אלון שוסטר
Alon Schuster
“אני רוצה להזכיר שהאירוע הזה, שלא לומר הפטנט הזה של שחרור, הוא קרה דומני ב-1949, כשבן גוריון, ארבע שנים אחרי השואה האיומה, הגיע למסקנה שזה נכון במהות לוודא שיש תמיד תדלוק בישיבות.
“והדבר השלישי שאני רוצה לחדד באירוע החברתי הזה, להתבדל, לקבל זכויות ולדרוש את קבלת הזכויות.
“אמרתי שאני יכול להיות אמפתי, ואני מסוגל להבין למה חבריי החרדים חרדים לכך שיגייסו את בניהם ובנותיהם, יש לומר.
“היכולת של החברה הזו, הכלכלה הזו והקהילה הזו, לשאת את הפער הזה, את הדרישה הזו של התבדלות שדורשת זכויות ופועלת באופן אקטיבי עם מלוא המשאבים הפוליטיים כדי להשיג את זה, לא מתכנסת בהיבטים השונים.
“לא רק התבדלות, ולא רק זכויות, ולא רק ציפייה ודרישה, אלא פעולה אקטיבית בהפעלת כוח פוליטי. הפעלת כוח פוליטי בוטה, חד-משמעי, בכל האמצעים שעומדים לרשות, כדי שההתבדלות תזכה לא רק ללגיטימציה עצם ההתבדלות, אלא גם למתן הזכויות.
“ההיסטוריה היהודית וההיסטוריה החרדית לא ידעה מעולם מציאות שבה הגברים למדו ולמדו ולמדו, ועשו את כל זה בחברה שכולה חברה לומדת ולא עובדת, או בעיקרה, או לפחות כזאת שזה מהותה, או זה סדר העדיפויות שלה.
“בהיבט המרכזי שרואים אותו כרגע ושהוא זה שמפוצץ את היכולת הנפשית, הפסיכולוגית, המדינתית, היא תחושת חוסר ההוגנות.
“הוא קובע שגם עבירות שמתבצעות בזיקה לארגון הפשיעה, בין אם הזיקה היא אמיתית ובין אם הזיקה היא רק על פניו, יישאו בחומרה הראויה להן. זה תיקון נכון, מידתי, חשוב.
“אבל אי-אפשר שלא לשאול איפה הייתה הדחיפות הזו במשך כל הקדנציה. במשך שנים, בעלי עסקים, חקלאים, תושבי פריפריה זעקו לעזרה, והפרוטקשן הלך והתרחב, כשארגוני הפשיעה היו והינם בבחינת צל כבד שמעיב על שלטון החוק, על רווחת התושבים ופרנסתם.
“בעלי עסקים ברחבי הארץ, במיוחד בפריפריה, ממשיכים לשלם מס פחד. חקלאים ממשיכים להגן על השדות שלהם בכוחות עצמם, קבלנים חוששים להתלונן, יש אזורים שבהם התחושה היא שעבריינים הם בעלי הבית.
“אז כמה מילים זה על התופעה המופרעת שאין שום סיכוי שיעבור בג"ץ; לוקחים חוק שהמטרה שלו לגייס ומסבירים איך לא מגייסים. זה פשוט לא הגיוני. אני מקווה שהייעוץ המשפטי של הבית הזה לא ייתן יד לפארסה.
“וכאן בארץ ראש הממשלה עצמו עושה צחוק, ניגוד עניינים משווע שהוא חי בתוכו – אסור לו להיות שר בישראל, אבל מועברות אליו עוד ועוד סמכויות.
“החמאס רוצה להישאר, והאנשים שמנסים לתווך בינינו לבינם נמצאים איתו ולא איתנו. כישלון קולוסלי של ישראל, וצוחקים על טראמפ.
“אדוני היושב-ראש, חבריי וחברותיי, מדובר פה בראש ממשלה שבוחר ראשי מערכת ביטחון על פי נאמנות, והוא מבקש שראשי מערכת המשפט והחקירה יובלו על פי נאמנות פוליטית. כזאת לא הייתה, ואני מקווה שלא תהיה בישראל.
“היהדות היא שילוב של דת, לאום, עם. אנחנו מיוחדים, איננו כמו כל העמים, ובפרט בשאלה במה מתבטאת היהדות.
“אני לא מאמין שהוא באמת חושב שלשנות את כללי המשחק תוך כדי המשחק עם ועדת החקירה הזו, יש בזה איזשהו היגיון. לא, אני מסרב לקבל ואני יודע שזה לא המצב.
