“אנחנו ערים לכל הביקורת, במדינת היהודים יש קונצנזוס שערך של לימוד תורה, גם בלי חקיקה, הוא מובן מאליו.
“החקיקה הזו מובלת באחריות גדולה, בדיוק רב, כאשר המטרות שהוצגו כאן, אלו מטרות שלשמן אנחנו מתכנסים ועובדים בצורה רצינית.
“אני עומד כאן היום כדי לדבר על האחים שלנו, על הלוחמים שלנו, הלומי הקרב, ההולכים בתוכנו כחיים, אבל רוחם נפצעה ומחשבתם על המתים, מחשבתם על הפצועים.
“יש פציעות שאינן מדממות על פני השטח; יש גיבורים שאינם זקוקים לקביים כדי ללכת, אך פסיעותיהם כבדות מנשוא. אני עומד כאן היום כדי לדבר על האחים שלנו, על הלוחמים שלנו, הלומי הקרב, ההולכים בתוכנו כחיים, אבל רוחם נפצעה ומחשבתם על המתים, מחשבתם על הפצועים.
“הנתונים הרשמיים של אגף השיקום חושפים מציאות מטלטלת, אלפי פצועים חדשים נקלטו מאז פרוץ המלחמה וכמעט מחציתם, כ-43%, מתמודדים עם תגובות נפשיות ופוסט-טראומה.
“התחושה של הפרטיים, שיש הצרת צעדים מצד המשרד בהקשר של הפעלת או קבלת רישיון או אישור למרפאות ולחדרי ניתוח.
“הצעתי שתהיה אפשרות ליזמים להציע הצעות. המשרד ייבחן האם הוא רוצה את ההצעה הזו באותו אזור, באותו מקום, עם כל החבילה של הדברים שהוא בודק, וייצא להליך מכרזי כך שכל אחד שרוצה, יוכל להתמודד.
“אם קיימת לך הזכות ויש לך את המנגנון, יכולת לאשר או לא לאשר באזור המרכז ויכולת לשחרר מכרזים באזור הצפון או הדרום, תעשה את זה היום, למה אתה משנה לי עכשיו את כל הכללים?
“תהליך מהסוג הזה חייב להיות בצורה כזו שבה שומעים את הרלוונטיים.
“אם אתם יודעים מראש בתהליך שאתם עושים, שיש יתרון לקופה או לגוף שנמצא בבעלות קופה, אם אני מתרגם את זה לשפה חופשית שלי, חיסלת את היזמים הפרטיים.
“אתם טענתם טענה שעליה אני שם את כל כובד המשקל בדיון הזה, שאומרת, אני לא זכאי להתמודד כמו שחקנים אחרים, יש עדיפות לשחקנים אחרים בתוך התהליך הזה.
“אם המשרד ירצה לבוא לקראת הפרטיים ולשנות קצת את התמהילים בצורה כזו שהשחקנים יהיו שווים בתוך האירוע הזה, אני אגיד ברוכים הבאים לכולם ואתקדם קדימה.
“האם בחנתם אפשרות לשלב בין מה שאתם מציעים לבין המצב היום? תהיה אפשרות להגיש בקשה על ידי היזם ואתם תבחנו את הבקשה X זמן, ואם החלטתם שכן נכון להקים באותו מקום מרפאה, חדר ניתוח, אתם תצאו להליך מכרזי.
“אתה רוצה הנחה עכשיו. אתה קובע עכשיו בתקנה שתהיה הנחה. היא אומרת לך, אני בשלב המכרז, לא אדע מי הקופה שאני מבקשת ממנה הנחה.
“המרפאות הללו שאנחנו מדברים עליהן צריכות להיות כלכליות כדי שהן יקרו, כדי שהן יקומו, יקיימו את עצמן גם איפה שהן נמצאות היום.
“לא יהיו יוזמות, זה מה שהם אומרים. היוזמה תהיה אך ורק של המשרד. האם אפשר לשלב בין היוזמות לבין הליך המכרז?
“ב', הפלטפורמה של שרת רופאים בארץ, אי בריחת מוחות שגם הזכיר קודם אריק. אלה שתי נקודות מאוד חשובות ואני הייתי מאוד שמח לקבל עליהן תשובה נקודתית.
“החשש אומר, אתם תנצלו את הסעיף הזה. אני מדבר רק על התחושה, זה מה שמנסים להגיד פה בעשר הדקות האחרונות, התחושה שזה ישמש כטריגר לחסימה או אי מענה, או לקחת לפינה את אותו מרכז רפואי.
“אין כזה דבר שהמדינה מממנת ולקופה אסור לממן באופן ישיר את בתי החולים האלה, הם חייבים להיות מאוזנים כלכלית, יציבים.
“א', מכרז שקיים היום, היא לא יודעת לגשת אליו כי היא לא יכולה. היא הציגה עכשיו את הנתונים, שזה לא מציאותי.
“אנחנו מצליחים להביא תלמידים מתוך המקומות החרדיים, בלי רעש, בלי צלצולים. ההפגנות והמעצרים רק מזיקים לנו, רק פוגעים בגיוס, רק פוגעים בנכונות של בחורים לבוא.
“אני רוצה לספר על הסיפור של ישיבות ההסדר החרדיות, כי שם יש פתרון, הפתרון המוצלח ביותר לשילוב חרדים בצה״ל.
“הוא תקוע קודם כל בגלל שאף אחד לא מסתכל עלינו, בגלל שאנחנו מביאים בחורים, ואנחנו יכולים להביא יותר בחורים ולשלש, אבל אין לנו תקציבים מעבר למה שיש לישיבה רגילה, אין לנו שטחים, עצרנו את הרישום גם אצלנו, גם בישיבה בירושלים, בגלל שאין לנו מקום להכניס עוד בחורים.
“אנחנו לא מבקשים פרס, לא מבקשים רחמים, אנחנו דורשים הכרה בסיסית בכך שלימוד תורה הוא ערך לאומי. שבית המדרש הוא יסוד בזהותה היהודית של המדינה, ושאת מעמד בני הישיבות צריך להסדיר בחקיקה רצינית, יציבה, ולא באמצעות מעצרים שמעמיקים את הקרע ופוגעים בכבודה של המדינה.
“מדינה שחושבת שכוחה נבנה כאשר היא שוברת את עמוד השדרה הרוחני שלה, מחלישה את עצמה במו ידיה; מדינה שחושבת שהיא תתחזק אם היא תכתוש את לומדי התורה, לא מבינה מהו כוח יהודי; מדינה שמפעילה משטרה צבאית מול בחורי ישיבה כאילו מדובר במבצע ללכידת האויב איבדה את הפרופורציה, איבדה את השכל הישר, ובעיקר איבדה את הכבוד למסורת שעליה היא קמה.
“עם ישראל החזיק מעמד במשך אלפי שנים, לא מפני שכולם היו אותו דבר. הוא החזיק מעמד מפני שהייתה בו ברית לוחמים, לומדים, עובדים, מתפללים, בונים, מרפאים, מחנכים, כל אחד בשליחות שלו, כל אחד בתפקיד שלו, כל אחד נושא חלק אחר מהקיום הלאומי. ולכן אני אומר כאן, אל תעמידו את החייל מול בן הישיבה, החייל אינו אויבו של בן הישיבה, ובן הישיבה אינו אויבו של החייל. שניהם בניו של אותו עם. שניהם צריכים את הכבוד. שניהם צריכים תפילה. שניהם צריכים מנהיגות שלא מסיתה אותם זה בזה. הבעיה אינה בין החייל לבין הישיבה, הבעיה היא במנהיגות שמנסה לכסות על כישלון חקיקתי באמצעות כוח משטרתי.
