קטי קטרין שטרית
Keti Sheetrit
“אני אומרת לעיריית תל אביב פה, מעל הדוכן, יש לכם עוד הזדמנות להכין מתווה הולם. לא צריך כל דבר לחוקק. אם יהיה מתווה הולם והוא יהיה לשביעות רצוננו, אנחנו לא נמשיך בתהליך של החקיקה; ואם לא, נמשיך בתהליך החקיקה, כי זה הכלי הפרלמנטרי שעומד לזכותנו.
“ואני מבקשת את התמיכה שלכם בקריאה הזו, על מנת שנוכל להמשיך את תהליך החקיקה ולהבטיח את שלמותו. אני יודעת שזה יקרה, וכך אנחנו נוכל להעניק לתושבי כפר שלם ודאות, הגנה וצדק שהם ממתינים להם שנים רבות.
“כי ככה בליכוד עובדים, בליכוד נותנים את הנשמה ואת הלב. זה לא רק הסלוגן שלנו והסיסמה שלנו והשיר שלנו, זה גם קורה אמיתי. אנחנו באמת – הליכוד הוא בראש, הליכוד הוא בלב.
“אם היה מדובר באוכלוסייה אחרת, אם היה מדובר בשכונה אחרת בתל אביב, שאני לא רוצה לציין את שמה, מזמן מזמן הדברים האלה היו עוברים חלק יותר.
“למרות שהוא שר תקופה לא כל כך גדולה אבל בכל זאת, כל מה שעשית בתקופה הזו – עשית מהפכה שלמה במשרד הזה.
“לא הוגן כלפי אותם אנשים שהם יהפכו להיות סוג של מיקוח, מה לעשות איתם. ב-2020 התקבלה החלטה על פיצוי לאותן משפחות. אני לא רוצה להגיד את הסכומים, כי זה עלוב לשמוע מה הסכומים שהוצעו להם.
“באמת הגיע הזמן לתת מתווה פיצויים הולם, ואני מאמינה שאם זה יהיה פיצוי הולם, לא תהיה התנגדות, לא שלנו כמחוקקים ולא של התושבים.
“אני חושבת שזה באמת לא נושא פוליטי, זה לא נושא של ימין, לא נושא של שמאל. זה באמת נושא שקרוב לליבם של הרבה מאוד אזרחים במדינת ישראל.
“ב-7 באוקטובר המחיש לנו, לכולנו, עד כמה איחוד הצלה הוא נכס לאומי.
“אדוני יושב-ראש הכנסת, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, אלפי מתנדבים בארגון שנקרא איחוד הצלה יוצאים בכל שעה, ביום, בלילה, עוזבים את המשפחות שלהם, את מקום העבודה שלהם כדי להגיע ראשונים ולהציל חיים ללא כל דרישת תשלום. ללא כל דרישת תשלום. זו שליחות אמיתית וזו ערבות הדדית במיטבה.
“לצערנו הרב, לא כל כך מעריכים את העשייה שלהם, אחרת אין לי שום הסבר למה הם לא הראשונים – אם זה להדליק משואה, אם זה לקבל את פרס ישראל, אם זה לקבל הערכה מינימלית ממשרד הבריאות.
“והינה, במוצאי שבת, המציאות דפקה על דלתכם כאשר הושג הסכם משמעותי ביותר, שמבטיח את האינטרסים הביטחוניים של מדינת ישראל מול מדינת לבנון.
“והינה, במוצאי שבת, המציאות דפקה על דלתכם כאשר הושג הסכם משמעותי ביותר, שמבטיח את האינטרסים הביטחוניים של מדינת ישראל מול מדינת לבנון. כאשר ראש הממשלה מבקש להציג בפני אזרחי ישראל, אדוני היושב-ראש, הישגים ביטחוניים חסרי תקדים, אתם מה? בחרתם לא לשדר את דבריו.
“לכן דווקא היום חשוב לומר בקול ברור: אדוני ראש הממשלה, תודה. עם ישראל באמת מכיר בהישגים הכבירים שהבאת ביד נטויה; הוא מעריך את המאמצים האדירים שהפגנת להביא ביטחון מתוך עוצמה.
“הוא הפריע לקמפיין שבניתם בעמל רב, שבמסגרתו שוב ושוב שיקרתם כשאמרתם שראש הממשלה לא יוצא לדבר עם הציבור. הוא איים להפר את דף המסרים החד-צדדי והשקרי והאין-סופי שעליהם נשענתם במשך שנים רבות, ושאותו הנדסתם כל הזמן את התודעה של הציבור.
“אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, במשך שנתיים וחצי אנחנו שומעים שוב ושוב את אותם פרשנים, מאותם אולפנים, שואלים את השאלות, איפה הרגל המדינית? מה אסטרטגיית היציאה? מה יקרה ביום שאחרי? יום אחר יום, שבוע אחר שבוע, לא חדלתם מלהטיף, לבקר, להטיל ספק, להציג לציבור תמונה מעוותת. הבאתם לאולפנים, בזה אחר זה, לשעברים זחוחים, אדריכלי 7 באוקטובר. התעלמתם באופן מופגן מההצלחות המבצעיות האדירות של גיבורי ישראל, טובי בנינו ובנותינו, בשדה הקרב. הפניתם עורף לשינוי שחל במזרח התיכון, בניצוחו של ראש הממשלה בנימין נתניהו.
“יום אחר יום, שבוע אחר שבוע, לא חדלתם מלהטיף, לבקר, להטיל ספק, להציג לציבור תמונה מעוותת. הבאתם לאולפנים, בזה אחר זה, לשעברים זחוחים, אדריכלי 7 באוקטובר. התעלמתם באופן מופגן מההצלחות המבצעיות האדירות של גיבורי ישראל, טובי בנינו ובנותינו, בשדה הקרב.
“תקשיב לי, הבעיה במשרד הבריאות היא הניהול הכושל של המנכ"ל, שמקבל תלונה, מקבל תלונה אחת ועוד אחת ועוד אחת, ובמקום לטפל הוא הולך לנציבות להשתיק את זה. ואומרת לך חברת כנסת שהיא בוועדת הבריאות, שמתלוננת על כך שפקידים במשרד הבריאות עובדים עבודה נוספת – אומרת לי סמנכ"לית בכירה: גם אני סמנכ"לית ואני עובדת בבית חולים העמק. אומרים לי: אוי ואבוי, אי-אפשר להגיד לה לא לעבוד, כי אחרת לא יהיו אנשים שיעבדו – אתה מבין את זה?
“תקשיב לי, הבעיה במשרד הבריאות היא הניהול הכושל של המנכ"ל, שמקבל תלונה, מקבל תלונה אחת ועוד אחת ועוד אחת, ובמקום לטפל הוא הולך לנציבות להשתיק את זה.
“הם לא רוצים לגייס רופאים, אז שלא תתבלבל. משרד האוצר פלוס המשרדים הממשלתיים שאמונים – לא רוצים לגייס רופאים. יש רופאים. יש.
“אני זכיתי ללוות באופן אישי את המקרה הזה, את מקרה ההתעללות הזה. היום גם דיברו על זה בערוץ 11. אני אומרת לכם מעל הדוכן: אני לא אניח למפלצת הזאת. אני לא אניח לה. היא ממשיכה להפעיל את המעון. היא ממשיכה להפעיל את המעון כשהיא מקללת את הילדה, דוחפת לתוך פיה אוכל, צורחת עליה צרחות אימים, מקללת את הוריה – באיזה מילים, נותנת סטירה פה, מכה שם, הילדה צורחת, לא רק היא – והיא אומרת לה: אני הולכת להביא לך נבוט על הראש. תגידו לי, מה זה הדבר הזה?
