דוד ביטן
David Bitan
“כל עוד זה לא על חשבונכם אז אין בעיה. ברדיו הגאורגי הם ביקשו 400,000 ולא נתתם להם.
“לגבי חופש העיסוק אני לא חושב שיש פה עניין לחופש עיסוק. היו מכרזים. מדובר יותר בחופש הייזום ולא חופש העיסוק.
“אין לי בעיה עם הטיעון הזה אבל היועץ המשפטי שלי אמר לי שאני לא צריך לפגוע במי שיש לו זכות הארכה. יכול להיות שזה אפשרי. אני לא פוסל את זה.
“ומה עשיתם? את כל הרדיו האזורי אתם שולחים הביתה. זו העבודה. עכשיו אני מבין למה. אני שומע את הנושא הכלכלי שהוא לא בדק כלכלית דבר אבל טוען שכלכלית זה בסדר.
“עם כל הכבוד זה לא נכון ואני חושב שמשרד המשפטים גם צריך להסתכל על תכלית של תחרות. עם כל הכבוד, היום אין תחרות. יש רשת ב' ויש גלי צה"ל.
“זה בדיוק מה שאמרנו שבשנת 2031 הולכים להתפרסם מכרזים ואז הם צריכים שנתיים להתארגן. הוא לא יכול להגיש הצעה במכרז אם הוא לא יודע שיש לו משדרים.
“הכוונה בלי לפגוע בקיים היא שמחר בבוקר אתה תחליט לקחת מהתאגיד 20 תדרים במקום 33 ולפרסם מכרזים ארציים. זה נשמע לך הגיוני?
“יש ההיערכות. ההיערכות קשורה בהשגת תדרים. בלי זה אין ההיערכות. הם מחזיקים את התדרים.
“אני חושב שגם המלחמה היא תכלית ראויה כי אין הבדל בין מלחמה לקורונה אלא ההיפך.
“אנחנו צריכים לדבר על הקביעה אם יהיה מכרז מבוסס מחיר או על פרמטרים איכותיים.
“כל מנהל תחנה רוצה להצליח. כל שדרן בתוכנית רוצה להצליח יותר מאחרים. יש תחרות מובנית גם אם אלה אותם בעלים. זה לא נכון להגיד את זה.
“הם רוצים לפרסם מכרזים ולקבל כמה שיותר מהר. אלה מכרזים רק על כסף – לא על תוכן, לא על פריפריה וכולי – כדי לקבל כמה שיותר כסף. אני חושב שזה לא השיקול היחידי שצריך להיות ולכן אני נותן ארכה עד 2033.
“יש לי מחלוקת עם משרד האוצר, התקשורת והמשפטים מהסיבה הפשוטה. אני רוצה קודם כול ליישר קו. יישור הקו הוא בעייתי במובן הזה שעד 2030 לערך רוב החברות לפי החוק הקיים שהועבר בממשלה הקודמת - - - בחוק יש אנשים שמגיעים עד 2030 ויש אנשים שמגיעים עד 2036.
“זה בדיוק העניין שהמכרז יוצא בשנת 2031 ואז שנתיים להתארגן. בשנתיים האלה הוא ממשיך לשדר. אתה לא מפסיק את הרדיו האזורי לגמרי. לכן לא מדובר בשבע שנים אלא זו שנה אחת.
“אם בעתיד אפשר עם פחות, תביאו תיקון לחוק. כרגע זה שישה. למה? כי אני רוצה תחרות אמיתית. אני רוצה שיהיו לפחות שתי תחנות.
“בגלל המלחמה הוספתי עוד שנתיים כי אתה שומע שהם לא קיבלו פיצוי במלחמה.
“נדון גם על מתווה המרה שיקבע פרמטרים למעבר מזיכיון לרישיון.
“בגלל שזה מוגבל אתם לא יכולים לתת את זה למישהו אחר שהוא היום מחזיק את - - - אני רוצה לתת את המשאב המוגבל למישהו אחר.
“גם אם משרד המשפטים רוצה להגיד שיגיד. עם כל הכבוד, האוצר לא קובע בעניין הזה.
“אתם באתם – אתם, אתם – בטיעונים אחרים ואמרתם ששוק הפרסום, בגלל שנכנס גוגל ועוד גורמים, פגעו בתקשורת הישראלית. זאת בגלל הנושא של הפרסום. פתאום אני מבין שהפרסום לא חשוב.
“הוצאנו את השר מהדבר הזה ואמרנו שהרשות השנייה שהיא כביכול גוף מקצועי תעשה את זה.
“הבעיה, עם כל הכבוד לתאגיד ולכם, היא התחרות. אין היום תחרות לתאגיד ברשתות הארציות. יש באזורי אבל אין בארצי.
“כרגע אנחנו מדברים על פרסום מכרזים ארציים. אנחנו מדברים על זה.
“עד 2030 יש להם גם כך. אז נותנים עוד שנתיים כולל התארגנות. עושים רעש מכל דבר.
“כאשר אתה מפרסם הקלה ואלה שליד יכולים להתנגד. הוועדה היא זו שמחליטה.
“המועצה מפרסמת מכרזים. היא לא יכולה לפרסם מכרז אם אין תדר. איך היא תפרסם מכרז? אם אין תדר היא לא יכולה לפרסם.
“כמו שבטלוויזיה יש תחנות נוספות שמתחרות בתאגיד, צריך גם שיהיו רשתות רדיו ארציות שיכולות להתחרות בתאגיד ובגלי צה"ל ששניהם ציבוריים. יש עילה, משמעות ותכלית לפרסם מכרזים ארציים.
“על מנת שתהיה תחרות הן צריכות להתקיים. אי אפשר לעשות תחרות כאשר מקימים שתיים חדשות וסוגרים אותן.
