“מי שתומך בחוק הזה, חבר הכנסת פרוש, אין לו כבוד לא לתורה ולא לאלוהים. מי שמאמין באמונה שלמה בכוחה של התורה לא צריך להעניק לה מעמד חוקתי.
“היו לכם למעלה מ-1,000 ימים לטפל בכך שחייל שרוצה לקנות דירה – הוא לא יכול לקנות דירה כי אין שום חברת ביטוח שתבטח אותו, כי הוא מוגדר כחייל או כלקוח בקבוצת סיכון. אותו חייל שסיכן את החיים שלו מוגדר כי חברת ביטוח לא רוצה לבטח אותו.
“היו לכם 1,000 ימים, 1,000 ימים שבהם יכולתם לטפל ולחזק את אגף השיקום, שקורס תחת העומס; עובדים ועובדות מסורים שנמתחו עד קצה היכולת שלהם, שחודשים רבים הם מתריעים כאגף על סף קריסה.
“היו לכם למעלה מ-1,000 ימים להוסיף תקנים של מטפלים ומטפלות, לקצר את זמני ההמתנה, להפחית בביורוקרטיה בשביל אלו שנלחמו ונפצעו בנפש בהגנה על המולדת.
“יכולתם לטפל ולחזק את אגף השיקום, אגף שקורס תחת עומס. העובדים והעובדות המסורים נמתחים עד קצה גבול היכולת שלהם. הם מתריעים כבר חודשים רבים כי האגף על סף קריסה.
“היו לכם למעלה מ-1,000 ימים לטפל בכך שחייל נכה צה"ל לא יכול לקנות דירה כי אין חברת ביטוח שתבטח אותו, כי הוא מוגדר בקבוצת סיכון.
“אנחנו נמצאים בצונאמי של בריאות נפש, ואם לא תהיה התערבות טיפולית, המחיר ילווה את החברה בעוד שנים רבות.
“אנחנו מעריכים את מה שעשית עבור המדינה, אנחנו רואים וזוכרים אותך. אנחנו מכירים במוות שלך ובפציעה השקופה. גם עכשיו אתה לא לבד.
“זה בעל משמעות עבורי יותר מכל קריירה גדולה שתהיה לי. אמשיך להיות מעורבת בהעלאת המודעות לבריאות הנפש. אני חייבת את זה לגיל, לי, למשפחה ולמדינה שלנו. לא אפסיק להילחם על כך. זו המלחמה היחידה שאין לה הפסקת אש או חוזה שמעיד על סיומה.
“אמשיך להיות מעורבת בהעלאת המודעות לבריאות הנפש. אני חייבת את זה לגיל, לי, למשפחה ולמדינה שלנו. לא אפסיק להילחם על כך.
“בסופו של דבר, אנחנו כן מדברים על שינוי מפתח התקינה כדי להוסיף תקנים חדשים. אבל שינוי מפתח התקינה לא יכול להיות בלי שיתוף פעולה של השלטון המקומי, כי אנחנו נהיה באותו מצב שבו אנחנו רוצים להוסיף הוצאות לרשות המקומית, ולמשרד החינוך יש כסף, אבל לרשות המקומית אין כסף להוסיף.
“אנחנו נשמח שהרשויות המקומיות ומשרד החינוך ייתנו לילדים שלנו ויבחנו אותם לפי היכולת שלהם להביע את הרגש שלהם ואת מדד הזהות והשייכות שלהם לבתי הספר.
“כי, בסופו של דבר, אנחנו צריכים להסתכל על התמונה הכללית, והתמונה הכללית מראה כרגע שיש פחות מ-50% תקינה. סליחה, תת-איוש.
“המצילים צריכים לקבל על זה כסף כי הם נמצאים בבית והם לא יכולים לתכנן תוכניות כי משהו הולך לקרות. הם לא יכולים לצאת מהבית. הם צריכים להיות במרחק קריאה.
“אנחנו צריכים לדבר על עולם הרגש ולהבין שאנחנו בתקופה מאתגרת, שתלך ותהיה יותר מאתגרת, כי אירועי 7 באוקטובר מחקו לחלק מאיתנו את הבית הרגשי, את הזהות והשייכות שהייתה להם.
“האם הנקודה היא שיש מועד אחד בשנה, שמאפשר להם לבחון את עצמם ואת המתאם, ומי שלא עבר אותו צריך להמתין שנתיים, וזאת בשונה מרפואה, עריכת דין, רואה חשבון? האם לא נכון לקצץ את זה?
“ברגע שמורידים שעות כוננות, וזאת כשהאתיקה של פסיכולוג מתייחסת לכך שהוא צריך להיות זמין בכל שעה לכל מקרה כזה או אחר, זה גם לא הוגן וזה גם פוגע בשכר שלו.
“אני רק רוצה לוודא האם זה נמצא באג'נדה שלכם, כפי שאנחנו עושים. כלומר, האם את קמה לעבוד עם זה בבוקר, או שאתם מקימים איזשהו גוף מצומצם קבוע אחת לשבוע או זום, שעוסק בעניין?
“יצאה כותרת מאוד יפה על העלאת שכר ב-40%, אבל, תכלס, בשטח, אנחנו רואים שהם מרוויחים אותו הכסף, וחלקם אפילו נפגעים מזה.
“שנה-שנה וחצי זה לא ריאלי שלילד שצריך טיפול, והורה בהתפתחות הילד רוצה לתת לילד שלו את הדבר הטוב ביותר, והוא לא יכול ללכת לשוק הפרטי, הוא לא יכול לקבל את זה, אתם משאירים אותו בבית.
“יש את חוזר מנכ״ל מדצמבר 2021, חוזר שמגדיל פרקי זמן מחייבים למתן אבחון וטיפול, וככל שהקופה אינה עומדת בהם, חובה לאפשר למטופל לקבל שירות בפרטי בהחזר.
“דווקא בגלל שהתחלתם עם המצגת, אני כן חושב שראוי, לא לדברי פתיחה מאוד ארוכים, אבל כן להגיד שמשרד הבריאות התחייב בוועדה האחרונה שהוא ישלח כל חודש נתונים כדי שאנחנו, חברי הוועדה והציבור, המגזר השלישי, נוכל ללמוד אחרי הרפורמה והאם נכון להיכנס לפעימה השנייה, וטרם קיבלנו קרוב לארבעה חודשים את הנתונים.
“אני מבקש ממשרד הבריאות, לאור כל מה שנאמר כאן, הבנו שהכוונות טובות, אבל הביצוע כרגע לא מוכיח את עצמו, לשקול לדחות את הפעימה השנייה עד שאנחנו נקבל באמת את כל הנתונים והתשובות ונראה שבאמת הזמנים של ההמתנה הם זמנים סבירים.
“מאחר שהחוזר של דצמבר 2021 הוא עדיין בתוקף, וזה נאמר גם בדיון הקודם, שהורה שלא יכול לקבל את השירות הסביר בקופת החולים, קופת החולים מחויבת לשלם לו טיפול.
“השאלה היא האם זה לא נכון לקבוע מפתח תקינה כדי שאנחנו נוכל לבוא ולא להגיד לכם רק שאתם לא טובים, אלא להגיד לכם: תקשיבו, הגדרתם מטפל אחד ל-1,000 ילדים, בואו, זה לא עובד.
