מיכל מרים וולדיגר
Michal Waldiger
“הצעת החוק המונחת על שולחן המליאה לקריאה שנייה ושלישית היא לא עוד סעיף בספר החוקים. ממש לא. מדובר בתיקון ערכי, מוסרי ומשפטי מן המעלה הראשונה.
“אנשים עם מוגבלות שקופה, מוגבלות שכלית, תקשורתית ונפשית, העזרה להם ולבני המשפחות שלהם זוהי שליחות חיי, ואני אדבוק בה עד שנהפוך לחברה שמכילה באמת, באמת, את החוליות החלשות ביותר, שנותנת להן אפשרות לחיים משמעותיים וטובים.
“ההצעה שלנו פה היום התמקדה בתיקון עוול היסטורי ובמתן הגנה מותאמת למתמודדי נפש ולאנשים אחרים עם מוגבלות שקופה בעת חקירה פלילית. בהמשך, כפי שיצוין וצוין, מיזגנו את הצעת החוק הפרטית שלי עם הצעת חוק ממשלתית שעסקה בקטינים ובאנשים עם מוגבלויות שכלית ותקשורתית.
“ההצעה שלנו פה היום התמקדה בתיקון עוול היסטורי ובמתן הגנה מותאמת למתמודדי נפש ולאנשים אחרים עם מוגבלות שקופה בעת חקירה פלילית.
“חבריי חברי הכנסת, כדי להבין למה החוק הזה הוא פיקוח נפש ממש צריך להביט למציאות בעיניים: חקירה משטרתית היא סיטואציה מאיימת ומלחיצה עבור כל אדם, אבל עבור מתמודד נפש, אדם על הרצף האוטיסטי או אדם עם מוגבלות שכלית, מדובר באירוע מטלטל שיכול לפרק את מעטפת הנפש הדקה ביותר שיש להם. הנתונים המשפטיים והמציאות בשטח, כפי שעלו בין היתר בממצאי ועדת דנציגר למניעת הרשעות שווא, מראים בצורה חד-משמעית – אוכלוסיות אלה הן החשופות ביותר להודאות שווא.
“אז כן, הנאום שלי יהיה לגביו, ומעבר לחברי הכנסת, מעבר לכולם, אני פונה בעיקר לאנשים השקופים, אנשים עם מוגבלויות שונות, שאחוזי הודאות השווא בקרבם גדולים ביותר.
“אני מקווה מאוד שהחוק יעלה עוד היום – אני לא יודעת אם אני אוכל להישאר פה כדי להצביע בעדו, אבל מאחר שזה חוק שלי, ברור לכולם שאני בעדו – חייב, חייב לעבור, וכמה שיותר מהר.
“יש כאן עוד כמה אוכלוסיות כאלה, אנשים עם מוגבלות שקופה. הם רוצים להיות שווים. הם אוהבים את המדינה, ואני מקווה מאוד שהחוק שלנו יעלה עוד היום, כי יש כאן לא מעט אנשים עם מוגבלות שקופה – מתמודדי נפש, אנשים עם אוטיזם – כמות הודאות השווא שהם מנפיקים היום במשטרה בשל חקירתם היא עצומה.
“הם אוהבים את המדינה, ואני מקווה מאוד שהחוק שלנו יעלה עוד היום, כי יש כאן לא מעט אנשים עם מוגבלות שקופה – מתמודדי נפש, אנשים עם אוטיזם – כמות הודאות השווא שהם מנפיקים היום במשטרה בשל חקירתם היא עצומה. היא עצומה. אני מקווה מאוד שהחוק יעלה עוד היום – אני לא יודעת אם אני אוכל להישאר פה כדי להצביע בעדו, אבל מאחר שזה חוק שלי, ברור לכולם שאני בעדו – חייב, חייב לעבור, וכמה שיותר מהר.
“אני מתרגשת לעלות היום לדוכן, זהו החוק האחרון שלי שעובר בכנסת העשרים-וחמש, וזה כל כך סמלי שהחוק האחרון שלי בכנסת עוסק באנשים עם מוגבלות שקופה.
“חבריי חברי הכנסת, כדי להבין למה החוק הזה הוא פיקוח נפש ממש צריך להביט למציאות בעיניים: חקירה משטרתית היא סיטואציה מאיימת ומלחיצה עבור כל אדם, אבל עבור מתמודד נפש, אדם על הרצף האוטיסטי או אדם עם מוגבלות שכלית, מדובר באירוע מטלטל שיכול לפרק את מעטפת הנפש הדקה ביותר שיש להם.
“מתוך רצון לרצות את החוקר, מתוך מצוקה נפשית קשה בחדר סגור ומאיים ומתוך חוסר הבנה של הסיטואציה, אנשים חפים מפשע מוצאים את עצמם מודים בפשעים שלא ביצעו – אני מסיימת – ומשלמים על כך בחירות שלהם ובנפשם.
“הם לא מוכנים לוותר על ילד האומנה, והם נאלצים לוותר על הילדים הביולוגיים שלהם. זוהי רק ההתחלה, מה קורה עם הילד עצמו, שעל ידי תרופה אפשר יהיה להביא אותו לאיזון ואחר כך לטפל בו באמת עם כל הלב והנשמה? לפעמים תרופה פסיכיאטרית היא פשוט הצלת חיים, והיכולת לספק אותה היא כמעט בלתי אפשרית.
“זה, בעצם, הסרת חסם הגיל, הגיל המקסימלי של אומן. בעזרת השם, נתקן את זה. עד התיקון, נדמה לי שהגיל הוא 56. אנחנו רוצים להסיר לגמרי את מגבלת הגיל, כך שאלה שמכשירים את המשפחות יקבעו לגופו של עניין, ולא לפי הגיל הביולוגי של האומן.
“אנחנו רוצים להסיר לגמרי את מגבלת הגיל, כך שאלה שמכשירים את המשפחות יקבעו לגופו של עניין, ולא לפי הגיל הביולוגי של האומן.
“תקשיבו לי חברים, בכל רגע נתון יש כ-70 ילדים שממתינים למשפחות אומנה, ואין משפחות אומנה. וזה עוד נתון בחסר. אתם לא מבינים עד כמה זה קריטי כשאין משפחות קולטות והילדים האלה רוצים להגיע למשפחה. לכל ילד מגיעה משפחה, ולהם אין.
“לפעמים תרופה פסיכיאטרית היא פשוט הצלת חיים, והיכולת לספק אותה היא כמעט בלתי אפשרית.
“אבל כן, גם בנושא של שיפוי מעסיקים. שום דבר לא מושלם, אתה יודע, הרבה דברים מאוד צריכים תיקונים, אבל עשינו לא מעט, וצריכים עוד לעשות הרבה ולהוסיף ולעשות, ובשביל זה אנחנו פה, כדי לתקן ולשפר.
“אין ספק שאנחנו צריכים כמובן, כמובן, כמובן להגדיל את הבריכה, להביא יותר אנשים שיתגייסו ויעשו בסדיר וככה נוריד את הנטל או את המצווה החשובה הזו, בלשרת גם במילואים.
“כמו שהציעו פה פורום נשות המילואים, זה לתת מענק. כלומר, אם איש המילואים בא עם מענק, זה כבר נראה אחרת.
“נכון, ב-2024 זה צנח ב-0.87%, אני מסכימה, אין ספק, אבל ב-2025 זה כבר עלה ל-3.1% ועכשיו ל-3.8%, לפחות לפי מה שאני בדקתי, אבל אפשר להתווכח על זה.
“הפיצוי הוא יכול להיות רק כספי, איזה פיצוי אתה יכול לתת? אני סתם שואלת, לפני שאני מדברת על להקטין את ימי המילואים, שאני איתך.
“אם הכנסת הייתה קצרה יותר, אני לא יודעת אם היינו מצליחים להעביר את זה, כולל חוק שהעברנו פה אצלי בוועדה, את חוק הגבלת שכר טרחה לנכי צה"ל, פעולות האיבה וכוחות הביטחון, ועוד לא מעט חוקים שהם חוקים מאוד כבדים שאי אפשר להעביר אותם בן רגע.
“אנחנו רצינו, וגם בדיון שעשינו, אמרתי, סליחה, בואו נעשה את זה בחקיקה ראשית. לא הייתם פה בדיון, אבל נאבקתי קשות על האירוע הזה. אני מסכימה. יש כאן מדרג, בתוך ה-30 יום משהו אחד, ו-60 יום יותר נמוך, אבל עדיין יש איזו מעטפת כזו או אחרת, לא מספיקה, אני איתך.
“אירוע המטפלים הוא אירוע. זה צוואר הבקבוק, אין לנו מטפלים במדינת ישראל.
