים בהם 2,564 שורדי שואה ו-10 מוסדות הם ללא מיגון בכלל, שנמצאים בהם 300 שורדי שואה.
“והצעת החוק שמונחת עכשיו כאן במליאת הכנסת, שמבקשת להפוך את השירות הלאומי לברירת מחדל עבור אוכלוסיית חרדים, אולי נשמעת מאוזנת, אולי נשמעת הגיונית, אבל המציאות היא אחרת.
“בקצרה, אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אנחנו מדברים כבר שנים על חלוקה בנטל במדינת ישראל, אבל האמת היא פשוטה כי הנטל הביטחוני והנטל הכלכלי עדיין נופלים בעיקר על ציבור אחד, בזמן שקהילה שלמה מתנהלת כאילו היא לא חלק מהחוזה הבסיסי שמחבר את כולנו ביחד.
“וגם, למשל, אם אנחנו משווים לפריפריה הצפונית, גם שם יש מרחקים, אבל מרחק של 40 קילומטרים מיישוב למרכז רפואי גדול זה לא 240, מה שיש מאילת למרכז הרפואי סורוקה.
“ד"ר יפה, תודה רבה, שמענו גם מראש העיר, כשהוא דיבר בהתחלה, שחסרים כ-16 רופאים מומחים, שמענו שהעברת למשרד הבריאות את כל ההערות שלך וכל הדרישות וההמלצות לשיפור, פיתוח וחיזוק של המרכז הרפואי יוספטל ושירותי הרפואה באילת.
“רפואת ספר זה שילוב של רפואת משפחה יחד עם רפואה דחופה, ויש מספיק מקרים של צוללנים, יש מטיילים במדבר, שאפשר לשלב, שכל רופא משפחה יקבל הכשרה ברפואת ספר.
“אנחנו חייבים לעשות ישיבת מעקב, יחד עם ועדת הבריאות ומשרד האוצר, אגף התקציבים ורפרנטים של בריאות, ולחשוב על כמה דברים: על תקצוב מיוחד של המרכז הרפואי באילת, אולי מעמדו, כדי להגדיל את התקציב ואולי להגדיר אותו כמרכז רפואי-על, וזה ייתן פתרונות להרבה בעיות; גם ייתן אופק מקצועי לכוח אדם רפואי, זה גם יגדיל שדות קליניים וגם ייתן פתרון קודם כול בהנגשת שירותי בריאות לאזרחים, לתושבי אילת והתיירים שנמצאים שם.
“נכון, חבר הכנסת שוסטר, הפערים הם עצומים, ואנחנו רואים שאנשים, אזרחים נופלים קורבנות בגלל שחסר כוח אדם מקצועי וחסרים משאבים למרכזים הרפואיים, גם למרכז רפואי יוספטל וגם למרכזים הרפואיים בקהילה של ארבע קופות החולים.
“באמת המקרה שלכם הוא דוגמה לאי-שוויון בקבלת שירותים רפואיים בין אזרחים במדינת ישראל, תושבי אילת, למי שמתגורר במרכז הארץ, ששם יש מגוון של שירותי רפואה איכותיים ומומחים, רופאים מומחים.