“ראש הממשלה נמצא בניגוד עניינים לעיסוק במערכת המשפט בכלל. הוא מוביל מערכה מזה שנים – שלוש שנים, ארבע שנים – נגד מערכת המשפט, מוביל את ההתרסה.
“שדיר באלכ יחשבו הם ועושי טובתם כאן בבית הזה לגרום למיליוני אזרחים ישראלים – יהודים כפי שהם מבינים וכפי שהם חיים – להרגיש שהבית הזה, המדינה הזו, אינה מדינה שמבטאת את מלוא העוצמה של האחריות כפי שהם רואים להיסטוריה ולעתיד של העם היהודי.
“מה הקשר בין אמירה עקרונית על כבודה של תורה ועל חשיבות הלימוד – שעל עצם הלימוד אין ויכוח, אבל ברור שמדובר פה בתופינים וכופתאות שמתחבאות בהמשך הדרך ורק שוכחים לחבר אותם.
“אני אומר לכם שאתם ממציאים אויבים, קונספירציות מדומיינות, והורסים את הבסיס המשותף של המדינה, שחזה בנימין זאב הרצל.
“במציאות של מדינת ישראל, של המשטר כפי שהוא קיים היום, כאשר הבית הזה לא כונן חוקה שמאזנת בין העוצמות הבלתי-רגילות שיש לרשות המבצעת במדינת ישראל, הממשלה, לבין הכנסת, להקטין עוד יותר את הפיקוח, את היכולת לומר לממשלה, לשרים, מהי הפסיקה, מהו הדין – נכון, כאשר למעלה ישנה עדיין overruling של בג"ץ – זה דבר שהוא בלתי אפשרי.
“אדוני היושב-ראש, השר, חבריי וחברותיי, אנחנו מציעים להביע אי-אמון בממשלה בעקבות שרשרת החקיקה, ולמעשה עמדת המוצא כפי שהיא באה לידי ביטוי בעניין מה שמכונה "כבודה של תורה".
“יותר מזה, אדוני היושב-ראש, מדובר פה בממשלה שהעומד בראשה מלפני כניסתו לתפקיד היה בניגוד עניינים חמור. לשום מורה, לשום נהג לא היה מתאפשר לפעול במציאות הזו.
“אני לא מוכן לאמירה הזו שיהודים חרדים הם לא יהודים רק מפני שהם התנגדו למדינה היהודית. גם החרדים הם יהודים טובים, גם הם כשרים. אבל לא הם ולא אתה, אדוני אמסלם, ולא אף אחד אחר - -
“למעשה, זה תעלול פוליטי שלא ברור לי עד הסוף איך הוא משרת ואת מי, מתוך הנחה שיש כאן על פניו היתממות. מה הקשר בין אמירה עקרונית על כבודה של תורה ועל חשיבות הלימוד – שעל עצם הלימוד אין ויכוח, אבל ברור שמדובר פה בתופינים וכופתאות שמתחבאות בהמשך הדרך ורק שוכחים לחבר אותם.
“ולתזה שהציג כאן השר קרעי, התזה הקונספירטיבית שמוביל ראש הממשלה, הממשלה כולה, ואיתו הוא גורר חלקים עצומים מהעם שלנו, שבג"ץ לכאורה הוא זה שצריך להיות נחקר – אני רוצה לומר, אדוני היושב-ראש, את הדברים הבאים: הכתם העיוור של המודיעין, שלא ראה את מה שהיה צריך לראות, מחוסר יכולת כזאת או אחרת, לא היה באחריות בג"ץ; הכשל בניתוח המידע והמודיעין שכן הגיע, לא היה באחריות בג"ץ; היעדר כוחות מספקים בקרקע לא היה באחריות בג"ץ; השימוש בכוחות שהיו והחשש ממיס-קלקולציה לא קשור, לא מתקרב לבג"ץ בכלל; חיזוק חמאס לא היה קשור בכלל, לא נוגע לבג"ץ.
“אין כל עליונות לשיטת הלימוד, לתוכני הלימוד ולאורח החיים החרדי על פני אורחותיהם של יהודים ריבוניים, חילונים, של יהודים מסורתיים ושל יהודים דתיים לאומיים.
“ואני אומר לכם שוועדת חקירה תוקם בתוך חמישה חודשים, ואם לא – בתוך חמש שנים. תהיה פה ועדת חקירה ממלכתית. היא תהיה משום שזה החוק, משום שהרעיון של ועדת חקירה ממלכתית נוסח בדיוק לאירועים כאלו.
