“כי אני לא רוצה ועדת קישוט, אני לא רוצה שהחתול ישמור על השמנת, אני רוצה ועדה ממלכתית, חקירה. מותר לנו, מותר לנו לדעת את האמת.
“המשמעות של החוק הזה היא אחת: פוליטיזציה מוחלטת של אכיפת החוק. אם החוק הזה עובר, השר הוא שיקבע מי ייחקר, מי יישפט ומי יקבל חסינות.
“איך אני יכולה לדעת שכשהבת שלי חזרה לקיבוץ כפר עזה היא בטוחה עכשיו? איך אני יכולה לדעת שאנחנו בטוחים? עינינו הרואות, חמאס, ברוך השם, שיקם את עצמו בכל הלב. כבר יש לו כמות מחבלים יותר ממה שהייתה לפני כן.
“עינינו הרואות, חמאס, ברוך השם, שיקם את עצמו בכל הלב. כבר יש לו כמות מחבלים יותר ממה שהייתה לפני כן.
“בואו נגיד את האמת בלי לייפות אותה: מה שאתם מנסים לעשות כאן הוא מהלך פוליטי דורסני. אתם לוקחים תפקיד מקצועי עצמאי שאמור להגן על הציבור מפני שחיתות שלטונית, מפני שרירות לב של שרים, ומכפיפים אותו לפוליטיקאים.
“אם היום אני עדיין לא מסוגלת להסתובב בדשא הפרטי שלי, ואם הנכדה שלי מבקשת ללוות אותה לשירותים, זה ביזיון אחד גדול וצריכים להתבייש.
“עם כל הכבוד שעברתם, זה היה חלק מתוך רפורמה, הפיכה משפטית רצינית ועכשיו אתם פיצלתם את זה. צריך לעבור משפטית על סעיף-סעיף.
“דבר נוסף שחשוב לי לוודא, בהנחה שלוקחים ייעוץ משפטי כי מחליטים שהחוות דעת של היועץ משפטי לא באה טוב לאותו שר, האם יש סייגים לאותו יועץ משפטי שאותו עורך דין או מי שייצג את אותו שר, איזה פיקוח יש על זה, מה קורה כשמדובר במשהו לא חוקי?
“התוקף וההחלה שאתם מבקשים היא מאוד קצרה. יכול מאוד להיות שבתקופה הזו עוד לא תהיה כנסת, וכבר להחיל. יש תחושה שלקחתם את הסעיף הזה, השארתם אותו תלוש באוויר וכל אחד יעשה בו כרצונו.
“גם כעורכת דין, אני חושבת שצריכה להיות רפורמה, מקצועית, נכונה. לא השתקה של היועמ"שית, וטח לא לשלוט על מי שיהיה התובע.
“העובדה שהתובע נמחק, משמע יש כאן נתינת סמכויות לשר. מי מחליט מה קורה אם זה לא חוקי? האם על כל החלטה צריך לרוץ לבג"ץ? איך אתם שומרים, איפה שומרי הסף בנושא הזה?
“אני שואלת לגבי הנושא של חוות דעת שתינתן בעל פה, איפה היא מתועדת, מי יכול לבחון אותה?
“בנימין נתניהו זה זרע השטן, אדם כל כך רע. הוא לא מנותק, הוא לא זחוח, הוא פשוט רע. כל המהות שלו רעה. לא נשכח ולא נסלח.
“אבל שיא הניתוק היה כשנשאל: מה השתנה בך מאז ה-7 באוקטובר? אתם יודעים מה הייתה התשובה שלו? רזיתי, אני מתעמל. אדוני ראש הממשלה, ערב היום ה-1,000 לאסון הגדול ביותר בתולדות מדינת ישראל, בתולדות הציונות, זו התשובה שלך? אנחנו נחנקים מדמעות, את משקל האובדן הלאומי שלנו אנחנו נושאים על כתפינו, ואתה סופר קילוגרמים בחדר כושר? אלפים נושאים פצעים בלתי הפיכים, גופניים ונפשיים, ואתה מתגאה באחוזי השומן שלך?
“זה לא אחדות, זה קמפיין, כי מנהיג שבאמת דואג לעמו, עומד באומץ מול כל הערוצים, מול כל חלקי העם, לא רק מול מי שמוחא לו כפיים.
“הכי מקומם לשמוע אותך מדבר שוב על אחדות, אחדות לאומית. אחדות לאומית לשווא. אל תאמינו לשום מילה. זה לא אחדות, זה קמפיין, כי מנהיג שבאמת דואג לעמו, עומד באומץ מול כל הערוצים, מול כל חלקי העם, לא רק מול מי שמוחא לו כפיים.
“אז אני רוצה לשאול אותך, אדוני ראש הממשלה: של מי אתה בדיוק ראש הממשלה? של אולפן אחד? של בייס אחד? מי שבורח מכל במה אחרת אומר לעם בקולו שלו: אני לא ראש הממשלה של כולכם.
“אני אגיד לך, אדוני ראש הממשלה, מה השתנה אצלנו, ואני אתחיל דווקא מהוריה של התצפיתנית רוני אשל. אז אבא של רוני עונה לך בכזאת תגובה: "גם אני ירדתי במשקל מאז, אין תיאבון כשמגדלים ילדה מתה". ואימא של רוני עונה לך: אני ירדתי 8 קילוגרמים מה-7 באוקטובר, 34 ימים שלא ידעתי איפה רוני, ואחרי שבאו להודיע לנו שלא נחבק אותה יותר. אה, וגיהינום זה לאבד את הילדה שלי, לא לחבק אותה יותר, לא לנשום אותה יותר, לזכור כל יום, כל שעה, כל דקה, כל שנייה, שלא הייתי איתה ברגעים האחרונים, שהמוות שלה היה כל כך אכזרי.
“אז אבא של רוני עונה לך בכזאת תגובה: "גם אני ירדתי במשקל מאז, אין תיאבון כשמגדלים ילדה מתה".
“כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מחר מדינת ישראל תציין נקודת זמן מצמררת: 1,000 ימים – 1,000 ימים של שכול, של קהילות שנהרסו, של משפחות שנמחקו; 1,000 ימים שבהם נפש העם הזה לא מצאה מנוח. ובערב המצמרר הזה, מה מקבל הציבור הישראלי מראש הממשלה? לא, רק אל תתבלבלו, זה לא כל הציבור הישראלי. ראש הממשלה מתראיין לערוץ הבית שלו, לערוץ המלטף, המהנהן, והוא מסרב בעקביות ובפחדנות להתמודד מול עיתונאים שלא הונחו מראש לשאלות.
“אדוני ראש הממשלה, ערב היום ה-1,000 לאסון הגדול ביותר בתולדות מדינת ישראל, בתולדות הציונות, זו התשובה שלך? אנחנו נחנקים מדמעות, את משקל האובדן הלאומי שלנו אנחנו נושאים על כתפינו, ואתה סופר קילוגרמים בחדר כושר?
“ראש הממשלה מתראיין לערוץ הבית שלו, לערוץ המלטף, המהנהן, והוא מסרב בעקביות ובפחדנות להתמודד מול עיתונאים שלא הונחו מראש לשאלות.
“יש לנו את מלח הארץ. שירות זה בדיוק כמו עבודה. אנחנו מחנכים אותם לזה, ואני באמת פונה אליכם בכל לשון של בקשה, אל תבזו את התורה ואל תבזו את המדינה ואת האזרחים.