“ולכן, החקיקה שמוביל יושב-ראש התנועה, הרב אריה דרעי, להפסקת המעצרים, חייבת להתבצע ובהקדם.
“מי שמבקש לגייס בכפייה את לומדי התורה, לא מקרב אותם למדינה, הוא מרחיק אותם. מי שמבקש להכניע עולם שלם באמצעות מעצרים, לא מייצר אחריות, הוא מייצר ניכור.
“הקריאה שלי כאן על הדוכן הזה היום היא ברורה: שחררו את בני התורה. הפסיקו מיד את רדיפת לומדי התורה. תודה רבה.
“תודה רבה. גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, מכובדי השר, אני עולה לדוכן הזה לומר דבר פשוט וברור: מדינת ישראל לא תושיב את התורה על ספסל הנאשמים. אפשר לעצור בחור ישיבה, להלביש אותו במדי אסיר, לסגור אחריו דלת של ברזל, אפשר לקרוא לו עריק, לתייק אותו במסמך, להכניס אותו למערכת האכיפה ולהציג את כל זה כשלטון החוק, אבל יש דבר אחד שאי אפשר לעשות – אי-אפשר להפוך את לימוד התורה לעבירה, את בית המדרש לאיום ביטחוני ואת הבחור שיושב מול הגמרא לאויב המדינה.
“לסיום, גברתי. בשעה זו שאני עומד פה ומדבר, יש אלפי בתי מדרש ברחבי הארץ. יש בחורים שיושבים עכשיו מול גמרא, אצילים, צנועים, קול תורה שעולה מירושלים, מבני ברק, מההתיישבויות, מאלעד, ביתר, אופקים, נתיבות, טבריה, קריית ספר, אשדוד, קול שקט. קול לא מאיים, לא אלים, קול שממשיך את עצמו אלפי שנים, מכיר בעברו. הקול הזה אומר למדינת ישראל, אל תילחמי בי, אני לא האויב שלך, אל תכלאי אותי, אני הנשמה שלך. אל תנסי להשתיק אותי, אני הסיבה שאת המדינה כאן.
“אפשר לעצור בחור ישיבה, להלביש אותו במדי אסיר, לסגור אחריו דלת של ברזל, אפשר לקרוא לו עריק, לתייק אותו במסמך, להכניס אותו למערכת האכיפה ולהציג את כל זה כשלטון החוק, אבל יש דבר אחד שאי אפשר לעשות – אי-אפשר להפוך את לימוד התורה לעבירה, את בית המדרש לאיום ביטחוני ואת הבחור שיושב מול הגמרא לאויב המדינה.
“גברתי יושבת-הראש, כותרת הדיון הזה היום היא "המשך רדיפת לומדי התורה מכרסם בכוחה של המדינה ואינו מוביל לשום תכלית", אבל אני רוצה לדייק את המשפט הזה ולומר: לא רק שזה אינו מוביל לשום תכלית, להיפך, זה מוביל לתכלית הפוכה. מדינה שחושבת שכוחה נבנה כאשר היא שוברת את עמוד השדרה הרוחני שלה, מחלישה את עצמה במו ידיה; מדינה שחושבת שהיא תתחזק אם היא תכתוש את לומדי התורה, לא מבינה מהו כוח יהודי; מדינה שמפעילה משטרה צבאית מול בחורי ישיבה כאילו מדובר במבצע ללכידת האויב איבדה את הפרופורציה, איבדה את השכל הישר, ובעיקר איבדה את הכבוד למסורת שעליה היא קמה.
“מדינת ישראל צריכה צבא חזק, נכון. מדינת ישראל צריכה ביטחון, נכון. מדינת ישראל צריכה אחריות, נכון. אבל מדינת ישראל, אם היא רוצה להישאר מדינה יהודית, צריכה להכיר באמת הפשוטה: בלי תורה אין לנו שורש, ובלי שורש, גם העץ החזק ביותר נופל.
“גברתי היושבת-ראש, אני רוצה לומר מילה על כלא 10. כלא 10 הפך לסמל. הוא לא היה צריך להיות סמל. מדינה יהודית ששולחת לומדי תורה לכלא, צריכה לשאול את עצמה מה קרה לה? מה קרה לנו? מתי איבדנו את הבושה? אנחנו ניאבק, ניאבק בכלים פרלמנטריים, בחקיקה, בוועדות, ניאבק מעל הדוכן הזה. אנחנו לא נשתוק כאשר לומדי תורה נעצרים, מוכים ומושפלים ברחובות.
“למה זה לא באופן שוטף, לא יודע, איזשהו דשבורד או משהו שמזין אתכם בנתונים באופן רציף?
“כידוע לכולכם, בשנת 2013 הוצגה תוכנית לאומית, עבר מאז הרבה מאוד זמן, יש שיפורים וחדשנות טכנולוגית, עולם הרפואה התקדם בצורה משמעותית מאז. יחד עם זאת, בשאלות שהוועדה העבירה למשרד חלק מהדברים נענו בצורה שאנחנו מתקשים להבין.
“הוועדה מבקשת ממשרד הבריאות לבחון את יעילות הצעדים המיושמים להתמודדות עם מחלת הדמנציה ולדווח לוועדה על ממצאי הבחינה.
“אני מבין שיש פערים בין הנתונים של הקופות שהוצגו לנו על ידי הקופות. מי ששמע את הפודקאסט של מרכז המחקר והמידע של הכנסת וקרא גם את הדוח מבין שיש איזשהו פער בין מה שידוע לכם לבין מה שהקופות מציגות והנתונים שהן שולחות לנו.
“אני לא אגע בזה בדברי הפתיחה שלי, אבל יש פה הרבה מאוד שאלות שקשורות גם לנושא הרשם, גם לנושא של פריסה של מרפאות זיכרון, עדיפות לאומית של המחלה וכולי.
“הנושא הזה באמת פתח אצל הרבה מאוד מאיתנו את החשיבות והצורך לעסוק כדי לתת מענה למשפחות ולחולים, גם בצד הרפואי פיזי וגם בצד המנטלי כלכלי וכל מה שמשתמע מכך.
“הוועדה מבקשת ממשרד הבריאות לכנס בהקדם את צוות העבודה, בשיתוף משרד הרווחה, המוסד לביטוח לאומי, קופות החולים, חברות אשפוזי הבית, איגודי הרופאים הרלוונטיים ונציגי העמותות על מנת לייצר תוכנית עבודה ישימה ומעודכנת, בדגש על מעודכנת, כפי ששמענו כאן מהדוברים, שתכלול בין היתר: אחת, העלאת המודעות בקרב האוכלוסייה לחשיבות הטיפול בגורמי הסיכון לדמנציה וכן העלאת מודעות לגבי המחלה עצמה והחשיבות שבאבחון מוקדם.
“אני חושב שאם היה סטנדרט שהיה שקוף, אולי גם לארגונים האזרחיים, שהיה ברור מי הולך לאן באיזה שלב, היה יותר קל.
“שתיים, הנחיית כל קופות החולים להכשיר את רופאי המשפחה לזהות בשלב מוקדם סימנים למחלות הדמנציה, הן בגיל המבוגר והן בגיל המוקדם.
“אנחנו, התפקיד שלנו לוודא שכשהרפורמה הזאת נכנסת לתוקף, היא נכנסת לתוקף בצורה הכי הכי הכי הכי בריאה שיכולה להיות, ולא שאחת מהזרועות משתחררת ונשלחת איפשהו לרחף בחלל האוויר, זו המטרה.
