“שקר השילוב הוא השקר אחד הגדולים והיפים. לא קרה שילוב, חרדים לא התחילו ללמוד באקדמיה, הם למעשה מייצרים סטנדרטים מיוחדים לאנשים שלא למדו ליבה, ושלא מתכוונים באמת להשתלב, אלא להמשיך ולהרחיב את הגטו המגדרי לכל שאר תחומי חיינו.
“שינוי המגמה הזו מתאפשר לא בגלל שפגעו בציבור החרדי, לא בגלל שהלכו לו על הראש, לא בגלל שהענישו אותו, אלא מכיוון שיצרו תהליכים בוני אמון, עזרו לנשים לצאת לשוק העבודה, עזרו להן לצאת מהמעונות, עזרו להן לשמור על הילדים, קידמו ופיתחו.
“מה שמשנה הוא שיש לנו הזדמנות היסטורית לעשות תיקון היסטורי, לעשות פה כמו בכבישים שמתמזגים אחד בשני – להתמזג, החברה הכללית בחברה החרדית - -
“בוודאי אם אחינו החרדים, אם אנחנו נאפשר להם לצאת לשוק העבודה, ההכנסות למשק יהיו למעלה מ-60 מיליארד שקל, וזה כמובן יביא גם ליותר ביטחון, גם ליותר רווחה.
“אני אומר גם לך כחבר כנסת של ש"ס, ואולי שומעים אותי גם אחרים – האנשים האלו, שלומדים במוסדות החרדיים הם סופר-מוכשרים, רק צריך לתת להם את האפשרות לצאת וללמוד, לצאת ולעבוד, לצאת ולהיות חלק מהעשייה הכלכלית של מדינת ישראל, והם יכולים לעשות את השינוי.
“אז אני אספר לך, למשל, שבאוניברסיטת רייכמן, שהיא חדשה, הוא בא ומבשר לי ואומר לי: שמע, תקצבנו ושמרנו שני תקנים לחרדים. זה שימח אותי, כי אין כמעט חרדים.
“המהלך הזה שהזכירו חבריי יעודד את ההשתלבות של אחינו החרדים בשוק העבודה, בלימודים – אזרחיים, חילוניים – שיעזרו להם לרכוש מקצוע ולחיות ברמת חיים נאותה.
“אבל האמת היא שלשלוח חרדים לעשות מאסטר או דוקטורט בהפרדה מגדרית זה לא עידוד השכלה, להפך – זאת מניעת השכלה, זה לקשור להם את הידיים ולמעשה למנוע את שילובם המלא בתוך האקדמיה.
“כלומר מדינת ישראל, באמצעות הקואליציה הזאת, לוקחת 1.3 מיליארד שקל כדי להפסיד 25 מיליארד שקל. אין לי שום דרך אחרת להגדיר את זה אם לא "מדינה בהתאבדות".
“אם אנחנו לא מוציאים 50% מהגברים החרדים לשוק העבודה, אלה שלא עובדים נכון להיום, אנחנו מאבדים בכל שנה 25 מיליארד שקלים, וזה המחסום העיקרי להגדלת הצמיחה במשק.
“אני אמרתי, תקשיב, נו, אנחנו שנינו אנשים מאמינים, גם אני מאמין בקדוש ברוך הוא – רק אני מאמין שאני צריך לצאת לעבודה, והקדוש ברוך הוא, בעזרת השם, ייתן לי ברכה ויעזור לי להתפרנס.
“ממשלה אחראית וציונית הייתה מקדמת צעדי חירום למען גיוס בחורי ישיבות ויציאת הגברים החרדים לשוק העבודה, אבל ממשלת נתניהו-סמוטריץ' ממשיכה במסלול שמביא אותנו, את הכלכלה שלנו, את עתיד הילדים שלנו, להתרסקות.
“ראש ממשלה שאכפת לו, שר אוצר שמבין כי עתיד כלכלת ישראל תלוי במה שנעשה היום, כי אם לא נעשה היום, אם בחמש השנים הקרובות, אדוני היושב-ראש, לא נצליח להוציא את הגברים החרדים לשוק העבודה בשיעור של לפחות, לפחות 65%, 70%, לא יהיה כאן עתיד כלכלי לאף אחד, גם לחברה החרדית.
“לדפוסי התעסוקה של הגברים החרדים צפויות להיות השלכות מקרו כלכליות משמעותיות; על פי הערכות שונות, הגירעון התקציבי – העברות תקציביות לעומת הכנסות ממיסוי – הנובע מהמאפיינים הכלכליים של משקי הבית החרדיים, העומד כיום על כ-25 מיליארד ש"ח בשנה – צפוי לגדול בכ-500% עד לכ-140 מיליארד ש"ח בשנה, באופן שמלמד כי בעתיד הסבסוד הצולב בין קבוצות האוכלוסייה אינו בר קיימה.