“אני נגד עריקים, אבל אני רוצה להתנצל בפני עריקים שלנו, כי אם תעבור בבתי הכלא בעריקים שלנו, חלקם עריקים כי הם צריכים לפרנס את אבא שלהם, וחלקם כאלה, מי שצריך.
“ואני רוצה לשאול אתכם, כל אלה שאני רואה בצמתים, אלה לומדי תורה? מתי הם לומדים? אם כל היום הם עסוקים בהפגנות, כל היום הם חובטים באנשים, איפה כתוב בתורה שמתנהגים כמו שהם מתנהגים?
“וכשאני חושבת על זה, איך אנחנו מוציאים היום משלחות לפולין, לאסון הגדול שהיה לפני קום המדינה, האתר הזה וההנצחה הזאת יהיה מאוד חשוב שיהיה חלק ממסגרת החינוך. ממש כמערכת, להגיע, לשמוע את הסיפור, להכיר את האנשים, את המחיר ששילמנו וגם לאפשר למשפחות גם בעתיד לספר את סיפורם האישי מעבר לעוד תמונה ועוד סרטון וכו'.
“אני מאוד מקווה שלפני שכנסת ישראל תתפזר אנחנו נסיים לחוקק את החוק הזה וגם נאפשר אותו. אחרי כל כך הרבה זמן, אני חושבת שהגיע הזמן תרתי משמע לתקומה. והתקומה היא גם לנרצחי הנובה, למשפחות, וגם לכל מי שהיה בעוטף.
“ואני רוצה להתפלל למענכם, ולומר לכם: הדרום והעוטף פורחים; יש הגירה מצוינת; הפריחה, תרתי משמע, קיימת.
“עמדנו שם כדי להביע תמיכה באנשי הצפון, ולהגיד להם בקולנו, תושבי שדרות והעוטף: לאורך שנים חווינו את מה שאתם חוויתם.
“מה שמטריד אותי הוא שנהיינו אלופים בתנחומים. לרגע זה מרגיש לי שכאילו מתחילים לנרמל את זה. שילמנו בעבר מחיר על הבוץ הלבנוני. אנחנו חוזרים ומשלמים את אותו מחיר.
“בסוף יש לנו אינטרס ציבורי. אנחנו רוצים להגן ולא רוצים פוליטיקה.
“עצוב לי עוד יותר, כבוד יושב-הראש, שבמקום להיות כאן הייתי מעדיפה ללכת ולנחם משפחות ולגשת ללוויות אבל יש גם עבודה פרלמנטרית שאנחנו נדרשים ואני חושבת שהוועדה הזו הייתה יכולה להידחות על מנת לאפשר.
“אני קוראת למערכת החינוך, הילדים האלה לא שקופים. הזעקה שלהם היא האחריות שלנו. והילד הזה הוא לא תיק ולא מקרה.
“אני קוראת למערכת החינוך, הילדים האלה לא שקופים. הזעקה שלהם היא האחריות שלנו. והילד הזה הוא לא תיק ולא מקרה. הוא ילד שזקוק למישהו שישמיע את קולו כי הוא לא היה יכול להשמיע אותו מול הדלת הנעולה.
“אם כך, תתחילו לטפל בכל התאגידים, אבל בחוק הזה חשוב, שכבר צריך לקדם ולתת תשובות, אני חושבת שאת כל השינויים המהותיים של תאגידים בואו נעשה בחוק התאגידים. זה לא רלוונטי שזה נכנס לכאן עכשיו. חוץ מזה, בדירקטוריונים, כל מי שהיה דירקטור יודע שזה חלק מהבדיקות שלו.
“ חוץ מזה, בדירקטוריונים, כל מי שהיה דירקטור יודע שזה חלק מהבדיקות שלו. זה לא סוד. זה התפקיד. כך שומרים על תאגידים.
“וכאן בדיוק נמצאת הבעיה. כי בשנים האחרונות ביתר שאת, ובתקופה האחרונה במיוחד, אנחנו רואים תופעה מסוכנת: לא ויכוח על גבולות החסינות, לא דיון משפטי לגיטימי, אלא ניסיון להפוך את החסינות למגן אישי, למחסה, לדרך להתחמק. וזה רגע מסוכן, רגע מסוכן למשכן הכנסת ולכנסת, מסוכן לאמון הציבור ומסוכן לדמוקרטיה. כי שברגע שנבחר ציבור אומר לציבור: אתם חייבים לציית לחוק; אני לא – הוא בעצם שומט את הקרקע מתחת לכל מערכת שלטון.
“אתם לא מעניינים אותם. לא אכפת להם. הם עשו עבירה, גנבו, לקחו. היו כל מיני עדויות מאוד מאוד קשות, אבל החסינות שומרת עליהם.
“אותה חסינות שהייתה אמורה בעצם לשמור עליהם בתפקידם, הופכת להיות חסינות גם כשמדובר לא רק בחטא, בעוון, בפלילים.
“כבוד היושבת-ראש, אפשר שקט? חבריי חברי הכנסת, אני רוצה לפתוח בכמה שאלות מאוד מאוד פשוטות. השאלה הראשונה היא בעצם מה היה קורה אם אזרח היה מקבל זימון לחקירה כחשוד, ומחליט שהוא לא מגיע. מה היה קורה אם אותו אזרח היה אומר למשטרה: לא מתאים לי, אני עסוק, אני לא מכיר בסמכות שלכם, או פשוט מתעלם? אני אגיד לכם, התשובה מאוד ברורה: המשטרה הייתה פועלת כדי להביא אותו לחקירה, כי במדינת חוק אי-אפשר לאפשר לאדם לבחור את החוק ולהחליט אם הוא חל עליו או לא.
“אני אגיד לכם, התשובה מאוד ברורה: המשטרה הייתה פועלת כדי להביא אותו לחקירה, כי במדינת חוק אי-אפשר לאפשר לאדם לבחור את החוק ולהחליט אם הוא חל עליו או לא.
“הצעת החוק שלי קובעת כי חבר כנסת שלא יתייצב לחקירת משטרה שאליה זומן כחשוד בעבירה פלילית לאחר שנעשה מולו תיאום, לא יוכל ליהנות מהחסינות מפני מעצר שמעניק לו החוק.
“ולכן, היום אני רוצה להביא הצעה מאוד מאוד פשוטה – פשוטה, הגיונית, דמוקרטית ובעיקר הכרחית. הצעת החוק שלי קובעת כי חבר כנסת שלא יתייצב לחקירת משטרה שאליה זומן כחשוד בעבירה פלילית לאחר שנעשה מולו תיאום, לא יוכל ליהנות מהחסינות מפני מעצר שמעניק לו החוק. ושיהיה ברור, זה לא שאני רוצה לפגוע בחברי כנסת, לא בגלל שאני רוצה להחליש את הכנסת. בדיוק ההפך, אני רוצה להציל את כבודה של הכנסת. אני רוצה להחזיר לציבור את האמון בכך שהמקום הזה אינו מקלט למי שמנסה לברוח מבירור אמת.
“איזה לילה טוב? איך אפשר לישון? יש נשים שיכולות להירצח בגלל - - - שלהם.