“אבל, האבל הוא גדול, יחד עם המטרה החשובה הזאת, התפקיד שלנו והחובה שלנו מחייבים אותנו לבדוק מה קורה בפועל, כמובן להבין ולדעת שלפני כל פעימה שנכנסת לתוקף יש לנו מספיק מטפלים, מספיק מגעים, לוודא שהתורים מתקצרים, ובאמת ילד שצריך לראות מטפל במקצועות הבריאות לא נמצא מאחור אפילו לא יום אחד.
“אני חושב שזה, סליחה שאני אתבטא, חוצפה ועזות מצח לתת לילד שזכאי, להגיד לו: תשמע, אתה נמצא במסגרת, זה שאין לך את הטיפול, לא מעניין אותי, וגם בקהילה אתה נופל.
“רבותיי היקרים, אני מסכים עם כל מילה שנאמרת כאן, אני לא מסכים עם העובדה הזו שילד לא מקבל את הטיפול שלו, ולא משנה לי למה. זו באמת שערורייה ואנחנו חייבים לטפל בזה.
“יישארו, לא אמרתי שייעלמו המטפלים הפרטיים, אני רק אומר שבוודאי שזה יגרום לאיזושהי זליגה לתוך המערכת הציבורית, שזה הרציונל שעומד פה בבסיס הרפורמה.
“כאשר הרפורמה נכנסת לתוקף ונקבע איזשהו קו מעבר או קו גבול מסוים וניתנות להם הוראות מעבר, זה ברור לחלוטין שיהיו מקרים בשוליים, ואני בכוונה אומר בשוליים, למרות שאלה מקרים קשים, ואני מבין היטב, אבל אלה מקרי תפר כאלה שלא יקבלו מענה או שיפלו, מה שנקרא, בדיוק בתחום האפור שמסומן בקו המעבר.
“אני שומע מאוד מאוד מהשטח, ופה אני דווקא פונה לקופות ולא למשרד, אם כי המשרד צריך כן לפקח על זה, שבפועל, גם אותם ילדים שהיו מטופלים ושזכאים להחזר, בפועל זה לא קורה.
“מי שמגיע לו את ההחזר בתקופה הזו יקבל את ההחזר, נקודה.
“האם מבחינה קלינית זמני ההמתנה הנהוגים היום הם מקובלים? אנחנו יודעים שהם לא יגרמו נזקים לילדים בעתיד?
“ביקשנו לקבל את הנתונים אחרי העבודה שלהם, מה קורה באזור הדרום, נקבל את זה תוך חודש, זה בסיכום הדברים פה, ואז אנחנו נוכל לצלול יותר לעומק ולהבין האם מה שאתה אומר, באמת כך הם פני הדברים, ולפי זה לפעול, בסדר?
“אבל כשאנחנו עכשיו מדברים פה על פעימה נוספת של הרפורמה ואנחנו מתכוונים להתכונן אליה, אנחנו באמת מנסים להבין היטב את הפערים שישנם, וזה חלק מהפערים שישנם.
“אני לא מתעלם מהדרום, אני רק בא ואומר, אי אפשר להתעלם מכך שהרפורמה מכניסה תקנים לשירות הציבורי, זו המטרה.
“ולכן אמרנו, מובילים באחריות, זו הכותרת שאמורה להיות של הדיון הזה. נוביל את הרפורמה, נוביל אותה באחריות, נשלב את הזרועות שדיברנו עליהן קודם באחריות. ואם יש צורך, אנחנו נדרוש עיכוב של הכניסה של הפעימה הבאה, אבל אנחנו כמובן נהיה צמודים לנתונים כל הזמן.
“דבר שני, אני רוצה לחלוק עליך ולומר שבעקבות הדיונים הללו כאן בוועדה, הכניסה של הפעימה הראשונה נדחתה בתקופה די משמעותית.
“יש לנו בעיה בדרום, הצפנו את זה, ביקשנו, אמרתי שתוך חודש המשרד יציג בפנינו את הפתרונות שהוא מתכוון להציע או שהוא חושב שביכולתו לאחר איסוף הנתונים.
“אני מבין שכל מספר שמופיע פה בשקף הזה, יש לו משמעות כלפי ילד, כלפי הורים, כלפי משפחה, כלפינו.
“אני מסכים שיש כאן בחדר איגודים וארגונים ומטפלים ומטפלות שאומרים, תשמע, זה לא טוב לנו, זה פוגע בשכר. ואני אומר, זה חלק מהזרועות שאנחנו צריכים לשלב כדי שרפורמה תצא לדרך.
“ילד שהגיש באוקטובר ולא קיבל אבחון מאיזושהי סיבה, הוא יכול לקבל החזר?
“הקופות מנסות לגרום להם ללכת אולי בכוח לכיוון השירותים שלהן. יש בזה כמה בעיות, בעיקר הסיפור של הרצף הטיפולי.
“מה ראיתם אז שאתם לא רואים היום, או מה השתנה לטובה כך שאתם חושבים שאפשר יהיה להכניס לתוקף ב-1 באוגוסט את הפעימה הזו, בשונה מהדחייה מהפעם הקודמת, של הפעימה הראשונה?
“הרפורמה הזו היא חשובה, היא יצאה לדרך כבר, הפעימה הראשונה שלה כבר איתנו, המטרה שלה היא מטרה חשובה, המשרד מבקש על ידי הרפורמה הזו לצמצם פערים.
“יש פה למעשה כמה זרועות שאמורות להשתלב בסופו של דבר בתוך רפורמה אחת. יש פה את שכר המטפלים, שהוא נושא חשוב, שאף אחד לא חולק עליו, אף אחד לא מזלזל בו, וכולם רוצים שיתפרנסו בכבוד, כמה שיותר בכבוד, זו זרוע אחת. יש את הזרוע שהיא אולי החשובה ביותר, זו טובת הילד.
“יכול להיות שיחד עם זה גם הקופות יצטרכו, אני מניח שזה מה שיקרה, בסופו של דבר יש מבחני תמיכה, הן ישלמו כסף, הן ישלמו יותר כסף ממה שהן משלמות היום, זה כבר קורה בפועל.
“אנחנו נדרוש מהמשרד אם אנחנו לא נוכל לקבל תשובות על מה קורה בדרום. הדרום הוא חלק אינטגרלי עם כל הארץ, יש לזה השפעה רוחבית. בסוף, ילד בדרום שלא מקבל טיפול נופל על אזור המרכז וכולי וכולי.
“כל שאר הרפורמה וכל שאר השלבים שהזכרת בתחילת הדברים שלך הם דברים מאוד מאוד חשובים כדי ליישם, אבל בסוף, בסוף, בסוף, את ההורה ובעיקר את הילד מעניין זמן ההמתנה שלו לטיפול, ואותנו כמובן.
“עכשיו אנחנו נעבור לחלק הפחות נוח מבחינתכם כדי לשמוע, מה שנקרא, את השטח. וזה חלק ממטרת הדיון הציבורי פה, ואנחנו עושים אותו כחובתנו, כדי לפקח על עבודת הממשלה.
“אני שואל האם יש לכם באופק שאליו אתם מתכוונים או אתם רוצים, שואפים לכך שתהיה תקינה נוספת לקראת הפעימה השלישית? גיוסים נוספים.
“המסע של יהודי אתיופיה לישראל היה מסע של אמונה ושל מסירות נפש. משפחות שלמות יצאו לדרך ארוכה וקשה מתוך ידיעה שיש דבר אחד ששווה לעבור עבורו כל מכשול – להגיע לירושלים.