“המסקנה היא מאוד פשוטה: המודל הכלכלי הנוכחי במדינת ישראל, כאשר המשפחה הלא-חרדית בעצם מסבסדת משפחה חרדית, אינו בר-קיימא.
“מי יעבוד? מי ילך ללמוד מתמטיקה ואנגלית כדי להחזיק את המדינה? כדי להפעיל את הכלים היותר מתקדמים לעתיד לבוא, את כלי המלחמה? בעזרת השם, נסתדר. גם אני מאמין בעזרת השם, אבל זה לא מספיק.
“אם תשאלו אותי באופן אישי, עדיף היה ללמוד ביחד, אבל אם לכל אחד יש את אורח החיים שלו, לפי אורח החיים שלו צריך גם לתת הזדמנות; הזדמנות ללמוד ולהתקדם, להתפתח ולהשתלב, להיות שווים.
“עכשיו, לפני שאומר את דעתי האישית על החוק הזה, אני רוצה לומר שהסיבה שהצעת החוק הזאת הוצעה זה המשקל הענק של צביעות, הוא המשקל הענק של אנשים שיוצרים תקרות ברזל על מנת למנוע מגברים ונשים חרדים וחרדיות להשתלב בשוק העבודה.
“בזכות המסגרות הנפרדות נשים וגברים ממגזרים שונים הצליחו לרכוש הצלחה אקדמית בתחומים מגוונים. אותן מסגרות פתחו הזדמנויות אמיתיות לאנשים שלא היו יכולים ללמוד בתנאים הקיימים קודם לכן, ואפשרו להם להתקדם מקצועית וכלכלית.
“לכן כשיש רצון ללמוד ולהשתלב, אני חושבת שצריך לתת תמיכה לכל מי שרוצה להשכיל. השכלה זה דבר בסיסי ביותר להשתלב.
“גם בנושא האתגר שמונח היום לפני מדינת ישראל, של לראות איך אנחנו משלבים את הציבור החרדי יותר בשירות הצבאי ובשירות המילואים. אם אנחנו נתנצח אנחנו נפסיד, כי אנחנו לא נצליח להביא את היעד הזה, ונעשה את זה בפיצוצים ונדחה את האנשים שרוצים להשתלב.
“הבעיה שלך במדינת ישראל – בשיעור תעסוקת גברים, שהוא מהנמוכים ב-OECD.
“אני רוצה להגיד עוד דבר אחד: אל תלכו לרשימות הביטוח הלאומי ולחבר'ה שכבר משולבים בשוק העבודה. אנחנו כולנו יודעים שאתגר שילוב החרדים בימים האלה הוא בעיקר ביטחוני, אבל גם כלכלי. אלה שכבר משולבים, הם כבר משולבים בשוק העבודה לפחות.
“מה היה בכלל הרציונל אז? שהם ייכנסו לשוק העבודה. לכן האוצר לחץ אותי להוריד את הפטור עד גיל 22. זה היה מכניס למשק הישראלי 45 מיליארד שקל אז, כניסתם לשוק העבודה.
“- - כפי שאמר ד"ר גרנות, שהוא מנהל ישיבת אורות שאול, כשהגיע לוועדת חוץ וביטחון ואמר משפט שאצלי הוא צרוב בזיכרון, אדוני היושב-ראש: 70 מתוך 240 תלמידים של הישיבה שלו כרגע נמצאים במלחמה. אז אם הם יכולים לשלב לימודי תורה והגנה על המולדת, גם החברים שלך יכולים לעשות את זה.
“המסגרות שיצרנו כדי לעמוד ביעד הזה ראויות להיות מודל לפיו אין צורך וגם לא נכון לכרוך תרומה למדינה עם כור ההיתוך התרבותי, כפי שהמליץ לאחרונה, לשמחתי הרבה, גם דוח שקדי לגבי הדרך בה ראוי לקלוט צעירים חרדים לשירות הצבאי.
“ברור לכולם שגיוסם לצה"ל ישפר את השתלבותם בשוק העבודה, יגדיל את שיעור התעסוקה ויתרום לכלכלת ישראל.
“באותה מידה גם לא נכון לכפות את הציונות והלאומיות על העולם המכונה חרדי. אבל אנחנו מאמינים ויש לנו ודאות ששיבה אל החיבור ללאומיות ולאחריות המשותפת עם כל עם ישראל על חיינו ועל מדינתנו תצמח ותגיע – לא בכפייה, אלא מתוך רצון פנימי.