“ליאור, סליחה שאני מתפרץ לדברים שלך, אמרת דבר חשוב, יכול להיות שצריך להקים קו ייעודי עבור הרפורמה, תלונות של הורים, כי היום אין להורים לאן לפנות חוץ מחברי הכנסת וליו"ר הוועדה ולמנהלת הוועדה, ואנחנו לא כתובת של פניות ציבור.
“ואז נלך אחורה ונגיד, אולי ה-80 שקלים שאנחנו משלמים לשעה כשבחוץ מקבלים 400, המטפלים לא מגיעים.
“השאלה היא אם היה שכר הוגן עבור מטפלות בשירות הציבורי היינו מקבלים 100% משרה, ככה זה גם יוצר פחות בלגן בכל המערכת.
“הבסיס של הרפורמה הזאת, לטפל בילדים וליצור רצף טיפולי. ואם יש שלושה מטפלים או מטפלות על תקן אחד, איפה אתם דואגים לרצף טיפולי?
“הדוגמה הנשחקת שאני נותן היא שמי שנשברה לו היד לא יכול לחכות 8 או 10 חודשים לפגוש רופא ומי שנשברה לו הנפש צריך לפגוש פסיכולוג.
“אנחנו אחרי 7 באוקטובר ואנחנו מדברים על זה שצריך לשפר את מפתח התקינה, שלא יכול להיות שיש פסיכולוג אחד ל-1,000 תלמידים וכלום לא נעשה; ואנחנו מדברים על זה שצריך לקבוע תקן ליועצת בבית ספר שיהיה לה 100% שעות להתעסק ברווחה ובנפש של הילד ושל הצוות המקצועי, ושהיא לא תתעסק במסיבות סוף שנה; ואנחנו מדברים על התורים ארוכים בקופות החולים, ששם אין מפתח תקינה ואין לנו איזושהי הגדרה מהו טווח זמן סביר לפגוש פסיכולוג.
“הפתרונות הם גם הסברה אבל גם אפשרות אחרת, שילדים יפגשו מישהו אנושי, פסיכולוג, אם זה בשירות הציבורי, אם זה בבתי הספר.
“הבעיה כאן היא לא רק הסכמי השכר, היא גם שאין כאן גורם מתכלל שמטפל בכל נושא בריאות הנפש, וכל אחד לוקח לעצמו איזו נישה, והוא רוצה להיות זה שנותן את המענה.
“אני לא חושב שמילואימניק שמגיע ללמוד תואר ראשון או שני, צריך לקבל את הטיפול הרגשי שלו באוניברסיטה, אלא דרך משרד הביטחון.
“אז העלו את השכר ב-40% והורידו את שעות הכוננות, כך שיש מקרים מסוימים שפסיכולוג מרוויח פחות כסף ממה שהוא הרוויח גם אחרי עליית השכר.
“כשנכנסתי לתפקיד בעיריית בת ים, סגן ראש העיר צביקה ברוט, זה היה לפני הקיץ, אוגוסט, ואז עשינו שולחן עגול עם היחידה, הרשות הלאומית, ואמרנו: בואו נוסיף פיקוח לילדים בגינות; ונדליזם, נרגילות והכול – פקחים וקנסות, נרתיע אותם, ואז חשבנו שאנחנו צריכים להוסיף מגרשי ספורט ופעילויות, והוספנו עשרות מרכזי ספורט.
“ככל שתהיה תעסוקה לבני הנוער, שתהיה להם אלטרנטיבה, נפתור ונצמצם את אלימות בני הנוער.
“תרבות הדיון כאן היא המראה של החברה הישראלית, ומה שאנחנו מוציאים מכאן, אנחנו בסופו של דבר נותנים לגיטימציה לתוקפנות של בני הנוער, לנהגים ברמזורים, וככל שנשקיע יותר כספים וניתן משאבים, אם לא נלמד את הילדים שלנו וניצור להם הרגלים חדשים – ודיברו על זה, הרגל חדש הוא לעסוק בספורט, ואז נשאל: האם ברשות המקומית יש את מגרש הספורט בשביל אותו בן נוער?
“אכיפה היא לא פתרון של בעיה, אנחנו צריכים לתת אלטרנטיבה, ועל זה צריך לדבר כאן, לא על איך להעניש – מניעה, ומניעה מגיעה מאלטרנטיבה.
“המדינה לא צריכה לפעול, הממשלה צריכה לפעול בלשנות סדרי עדיפויות. זה מה שאנחנו צריכים לעשות. מדינה לא יכולה לעשות כלום, אנחנו חיים בתוך מדינה שמובלת על ידי סדרי עדיפויות והחלטות ממשלתיות כאלה ואחרות.
“ואנחנו יודעים שנושא בריאות הנפש עולה כאן בשנים האחרונות וזו פציעה שקשה לנו לראות אותה. הרבה יותר קל אם היית הולך עם גבס ביד בקניון היו שואלים אותך איך נפלת.
“כשאנחנו מדברים על השמנת יתר, חשוב לדבר גם על הפרעות אכילה. יש חבל דק בין שני הנושאים האלה, וככל שנדחוף יותר את בני הנוער, הילדים וההורים לכיוון מניעת השמנה, אנחנו יכולים ליצור בדיוק את המקרה ההפוך.
“בסופו של דבר, אנחנו מדברים על השמנת יתר, שזה קצה הקרחון, אני רוצה לדבר רגע על הבעיה, והיא שאין קשר ואין שולחן עגול בין המשרדים.
“אם הייתי לוקח את כל מה שנאמר כאן עד עכשיו – אנחנו צריכים לדבר על הטמעת הרגלים חדשים בקרב בני הנוער, הילדים והציבור הכללי. אם תהיה לי האלטרנטיבה, לצורך העניין ברשות המקומית בבת ים, ואין לי את הכסף לחדר כושר, דאגנו שיהיו מתקני ספורט בהרבה מאוד גינות. הנגשנו לציבור וראינו שזה עובד.
“הם נמצאים מול אגף השיקום, הם צריכים ייצוג משפטי. בושה. זה בושה שהמדינה לא דואגת להם.
“אם המדינה לא יודעת לסבסד להם סיוע משפטי אחרי שהם חזרו מהקרב, אנחנו צריכים לדאוג לפחות שתהיה הגינות, כי יש מקרים שלשכת עורכי הדין לא טיפלה בהם, ושחייל משלם 400,000 שקלים, ואחרי קיזוזים ומשא ומתן יורד ל-200,000 שקלים, זאת בושה וחרפה ללשכת עורכי הדין, אתם צריכים להעיף אחד כזה.
“ברגע שהם חזרו מהקרב, אנחנו צריכים, וזה בדיוק מה שיושבת-ראש הוועדה עושה כאן, ועוד חברי כנסת כמו מיכאל ביטון ואני שנמצאים כאן, כדי שתהיה להם את האפשרות לקבל ייצוג במחיר מפוקח.