“אני אחשוף כל מתעללת. הינה, אני אומרת את זה כאן: כל מי שמתעללים בילד שלו בגן – אני אחשוף. גם את השם שלה אני אחשוף בבוא הזמן.
“דקה אחת אסור לה. אני אומרת לכם שתחת המשמרת שלי כיושבת-ראש הוועדה לזכויות הילד – הבושה תעבור לצד השני. הורים לא ילכו אבלים וחפויי ראש ברחובות ירושלים או בכל מקום בארץ. אני אחשוף כל מתעללת. הינה, אני אומרת את זה כאן: כל מי שמתעללים בילד שלו בגן – אני אחשוף. גם את השם שלה אני אחשוף בבוא הזמן. תודה רבה.
“כך נוצר מצב שבו משפחות שהבתים שלהם נפגעו קשה מאוד קיבלו פיצוי חלקי בלבד, למרות שהרחבות הבנייה התקיימו שנים רבות, עשרות שנים, ולמרות שהם משלמים ארנונה על כל מטר רבוע שקיים אצלם.
“אדוני היושב-ראש, אני מבקשת שבדיון היום אנחנו נגיע למתווה מסודר כדי שהאנשים האלה יחזרו לבתים שלהם ולחיים הרגילים שלהם.
“תושבים רבים קיבלו אישורים מראשי הערים במכתבים – מכתב, אני מאשר לך, אין בעיה, תגדיל, תעשה. זה מה שהיה נהוג בשנות ה-60 וה-70 תושבים רבים קיבלו את האישורים שלהם, וחלק מהם אפילו ניתנו בעל פה.
“אני בתוך המרתף ומרגישה את ההדף, ואני בתוך מרתף של ארבע קומות. אתה יודע מה הם חשו? אתה יודע מה הם עברו, האנשים האלה? אני לא מאחלת לאף אחד במדינת ישראל. כשאתה רואה את השריפה הענקית ואת הצרחות של האנשים, עד היום זה באוזן שלי.
“אני מאוד מקווה שנספיק, אם נעשה את העבודה מהר בתוך הוועדה – הוועדה של מירב כהן – אז נוכל להתגבר על זה ואולי גם להגיע לקריאה שנייה ושלישית כמה שיותר מהר. באמת להפוך את הנושא החשוב הזה בעולם הנורא מכוער שבו חיות הנשים הללו, אנחנו נוכל לעזור להן.
“אני אומרת את האמת. יש בין מירב לביני הרבה שיתופי פעולה מקצועיים, אבל בחוק הזה ראיתי. היא הגיעה אליי באופן אישי, החזיקה לי את היד, ואמרה לי: אני יודעת שאם תהיה חברת כנסת מהקואליציה שתיקח חלק בזה, החוק הזה יעבור. ואכן זה נכון, ויש פה הסכמה של הממשלה, ויישר כוח גדול על הכול. באמת ובתמים, הצעת החוק הזו מבקשת – פשוט למדתי אותה דרך החוק שאת נתת לי, שהיא ממקדת את המאמצים של המדינה במקום הנכון. זה המאבק בניצול, בסרסור, בסחר בבני אדם, בצריכת זנות, ובמקביל בחיזוק של כל מערך השיקום, הליווי והסיוע, שאמור להיות לאנשים הללו שנקלעו למעגל הזה. אף אחד לא רואה אותן, אף אחד לא שומע אותן, אף אחד לא יודע מה הן חשות, אבל כשיש חברות כנסת במשכן הזה שבאמת ובתמים שמות את כל – זה לא עניין לא של ימין ולא של שמאל; זה לא עניין של אופוזיציה או קואליציה, זה עניין של נפשן של הנשים הללו.
“באמת ובתמים, הצעת החוק הזו מבקשת – פשוט למדתי אותה דרך החוק שאת נתת לי, שהיא ממקדת את המאמצים של המדינה במקום הנכון. זה המאבק בניצול, בסרסור, בסחר בבני אדם, בצריכת זנות, ובמקביל בחיזוק של כל מערך השיקום, הליווי והסיוע, שאמור להיות לאנשים הללו שנקלעו למעגל הזה.
“- - בלי להתנצל, באמת בשם הדמוקרטיה האמיתית, בשם העיקרון הפשוט שלפיו במדינת ישראל מי שקובע הוא העם, לא יועצים משפטיים, לא יועצת ממשלה - -
“לכנס החגיגי הזה הוזמן, כמובן, נשיא בית המשפט העליון. איזה כנס, גברתי היושבת-ראש, רווי פינוקים וקוקטיילים. וכמובן שלהם מותר, כי זה אבירי השמאל.
“כך נראית הדמוקרטיה שלכם, והיא מכוערת ומסוכנת. דמוקרטיה שבה מחיאות כפיים בכנס באילת חשובות יותר ממיליון פתקאות, ממיליון פתקים שהוטלו בקלפיות ברחבי המדינה; דמוקרטיה שלפיה תוצאות הבחירות מחייבות רק כאשר הצד הנכון מנצח.
“חבריי חברי הכנסת, זה לא יעבור לכם, וזה גם לא יעבוד לכם. נגמרו הימים שבהם הפקידות הבלתי-נבחרת, תקשורת מגויסת ומוקדי כוח היו רשאים להטיל וטו על רצון העם. אנחנו נמשיך לעמוד כאן בשם הציבור שבחר בנו - -
“גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני לא יודעת אם שמתם לב, אבל הבוקר באילת נפתח כנס לשכת עורכי הדין. לכנס החגיגי הזה הוזמן, כמובן, נשיא בית המשפט העליון. איזה כנס, גברתי היושבת-ראש, רווי פינוקים וקוקטיילים. וכמובן שלהם מותר, כי זה אבירי השמאל. את זוכרת את הכנס שעשו הליכודיאדה? זה פתח מהדורות – איזה גועל נפש, איזה שחיתות.
“מחבקים פקידות ששמה לעצמה מטרה לחתור תחת מדיניות של הממשלה – שנבחרה כמובן ברוב, אבל מה אתם מבינים בדמוקרטיה?
“לכן אני אומרת: אם יש כזה חשד, אז אולי אפשר לעשות את אותו מפגש דווקא תחת פיקוח, אוקיי?
“והוא באמצע, נקרע לגזרים, וזה הילד שאחר כך אנחנו נפגוש אותו בדיכאון, בבעיות פסיכולוגיות, אחר כך נפגוש אותו אולי באשפוזים.
“אנחנו התכנסנו היום לדיון בנושא הבטחת קשר בין דורי בסכסוכי המשפחה, משום שתופעת הניכור ההורי הרבה יותר רחבה ממה שרבים חושבים.
“בטובתו של הילד. בטובתו של הילד, כי מה שקורה זה שאגף הרווחיים, עם כל העומס הגדול שיש, הפכו להיות משהו יותר טכנוקרטי ופחות נפשו של הילד.
“הדגש שלכם, הדגש יותר נכון צריך להיות על ההשפעה הפסיכולוגית על הילד. אני שואלת, האם יש חיבור? האם יש בתודעה, לפחות לפני הגורמים האלה, שבעצם מחליטים מה קורה עם הילד? איפה אתם כאן נכנסים לתמונה?