“ללא שילוב מלא של הגברים החרדים בשוק העבודה העתידי לא נוכל לא רק להתקרב לרמת החיים של המדינות המתקדמות, אלא גם לשמר לאורך זמן את רמת החיים הנוכחית במדינת ישראל.
“יש בו פוטנציאל לסייע למשק הישראלי לצמוח ולצמוח טוב, ומהר וגבוה.
“יש רבבות רבות של גברים חרדים, מוכשרים, שיכולים לתרום גם למאמץ הכלכלי. בואו נפעל יחד כדי לגרום לזה לקרות.
“המוטו הוא שמירה על אורח החיים החרדי באופן מלא, לצד עידוד והכוונה לתעסוקה והשתלבות בחיי המעשה.
“הבעיה בקרב הנשים החרדיות זה שההעסקה שם לא ב-100% וגם השכר הוא נמוך, ככה שאין כמעט תרומה.
“אז היום אנשים עבדו, ואנשים גדולים בתורה יותר גדולים מאיתנו עבדו מצוין ותמיד עבדו. אגב, זה גם קורה בכל מדינות העולם – בכל מדינות אנשים גם עובדים. רוב האנשים בחוץ לארץ עובדים. שומרים על אורח החיים החרדי ועובדים, ולא מחפשים ועושים פה דברים.
“אתה יודע, אני לא מערער על מה שכתוב, ולכן – אגב, לפני 200 שנה כולם עבדו. גם למדו וגם עבדו.
“אמון הדדי: השותפות תתחזק ביחס ישר לחיזוק האמון ההדדי בין שתי הקבוצות. תנאי לכך הוא שילובם הראוי של חרדים וחרדיות במוקדי השפעה ובשירות הציבורי.
“חזון השילוב פורץ הדרך שפיתחנו אז יחד עם ישראלה נבו, המנהלת הראשונה של הכפר, ביקש לשלב מרכז טיפולי ומרכזי טיפול רפואיים וחינוכיים עבור כל תושבי הנגב יחד, עם ילדים כמו ערן בננו, שהוגדרו אז מפגרים והיום נקראים ילדים עם מש"ה – מוגבלות שכלית התפתחותית.
“כדי לקדם שותפות אמיתית וחזקה בין שתי הקבוצות – החברה החרדית והחברה הכללית – יש לבסס שותפות זו על שלושה עקרונות יסוד".
“חומות העבר כבר אינן בלתי חדירות, והשיח הפנים-קהילתי בחברה החרדית עבר זה מכבר מאיסור גורף על שימוש בטכנולוגיות השונות לעידוד השימוש בהן בצורה מושכלת".
“בהתייחסות להצעת החוק, היום אמר ראש פורום קהלת ד"ר מיכאל שראל: הפריון של גבר חרדי כל כך נמוך, ששום תוכנית שילוב לא תעזור. אם מכפילים את שיעור התעסוקה בקרב הגברים החרדים בשכר למועסק, זה בערך 35% וזה נשאר קבוע ב-20 השנים האחרונות.
“עוד לפי נתוני הלמ"ס – שוב, לא בעולם, בישראל – ההכנסה ברוטו של משקי הבית היהודים, אם אתה בוגר תיכון, אפילו בלי תעודת בגרות, היא 50% יותר אם אתה עושה תואר אקדמי, ושיעור התעסוקה – 15%.
“האחת: בתי הספר החרדיים בעצם פוגעים בהשתלבות בתעסוקה. שיעור התעסוקה של גברים חרדים ב-2020 היה 58.6% – נמוך משל גברים ללא תעודת בגרות, 66.5%, וקרוב לזה של גברים שנשרו מהלימודים לפני תיכון.
“הבעיה היחידה שאני רואה בהשתלבות זה שכל המשרות תפוסות על ידי קריטריונים שאיתם יהודי חרדי לעולם לא יוכל להיכנס ולהיקלט. זאת הבעיה, דיברתי על זה עם נציבות שירות המדינה.
“ויש לנו צורך גדול, דווקא משום שמדובר בציבור גדול וחשוב, לראות שהוא משתלב יותר ממה שהוא משתלב, ואני חושב שהמגמה היא חשובה – מגמת השילוב בעבודה ובשירות היא חשובה.
“הסיפור של שילוב חרדים בעבודה הוא צביעות, בגלל שכשמגיע חרדי ומבקש להתקבל לעבודה ויש לו את כל התעודות, אומרים לו: סליחה, הסתדרנו. אנחנו נתקלים בזה בכל מקום.