“גם לאור ההמלצות של היועץ המשפטי אני אמרתי שלא ניתן ארכה בלי רפורמה וזו הרפורמה שאנחנו עושים. זה הכול.
“כל הרעיון בחוק הזה שהוא מאפשר לרשות השנייה לפרסם מכרז ארצי. זה דבר שלא קיים היום.
“בשנת 2030 כל התדרים כולל של התאגיד חוזרים לרשות השנייה והם יחליטו מה לעשות. אי אפשר ליהנות מכל העולמות.
“המכרז היה בסכום 250 מיליון. מישהו זכה. הוא צריך להשקיע אבל הוא זנח את המכרז. אתם לא משקיעים. איפה שאתה צריכים להשקיע אתם מטילים אגרות על הציבור ומשקיעים. לא האוצר ולא אתם שמים שקל.
“מה שכן, בעוד חמש שנים יצטרכו לשחרר חלק מהתדרים אם הדבר אפשרי. ברור שאם הדבר לא אפשרי, אי אפשר לפרסם מכרז ארצי.
“האוצר לא מבין שזה משהו ייחודי. הוא לא מבין. יש דברים שאתה חייב לתת פיצוי ייחודי. אם לא נותנים אז אנחנו נותנים את זה בדרך אחרת.
“יש את האפשרות לפרסם מכרז ארצי בתדרים משוחררים שהם לא קיימים. עזבי לרגע את מה שתפוס. שם אני לא יכול לפרסם כי אין לי תדר ולכן אנחנו חייבים לשחרר תדרים.
“אני לא מתייחס להפסד. אני מתייחס לנושא המלחמה. כמו שהכנסת נתנה בתקופת הקורונה ארכה בעקבות הדבר הזה - - - הכנסת החליטה שזו תכלית ראויה.
“אם אתה לא בחנת, אתה לא יכול לדבר על זה, בסדר? אתה לא יכול לדבר על זה. אתה לא יכול להגיד לי את זה בוועדה אם לא בחנת את זה. בתור מה אתה אומר את זה? בתור מה? אתה מומחה לרדיו? אתה מומחה כלכלי ולא לרדיו.
“קח לדוגמה את הרפורמה של בדיקות הטסט. הם נותנים הנחה של 100 שקל והם אומרים רפורמה. אמרתי להם תבטלו את התשלום של האגרה. הם אמרו מה פתאום? הדבר גורם נזק למדינה. איפה הרפורמה?
“הכנסנו בדברי ההסבר שבעת הכנת בהצעת החוק לקריאה שנייה ושלישית תידון ועדת הכלכלה של הכנסת בין השאר בנושא אלה: זמינותם של תדרים לשם יישום הוראות התיקון המוצע; תקופת תוקפם של הזיכיונות הקיימים לפי הוראות סעיף 35(ד) המוצע; קביעת תנאי סף לקבל רישיון לשידורי רדיו אנלוגי חלף הסמכת המועצה לקבוע תנאים כאמור בכללים; בחינת האפשרות של המועצה לפרסם מרכז לשידור רדיו אנלוגי בטכנולוגיית AM באופן מיידי; קביעת תנאים מקדימים שבהתקיימם יפורסם מכרז ראשון לשידורי רדיו אנלוגי לפי סעיף 80ו המוצע, ובכלל זה בחינת ההיתכנות הכלכלית לקיום שידורי רדיו מסחרי אנלוגי בכיסוי ארצי או ללא הגבלה גאוגרפית.
“אתה שוכח שבנוסח הראשון שהפצנו הייתה גם בדיקה כלכלית ואתם ביקשתם לבטל את זה.
“דוח כספי של מי? שלך? של התחנות שלך? הם לא קיבלו פיצויים. לא מגיעה להם ארכה בגלל הדבר הזה?
“אתה תפרסם איזה מכרז שאתה רוצה - - - לא אתה. עם כל הכבוד, אתה משרד התקשורת. הרשות השנייה יפרסמו.
“תראו איזה ויכוח יש על התדרים. אני נותן זמן לשחרר תדרים. אני נותן זמן לבדוק את הצורך בשחרור התדרים ומה הפגיעה שלהם. צריכים לתת תקופת זמן וליישר את הקו.
“אני חושב שסביר מאוד לתת עד 2033. זו דעתי ואמרתי את הנימוקים. נסיים את העניין הזה.
“מי שטוען טענה לגבי איך הפגיעה צריכה להיות - - - אין לנו כוונה שתהיה פגיעה אבל ברור שאנחנו לא מתכוונים לקבוע את המילה חסימה.
“קודם כול, הצעת החוק זו מדברת על זה שעד שנת 2033 לא יהיו מכרזים ארציים. אם יהיו מכרזים ארציים יתחילו לעבוד עליהם שנתיים לפני.
“מה אתם מתכוונים לפרסם במכרז? אתם מתכוונים לפרסם מכרז שבו תהיה להם חובה לשדר באופן מיידי או תוך תקופת זמן קצרה או שאם אתה זוכה במכרז אז קח שנתיים, שלוש להביא את המשדרים וכל הדברים.
“אדוני, תן לו סובסידיה. אתה צריך לתת סובסידיה. תגיד תודה שהוא משדר באילת בכלל. על מה אתה מדבר.
“קודם כול, מי שדאג שהמשאב הזה יהיה מוגבל היא המדינה וחוק התאגיד.
“אני לא חוסם כי יש תחרות בין 17 התחרות. אני לא חוסם תחרות. אני חוסם שחקנים חדשים אבל לא את התחרות.
“הם צריכים להיערך בתקנות כפי שאנחנו נציג עוד מעט. ייקח שנתיים להיערך לתקנות.