“להלן החלטות הוועדה: הוועדה קובעת שזכותו של הילד לקשר עם משפחתו, כפי שקובעת האמנה הבינלאומית לזכויות הילד עליה חתמה מדינת ישראל.
“את יודעת מה זה המכשיר הזה? (שואלת ומניפה את מכשיר הטלפון הנייד) בין 30 ל-40 פניות ביום בנושא הזה. אין לי כלים.
“אני אומרת לך, שופטים, נכון, פנו אליי. ואמרו לי "אין לנו כלים".
“וכשאתם באים ואתם אומרים לי "זה לא מדויק" – לא, לא, לא, זה הכי מדויק, כי גם המשטרה מקבלת את התלונות ואומרת "זה לא בשדה שלי, זה בשדה של הרווחה". זה בשדה של הרווחה, הרווחה אומרת "זה לא בשדה שלי, זה בשדה של הפרקליטות".
“הוועדה קובעת כי ניכור הורי וניכור משפחתי פוגע קשות, הן בילד והן במעורבים בסכסוך.
“ולכן כשזה במרכז קשר ויש פיקוח אז בוא נראה קודם כל איך ההתנהגות.
“זה פשוט, חברים יקרים, אני רוצה להגיד לכם, נהייתה לנו קהות, אנחנו פשוט איבדנו את זה. איבדנו את זה מרוב שיש עוד מקרה ועוד מקרה. זה הפך להיות כלי, את זה אתם לא מבינים, גם לא במשרד הבריאות. זה הפך להיות כלי סחיטה.
“בישראל קיימות 257 רשויות מקומיות, אך בפועל פועלים רק 66 מרכזי קשב, עם מחסור חמור במיוחד בפריפריה. מצב חמור עוד יותר כשמבינים ש-72% ממרכזי הקשב פתוחים בסך הכול או יום או יומיים.
“למשרד המשפטים ולהנהלת בתי המשפט, הוועדה קוראת לקצר את הזמן הקבוע בנוהל נשיאת בית המשפט העליון 2/20 משנת 2020, שהוזכר, לשבעה ימים.
“האם אתם מציעים הכשרה לאותם גורמים שאמורים להגיע להחלטות הגורליות האלה על גורלות של הילד?
“אנחנו מדברים על ילדים, מאחורי כל מספר יש ילד. לכל ילד יש זכות לגדול עם קשר בין דורי, יציב ובריא.
“אנחנו מקיימים הרבה מאוד פעמים דיונים בנושא של בריאות הנפש, נכון? מה אנחנו תמיד שומעים? שיש מחסור בפסיכיאטרים, נכון? שומעים את זה פעם אחר פעם. יש תקנים, ויש מחסור.
“תקינת רופאים – קיים פער בין התקינה הנדרשת למצוי. מוסדות מסוימים מעבים את התקינה באמצעות קרנות מחקרים ופתרונות שלא מבוססים על תקינה של משרד הבריאות. כמובן, יש צורך בהגדלת התקינה.
“6 אחיות לכל 1,000 תושבים בעוד שהממוצע של OECD עומד על יותר מ-9 אחיות; גם במספר מיטות האשפוז אנחנו בפיגור – שלוש מיטות ל-1,000 תושבים בישראל לעומת 4.2 במדינות מפותחות. המשמעות היא שתפוצת המיטות בישראל מגיעה באופן קבוע ל-93% עד 96% לעומת 75% בלבד ב-OECD, ובתי החולים כמעט בתפוסה מלאה בשגרה.
“צריך להגיד את האמת: תקן רפואי עולה כסף, תקן שמשמעותו התחייבות תקציבית לאורך זמן ולאורך טווח. לכן במשך שנים משרד האוצר הגביל את הרחבת התקנים, אבל לא ראיתי עבודה של משרד הבריאות בנושא הזה. לכן נדרשת בנושא החשוב מאוד הזה התגייסות ממשלתית.
“נכון, אבל אתה ממש מתרגש לראות את הנציגים ממשרד הבריאות מהסיבה הפשוטה שמשרד הבריאות מחרים את חברת הכנסת קטי שטרית. מאיזו סיבה הוא מחרים? כי כשהבאנו לפה דיון בנושא האמבולנסים אז הגדיל ועשה מנכ"ל המשרד שהגיש תלונה על חברי הכנסת שהיו בדיון הזה, שדיברו על ניגוד עניינים.
“שימו לב לסיפור הזה – פסיכיאטר שלמד בגרמניה, הגיע לארץ, מחכה כבר שמונה חודשים לאישור התחלת תעסוקה – ראו זה פלא, הוא התייאש, הוא חוזר לגרמניה, אוקיי? כי שם כן מקבלים אותו לעבודה. זו ההתשה שנעשית על-ידי משרד הבריאות פעם אחר פעם.
“אני חוזרת לסעיף 3 שכתבתי עוד בנאיביות שלי – עידוד רופאים מחו"ל העולים וחוזרים לארץ – להכניס אותם למערכת. אני יודעת ששנים רבות רופאים שהגיעו מצרפת, לדוגמה, הדלת הייתה חסומה בפניהם מטעמים כאלה ואחרים.
“אני לא יודעת אם דיברתם על נתונים, אבל נכון ל-2025 בישראל יש 3.5 רופאים לכל 1,000 תושבים. זאת אומרת לעומת ממוצע של 3.9 ב-OECD. בתחום הסיעוד הפער עוד יותר חמור, שבישראל יש 5.6 אחיות לכל 1,000 תושבים בעוד שהממוצע של OECD עומד על יותר מ-9 אחיות; גם במספר מיטות האשפוז אנחנו בפיגור – שלוש מיטות ל-1,000 תושבים בישראל לעומת 4.
“אני אגיד לך למה, כי הרבה מאוד מעובדי משרד הבריאות עובדים בעבודה נוספת; והרי גם שכר בכירים לא מספיק גבוה, אז נורא קשה להם לעמוד במטלות הכבדות שקיימות, ולכן אין להם אפילו זמן לדון בפסיכיאטרים שחוזרים ארצה ורוצים לעבוד כאן.
“המחסור בתקנים הוא לא הומוגני. אנחנו רואים במרכז שיש תור המתנה לתקנים בעוד שבירושלים לדוגמה, ובפריפריה יש מחסור במועמדים. אז כדאי לספק תמריצים לרופאים מחוץ למרכז.
“כמו כל אזרח אחר שמותר לו לפנות לחברי כנסת, פונים אליי ואומרים לי, עשיתי עלייה מגרמניה, למדתי פסיכיאטריה בגרמניה, קיבלתי תעודה בגרמניה, אני מגיע ואני צריך להעביר לאישור משרד הבריאות. שמונה חודשים האיש לא קיבל תשובה עד עצם היום הזה. אמרו לו שהוא באמת אכן מתאים, אבל הוא לא קיבל אישור להתמחות פה בישראל.
“בואו נאמר שאנחנו לא ידענו לעשות את זה נכונה, אבל אתם בעלי הניסיון, אתם אנשי המקצוע, אל תקראו לזה "רצח באדישות", זה מקומם ברמה שאין כדוגמתה.
“היום יש הורים שלא יודעים איך להתנהל בתוך הבית, בתוך המסגרת של הפלאפונים, עם השיימינג, עם כל הבעיות החברתיות שקיימות, והם רוצים ומשוועים למישהו שיעזור להם להתנהל מול הילדים שלהם.