“אז אולי יש קשר לדברים ואנחנו יודעים מה הבעיות. יש קשר, אבל אין הצדקה. אין הצדקה שחבורת נערים מכים באכזריות ודוקרים למוות בחור צעיר, רק בגלל שביקש מהם לעצור עם ספריי השלג, לא להתיז. השאלות שאנחנו צריכים לשאול את עצמנו: איך אנחנו מטפלים בילדים ובילדות מלאי הזעם, שאיבדו את החמלה והזהות שלהם; איך אנחנו מכווינים את אותם בני נוער למצוא את הזהות שלהם לא בעולם הפשע – באגודות הספורט, במכינות, בשנות השירות; איך אנחנו דואגים שמקרה כזה לא יחזור. האשמות לא יכולות לכפר על האובדן, אבל טיפול נכון, תוכנית לאומית, טיפול והשקעה בבני ובנות הנוער שלנו – של משרד החינוך, המשרד לביטחון לאומי, משרד התרבות והספורט – בהחלט יכולים לפתור את המצב.
“אבל יש כאן ממשלה שקיצצה בתקציבים בביטחון לאומי, בתרבות והספורט, במכינות קדם צבאיות, בתנועות וארגוני הנוער, וצריך לדבר על זה. זה לא יפתור את המקרה הבא, אבל זה יכול למנוע.
“האשמות לא יכולות לכפר על האובדן, אבל טיפול נכון, תוכנית לאומית, טיפול והשקעה בבני ובנות הנוער שלנו – של משרד החינוך, המשרד לביטחון לאומי, משרד התרבות והספורט – בהחלט יכולים לפתור את המצב.
“כולנו יודעים ש-7 באוקטובר פצע את כולנו וגרם לכולנו להטיל ספק באנושיות. כולנו יודעים. אבל יש כאן ממשלה שקיצצה בתקציבים בביטחון לאומי, בתרבות והספורט, במכינות קדם צבאיות, בתנועות וארגוני הנוער, וצריך לדבר על זה. זה לא יפתור את המקרה הבא, אבל זה יכול למנוע. תודה רבה.
“אבל המגמה המדאיגה של גידול במקרי אלימות בקרב בני הנוער בכמעט שלוש השנים האחרונות היא לא זרה לנו; העלייה של עשרות אחוזים בשימוש בסמים ואלכוהול בקרב בני הנוער מוכרת וידועה לכולנו; המחסור בשוטרים ושוטרות, והביטחון שיש לנו ברשויות המקומיות, ברחובות, מורגש לכולנו.
“אם הממשלה הייתה שמה את הדברים החשובים בקדמת הבמה והיינו יודעים לקבל את אותם חיילים שאנחנו שולחים לקרב , בזרועות פתוחות ולתת להם את השירות שאנחנו יודעים שהם צריכים לקבל באגף השיקום, היינו מונעים הרבה מאוד מקרים.
“העניין הוא לא תקציבים, כי תקציב אגף השיקום גדל פי שלוש בשנתיים האחרונות, הבעיה שהתקנים הם אותם תקנים.
“באגף השיקום יש היום 1,500 פניות שמטפל בהם עובד סוציאלי אחד ואנחנו צריכים לשאול את ההנהגה ואת מי שמקבל את ההחלטות למה המצב הזה עדיין קיים.
“יש כמה ערוצים שאפשר לפעול בהם במקביל. לא חייבים רק לצאת במכרז, אפשר בינתיים לפתוח כמו לדוגמה, קחו ממשרד הכלכלה, יש לנו את הסל הזול ביותר של חברת קרפור וכל הדברים האלה.
“אני עדיין לא מצליח להבין מה הבעיה שזמן רב כל כך, כל המשרדים הממשלתיים שנמצאים כאן לא יודעים לשבת ולהגיד מה הבעיה.
“לחייב את חברות הביטוח שיבטחו את הלוחמים והלוחמות לפי היגיון ויחסיות.
“אי אפשר להתנהג ולדבר כך לפקידים, בכירים, בינוניים. זה לא משנה. זה לא מקובל. הוא מקדם מדיניות.
“בפועל בשטח אף אחד לא יושב ומביא לנו פתרונות לשולחן. אנחנו צריכים לעשות גוגל ולבדוק את הפתרונות שיש. אתם הגורמים המקצועיים, תביאו פתרון לשולחן וללוחמים האלה שבאים לכאן בלי משכורת יום אחרי יום לדיון אחרי דיון במשך שנים ושומעים את אותן התשובות.
“אני לא חושב שאנחנו חברי הכנסת צריכים להביא לכם את כל הפתרונות. אתם גורמי המקצוע ואתם צריכים לבוא לשולחן עם אופציות וחלופות כאלה ואחרות.
“מיכל, אם אפשר להתעכב על הפול, זה מודל טוב שאפשר לראות שמדינה רוצה לעשות סדר עם חברות הביטוח ולהכריח אותן באופן היחסי שלהן, מבחינת אחוזים להצטרף לפרמיות, זה קורה.
“זה לא נתפס לי בקו המחשבה שהלומי קרב, לוחמים ולוחמות מוגדרים כקבוצה מסוכנת וחברות הביטוח לא רוצות לבטח אותם. אין דבר כזה.
“עוד שלושה חודשים ועוד חצי שנה, אתם צריכים להבין שיש כאן משהו בוער מאוד, גם לנו כחברי כנסת וגם כחברה, שלוחם לא יכול לקנות דירה כי אין חברה שתבטח לו את המשכנתה.
“אני אומר שזה לא הוגן להגיד משפט כזה כשאין מתווה, וברגע שמחזירים את הכסף, הגן קורס ונסגר. נזכיר שגנים פרטיים הם תוצאה של חוסר גנים ברשות המקומית.
“שר האוצר בא ואומר שלמען ההגינות, מפעילי הגנים צריכים להחזיר את הכסף להורים.
“השאלה אם יקבלו אותה – האם זה נכון – מאחר שאין מתווה, ועד שהמתווה יאושר ועד שתקרה הפרוצדורה מול המשרדים הממשלתיים – למשרד האוצר לפני החג, להקפיא את התשלומים או לדחות את התשלומים של מס הכנסה ומע"מ? הרי זה הדבר המיידי שיכול להיעשות ולהשאיר בקופה של בעלי עסקים איזשהו נפח כלכלי, שיוכלו להתמודד עם הסיטואציה הזאת, שנוצרה בהיעדר מתווה.
“עכשיו, זה טקסט כל כך קשה, שממחיש מה עובר על משפחות ומה עובר עלינו בלמעלה משנתיים של מלחמה. אמרתי שאני רוצה להקריא את זה דווקא לפני פסח, כדי שאנחנו נזכור, כשאנחנו נשב בבתים המלאים שלנו, בשולחנות השלמים שמוקפים בבני המשפחה, שיש כאלה שישבו ויהיה חסר להם בן אדם, ילד, אבא, ילדה, שנפלו בקרב, בהגנה על המולדת, כדי שאנחנו נוכל לקיים כאן חיים במדינה הלא-שקטה שלנו.
“אבל מי שמגיע לכאן לכנסת מרגיש שיש עוד מוקד של מלחמה, שלא נגמרה, לצד המחלוקות שיש בינינו, הקיטוב והפילוג שלא מפסיק כאן, לא מחכה שהמלחמה תסתיים. ככל שאתה יותר קיצוני במקום הזה, אתה יותר אהוב, יותר מקובל במחנה שלך; ככל שאתה יורד יותר נמוך, אתה מרצה יותר.