“יום ירושלים הוא יום של הכרת תודה על הנס, אך גם יום של התחייבות להמשיך לבנות את העיר, לפתח אותה, לרומם אותה, להיות מאוחדים כולנו סביב ירושלים בירתנו, בירת הנצח של העם היהודי לנצח-נצחים. ויתקיים בנו הפסוק "שאלו שלום ירושלים, ישליו אוהביך". תודה רבה.
“ירושלים של השנים האחרונות נמצאת בתנופת פיתוח אדירה בתחבורה, בתרבות, בחינוך, בתעסוקה ובשירות לתושב.
“יום ירושלים הוא יום של חגיגה ויום של זיכרון, יום שבו אנו מציינים את איחודה של עיר הנצח של העם היהודי.
“הסיבה שזה כל כך קשה ושאנחנו נמצאים במצוקה גדולה היא כי עולם הגריאטריה נשאר מאחור מבחינה כלכלית.
“הקופה משלמת כסף למר"ג והוא מקבל מחיר זעום לעומת מה שהוא צריך להוציא עבור הטיפול באותו חולה סיעודי. זה לא כלכלי.
“יש חוסר באנשי מקצוע בתחום, לוקח הרבה מאוד זמן לתורים להגיע למימוש בקהילה ובעקבות כך ילדים נפגעים בהמשך. אנחנו היינו רוצים לראות השקעה גדולה יותר בהתפתחות הילד.
“בהקשר של בית חולים יוספטל שהזכרת, אנחנו רוצים לעשות עבודה ואני רוצה שתרתום אותנו כדי להשיג משאבים לטובת פיתוח בית החולים.
“עסקנו רבות בקאפ האחרון בנושא אשפוזי הבית. בנינו פלטפורמה לתקצוב כדי שיהיה קל גם לבתי החולים ולקופות להשתמש בפלטפורמה הזו.
“בבחירה בין לתפוס מיטה בבית חולים או להוציא מטופל החוצה, ברור שעדיף להוציא אותו החוצה למוסד בפרט שזה אשפוז לאורך זמן.
“אנחנו מכירים את הרפורמה שהמשרד מוביל במעבר לקהילה ולאחריות הקופות. זה מטריד חלק מהאנשים. אנחנו רוצים שזה ייעשה בצורה הכי טובה.
“זו בדיוק הנקודה שבה החברה והמדינה חייבות להיכנס. מעורבות של שכנים, משפחות וקהילות חשובה מאוד ויכולה להציל חיים, אבל היא חייבת להיות חלק ממערך רחב יותר, מסודר ומוסדר ועקבי.
“אבל המאמץ הזה עדיין מפוזר מדי. כל אחד מחזיק חלק מהתמונה, ולעיתים זה רק חלק, ודווקא האדם שנמצא בסיכון הגבוה ביותר נשאר מחוץ למעגל.
“בסך הכול בשבועיים האחרונים אותרו 15 בני אדם ללא רוח חיים בבתיהם, כמה ימים לאחר מותם.
“הבעיה היא שהבדידות לא תמיד צועקת, היא בדרך כלל שקטה. היא לא תמיד מגיעה בהודעה מסודרת למוקד, היא לא תמיד מופיעה בדוחות, היא לא תמיד נרשמת במערכת של הרווחה, וכשאין קשר קבוע, כשאין עין שרואה, כשאין אדם שמתקשר פעם ביום או פעם בשבוע, כל נפילה הכי קטנה בבית יכולה להפוך לאסון. זו בדיוק הנקודה שבה החברה והמדינה חייבות להיכנס. מעורבות של שכנים, משפחות וקהילות חשובה מאוד ויכולה להציל חיים, אבל היא חייבת להיות חלק ממערך רחב יותר, מסודר ומוסדר ועקבי.
“עשינו את זה בחוק למניעת אפליה ברישוי מחמת מצב בריאותי, שם כבר שינינו את תפיסת העולם של איך מתייחסים לבן אדם שסובל ואיך לא מסתכלים עליו ברמה הקולקטיבית אלא ברמה הפרטנית, וזה היה באמת שינוי גדול מאוד.
“דיברתי גם אז על נתון מזעזע – 213 בני אדם שנמצאו בשנת 2025 במצב ריקבון ברחבי הארץ. מדובר, לצערנו הרב, בתסריט קבוע: השכנים מריחים ריח לא טוב מהדירה ליד, מתקשרים למשטרה, שמזעיקה את זק"א, מגיעים לזירה – מתנדבים שעושים עבודת קודש.
“העולם של בריאות הנפש, באמת באמת שהוא נדחק. הוא נדחק גם מבחינה תקציבית, הוא נדחק גם ברמה התודעתית, הרבה אנשים התביישו לדבר על זה, חברי כנסת לא תמיד היו מודעים לצורך בשינוי.
“אדוני היושב-ראש, אנחנו זועקים את הזעקה הזאת פעם אחר פעם. הפעם האחרונה הייתה לפני שלושה חודשים כאן, מעל הדוכן הזה. דיברתי גם אז על נתון מזעזע – 213 בני אדם שנמצאו בשנת 2025 במצב ריקבון ברחבי הארץ. מדובר, לצערנו הרב, בתסריט קבוע: השכנים מריחים ריח לא טוב מהדירה ליד, מתקשרים למשטרה, שמזעיקה את זק"א, מגיעים לזירה – מתנדבים שעושים עבודת קודש. לצערנו הרב, ברוב המקרים הגופות נמצאות במצב ריקבון מתקדם, והם פועלים במסירות ובאומץ בטיפול בכבוד המת.
“החוק הזה שהיום אנחנו הולכים ממש כעת להצביע עליו, הוא חוק חברתי ממדרגה ראשונה, וחשבתי וראיתי לנכון לתת למיכל את האפשרות להציג אותו בגלל המסירות הרבה שלה, וגם כאן אני עליתי רק בשביל לומר לך תודה, מיכל, על כך שאת זמינה לי כשיש לי שאלות בעולמות של בריאות הנפש, והן רבות מאוד, ואני מטיל עלייך כל פעם את התיק הזה כי אני לא חושב שיש בבניין הזה מי שמבין יותר טוב ממך בתחום הזה.
“כמו שפתחתי את הדיון, אני גם אומר בסיום, התחושה היא שהמחלה הזו וההשלכות הקשות שלה על המטופלים ועל החולים נדחקו אחורנית. אני מכיר תחומים רבים בעולם הרפואה, בעולם הבריאות שמקבלים מענים הוליסטיים.
“קודם כול, משרד הבריאות, אנחנו מבקשים להתכנס בדחיפות יחד עם האיגודים המקצועיים לטובת קביעת הגדרות ואמות מידה להתנהלות הטיפול וניהול מרפאות ה-IBD, תוך מתן דגש על אחות IBD ודיאטנית; להציג את תוצרי העבודה לוועדה בתוך חודשיים.
“הבוקר נעסוק בנושא טיפול במחלת הקרוהן והקוליטיס. חודש מאי הוא חודש המודעות העולמי למחלות הקרוהן והקוליטיס, ולכן אנחנו מבקשים לעצור, כמובן להעלות את המודעות ולהמשיך ולשמוע.
“אומנם יש סיכום של הפעילות של הצוות, אבל אני מבין שהמסקנות טרם פורסמו וטרם אושררו ואומצו על ידי המשרד. נצטרך להבין גם כן למה. אני מבין שיש פה פערים גם תקציביים, אבל כל נושא בהקשר הזה הוא סופר חשוב.