“פנינה, רגע, רק אוסיף ואומר, החוק שאנחנו מדברים עליו היה מורכב משני סעיפים: סעיף אחד זה הקמת קו חם לילדים, שיוכלו להתקשר, לדבר ולומר את שעל ליבם.
“באופן כללי, אנחנו עדים לעלייה מדאיגה בפשיעה בבני הנוער בישראל. בשנת הלימודים האחרונה ביצעו בני הנוער 21,520 עבירות – קפיצה של 22% לעומת השנה הקודמת. מספר העבירות נגד גוף ואדם, הכולל מקרי רצח ודקירות, זינק ב-45% בשנה האחרונה.
“ובואי, גם כשנהגנו, כשאת רואה שיש ניידת שעומדת, את מסתכלת על עצמך, האם החגורה נמצאת, האם הפלאפון לא עלייך. זה מרתיע כשאת רואה את הדברים האלה, אין מה לעשות.
“שתי הוועדות קובעות שאלימות בקרב ילדים, בני נוער, היא משבר לאומי. הוועדות קובעות שטיפול בנושא מחייב שילוב ידיים של כלל הרשויות ובניית תוכנית לאומית כוללת, מגובה בהחלטת ממשלה ומלווה בתקציבים ותקנים.
“אני שמחה שאת אומרת את זה, כי בדיון הקודם היה פה אדם שישב בכלא, ושילם את חובו לחברה, והוא מגיע כחבר מועצת עיר כדי להגיע – לא משנה, אני לא נכנסת למה הוא אמר ומה הוא לא אמר, אבל הוא השתקם, והוא המשיך בחייו לתרום לחברה, ומה הכותרת הייתה? חבר מרכז, זה מה שעניין את האנשים, את מבינה?
“כפי שהזכרתי קודם, אנחנו חייבים להגביר את האכיפה וגם את הענישה. יש להגדיל בדחיפות את כוח האדם במשטרה. בנוסף, מערכת המשפט צריכה לשפוט בני נוער שרוצחים כמו מבוגרים.
“אני מבינה אותך, אתם מקלים בעונש כי אין מעון. זה לא ייאמן.
“עונש מופחת. לא, פה מדובר ברוצח, עם כל הכבוד. אני לא חושבת שיש משהו יותר חמור מרצח.
“יש בארצות הברית, בכניסה – הרי יש שומר בכל בית ספר, שהוא פשוט מחטט, פותח, לראות אם יש סכין, חד משמעית, או מגנומטר.
“את יודעת שכמעט לכל פקיד במשרד הבריאות יש עבודה נוספת, חיצונית, למרות שהוא בשכר בכירים וכו'? את מבינה? לכן אין מענה, כי הם עסוקים בעבודה השנייה שלהם.
“כשאני מגיעה לעיריות, ואני יושבת עם ראשי ערים, ונמצאים שם נציגי הורים, הורים אומרים לנו: תלמדו אותנו איך להיות הורים.
“כי את יודעת, אני מנסה לחשוב על המשפחה הזו שעכשיו מסתובבת, והיא שומעת שהרצח של הבן שלה הוא רצח באדישות. זאת אומרת, עולמם חרב.
“הרשות לביטחון קהילתי – הוועדות רשמו לפניהן שהרשות הלאומית לביטחון קהילתי לקחה על עצמה לתכלל את הפעילות של כלל המשרדים בתחום. הוועדה מבקשת לקבל את התוכנית האמורה ואת סדר התעדוף של הסעיפים שהוצגו בוועדה.
“זה מרתיע כשאת רואה את הדברים האלה, אין מה לעשות.
“אתמול הגישה הפרקליטות כתב אישום נגד הרוצחים של ימנו, ולאכזבתי הרבה – ונמצאים פה, ונשמח לשמוע את הפרקליטות מגיבה בנושא – הפרקליטות הגישה כתבי אישום נגד הרוצחים, והיא החליטה להאשים אותם ברצח באדישות. כלומר, שהוא לא בהכרח התכוון להרוג, אך היה אדיש לאפשרות שהדקירות יגרמו למוות. איך אפשר להגיע למסקנה כל כך מופרכת?
“איפה שהיו בעיות וזה מועד לפורענות, אפשר לשים בכניסה, ואז מזעיקים את המשטרה, ומייד – אני לא רואה שום סיבה להסתובב עם סכין, אבל אם ילד מסתובב, סימן שיש לו מטרה.
“כן, אבל מי שעשה את מה שעשה, חייב לקבל את העונש שמגיע לו, וזה מרתיע.
“אנחנו באים עם פתרונות, פתרון שיהיה מדריך מוגנות, מורה מוגנות, יועץ מוגנות – לא משנה מה.
“לימור, רגע, דיברתי עם שר החינוך, יש לו כוונה והוא רוצה, והוא אומר: הלוואי, אני רוצה את זה. אבל מה הוא אמר? שהאוצר לא מאשר את זה. אז נמצאים פה גם נציגי האוצר, אולי הם ייתנו לנו תשובה.
“הרשות לביטחון קהילתי – הוועדות רשמו לפניהן שהרשות הלאומית לביטחון קהילתי לקחה על עצמה לתכלל את הפעילות של כלל המשרדים בתחום.
“לכן זאת השאלה שנשאלת, האם הילדים הללו, ואם אתה לא יכול לענות על זה, אז יש פה את משרד הרווחה, האם הילדים האלו באים מבתים הרוסים? האם הם באים מבתים שמצב מנטלי וכולי, קשה? לא. התשובה היא לא.
“לפי החשד, קבוצת נערים נכנסה לחנות פיצה בפתח תקווה, התיזה ספריי שלג על הלקוחות ולכלכה כמובן את המקום. אחראי המשמרת, בחוק בן 21, בנימין ימנו זלקה, ביקש מהם להפסיק. הם יצאו, אבל הם המתינו לו. כשסיים את עבודתו, תקפו אותו באלימות קשה, בלינץ' – לא פחות מלינץ' - אכזרי, ודקרו אותו למוות.
“קיימנו הרבה מאוד דיונים בתקופת הקורונה. הייתה עלייה מאוד חדה גם בנושא האלימות וגם בנושא השוטטות וגם בנשירה. אל תשכחי שמדובר בארבעה גלים, זה לא היה גל אחד.
“כשרוצים להביא את נושא החינוך, הרווחה והבריאות הנפש של הילדים שלנו, לזה אין מקום בסדר-היום של התקשורת. ותאמיני לי שאם התקשורת הייתה לוקחת את הנושא הזה, ומעלה את זה לסדר-יום יום יום, הדברים היו משתנים.
“כי כשאני שומעת שעוצרים נערים שרוצחים ואחר כך משחררים אותם למעצר בית, זה דבר שמדיר שינה מעיניי. אז צריך להשאיר אותם עד יום המשפט בבית הכלא.
“אז אני אגיד ואחזור – ללא שיתוף פעולה רציף בין כלל הגורמים – משרד החינוך, משרד הרווחה, המשרד לביטחון לאומי, פרקליטות המדינה – לא נוכל לבלום את ההידרדרות. המשרדים צריכים להקים שולחנות עגולים על מנת לחזק תקשורת בין משרדית ולתת מענה הוליסטי לכל ילד.
“לא ייתכן שיש סגר, אמר את זה חבר הכנסת דוידסון, שהיה בדרום תל אביב, ואומר שאנשים לא יוצאים מפתח הבית. לא ייתכן שהכנופיה הזו של ילדי זרים לא מגרשים אותה מהארץ.