“אני ראיתי את הסרטון, את התשובה של השר, מספר פעמים, עד שאני הבנתי את המתווה, אבל זה מתווה לא הוגן. הסיבה מאוד פשוטה, זה מתווה שמסתכל בצורה כלכלית ולא בצורה רחבה יותר, וכאן דיברה חברת הכנסת קטי שטרית על המחסור בסייעות וגננות.
“ודבר אחרון, 25% החזר מתקורה זה כלום כסף. 10,000-15,000 שקל זה רק שכירות, מים ארנונה, חשמל.
“צריך להיות מתווה שהוא לוקח גם את הגנים הפרטיים, את מעונות היום, וגם את הסמל, ומתווה אחד ויחיד לכולם, כי בסופו של דבר זה חינוך של הילדים שלנו, והם סגרו בגלל הוראות פיקוד העורף.
“אני מסיים, עוד הפעם, שאנחנו צריכים להסתכל כאן, גם אנחנו, ציבור מאוד גדול של הורים שיצא לחל״ת נפגע גם ככה בשכר שלו, גם עכשיו אנחנו הולכים לשים בסימן שאלה על טוב ליבם של מפעילי הגנים, אם הם יחזירו את הכסף או לא. לא, בואו ניקח אחריות.
“ואנחנו רוצים מתווה אחיד ושווה לכולם, כי בסופו של דבר ההורים יקבלו כסף, הגן לא ייסגר, הגננות יחזרו.
“משרד האוצר מסתכל על שלושה גורמים, שזו המדינה, מפעילי הגנים וההורים. אני רוצה להסתכל בצורה שונה. בסופו של דבר אנחנו רוצים לאפשר להורים לקבל את הכסף שלהם, ואנחנו לא רוצים שגני הילדים ייפגעו.
“אנחנו לפני חגים, אנחנו צריכים לדאוג לאופק כלכלי, לוודאות כלכלית. ותיקחו אחריות, זה מה שאנחנו רוצים, קואליציה ואופוזיציה, פה אחד כאן.
“בסופו של דבר אנחנו רוצים לאפשר להורים לקבל את הכסף שלהם, ואנחנו לא רוצים שגני הילדים ייפגעו. אז יש כאן שלושה גורמים, שאם אחד מהם נפגע, המערכת קורסת. שזה ציבור ההורים שמשלם, הגננות שמופעלות בגנים ומפעילי הגנים.
“מאחר ומשרד האוצר צריך להחריג את גני הילדים ואת מערכת החינוך, אפשר לשקול לדחות להם את התשלומים של המיסים, מס הכנסה ומע"מ, זה כמשהו מיידי כזה, שאני חושב שפרקטית הוא הדבר הכי נכון.
“היה לי עסק לפני שהגעתי לכאן, ואני יודע שתקורה בדרך כלל זה לא 20% מהמחזוריות של העסק. יש הוצאות קבועות ומשתנות, אתה ציינת את זה.
“עכשיו, גן שצריך להחזיר את הכסף להורים, ותשובה של שר שבאה ואומרת – תפעלו לפי ההוגנות, אם זה היה אני, הייתי מחזיר, זו תשובה חסרת אחריות ששמה במלכוד את ההורה ואת מנהל הגן.
“אני חושב שאם משרד האוצר יחריג, וצריך להחריג את הגנים ואת מעונות היום, כי זה לא כמו חנות פלאפל, טחנו את זה כבר כאן.
“אני חושב שצריך לקחת את האחריות ולהביא מתווה שהוא זהה בגנים הפרטיים ובסמל.
“אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, כבוד השר, בימים האחרונים פורסם שהורים לילדים במעונות יום בפיקוח בגנים פרטיים עדיין משלמים כסף, למרות שהגנים סגורים. המסגרות סגורות בהוראת פיקוד העורף. נאמר שיש מתווה פיצויים שהוא בתהליך גיבוש.
“אני חושב שבמקרה של מעונות היום והגנים הפרטיים והמפוקחים, זה קצת שונה. כי ירידה של 25% לא יכולה להיות בגן. וגם אם אתה מוציא לחל"ת, אתה יודע שיש מחסור בצוותי הוראה, גננות ומורים. יש כאן בעיה מאוד גדולה.
“סתם לצורך העניין, כל הרצון של בתי חולים ממשלתיים להסיר את ה-0.9 הורדה מסך התקרה מהמחזור, שזה מיליארד ממוצע לבית חולים, שאם יש לך תקציב של מיליארד שקל, קרוב ל-2% שיורד אוטומטית ממחזור, כי זה היה מ-1990, התחילו את זה בתוכנית הבראה כזאת או אחרת.
“למרות שזה לא נכון, כי באסף הרופא נמצאים אנשים לא רק מהאזור של אסף הרופא, בעיקר בתחום בריאות הנפש.
“אז אולי אפשר לדרוש להוריד את זה גם מקרן העושר, דיברנו על זה גם בוועדה. אם זה היה כסף שמותנה, הוא היה מותנה למשרד הביטחון, לאגף השיקום, ולא למשרד הבריאות, שזה עובר לקופות החולים שהן מטפלות בקהילה.
“אני אגיד עוד הפעם בשיא הרצינות: בסופו של דבר צריך לתת כספים לכל הנושא של פוסט טראומה. ועל סעיף שהוא לא נוגע בזה להוסיף: ואנשי המילואים, זה סתם, זה לא רציני. עדיף להביא כסף ולא כותרת.
“כדי שהמערכת תוכל להכיל, אנחנו דיברנו היום עם השירות הפסיכולוגי החינוכי, על השלד המבני והכל כך טוב שיש למנגנון הזה של השירות הפסיכולוגי החינוכי לצד המחסור בכוח אדם, מטפלים ומטפלות.
“הזום לא עובד, ומי שזה עובד לו מכבה את המצלמה, כי – בוועדת החינוך דיברנו על זה – לפעמים ילד שפותח את המצלמה זה כאילו הוא עומד על במה מרכזית וזה הדבר הכי קשה לו בעולם.
“אני תוהה לגבי שר החינוך ושר האוצר, האם אין איזושהי תוכנית מגירה שבאה ומוציאים את התוכנית שעבדה בפעם הקודמת? אם זה בנושא מתווה הפיצויים, אם זה בנושא הבגרויות והמתכונות ואופן הלימוד של בני ובנות הנוער, וגם הילדים שלנו.
“וגם עצם העובדה שהם אמורים לשלם על מערכת חינוך כשהם לא מקבלים אלפי שקלים בחודש – אנחנו צריכים, ממשלת ישראל צריכה, להתעסק בנושא הזה וליצור ודאות להורים, וגם לדעת איך לתגמל בצורה טובה את מפעילי הגנים.
“מעיין אדם שאלה שאלה מאוד פשוטה, למה אני צריכה לשלם 10,000 שקל בזמן שהגן סגור והילדות שלי לא הולכות.
“בסופו של דבר השירות הפסיכולוגי החינוכי הוא לא גורם מטפל בקהילה, הוא אמור לתת טיפול ראשוני אולי במקרה קצה, ואז אותו ילד עובר לשירות הפסיכולוגי הציבורי. איך המעבר הזה נעשה?
“חשוב לי להתחיל דווקא עם משהו טוב: השלד והמבנה של השירות הפסיכולוגי-חינוכי הוא שלד יציב ותקין. אנחנו כאן במטרה לחזק ולשפר אותו כי יש שם מטפלים ומטפלות וגם מנגנון שלם שעובד, אני חושב שעד קצה גבול היכולת שלו.