“תהיה פה ועדת חקירה ממלכתית. היא תהיה משום שזה החוק, משום שהרעיון של ועדת חקירה ממלכתית נוסח בדיוק לאירועים כאלו. זהו ההיגיון.
“האדם שנמצא פה, ואנחנו רואים אותו כל הזמן, תיאודור הרצל, אמר בין השאר: מדינת היהודים תוקם בתוך חמש שנים, ואם לא – בעוד חמישים שנה. ואני אומר לכם שוועדת חקירה תוקם בתוך חמישה חודשים, ואם לא – בתוך חמש שנים. תהיה פה ועדת חקירה ממלכתית. היא תהיה משום שזה החוק, משום שהרעיון של ועדת חקירה ממלכתית נוסח בדיוק לאירועים כאלו. זהו ההיגיון.
“מדינת ישראל, הוקמה בחזונו של היהודי הבלתי-חרדי בעליל הזה. רוב העם היהודי, בחלקו החרדי, התנגד לתנועה הציונית ולהקמתה של מדינת ישראל ואתם מתנהגים כאילו אתם אורחים במדינה שהתנגדתם להקמתה.
“החוק הזה, שברור שמטרתו היא למנוע את הגיוס שלכם, מבטא התנשאות בלתי סבירה, חצופה שאנחנו לא נקבל אותה. לא יקום ולא יהיה.
“גם אתם, אחינו וחברינו החרדים, גם אתם יהודים טובים, לא יותר ולא פחות מיהודים אחרים. החוק הזה, שברור שמטרתו היא למנוע את הגיוס שלכם, מבטא התנשאות בלתי סבירה, חצופה שאנחנו לא נקבל אותה. לא יקום ולא יהיה. אין כל עליונות לשיטת הלימוד, לתוכני הלימוד ולאורח החיים החרדי על פני אורחותיהם של יהודים ריבוניים, חילונים, של יהודים מסורתיים ושל יהודים דתיים לאומיים. ועוד משפט: אין שום מעצר של לומדי תורה במדינת ישראל, יש מעצר של מפרי חוק. תודה רבה.
“המדינה הזו הוקמה על ידי יהודים בנשמתם, שהיו אחראים בזמנם, בזמן אמת, לאחיהם, היו מחויבים והם היום ממשיכיהם – אנחנו – מחויבים לעתידו של העם היהודי, אנחנו לא צריכים שום הסברים ושום צידוקים ממי שחושב אחרת מאתנו.
“תודה רבה. מכיוון שנקלענו לדיון היסטורי, אז אני רוצה לציין שבקיץ 1948 בן-גוריון עמד בפני סדרה של החלטות שעיצבו את תפיסת העולם הממלכתית שלנו מאז ועד היום. אכן הייתה תקיפה נגד ספינת אלטלנה, שהביאה לתפיסת הביטחון של בן-גוריון – נשק באופן לא חוקי. ובאותו קיץ הוא פירק את הייחודיות, את הבלעדיות של הפלמ"ח, ואת חטיבותיו הטמיע בתוך צה"ל, אירוע קשה לא פחות, ומסמן את התפיסה הממלכתית שלו ואת אחדות גורמי הכוח תחת המוסדות הנבחרים. זה ההקשר שבו צריך לקיים את אותו יום שעליו הוחלט.
“הסיבה היחידה, אדוני ראש הממשלה, להתנגדות לוועדת החקירה ולהקמת ועדת חקירה פוליטית היא הרצון לשלוט גם בוועדה עצמה, במחקר של מה שהיה, ובעיצוב הזיכרון ההיסטורי העתידי באופן פסול.
“הבעיה בחוק הזה אינה רק באי-השוויון, לא רק בחלוקת נטל בלתי הוגנת, ולא רק בהבחנה בין דם לדם – הכול קיים כאן – אלא בתחושה של מגישי החוק שיש עליונות לפרשנות החרדית למונח יהדות ולאופן שבו מדינת היהודים מבטאת את המחויבות שלה לעברו ולעתידו של העם היהודי.
“אנחנו, אזרחי מדינת ישראל הדמוקרטית, מקבלים שמותר לחשוב אחרת. לא מותר להתנשא מעלינו. הבעיה בחוק הזה אינה רק באי-השוויון, לא רק בחלוקת נטל בלתי הוגנת, ולא רק בהבחנה בין דם לדם – הכול קיים כאן – אלא בתחושה של מגישי החוק שיש עליונות לפרשנות החרדית למונח יהדות ולאופן שבו מדינת היהודים מבטאת את המחויבות שלה לעברו ולעתידו של העם היהודי. המדינה הזו הוקמה על ידי יהודים בנשמתם, שהיו אחראים בזמנם, בזמן אמת, לאחיהם, היו מחויבים והם היום ממשיכיהם – אנחנו – מחויבים לעתידו של העם היהודי, אנחנו לא צריכים שום הסברים ושום צידוקים ממי שחושב אחרת מאתנו.