“רוצים להשקיע בתשתית מים אז מעלים את מחיר המים, רוצים להשקיע בחשמל אז מעלים.
“לפני שנכנסים לזה אני רוצה שתגידו לי מה היה בפגישה מכיוון שהטענה שלהם הייתה שאין להם תדרים לתת ואתם אמרתם שיש להם. בואו נבחן את העניין, בבקשה, שמילה.
“האוצר רוצה מכרזים לפי כסף והוא רוצה כמה שיותר מהר לפרסם אותם כדי שייכנס כסף למדינה.
“הכוונה שלנו היא לא לפרסם מכרז ולדאוג שרשת ב' או גלי צה"ל לא יהיו. אנחנו צריכים תחרות. התחרות אומרת שהם גם צריכים להתקיים כדי להתחרות בחדשים.
“הכול נהיה משק סגור. הכול. חשמל, מים וגם בגז רוצים לעשות משק סגור. האוצר כבר לא משקיע כולם. הדבר היחיד שהוא משקיע הוא ביטחון, משטרה, משפט ותחבורה. אלה ההשקעות. כל השאר הם על חשבון המשק הסגור.
“לא משנה, אז תביאו לנו תקנות. אבל צריכים לסכם בדיוק את המתווה. אתם מדברים, מדברים, מדברים – אבל אין מתווה. אם משרד האוצר כבר מסכים, אז אנחנו כבר בשלב הרבה יותר מתקדם, אין בעיה.
“אני מציע, תקבלו את המתווה, תצהירו לפרוטוקול שזה הסיכום, ותגידו שזה כפוף לתיקון חקיקה שייעשה מיד אחרי הבחירות או משהו.
“תוך 10 ימים נעשה ישיבה. עד אז שהמתווה יסתיים, ותודיעי לנו אם צריך תיקון תקנות. אני מבקש שאיתי יבדוק את חוות הדעת עם התקנה וגם ייתן לנו התייחסות לעניין הזה.
“תקבעי דיון לעוד שבועיים. עד אז אני מבקש שתסיימו את המתווה המוסכם. אם צריך לתקן את התקנה כתוצאה מכך, רק חוה קובעת, עם כל הכבוד.
“תקשיבי טוב, אנחנו לא נסכים בשום פנים ואופן שאתם תשבו במוקד ותטילו קנסות על כל התושבים בחניה שלהם.
“נתב"ג אין לי בעיה, בסדר. למה? כי נתב"ג זה מתחם סגור, בניגוד לעיריות שזה משהו פתוח.
“איפה כתוב פה הנושא של המצלמות? איפה כתוב? בדברי ההסבר? דברי ההסבר הם לא חוק.
“בדרך כלל, היום, אם מישהו מצלצל למוקד, בא פקח, רואה באמת שיש בעיה, אז הוא נותן דוח. אני לא מוכן שזה יהיה במצלמות. אין מצב.
“דרך אגב, עוד לא ראיתי החלטה כזאת של ועדת שרים. לא הייתה. קודמו בהסכמת משרד התחבורה, המשפטים, האוצר, הביטחון הלאומי והפנים. זה כאילו לא החלטתם כלום, ממש.
“תביאו לי נוסח, נוסח שמניח את הדעת, שאני יכול לדון לגביו, כי הצעת החוק הפרטית היא לא מושלמת במובנים האלה שאתם אומרים.
“אז הינה הסיוע – שביום חמישי אני עושה דיון. אם אתם תביאו לי נוסח מוסכם, וגם היועצים שלי צריכים להסכים לזה, אז אין שום בעיה, נעשה דיון וננסה לגמור את זה, ואני מקווה שנצליח להעביר את זה גם בשנייה ושלישית אם אתם תביאו – כי הנוסח המוסכם שאתם מציעים, עם התיקונים שלנו, זה כמעט נוסח מוכן לשנייה ושלישית גם כן.
“אם כבר מדברים על הגנת הפרטיות. המצלמות האלה יכולות לצלם כל מיני דברים. מה קורה עם זה?
“אם אתם תעשו את זה, אפילו תוך יומיים-שלושה, אני מבטיח לכם. היום יום שני. ביום חמישי בבוקר אני אעשה דיון, אין בעיה. תעשו את זה. תעשו את זה. תלוי בכם.
“מה שאני מציע, אפשר לתקן את החוק, לעשות חוק, ואם רוצים, אחר כך לעשות תיקונים בחקיקה. יעשו את זה בקדנציה הבאה, לפי מה שצריך, אבל הבסיס יהיה.
“כרגע, אם אתם רוצים החוק הזה, כי זה חשוב לתאונות הדרכים. לא החניה, היא לא חשובה לתאונות הדרכים, היא חשובה לכיס של העירייה, זה הכול. תאונות דרכים – אני מוכן לעשות תיקון שקשור לתאונות דרכים. לא להכנסות העירוניות מחניה.
“ברור שהעיריות רוצות שהחניה תהיה בפנים. מה ההשפעה של זה על הנושא של התאונות דרכים? שום השפעה. אז אל תספרו לי סיפורים.
“מה גם שאני לא מוכן בשום פנים ואופן, לאור זה שאנחנו יודעים שאנשים באים לחנות בערב, אין תמיד חניה. חונים בכל מקום, העיקר לעלות הביתה. ועכשיו יישבו במוקד ויתנו להם קנסות? לזה אני לא מוכן בשום פנים ואופן. זה לא יהיה במשמרת שלי.
“בואו, תחליטו כולם, איך אתם מכמתים את התקנון הזה והם מכמתים את ההסכמות האלה שהם כתבו פה על מנת שאנחנו נוכל להילחם בתאונות דרכים. כל אחד צריך לתרום את שלו, גם התקנון צריך לתרום את שלו, זה הכול.