“אבל בשנים האחרונות אימצתי את האמירה הזו שאומרים לנו כל הזמן: אתם, החרדים – תשתלבו. עשיתי כמה דברים.
“אם מדברים על העניין הזה שרוצים לשלב חרדים – זה הזמן, זה המקום.
“אני התחלתי את העבודה בעניין הזה כשהייתה הצעת חוק בוועדת הפנים, כשאופיר פינס היה אז יושב-ראש הוועדה. הייתי בוועדת החוקה. היה חוק של אחמד טיבי, ואני ביקשתי להכניס חרדים.
“המשמעות של העניין מעבר לנושא הפרקטי – ותכף אומר משהו על העניין הזה עם משרד המשפטים – זו אמירה של הכנסת, מה שאומרים כל הזמן חברי הכנסת ועיתונאים, ואנשים שמעצבים דעת קהל – שצריך לשלב חרדים בעבודה.
“אני רוצה כאן לפנות לאחיי החרדים. לפני כמה דקות הצבענו על נושא של שילוב בשירות הציבורי, ואני רוצה לקרוא פה לאחיי החרדים: בואו תיכנסו גם אתם יותר מהיום תחת האלונקה.
“משתלבים קודם כול כשבאים מתחת לאלונקה של השירות בצה"ל – ככה משתלבים הכי טוב בחברה הישראלית. משתלבים טוב אם באים מתחת לאלונקה של שוק העבודה. משתלבים טוב, ידידי חבר הכנסת גפני, אם לא גוזרים על הילדים בחינוך העצמאי אפס לימודי ליבה.
“מאחר ואנחנו תקועים כל הזמן סביב 50 – פעם זה היה 51, אחר כך 53, אחר כך זה שוב ירד בגלל הקורונה – לא משנה, אפשר למצוא אלף ואחת סיבות למה זה שוב ירד באחוז אחד, אבל סביב 52, פחות או יותר. אתם תתווכחו על אחוז אחד ואני אהיה לארג', ואוסיף לכם עוד אחוז. זאת בעיה לכלכלת ישראל.
“הוויכוח לא על שני האחוזים האלה, הוויכוח הוא על האחוזים בקרב הגברים במגזר החרדי.
“אני לא מחנך אותך, חלילה, ולא אומר לך מה לעשות, אבל אי-אפשר לבוא ולהתכחש לעובדה שכמעט כל גבר חרדי שני לא בשוק התעסוקה. אתה תבוא ותגיד שהוא לומד תורה.
“אובדן התוצר על אי-תעסוקה של הגברים במגזר החרדי נאמד היום בכ-29 מיליארד שקלים לכולנו. לפי הערכות, בעוד 20 שנה, אדוני היושב-ראש, אנחנו נגיע ל-80 מיליארד שקלים ובעוד 30 שנה נגיע ל-220 מיליארד שקלים, שבהחלט יחייב העלאת מסים לכולנו.
“מה שנקרא "על פי פרסומים זרים", זה הגודל של הצבא, וזה הולך וגדל, כי אנשים מחזיקים אותם באמצעים כלכליים, מונעים מהם מלהשתלב בחברה הישראלית, מונעים מהם ללמוד במקצועות שייתנו להם ביום שאחרי עבודה, פרנסה ותקווה.
“כפי שאני אומרת, אני חושבת שצריך להמשיך להשקיע בחברה החרדית – רק בדברים הנכונים. ופה כן אפשר ללמוד מהתוכנית החשובה שעשינו למען החברה הערבית.
“אני אומרת: כן להשקיע בחברה החרדית, כן להזרים לשם תקציבים; אתם יודעים מה, עשרות מיליארדים צריך להשקיע בחברה החרדית כי הם חלק מהעם שלנו – אבל צריך להשקיע את הכסף במקומות הנכונים, במקומות שמעודדים צמיחה, ולא במקומות שמעודדים עוני ומשמרים עוני ומרחיבים את העוני.
“5 מיליארד בשנה, אבל הנזק העקיף הוא הרבה יותר חמור מזה, כי כשציבור שלם לא עובד, כשאנחנו מדברים על 150,000 משפחות, או כשעובדים בשכר נמוך, מכיוון שהם לא קיבלו את ההכשרה שמאפשרת להם שכר גבוה – הנזק לכלכלת ישראל מגיע לעשרות מיליארדי שקלים בשנה.
“אנחנו רואים בעולם שאנשים מצליחים לשלב את לימודי התורה ב"עשיית חול", מה שנקרא – לעבוד בשוק ולפרנס את המשפחה שלהם. אנחנו צריכים ללכת לכיוון הזה.