“חבריי, אני מאמינה גדולה בחסינות פרלמנטרית. החסינות היא אחד הכלים החשובים ביותר בדמוקרטיה. היא נועדה להבטיח לחבר הכנסת שהוא יוכל למלא את תפקידו ללא פחד, היא נועדה להגן על נבחרי הציבור מפני התנכלות שלטונית, והיא נועדה לאפשר לנו לומר את האמת גם כשהיא לא נוחה לשלטון. אבל חסינות מעולם לא הפכה להיות חסינות מפני החוק. היא מעולם לא נועדה לאפשר לחבר כנסת להתעלם מזימון לחקירה. היא מעולם לא נועדה להעניק למישהו מעמד של אזרח-על.
“אזרחי מדינת ישראל, אם הייתי צריכה להוציא עכשיו פוסט, הייתי רושמת: ללא מילים. זה מה ששמעתם. אתם לא מעניינים אותם. לא אכפת להם. הם עשו עבירה, גנבו, לקחו. היו כל מיני עדויות מאוד מאוד קשות, אבל החסינות שומרת עליהם. אותה חסינות שהייתה אמורה בעצם לשמור עליהם בתפקידם, הופכת להיות חסינות גם כשמדובר לא רק בחטא, בעוון, בפלילים. אלה פניה של הממשלה הזו.
“כי בשנים האחרונות ביתר שאת, ובתקופה האחרונה במיוחד, אנחנו רואים תופעה מסוכנת: לא ויכוח על גבולות החסינות, לא דיון משפטי לגיטימי, אלא ניסיון להפוך את החסינות למגן אישי, למחסה, לדרך להתחמק.
“חבריי חברי הכנסת, אני אומר לכם בכנות, כאזרחית, כעורכת דין, כמי שהגיעה לכנסת מתוך אמונה עמוקה בשירות הציבורי, לא האמנתי למה שראיתי כאן. אני לא מאמינה שבמדינת ישראל בשנת 2026 נצטרך להגיש הצעת חוק שאומרת: חבר כנסת צריך להתייצב לחקירה. לא האמנתי שנבחרי ציבור יעמדו מול מצלמות ויציגו את ההתחמקות שלהם כאילו הם קורבן. לא האמנתי שיהיה מי שינסו לשכנע את הציבור שאין לו צורך להתייצב לחקירה.
“אני רוצה לומר – אני לא אמשיך, אבל חובה באמת לקרוא את הפוסט הזה, להבין שניתן לשלב את החיים, גם של הצבא וגם את היהדות, ולא להיות שונים ולא לברוח מאחריות ומנטל.
“כשאנחנו רואים אלפי חרדים – ותאמינו לי, אני לא מצליחה להבין, כמה זמן יש להם? ללכת, להפגין, וכל אחד נראה, מה זה, הם יכלו להיות עם המדים ממש מושיעים. יש להם זמן, במקום לשבת וללמוד תורה וללכת למדרשות – לעמוד ולהפגין ולחסום ולטלטל כל מיני מכוניות.
“ובסוף אתה מקבל את האישור שאתה עורך דין, ואתה יוצא ואתה אומר, רקטות וקסאמים, ופחד ובכי, ואנחנו ממשיכים לחיות את חיינו.
“לא יעלה על הדעת שמגיעים לכאן נציגים ועוד לא קבעו להם שום זכויות, ולא שום מצב כלכלי, ואנשים שם קורסים. ואני שואלת: מה? מה קורה במדינה הזו? הרי אנחנו רואים איפה הכספים, יש כספים, ברוך השם, מפה ועד הודעה חדשה. איך יכול להיות שאנחנו ממשיכים להזניח את הצפון?
“אני רוצה לספר לכם, וזה לא סוד, זו קדנציה הראשונה שלי. זו אולי העבודה הכי נוראית שהרגשתי בה. ממרום גילי חשבתי שאני באה למשכן כדי לתרום לאזרחים.
“וזה עצוב לי, כי אני חושבת שנבחרי ציבור צריכים לראות רק את הציבור. אנחנו לא עושים טובה לאף אחד. נבחרנו כדי לעבוד, להיות שם בשבילם – לא בשביל עצמנו, לא בשביל האינטרסים שלנו ולא כדי לרצות את הבייס שלנו.
“עד עכשיו יש לנו חששות, ואנחנו יודעים ששום ניצחון לא קרה. וכל בוקר אני מתעוררת לחשש הזה, מה יקרה אם הם יחליטו שהרחפנים – שאנחנו כבר יודעים על הסוגיה הזו מספיק זמן ולא מצאנו פתרון, ואנחנו יודעים שבמדינות לידינו יש פתרונות.
“כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני באמת שואלת: למה קריאה ראשונה? למה לא מתקדמים? למה לא שנייה ושלישית? הרי זה לא ברור שאתם בעצמכם הצבעתם על פיזור הכנסת? אז מה אתם רוצים להרוויח עכשיו?
“ואני קוראת לממשלת ישראל, תצילו את אנשי הצפון, זה בני עמנו, ואנחנו חייבים להיות עם אחד. הגיע הזמן כבר לאחדות, לשקט ולניצחון אמיתי.
“היום, לאחר הכנס, נפגשתי בלשכתי עם קבוצת ילדים עם צרכים מיוחדים שהגיעו מקריית מוצקין, ושם שמעתי דברים מטלטלים: ילדים שמאיימים עליהם בסכין יושבים בבית – והמאיים נמצא בכיתה. למה הוא נמצא בכיתה? כי יש לו קשרים. הורים מפחדים להתלונן כי יתנקמו בילדים שלהם – במדינת ישראל 2026 הורים מפחדים להתלונן, כי אם הם יתלוננו או יעלו איזושהי הערה או הארה יחסלו איתם חשבונות, עם הילדים שלהם.
“בגלל שהם ילדים בכיתת תקשורת בבית הספר לא תדאג שגם הם יצאו, בדרך כזו או אחרת, לטיול? זו שערורייה.
“אני באופן אישי, וכשאני עובדת מול גרמי טיפול ואני אומרת: "תקשיבי לילד. לא מה אמר אבא. תקשיבי לילד". ולצערי, הדקויות האלה, ובואי, אנחנו אנשים בוגרים ואנשים מקצוע מאוד מקצועיים - תקשיבו לילד.
“עדי, אני רוצה שלא נעשה פה הכללה, כי אני יכולה להבין ואני אפילו אגיד את זה בקול רם, עדי, שיש שופטים שהם חותמת גומי, לצערי, כי הם סומכים. אמר לי פעם שופט" "מה את רוצה אם הייתי נגר, אם אני צריך משהו בנגרות אני לא נגר". ואמרתי לו: "סליחה, אתה יכול לראות קצת יותר".
“השבוע קיימנו דיון בוועדת עבודה ורווחה: 15,000 ילדים במשפחות אומנה, מרביתם על סכסוכי הורים. לוקחים את הילדים האלה, לא מצליחים להתמודד.
“ונכון, כפי שציינת, ואנחנו מכירות את זה לצערי מהשטח, כל השיקולים הם שיקולים זרים. לא מדברת חלילה על ילדים שעוברים פגיעה מינית או אלימות, אלה לא בקריטריונים. אבל רוב השיקולים שזה קורה זה נושא המזונות, זה סכסוך על כספים וסוג של נקמה.