“זה אירוע שלא קשור רק לקרוהן-קוליטיס, זה קשור בכלל למערכת הבריאות מול מיעוטים, זה נושא סוציולוגי עמוק.
“אני כן יכול לומר שהתחושה שלנו היא שבמשך תקופה די ארוכה הנושא הזה נדחק אחורנית, בזמן שאנשים סובלים, ויש לנו מחויבות אמיתית לעשות הכול כדי לייצר פתרונות, בטח ובטח בפריפריה, אבל לא רק, ולייצר כמה שיותר מרכזים שנותנים את המענים באופן רחב ככל הניתן.
“אבל כן מצופה מהרגולטור בהקשר הזה לקבל החלטות גם אם אנחנו נמצאים לפעמים בתחום שאין עליו הסכמה ב-100%. הסכמה של 80% לפעמים יכולה להוביל להנהון חיובי בראש ולהתקדם קדימה כדי להשיג תוצאות.
“תרשה לי לשאול, למה עדיין לא נכתבו אמות המידה הללו? אנחנו פשוט מדברים על זה כל כך הרבה, אני רוצה להבין איפה הבעיה.
“אני יודע לבוא לאוצר ולהגיד להם: רבותיי, הגיעו מים עד נפש, הציבור סובל, אם לא תיתנו לי, ההשלכות יהיו כך וכך. אבל כשאין לי בשר שאיתו אני יודע לבוא ולדרוש ולדפוק על השולחן, אני בבעיה.
“מצופה מהמדינה שהוציאה את המכרז לטובת הצליאקים, שחלק מתנאי המכרז יהיה ההפצה של אותו קמח מסובסד, נגיש, מופץ. מקודם ישבה כאן טייבי שסיפרה שהיא מעולם לא ראתה את זה בסופרים, לא באושר עד ולא באחרים.
“אני רוצה לדעת, אני רוצה שהתעשיינים ייתנו לנו איזושהי עבודה, אני רוצה להבין את גודל האירוע, בסדר? ממה אתם חוששים כל כך? אולי זה משהו שהוא בשוליים ואגב, נוכל למצוא לו אולי איזה שיפוי, אני לא רוצה להתחייב.
“אור, אני באמת שמח, כמו שאמרתי לך, אין ספק שהניסיון הזה ואיך שאת משקפת אותו דורש מאיתנו לעשות עבודה ולא לוותר, לא על נושא הסבסוד, לא על נושא הסימון ולא על כל נושא אחר שיקל מעליכם, מעלייך, מעל כל מי שסובל מזה, להקל מעליו במקסימום. אני חושב שזו גם חובה מוסרית אבל זו גם חובה של המדינה, וזה לא שונה ממחלות אחרות שהמדינה עושה כל מיני דברים, כל מיני פרוצדורות וכל מיני רגולציות ואפילו בדברים שעולים הרבה מאוד כסף למדינה.
“הוועדה מבקשת ממשרד הבריאות לקיים מעקב אחר יישום המלצות הסימון "מכיל גלוטן" בקרב יצרני המזון, כפי שדיברנו. לפעול יחד עם קופות-החולים לניטור המחלה בשלבים הראשונים, בדיקות סקר רבות, כלי AI תומך לרופאים, וכן לגבי הנחיות מקצועיות אחידות לרופאי משפחה ורופאי ילדים לצורך זיהוי וטיפול מוקדם בתסמיני המחלה.
“בשנת 2025 נוצלו כ-483,000 שקלים, ומתחילת שנת 2026 עד חודש שעבר כ-55,000 שקלים. מה שאומר שהקמח הזה ייתכן ומיוצר ונמצא במחסנים של חברת אשבל והוא לא יוצא לחנויות.
“אני לא מצליח להבין למה שנה לוקח לעשות דבר כל כך פשוט. הלוא אם זו הייתה חברה פרטית שמתעסקת ויש לה עניין לפרוס את המוצרים שלה, היא הייתה עושה את זה בעל כורחו של הזכיין.
“ברשותך ד"ר נעמי, תנאי הסף לכניסה למכרז, כפי שהציג מקודם דן, תנאים נוקשים מדי, לכאורה גם מיותרים.
“אל תשכח דן, עשינו פה רפורמה גדולה שאמורה להשפיע על יוקר המחיה ויש לה אלמנטים חיוביים נוספים. לא הכול שלילי בכל התהליך, עבדנו על זה מאוד קשה והסרנו חסמים.
“דבר שני, חייבת להיעשות עבודה כלכלית לפני שאתם מפרסמים קול קורא, כי ברור שאם הוא לא כדאי כלכלית אף אחד לא ייגש אליו, אין ספק בכלל וזו החובה עליכם.
“אבל אם אתם כתעשיינים הייתם באים ואומרים: אנחנו בשיתוף פעולה. אפילו מביאים את זה לידי ביטוי, והיית באת אליי עכשיו עם נתונים אומר לי: תשמע, 70% מהתעשיינים מסמנים כפי שסוכם עם דן. אז הייתי אומר: תשמע, אני לא חייב להטיל עכשיו חובה רגולטורית ולא להיכנס לעלויות וכולי כי זה עובד. אבל אני לא יודע מה קורה בפועל, ולכאורה לא קורה כלום.
“נושא של פסי ייצור ללא גלוטן, דיברנו על כך בישיבה הקודמת שמשרד הכלכלה הוציא קול קורא ואף אחד לא ניגש. הסיבה שאף אחד לא ניגש, אנחנו הבנו את זה מיד, כנראה שהוא לא היה כדאי. ואם קול קורא איננו כדאי, מוטלת חובה על המדינה ועל המשרד לפרסם קול קורא כדאי כדי להביא את התוצאה, לא מעניינת הדרך, מעניינת אותנו התוצאה.
“אני רוצה שהארגון בראשות דן ייקח על עצמו את האחריות לרכז צוות של אימהות או הורים לילדים שסובלים מצליאק ושהם ייפגשו איתך, אפרת, או עם גורם אחר במשרד, אבל שזה יהיה באחריותך מול משרד החינוך כדי להציף את הפער הזה שאת מציגה מול הידע שיש להורים.
“אני שואל עוד הפעם, אם זה אירוע שהוא לא חריג כל כך, עובדה שחברות מסוימות לקחו את זה על עצמן, אז למה שלא נחייב את זה?
“אבל אני אומר לך, - - - טוב שנכנסת עכשיו כי אנחנו דיברנו על זה לא מעט בנושאים הללו, אני חושב שאת לא ראית את הקמח המסובסד ברשתות הקנייה החרדיות הגדולות.
“להציג תוכנית פעולה בתוך חודש להגדלת שיעור מימוש התקציב לסבסוד קמח ללא גלוטן של אשבל, לרבות הרחבת ההפצה ברשתות השיווק השונות, ולבחון את תנאי הסף לכניסה של חברות נוספות בהמשך.
“יש כמה דברים שאפשר לעשות, אנחנו יכולים גם ללמוד ממדינות העולם, אבל כאן במדינת ישראל קיים כיום תקציב שאינו מנוצל, לא בשנת 2025 וגם לפי מה שאני רואה בשנת 2026 יש ממש מעט, והסיבה לכך שהוא לא מנוצל היא בגלל שאין רגולציה שמספיק מפקחת ודורשת מאותם זכיינים להפיץ את הקמחים הללו בצורה מיטבית, זה אחד.
“המדינה הרי כבר יצרה זיכיון לקמח מיוחד עבור צליאקים, קמח מזין ואיכותי, זול משמעותי.