“אביטל חן, אני מבקשת שבעוד שבועיים שאנחנו נקיים את הדיון המשך, אתם פותחים בדיון. משטרת ישראל, אני מבקשת נתונים לדיון הבא, והחינוך הבלתי פורמלי, אני מבקשת מכם, יש לכם שבועיים לבוא אלינו גם עם הצעות אופרטיביות.
“מספר התיקים שנפתחו נגד קטינים בעבירות נגד חיי אדם זינק מ־61 תיקים בשנת 2022 ל־109 תיקים בשנת 2024 - קפיצה של כמעט 80%.
“אבל למה כל פעם שאתם מגיעים לדיונים, אף פעם אתם לא באים עם נתונים? איך אנחנו יכולים לפעול בצורה כזו? הרי רוצח הוא רוצח.
“אגב, אני ביקרתי בצפון הארץ באחת מהערים המאוד יוקרתיות, עם מצב סוציו-אקונומי מאוד גבוה, ושם לא פחות אלימות מאשר בדרום תל אביב או בכל מקום אחר. מי שחושב שזה פריפריאלי או אוכלוסייה מסוימת טועה. זה בכל הארץ.
“אני תמיד טענתי שאם היא לא נותנת תוצאות, שיסגרו אותה. אולי עם הכסף הזה נחסוך ונוכל לעשות פעילות נוספת לבני נוער, אבל זה שזה חלקי, זה מקומם אותי כרגע, מאוד מקומם.
“אני ביקשתי שתתחילו לשבת בשולחנות עגולים יחד עם הגורמים האלו, כי אי אפשר.
“בוא נתחיל עם זה, שאתם משחררים למעצר בית. אתם משחררים למעצר בית. איך אפשר לשחרר רוצחים למעצר בית? איך אפשר?
“לא ייתכן, שראשי ערים במדינת ישראל ידאגו למנול, לחשמל, לפינוי אשפה, והנפש של הילד נשארת בודדה ומרוסקת.
“יש פה מגפה, יש פה מצב נתון, שאם אתה מדבר על דרום תל אביב, יש פה כנופייה של עובדים זרים, של ילדי עובדים זרים, שכן אפשר לקחת אותם, לשים אותם במטוס ולהעיף אותם.
“אבל זו לא סיבה שתקבלו חלקי, כי זה אגף במשרד החינוך שעובד כל הזמן, אז למה רק חלקי? למה לא לעבד את הנושאים, למה צריך לחכות לישיבה כדי להביא חלקי?
“אני בשיח עם הרבה מאוד ממנהלי הגנים הפרטיים שאומרים לנו: נסיים את השנה הזאת ואנחנו סוגרים. ואז משרד האוצר יצטרך לפתוח גנים ולשלם פי כמה וכמה.
“פיקוד העורף הוציא צו איסור על פעילות גני ילדים, מעונות יום ומשפחתונים. הגנים לא בחרו לסגור, הם נסגרו בכפייה, על פי חוק. זאת לא שביתה, זאת לא רשלנות, זה צו של מדינת ישראל.
“אלה חבר'ה צעירים שבונים את הבתים שלהם ואנחנו עוד פעם גורמים להם לקריסה כלכלית.
“הגנים הפרטיים נאלצים לפתוח גנים פרטיים, כי אם המדינה הייתה בונה גנים ומעונות, אולי היינו יכולים להשתמש במבנים האלה. אבל היא לא בונה, והגנים הפרטיים שמשווים אותם לדוכן פלאפל, ואני חוזרת ואומרת את זה, והם בעצם אחראים על החינוך של הילדים שלנו מגיל לידה שזה הדבר הכי חשוב לנו.
“הם לא מקבלים הנחה בארנונה, הם לא מקבלים את המבנה, הם לא מקבלים השתתפות בשכר המטפלות.
“כשנוח, ילדי הגנים בחינוך, וכשנוח הם דוכן פלאפל, כי זה בדיוק על אותו מתווה. אנחנו משווים את גני הילדים לדוכן פלאפל, זה מה שהאוצר מציע.
“במקום להוציא את הגנים האלה לחל"ת, במקום להעביר את הכסף מביטוח לאומי עבור החל"ת, אני אומרת, תפצו את ההורים. עשיתם את זה בצוק איתן. עשיתם את זה. זה משהו שהוא לא זר. הוא קיים.
“אין את זה בנמצא, ואוטוטו אנחנו הולכים לבקש שיביאו עובדים זרים. אין ברירה, אין היום מטפלות. גנים נסגרים כי המטפלות עוזבות כי אין שכר הולם למטפלות הללו.
“בסך הכול אנחנו מעריכים שבאותן שנים בעייתיות נסגרו למעלה מ-3,500 מסגרות של המעונות. נמצאים פה החבר'ה מהאוצר, ואני גם רואה את הגילאים שלהם, פחות או יותר. אין גנים – אין משק.
“הפתרון המוצע שאני חשבתי עליו יחד עם הצוות שלי, כמובן, הוא שהורה ששילם לחודשים מרץ ואפריל, לפחות חצי מאפריל, במקום להוציא את העובדים לחל"ת, הרי זה אבסורד.
“אני אומרת לך שרוב רובם של המעונות הפרטיים קורסים, יקרסו ולא יפתחו.
“אני חושבת שצריך להשקיע גם בנושא הזה של החוסן הנפשי, שם נמצאת הבעיה. כשישבנו לארוחה ביום שישי, והנכדים ישבו והייתה התרעה, ראיתי את הקפיצה. מכירים את הקפיצה הנוראית הזאת? אנחנו בעצמנו קופצים את הקפיצה הזו. הילדים קופצים את הקפיצה. זו קפיצה שיוצרת צלקת בנפש של הילד. בזה צריך לטפל.
“זה שבמשרד החינוך, וחלילה, אני לא פוגעת במשרד החינוך, אבל גם אצלו לוקח זמן, ואנחנו יודעים שבמדינה שלנו, ברוך השם, לוקח זמן לקבל אישור לא משנה על מה, אז אנחנו צריכים לקחת בחשבון גם את אותם לא מפוקחים, פחות או יותר, ולנסות לחשוב על פתרון עבורם.
“עוד שיעור מתמטיקה, פחות שיעור אנגלית, לא זה מה שיעשה את הילד שלנו נבון ופרודוקטיבי לעתיד, אלא החוסן הנפשי שלו, שהנפש שלו בריאה ופנויה.
“הרי אתם תוציאו את הכסף הזה, מה אכפת לכם להקדים את זה? זה לא הגיוני, למה אתם מקשים כל הזמן, כל פעם מחדש? נותנת לכם נירה פתרון יצירתי.
“צוק איתן, אתם פיציתם מלא את ההורים. קורונה, בגלל מה שקרה ולא פיציתם כמו שצריך, 1,600 מסגרות נסגרו. זה בקורונה, 2020. גל שני של הקורונה, 2021, 1,100 מסגרות נסגרו ב-2021.
“אסור שהמסגרות האלה ייסגרו. נתתי לכם מספרים של מסגרות שנסגרו, ותביא את זה בפני אותם גורמים. מסגרות נסגרות, והמדינה עדיין לא ידעה ולא הצליחה להשלים את הפערים.
“תזכירי לי אם אני טועה, שהממונה על האישורים לתת את הפיקוח אמר שבצנרת יש גם הרבה גנים שביקשו פיקוח ועדיין לא קיבלו אישור. זה תהליך, אבל הם הגישו, הם עשו את הצעד הרצוי כדי לקבל את האישור.