“אבל לא אנחנו לא באים, אני רוצה להגיד לך, אני כעורכת דין רק טובת הקטין עמדה לנגד עיניי. ואנחנו חייבים לטפל בתופעה הזו. יש זכות לשני ההורים והם עושים עוול והורה שמתעקש שזה לא יקרה הוא זה שצריך לנטרל, לא את הצד השני.
“היא טענה שקודם כל צריך את הדרך הטיפולית, ולא שמישהו פה אמר שלא חייבים להיות גורמי טיפול, ברור, אי אפשר להנחית פתאום ילד.
“אבל הנהלת בית המשפט, הטענה הזו שלא תמיד, הם עומדים בעיקרון בזמנים, אבל הרבה פעמים הם לא יכולים, הם לא מקבלים בעצם דיווח.
“אני חושבת שהדיון הוא נכון, אבל אני הייתי מתחילה קודם כל עם ההמשכיות ההורית, כי הבעיה מתחילה, זה הבסיס. כל הכבוד, לפני שזה עולה מדרגות, הבעיה מתחילה פה בין ההורים.
“אני רוצה להבין באמת מה קורה בחדרי החדרים ומה קורה עם הלו"ז. כשיש רצח 14 יום - למה זה לא קורה? כי כל מעצר, כל הוצאה, זה יכול להיות תוך דקה. הוא קם בלילה, אפילו בכוננות.
“אז הוא, מבחינתו, עשה את ה-V ל-14 יום, אבל הוא לא פתר את הבעיה.
“למה נתונים כאלה לא מובאים או לא משתקפים לנו כחברי כנסת? כי בסוף, אנחנו מבינים שהנהלת בתי המשפט מתמודדת עם לא מעט.
“חשוב לי מאוד גם נושא המחסור המטורף הזה של מרכזי הקשר. קודם כל מרכזי הקשר זה באמת סוג של התנהלות, אבל בסוף אם אותה מטפלת כבר החליטה שהאימא הזאת לא ראויה או אבא לא ראוי - זה לא יעזור אם יישבו במרכז הקשר, כי לא תמיד שומעים.
“ואני חושבת שנכון, ואני לא נוזפת, אבל אני חושבת שאולי זו אחת הבעיות שלנו, שאנחנו לפעמים רוצים לסגור דברים במערכת, אבל למערכת לא תמיד יש שיניים, וזה המקום שניתן את השיניים.
“הוא השריד האחרון מאותה כיתת כוננות שעדיין מגיע לאימונים, מלמד את הלוחמים בכיתה החדשה, חונך אותם.
“את הממשלה הזאת לא מעניין שום דבר, מעניין אותה להביא עוד תקציבים לכל מיני מגזרים שהם לא חלק מהנטל הצבאי והכלכלי, תקציבים לפרזיטים.
“אתם יודעים שילדי העוטף ושדרות, ילדים שהוכרו כנפגעי איבה, לא קיבלו אחוזי נכות? הם הוכרו כי הורים רצו שהם יקבלו שיחות על ידי פסיכולוגים.
“אני רוצה להעלות כאן את התרעומת, את הקטסטרופה של הדרום והצפון, וזו ההזדמנות לפנות לאנשי הצפון.
“סך הכל 28 תקני הגנה יישובית, ואני תוהה מאיפה הביטחון, מאיפה האומץ, עם כל הכבוד לצה"ל שחסרים לו חיילים? איך מגיעים למצב כזה שאנחנו פוגעים בכיתות כוננות?
“מתחילת חודש מרץ חלה מגמה של צה"ל להקפיא לוחמי מילואים שהוכרו על ידי אגף השיקום בפוסט טראומה בעקבות אירועי ה-7 באוקטובר.
“הוא רוצה להחליש את בית המשפט, לפגוע בתקשורת, לאיים על תאגיד השידור.
“בסוף אנחנו שוב מגיעים לתקציבים, לסכומים, לזה שבעלי מקצוע מעדיפים תפקידים באופן פרטי, לא לתת שירותים ציבוריים.
“"על מנת לקבל טיפול וסיוע בפן האישי והפיזי, החליטו להקפיא לוחמים ממילואים בעקבות אחוזי נכות, מה שפוגע משמעותית במחלקות ההגנה בעוטף, בביטחון. היקף ההקפאה ביישובים בהם כיתות הכוננות פעלו ונלחמו ב-7 באוקטובר עלול להגיע ל-30% עד 40% ממחלקות ההגנה".
“יש כסף במדינת ישראל, הרבה מאוד כסף. יש משרדים של אוכלי חינם שלא עושים כלום, שיש להם רק טייטל.
“תראו איזה מופע מדהים של האירוויזיון היה בתאגיד השידור, כמה כבוד קיבלנו.
“במקום לפנות את כולכם, לתת לכם קצת שקט לנפש כדי שתרגישו בני אדם, כדי שתוכלו לישון בלילה, כדי שתוכלו לחיות את חייכם, שימו לב במה הם עסוקים.
“לפני שבועיים תליתי כביסה ושמעתי ילד בן חמש רב עם חבר במגרש המשחקים ואומר, "אתה מביא לי או שאני דוקר אותך?" תבינו, ילד בן חמש שאומר "אני דוקר אותך" מנרמל בראש שהוא דוקר כמו שהוא מרביץ וכמו שהוא בועט.
“הגבורה והאצילות שלה ושל עוד משפחות שבוחרות לחזור ולהיות המגן החי של מדינת ישראל - דבר שראוי להערכה והערצה.
“לפני כשבוע פורסמה הקלטה שבה נאמר לאדם עם מגבלה בפארק הגדול בתל אביב, בסופרלנד, שלא מכירים בתעודת הפטור שלו.
“אני מתוך הבית הזה יכולה לומר לכם שאני לא יכולה לשגרר במילה אחת את הממשלה הזאת.
“אלו לא הצעות של קואליציה נגד אופוזיציה, אלה חוקים והצעות חוק נגד אזרחי מדינת ישראל.
“יש תקנות ברורות שמחייבות לתת למלווה להצטרף. מכוח מה אנשים מזלזלים בכל החוקים והתקנות ובוחרים להתעלם התעלמות מוחלטת?
“כדי לתת להם שיחות לנפש הם היו צריכים להיות מוכרים, אבל אז המדינה התנערה מהם. זו שערורייה שאין כמוה.
“כשההורים מביאים חוות דעת רפואיות, עושים להם ועדת חריגים. מה השתנה מאז שאותו ילד היה במסגרת החינוך, קיבל הסעה והכירו בו במגבלה?
“את זה בדיוק משרד הביטחון לוקח ממנו, את הדבר היחיד שמחזיק את הראש מעל המים.
“ישנם לוחמים שהבהירו שאם ייקחו להם את הנשק, הם לא ירגישו בטוחים להשאיר את המשפחות שלהם בעוטף.
“כל עוד הילד נמצא במערכת החינוך הוא יקבל הסעה. כשזה עובר ממשרד החינוך למשרד הרווחה, פתאום העיוור מתחיל לראות, פתאום המוגבל מתחיל ללכת, פתאום המוגבלויות נעלמות, ואז יש בירוקרטיה, נדרשים מסמכים.
“יש לנו 15,000 ילדים שנמצאים היום במסגרות אומנה או בפנימיות.