“צריך לתת להם זמן, לממשלה, לשבת על זה. מה את רוצה, שאני אתן להם שעתיים לשבת על זה? נותן להם יומיים – שני, שלישי ורביעי בבוקר. עד אז יביאו לנו נוסח.
“השלטון המקומי, עם כל הכבוד, יכול לעשות מה שהוא רוצה. הנושא של חניה – זה לא יקרה, לא כשאני יושב-ראש.
“רבותיי, אם זה תיקון רחב, אין לי זמן לעשות אותו, אין לי, כי יש בחירות. אז אם אתם רוצים תיקון יותר קליל, אני מוכן לעשות אותו. אבל אם אתם תתחילו עכשיו להרחיב לי את העניין למקומות בעייתיים, אני לא הולך לתקן פה עכשיו את כל הדבר הזה.
“רבותיי, אין מה לעשות, אין לנו זמן אחר. גם הלחץ שאני מפעיל עליהם, הם צריכים ביומיים לסיים את העניין. יומיים. יסיימו – על הכיפאק. לא יסיימו – לא יהיה.
“אני אשכנע את יושב-ראש הקואליציה להכניס את זה לסדר היום כמה שיותר מהר ונגמור עם זה. אבל אתם, אם אתם לא תעשו, אז אתם אשמים בעניין הזה, לא אנחנו.
“אבל אני לא חייב להסכים לו. אחר כך אני יכול לתקן גם את הנוסח המתואם, וזאת הסמכות של הכנסת.
“השיטה הזאת שאתם כותבים הסכמות, הסכמות, זה סתם אתם מעבירים חוק טרומית, כדי להגיד: העברנו טרומית, חבר הכנסת מבסוט. תכלס לא ייצא מזה כלום, נואם עשר דקות במליאה.
“כל מה שקשור לאדום לבן – הם יגידו שזאת עבירת תנועה. אני לא רוצה לתת פה פתח לעיריות.
“גם יהיה חוזה ותנאים מיוחדים שיאפשרו לכם דחייה של חמש שנים לשינוי תב"ע ולהוצאת היתרים כדין. בחמש שנים האלה לא תהיה הריסה של המבנים. הנכון או לא?
“חמש שנים להוציא היתרים. לא לסדר את התב"ע. זאת אומרת, אתה צריך להגיש את התב"ע תוך חצי שנה. אתה אומר שהכול מוכן, לא? תוך חצי שנה.
“האם אתם בחוזה חכירה התיירותי, מכיוון שהם צריכים לעשות גם עדכון תב"ע, אם ייקח זמן, אתם תיתנו להם את הזמן, או שתגידו להם אחרי כמה שנים: לא עמדתם בהסכם?
“לעבור תהליך במחוזי, אחר כך לעבור בוועדה המקומית תהליך של אישור היתר. ובזה נגמר הסיפור. חוזה ייחתם להם. אין בעיה.
“אם אין בעיה, אז לא בעיה לאשר את זה. אם יש בעיה של שמורות טבע, אתם בבעיה.
“אז בעניין הזה יתנו לכם חמש שנים על מנת לעשות שינוי תב"ע כדי לקבל היתרים. בינתיים, אתם לא תהרסו. הם יצהירו על זה, ובזה נסיים את העניין.
“שאם אחרי שנתיים לא נחתמו הסכמים, ההסכמים בטלים גם מול עיריית ירושלים, לא רק מול העמותה. הכול מבוטל.
“אתם צריכים לתת לראש העיר ולמועצת העיר, להחליט לתושבים שלהם. אם יש להם תקציב, מה אתם מתערבים להם?
“אפשר לגמור, הבעיה היחידה שלנו זו ראשי הערים שלא מסתדרים ביניהם. הכול עניין של אגו לצערי הרב. יהיה רוב, לא יהיה רוב, כל מיני קשקושים כאלה. במהות אתם צריכים לדעת להסתדר ביניכם, לצערי הרב.
“הם יכולים לחתום על צו ויבוא לוועדת הכלכלה וועדת הכלכלה צריכה לשמוע את השיקולים האלה? צריכה משהו שיהיה, שתהיה סיבה מיוחדת.
“שינויים משמעותיים. מחר בבוקר אתם פתאום תתנו מכה רצינית לתושבים כי יש לכם סמכות.
“אתם יכולים לגרוע, כמובן עם כל התהליך, בשני תנאים. א', הקמת רשות אחרת, זה שיקול תחבורתי, אתה אומר, וחוסר שיתוף פעולה. בעיות של שיתוף פעולה בתוך המסגרת שפוגע בתפקוד של המטרופולין. אלה שני הדברים שלדעתי הם הגיוניים.
“ואתם תתחייבו לנו שאתם לא תעשו שינויים בשכר ובתנאים תנצלו את תקופת המעבר לאורך החוק הזה.
“אני שואל משפטית עכשיו. עבר לגוף אחר, ההסכמים איתם בטלים או נשארים? תסביר לי, אף אחד לא עונה לי על זה.
“תכתוב שכל שינוי בתנאים ממועד הפרסום עד למועד המעבר, יאושר על ידי הממונה על השכר, ואדע שזה נעול.
“אני לא רוצה שהם ישנו להם את התנאים, זו הבעיה שלי. אנשים עוזרים. זה לא פייר. לזה לא פייר ולזה לא פייר. אני רוצה לדאוג גם למדינה וגם לעובדים.
“עכשיו אני מבין למה לא הכנסתם אותם לחוק מלכתחילה. לא רציתם להסתבך עם ההסכמים שלכם.