“אתם מפרידים בין המעונות, כמו נעמ"ת, ויצו וכו', לבין המסובסדים.
“לא יקרה שום דבר, אני אומרת לכם חד וחלק, להחיל את ה-25% הללו. אנחנו מדברים על הציבור היקר ביותר שיוצא לעבוד. זה מה שמניע את גלגלי המשק.
“אבל חבר'ה, רוב רובם של הילדים שנמצאים במעונות, ההורים שלהם או במילואים או היו במילואים או יהיו במילואים. אז זה בעייתי. זו שכבת הגיל שסובלת, זו שכבת הביניים.
“אני בדקתי את זה לפני שהגעתי. סייעות בבתי ספר ובגני ילדים מקבלים מלא.
“אתם כל הזמן מדברים על שוויוניות, ופה אתם יוצרים פער. זה לא בסדר. אנחנו במלחמה. לאנשים האלה זו מלחמה קיומית!
“יש פה שני דברים, לדעתי, יצירתיים, שצריך לחזור בחזרה לאוצר.
“אמרתי ככה, ההורים ממשיכים לשלם, ואז אין שום סיבה שהגננת, הסייעת, המטפלת, תצא לחל״ת. אין שום סיבה שהיא תצא לחל״ת.
“עכשיו, כבר חודשיים זה 4,800 שקל, ועוד 4,800 שקל זה קרוב ל-10,000 שקל. פחות 200 שקלים. מאיפה הצעירים האלה יוציאו את הכסף הזה? זה לא נורמלי, זה פשוט לא נורמלי.
“ולכן כן צריך לחשוב על הסידור הזה, שהמטפלות מקבלות את הכסף באמצעות המנהלת של המעון.
“צוק איתן, אתם פיציתם מלא את ההורים. קורונה, בגלל מה שקרה ולא פיציתם כמו שצריך, 1,600 מסגרות נסגרו. זה בקורונה, 2020.
“תבואו לקראתם, תעזרו להם. אנחנו מדברים על חבר'ה צעירים שנושאים את הנטל.
“הילדים במעונות זה משהו שאנחנו הבטחנו לציבור שלנו, מגיל לידה עד שלוש. הבטחנו את זה לציבור. כרגע יש מלחמה, והמלחמה הזו נכפתה עלינו, אין ברירה, זו מלחמת קיום, אבל היא נכפתה על אותם הורים. ועכשיו הם מוציאים סכומי כסף שהם יודעים שהם לא יקבלו את זה בחזרה.
“חד וחלק אני אומרת לך, המטפלות, הגננות, הסייעות, איך שתרצה, מקבלות, הכסף של ההורים נשאר אצלן? תפצו את ההורים ישירות. זהו.
“ולצערנו הרב זה תחום מסוים שהמדינה לא מקדישה לו מספיק, כי היה רצון אז ב-2022 להפוך את כל הנושא הזה של המסגרות מגיל לידה עד גיל שלוש למסגרת שהיא ללא תשלום של הורים כזה ואחר, ומה-7 באוקטובר אנחנו מוצאים את עצמנו עם 600 מסגרות של הגיל הרך שנסגרו. 600 מסגרות רק בשנה האחרונה ושנה שלפני.
“אם מישהו חושב שהם לא עובדים, אז אתם טועים. למשל, הנכד שלי, שיש לו גננת והיא הגיעה אליו הביתה יום שלם, והיא הולכת יום שלם והיא יושבת עם הילדים.
“אני רוצה רק להגיד לכם, בשלושה שבועות הצלחתי לחוקק חוק, כי גם האופוזיציה רצתה את זה, והעברנו טרומית, ראשונה, שנייה, שלישית, שום הערה לא הייתה. אתם זוכרים על מה? על התשלום של הבחירות.
“אנחנו צריכים לחשוב על זה, ובשביל זה אנחנו פה, לשמור גם על הילדים וגם על הארגונים.
“הוועדה קוראת לחזק את הפיקוח על רווחת הילדים במסגרות החוץ ביתיות. אין לי שום בעיה להעביר לכם את התמונות האלה, תראו ילדה בת עשרה חודשים שנמצאת באומנה, איך היא נראית.
“ראשית להורי האומנה אין סמכות לאשר טיפולים רפואיים מסוימים בלי הסכמת ההורים הביולוגיים או צו של בית משפט, בפועל זה גורם לפניות חוזרות לבית משפט ולעיכובים בטיפול, גם כשמדובר בילד שזקוק לעזרה דחופה.
“עוד נושא שעלה, הילדים האלה שנמצאים בעמותות, הכתות למיניהן שאתם מעבירים לשם ילדים, ואנחנו רואים אותם לא במסגרת חינוכיות, שנאמר שהם נמצאים בחינוך ביתי, אבל הם לא בחינוך ביתי כי הם נמצאים בצמתים, מקבצים נדבות ומעבירים את זה אחר כך לראשי הכתות.
“קרה משהו, כי אם אני מסתכלת סטטיסטית על הנושא הזה של ניכור הורי, אני רואה גרף כזה. אולי נדמה לי, אבל היום אני רואה גרף כזה. אני שואלת את עצמי מה הסיבות, כי אני לא עוסקת במחקר, אבל אני בטוחה שיעסקו בזה במחקר בשנים הקרובות, מה הסיבות שיש כל כך הרבה ניכור הורי.
“יושבים פה נציגי בתי החולים מכל הארץ ואני רואה את המצוקה ואני שומעת אותה ואני רוצה להסביר לך דבר אחד, אדוני היושב ראש, אנחנו חייבים לעמוד לימינם של בתי החולים ולעזור להם ולסייע להם, הם עושים עבודת קודש. אז כמה אפשר? להגביל את האשפוזים, לא להעביר תקציבים, ואז אומרים להם איך אתם לא מתמודדים עם כל הבעיות?
“לפי דוח מבקר המדינה מתוך הילדים במסגרות החוץ ביתיות בישראל 67% נמצאים בפנימיות ורק 33% באומנה. במערב התמונה כמעט הפוכה, 43% בפנימיות ובמסגרות דומות ו-57% באומנה. המשמעות ברורה, בישראל אנחנו עדיין נשענים בעיקר על מוסדות ופחות על מסגרות ביתיות, יציבות, חמות יותר, שבדרך כלל היא טובה יותר לילד.
“היועצת המשפטית של הכנסת הוציאה נוהל שלא מביאים לדיונים מקרים פרטניים, אז לא אני ולא את נתווכח על זה.
“מנושא אחד, שאני למדתי אותו בשבוע הזה, למדתי כל כך הרבה על החוליים האמיתיים שנמצאים במשרדים מסוימים, בעיקר במשרד הבריאות, שצריך לפתור את זה וכמה שיותר מהר.
“אני שומעת את זה כבר מ-2019, אני מקווה שעשיתם איזה שהוא שינוי עם זה, שכל הטיפולים, אפילו טיפולי שיניים, שזה משהו שהוא קריטי, אף בן אדם לא יכול להישאר עם כאב שיניים, עד שמקבלים אישור וכו'.
“אולי כדאי לרענן נהלים. אני אגיד לך למה כדאי לרענן נהלים. העומס הוא רב. אני באה מתחום החינוך, אתם באים מתחום העבודה הסוציאלית, כשיש עומס רב שיקול הדעת לא תמיד הוא שיקול דעת נכון.