“25,000 איש, השקעתם 10 מיליון שקל, ואתם עוקבים אחרי התוצאות, כמה מתוך ה-25,000 איש באמת היום נמצאים בתוך תעסוקה והחזיקו מעמד בתוך תעסוקה ולא נקראו שוב למילואים ואז או פוטרו או התפטרו או לא משנה מה?
“לא, כי אם הייתם גובים, הייתי אומרת לכם, תעבירו את זה ישר למילואימניקים.
“אתם משרד שאמון על זה, מי אם לא אתם צריכים לשבת על זה? לא אנחנו, אנחנו יכולים לתת לכם רעיונות, אבל בסוף אתם צריכים להתרכז בשולחן עגול ולהחליט, אוקיי, זה הדבר הכי חשוב, אנחנו נשב על האוצר כאן ולא נזוז עד שנקבל את זה.
“דיברו פה גם על לתת לבן אדם תמריץ כדי להעסיק מילואימניקים. הציעו פה פורום נשות המילואים, שאני לא רואה איפה היא, כנראה היא הלכה, אבל דיברה על מענק, מה איתו? כלומר, איפה אתם רואים את זה? פיסקלי, לא פיסקלי? איפה אתם רואים את האירוע הזה של לתת תמריצים למעסיקים להעסיק חיילי מילואים?
“כן, כמובן שאנחנו מכירים את הסוגיה, אך לא מזמן, לדעתי לפני שבוע, אם אני לא טועה, אולי אפילו פחות, העברנו פה את צו הזדמנויות בעבודה, הפכנו אותו לצו קבוע שממשיך את הסמכות של נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה להיות גורם פיקוח בנושא של פיטורין וכדומה.
“ואנחנו רואים ונותנים ועושים, אבל בוודאי גם לחיים, כלומר, לצד השכול אנחנו צריכים גם לדאוג לאלה שנמצאים פה וממשיכים להגן עלינו. וזה נושא הדיון היום, זה באמת על אלה שנמצאים וחיים, ובעזרת השם יחזרו חיים, בריאים בנפשם ובגופם אחרי שימלאו את המשימה הכל כך חשובה הזאת, שהיא בעצם קיומנו פה.
“שהשיפוי, ההוצאות של המעסיק, הן עומדות על, א', שזה מדבר על כמה הוא שילם ולא כמה הוא הפסיד. כלומר, כמה הוא שילם, אבל יש גם הפסד רווח, הוא לא סיפק מספיק, הוא צריך להעסיק עוד עובד חדש במקום זה שיצא למילואים.
“אני רק חייבת לומר שבוועדה פה, שבועות וחודשים עבדנו על תיקון חוק משפחות שכולות, גם חללי צה"ל, כוחות הביטחון ונפגעי פעולות האיבה, ותיקנו אותו הכי טוב שאפשר.
“שוב, אני לא מאשימה אותו, אבל בפועל, לדעתי, הוא יהיה החסם שלא יסכים לפתוח שום מרכזי חוסן שייקחו מקופות החולים את המטפלים שהם כל כך משוועים אליהם.
“אבל אני רוצה להבין, הכנסתם לתוך ההחלטה, אבל זה דה יורה, דה פקטו זה לא קורה.
“אנחנו מחויבים וחייבים וצריכים, ותבחרו איזו מילה שתרצו, לתת לחיילים הללו את המעטפת החשובה ביותר, לא רק בזמן המילואים, אלא בוודאי לאחריו, כשהם חוזרים הביתה, גם מעטפת נפשית ורגשית, וגם מעטפת משפחתית, וגם מעטפת כלכלית, ולתת להם לעמוד בפני עצמם ולהמשיך ולשרת ולתת את מה שצריך למדינה ולעצמם.
“אבל אתם בודקים אם זה נגבה או לא ולאן הכסף הולך? שהאוצר לא יקשיב.
“בסופו של דבר, אנחנו צריכים את שיתוף הפעולה של כולם, ואוי ואבוי למי שלא משתף פעולה בנושא הזה. בהחלט אני אשמח שתעבירי לי את הרשימה ואנחנו נדאג.
“כלומר, בואו נשאיר בצד בעיה שאין ספק, שוב, אני כל הזמן מתייחסת לכולנו שחושבים את אותו דבר, אין ספק שצריך להגדיל את המעגל, את הבריכה, אין ספק בכלל. אבל אני שמה את זה רגע בצד, למרות שהוא פה, הוא הפיל שבחדר, אני לא מתעלמת ממנו. וכל עוד זה לא קורה, אוקיי, מה ההצעות?
“מה שאני רוצה לשאול אותך, כי אתה העלית את זה, ואני מסכימה איתך, מה לעשות עם אותם סטודנטים שהפסידו את ההכשרה? כי אתה לא יכול להיבחן ולהיות איש מקצוע בלי הכשרה מקצועית. מה אתה מציע לעשות מבחינה פרקטית, לפצות בכסף?
“הוא יוצא והוא חוזר והוא יוצא והוא חוזר, הוא אומר לי, זהו, אני לא יוצא יותר, ואז בום, נקרא לעוד פעם, וזה באמת קושי לא יתואר.
“לא, אבל מאחר שאני כבר פה בכנסת חמש וחצי שנים, אני יודעת שהמילה "ממש בקרוב" יכולה להיות גם שנתיים וארבע. אני פשוט רוצה לדעת מה הכוונה "ממש בקרוב". האם תוך שבוע, שבועיים, שלושה? תני לי קנה מידה.
“אני יכולה לדבר שוב על האחיין הפרטי שלי שכן הולך לחפש עבודה, למד תכנות מחשבים, אני לא זוכרת בדיוק את ההגדרה המדויקת, והולך ומקבל תשובות שליליות כחייל מילואים.
“אין ספק, מיקי, שהאוכלוסייה החרדית הולכת וגדלה, אין ספק.
“אבל אנחנו באנו כדי לשמוע פתרונות. כלומר, את הקשיים שמענו, החברה האזרחית יודעת פה להגיד יפה מאוד מה הקשיים ומה האתגרים, והם באו לשמוע פתרונות, לא לשמוע שאתה תאשש.
“ההדרכה ללא נוכחות פיזית, ברור לכולנו, מבוצע בשפה שלנו, זה ברור לנו, תוך הסתייעות באמצעות דיגיטליים. איפה את רואה את הקושי?
“הסביר רן מאוד יפה את האירוע שהוא הרבה יותר גדול מאשר המקרה הקונקרטי, שיש אחריות גם על הקבלן וגם על כל מי שסביבו לבטיחות, הרחבנו והגדלנו את זה.
“מדובר על לוח מודעות רחב שמופנה לכל העובדים כולם. חיוב לשים עכשיו בכל שפה ושפה, גם אם יש שני עובדים מתוך 100 שמדברים סינית וכל היתר מדברים רוסית, אז אי אפשר לשים עכשיו לכל אחד ואחד על לוח המודעות.
“אומרת הגברת, ובצדק כנראה, אתר זה משהו גדול מאוד, השאלה אם אתם לא יכולים לייעד מספר טלפון או קו טלפון ששם זה יהיה כתוב קבוע, של מינהל הבטיחות, שלשם יהיה אפשר יהיה לדווח. לא קו טלפון שמישהו ידבר אליו, אלא שזה יהיה ברור וקל, כי אתר זה משהו ענק.
“כן, וחוץ מזה יש גם פרסום כללי, אז בפרסום הכללי הוספנו לא רק בעברית אלא גם בעוד שפה שמובנת לרוב העובדים. אני לא רואה עם זה בעיה, אני לא רואה מקום עכשיו לקבוע אם זה 20% אז עוד שפה ופחות שפה.
“הבנתי מה שאמרת על השפעות הרוחב, אומרים פה, ובזה אני אסיים את הדיון לגבי הנושא הזה, וכן ביקשו ממני שנעשה הפסקה כדי לצאת להידבר ביניכם, אני אעשה את זה עוד מעט, אבל אני רוצה להבין, אותו קבלן, אותו אדם שמביא את העובדים הזרים, יצטרך לתאם את מועד הגעתם עם הקורסים הראשונים כך שהוא לא יישב שבוע בבית. יש אפשרות כזאת? זה ריאלי או שזה נורא יפה וזה ייכתב נורא יפה על הדף אבל בפועל לא יקרה שום דבר כזה?
“הרצון שלנו שבסוף תהיה באמת הדרכה ושיהיה על זה פיקוח ולא שבן אדם יקבל בווטסאפ ויילך להסתובב, ראית שהוא פתח את ההודעה, יופי, אבל הוא לא קרא, לא למד, לא הבין.