“פה הם הולכים על המחשוב הישן, עושים לו התאמה ומסתיים. הם לא צריכים זמן רב.
“לגבי אגרות, אני לא מוכן שהאגרות לא יהיו באישור השר.
“זה קשור לחניה. כל דבר עושים סיפור. זה לא נושא חדש ולא כלום. זה קשור בדיוק לחניה. מה יש פה? אתם משגעים אותי. לא חבל לעשות תהליך, חקיקה, שנתיים. על מה?
“אנחנו רוצים רצף גאוגרפי. אי אפשר לצרף אנשים רק בשביל השיתוף פעולה.
“אנחנו רק רצינו בחוק, שלא ישכחו אותה במקרים מסוימים. אם זה מפריע לה, ברור שהיא תדבר והיא תשלח מכתבים ותגיש בקשות. אי אפשר יהיה להתעלם ממנה.
“יש לו הסכם לחמש שנים. לא יגיעו להסכם, אתה אומר לי המטרופולין ייכנס. איך הוא ייכנס אם ההפעלה היא שלהם לפי הסכם משרד התחבורה? תסביר לי.
“אתה לא יכול לגרוע. מה עשינו? זה לא רציני. עכשיו אני הכנסתי את ראשון, אתה גורע אותה אחרי חודש. זה נשמע לך? בגלל שתל-אביב הפעילו עליך לחץ.
“מה גם שיש פה בעיה של ניגוד עניינים. עברתי עליה, אמרתי עזוב את זה, רק כדי להעביר את החוק.
“הנושא של תפיסת שטח חקלאי, היום אין הרשעה בחוק. שאפשר יהיה לתפוס, אנחנו נצמצם את התנאים על מנת לאפשר לראשי ערים משיקולים תחבורתיים, חניונים, כדי ליצור מצב.
“כל מה שקשור למטרופולין זה יעבור מפה לפה. נכתוב שאם תוך שנתיים אין הסכם כולל עם המטרופולין, היא תוכל להמשיך לפעול ללא קשר.
“מה שמעניין אותכם זה שמנהל האגף שלך יהיה היושב-ראש, זה מה שמעניין אותכם? לא מעניין אותכם להעביר את החוק הזה? אתם כמו מהאו"ם, יושבים בצד.
“זה שיש מכרז זה לא אומר שהסכום יכול להיות לא סביר. במכרז אמרו 1,000 שקלים. בפועל זה צריך לעלות 400 שקלים.
“שאם מדובר ברשות מקומית שהיא לא חלק מהמטרופולין וזה עובר אצלה בשטח הגאוגרפי, היא תוכל להשמיע טענות.
“פנו אליי גם מאזור חיפה, שמצאו את כל האשכול שלהם. לא הסכמתי כמובן. אמרתי להם, אני מוכן לצרף רק את זבולון ואת רכסים בלבד.
“למה ברשות מקומית, אם פקיד עושה טעות, מתרשל, אפשר להשית עליו נזק? לפי החלטת שר הפנים.
“רק יעדי שירות. שיקבע על הכול, למה אני צריך רק יעדי שירות? אם חובה, חובה על הכול. למה רק יעדי שירות?
“הגעתי להסכם אתמול עם ראש עיריית קריית אתא וגם ראש עיריית ביאליק, שנצרף עכשיו שתי ערים בלבד, מועצה אזורית זבולון ורכסים. בנוסף לזה, יש בחוק הליך של צירוף ערים נוספות.
“אני רוצה להכניס את התיקון העקיף הזה לקראת הדיון הבא. אנחנו נשב על ניסוח. אני אצמצם את הסמכות הזו, אין בעיה.
“ראשי ערים יש להם תוכנית, יש קרקע צמודה. רק צמוד דופן או 100 מטרים מרחק. הוא יכול לתפוס את זה לתקופה קצובה כדי שתהיה לו חניה לפרויקט.
“מה זה עוברים? יגידו להם תעברו ואנחנו נוריד לכם את השכר בחצי?
“אנחנו רוצים שיהיה קשר גאוגרפי, לא סתם בגלל שהרשות שייכת. המטרופולין שלך לא קשור למטרופולין הזה. זה מטרופולין תחבורה ציבורית.
“שנה וחצי יהיה נציג של המשרד. אמרתם להעביר מקל, תעבירו את המקל שנה וחצי, לא צריכים להעביר את המקל הזה 20 שנים. שנה אחת יהיה זמיר ואחר כך יבחרו מי שיבחרו ואני פה עשיתי את שני הקצוות, פתרתי את שתי הבעיות.
“אנחנו נכתוב 350,000, בסדר? ראשון וכולי עברו את ה-300,000 מזמן. אתה תראה תיקון לעניין הזה. לפי משרד הפנים יהיה תיקון ויתקנו את זה גם במרשם האוכלוסין. להכניס 350,000 ולכתוב ששלושת הערים הגדולות, לציין אותן, ירושלים, תל אביב, חיפה, לא חל עליהן הסעיף הזה.
“מי שהציל את המצב זו עיריית תל-אביב. עיריית תל-אביב בחניונים שלה, לא שינתה את המחיר.
“שר אוצר הודיע שהוא רוצה לבטל את החוק ולא עשה שום דבר על מנת לבטל את החוק. אנחנו מבטלים את זה פה, מנצלים את ההזדמנות.
“לדוגמה, אנחנו כשהקמנו בעיריית ראשון תאגיד מים, העובדים שהיו באגף המים אצלנו, העברנו אותם לחברה עם הסכם. עם ועד העובדים. מי שלא רצה לעבור, השארנו אותו בעירייה. אצלכם אין דבר כזה, אתה לא יכול להשאיר אותו, אתה מפסיד את הפעילות.