“חובתכם, חובתכם, לייצר מנגנון של ייצור מוצרים ללא גלוטן עבור אותן אוכלוסיות במחיר הגיוני ושפוי.
“אני לא יודע איך קשורה המלחמה לכל האירוע הזה, בסך הכול צריך לקרוא לזכיין, להגיד לו: חביבי זה לא מופץ, בוא תפיץ, או לחילופין: אתה לא אחראי על ההפצה, אנחנו נדאג לחברה שתעשה את ההפצה.
“בתקופת הקורונה נסגר השוק המוסדי, חלק ניכר מיבול הבטטות נותר ללא ביקוש, והמגדלים ספגו הפסדים כבדים. למרות שיועד פיצוי בגין פגיעה זו, המגדלים טרם קיבלו אותו.
“האם יש להם מעמד לאומי או לא. התשובה היא שאני שומע מאנשי המשרד שאין מעמד לאומי. וזו סוגיה שהיא בעיקרה סוגיה משפטית, היא לא סוגיה מעשית.
“פה באנו ואמרנו שאנחנו חושבים, אני אמרתי שאנחנו חושבים שלמד"א צריך להיות מעמד מיוחד במבחני הכניסה למה"ט. אבל אתה יכול להמשיך להיות גוף מכשיר אם תעמוד במבחני כניסה של מה"ט. זה לא, אנחנו לא זורקים אותך החוצה.
“למעשה כמו שאמרתי בדיון הקודם, אנחנו חותרים להוביל לסיום הסדרת המקצוע פרמדיק. עם כל המורכבות שיש בו, ואני מודע למורכבויות. בשיחות שלי עם כמעט כל הגורמים שיושבים פה וחלק גם שיושבים בזום, הבנו את את הקשיים. הבנו לאיפה כל גוף חותר. אבל בכל זאת אנחנו ננסה לגשר על הפערים וננסה להוביל לסיום החקיקה הזאת, בתקווה שעוד היום.
“כי בני ובנות שירות לאומי לא יעשו שנתיים הכשרות ואחר כך להתחייב עוד שנתיים. וצריך לראות גם את זה. איך אנחנו מטפלים באירוע הזה. וזה אירוע בעיניי חשוב. אי אפשר להעלים ממנו עין.
“אנחנו עכשיו נתמקד בפרמדיקים. החשש שלו נכון. צודק. בשביל זה אנחנו כנסת, אנחנו יודעים לחוקק. אם אנחנו נמצא לנכון להסדיר מקצועות אחרים שהם אינם במסלול אקדמי אנחנו נעשה את זה על אף שיהיו כאלה שלא כל כך מרוצים.
“אני חושב שמד"א צריכים לקבל מעמד על במבחן הכניסה למה"ט. אתם חושבים שאתם גם צריכים לקבל מעמד על. אני לא מסכים.
“אם אני לא אצליח להכניס בחוק הגדרה שהיא מספיק ברורה אז ייכנסו עוד גופים שאנחנו לא רוצים בסופו של דבר להחזיר אחורה את מעמד הפרמדיק, אלא הפוך אנחנו רוצים להעצים אותו ולגרום לכך שהוא יהיה מוסדר.
“אני לא חושב שזה בלתי אפשרי למצוא לזה פתרון. בסדר? בתוך מה"ט, שמה"ט ימצא את ההחרגה לטובת העניין הזה. אם צריך בחקיקה שנכתוב.
“אבל מה שאלי בא ואומר, הוא מערער על עצם הסדרת מקצוע בריאות שאינו אקדמאי. ומותר לו כמובן, אנחנו מכבדים מאוד את דעתו. וכנראה שהוא מייצג את דעת ההסתדרות.
“מד"א אנחנו רוצים להחריג אותם, לתת להם מעמד יותר גבוה.
“בזביל זה אנחנו צריכים מנגנון מספיק חזק. שההכשרה תהיה רצינית, שהפיקוח עליו יהיה רציני. שהסילבוס יהיה אמיתי.
“באים מד"א ואומרים אין לי בעיה להיות כפוף למה"ט. הבעיה שמבחן הכניסה למה"ט הוא דורש כל מיני דברים שמד"א לא יכולים לעמוד בהם.
“ברגע שאנחנו נסדיר את המנגנון כל גוף שיש לו את האפשרות להכשיר יכשיר. כמובן בפיקוח, כמו שאנחנו עכשיו ננהל את האירוע.
“האם הכשרה מעשית כל פרמדיק שאינה אקדמית עלולה חלילה וחס לעלות בחיי אדם? כן או לא? זאת השאלה. כי לפי מה שאמר פה אורן מקודם, חלילה ככה זה נשמע. ואם אנחנו נחטא ונעביר את החוק הזה כפי שהוא כרגע, אז אנחנו בעצם פוגעים בחיי אדם. האם זו המציאות?
“אני רוצה כן לתת מקום מיוחד בחקיקה למד"א. זאת אומרת שהמעמד שלהם יישמר, שהם יוכלו להיות מה שנקרא גוף מכשיר, build-in בתוך החקיקה.
“פיקוח שוויוני יהיה על כולם. השאלה היא רק מבחן הכניסה. האם אתה פטור ממבחן הכניסה או לא. לגבי הפיקוח כולם יעמדו באותם סטנדרטים.
“החקיקה הזאת מורכבת משלושה שלבים: אחד, מהי החקיקה, איך קוראים לה. האם זה טיפול, האם זה מקצוע בריאות וכו', כמו שאמרנו בסעיף ההגדרות. יש אחרי זה את המנגנון איך הוא עובד. מי יפקח.
“בואו ניקח גוף שהוא ידוע ומוכר במדינת ישראל כגוף מכשיר. ונשים אותו כגוף שמלווה את כל התהליך ההכשרה. הוא קובע את הסילבוס, הוא מכשיר, הוא מפקח. הוא בוחן. את המבחן בסוף יגיעו לאורלי.
“יש הבדל אחד, במבחן הכניסה. האם אתה נדרש להיות בכללים של מה"ט למבחן הכניסה כגוף מכשיר או שאתה מקבל איזה שהיא החרגה ומקבל מעמד על.
“זו לא בדיוק עוגה, המחירים צריכים להישאר לפי החזון, פחות או יותר באותו סדר גודל, לא לגרום לזעזועים גדולים מדי במערכת.
“זה מדהים בעיניי הסוגיה של קריית שמונה וחדר מיון קדמי. זו סוגיה שכבר שנים, מאז שאני זוכר את עצמי בכנסת אני זוכר את הסוגיה הזו עולה ויורדת כל הזמן. כל הזמן ויכוחים מאיפה התקציב.
“באנו לפה לראות, לשמוע, להבין את הצרכים וגם לראות את ההיערכות שלכם בזמן חירום.
“הבשורה לכיוון של המדינה להרחבת המיטות פה ל-45, זו אמירה משמעותית בכך שמאמינים במוסד, מאמינים במה שהוא נותן ובפתרונות שהוא מייצר ברמה הלאומית.
“זה ייתן סמכויות רבות מאוד וכלים, פה למאבטחים בבתי החולים עם קנסות משמעותיים. אנחנו חושבים שזה יביא להרתעה.
“לפחות לפי הבנתי הדלה, המיון חייב להיות ממוגן מתחילתו ועד סופו, זה מקרין חוסן לאזרחים.
“המשרד ירצה מאוד שבתי החולים ינהלו את המערכה. תקימו תשתית עצמאית שתוכל לעקוב מרחוק ולא תצטרך להסתמך על אף אחד אחר וצא לדרך.