“אבל שופטים פנו אליי ואמרו לי שהם לא מבינים בנושא ושהם מסתמכים אך ורק על התסקיר.
“ואני לא אומרת, שוב, שאתם מועלים בתפקידכם, אבל אני חושבת שצריך איזה שהוא נוהל מסוים, וזה מה שרציתי לשמוע ממך, נוהל מסוים איך אנחנו עובדים, מה אנחנו עושים, איך אנחנו יכולים למזער את הנזקים הללו?
“את גם יכולה לדעת לפי שפת הגוף שלו האם הוא דובר אמת, או האם מישהו אילץ אותו לדבר, האם הוא עושה את זה מתוך כפייה, או האם הוא עושה את זה מתוך רצון באמת.
“גם נושא החרם שאני מובילה בארץ ועוברת עיר עיר עיר ואני רצה ומתחננת בפני ראשי ערים, לא רק בפני בעלי המקצוע, מורים ומנהלי בית ספר, שכל המערכת תירתם.
“מנחת אומנה היא דמות מרכזית בליווי של ההשמה, בין היתר אחראית לתיווך ולהפחתת מתחים בין ההורים הביולוגיים למשפחת האומנה. מודגש כי חשוב שתהיה לה פניות לעסוק במשימות מקצועיות עיקריות, אך בפועל מוטל עליה עומס בירוקרטי.
“מאז שאני נמצאת בוועדה הזו, ודיברתי עם עשרות שופטים, מהשלום, מהמחוזי, כשאני שואלת אותם איך אתם מעבירים ילד ממקום למקום, איך אתם נותנים את האישור הזה? העובדים הסוציאליים. אנחנו כנראה צריכים לעשות בדק בית.
“אבל נקודה מאוד מאוד חשובה, אני מעריכה ומוקירה ומבקרת בהרבה מאוד בתי חולים במדינת ישראל, אני חושבת שעובדים בצורה מדהימה, אני רוצה להתרכז בנושא הזה של בתי החולים הציבוריים. אני חושבת שנעשה להם עוול שמשנה לשנה גדול יותר. העוול הזה נוצר כתוצאה מזה שהמחשבה והחשיבה לגבי בתי החולים הציבוריים זה שיש להם כיס מלא, אפשר כל פעם להכניס את היד לתוך הכיס הזה ולהוציא עוד ועוד ועוד ועוד ולגרום לכך שיכול להיות שבתי החולים הללו יכולים להגיע למצב של פשיטות רגל.
“הוועדה קובעת שהוצאת ילדים מהבית נעשית בצורה חפוזה מדי ואין להוציא ילדים מבתיהם בעקבות טענה על ניכור הורי.
“אנחנו מדברים על נושא בירוקרטי, על איך מוציאים ילדים לאומנה, מה הנהלים ואיזה פיקוח נעשה.
“אם עובדת סוציאלית מוציאה תסקיר, היא בוודאי ובוודאי מראה את זה לראש הצוות שלה.
“יש תלונה, טאק, לוקחים את הילד, שמים באומנה. לוקח חודשים עד שמתבררת התלונה והילד חוזר חזרה למקום שממנו הוא הוצא. אני חושבת שזה נובע מזה שפשוט יש לכם כל כך הרבה עומס שאתם פשוט מעדיפים להעביר.
“היות וכל יום אני מקבלת במיילים שלי את כל הנושא של ניכור, אני חושבת שחלה עלייה בנושא של הניכור ההורי ואני לא חושבת שנתתם את הדעת על זה.
“אני זוכרת את העוול הנוראי שנעשה להדסה בנושא של השיקום, נתנו להם אישור לפתוח ואחר כך חזרו בהם ואז הם נשארו לבד ועם כל המערבולת הזאת של מה עושים, כן עושים, לא עושים, ואנחנו יודעים בדיוק באיזה עת זה היה, עת קריטית כשחיילים שלנו היו זקוקים לשיקום, אנשים היו זקוקים לשיקום.
“חמש, הוועדה קוראת לקדם את הצעת החוק של חברת הכנסת דבי ביטון שעניינה ישיבה בדין של שלושה שופטים במקרה של הוצאת ילדים מהבית. הנושא הזה חשוב מאוד.
“בגלל שאני עוסקת בנושא הזה של זכויות הילד ואני עמלה, ואני בטוחה שכל מי שהיה קודמי גם עשה את זה, אבל אני שונה בדבר אחד, הרגישות שלי, בגלל שאני באה מתחום החינוך, בגלל שכל חיי חינכתי ילדים וכמה הרגישות שלי כלפי ילדים, ולא משנה מאיפה הם מגיעים, לא משנה מה הם.
“חברת הכנסת דבי ביטון שהגיעה לכאן תחליף אותי, כי אני צריכה להצביע באחת הוועדות, אבל אני צריכה לשאול עוד שאלה, האם זה יהיה במשמרת שלך או שלי, אני עוד לא יודעת, אני רוצה לדעת לגבי חלוקת אומנה שאתם מעבירים לברלנד. זה אמר מישהו שהוא בעצמו היה באומנה אצל ברלנד ועדיין לא נסגר הנושא של ברלנד, זה סיפור בהמשכים. אנחנו יודעים טוב מאוד מה קורה עם ברלנד, האם אתם ממשיכים להעביר לשם?
“אדוני היושב-ראש, תקשיב, אני מזמנת את הדיון, משרד הבריאות לא הביא נציג אחד, אחד, פקיד אחד לא היה, כי הם אמרו שהדיון הוא פרסונלי.
“ראו זה פלא, שני פקידים שמחליטים על הרישיון שנותנים לאמבולנסים, הם גם עובדים שלהם בעבודה פרטית. הזוי.
“אני לא ארפה – עוד דיון ועוד דיון ועוד דיון, עד שהאישה הזאת תפוטר. תודה.
“יש פה אישה שגוזרת גזר דין מוות על חברות שרוצות בסך הכול להתפרנס ופוגעת בחופש העיסוק שלהן. ומשרד הבריאות צריך לתת את הדין על כך.
“אז, שימו לב, הגברת קטיה קיל, שהיא בעצם מנהלת תחום פיקוח ורישוי אמבולנסים, היא גם עושה שימוע למי שמבקש רישיון, כי היא צריכה לדאוג לחברה הפרטית שהיא עובדת אצלה. אז אמרתי: רגע, אולי יש מנהל מעליה. הלכנו למנהל, קוראים לו אודי גילברשטיין, תתפלאו, גם הוא עובד בחברת IMA, הוא פרמדיק.
“אני מהמרת פה שאין טפסים, היא לא ביקשה לחתום על ניגוד עניינים, יש פה עבירה.
“הוועדה דורשת ממשרד הבריאות להסדיר לאלתר את הליכי רישוי האמבולנסים בחקיקה ראשית.
“מהלך כזה של עבירה משמעתית כל כך גדולה ועבירה של פקידה שמחליטה לא לתת אישור, כי זה מתחרה בחברה הפרטית שהיא עובדת בה, מעבר לתפקיד הממשלתי שלה, עושה שימועים למי שמתחרה איתה בעבודה. אין דבר יותר חמור מזה.
“שני האנשים הללו, שבעצם אמורים לתת רישיון לאמבולנס. עכשיו בואי, אני הולכת אחורה לאיך נותנים בכלל רישיון. אין לזה שום סימוכין בחוק. אין שום נוהל שקובע, מלבד להישען, נשענים על מה שנקרא חוק תעבורה לגבי אמבולנס.