“לסיכום, שכר הפסיכולוגים עלה ב-40%. אני מברך על העלייה בשכר הפסיכולוגים, אבל באותה נשימה, צריך לקחת גורם שיתכלל את נושא התקינה בפריפריה ובמרכז, ואז נדע איך להתאים את התקינה: איפה צריך להוסיף, ואיפה צריך לדאוג שיהיו פסיכולוגים – כשיש תת איוש.
“אנחנו נרצה לראות גם בפריפריה תקינה מלאה ולא תת-איוש של תקינה. אנחנו יודעים שזה עלה כאן ושבגלל המחסור בכוח אדם נפגעים השירותים שניתנים לילדים.
“העלו להם את השכר, הבעיה היא שברשויות המקומיות שצריכות לעשות מצ'ינג, לא נותנים ומורידים את הכוננות.
“עדיין, לצד זה ,אנחנו צריכים לשמור על קווים מאוד ברורים – שלעולם הנפש ולפסיכולוגים יש הכשרה ויש תקופת זמן. היו כל מיני הצעות לקצר את זה גם בשירות הפסיכולוגי הכללי.
“אחרי סעיף 16 בחוק ההתחשבנויות עם קופות החולים ובתי החולים, הכניסו סעיף חדש שלא מאפשר לבתי החולים לפתוח מעבר לגדר שירות.
“בסופו של דבר, כשלבית חולים יש התקשרות עם קופות החולים, עם אגף השיקום, עם ביטוח לאומי – יש יכולת להחזיק את המרכז הזה, כי זה לא יוצא מהתקציב השוטף של בית החולים.
“כן, עם זאת עדיין חשוב שזה יפעל דרך השירות הציבורי ובהתקשרות עם קופות החולים, כי אחרת אין היתכנות לאותם המרכזים.
“חשוב לציין שמשרד הבריאות מציע שירות חדש, זה לא אומר שאת השירות הישן אפשר כבר להזניח. זאת אומרת שמי שצריך מיטת אשפוז בבית חולים פסיכיאטרי, זה לא אומר שהוא יקבל את חלופת האשפוז בחווה.
“בגלל שאנחנו במצב חירום בזמן חירום וכל המשתמע מכך, אולי צריך לתת להם אורכה של זמן בהגשת קולות קוראים.
“אתם לא אמורים לקפוץ לבדוק מבנים. תמשיכו לעשות את העבודה שלכם. יש נהלים.
“אם יש רצפה, יש תקרה ויש שירות שקופת החולים צריכה לתת – בין אם זה בבית החולים או בשלוחה של בית החולים – מבחינה גיאוגרפית כדי לתת שירות טוב יותר למה לא לאפשר את זה?
“בפורייה נפתחו מיטות שיקום והן ריקות כלומר קופות החולים פחות משתפות פעולה.
“קופות החולים מפחדות שיהיה ביקוש גדול ותהיה אפשרות לתת את השירות הזה כי זה מגדיל להן את נפח ההוצאה. כנגד, אם קופות החולים היו מפתחות את השירות הזה לא היינו מגיעים למצב הזה.
“אם כיום בתי החולים שמחוץ לגדר מספקים שירות צריכים לקבל טופס 17 מקופות החולים וזה תחת תקרה ורצפה, איפה הבעיה? אני לא מבין למה צריך את הסעיף הזה.
“הקצו כסף לסיוע משפטי, אבל בגלל כשלים ביורוקרטיים, הכסף הזה לא יכול לשמש באמת ולתת מענה. אז היום כל חייל שחזר מהקרב והשאיר את הלב שלו בשדה הקרב, צריך לקחת סיוע משפטי ולשלם עשרות אלפי שקלים לעורך דין כדי למצות את הזכויות שלו.
“אם יש כסף לאנשים שמשתמטים, ואם יש לממשלה ולראש הממשלה דאגה לאנשים שלא יעזבו את הישיבות שלהם, צריך להיות כסף גם לאנשים שנלחמו בקרב וגם לאנשים שמאפשרים לנו להיות במקום הזה.
“1,500 חיילים פונים היום מדי חודש לאגף השיקום. יש שם רק 150 עובדים סוציאליים, 150 אנשים שאמורים לשמוע את הסיפורים, את הכאב, ולתת מענה – זה לא באמת אפשרי.
“ואנחנו כאן, גם ממשלת ישראל – אתם צריכים לדאוג לעובדים האלה גם לתנאים, גם לשכר וגם לכוח אדם. זו חובה מוסרית, וכרגע המוסר כאן נעלם מהבניין הזה.
“קרוב לשלוש שנים לא הוספו תקנים לאגף השיקום, יש מחסור בכוח אדם, ואני רוצה מכאן לעובדים - -
“יש הסתכלות מבחינת המערכת על חיסורים ועל המבחנים, ומועצת התלמידים והנוער מסתכלים קצת קדימה, בשונה ממשרדי הממשלה, והם שואלים איך המערכת נערכת למצב הזה, של פערים גדולים מאוד בחומר הנלמד לאור כל הבעיות והאתגרים שאנחנו רואים; ובעיקר בפן הרגשי – איך משרד החינוך מתכוון לטפל בילדים שלנו, ואנחנו יודעים שילדים לא מתרגלים למצב חירום.
“יש אפשרות, כמו שאנחנו לומדים מתמטיקה ואנגלית, ללמוד ולפתח כלים רגשיים, וזה דבר חשוב מאוד בזמן מלחמה.
“אז צריך לשנות את התפיסה, ומעבר להסתכלות של זום במקום כזה או אחר, ישנו ההיבט הרגשי והנפשי של הילדים שלנו, והמערכת צריכה לבנות להם חוסן מעבר לחומר הנלמד.
“כשהייתי סגן ראש עיר, היה שם לכלל האוכלוסייה, לא ראיתי שם חרדים, דתיים, כולם היו. מסיבות פורים, בחגים וכל הדברים האלה, דרך מרכז הצעירים, היה שם חיבור של אוכלוסייה מגוונת.
“רק שאלה קטנה, למה אנחנו צריכים לתת כסף? כי בסופו של דבר גרעין תורני שבא לרשות מקומית, היא מקצה לו נכס, לפחות ממה שאני מכיר. למה צריך?
“בסופו של דבר אם בית החולים נפגע כלכלית זה פוגש אותי האזרח בשטח, כי אם הם נותנים שירות ולא מקבלים על זה כסף, גם הזמן של הרופא שהוא מתעסק עם אותו בן אדם, שהוא צריך לקבל טיפול, אני לא אומר שצריך לזרוק אותם, אבל איך בסופו של דבר זה בא לידי ביטוי בהתחשבנות? את זה לא הבנתי.
“מה בית החולים אמור לעשות בזמן הזה, וולפסון או כל בית חולים אחר, אם אני לא טועה, 19 מיליון ב-2025, תקנו אותי אם אני טועה, בחובות אבודים מאותם אנשים שלא היו מבוטחים.
“אם היה שיח בין-משרדי, גורם מתכלל את האירוע, היינו רואים את מערכת החינוך מגיעה לאיזושהי הבנה לפתיחה מדורגת בזמן סביר ומתקדם יותר, ואחרי זה היינו רואים איזשהו מתווה ברור להורים שצריכים לצאת לעבודה, ולא לחכות שהמתווה יתגבש בזמן שההורים צריכים לעבוד ואין להם שום פתרון.