“גידולי השדה של נחל עוז מחכים להתפנות של ראש הממשלה ולהעברת המידע ממשרד הפנים למשרד ראש הממשלה, וחיוני שזה יסתיים.
“השנים האחרונות, ובמיוחד תקופות החירום, הוכיחו מעל לכל ספק שבזמן אמת הרשויות המקומיות הן הקו הראשון של ההגנה, של הסיוע, של החוסן. הן מגלות גמישות ביצועית והן מחזיקות רציפות שירותים כשהמערכות הארציות מתקשות להגיב.
“השנים האחרונות, ובמיוחד תקופות החירום, הוכיחו מעל לכל ספק שבזמן אמת הרשויות המקומיות הן הקו הראשון של ההגנה, של הסיוע, של החוסן. הן מגלות גמישות ביצועית והן מחזיקות רציפות שירותים כשהמערכות הארציות מתקשות להגיב. בעולם המחר עתידה של המדינה תלוי בחוסנו של השלטון המקומי. והחובה שלנו היא לחזק אותו, לבזר סמכויות, להבטיח שכל תושב יזכה למנהיגות מקומית חזקה. זו חייבת להיות אחת מלבנות היסוד של הממשלה הבאה. תודה רבה, ויום שלטון מקומי שמח.
“חבריי וחברותיי, מתוך ההבנה הזו נגזרת מסקנה ברורה – כל מה שניתן לשחרר מבחינת סמכויות, תקציבים, היבטים משפטיים מהשלטון המרכזי לשלטון המקומי, הרי זה משובח. הניסיון מלמד שריכוזיות יתר יוצרת צווארי בקבוק, מעכבת תהליכים, מייצרת ביורוקרטיה קשיחה ומנותקת, לפעמים גם קשוחה.
“אנחנו רואים את היתרון המקומי הזה, אדוני היושב-ראש, בכל יום, במיוחד כאשר נדרשים פתרונות משולבים בשלטון המרכזי – שיתופי פעולה בין משרדי ממשלה שאחראים על מגזרים שונים זאת מלאכה מורכבת ביותר, רוויית מאבקי כוח, תקציב, חסמים מבניים. לעומת זאת, בקנה מידה מקומי, כמה הכול יותר פשוט, יותר קל, יותר דינמי, יותר יעיל. בדרך כלל ראש רשות מקומית יכול לקיים, לתכלל שיתופי פעולה בין מגזרים אצלו ברשות באופן הרבה יותר מהיר ומהודק ממה שלדוגמה ראש ממשלה מסוגל לעשות ברמת המדינה. תחת קורת גג אחת יכולים לשבת בקלות הרבה יותר גדולה מנהלי מחלקות או ממלאי תפקיד באגפים השונים ברשות, סביב שולחן אחד, לסנכרן נתונים ולבנות מענה מיידי, מאוזן, לאתגרי השעה.
“חבריי וחברותיי, מתוך ההבנה הזו נגזרת מסקנה ברורה – כל מה שניתן לשחרר מבחינת סמכויות, תקציבים, היבטים משפטיים מהשלטון המרכזי לשלטון המקומי, הרי זה משובח. הניסיון מלמד שריכוזיות יתר יוצרת צווארי בקבוק, מעכבת תהליכים, מייצרת ביורוקרטיה קשיחה ומנותקת, לפעמים גם קשוחה. הגיעה העת להעניק לרשויות את הכלים המשפטיים, הניהוליים, הפיננסיים, לנהל באופן עצמאי. השלטון המרכזי אכן צריך להתוות מדיניות בתחומים מסוימים, צריך להבחין מה כן ומה לא, ולפקח עליה, על אותה מדיניות, אך עליו לסמוך – כאבן ראשה, כפרימט, בהתייחסות – לסמוך על המנהיגות המקומית שמכירה כל קהילה וצורך ייחודי של תושביה.