“דבר נוסף, אנחנו מבקשים שייבחן התשלום לגבי הסעות, שיש צורך לכלול, כמו ששמענו כאן, את העלות, כמו דלק, כמו ביטוחים, בלאי.
“לפי הפניות של משרד הרווחה, משרד הרווחה מספק היום הסעות לאנשים עם מוגבלות למסגרות יום-יומיות טיפוליות בהתאם למצבם הרפואי, אולם הטענות שעולות כאן הן: בפועל מופעלת ועדת חריגים שאינה מתפקדת, קיימים מקרים שבהם אנשים עם מוגבלות מאבדים זכאות להסעה פרטנית, לעתים מוצעת הסעה קבוצתית שאינה מותאמת למצבם הרפואי וההתנהגותי.
“השאלה היא מה קורה עם המורכבויות הרפואיות הפרטניות.
“בואו נשמע את האוצר קודם כול, אני רוצה להבין איפה הבעייתיות, למה אנחנו בכלל מגיעים למצב הזה, למה כשההורים כבר באים עם אישורים רפואיים, עושים להם טובה.
“ועדות החריגים אינן פועלות בשקיפות, אין קריטריונים ברורים ואחידים לקבלת זכאות, החלטות אינן תמיד מותאמות לצרכים הרפואיים.
“גם אצלי לקחו פעם אחת מפית, הייתי בוועדה עם הבת שלי, היא עיוורת, היא התעקשה, באו לבחון אותי מהביטוח הלאומי, הם שמו לה דף, תגידי לי מה את רואה. אני אומרת לה, תגידי, את רצינית שאת שואלת אותה? והם התעקשו שתגיד מה היא רואה. כן, לפעמים המבחנים האלה קצת מנותקים.
“אם את אומרת שהבעיה היא תקציבית, אנחנו בבעיה, בבעיה שהמדינה מחליטה לזנוח ילדים, ילדים שלנו. אם אתם אומרים שזה תקציבי, אנחנו צריכים לדעת.
“אלה שתי מערכות שונות. זו בדיוק הבעיה, יד ימין לא יודעת מה עם יד שמאל.
“האם בהרכב הזה יושב איזה רופא מומחה? כמה התייחסות יש לכם לדיווחים?
“למה אנחנו מדברים פה על תקציב, תקציב, תקציב? איפה הבעייתיות? תסבירי לי בדיוק מבחינתכם כמשרד.
“ולכן, בואו נגיד, הלב וגם התקציב צריכים להיות במקום, ואם יש בעיות מעבר, זה תפקידה של כנסת ישראל, בשביל זה שמו נבחרי ציבור. ואני רוצה להגיד לכם שיש מספיק כסף במדינת ישראל, אתם צריכים להגיד לנו ואנחנו נדע להוציא אותו.
“ההשלכות של הפגיעה בהסעות אינה רק לוגיסטית, אלא פגיעה ישירה בנגישות לשירותי הרווחה, בהשתתפות במסגרות יום.
“כמובן המקרים הבודדים או המקרים שהגיעו לפתחכם, בבקשה לתת להם התייחסות. זה יפה שמתייחסים אליהם, אבל תתייחסו אליהם גם למקרים הבאים שיבואו. זאת אומרת, מינימום בירוקרטיה, לקבל את המסמכים הרפואיים.
“איך אתם מגדירים את הבינוני עד מורכב לכאלה שלא זקוקים כי המוגבלות שלהם יותר קלה? אילו קריטריונים יש? האם יש טבלת אבחנות? איך זה הולך?
“כי בסוף, אני אומרת לך, אנחנו בין הכיסאות, ויש לי מקרים שאני אומרת לך באופן אישי, הילדים האלה לא צריכים להיות מחוץ לבית. אפשר לשקם את הבית הפנימי הזה במקום התקציבים שיוצאים למסגרות, וזה המון כסף שבחוץ, שאתה יכול לפתור את זה בתוך.
“מיכל, אבל אני רק רוצה לדייק שלבתי משפט יש את האפשרות להוציא לאימוץ.
“אתם לא צריכים לראות, אני לא מגינה עכשיו על עורכי דין, אבל חשוב שתדעו שיש לנו גם ערך מאוד גדול לעורכי דין וייצוג של ההורים, כי בסוף הם נפתחים לעורכי הדין, הם לא תמיד יכולים להיפתח, וזה חשוב, השיתוף. ואני אומרת לך, רק שיתוף פעולה הביא החזרה של ילדים וגם הוצאה מבית מאוד חמור, שזה בסדר.
“ברגע שאתה מקבל החלטה להוציא את הילד להוצאה, הסיבות, המבחנים, אני רוצה להגיד לגברתי שהוצאו ילדים בגלל מצב כלכלי של ההורים. כשאני חושבת לעצמי, אתה משלם לפנימייה 16,000-14,000 שקל, אם תיתן 5,000 שיהיה לו אוכל, הילד נשאר בבית.
“ובסוף, ילד שנמצא באומנה שלוש שנים, אותו ילד, אותה נפש רכה שגם ככה ניתקת אותו, הוא לא מבין למה ניתקו אותו, הוא ילד. בסוף מה הוא רוצה? אבא, אימא.
“למה בחודשיים-שלושה אין סכנה לילדים אצל אותם הורים, כי יש אולי סכנה מטילים או קסאמים, ולמה אי אפשר לבחון ילדים שכבר החזרתם, במיוחד עם צרכים מיוחדים?
“ואחד הדברים שאנחנו לא משכילים פה במדינה להבין, איך שהיא אמרה, אם תיתנו כסף להורה מלווה, יכול להיות שיהיה גם תמריץ וגם כוח.
“אני רוצה לומר לגברתי, כמי שליוותה את הילדים האלה מעל 14 שנים, התחושה שלי היא שמדינת ישראל כשלה כישלון מוחלט בהתנהלות הזו.
“כשאנחנו מדברים על הוצאה בגלל מצב כלכלי וסכסוך הורים, ואנחנו צריכים לזכור מה שהמדינה הזו עברה, ואנחנו רואים כאן את המספרים.
“וכשאני אמרתי שאני פניתי לשר מרגי, זה העניין הזה שראשית, נושא האומנה צריך להיבחן לא על ידי שופט אחד ועובדת סוציאלית. אני מצטערת ואני אוהבת, יש לי בת עובדת סוציאלית, עם כל הכבוד. אני חושבת שצריך להיות הרכב כמו בית דין לעבודה, שישבו שלושה, שיהיו עוד עיניים, ולא לשכוח קרבה ראשונה.
“בסוף טובת הקטין עבדה מול בית המשפט והיה ברור שאין לנו סיכוי שם להציל, והם כן מקבלים.
“ודבר ראשון שאני רוצה שנשים דגש זה גם הפנימיות לילדים עם צרכים מיוחדים, שלא תמיד מותאמות, שלא מקבלות.
“אתם זוכרים, לפני שיצאנו לערב פסח היה איזה חוק ששר הטיקטוק העלה כאן, השר לביטחון כלום – חוק מוות למחבלים.
“לפני ההצבעה, וגם אחרי, העליתי סרטון שמסביר את המשמעות – למי ששכח, מה לעשות, אני גם עורכת דין, אני מסוגלת לקרוא חוק ולהבין כמה שהוא חוק לא נכון.