“אני לא רוצה שהנושא הזה יהיה לפי החלטה פוליטית. קחו שני תנאים שעל זה לא צריך להיות ויכוח, או הקמת רשות אחרת, שזה נושא תחבורתי או בעיות בשיתוף פעולה שגורמים לכך שהמטרופולין לא מתפקד או משהו כזה.
“אני רוצה שיהיה, ששר הפנים, אם זה לא יהיה סביר, הוא יוכל לבטל או לתקן את זה אחרי בדיקה. שלא הוא צריך לאשר, ואם יש טענה על אי סבירות או הוצאה מוגזמת, שהוא יוכל להתערב.
“אתם מסכימים לדבר כזה, שרק בעוד שנתיים תתחילו לפעול?
“למה אתה צריך לחייב את ראשי הרשויות לחייב את התושבים? מילא, עיר שרוצה, אתה נותן לעיר סמכות. רוצה כך, רוצה כך. למה זה צריך לבוא מלמעלה?
“גם בנושא, אני לא מבין מה הבעיה עם משמר הכנסת. אני אדבר איתה על זה. לא הולכים בהורדת ידיים. היא טועה פה, אין שום בעיה לעשות את זה.
“לא מוכנים לפיצוי שהמוניות רוצות. אין בסיס למשא ומתן. העברנו ראשונה וכתבנו שהנושא הזה יוסדר בשנייה ושלישית.
“זה ראוי שבמקרה הזה הם יכולים לתפוס שטח חקלאי צמוד דופן, 100 מטרים הפרש מפרויקט שיש שם מגורים או תעשיה, או משהו.
“זה נוגע ועוד איך, מדובר פה על חניות. יש סעיף שמדובר על חניות. למה צריך כל דבר לעשות שלוש שנים אם אפשר לצמצם?
“הכוונה שיהיה נימוק מיוחד, לא סתם. נימוק ללכת נגד הרשות.
“אנחנו אומרים, תעבירי את הסמכויות. אם את לא מעבירה אין טעם להקים עכשיו את התאגיד הזה.
“סך הכול צריך להעביר את המקל. ראש עיריית ירושלים זו עיר גדולה עם עובדים מקצועיים רבים מאוד שיכולים לעשות את העבודה ולעזור לכם. עיריית תל אביב, רמת גן, ראשון. כל הערים הגדולות האלה, יש להן כוח אדם מקצועי, הן יכולות לעזור ולעשות.
“בינתיים משרד התחבורה מתעקש להיות שם המנהל. בשביל מה כל הסיפורים האלה? אנחנו משחררים את הערים האלה מצד אחד. מצד שני כותבים מספר שלא יהיו אי הבנות וסיימנו את הסיפור הזה.
“לא, יש פה הקלות ברגולציה, זה נכון, אבל לא כמו באירופה. לא כמו באירופה. רואים את זה.
“הגבלתי פה את סמכות השר לעשות את החלופי. החלופי – הוא אם אין או אם צריך לעשות התאמות מיוחדות. זה החלופי. לא על כל דבר ועניין.
“איגור, מה שצריך להיות כתוב פה זה דבר מאוד פשוט, או שהאסדרה האירופית או האמריקאית או האסדרה הישראלית. אם אין, אז יהיה חלופי.
“אם יש מסננת של השר, תהיה גם מסננת של הכנסת. אתם עושים שימוע ציבורי לדבר הזה?
“אני רוצה שתגדירו מה זה חלופי. זה לא יכול להישאר באוויר.
“ההסכם עם האמריקאים תכלס לא נותן לנו הרבה, ממש לא. זה לא משפיע על הרגולציה ולא משפיע על יוקר המחיה, זה רק לקבע מה שקיים היום.
“יש משהו במה שהם אומרים, איגור, אם אתה מצפה שבפרויקט לאומי, נגיד בתחום הגז, אתה תעשה צו של 100 עמודים על כל פיפס, זה גם כן לא צריך להיות ככה.
“רבותיי, בפרויקטים לאומיים יש כמה אופציות. אופציה אחת – תקן אירופי. אופציה שנייה – תקן ישראלי. אופציה שלישית – תקן אמריקאי. אופציה רביעית – זה אם אין התאמה לסוג הפרויקט בתקנים, אז יהיה תחלופי כדי להתאים את זה לפרויקט, זה הכול.
“יכולנו לעשות סעיף אחד, שהתקן האמריקאי הוא חלופה לתקן הישראלי – ובזה נגמר החוק. לא צריכים יותר מזה. כל הסעיפים האלה הם יפים, אבל תכלס הם לא פותרים את הבעיה.
“אין לנו קבלנים שלנו שיכולים לעשות את זה? לא מבין את העניין הזה.
“פה לא, פה אתה יכול לייבא, לפי החוק הזה, רק מה שמיוצר בארצות הברית, גם אם הוא נמכר בארצות הברית.
“אם ככה, למה צריכים את השר? נכתוב שכל הפניה מאושרת מראש, בלי לבדוק אותה. זה מה שאת אומרת. למה את צריכה לשים את המסננת של השר?
“אפשר לדון בבקשות גם לאחר המועד, מטעמים מיוחדים שיירשמו. לא סתם כל אחד יכול להגיש כל בקשה. יש לוחות זמנים, צריך לעמוד בזה. אבל אם יש נסיבות מיוחדות, אין לי בעיה.
“זה לא רק על הקמה. מילא על הקמה, אני מבין. אבל תחזוקה, מה? לא צריכה להיות תחזוקה?
“כשזה צריך להגיע לוועדת הכלכלה, אתם יותר שמים לב למה שקורה. ככה זה בחיים. יש עוד מסננת, ואתם מתבייתים בצורה שונה. אי-אפשר להשאיר את זה רק למשרד, זה לא הגיוני.