“צריך להבין, לעכל ולתת לילדים קצת נשימה. שגרה שלא מתגבשת ולא מתחשבת במצב הנפשי של הילדים לא באמת עוזרת.
“אי-אפשר לחזור ללימודים. אני לא מתכוון להחזיר את הילדים שלי למערכת החינוך עד שאני לא אדע בוודאות שהיכולת של איראן נפגעה, ושל חיזבאללה, ועד שפיקוד העורף ינחה את ראשי הערים, ולא ייתן להם את זכות הבחירה, כי משרד חינוך שבא ואומר שלראש הרשות יש את זכות הבחירה, זה אומר שהוא מסיר אחריות, ואי-אפשר לשים את הילדים במערכת החינוך.
“עד שחברי הוועדה לא יבינו האם יש הבדל כלכלי בין יום אשפוז בבית לבין יום אשפוז בבית החולים, בהתחשבנות מול קופת החולים, אי-אפשר להתייחס כאן לשום דבר בדיון.
“כי אם בית החולים יכול לתת שירותים נוספים, מחוץ לבית החולים, הוא מגדיל את ההכנסה שלו מבלי לפתוח מיטות נוספות. זה כלכלי וחייבים להתייחס לזה כעניין כלכלי.
“עד שלא נדע כמה עולה יום אשפוז בבית, לעומת יום אשפוז בבית החולים, זה לא יוביל לשום מקום.
“במקרה שאין לקופה חלופת אשפוז ואתם רוצים להגדיל את הקנס אבל אנחנו יודעים שאין מקום אם זה בדרום או בירושלים כמו שציינו כאן מקודם. האם משרד הבריאות לא יכול לתת תמריץ אחר מלבד הקנסות?
“אם מציגים נתון של 14 מיטות חדשות בדרום אני רוצה לדעת מה היחסיות היום ומה קורה בדרום מבחינת המוסדות הגריאטריים.
“כל הנתונים שהצגתם בהגדרה שלכם ממעוף הציפור אנחנו רוצים לצלול למטה ולהבין את זה לפי המחוזות. האם אנחנו יכולים לקבל את זה והשאלה מתי.
“ביום שנכנסתי להיות סגן ראש עיר והמנכ"לית נכנסה, חל שינוי דרמטי למרות החובות וכל מה שעלית עכשיו, גם במיון, גם במחלקות הפנימיות נעשתה גם עבודת דיגיטציה וגם שירות מדהים.
“אם נפתור את הדברים האלה, גורם מתכלל ותוכנית שיקום, ושוב, לא רק בהתקפה, לא רק בטכנולוגיות ולא רק בכיפת ברזל, החוסן, הנפש שלנו צריכה להיות חזקה בימים האלה וצריך מי שיטפל בה.
“אנחנו מדברים על כך שהיום לוחם פוסט טראומה שמוכר לא יכול לקנות בית כי אין לו ביטוח. אין שום חברה שתבטח אותו.
“אני עכשיו מבוטח באחת מקופות החולים ואני צריך לפגוש פסיכולוג. תסביר לי איך אני מקצר את ההמתנה בתור של שנה ומה אני אמור לעשות במשך השנה הזאת.
“אם אנחנו משווים בין בריאות הגוף לבריאות הנפש, אם יש לי שבר ביד, אתה לא תגיד לי שאני אחכה שנה אלא אתה צריך לטפל בשבר הזה.
“כמו שאמרתי, יש לנו את השירות הפסיכולוגי החינוכי שהוא עוגן מאוד חשוב של החוסן של החברה, של הילדים לנו.
“דיברתי כאן על השירות הפסיכולוגי החינוכי שהוא נדבך מאוד חשוב ועל השירות הציבורי שאלה הן קופות החולים שגם היום, למעלה משנתיים אחרי המלחמה, מי שירצה לפגוש פסיכולוג יצטרך להמתין למעלה משנה ומי שירצה לפגוש פסיכולוג יצטרך לשלם מאות שקלים.
“אגף השיקום ומשרד האוצר, איך אתם דואגים שעמותות כאלה שעושות עבודת קודש, הלוחמים שמגיעים לרטריטים שלהם אחת לשבוע, למפגשים שלהם, אותם לוחמים שלא רוצים להיות מוכרים מקבלים טיפול.
“לצערי אנחנו רואים שבאגף השיקום יש מחסור גדול של מטפלים ומטפלות. בנתונים שקיבלתי משר הביטחון הבנתי שכל חודש יש 1,500 פניות לאגף השיקום. ציינת את הטיפול של רופא אחד ב-3,000 פצועים. זה מצב שלא יכול להיות שנתיים אחרי מלחמה.
“מפתח התקינה בשירות הפסיכולוגי החינוכי לא שונה למעלה מ-30 שנים. אנחנו יודעים שיש מחסור גם בתקנים וזה לצד תת איוש של תקנים בערים מסוימות.
“אנחנו יודעים שמערכת ההגנה של החברה היא החוסן שלה ובשנתיים האחרונות אנחנו לא מפסיקים להעלות את הנושא של בריאות הנפש, את המעטפת הרגשית, את הכלים הרגשיים שהילדים שלנו צריכים, בעיקר אחרי ה-7 באוקטובר, לקבל גם במערכת החינוך ומיכל נגעה בזה.
“אותם לוחמים לא מכורים על ידי המערכת והם גם לא רוצים להיות מוכרים ולא רוצים לעבור את המסע הזה מול אגף השיקום כי הם חושבים שהם יכולים להשתקם.
“אין תוכנית שיקום ואין גורם מתכלל בין-משרדי שיכול לטפל מילד הקצה עד הלוחם שחוזר מהקרב. למעלה משנתיים אנחנו מדברים על זה וזה עדיין לא קרה. יש תקציבים גדולים אבל אין תקנים ואין גורם מתכלל.
“רציתי שתיתן לי טיפ בתור חבר כנסת כבר לא חדש, מה קורה במצב שמשרד הבריאות לא מעביר לך נתונים ולא מתייחס לתפקיד שלך בתור חבר כנסת וחבר ועדה כדי להיות זה שמפקח על הרשות?
“שאלה שבאה ואומרת, מאחר ואתם וגם אנחנו באותה דעה אתכם להפוך את הטיפול להיות חלק מהקהילה, איך אנחנו מעדכנים את השכר של יום אשפוז בבית מאזן כדי שבאמת יהיה כלכלי ואנחנו נראה עוד בתים מאזנים נפתחים.
“נאמר בוועדות בדיונים שקיימנו כאן שגם בפעימה הראשונה וגם בפעימה השנייה לא יוכלו לקצר את זמני ההמתנה הארוכים.
“8,000 ילדים הולכים להיכנס למערכת שהיום היא עמוסה בלמעלה משנה.
“מה שזה אומר, שאותם 8,000 ילדים או שיחכו שנה או שילכו לשוק הפרטי וישלמו הרבה מאוד כסף כדי לקבל שירות שהמדינה צריכה לתת.