“ואני שואלת, עד כמה? שנתיים ומשהו אירוע עזה לא הסתיים? ואנחנו עכשיו ממשיכים עם אירוע איראן. ולמה לא מתקבלות פה החלטות נחושות שרואות את טובת מדינת ישראל והאזרחים שלה?
“חברים, ילד בן שש מדבר על דקירה כאילו הוא נותן איזו סוכריה. שימו לב לנרמול. וכשהוא אומר: אני דוקר אותך – אני לא אתפלא שלמוחרת הוא יצא עם סכין, כי צריך לדקור עם משהו.
“אבל היום אני דווקא רוצה להתחנן, להתחנן, לשנות את הממשלה הנוראית הזאת. לא יעלה על הדעת שקורים כאן דברים בשטח ואנשים עסוקים בלשמור על הכיסא שלהם, ופחות אכפת להם מהאזרחים.
“נוער בסיכון, אני ליוויתי 14 שנים את הנערים האלה, ואני אומרת לך שניתן לזהות אותם.
“ראינו ילדות שיושבות שיורקים עליהם, מטיחים עליהם, וזה בדיוק סוג האלימות, וכשאנחנו נותנים לנוער שלנו לראות רובלוקס וכל מיני משחקים שרק דוקרים ורק יורים, וכשאני השבוע - את זה קטי, אני רוצה שתשמעי - אני השבוע תליתי כביסה.
“פתאום אני שומעת ילד: תקשיב, אם אתה לא נותן לי, אני דוקר אותך. אני התייבשתי. אמרתי: חבר'ה, זה הפך להיות נרמול.
“ברשתות החברתיות עלו המון סרטונים של אנשים עם מוגבלויות שהאחים או ההורים היו צריכים לסחוב אותם. האם ידעתם להגיע אליהם? ברור לנו שזה לא היה פעם אחת אלא כמה פעמים.
“שדרות היא מודל שכולם צריכים ללמוד ממנו. אמנם שדרות שילמה מחיר יקר, אבל ככה מתנהלת שדרות. מגיעים מכל העולם לשדרות כדי ללמוד, שזה מה שחשוב שיהיה בכל מקום.
“עד כמה גיאוגרפית המרכזים האלה הם באמת נגישים לאוכלוסייה, כי הרי בזמן אמת אנחנו יודעים שמי שיכול ללכת ילך לבית ספר וכו'. כמה הקירבה, הנגישות של אותה אוכלוסייה בפערי זמן?
“כמו שאני מרשה לעצמי לצאת לרחוב ואני יודעת שבמדרכה הזאת יש לי מיגונית, כך צריך להיות גם בצפון וגם במרכז, כי למדנו שאין חוסן, שאין אזורים שזה לא יכול לקרות בהם.
“אני חושבת שצריך להיות בנוהל שאם זה קורה קודם כל לפנות, אחר כך לבדוק. המציאות של אנשים עם מוגבלויות לא מאפשרת להם אפילו לברוח, אפילו להסתתר.
“אדוני השר, אני חושבת שמי שמבולבל פה זה הרשות המבצעת, שרוצה להפוך להיות הרשות השופטת. אז זה לא יקרה, היא תישאר רשות שופטת, יישאר בג"ץ, נכבד את נשיא בית המשפט; וכעורכת דין – שיסתכלו כל אלה שצריכים לתת את הדין, וזה הזמן לעשות את זה.
“חברים, זה כבר לא הוראת שעה, זו כבר צריכה להיות חקיקה. צריך שיהיו לנו דברים מסודרים, איך פועלים בזמן אמת.
“עכשיו אנחנו מגיעים מוועדה, ולא יעלה על הדעת שאנשים עם צרכים מיוחדים צריכים לחכות 14 יום, ויש אנשים מבוגרים, ויש אנשים שיושבים בבית עם הילדים, ואנחנו לא יכולים להרשות – כל אזרח במדינת ישראל צריך לקבל מהיום הראשון, הוא לא אשם שיש מלחמה במדינת ישראל.
“דבר נוסף הוא הנושא של 14 י מים. נכון שקיצרנו אבל זו הייתה הוראה של המדינה לא לצאת ואנחנו גם צריכים לזכור מי הנפגעים העיקריים בנושא הזה.
“גברתי היושבת-ראש, ברור שהדיון הזה היה מתבקש וכפי שכבר שוחחנו, אנחנו כחברי ועדה באמת צריכות לסיים עם זה היום ולהצביע על מנת שאנשים יקבלו תשלומים, שלא נעכב ולא נגרום לנזק כלשהו.
“אני לא אאריך כי אני רוצה שהארגונים אבל חשובים לי הזמנים, לבדוק איך נכווץ, איך נקל וניתן תקופת ביטחון. אם אנחנו אומרים עד ה-31 במרס, כבר היום האריכו ב-14 ימים, בואו ניקח כמה ימי ביטחון.
“צריך לומר ביושר, המלחמה הזו מוצדקת. חיילי צה"ל, המפקדים, אנשי המילואים וכוחות הביטחון נלחמים בגבורה ומגנים עלינו.
“בזמן שהחיילים שלנו נלחמים, יש מי שנלחם פה על כספים קואליציוניים, על ג'ובים. בזמן שמשפחות קורסות, יש מי שמחלק תקציבים למשרדים מיותרים. בזמן שהורים לא סוגרים את החודש, הממשלה עסוקה בשיקולים פוליטיים. חברים, זה ניתוק, זה ניתוק מוחלט וסדר העדיפויות מעוות.
“לכן הצבעת האי-אמון היום היא לא רק הצבעה פרלמנטרית – היא קול של אזרחים עובדים, של הורים, של עצמאים, של בעלי עסקים, של חיילים, של מילואימניקים, שדורשים מהממשלה סדר עדיפויות נכון.
“אתם יודעים מה מפחיד יותר? שכשבסרטונים ראינו את השיירות של האוכל שנכנס של החמאס, אז ראינו גם כמה רכבים של האו"ם עם הכיתוב שלהם – כאילו לא היה 7 באוקטובר, לא נרצחו אנשים, אין עדיין אנשים מחוץ לבתים שלהם, אנשים לא פוסט-טראומתיים – כלום, לא היה שם כלום. היה 7 באוקטובר, נטבחו, נרצחו, חיילים שלנו נפלו – והם, איזה יופי, החמאס המורתע ככל הנראה עדיין משמש כנכס.
“ואני גם קוראת לממשלת ישראל, לגורמי הביטחון: אני בטוחה שאתם רואים מה קורה שם. בבקשה, תילחמו להסיר את האיום הזה מעלינו.
“ואני גם קוראת לממשלת ישראל, לגורמי הביטחון: אני בטוחה שאתם רואים מה קורה שם. בבקשה, תילחמו להסיר את האיום הזה מעלינו. עם ישראל חי, אנחנו פה כדי להישאר, שלא תהיה אשליה לאף אחד.
“אבל רק שתדעו, ואני אומרת לכל אזרחי מדינת ישראל – אנחנו יודעים שיש המון זירות, אנחנו במלחמה הכי צודקת שבעולם, אבל החשש ממשיך לגבור, כי כשהיום אני צופה ומתחיל להסתמן שיהיה איזה הסדר – איזה יופי, איך אני רואה את מה שעברנו ב-7 באוקטובר חוזר. אני לא רוצה להפחיד, חלילה, אזרחי מדינת ישראל, ממש לא, אבל אני מרגישה שיש לי צורך להתריע.