“גשר אין בעיה, עזוב, אני מתייחס לפרויקטים רציניים, ששם יש משהו ייחודי, לא תמיד התקנים תופסים, ולכן פה צריך איזושהי התאמה, התאמות בעניין הזה.
“אבל אם התקנים האלה לא מתאימים לפרויקט – גם יהיה חלופי, זה הכול, תוסיפו גם את זה. יכול להיות שיש משהו ייחודי בפרויקט שצריך להתאים אותו.
“יש משמעות, כשאתם מביאים לוועדה, אתם מכינים את עצמכם אחרת, אתם מקשיבים לציבור אחרת, כי אתם יודעים שהם יבואו לפה ויגידו את הדברים גם כן.
“יש דברים לאומיים מאוד ששם באמת זה פרויקטים גדולים, שצריך להתחשב. אבל לא על כל שטות. מה, על כביש אני צריך להחריג את זה?
“חניון לילה. תגידו, אתם רציניים? מה זה הדבר הזה? אני לא מבין.
“השינוי הוא שלא צריכים את התקן הישראלי, אלא מספיק שזה מיוצר בארצות הברית.
“אם יש תקן אמריקאי – הוא חל. לא שעכשיו ימציאו לי חלופי על כל מיני דברים. רק אם אין, אז עושים את החלופי, או שצריך לעשות התאמות מסוימת.
“- - כי אם זה מעכב לי פרויקטים לאומיים, זה לא טוב.
“גם היום אנחנו מביאים מוצר שמיוצר בארצות הברית. אבל אם בארצות הברית הוא נמכר והוא עובר את התקן האמריקאי, למה אני לא יכול להביא אותו, כמו באירופה? מה ההיגיון פה? איזה שינוי עשינו פה? לא עשינו שום שינוי.
“אתה מביא את הפרויקט, אתה מביא את מה שאתה רוצה לעשות – ומי יאשר לך את זה? אף אחד?
“אתה רוצה לעשות פרויקט לאומי, ואתה רוצה לעשות את זה בלי בדיקות? אני לא מבין את זה, עם כל הכבוד לאמריקה. אתה לא עושה את הפרויקט כרגע בווירג'יניה. אתה עושה אותו בישראל.
“זה אומר שבמתקנים לאומיים, בפרויקט עם תשתית לאומית, אם אין תקן מתאים אירופי, ישראלי או אמריקאי, אז יהיה את החלופי. עד כאן זה מוסכם עליכם?
“אם אתם לא עומדים, וזה מאוד חשוב למדינת ישראל, מה אומר לי השר? זה מיליארדים של כסף, נכון? אז תשימו את העובדים הנכונים כדי שזה יזוז.
“אמרתי, אם יש אסדרה אמריקאית – תופס. אם יש אסדרה אירופית – תופס. אם יש אסדרה ישראלית – תופס. ואם אין – אז יהיה את החלופי.
“משרד הבריאות לא נמצא בירח. הוא חלק מהמדינה וצריך לעשות את העבודה שלו.
“היום, כשיש בית משפט, עשינו את החוק הזה גם בגלל שאנשים מנצלים את העומס שיש בבית המשפט, מגישים בקשה להישפט, בינתיים עוברת שנה, הכול מתבטל, ואלה שמגיעים לבית המשפט, המערכת, בגלל העומס, סוגרת איתם עסקאות טיעון בלי ניקוד.
“מכיוון שהנחתם אצלי נוסח, אני רשאי לתקן אותו ולעשות שימוע ציבורי כאן. אין פה פגיעה בהנחיות היועץ המשפטי. כנ"ל כשאני מתקן חקיקה. אני לא עוצר את התיקון עד שתעברו את ההליך הזה.
“אי-אפשר לבוא ולהעמיס על אנשים ניקוד מפה עד השמיים, ולא לתת הקלה בצידו. ואפילו כתבתם למה.
“כמה זמן אתם צריכים כדי להביא לי את התקנות, אחרי שמנכ"ל משרד המשפטים אמר לי שהם ישתפו פעולה ולא תהיה בעיה? תגידו לי.
“למה המנכ"ל שלך כותב לי אחר כך מכתב שאומר: אנחנו לא רוצים לעמוד בהתחייבות, כי אם אנחנו נעמוד בה, זה יפגע בתאונות הדרכים. זה מתייחס יותר לנהגים הנורמטיביים, ואת כתבת את זה בעצמך. מה זה שייך לתאונות הדרכים?
“הינה, דוגמה לכך שטענתם לפגיעה בתאונות הדרכים, העברנו את זה מהר ושנה זה לא עובר במליאה. שנה, מכל מיני סיבות. אז איפה אתם? איפה משרד התחבורה? איפה המשרד לביטחון לאומי? איפה?
“משטרת ישראל, בגלל הוויכוח הזה הם לא מביאים את התקנות. מה הקשר? מה הקשר להחמרות? זה קשור להחמרות? זה לא קשור להחמרות.
“ההנחיות של היועצת המשפטית לא תוספות, ומכיוון שהנחתם את זה, אני יכול לתקן את התקנות הקיימות ולעשות שימוע ציבורי בוועדה. לפי דעתי, אין עם זה בעיה. לכן, אם שיטת הניקוד כבר מוכנה, ודיברתי עם המנכ"ל, תעשו סריקה ותעבירו למנכ"ל. לדעתי, אפשר תוך שבוע לסיים את העניין הזה.