“אז אני מבינה כרגע להגיד תוך שלושה חודשים, בגלל שרק התחלנו את האירוע הזה וזו הוראת מעבר, אבל מפה ואילך כן לעשות חודש. חודש זה מספיק זמן ואם תיכנס נַגְלָה מאוד מאוד גדולה, במקום שהיא תיכנס ככה בום לתוך האירוע, פשוט יכינו אותה מראש.
“הבנתי, בחוק יש נאמן והנאמן חלק מהדברים שלו זה להדריך. עכשיו באות התקנות ואומרות, יפה, אבל כדי לאפשר איך הנאמן יוכל להדריך, לצורך העניין אם הוא המדריך, אם הוא עונה לכישורים של ההדרכה, זה גם בצורה מקוונת.
“רן, מאחר שאנחנו הגוף המחוקק, והממשלה, אני לא יודעת מי צריך להתחשב במי, אני מתחשבת תמיד, אם הם רוצים להכניס בוסט של עובדים פלסטינאים לצורך העניין הם יצטרכו לתאם את זה כך שתוך חודש הם יעברו את ההכשרות. הם לא יעברו את ההכשרות, הם לא יוכלו להכניס.
“התקנות לא יורדות לכאלה רזולוציות. אי אפשר שכל יום הם ישנו את השפה, זה בלתי אפשרי.
“החוק מתמודד באומץ עם חובותינו המוסרית כלפי מי שחתמו על הסכמים דרקוניים מאז פרוץ המלחמה ועד ערב תחילתו של החוק. לא יכולנו לעמוד מנגד מול עושק של אנשים פגועי נפש וגוף בשעתם הקשה ביותר.
“ומה שקבענו בצורה חד-משמעית, שחובה למסור טיוטת חוזה ודף מידע ברור שבעה ימים לפני החתימה, זה MUST. אי-אפשר לוותר על זה.
“ולכן, האיזון היה כל הזמן בין האינטרסים השונים, ואני חושבת שכן הגענו לאיזושהי נוסחה נכונה וטובה, ובעיניי אפילו מדויקת.
“בפני הוועדה הופיעו נכי צה"ל עם פגיעות קשות וניכרות לעין, כמו קטועי רגליים, שהוחתמו ממש סמוך לפציעתם, במיטות חוליים, על חוזים דרקוניים.
“אני מציגה בפניכם היום חוק שמבקש לעשות צדק היסטורי – אי-אפשר לתאר כמה הוא חוק היסטורי, נכון, מיכאל? עם נכי צה"ל וכוחות הביטחון שחירפו את נפשם על מנת להגן על ארצנו, ועם אזרחי ישראל נפגעי פעולות האיבה.
“יש לנו מתנדבים מדהימים בשירות הלאומי, שחלקם עושים את זה במסגרת משרד הביטחון ותורמים לביטחון מדינת ישראל, אבל חלקם עושים את זה בסיירת החברתית של מדינת ישראל ותורמים בכל מיני מקומות אחרים, כמו כפרי נוער, ילדים בסיכון ובבריאות, ועושים עבודה נפלאה.
“וכן, מדינת ישראל עוטפת אותם, ובצדק גדול. בעיניי צריך לתת יותר – יותר ליווי, יותר תמיכה, יותר דאגה, כי בעצם אין להם עורף משפחתי. העורף המשפחתי לא נמצא לידם. להיות חייל במדינת ישראל זה לא דבר פשוט בכלל, על אחת כמה וכמה חייל בודד מסיבות חריגות, כגון אחד שאין לו שום קשר עם הוריו, למרות שהם נמצאים פה, או שהוא כן נמצא עם אחד מהם אבל הוא לא יכול להתגורר איתם מכל מיני סיבות כאלה ואחרות, והם לא מהווים עבורו את התא המשפחתי.
“וכן, מדינת ישראל עוטפת אותם, ובצדק גדול. בעיניי צריך לתת יותר – יותר ליווי, יותר תמיכה, יותר דאגה, כי בעצם אין להם עורף משפחתי.
“הצעת החוק הזו היא הצעת חוק ממשלתית שאליה מוזגו שתי הצעות חוק פרטיות של חברי הכנסת מיכאל מרדכי ביטון, יונתן מישרקי, יואב סגלוביץ' ונעמה לזימי. השילוב הזה של הממשלה והפרלמנט, קואליציה ואופוזיציה גם יחד, מייצג קונסנזוס לאומי עמוק. אני מציגה בפניכם היום חוק שמבקש לעשות צדק היסטורי – אי-אפשר לתאר כמה הוא חוק היסטורי, נכון, מיכאל? עם נכי צה"ל וכוחות הביטחון שחירפו את נפשם על מנת להגן על ארצנו, ועם אזרחי ישראל נפגעי פעולות האיבה.
“תכליתה המרכזית של הצעת החוק היא למנוע גביית שכר טרחה מופרז תוך ניצול לרעה של אותן אוכלוסיות, במטרה ברורה – להשאיר את חלק הארי של הגמלאות שהמדינה משלמת להן בידיהן. הגמלאות הללו מיועדות בראש ובראשונה לשיקומם, לרפואתם ולכלכלתם של הפצועים. יחד עם זאת, החוק מבטיח שמי שחפץ בייצוג משפטי או בסיוע מקצועי בהגשת תביעה נגד משרד הביטחון או המוסד לביטוח לאומי, יוכל לקבלו בתנאים הוגנים.
“במהלך הדיונים הממושכים בוועדת העבודה והרווחה שמענו עדויות קשות שמרעידות את הלב. שמענו על נפגעי איבה שהוכרו באופן אוטומטי על ידי המוסד לביטוח לאומי במסגרת מסלולים מהירים, ולמרות זאת נפלו כטרף קל בידי חברות למימוש זכויות או עורכי דין שהחתימו אותם על הסכמים המחייבים בשכר טרחה מופרז שאינו הולם כלל את העובדה שהזכויות ניתנו ממילא. שמענו על מקרים מזעזעים שבהם נפגע נדרש להמשיך בהליכים לקבלת דרגת נכות קבועה אף על פי שסבר והרגיש שהדבר פוגע פגיעה אנושה בשיקומו הנפשי, רק משום שהדבר יאפשר למייצג לקבל נתח גבוה יותר. שמענו על נכים שביקשו לבטל את עצם ההכרה בהם כנכים משום שחיוב שכר הטרחה היה כה גבוה עד שהכניס אותם לחובות עתק שלא יוכלו לצאת מהם.
“זו נשמעת לכם הזיה? זו מציאות. זו המציאות. בפני הוועדה הופיעו נכי צה"ל עם פגיעות קשות וניכרות לעין, כמו קטועי רגליים, שהוחתמו ממש סמוך לפציעתם, במיטות חוליים, על חוזים דרקוניים. הופיעו צעירים מקרב שורדי המסיבות שהיו במצב של חולשה, תחת השפעה קשה של הטראומה הבלתי-נתפסת שעברו, ושודלו ופותו לחתום על הסכמי שכר טרחה הזויים, וכעת משועבדים לחובות עצומים עבור זכויות שהיו מקבלים בכל מקרה. הוועדה נחשפה לפעילות של רודפי אמבולנסים בבתי החולים ובבתים מאזנים וללחץ בלתי פוסק שהופעל על פצועים לחתום על הסכמים אלו.
“אני חייבת לומר ולציין בפני כולכם שגם גם את עורכי הדין ראינו מול עינינו, כי בסוף עורך דין, זכותו, הוא צריך להשתכר. זה בסדר גמור, הוא בא לעזור ולסייע, הוא לא צריך לעבוד בגרושים, הוא לא צריך לעבוד בהתנדבות, אם הוא לא רוצה. אבל כן, הנורמות שקבענו הן נורמות מאוד גבוהות במובן הזה שנתנו מרחב גדול מאוד להרוויח כסף. מותר להרוויח על זה כסף, אבל לא להיות חזירים. וכן, לצערי הרב, קומץ לא קטן של עורכי דין היו פשוט חזירים.
“תודה. הכול בסדר, גברתי, הכול בסדר. לא יהיו יותר חוזי שכר טרחה הזויים. לא יהיו. לא יהיו יותר מכתבי התראה מצמררים, שבהם נדרשים אותם נכים יקרים ואהובים שלנו לשלם לעורכי דין או לחברות למיצוי זכויות סכומי עתק, שאינם פרופורציונליים בשום צורה ואופן לנכות או לכספים או להטבות שמקבלים הנכים כדי שהם יצליחו להשתקם ולחיות.