“המשאבים שמגיעים לפוריה יגיעו לפוריה. מרכז רפואי צפון.
“אני בטוח שעוד אשמע היום במהלך היום את אירוע השיקום של הצפון, שהוא בהחלט אחד מהפתרונות הגדולים שמדינת ישראל הייתה צריכה כאן באזור ואתם לקחתם זאת על עצמכם בתעוזה גדולה.
“זו תפיסת עולם כמדיניות של המשרד. זה יקרה, שילובי בתי החולים של בריאות הנפש לבתי החולים הכלליים. אתה מקדים את המאוחר. בהקשר של מכון למחקר אתם פורצי דרך בהקשר הזה.
“אני יודע שיש לי מחויבות והבטחה להמשיך לעקוב אחרי ההתחייבויות של המגרש של משרד האוצר סביב חוק ההתחשבנות.
“יש לוועדה כלים להציף נושאים וגם לדאוג שהם יגיעו לידי פתרון. על אף שאנחנו במלחמה עכשיו, תזכרו שאנחנו פה בשבילכם מתי שצריך וכמה שצריך.
“לפי מה שאני מבין, הוראות המנהל הולכות לדבר על כך שתוכלו להפעיל צוותים שהם חיצוניים, שורדים פיקוח של בית החולים. תוכלו להשתמש בזה. זה יכול להיות כלי עזר מטורף, יכול ליצור מהפיכה באזור.
“כפי ששמעתם בדיוני הקאפ, דיברנו על כך שוועדת המחירים צריכה לסיים את הפעילות שלה תוך פרק זמן של אולי חודשיים קדימה. אנחנו מקווים שזה מה שיקרה ושם נוכל לראות את התמונה הכללית של כל התמחורים כולם.
“אני פה כדי לשמוע לצרכים, לראות מה אפשר עוד לסייע. אתה יודע שהדלת שלי תמיד פתוחה בפני המרכז.
“ההתחייבות הייתה לפרוטוקול ואנחנו נדאג שהכספים האלה יגיעו לשיפוי שמגיע לכם כל כך.
“אני מצפה, ואמרתי את זה כל הזמן גם בדיוני הוועדה, שלרגולטור יהיו שיניים משמעותיות יותר באירוע הזה של ההנחות.
“יש פה בית חולים שמשמש את התושבים שהם בעיקר של קופת חולים כללית. אם נדבר במונחים של שכונה, צריך לדעת לכבד ויש כברת דרך שצריך לעבור פה ביחסים בין הקופה לבין בית החולים, לטובת תושבי הצפון.
“בינתיים אנחנו צריכים לחזור ולחדד כל הזמן את החשיבות הגדולה שיש במיגון ושמירה על הכללים של פיקוד העורף.
“יכול להיות שיש פה הזדמנות לבית החולים, לשלוח זרועות לתוך בתי התושבים עם פיקוח צמוד שלכם בניהול. אני מציע שתפתחו את הרעיון ותבחנו את זה.
“אם אתה עושה תוכנית רב-שנתית, אתה יכול לכסות את זה בפרק זמן סביר.
“אני רוצה להזכיר שבמהלך חוק הקאפ הבנו מייד ברגע הראשון שישנם פערים שנוצרו בעקבות שנת הבסיס. היה מאתגר.
“הוא היוזם והדוחף הגדול לחקיקה שהגשנו, כדי לתת סמכויות למאבטחים, גם של בתי החולים, גם של המשטרה, בשל התפרעויות בבתי חולים.
“יש שלל פתרונות כשהמדינה רוצה להחזיק משהו, לתחזק או לחזק אותו. יש שלל פתרונות שאפשר לדבר עליהם ולא תמיד זה רק במחיר הספציפי של אותה פרוצדורה.
“בשונה מהפרטיים, שבהם זה עסק לכל דבר, ויש מתווה פיצוי לעסקים, פה יכול להיות שהאינטרס שלהם יהיה פחות, וההורים הם אלה שמודאגים בהקשר הזה. קיבלתי כמה פניות, ולכן ביקשתי לשאול שאלת המשך.
“קודם כל תודה רבה על מה שאתם עושים, אנחנו עדיין זקוקים פה לשינוי תפיסה בהקשר של הפסיכולוגים העולים משום שדווקא פה יש את השוני ואת הקושי לבחון מקרה פרטני ולעשות הקלה רוחבית שתיתן מסלול ואור ירוק לאותם פסיכולוגים.
“בנוגע לסוגיית רופאי השיניים שעלתה פה, נבקש לקבל עדכון לגבי עדכון ההכרה במומחיות של רופאי שיניים עולים כפי שעלה פה והזכרתי קודם.
“במקביל, כמו שדיברתי פה יחד עם חבריי חברי הכנסת טייב וכץ, אנחנו מתכוונים לבדוק קידום חקיקה שתאפשר הלכה למעשה את התחלת עבודתם של פסיכולוגים עולים באמצעות ביצוע התאמות והחרגות הנדרשות לטובת העניין, או לפי הרעיון של רונן, או שננסה להיצמד להחלטת הממשלה, כי אנחנו מאמינים שאם אנחנו נצליח להשיג פטור להניח את הצעת החוק ולהתחיל לקדם זה גם יניע תהליכים בתוך משרדי הממשלה, ואם לא, אז נקדם את זה בחקיקה.
“פה הוא אומר בהצעה שלו, תן לו להתחיל לעבוד, ירצה ישלים לימודים או התמחות לטובת טיפול בישראלים לצורך העניין.
“הוועדה מבקשת ממשרד הבריאות לקדם את הצעת ההחלטה בדבר ייחוד אוכלוסיית העולים בנוגע להכרה בלימודי פסיכולוגיה בחו"ל ובהתמחות, להעביר לוועדה את מספר הממתינים להכרה בהתמחות ומספר הממתינים להתחלת התמחות.
“זה בדיוק מה שנדרש מאיתנו כדי לאפשר למשרד שיהיה לו את שיקול הדעת הזה, זה מה שנדרש ממנו בהחלטת ממשלה או שינוי תקנוני, כדי שתהיה להם אפשרות להחריג ולעשות את קהל היעד הזה כקבוצה בפני עצמה ולשחרר את החסם הזה.
“צריך לעשות עוד חידוד בעניין הבקשה שלך, עוד טיפה לרדת לרזולוציה. לא תמיד התחומים חופפים לשש הקטגוריות שלנו.
“ביקשנו אז קודם כל לעשות עבודה יסודית לגבי הקורסים הנלמדים בחו"ל כדי לראות איך אנחנו מקצרים תהליכים פה, ואם נדרשת השלמה מהי ההשלמה. שיהיה ברור לכל סטודנט או סטודנטית עולים, אפילו בעלי מקצוע, מה ההשלמות הנדרשות, לעשות מסלולים ירוקים כדי לקצר תהליכים ולהוריד את לוחות הזמנים.
“אני שמעתי עכשיו ממה שנאמר פה שכמעט שאין בעיה בחלק של הרישוי, הבעיה בהתמחות, שאתה צריך להתאים את הקטגוריה של ההתמחות למה שקורה בארץ, פה נתקלים בבעיה.
“יעל, אנחנו בוועדה פה לא מאשרים בקשות ספציפיות, אנחנו רוצים לדבר פה על הקושי או אם יש אתגר, יוסי, תתרגם אותי אם צריך, בתהליך של האישורים או בהקבלה בין התואר שעשית בצרפת לבין מה שנדרש פה בארץ, או אם יש חסמים נוספים שאת יכולה להצביע עליהם כרגע כדי שנוכל לבקש מהמשרד לטפל בזה.