“על כל פנים, חבריי חברי הכנסת, כשארגון טרור הופך להיות מקור לפרנסה; כשהוא מעסיק 30,000 חמושים – חברים, 30,000 חמושים – הוא מפרנס אותם. אותם 30,000, טעמנו את טעמם המר, את האכזריות שאי-אפשר לתאר. זה לא רק איום ביטחוני, יש שם שליטה אזרחית.
“אני מזכירה לכם, הילדים ישבו כמעט חודש בבית. אתם יודעים כמה הוצאות זה כשהילדים יושבים בבית? כמה אתה צריך להאכיל, לקלח, לנקות, איזה עלויות היו להם? אז עכשיו אתם דוחים להם לאמצע אפריל?
“משפחות מתמוטטות, משפחות מתפרקות. ואנחנו הגורם המרכזי, כי בסוף צריך לממן אותם, ולא ייתכן 80%. כשהורה שילם 100%, תן לו את ה-100% שלו. לא קיבל שירות, אז תספגו את זה אתם, so what?
“וכפי שאמר חברי טייב, שתתכבד מדינת ישראל ותפתח את גני הסמל מגיל שלושה חודשים, אם היא כל כך רוצה להפריד. הם היום מחזיקים את החנית, ואנחנו צריכים לזכור, כי עצם זה שהילדים נמצאים בגנים הפרטיים האלה, מאפשר להורים לצאת לעבודה, מאפשר לקופת מדינת ישראל לקבל כסף.
“זו שקוראת לנו "מופקרים", זו אחת שעל ראשה מרחפים תחקירים של שוחד, מרמה, גניבת כספים, עמותות, דולרים של טייוואן, שאין לנו הסברים.
“אני הייתי בלשכה כששמעתי אותה מתנהלת כאן, ואני באמת עולה היום כדי להציב מראה מול שרה בממשלת ישראל, אישה שהפכה את דוכן הממשלה לבימת רעל, זלזול ובריונות.
“בנושא הפנסיות, הייתי רוצה רק לשאול באיזה גילאים בעצם אנשי המוסד יוצאים לפנסיה?
“זאת אומרת, ברגע שאתם מבקשים, לא יקרה מצב שמגיע איזה חבר טוב, ואפשר ככה קצת, סליחה על השאלה החשדנית, להחליק קצת על חלק מהמבחנים.
“האם התפקידים שאתם מחפשים, הם מתפרסמים באיזשהו מקום? איך אתם מגיעים אליהם? האם זה מופיע בפרסום של נציבות הציבור?
“עובדים ועובדות סוציאליות הם הלב הפועם של החברה, הם אלה שנמצאים שם ברגעים הכי מורכבים, מושיטים יד, מקשיבים, מחזקים ומסייעים בבניית תקווה ועתיד טוב יותר עבור אין ספור משפחות ויחידים השנה.
“זאת אומרת לעובדים הסוציאליים יש תפקיד נוסף שכשהם התקבלו לעבודה הם התקבלו למשהו ואז המסה ויש חוסר תקינה, שאנחנו מבינים, השאלה אם גם על זה חשבתם.
“אני חייבת לומר, אחרי כל כך הרבה שעות, כשאנחנו יודעים שהמטח הבליסטי ממשיך ומשפחות רבות וילדים נמצאים בממ"דים, וכנסת ישראל עוסקת רק במה שחשוב לעצמה – ממשלת ישראל.
“אגב, אני גם רוצה להגיד שאני מאוד מעריכה שראיתי שעכשיו עשו משאל טלפוני ל-81 מיליון למיגונים בארץ. למה 81? אדוני, כל המדינה שלנו. זה כבר לא העוטף וזה לא רק שדרות, ואנחנו גם לא מדברים כאן על הצפון, במרכז.
“אני מסתכלת ואני אומרת: חברים, למדינת ישראל לא חסר כסף. תנווטו אותו למקומות הנכונים. ואלה, אדוני, לוחמי הצדק, עובדים סוציאליים, לוחמים וכו'.
“אני לא מדברת כדבי ביטון, אני מדברת כאוכלוסייה שלמה שאני צריכה לבוא משדרות לירושלים, כשאני צריכה להתפלל כל הדרך שלא יהיה צבע אדום כי אתם לא רואים את האנשים בכלל, זה לא משנה אם הם פוסט טראומטיים, זה לא משנה אם יש ילדים בבית, זה לא משנה שהנכדים פה לא מתפקדים.
“ומי שיש לה ילדים קטנים, תתכבד הכנסת לפתוח כאן איזה שהוא מעון קטן או מרכז פעילות כדי לאפשר להורים שפה יוצאים לעבוד שיהיה להם שקט.
“אמרו שבמקרה של ועדות והצבעות, אי אפשר לתת לזה לגיטימציה. שאלתי האם גם במקרים חריגים. אני זוכרת מהעבר שהביאו להצביע אנשים שישבו שבעה ואני אומרת שאם זה כך, מה אני עם פוסט טראומה.
“בגלל החשיבות של הצעת החוק הזאת שמדברת על עובדים שמבלים היום שעות בהגנה על הילדים שלהם, להיות בבית ולא לעבוד, אני מקווה שמכאן נצא גם עם הבשורה הזו שתאפשר להקל, לסייע ולשמור על העובדים.
“גם אתמול מחבלים שוב מזנבים בלי סוף, גם אתמול נשמעו הדי הפיצוצים ואנחנו צריכים לזכור שיש נוספת ועל ממשלת ישראל להמשיך ולהיות נחושה לחסל, כמו את החיזבאללה גם את החמאס.
“ולא רק זה, גם ביקשתי לדעת בנושא האומנה כמה זמן באים לבקר, כי אני באחד מביקורי הפתע שעשיתי ילדה בת 12 אמרה לי שקילחו אותה במים קרים עם הבגדים כי היא לא הסכימה לאכול.
“להיות עובד סוציאלי זה אנשים עם לב, הם באמת מקצועיים, אנחנו לא נסמן את כולם בגלל אחד, שניים או שלושה שסרחו.
“האחרונים שרוצים להתנגח בכם ברווחה זה בטח אני, אבל דבר אחד אני רוצה שתעני לי, כשילדים נמצאים במשפחות אומנה, כל כמה זמן אתם הולכים לראות אותם? כי כשאני הלכתי לראות ילדה היא אמרה לי: לא רציתי לאכול, קילחו אותי עם בגדים במים קרים. זה הגיע לבית משפט.
“אני אחות במקצועי והייתי עורכת דין וליוויתי ואני חייבת לומר, משרד הרווחה, אני גם דיברתי עם השר על זה שלפעמים הייתי צריכה לשבת כעורכת דין להתחנן בפני עובדת סוציאלית צעירה, בת 22, שלא לדבר על כאלה שבכלל לא היו להן ילדים, כי הן היו צעירות, ואולי כסבתא, כאמא, והייתי שואלת למה להוציא את הילד אם אנחנו יכולים לתת איזה שהוא גיבוי, איזה שהיא סומכת.
“אני רוצה להבין בסוף, אוקיי, אנחנו רוצים לדעת איך באומנה, גם השלבים הראשונים, עד מתי תופסים את הילדים האלה כבני ערובה, האם אפשר לשקם את הבית, האם אין הורה שהוא הולם, אין בן משפחה שאתה יכול להחזיר אותו לסביבה הטבעית, או שיש לנו אינטרס לשלם 17,000 שקל למשפחות, למשפחות, זה הרבה כסף, תחשבי, 5,000 שקל תני למשפחה הזו ואת מצילה ילד ונפש.