“אנחנו בסופו של דבר רצינו לראות שיש באמת מספיק מטפלים, יש מספיק חדרי טיפול חדשים שמיועדים בקופות החולים לטיפול בילדים. כשלא קיבלנו את הנתונים וכשלא היה לנו ברור בכלל מה קורה, אז אנחנו רק יכולים לכעוס כי אנחנו לא עושים את העבודה שלנו ואתם לא משתפים איתנו פעולה.
“אני חושב שמעמד של חברי הכנסת חברי הוועדה, הוא גם צריך להיות שאם נכנסת רפורמה של התפתחות הילד שהיא כל כך משמעותית, אני רוצה לדעת אם היא טובה או לא טובה ואני רוצה נתונים, ומכון המחקר של הכנסת צריך נתונים וההורים צריכים נתונים, ואנחנו במשך שמונה חודשים מבקשים נתונים.
“מאחר ואתה מספר רב של שנים כאן ובעבר ניהלת את ועדת הבריאות, בתחילת הדיון אני דיברתי על זה שרפורמת התפתחות הילד, אנחנו למעלה משמונה חודשים ביקשנו נתונים ממשרד הבריאות.
“אני יודע שיש קרוב לשנה המתנה לפני הרפורמה. הוספתם 140 מטפלים. האם אנחנו נקצר את זמני ההמתנה? התשובה היא לא כי זה מה שנאמר. לא נצליח לקצר את תורי ההמתנה.
“8,000 ילדים שנכנסים עכשיו לתור של למעלה משנה והמערכת לא יודעת לקלוט אותם, אז השאלה שלי בתור חבר כנסת, הנה, אני מנצל את המעמד של השר, למה בשמונה חודשים האלה אנחנו לא מקבלים תשובות לשאלות שהורים שואלים? מתי אנחנו מקבלים אותן? דקה לפני הוועדה או שאנחנו קוראים על זה בתקשורת.
“חיילים אנחנו יודעים לשלוח לקרב; לטפל בהם הממשלה הזאת לא יודעת.
“העובדים של אגף השיקום במשרד הביטחון כבר שנים פועלים על קצה גבול היכולת שלהם. המערכת כבר לא עומדת בעומס, ואז מקימים ועדה שתבחן את המסקנות, ותבחן את הבעיות שאנחנו מדברים עליהן עוד לפני 7 באוקטובר.
“אז יש כסף, אין תקנים ואין טיפולים. אותו דבר באגף השיקום. לא צריך להמתין לתוצאות הוועדה המיוחדת, אנחנו יודעים בדיוק מה הבעיה. הבעיה היא מחסור בכוח אדם, הבעיה היא שינוי סדרי עדיפויות שלא נעשה כאן בשנתיים האלה.
“לפי ההערכות, באגף השיקום קרוב ל-1,000 פצועים ופצועות יקבלו מענה מעובד סוציאלי אחד. אדם אחד.
“אני אמרתי, ואני אחזור על זה, בשנתיים האחרונות לא נעשה דבר כדי לפתור את המצב הזה. אין התאמות מספקות בכוח האדם, לא הגדילו את מספר התקנים, והמערכת כרגע בחוסר במטפלים.
“המצב באגף השיקום של משרד הביטחון הוא מצב חירום. האגף לקראת קריסה. המערכת פועלת במשך שנים על קצה גבול היכולת שלה והמסוגלות שלה להעניק שירות חיוני לפצועי ונכי צה"ל.
“ויש מסר אחד שכל הלוחמים שם העבירו: תדברו קצת אחרת במקום הזה, כי כולכם נשמעים אותו דבר. אנחנו כבר לא יודעים מי צודק, מי טועה. כשאנחנו מסתכלים עליכם זה נשמע אותו דבר, זה נראה אותו דבר. תהיו קצת טובים יותר בשבילנו.
“כולנו מרוצים מזה שהמלחמה הסתיימה. כשמגיעים לשם אנחנו מבינים עד כמה המלחמה לא הסתיימה. יש שם עשרות פצועים, חלקם ותיקים, חלקם חדשים, והם כל יום נלחמים בהליך השיקום שלהם.
“אז בתקציב הזה לא נראה את הקיצוץ, אבל זה עוד קיצוץ כואב.
“אבל מה קורה עם אותם הורים שאין להם את הכסף ללכת לשוק הפרטי? יש להם רק אפשרות אחת: להיכנס לרשימת המתנה ולהמתין למעלה משנה כדי לתת טיפול לילד שלהם, כי אין להם כסף.
“היא אומרת שקופות החולים יפסיקו לתת החזרים על טיפולים פארה-רפואיים: קלינאית תקשורת, פסיכולוג, ריפוי ועיסוק –כל הטיפולים שקריטיים לילדים בגילים אפס עד שש. לא יקבלו החזרים.
“הוא עוד אומר שהוא מאמין שלנבחרי הציבור יש תפקיד מרכזי בהובלת השיח – שיח מאחד, אחראי, שיח מכבד, כזה שמזכיר לכולנו שאנחנו עם אחד עם גורל משותף.
“אבל הדבר המדהים שהיה לי בשיחה הזאת עם בחור שלא הכרתי, שהוא אומר לי: תדברו על הנופלים. תעזבו אותנו, אנחנו נשתקם, נחזור לחיים, אבל אלה שאיבדנו בקרב, אל תשכחו אותם.
“הוא ביקש להעביר לכולם כאן מסר, לבית המאוד חשוב הזה, זה מגיע מתוך חוויה אישית מהשטח, מתוך בקשה ותקווה, דווקא עכשיו אחרי כל כך הרבה אובדן וכאב, האחריות שלנו כחברה היא לבחור באחדות, בערבות ההדדית ובחיבור בין כל חלקי העם. זה הכוח האמיתי שלנו, והוא זה שנותן ללוחמים שלנו בשטח את הגב, את המשמעות ואת התקווה.
“הורה שיצטרך לשלוח את הילד שלו לטיפול אצל קלינאי תקשורת או לריפוי בעיסוק, יצטרך לשלם מהכיס שלו, כי הוא לא יכול להמתין שנה וחצי בתור בקופת החולים.
“עכשיו, אני בא ושואל: אנחנו יושבים בוועדה, מקיימים דיונים שעות על גבי שעות, מבטיחים לנו דברים, ובסופו של דבר היום גילינו שאנחנו תפאורה. משרד הבריאות, מישרקי, עושה מה שהוא רוצה.
“והיום בדיון אנחנו הבנו שחתמו – חתמו על זה והולכים להוריד את החזר סל ההיריון, התפתחות הילד, שזו רפורמה מקבילה, קלינאי תקשורת, רכיבה טיפולית, שחייה טיפולית, ספורט טיפולי ועוד. כל זה הולך לרדת.
“נפגשתי עם איציק סעידיאן היום לפני שהגעתי לכאן, למליאה, ותהיתי אם אני רוצה לדבר, כי לא בא לי לדבר, כי מכל מה שאנחנו מדברים כאן לא קורה באמת כלום.
“מקיימים שעות על גבי שעות דיונים בהגבלת שכר טרחה לפצועי צה"ל ופעולות האיבה. ומה האבסורד? שאף אחד לא מדבר על החלטת הממשלה – הרי זה חוק ממשלתי, הביאו אותו – אף אחד לא מדבר על זה שיש החלטת ממשלה 981, ברפורמת נפש אחת, לסיוע משפטי חינם להלומי קרב.