“ולשכת עורכי הדין, שמשתכשכת עכשיו במימי הים באילת, לא עשתה את תפקידה. יש לה כנראה תפקידים אחרים. היא לא עשתה את תפקידה, לא הגנה. הרי תפקידה להגן על עורכי הדין ולבוא ולהציב נורמות מאוד ברורות, והיא לא עשתה זאת, לצערי הרב. אנחנו נאלצנו להיכנס לשם. ורוב עורכי הדין עושים עבודה נהדרת, באמת. לא מדובר על הרוב. והיום הוכחנו בוועדה לכל עורכי הדין שכן הגיעו וצעקו, שבסופו של דבר החוק בא להגן גם עליהם והשכר שקבענו בהצעת החוק איננו שכר עלוב, הוא שכר ראוי, אפשר להשתכר ממנו, אפשר לחיות איתו.
“אז זהו, באנו לומר די, באנו לקבוע נורמה ברורה, ולא יהיה יותר: לא ידעתי, לא שמעתי, זה לא ברור, זה לא מובן – הפעם זה ברור ומובן. קבענו שכר טרחה מקסימלי, קבענו הוראות צרכניות שקובעות באיזה אופן והיכן אפשר לחתום על שכר טרחה, תוך כמה זמן אפשר להתחרט, באיזה אותיות, כמה ברור זה יהיה, מה התכנים שיהיו שם. קבענו בצורה מדויקת. אי-אפשר לומר: לא יודעים. קבענו החלה רטרואקטיבית. כן, זה היה מאוד קשה, מאוד מורכב, מאוד עדין. הנושא הזה הוא לא נושא פשוט.
“ולשכת עורכי הדין, שמשתכשכת עכשיו במימי הים באילת, לא עשתה את תפקידה. יש לה כנראה תפקידים אחרים. היא לא עשתה את תפקידה, לא הגנה.
“מותר להרוויח על זה כסף, אבל לא להיות חזירים. וכן, לצערי הרב, קומץ לא קטן של עורכי דין היו פשוט חזירים.
“האירוע היום הוא להגיד שנכה שנכנס לקטגוריה הזאת, קרי נכה צה"ל, פעולות האיבה וכוחות הביטחון, ירצה לבחור האם ללכת לסיוע משפטי שיעזור לו בתביעה, להכרה או לאחוזי נכות, או ירצה ללכת לחברת מיצוי זכויות. יש לו את הבחירה, אבל הוא יידע כשהוא הולך פחות או יותר כמה תהיה העלות שלו.
“אני חושבת שזה כן מאוזן, להעלות ל-140. שוב, זה מורכב, הכול מורכב, אבל כן העלינו ל-140 ודווקא כל שורדי המסיבות הורדנו ל-600. אז בחישובים שעשינו ההשבה תהיה גדולה יותר, אבל כן מצאנו שזה נכון.
“אולי לך לא, אולי אין לך מזל, אני לא יודעת, אבל בעיקרון אתה לא יכול לכתוב חוק על כל דבר ודבר ומן הסתם יהיה מקרה קיצוני שלא יתאים אחד לאחד.
“יש פה, אני לא רוצה להגיד שני צדדים, כי אתם לא אויבים, אין פה שום רצון להגביר את המתח, אבל צריך למצוא את האיזון בין עורך דין שגבה אולי הרבה מדי לבין לקוח שצריך את ההשבה ואנחנו מבינים את המתח הזה, אז כן תיקנו.
“אני אומרת לכם, אתם אומרים אצלכם, אולי במשרדים שלכם זה רוב התיקים, זה חלק נכבד מהתיקים, שמענו פה את שתי עורכות הדין הנכבדות, גם הממ"מ מגבה את זה, זו לא הכמות הגדולה, ובאותם מורכבים, אם הצלחתם להביא אותם לידי נכות קבועה אז הבאנו את התוספת של 8,000 שקל בנכות מורכבת, תיכף נגיע אליה, ככל שתיקנו שם, ולכן בראייה הכוללת יש כאן חישוב הוגן.
“אביב, אני איתך ואני חושבת שאת הוועדות הרפואיות צריך לשנות מהקצה לקצה ולעשות הפרדה בין אחוזי נכות לבין קצבה, צריך לעשות פה המון תיקונים, אבל זה לא החוק הזה.
“כמה הוא מרוויח בסופו של דבר זה עניין שלו, זה לא עניין שלי, אני לא הולכת להתעשר על חשבון מה שהוא "הרוויח" במו ידיו כי הוא נפגע במלחמה ואין לו רגל או אין לו עין, אלא כן ביחס כזה או אחר לשעות העבודה שהשקעתי. השקעת עבודה, מגיע לך וזה החישוב. ולכן מצאנו את ה-800 לכל אחוז ולא ללכת לכמה הם מקבלים כל חודש.
“אם הוא נשאר בביטוח לאומי אתה לא צריך. אם אתה רוצה לדאוג להעביר אותו לאגף השיקום אתה צריך להוכיח ולפעול.
“זו הייתה הפנייה, תודה לפונה, נדמה לי שזה הייתה יוטל, אם אני לא טועה, אבל בכל מקרה עוד עורכי דין פנו בעניין הזה ולכן ראינו צורך לתקן את העיוות שנוצר.
“אבל מעל 10% יהיה גם את ה-4,000 פתיחת תיק, יהיה גם את ה-3,000 לנכות זמנית ואם צריכים ישיבות אז 1,000 שקל על כל ישיבה כאשר אם מגיעים לאחוזי נכות צמיתה אז ה-1,000 מקוזז, ואם לא מגיעים אז מה ששולם שולם ואין החזר על זה, אין התחשבנות.
“לכן אני לא רואה את ההבדלים הגדולים ולכן גם אתם תתאזרו רגע בסבלנות, אנחנו רוצים להגיע למכנה המשותף הגדול ואני חושבת שהחוק לא פוגע בכם. שוב, באלה שעבדו כמו שצריך ובהגינות כל הקבוצה שאנחנו מדברים עליה, החוק לא יפגע בכם, אולי אפילו עשינו לפעמים חישוב, לדעתי עם עומר, אם אני לא טועה, שבסופו של דבר ההיפך, יצאנו יותר גבוהים.
“בוא נהיה פרואקטיביים ונגיד לאותם נכים שאולי זכאים להשבה לפנות לסיוע המשפטי לקבל את הסיוע ואת הליווי ולזכות באמת בהשבה.
“שנית, מה שהיא אמרה בדיון הקודם, שהיא לא יכולה לקבוע, היא אמרה בצורה חד משמעית, וזה לא לרעת עורכי הדין, יש פה לא מעט עורכי דין, היא לא מצאה קשר ישיר בין מימוש טוב יותר של זכויות לבין ייצוג.
“ברור שיש פה התערבות בחופש החוזים, אבל התערבות באמת מדוקדקת, מדויקת, ואפילו קפדנית משהו. אנחנו ניקח מאותם אלה שאולי הייתי חושבת מלכתחילה שמגיע להם השבה ולא ניתן להם, כדי למצוא את האיזון הזה.
“אני מדברת באופן עקרוני עכשיו, באופן עקרוני אנחנו מדברים על קבוצה סגורה של חוזים, זה לא כל החוזים, זה כל אלה שנחתמו אצל עורכי הדין מ-7 באוקטובר צפונה וגבו שכר טרחה. אם הם לא גבו שכר טרחה לא צריך להשיב, הם כן יצטרכו לשלם בהתאם לרף המקסימלי.
“החוק הזה בא לומר שתהיה לך את הזכות לפנות לעורכי דין ולא יעשקו אותך.
“אני לא רואה, אלא אם כן היועצים המשפטיים או המשרדים יגידו אחרת, בסוף זה מסרבל את החוק, שגם ככה הוא מאוד ארוך וכבד, ולהכניס עוד דברים רק ייצור עוד בלגן. אנחנו רוצים להשתמש במסה שהחוק אמור לעזור להם ולא לכל הדברים האחרים, שאולי צריך לעזור, אבל זה לא המקום כרגע, בעיניי.
“לא להחריג, אתה תהיה רשאי לגבות עוד 8,000 שקל על הדבר הזה. מפה ואילך הוא יכול לגבות עוד 8,000 שקל לכל האירוע הזה בגלל שזו הכרה מורכבת.
“טיפלנו בנושא בחרדת קודש, אנחנו מבינים את המשמעות הכל כך כבדה לדרוש השבה מעורכי דין שעבדו קשה ולא הייתה להם שום נורמה שתקבע מה נכון ולא נכון ולכן עשינו את זה בדחילו ורחימו, ביד מאוד מאוד רועדת.