“מי שרואה את הירידים, לפחות שאני השתתפתי בהם, של 'נפש בנפש', אתה רואה את זה בלייב, איך הם מגיעים עם תעודות והמשרד יושב שם בכוח אדם לא מבוטל ובודק לעומק אחד אחד.
“לכולם זה לא יקרה כי הוא לא סיים את ההתמחות שלו כפי מה שהמדינה דורשת, אתה אומר לו בוא נכיר לו לפחות לבני עמו, לדוברי השפה שלו.
“הם צריכים בעליות, בירידות, בגשם, בשמש, לא משנה מה הנתונים, לסחוב כיסא שעליו משקל של בן נוער, משקל יחסית כבד, ואחרי זה המשמעויות של זה הן כאבי גב, רגליים וכדומה.
“אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, היום זכינו להצביע בוועדה, בוועדת הבריאות, על חוק חברתי ומשמעותי מאוד. ברוך השם, הייתה לי הזכות לשבת בוועדה שסיימה את החוק לקריאה השנייה והשלישית עבור מימון ממשלתי לכיסאות גלגלים ממונעים לבני נוער.
“רבותיי, הנושא הזה היה על שולחן הוועדה מזמן-מזמן, החלטתי מרצוני החופשי לנסות לקדם את הצעת החוק הזו מתוך הבנה שהסדרת העיסוק של הפרמדיקים הוא נושא חשוב מהרבה מאוד סיבות, אבל בעיקר בכדי להפסיק כל מיני חלטורות שמסתובבות היום ויכולות חלילה וחס להכשיר כאלה שאינם ראויים לטפל במטופלים, בטח ובטח לא במצב חירום.
“אבל אני אומר לכם לאיפה אני חותר: אני חותר לפרמדיק בכיר אקדמי, פרמדיק רגיל מקצועי, שאתם תקבעו.
“תקבעו תוכנית שתסגור לכם את כל החששות הללו ותביאו בפנינו הצעה.
“אני מבקש היום להתייחס, לדון, בסעיף שעוסק בהכשרה של הפרמדיקים. אנחנו לא נמצאים בשלבי הקראה, אבל תכווני אותי לאיזה סעיפים מתכוונים. יש שיח סביב הנושא של תואר אקדמי.
“שאלתי את ד"ר וכט, איזה עוד תחומים היית מכניס לתוכנית הלימודים של פרמדיק, והוא ענה לי, הוא אמר פיזיולוגיה ופתופיזיולוגיה. האם לדעתכם באמת יש צורך כאנשי מקצוע? האם אתם נתקלים בזה בשטח? האם יש צורך בזה?
“הרצון העקרוני שלנו כחברי כנסת, יוזם החוק, הנצמדת לחוק ואני כיושב-ראש הוועדה, ואני מניח שזו גם עמדתה של חברת הכנסת אימאן, אנחנו רוצים לאפשר שני מסלולים: אקדמי ותעודה.
“אני רוצה בבקשה לשאול, היום יש כיסאות גלגלים ממונעים של ילדים בעלי מוגבלות, כבר יש להם את הכללים והם נכנסים לתוך המסגרות וכו'. זאת אומרת שבעיית נגישות קיימת עם הפתרונות שלה בשביל אותם כיסאות מקוריים של אותם ילדים בעלי מוגבלות שמורשים לנסוע.
“אני סותר פה את מה שאמרת, ברשותך דוקטור גפן ואומר, מתוך ראייה אמיתית ומתוך אחריות, מתוך הבנה שצריך פה בטיחות אמיתית, אנחנו נקבע שנותנים את הסמכות למשרדים לקבוע את הכללים להפעיל בבטיחות.
“עדיין בסמכותו של המשרד, כפי שאמרה נועה היועצת המשפטית של הוועדה, בסמכותו לקבוע כללים, תקבעו כללים. בואו נגביל אתכם, מי ישתמש? איך ישתמש? האם תהיה גישה לבעל המוגבלות לגעת? לא לגעת? מה יהיה המרחק? תקבעו כללים, הכול בסדר.
“אני מבין מה שאת אומרת, זה מהבחינה הפרקטית, מבחינת אחריות לבטיחות, למנהל יש סמכויות היום בחוק.
“מצוין היום בעולם יום העובדים הסוציאליים הבין-לאומי ואני רוצה להגיד כמה מילים לטובתם, אלה אנשים שפועלים מתוך תחושת שליחות עמוקה ונמצאים שם בשביל מי שצריך עזרה ברגעים הכי קשים, משפחות במשבר, ילדים ובני נוער, קשישים, אנשים עם מוגבלות, נפגעי אלימות, מפונים ומתמודדי נפש.
“תקבעו כללים. חובה לקבוע כללים לשימוש. ראוי, חכם, מושכל ובטיחותי, פעמיים מוזכר פה בתוך החוק, מה לא בסדר?
“תקבעו כללים, תייצרו איזשהו סטנדרט, שתהיה אחידות כדי שכולם יבינו על מה אנחנו מדברים ונתקדם. אני חושב שזה דבר פתיר בעולמות של מנהל. בכלל לא צריך להגיע, זה בכלל לא אירוע חקיקתי, לא אירוע שהכנסת צריכה לדון בו.
“כל מה שקשור לנגישות בתי ספר, בכלל לא אמור לעלות פה על שולחן הוועדה.
“המנהל יקבע את הכללים וכשהוא יפרסם את זה, תתמודד איתו, תגיד לו לא, אני לא יכול, אני כן יכול, יש לי גישה, אין לי גישה, כרגע זה לא רלוונטי לחקיקה.
“תודה רבה לך על כך, לכן אני נצמד חזרה למה שאמרה חדווה, זה האומדן שאליו אנחנו נצמדים, 16.7 מיליון לפעימה החד פעמית לשנה הראשונה ואחר כך לפי האומדן שפרסם המ.מ.מ, לזה אנחנו נצמדים.
“משרד החינוך רשאי להציב כללים לתפעול הכיסאות הללו - מי מפעיל? מתי מפעיל? האם מפעיל בכלל בתוך שטח בית ספר?
“זאת אומרת שאם משרד הבריאות יקבע היום כללים לשימוש בכיסא עם מנוע עזר לטובת המלווה, אתם תוכלו להיצמד לאותם כללים ולהשמיש גם בתוך מערכת החינוך?
“אני רואה שמשרד האוצר בקשו רשות דיבור אז אומר משהו בהקשר של משרד האוצר, ישנו סיכום תקציבי, אני מבין שיש איזשהו פער בין אגף תקציבים לבין לשכת השר, עוד מעט יגיע לפה יושב-ראש הקואליציה, שהוא זה שהוביל וסיכם את המספרים מול משרד האוצר ומול לשכת השר.
“אני יכול לחשוב על עוד פתרונות, יכול משרד החינוך לקבוע שהפעלה של כיסא כזה, עם מנגנון שאתם קוראים לו לא בטיחותי, בתוך תחום בית הספר, יהיה על ידי מפעיל ומישהו שהולך מקדימה או מאחורה, לא יודע, שיקבע כלל שהילד הזה ילמד בכיתה, שהקומה של הכיתה חייבת להיות בקומה ללא מדרגות, יש מיליון פתרונות.
“אם אנחנו חושבים שחסרה סמכות ורוצים לתת סמכות, נקבע עכשיו שיש סמכות למשרד החינוך, לבד או ביחד עם משרד הבריאות, לקבוע כללים לשימוש בתוך המסגרות החינוכיות.