“בואו נתמקד במה שקיים. קיים סיוע משפטי חינם, 100 מיליון שקל נמחקו, נעלמו.
“אם השר ישראל כץ היה רוצה לקדם את הסיוע המשפטי, שאתה עובד עליו ואני מגיע לוועדות כדי לקדם אותו, הוא היה יכול לעשות את זה כמו שהוא סוגר את התחנה.
“לסגור תחנה – אפשר להתעסק בזה, מטה שלם יכול לעסוק בזה. זה תהליך. זה שעות של עבודה. רפורמת נפש אחת – דממה, צרצרים.
“העובדה שחיילים שחזרו אחרי לחימה, אחרי ימי מילואים ארוכים, צריכים לפגוש את אגף השיקום ולחכות למעלה משנה וחצי, שנתיים, כדי לפגוש פסיכיאטר, זו בושה וחרפה לממשלה הזאת. בושה וחרפה.
“עכשיו, ככל שנכנסים יותר לפרטים – אני, דרך אגב, מסכים עם כל מילה של חבר הכנסת ביסמוט בפתיח ואני רוצה להקריא את זה: אחרי שנים ארוכות של ואקום, חוסר ודאות, דחיות והבטחות שלא התממשו, לראשונה מונחת על שולחן הכנסת הצעת חוק שמציעה פתרון אמיתי לגיוס".
“- - וזה צריך להיאמר בצורה מאוד ברורה: כל צעיר חרדי וכל צעיר בריא במדינת ישראל שיכול להתגייס, צריך להתגייס לצבא – בלי אותיות קטנות, בלי מילים כמו מכסות, כמויות, התניות. מי שלא מתגייס לא יקבל שקל ממדינת ישראל.
“רוב הזמן הכיסאות כאן ריקים – גם בשעות האלה אנחנו מדברים לעצמנו – ועד שיש כאן פורום כזה גדול ואנחנו יכולים לדבר על זה שחסרים פסיכולוגים בשירות הציבורי ובשפ"ח, ואנחנו מדברים על זה שאם ילד או ילדה חלילה שולחים ידם בנפשם אנחנו נקיים על זה דיונים בוועדות וכל אחד יעלה איזה טייק יפה – אבל למוחרת אנחנו נמשיך בסדר-היום.
“ואנחנו מתעסקים כאן בצעקות מי יותר אשם, את מי העירו בבוקר, מי מימן את חמאס, מי אמר שחמאס הוא נכס. אנחנו הגענו למצב הזה בגלל הרגע שחווינו לפני מספר דקות.
“לג'ובים, למשרדי ממשלה מיותרים – יש כסף; לבריאות הנפש, למרכזי החוסן – אין כסף. מה שקורה כאן הוא תוצאה ישירה של סדר עדיפויות מעוות שפוגע בכל מי שנפגע ורוצה לטפל בעצמו.
“אני חייב לומר לחבריי חברי הכנסת, אני מסכים עם כל מילה מהפתיח של חבר הכנסת ביסמוט, אבל החוק הזה – ככל שאנחנו צוללים יותר לנתונים אנחנו מבינים שזה חוק שפוטר ציבור שלם מגיוס לצה"ל, ואנחנו צריכים לעמוד על זה שמי שלא מתגייס, לא מקבל שקל מהמדינה.
“אחרי 7 באוקטובר אנחנו באמת צריכים לבחור בלבנות חברה אמיתית ולגרום לכל חלקי האוכלוסייה, גברים בריאים, שיתגייסו כולם לשרת את המדינה.
“זה הדבר האחרון שצריך לעצור אותו. זה דבר שצריך לתקצב אותו. אנחנו יודעים שכל מי שנמצא בטיפול נפשי – אסור לעצור את התהליך.
“ואני שמח שאחרי מכתבים ופניות למשרד הבריאות הצלחתי. פעם ראשונה אני יכול להגיד בכנסת: אני, ירון לוי מבת ים, הקטן, נמוך הקומה, הצלחתי לעצור את הרפורמה להתפתחות הילד.
“בחודש מרץ נחתמו הסכמי השכר שמעלים ב-40% את שכר הפסיכולוגים במטרה להחזיר לשירות הציבורי פסיכולוגים מהמגזר הפרטי.
“בירכתי על המהלך, אבל באותה נשימה אמרתי שאם לא יפתחו תקנים חדשים, אנחנו לא נוכל לראות בשורה, לא נוכל לקצר את התורים. כי אם יש קרוב ל-600 פסיכולוגים בשירות הציבורי ולא יהיו תקנים חדשים, אז כל הכסף הזה של הסכמי השכר לא שווה כלום, כי לא יהיה למי להעביר את הכסף.
“משרד הבריאות הציג את התוכנית הלאומית לבריאות הנפש בתחילת המלחמה. חשבנו שמדובר בהצלחה גדולה, אבל שנתיים אחרי הצגת התוכנית אני יכול להגיד, לצערי, שלא מדובר בהצלחה. לא מדובר בהצלחה כי אם אחד מאיתנו או מהילדים שלנו יצטרך לפגוש פסיכולוג באחת מקופות החולים, הוא יצטרך להמתין למעלה משנה.
“אבל אני לא מחכה לתחילת השנה אני כבר עכשיו אומר: עדיין לא צורפו מטפלים ומטפלות, עדיין אין מבנים חדשים כדי לקלוט ילדים, ותורי המתנה למעלה משנה וחצי להתפתחות הילד.
“זמן המתנה ממוצע באחת מקופות החולים לפגוש פסיכולוג: שנה וחצי. מהנתונים של הסקר עולה שקופות החולים זקוקות ללמעלה מ-2,000 מטפלים. 2,000 מטפלים חסרים במערכת.
“מה הרפורמה הזאת אומרת במשפט? שהורים יפסיקו לקבל החזרים כספיים על טיפולים פרא-רפואיים – קלינאית תקשורת, ריפוי בעיסוק.
“משרד הבריאות הציג את התוכנית הלאומית לבריאות הנפש בתחילת המלחמה. חשבנו שמדובר בהצלחה גדולה, אבל שנתיים אחרי הצגת התוכנית אני יכול להגיד, לצערי, שלא מדובר בהצלחה.
“פעם ראשונה אני יכול להגיד בכנסת: אני, ירון לוי מבת ים, הקטן, נמוך הקומה, הצלחתי לעצור את הרפורמה להתפתחות הילד.
“בירכתי על המהלך, אבל באותה נשימה אמרתי שאם לא יפתחו תקנים חדשים, אנחנו לא נוכל לראות בשורה, לא נוכל לקצר את התורים.
“ואני עוד פעם שואל, את שרה במדינת ישראל, האם זה נכון לא לדחות את הרפורמה עד שנקבל את הנתונים מקופות החולים - -
“כבוד היושב-ראש, אנחנו צריכים להבין שכדי לפגוש קלינאית תקשורת, ריפוי בעיסוק, ההמתנה כיום היא חודשים רבים.
“איך מקבלים דבר כזה, רפורמה כזאת חשובה, כשאין שר, אין ועדת בריאות? האם לא נכון לדחות את הרפורמה?
“ואני אומר: רבאק, איך מכניסים רפורמה שתשפיע על מיליוני ילדים שמקבלים טיפול, שלא יוכלו לקבל החזר?