“אני רק אגיד שלגבי הנטל שאתה מטיל על הלקוח, כן היה שיח על כך, לא נכניס את זה אולי לחוק, אבל הביטוח הלאומי ומשרד הביטחון יוציאו מסרונים לנכים להגיד להם: בדקו, ייתכן שמגיעה לכם השבה, פנו לסיוע המשפטי חינם והם יעזרו לכם להתחיל את התהליך וילוו אתכם בתהליך.
“אני מבקשת, תנו לי לנהל את זה בבקשה, אנחנו רוצים להצביע על זה היום, ולתקן אם צריך לתקן, אנחנו לא רצים עם עיניים סגורות, אנחנו הולכים בהליכה מהירה ובטוחה ומדייקת ומאוזנת, לשם אנחנו רוצים להגיע.
“אז אנחנו דנים ונותנים לציבור לעשות ובעקבות ההערות שלכם תיקנו. החוק כתב 130, העלינו, אתה רוצה שנחזיר ל-130? מה זה הערות הציבור? א', החוק עבר את הערות הציבור, כשזה מגיע לפה אני שומעת אתכם ואנחנו מקבלים דפי עמדה, אנחנו קוראים ועושים, ולכן שינינו והעברנו במקום 130 יהיה 140.
“אבל אם כבר אנחנו פה, אני אגיד לך שאני פחות אוהבת את ההסתכלות במקרים של נכי צה"ל ונפגעי פעולות איבה, שזה לא שני צדדים, שזה מישהו פגע במישהו וצריך לשלם כסף, או מישהו רוצה לקנות רכוש או נכס, פה זה נכים שהמדינה נותנת להם כסף כי הם צריכים את זה למחייתם ולשיקומם וכדומה, ולכן אני מאוד אשמח שיהיו עורכי דין שילוו, אבל לא על חשבון הנכים.
“שוב, רוב רובם של עורכי הדין עושים את תפקידם נאמנה, חלקנו נמנים עמהם, ורק להגיד תודה, אבל כן יש אי אילו עורכי דין סוררים שפגעו קשות בנכי צה"ל, כוחות הביטחון ונפגעי פעולות האיבה, וכאן התפקיד שלנו היה להיכנס.
“שמענו אותו ולכן תיקנו, הגדלנו את הרף שממנו צריך להשיב.
“התכנסנו פה היום לסיים את הדיונים על הצעת החוק, חוק הגבלת שכר טרחה. אני חייבת לומר, כמו שאני אומרת כל ישיבה מחדש, הלוואי שהחוק הזה לא היה צריך לבוא לעולם, אני מאמינה בשוק החופשי, מאמינה שבסוף בחוזים בין שני צדדים אנחנו לא צריכים להתערב והשוק יעשה את שלו, אבל לצערי הרב הוא לא עשה את שלו, או לחילופין עשה את שלו אבל עשה אותו בצורה לא טובה.
“אז תחכו, אנחנו רוצים להתקדם עם החוק ואנחנו בהחלט ניתן לאנשים בסופו של דבר לדבר אם האנשים רוצים להגיד הצהרה או אמירה כללית ולא התייחסות ספציפית לסעיף כזה או אחר.
“אנחנו נצביע כהכנה לשנייה ושלישית על הצעת חוק הגבלת שכר טרחה (תביעות לתגמולים והטבות של נכי כוחות הביטחון, נפגעי פעולות האיבה ומשפחות שכולות), התשפ"ד-2024, מ/1736, והיא מוזגה יחד עם הצעת החוק של חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון, חבר הכנסת יונתן מישרקי, חבר הכנסת יואב סגלוביץ' וחברת הכנסת נעמה לזימי.
“אז אתה אומר יהיה 7,000 ועוד 800 כפול אחוזי הנכות, כל זה כפול 140, אופציה אחת, שזה המורכב, זה הפריק, גם ההכרה וגם אחוזי נכות, והאופציה השנייה 7,000 פלוס 600 כפול אחוזי הנכות כפול 140.
“אל תגידי לי לא, אנחנו יכולים לא להסכים, אבל הנוסח של החוק מדבר בעד עצמו, יש דברים שחשבנו שכן ניתן לשר את הסמכות לשנות, לעלות או להוריד, יש לו את טווח הסמכויות שלו שהוא יוכל לעשות ולשפר את החוק מבחינת לקדם אותו לכיוון מטרתו, שלשם אנחנו רוצים להגיע.
“אמרתי גם אני וגם אמרו עורכות הדין מביטוח לאומי ומאגף השיקום, שאכן אני צודקת באמירה שלי, שהרוב הגדול של המקרים זה שיש ועדה אחת, אולי ועדה וחצי של ועדות זמניות, אחר כך זה הולך לקבוע או נגמר כי אין כלום, ואחוזים בודדים הם המקרים שזה קצת יותר מורכב שאולי צריך יותר ועדות.
“אהבתי את המשפט שלך, חידדת אותו נורא יפה, שמיצוי זכויות אינו קבלת אחוזי נכות שלא מגיעים, ואני ממש איתך לגמרי לגמרי.
“ניסינו לעשות את האיזונים והבלמים הכי נכונים שאפשר ולדייק ואנחנו מבינים את הסיטואציה המורכבת בין מצד אחד חופש העיסוק ושעורך דין יקבל את שכרו, הוא עושה עבודה נאמנה ושיקבל את שכר הטרחה שלו, ומאידך, לשמור על הנכים שנמצאים במצב לא פשוט ולפעמים לא בדיוק מבינים מה דורשים מהם ואז כשהם מגלים זה כבר מאוחר מדי ושכר הטרחה כבד מאוד ולוקח מהם את הכספים ואת הזכויות שהם צריכים בשביל להשתקם ולא נשאר שם הרבה.
“החוק שלי הוא צר מלהכיל את כל הסיטואציות. אז יש ועדת אתיקה, וגם עניין של להשתחרר מחוזה, יש את חוק החוזים. כתבנו פה שאנחנו לא מצמצמים את כל הדינים האחרים אלא זה בא בנוסף לכל הדינים האחרים.
“אני מסיימת. חברי הכנסת, אנחנו רק באמצע הדרך, היעדים הבאים שלנו כבר מונחים על השולחן. אנחנו נשבור את המונופול המרחבי כדי לאפשר חופש בחירה במקום אשפוז, נקים מסגרות מעבר לשיקום בקהילה ונרחיב את מד"א נפשי ומתכללי בריאות הנפש. אנחנו נמשיך לעשות ולעשות, ואתם, חברי האופוזיציה, תמשיכו לבכות ולבכות. אנחנו נמשיך לעבוד, לקחת אחריות, ולהביא את ישראל ואת אזרחי ישראל למקומות טובים יותר. תודה רבה.
“הבאנו תקציבים חסרי תקדים. 1.4 מיליארד שקל – תוספת התקציב בשנת 2024/25. מידרנו את האפליה בלא מעט חוקים שקבעו שמתמודדי נפש לא יוכלו לשמש בתפקידים מסוימים שדורשים רישיון, אך ורק בגלל שהם מתמודדי נפש, למרות שאין לזה שום קשר לתפקוד הנפלא שלהם. שינינו חוזרים באגף השיקום ובביטוח לאומי שהפלו נפגעי נפש ואת בני המשפחות שלהם. העברנו את חוק הכאב הפסיכיאטרי, ועשיתי באמת רבות רבות. אבל עדיין, בשל בורות עצומים שנפערו במדינת ישראל במשך 73 שנה, יש לנו עוד הרבה הרבה עבודה כדי למלא את אותם חורים ולהעמיד את בריאות הנפש, הבריאות הנפשית, במקום הראוי לה.
“במקום לשמש כיועצת שמסייעת לממשלה הנבחרת ליישם את מדיניותה בגבולות החוק, אנחנו עדים פעם אחר פעם לתקיעת מקלות בגלגלים ולעשיית דין לעצמה ולהפיכת מוסד הייעוץ לשחקן פוליטי לעומתני שמנהל את המדינה במקום הנבחרים.
“אבל דווקא בגלל שלא הייתי שם פיזית, היה לי חשוב לעלות לכאן היום ולהצהיר קבל עם ועדה: את התפקיד הזה חייבים לפצל, ומייד. ההפרדה הזו היא לא עניין פוליטי, היא עניין של מינהל תקין וצדק בסיסי.
“כיו"ר ועדת העבודה והרווחה העברנו חוקים חברתיים ששינו סדרי עולם – את חוק הארוסות; ואת חוק הסיוע למשפחות נעדרים אזרחיים; ותיקון היסטורי לחוק משפחות שכולות, שהרחיב את גיל היתמות ל-30, והעניק ליתומים תגמולים אישיים.