“יש 59 אמבולנסים לטיפול נמרץ, מתוכם שמונה של שח"ל. זאת אומרת, כמה נשאר לך לטיפול נמרץ? 51.
“יתרה מזאת, לפרוטוקול אני דורשת, מפני שהתקשי"ר אומר שצריך למלא טפסים ספציפיים להגשה. אני רוצה לדעת האם הוגשו הטפסים הספציפיים להגשה. והאם ניתנו הגבלות לגבי ניגוד העניינים.
“ברגע שהאנשים האלה, אני מתייחסת לפקידה, לקטיה, ברגע שמישהו לא טוב לה בעיניים, תקשיבי לי, לא טוב לה בעיניים, היא פשוט יוצרת מצב של טענות. היא מזמינה טענות שאחר כך מתבררות שבכלל לא מדובר בחברה הזו אלא בחברה אחרת.
“אנחנו נמשיך ונפעל מול הנציבות ונדרוש את התשובות הראויות כדי לדעת איך יתכן שפקידים שהם בניגוד עניינים ממשיכים להחליט על מתן רישיון לאמבולנס כשהם בעצמם עובדים בחברת אמבולנסים.
“הם אפילו מבינים שיש פה תקלה מאוד גדולה, שהם לא עסקו בה עד עכשיו, שזה ניגוד העניינים. שגובל לדעתי בעבירה משמעתית מאוד גדולה ואני גם אפנה על כך לנציבות.
“עכשיו שימי לב, נאמר לי, שנייה, אני רק רוצה להקריא לך מהתקשי"ר. "עובד מדינה, פקיד ממשלתי", הבכיר שיהיה, לא משנה מה, "שמעונין לעבוד בעבודה פרטית", כי זו עבודה פרטית נוספת, "חייב בהגשת בקשה וקבלת היתר מראש בהתאם להוראות התקשי"ר".
“את בינתיים עוברת על החוק החשוב ביותר של חופש העיסוק. את בינתיים גורמת לכך שלא מפנים בזמן מלחמה, כי לא נתת אישור.
“עכשיו, היא עושה שימוע לחברה. והיא בנוסף לתפקידה עובדת בחברה מתחרה. אדוני, חה"כ הנכבד, אם זה לא עבירה פלילית, מה כן עבירה פלילית? איך היא יכולה לעשות שימוע לחברה שמתחרה בחברה שהיא עובדת?
“כשאנחנו מפעילים אמבולנסים פרטיים, אגב תבינו, מדובר גם בתחרות והמחירים מוזלים. אתה יודע שלהסיע אמבולנס רגיל שאנחנו מכירים, ממד"א, אמבולנס טיפול נמרץ זה עולה 8,000 שקלים פלוס. כשאתה הולך לאמבולנס פרטי, לטיפול נמרץ, זה עולה 3,500.
“אמא של רחמים נפטרה כי ניידת טיפול נמרץ לא הגיעה אליה בזמן. אנחנו משוועים שהציבור שלנו בפריפריה יקבל את האמבולנסים האלה.
“ואנחנו נפנה לנציבות ואנחנו נציין את המעללים. אני אומרת מעללים של המחלקה הזאת. המחלקה העלובה הזאת שפשוט פוגעת בכם כאנשים שבאים לעשות טוב לעם ישראל ולהציל חיים.
“שאלתי, אם יש ניגוד עניינים והיא פועלת מול חברה שעושה את אותו דבר מה שהיא עצמה נמצאת חברה אסור לה לנהל לא שימוע ובכלל לא לעסוק בחברה הספציפית הזאת, כי מדובר בניגוד עניינים מובהק.
“יתרה מזאת, כשאני פניתי בשיחה של הזום למנהלת האגף ושאלתי אותה האם מישהו נתן לה אישור? נתתם לה אישור לעבודה פרטית? "אני מאמינה שזה מסודר, שזה בסדר".
“אנחנו לא נפסיק עד שנקבל ממשרד הבריאות לא מיילים שהם חסרי משמעות ולא מסבירים דבר וחצי דבר. וגם אם צריך להזמין את השר נזמין את השר.
“20 שנה אנשים שיושבים פה, הם פרמדיקים לעילא ולעילא, הכי טובים, הכי מקצועיים. פתאום הם הפכו להיות מוקצה.
“משרד הבריאות שאמון להציל חיים פוגע, פוגע בחיים. בדיוק ההיפך לגמרי מהתפקיד שהוא אמור לשרת. לפגוע בטיפול בחולים שאמורים להתנייד מבית חולים לבית חולים.
“מדובר בשני פקידים, יש להם את הכוח העצום להחליט מי יכול להקים חברה של אמבולנסים פרטיים, מי לא. שניהם עובדים בחברה מתחרה, עובדי מדינה.
“זאת אומרת שמי שמגיע פה לוועדה וטוען כלפי משרד כזה או אחר טענות, במקום לקחת את זה לתשומת הלב, לשפר את צעדיהם, מתנקמים. יש פה נקמה אישית שאותי, אני אגיד לך למה, זה היה בדיון שלי, זה היה במשמרת שלי.
“למרות שבג"ץ כבר אמר שבהיעדר חוק לא ניתן, אין סמכות למשרד הבריאות להחליט. אין סמכות. אתם מבינים את זה? אין סמכות למשרד הבריאות להחליט.
“הוועדה רואה בחומרה רבה את סירובו של משרד הבריאות להתייצב בישיבה בדיון היום. אני גם אפנה ליושב-ראש הכנסת ואדרוש שייפנה למשרד הבריאות וידרוש תשובות למה הם לא הגיעו.
“ואני רוצה שתבינו דבר אחד, היו שני בג"צים בנושא הזה. היה בג"ץ אחד ב-2004 כמדומני, בג"ץ ציון, ששם נאמר בפירוש שלמשרד הבריאות, תראו ממתי, אין נהלים. אין חוק. אין חוק מי רשאי להפעיל אמבולנס פרטי. אין חוק כזה.
“את לא נותנת אישור שבפריפריה אין אמבולנסים בכמות אדירה כדי שאנחנו יכולים להתפנק ולהגיד לא צריך. כי כן צריך, בעיקר טיפול נמרץ. יש לנו היום 51 ניידות טיפול נמרץ מקריית שמונה ועד אילת.
“שלחתי מכתב בזמנו לנציבות וביקשתי לבדוק את ההעסקה של הגב' קטיה קיל, ולא קיבלתי תגובה. אני אדרוש עכשיו ואם לא אני אפילו אגש לבית משפט בנושא הזה, מפני שמדובר באדם שעובר עבירה מאוד קשה והיא עבירה מינהלית וצריך לבדוק את זה.
“הדבר החמור ביותר, בנוסף לזה שהאישה פועלת בניגוד עניינים, היא והממונה מעליה, בניגוד עניינים מובהק, יש עניין של תפירת תיקים.
“האם בסוף דצמבר ידעו על הספק הבעייתי, ומדוע חברת טבע ומשרד הבריאות חיכו עד סוף ינואר כדי לבצע את הריקול? ולמה הריקול הראשון היה על אצווה אחת במקום על כול 21 האצוות שמכילות חומר מאותו ספק?
“צריך לפעמים לא תמיד לסמוך על מישהו רק בגלל שאני מביא את הייבוא מהם. צריך שגם תסמכו על עצמכם, ואתם חברה מאוד רצינית ואסור שדבר כזה יקרה.