“אין שום הצדקה לנתק ילד לשלושה-ארבעה חודשים. שימו מצדי שוטרים מסביב, הילד יפגוש את הוריו.
“לכן אני אומרת, חברים, הדיון הזה הוא מאוד מאוד חשוב, נושא האומנה הוא חשוב, אבל יש המון דברים שאפשר למנוע לפני שאנחנו ממהרים להוציא אותם מהסביבה הטבעית, לפני שאנחנו מרחיקים אותם מהמשפחות, ובמקום טונות של כספים, שאנחנו רוצים לפרנס פנימיות או משפחות, חברים, קחו רבע מהסכום הזה, תנו לאותה משפחה, תכניסו סומכת, תנו לילדים האלה להיות במסגרת עד שש-שבע, מה נשאר להם?
“הרי הוא ממשיך ומתגבר ומתעצם, אנחנו יודעים את זה, אדוני, הם עוד לא עברו, הם לא הלכו לשום מקום. הם שם, הם עוד עושים מפגנים, והם ממשיכים להראות כמה הם חזקים. אז איזה ניצחון בדיוק הבאת?
“ומה אתה עושה, מנרמל פטור? מה קרה לך, אתה באת מהסיירת, לא? אתה מנרמל פטור, אדוני ראש הממשלה? ימין מלא על מלא?
“אדוני ראש הממשלה, עשית דברים יפים, למה לחרבן הכול, למה להרוס את מה שעשית? למה ציר פילדלפי, רפיח – וואו, איזה קמפיין עשית – ואללה, הוא פתוח. איך אני ישנה בלילה, אדוני ראש הממשלה, איך אפשר לישון ככה?
“הביטוח הלאומי עושה עבודה מהממת במציאות אליה הם התגלגלו בין הקורונה לבין המלחמה ובהצלחה עם איראן בהנחה שנעבור את זה בשלום.
“אני רוצה להקריא לך הודעה אנונימית שאני מקבלת עכשיו: "אני מחכה שלוש שנים לטיפול פסיכולוג בשהייה באינדק המרפאה והקופה אמרה לי שיעזרו לי וימצאו לי משהו. הלכתי לפרטי ועולה לי 400 שקלים ואני סטודנטית וגם את זה הפסקתי כי לא הצלחתי לשלם. אני ועוד מלא מחכים לטיפולים. בבקשה תעזרו לנו".
“אני חייבת לשתף את גברתי ולומר ששמעתי גם את ההסתדרות וגם את החקלאים ויש מחלוקת לא פשוטה אבל בסוף אנחנו צריכים היום לזכור שכן צריך לשחרר את התעשיינים מהכבילות הזאת.
“השאלה הנכונה מבחינת הוועדה היא האם לא נכון להמתין עד שיסיימו עם האגרות ואולי יחליטו שבעצם זה שאנחנו עכשיו משאירים את זה כך עד שתיפתר סוגיית האגרות, הם פתאום גם ימצאו פתרונות לאגרות.
“עם זאת, הוקצה איזשהו תקציב, שאם אנחנו נמשיך עם הסל ונוסיף ונוסיף, עכשיו יתכבדו משרד הבריאות, ואם אתם מחליטים להכניס אותם לחלק מהחקיקה הזו, אז שייכנסו בצורה מוגדרת, עם סכומים מתאימים.
“אבל מה שהלך שם נחרט בנפש. לא משנה לאן אתה שייך, באיזו תחנת חיים היית, אתה חייב טיפול.
“גברתי מאחר שאנחנו רואים שהאירועים האלה קורים בין ישיבות וכו', דבר אחד, למצוא איזשהו מנגנון שראשי הישיבות יהיו בקשר, יהיה גורם או לעשות שולחן עגול כדי לפתור את זה. אבל האנשים האלה חייבים לקבל תשובות.
“כבוד השר, לאחרונה פורסמה טיוטה שמטרתה לבטל את הזכאות לרכיבה ושחייה טיפולית שנועדו להיטיב עם אזרחים המתמודדים עם קשיים רגשיים, התפתחותיים ונפשיים.
“כן, אדוני. כבוד השר, מאחר שהשירותים במסגרת שב"ן מבוססים על תשלום מראש של המטופלים ואחר כך יש החזר, כיצד ניתן לטעון שאין פגיעה בזכאות ובפועל מי שבעצם מסוגל לשלם זה מי שיש ביכולתו לשלם על הטיפולים הנוספים האלה. מה אדוני אומר בנושא זה?
“כי מחויבות החיים גם של האימהות היום, הנגישות שלהן, הצורך שלהן ללכת להתפרנס.
“אולי בגלל המציאות שאנחנו נמצאים בעולם, ויכול להיות שהיא סתם שאלה חשדנית, אבל אולי בגלל שהייתי אחות במקצועי: האם היום אין חשש שיהיו מעשים שיעשו מתוך כוונה תחילה לפגוע? כי יש אנטישמיות, כי יש איזה פועל, עובד סיני, שלא יכול לסבול את ישראל?
“אגב, נערכים למציאות שכאן, ככול הנראה, עלולה להיות במציאות של כן איראן, כן מתקפה, דברים יהיו סגורים. האם יש איזו שהיא היערכות גם מבחינתכם במשרד הבריאות בשיווק לכול מה שכרוך?
“ומנגד, להחליט לצמצם בפרסומים או בדברים מעבר – את עלולה אפילו לעשות נזק לתינוק כי הם לא יידעו מה התחליפים, יכול להיות שאנחנו לא נספק את מה שהילד בכול זאת צריך כשהאמא לא מניקה.
“כי היו עוד כמה כול מיני אירועים בדרך, האם לאור האירוע הנוכחי, שבכול זאת שילמו ילדים בחייהם, האם יש מסקנות?
“אני דווקא מאמינה בהחמרת התנאים, שאסור לחוס וכן ללכת על חקיקה, לא בסגנון ובדרך שהיא מופיעה כאן.
“כשהבת שלי והנכדים שלי איבדו את הבייביסיטר, את המדריכות שלהם, והחתן שלי שהוא רבש"צ שם מתאר את התיאורים הנוראיים שהיו בדירות – זה לא נתפס.
“אבל בסוף לא להפוך את זה כאילו שהבנות שלנו שנמצאות עם בנים הן פחות טובות, או פעם היו אומרים, לא עלינו, שקי שינה. לא, יש לנו את הבנות הטהורות והמדהימות שתרמו למדינה, וכך זה צריך להיות.
“אני ממשיכה להבין שהפילוג עדיין קיים וזה מקומם, אדוני. כי בסך הכול בחיינו, נכון, יש דעות פוליטיות.
“בהמשך אני רוצה להביע את הסתייגותי מדבריו של שר האוצר סמוטריץ' שאמר בקול רם, אני לא אגייס את בתי, שזה הזיה לשרת בנים ובנות באותם טנקים.
“כמי שייצגה בני נוער וילדים לא אחת נאלצו אפילו להוציא ילדים בגלל המצב הכלכלי בגלל שלא הייתה להורים אפשרות לתת אוכל.