“לצערנו, אנחנו לא צריכים רק לדבר על תיאוריות. המציאות הנוכחית, תחת תפקודה הקלוקל, בלשון המעטה, של היועצת המשפטית הנוכחית, מוכיחה לנו יום-יום עד כמה המערכת הזאת פשוט, פשוט, שבורה. במקום לשמש כיועצת שמסייעת לממשלה הנבחרת ליישם את מדיניותה בגבולות החוק, אנחנו עדים פעם אחר פעם לתקיעת מקלות בגלגלים ולעשיית דין לעצמה ולהפיכת מוסד הייעוץ לשחקן פוליטי לעומתני שמנהל את המדינה במקום הנבחרים. כשתפקיד כזה קריטי מתנהל בצורה לקויה כול כך, בריכוז סמכויות כה קיצוני וללא שום בלמים, התוצאה היא פגיעה ישירה במשילות ובדמוקרטיה הישראלית.
“הצעת החוק שלנו באה לעשות סדר. להגדיר במדויק את גבולות הגזרה. אחד, ייעוץ משפטי לממשלה, שתפקידו לייעץ, ללא כל סמכויות פליליות, ושתיים, תפקיד תובע עצמאי כללי שינהל את מדיניות התביעה וההעמדה לדין באופן אובייקטיבי ומנותק מהדרג המדיני. זהו תיקון עוול היסטורי. הגיע הזמן להחזיר את האיזון, הגיע הזמן להחזיר את האמון, והגיע הזמן לפצל את התפקיד הזה אחת ולתמיד.
“צו הרחקה להלום קרב שיכול להתאשפז אך ורק בבית החולים הזה, זה אומר גזר דין מוות. אין מי שיטפל בו, כי שום בית חולים אחר לא יכול לטפל בו. פשוט שערורייה.
“מאז שאני בכנסת, וביתר שאת מאז שאנחנו בקואליציה, הובלנו מהפכה שקטה, לדוגמה, בתחום שרק אני מתעסקת בו. שקטה, אבל היא היסטורית וחסרת תקדים, בתחום שהוזנח פה 73 שנה – מערך בריאות הנפש, החוסן והטיפול הקהילתי. לא הבטחנו הבטחות באוויר, הבאנו מעשים מתוקצבים: הזרמנו תוספת עתק של 1.4 מיליארד שקלים לבסיס תקציב בריאות הנפש, לצד תוכנית חירום לאומית שנקראת מקום לנפש, שהוסיפה מאות מטפלים בקהילה; שברנו את חסמי כוח האדם; ביטלנו את התוכניות לרפואה לזרים והכנסנו מאות תקנים לסטודנטים ישראלים; הובלנו מהפכת שכר היסטורית, עם הקפצה של כ-40% בשכר הפסיכולוגים בשירות הציבורי, והגדרנו את הפסיכיאטריה כמשימה לאומית עם תוספת שכר ומענקי קליטה בפריפריה; הקמנו מענים חלוציים בשטח, מפיילוט מד"א נפשי שמגיע פיזית לבית המטופל בשעת משבר, ועד מיסוד מקצועות ביניים כמו עוזרי רופא, אחיות מומחיות קליניות ותומכי בריאות נפש, כדי לקצר את התורים.
“הבאנו תקציבים חסרי תקדים. 1.4 מיליארד שקל – תוספת התקציב בשנת 2024/25. מידרנו את האפליה בלא מעט חוקים שקבעו שמתמודדי נפש לא יוכלו לשמש בתפקידים מסוימים שדורשים רישיון, אך ורק בגלל שהם מתמודדי נפש, למרות שאין לזה שום קשר לתפקוד הנפלא שלהם.
“לא ייתכן שאותו אדם יהיה גם יועץ הסתרים של הממשלה וגם מי שמחזיק בחרב העמדה לדין נגד חבריה. ניגוד העניינים המובנה הזה זועק לשמיים. הוא פוגע אנושות באמון הציבור במערכת אכיפת החוק.
“להגיד לך שאת הנושא הזה, בין אם אני אהיה בכנסת הבאה – אני מקווה שאני אהיה ואני אוכל לעשות שינויים דרמטיים נוספים בתחום – ובין אם לא, מי שיהיה פה, את הנושא הזה של בחירת מקום אשפוז בבית חולים פסיכיאטרי אנחנו חייבים, חייבים, חייבים לשנות. תודה.
“אני רוצה לומר לכם בגלוי, לא השתתפתי באופן פעיל בדיוני הוועדה על הצעת החוק הזו. יש לנו שם שליח מצוין, חברי יושב-ראש ועדת החוקה חבר הכנסת שמחה רוטמן, שמנהל את הדיונים ביד רמה ומקצועית. בזמן שהוא נאבק שם, אני הייתי, ועודני, שקועה כל כולי בעבודה סיזיפית וקריטית בוועדת העבודה והרווחה שבראשותי למען החיילים שלנו, המשפחות השכולות, הפצועים וכלל אזרחי מדינת ישראל. אבל דווקא בגלל שלא הייתי שם פיזית, היה לי חשוב לעלות לכאן היום ולהצהיר קבל עם ועדה: את התפקיד הזה חייבים לפצל, ומייד. ההפרדה הזו היא לא עניין פוליטי, היא עניין של מינהל תקין וצדק בסיסי.
“כבוד יושב-הראש, חברי הכנסת, כבוד השר או השרה, אני עומדת כאן בפניכם היום כאחת מיוזמי הצעת חוק-יסוד: סמכות חקירה והעמדה לדין והצעת חוק הייעוץ המשפטי לממשלה והתובע הכללי. מדובר במהלך היסטורי נחוץ ומיוחל, שמטרתו ברורה: פיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה והפרדת סמכויות הייעוץ מסמכויות התביעה.
“אדוני היושב-ראש, כבוד השר, חברי הכנסת, עם יקר, הקשבתי בקשב רב לנאום של חבר הכנסת ולדימיר – אני לא יודעת אם הוא נמצא פה – ואני חייבת לומר לכם, בין המופע הגועלי הזה שכולו השחרה, נהי, רחמים עצמיים ודמעות תנין, לבין המציאות בשטח – אין ולא כלום. פשוט שום דבר.
“אנחנו היום מתקנים את התקנות ובתיקונים שעשינו אני רואה התקדמות מבחינת טיב ואיכות ההדרכה שתינתן לכל העובדים.
“רוני, עם כל הכבוד, אני משפטנית כמוך ואני קוראת את סעיף 2 המקורי בתקנות המקוריות שהן מאוד ברורות. "מחזיק במקום עבודה ימסור לעובד מידע עדכני בדבר הסיכונים במקום". במקום, זה אומר ספציפי, במקום העבודה שלו.
“אני רוצה את התשובה של המשרד שיאמר אם איך שהצגנו עכשיו את ההצגה היפה הזאת היא מקובלת עליכם ובעיניי היא צריכה להיות מקובלת עליהם ואז איך אנחנו מתקנים את זה בתקנות כי התקנות היום לא יכולות לחיות עם חוזרים שיצאו אחר כך על סמך התקנות כי התקנות האלה מבקשות שיהיה אדם.
“ראשית שזה לא יהיה בבית כאשר כל אחד בטלפון שלו אלא זה כן יהיה בתוך חדר שכולם יגיעו אליו ובתוך החדר יהיה גם מתורגמן שידע לתרגם.
“השאלה שלי היא מי יחתום על הטופס? האם הבן אדם שדיבר בסינית או אותו בעל מקצוע?
“אני מסבירה לך שהסעיף לא כי הסעיף מוציא מהאירוע את עבודות הבנייה והבנייה ההנדסאית. אני מרגישה שאני מבזבזת את זמני לריק כי אני אומרת את אותו דבר שוב ושוב ושוב וכנראה משהו בי לא מסביר כמו שצריך.
“זה מאוד הגיוני לדרוש שיהיה פרונטלי במובן הזה שיהיה מישהו שכל העובדים יראו. אנחנו לא אומרים עכשיו שאתה תסביר לו את הסרטונים. תראה את הסרטונים שלך.
“ההצעה היא להוריד את התחזוקה מהסעיף, הם ייכנסו לתקנה (א) וגם יתר מנהלי העבודה בתחומים אחרים ייכנסו למעלה. כאן יהיה רק לגבי בניין.
“לכן מצד אחד זה רחב דיו כדי להכיל את כל התחומים האחרים ומצד זה מספיק מדויק כדי שהמעסיקים יבינו במה מדובר ומה בדיוק. אלה קווי האיזון ולדעתי זה מאוזן.