“"אנו סבורים שצעדים אלו במצטבר יובילו לצבירת נקודות פחותה, במיוחד אצל נהגים שהעבירות שהם מבצעים רק מועטות וקלות יחסית, כך שאם תתממש התחזית לאכיפה רבה" – וזאת בדיוק הבעיה של החוק הזה – "במעבר לעולם ההפרות המינהליות לגבי נהגים נורמטיביים יחסית, לא תיווצר הכבדה יתרה במסגרת שיטת הניקוד".
“אני רק דבר אחד יודע, שההתחייבות של השר והמנכ"ל הזה, לא תופסת. לא תופסת. סתם, מדברים באוויר.
“לצערי הרב, משרד התחבורה לא עומד בהבטחות. לא עומד. עכשיו אנחנו עומדים במצב אני לא האמנתי לכם בחקיקת החוק, ואמרתם לי: תסכים להתחייבות, אבל הכנסתי את זה בתוך החוק על מנת לראות שההתחייבות הזאת תתקיים.
“כלומר, אם יש אותו סוג עבירות, הולכים על הגבוה ביותר ולא צוברים. הסכמתם לזה, וזה גם הגיוני. קיבלתי עכשיו שלושה סוגים,: 4, 6, 8, אז רושמים את ה-8. מה לא בסדר בזה?
“אנחנו נקבע דיון לעוד שבוע, ועד אז שיביאו לי את התקנות מסודרות. ואז אין בעיה של לוחות זמנים, נכון? אין בעיה.
“ביחס לעבירות האלה, השבע האלה שאתם רוצים להחמיר בהן, אני מבקש שתקבעי ישיבה לעוד שלושה שבועות, ותביאו לנו את התקנות. תביאו את התקנות, מה הבעיה?
“הכוונה למחצית מהעבירות, מהניקוד, אחרי שנה. אתם צריכים לקבוע איזה עבירות יחול עליהן התנאי הזה. יש עבירות שאנחנו רוצים להרתיע בהן, ויש עבירות שאנחנו יכולים להפחית בהן אחרי שנה. זאת החלטה מקצועית שלכם.
“למה אני צריך לשלם את אגרת הרכב אם אני לא עושה בדיקה? כי אתם לא מוכנים לוותר על זה.
“אתם הגופים המקצועיים ואתם יכולים להגיד לה שזאת העמדה שלנו, לדחות את הכול על מנת לעשות בדיקה יותר רצינית. התכלית של הרגולציה במקרה הזה לא משמעותית פה.
“אל תדברו איתי על יוקר המחיה, יוקר המחיה פה זה 100 שקל, אני מאוד מצטער.
“לא הגעת בזמן, תשלם קנס, זה הכול, ואז הוא יגיע לבד, זה לא נכון שאי-אפשר לאכוף את זה.
“איזו חלופה יותר מתאימה, האם חלופה של בדיקה תקופתית לפי שנים היא החלופה המתאימה פה? עזוב רגע את הרגולציה, את ה-100 שקל ואת חצי יום העבודה, נעזוב את זה ונשים בצד, נדבר על הבטיחות בדרכים – או חלופה של בדיקה לפי קילומטראז', שהיא יותר טובה, גם הרלב"ד אומרים את זה.
“אם פעם בשנתיים צריכים לעשות את הבדיקה במכון, לא תשלמו אגרה אחרי שנה, תשלמו רק כל שנתיים. אם האוצר מוכן לוותר על אגרה, יש על מה לדבר.
“אני דיברתי עם השרה, הצעתי לה שהכול יידחה בשמונה חודשים ושבינתיים ידונו באופן מקצועי בעניין הזה.
“מבקר המדינה לא מתייחס לרגולציה הזאת, הוא מתייחס לבטיחות בדרכים. פה הייתם צריכים לעשות בדיקה יותר משמעותית, או לקחת מומחים שלכם, או לשבת עם הרלב"ד, אבל לא עשיתם את זה.
“אתם אחראיים על תאונות דרכים ועל הבטיחות, עם כל הכבוד לסמנכ"ל רשות האסדרה. השיקול שלכם צריך להיות לא הרגולציה, אלא הבטיחות בדרכים, זה בראש ובראשונה.
“יושב פה הנציג של הרלב"ד ואומר שבנושא של הקילומטראז' הוא בעד. הוא אומר את זה, אתם לא מתחשבים בזה?
“במיוחד כשהתכלית השנייה, תאונות הדרכים, לא פחות חשובה מתכלית הרגולציה.
“תכלית התיקון היא יותר לאתר בעיות בטיחותיות באוטו לנהג.
“תנהלו דיון, אני חושב שאני צודק לגבי הקילומטראז', אתם חושבים שאתם צודקים ואני מעדיף שזה ייקח זמן, נדון בזה.
“זה בידיים שלכם, אתם צריכים לתת הנחיות גם לאוצר וגם לתקומה לעשות את זה מכוח עילת השוויון. לא רק עילת השוויון, התכלית עצמה של החקיקה הזאת היא לתת את הסיוע, לכולם היו בעיות.
“היום, גברת ראשת המועצה, הם אומרים לי שכבר אין לך גירעון, שקיבלת את זה מכל מיני מקורות אחרים או אני לא יודע מה, ולכן אם הממשלה לא תסכים, אני לא אעביר את זה בחוק כרגע. ביקשתי מהם לשקול את העניין שוב פעם, שגם אתם תקבלו 20 מיליון וגם שדות נגב.
“בזמנו ראש המועצה הקודם פעל על דעתו, כי הממשלה אמרה לו להמתין ושהם יבדקו וכו', אבל בלחץ של התושבים שהיה לאחר 7 באוקטובר, אני לא חושב שיש אדם סביר שיכל לעמוד בלחץ הזה, הוא שלח אותם לבתי מלון בניגוד לעמדה של הממשלה ונכנס לגירעון ספציפי של 37.5 מיליון.