“אני בסוף רוצה שזה מצד אחד יאפשר את הבטיחות של העובדים ותהיה שם תקשורת. כלומר, זה לא איזה שיח חירשים שאחד ידבר צרפתית ואחד הודית ולא תהיה שם כל תקשורת.
“אני רוצה לשמור על העובדים הזרים, אני רוצה שהם יבינו על מה הם נבחנים, אני רוצה שהם יבינו את ההדרכות, אבל אי אפשר פרטני לכל אחד ואחד לתת עכשיו מישהו שידבר בשפה שלו ויסביר לו את הדברים מהתחלה עוד הסוף.
“מי מתווך לך בעברית שבאמת הבינו? מה זה תעשה לו מבחן?: האיש צריך להבין את השפה. אותו בן אדם שאומר לך באתר תביא את הפטיש, תרד, לא יודע להגיד לך אם הם הבינו את ההוראות.
“אני רוצה שזה יהיה אפשרי אבל בשילוב. כלומר, הוא לא יכול רק מקוון אלא זה חייב להיות באופציה שאמרנו, שזה בחדר אחד.
“לא הבנתי. למה אתה מוחק את המוסד לבטיחות וגהות? בואו נעבור לאחרים. "המוסד או אדם אחר שאישר לכך מפקח עבודה ראשי". המוסד לבטיחות וגהות הוא מוסד סטטוטורי.
“קודם תיקנו את תקנה 3. במקור נאמר ניסיון וכישורים והכשרה שלו להדרכה באותו נושא ואת זה הורדנו. כלומר, כן צריכים להיות לו הכישורים בנושא.
“השאלה אם אפשר להדגיש כאן גם את הנושא של סיכונים כי ההדרכה היא על סיכונים.
“מטרת תיקון התקנות בהן נדון היום היא להביא לשיפור ברמת הבטיחות בעבודה ולהסדרת עניין ההדרכות לעובדים.
“אני שואלת על סיכונים ספציפיים מול סיכונים כלליים. אני לא מדברת עובד חדש ועובד ותיק.
“אנחנו צריכים לשמור גם על האיכות של התקנות והצורך שהם ימלאו אחר המטרות לשמן אנחנו כותבים אותן ומצד שני כל רגע שעובר מתים אנשים, חלילה, מתקלות בעבודה ואנחנו לא רוצים שזה יקרה.
“בשנים האחרונות אנחנו עדים לעלייה במספר הנפגעים בתאונות עבודה כאשר בשנת 2025 נהרגו 80 עובדים בתאונות עבודה, 47 מתוכם בענף הבנייה. המציאות בה אדם מגיע ליום עבודה ונאלץ לסכן את חייו היא בלתי נסבלת וניתן למנוע פגיעה בחיים של בני אדם באמצעות הסדרה ופיקוח שכל כך נחוצים ונדרשים.
“חייבים מישהו שידע לדבר איתם בשפה שלהם כי אחרת אל תביא. להדריך כל אחד ואחד באמצעים האלה, אני חושבת שמספיק סרט וידאו או אמצעים מקוונים אחרים.
“אני חוזרת ואומרת שלדעתי תקנה 2 היא תקנה די בהירה ומסבירה את שלושת הסוגים עליהם דיבר שלמה אלוני. אם זה לא מסובך ואפשר לפרט את זה בצורה עוד יותר מדויקת, בסדר. אם לא, בוא נתקדם. את התקנות אני רוצה להעביר ולכן אם אתה רואה שזה באמת משהו שהוא פשוט, בוא תקן ונבהיר.
“יש כאן ציבור שמבקשים שתעמוד בתנאים שקבועים בחוק וזו נראית לי דרישה לגיטימית לחלוטין.
“אנחנו רוצים שהניסוח יבהיר שהנכה יהיה זכאי לסיוע משפטי בכל טענות הנוגעות להסכמים הללו, גם עושק מבחינתו וגם התגוננות בפני תביעה.
“"חתימה על הסכם התקשרות בבית חולים או במסגרת טיפול אחרת או עם מי שמרותק למיטתו, טעונה תעודה רפואית החתומה בידי רופא ומאשרת כי הרופא בדק את האדם ומצא כי הוא בהכרה מלאה ובדעה צלולה לשם חתימה על הסכם ההתקשרות, התעודה הרפואית תצורף להסכם".
“אני לא מרגישה שיתוף פעולה מצד הלשכה, אני מרגישה התחמקות וחוסר רצון לשבת ולדבר.
“בית מאזן זו חלופת אשפוז ולכן, אני מתייחסת לבית מאזן כאשפוז, במקום שהוא יהיה באשפוז, הוא נמצא בבית מאזן.
“מאחר שאנחנו הולכים רטרואקטיבית וזו בעיה, יש כאן פגיעה בזכויות הקניין, בוודאי ההשבה, הסתמכות ולכן, אנחנו נותנים עוד טווח ביטחון, כי אנחנו לא יכולים להעניש על משהו שהיה קודם.
“החוק הזה הוא חוק חשוב וחייב להיחקק. חבל שהוא לא נחקק לפני שנתיים, אבל עדיף מאוחר מאשר אף פעם. אנחנו עושים את המקסימום כדי שהוא יהיה הכי נכון, הכי צודק, הכי מוסרי.
“אנחנו פוגעים בנכה פעמיים, גם אין לו עו"ד שייצג אותו והוא גם לא יקבל את הכסף שהוא שילם בחזרה.
“אני רוצה שתהיה לכל בן אדם את הזכות לבחור אם הוא הולך לבד, אם הוא הולך עם הסיוע או שהוא הולך עם עו"ד פרטי.
“יש לזה משמעות, זה מאריך את המועדים. האיזון הוא בין מהירות ויעילות לבין קיום של הליך יותר יסודי ומעמיק, שהרבה פעמים שיכול להכביד. לכן, עשינו את זה על דברים מאוד ספציפיים ולא על כל הנושאים.
“ברמה הטיפולית, זה מפריע לבן אדם בטיפול, מפריע לו להשתקם, זה מפעיל עליו לחצים.
“ברגע שקבענו סכום, יכול להיות שמישהו בתום לב, קבע שקל יותר, שני שקלים יותר, לכן קבענו את ה-130%, שזה רווח יותר גדול ממה שקבענו כסכום מקסימלי.
“אני הולכת למקרה הפשוט, בן אדם התאשפז, ב-30 הימים אסור לחתום, מה קורה עם זה? זה בטל?
“ניסינו לא להגיע לחקיקה ולתת ללשכת עורכי הדין לבצע את תפקידה ואנחנו לא מצליחים להגיע לעמק השווה ולכן, אנחנו עוסקים בחקיקה. הצעת החוק היא הצעת חוק ממשלתית, משרד המשפטים הוא זה שהביא את הצעת החוק.
“יכול להיות שבעת שחוקקו את החוק, הונחו בפני הוועדה רק חלק מהמחלות ולא כולן והשר בדק ומצא שאין עוד מחלות, אני רוצה להאמין שמה שאמר נציג משרד הביטחון הוא נכון.
“המדינה נותנת ומי שבוחר ללכת עם עו"ד, זכותו של עוה"ד לקחת כסף וזה בסדר, אבל זה צריך להיות סכום סביר בהתאם לעבודה שנעשתה, בהתאם להשקעה שלו.
“מגיעות אלינו לא מעט פניות על עושק, על כך שמגיעים לנכים כשהם ממש לא מסוגלים להחליט, הם מבולבלים, שיקול הדעת שלהם פגוע וישנם אנשים וגופים שמנצלים את זה ומחתימים אותם על הסכמים נוראיים, בסכומי עתק שהם לא פרופורציונליים לזכייה.
“בשלב הזה שבו נכנס עו"ד או נציג של חברת מיצוי זכויות, אנחנו לא במקום שהוא איבד את כושר השיפוט, אבל הוא גם לא בריא לגמרי ומבין מה קורה, אנחנו באמצע.
“הוא אמר שלא הייתה שם השבה, כי זה הוגש בתחילת 2024 ולכן, ככל שהוגשו תביעות, הן עוד לא מוצו, לא שולם כסף ולא היה מקום לדבר על רטרואקטיביות.
“אני מבינה את הקושי של אדם שנמצא באשפוז או בבית מאזן לחתום וההצעה בחוק של ביטול תוך 14 ימים, אפשר להעלות את הביטול ל-30 ימים.
“אני מדברת ברמה המהותית, שלא יכול להיות שיחתימו אנשים על חוזים דרקוניים, אנחנו נתקלים בבעיה עצומה ואני לא מבינה את הפתרון שלכם.
“אם רוצים לחלק כסף, צריך לקבוע קריטריונים ואנשים צריכים להוכיח שהם עומדים בקריטריונים. אי-אפשר לחלק סתם כסף, אי-אפשר לחלק סתם זכויות.
“אני מתכוונת להעביר את החוק הזה בשבוע הבא. אם החוק הזה יעבור, הם מוגנים מחוזים שהם דרקוניים מכאן ולהבא. לכן, הבעיה הצטמצמה, היא לא כפי שהייתה לפני כן.
“אני סבורה שמסכום מסוים צריך להחזיר, כי הסכומים היו מעל כל היגיון סביר. איפה הלשכה בלקבוע סטנדרטים? היא לא עמדה על המשמר.
“ההצעה שלך שביטוח לאומי או משרד הביטחון, ישלח הודעה ללקוח וזה אומר שאנחנו משנים את זה, שלא אוטומטית עוה"ד מחזיר, אלא אתה צריך להגיש בקשה. קיבלת הודעה שייתכן ואתה זכאי ועם זה אתה הולך לסיוע המשפטי.
“זה היה הסיבוך שלנו ולכן, החלטנו על סכום כללי אחד, שיהיה נוח. אי-אפשר לקחת כל אחד ולבדוק מה בדיוק הוא עשה.
“עו"ד שמתנה את שכר הטרחה בכמה כסף הנפגע יקבל, בעיניי, לא ראוי בתביעות האלה. הראייה שלנו הייתה כן לתת לעו"ד שכר טרחה על העבודה שלו, עוה"ד לא עושה את העבודה בהתנדבות.
“בסעיף 23(ב)(1) כתוב לשנות בצו את הסכומים, לשנות יכול להיות למעלה ויכול להיות למטה, זה רלוונטי לכל הסכומים בחוק, באישור ועדה. לא נכון לטעון שזה רק לכיוון אחד.
“יצרנו מנגנון, שלא היה כזה לפני כן, כי כל אחד קבע מה שהוא רוצה בשכר הטרחה. אחד קבע לפי אחוזים, אחד קבע לפי שעות עבודה. אנחנו צריכים לקבוע את סכום הבסיס שממנו מחליטים אם זה עושק או לא עושק, איך מחליטים?
“את מסכימה ש-3,000 שקל לכל אחוז נכות זה לא נורמלי? אנחנו רוצים שהם יחזירו, כי זה לא בסדר.
“מעל 200% זו חזקה חלוטה, אין אפשרות ללכת לבית המשפט, תחזירו. מתחת לזה, עד מינימום מסוים, שמי שצריך לפנות לבית המשפט, זה לא עוה"ד, אלא הלקוח, אבל כן תהיה לו חזקה שזה עושק. מי שיצטרך להוכיח שלא, זה עוה"ד.
“האם את חושבת שבכלל לא צריך כזה סעיף ואפשר לתת להם להיכנס חופשי ולהחתים חופשי? או שאת חושבת שצריך לשמור על אלה שנמצאים בבתי החולים, אבל הפתרון הוא לא זה, אלא פתרון אחר?
“הוועדה והחוק פה לא באו לתלות על חבל את עורכי הדין ולא באו לגזול את פרנסתם. להיפך, הערכה מלאה לעורכי הדין.
“הגבלנו את שכר הטרחה, לא יכולים להיות חוזים דרקוניים, מפה ואילך זה שומר. חלק מהפתרון זה החוק הזה שמגביל את שכר הטרחה.
“עדיין אנחנו רוצים להשאיר בידי אותו נפגע את האפשרות ללכת לשוק הפרטי ואם הוא בוחר ללכת לשוק הפרטי, לא צריך לנצל את המצוקה שלו ולעשוק אותו.
“כרגע אנחנו עוסקים בחוק של הגבלת שכר הטרחה של עורכי הדין ולא במימון המדינה.
“אני שואלת לגבי הטווח של 130% עד 200%, הנכה צריך לפנות לבית המשפט, האם עדיין תהיה חזקת עושק?
“מבחינתי, יש כאן איזון, בכך ש-100% הנורמטיבי זה מה שנקבע בחוק, ובתחולה הרטרואקטיבית, נתנו 30% מעל, בגלל שאנחנו לוקחים מהם כסף.
“זה כמו שיטת האמבולנסים בחו"ל, שעוד באמבולנס מחתימים אותו על הסכם. צריך למנוע את זה. זה לא הגיוני.
“לכן, קבענו שהחל מ-7 באוקטובר והלאה, אנחנו רוצים להתערב. מה שהיה לפני כן, אני לא יכולה לעזור להם, כי אם נפתח את הכול, זה לא מידתי.
“מי שיחשוב שהוא נפגע מהחקיקה הזאת, המדינה נותנת סיוע משפטי לאני מקווה שתהיה לו מעטפת שתחזיק אותו באירוע הזה.
“במקרים מסוימים, קבענו שהשר לא יכול להעלות את הסכום, אלא רק להפחית, צמצמנו את הסמכות של השר.
“שכר הטרחה שקבע יהודה, זה על בסיס קביעה של עורכי דין. לא כולם גבו 1,500 ו-1,600 ולא כולם ייכנסו להשבה.
“הנושא הוא הגבלת שכר טרחה בתביעות שתובעים נכי צה"ל, כוחות הביטחון ונפגעי פעולות האיבה, לזכויות שמגיעות להם מהמדינה בשל הפגיעה והפציעה שלהם.
“אם המחוקק חשב שזה סכום מופרז וצריך להשיב, מי שלא רוצה להשיב, שיפנה לבית המשפט ויסביר למה הסכום שהוא גבה מוצדק ובית המשפט יכריע.
“אני מקיימת דיונים על כך כבר מעל חצי שנה, ואני פונה מאוחר מדי וקצת מדי, אבל פניתי ללשכה פעם אחר פעם ואמרתי להם: תתקנו, תפעלו, גם כנגד אותם סוררים, וגם תוציאו החלטות עקרוניות נגד האירוע הזה. כן, כן, כן, כן, ושום דבר לא נעשה, פעם אחר פעם.
“אבל מאז המלחמה, אותם עורכי דין, אותם משרדים, הרהיבו עוז ובעזות מצח החתימו פצועים ונכים על הסכמים הזויים, הזויים, ודרשו סכומי עתק מאותה אוכלוסייה שנזקקת לכל שקל שהיא מקבלת מהמדינה; סכומים חסרי פרופורציה מול העבודה שנעשתה, מול השעות שהושקעו באותם תיקים.
“אנחנו חייבים, חייבים לפעול ולתקן את העיוות הזה, והעיוות הזה יתוקן.
“כמו שפתחתי, אני חושבת שיש חשיבות רבה שתבואנה עוד ועוד חברות שכאלה לישראל. אני חושבת שזה WIN-WIN. זה גם טוב לחברה עצמה, המשק שלנו, הכלכלה שלנו חזקה מאוד, וזה גם טוב לעובדים ולתעסוקה פה.
“לפני שאני עוברת לגאולה צמח אני כן אגיד שהם אומנם לא נמצאים פה אבל הם שלחו תגובה מאוד מפורטת, והם כן אומרים שהיו ניסיונות של החברה לתוכנית התייעלות ונתקלו בהתנגדות כבר בשנת 2023 וגם בשנת 2025. כלומר, זה לא בינואר 2026. אין לי היכולת והסמכות להתחיל לפסוק בעניינים עובדתיים.
“התכנסנו כאן היום לאור כמה פניות שקיבלתי כיו"ר ועדת העבודה והרווחה, אשר נוגעות להמשך פעילותה של חברת SAP בישראל.
“חשוב לי מאוד מאוד להדגיש שדווקא בימים שכאלה, שבהם מנשבות רוחות עוינות כלפי ישראל, חלקן במישורים הפוליטיים וחלקן במישורים העסקיים, וכמובן הביטחוניים, אנחנו חייבים להמשיך ולפעול כדי שעוד ועוד חברות ימשיכו להתבסס ולקיים את הפעילות שלהן כאן בישראל, שהיא אחת מהמדינות המצליחות לנהל כלכלה משגשגת ויצרנית גם בימים מורכבים של מלחמה מתמשכת.
“בגלל שאין לכם סמכות להתייחס מהותית ובגלל שגיליתם שיש מחלוקת לגבי האם אלה הסכמים לתקופה קצובה או לא, אמרתם לצדדים או שתגיעו לכלל הסכמה ביניכם בכתב או שתפנו לבית משפט. בינתיים אתם לא רושמים.
“אני מבקשת שננהל דיון מכבד ולא מתלהם, מתוך רצון אמיתי להביא לפתרון שיבטיח את ביטחונם התעסוקתי של העובדים היקרים, לצד התייעלות החברה והמשך פעילותה כאן בישראל.