“היום המיוחד הזה הוא יום שמאפשר לנו לראות את ההיבט הדמוקרטי. בבסיסה של רשות מקומית עומד עיקרון דמוקרטי, הזכות של בני אדם לעצב את חייהם בעצמם. ככל שנצמצם את המרחק בין האזרח לבין מקבלי ההחלטות המשפיעות על שגרת יומו, כך נגדיל את תחושת המסוגלות, ההשפעה והאחריות האזרחית שלו. רווחתו של התושב, של כל אחד מאיתנו, אינה נקבעת רק בהחלטות מקרו כאן בירושלים או במחוזות, בערי המחוז; היא נקבעת באיכות גן הילדים השכונתי, ביעילות פינוי ההשפעה, בטיפוח המרחב הציבורי, בביטחון האישי ברחובות – וחלקים מהותיים מהם, מהתחומים הללו, נקבעים על ידי היכולות של הרשות המקומית, הוועד המקומי. כשההחלטה מתקרבת קרוב לבית, האזרח מרגיש שיש לו כתובת, יש לו השפעה, זה נעשה בגובה העיניים.
“אני לא מטיל ספק באותנטיות, בלגיטימיות העקרונית, הערכית, האידיאולוגית, התאולוגית של העמדה שסוברת שצריך לשחרר את כל תלמידי הישיבות מהשירות. אני מסוגל להבין אותה, רק לא יכול לקבל, לא בצד הרגשי ובוודא לא בצד הפרקטי.
“החקיקה היחידה שתבטא איזון ראוי, היא תהיה אחת, בוודאי שיהיו תלמידי ישיבות בישראל, אבל, וזה יהיה הסעיף המשמעותי, מי שלא לומד, מתגייס.
“כשאומרים יהודית ודמוקרטית, היהודית יש לה פנים שונות. לטעמי, לא רק בישיבות, אבל בוודאי בישיבות מתנהל היסוד הלאומי, התרבותי של העם היהודי.
“המהלך הזה הוא לא יותר מאשר תכסיס משפטי-פוליטי, כדי להצדיק את אי-השוויון הבוטה והבלתי סביר.
“אני רק אומר שיש להקמת חוות זוללות וצורכות כל כך הרבה אנרגיה משמעות על הרציפות האנרגטית בחירום וגם בשוטף מכיוון שיש לה יתרון.
“אם כבר עושים את זה אז לתת עדיפות לאזורי פריפריה וקווי עימות.
“הדבר הנוסף, שהוא מן הסתם לטובת המהלך הזה, הוא המשמעות האסטרטגית מול הכלכלה והדיפלומטיה הבין-לאומית. ברור שזה ממצב את ישראל במקום חשוב בהקשר הזה.
“כל קבוצת אנשים שרוצה להתאגד ולומר שהעסק המסוים יש לו משמעות מסוימת מבחינה הלכתית, שיגיד. זה לא היגיינה. פה אולי יש ויכוח מהותי, אידיאולוגי, זו לא שאלה של היגיינה, של וטרינריה, של בריאות הציבור. זו שאלה של השקפת עולם. מה למדינת ישראל ולאותה השקפת עולם באשר לסוג הפסיקה ההלכתית?
“עיקרון אחד שמוטל כאן בספק, זה עיקרון התחרות. אני לא מתנגד אליו, להיפך, אני בעדו, כל עוד שומרים על כבוד האדם ועל רווחה בסיסית, העיקרון של תחרות הוא נכון ונדמה לי שפה הוא נפגע.
“מי שפוסל את יהדותם בכלל של יהודים ברחבי העולם ובארץ, מגיע למצב שהוא פוסל את יהדותם או את הכשרות שלהם לפסוק בין הזרמים האורתודוקסיים במדינת ישראל ואחר כך, גם בפיצולים הפנימיים.
“פתיחת השוק ליבוא חקלאי מארצות הברית מחייבת מהלך משלים של חיזוק החקלאות המקומית באמצעות תמיכה מוסכמת, מדורגת והוגנת שתמנע פגיעה בענף.
“אני רוצה להדגיש: אין כאן שום הטלת דופי, חס וחלילה, בעוסקים או בכלל העוסקים בשיווק; רשתות השיווק, הסיטונאים, המפיצים מספקים שירותים חיוניים, נושאים בעלויות ומנהלים סיכונים, זה ברור לגמרי. אבל כאשר מתגלים פערים קיצוניים, כאשר החקלאי מתקשה להתפרנס, והצרכן מצד שני משלם ביוקר, חובתה של המדינה לבדוק אם מתקיים כשל שוק שמחייב התערבות ממוקדת. החוק מתערב בנקודה הזאת.
“ההבנה היא פשוטה: שוק חופשי, חבריי וחברותיי, אינו שוק נטול מידע. אדרבה, תחרות אמיתית מתקיימת כאשר לכל השחקנים יש מידע אמין ונגיש. כאשר רק חלק מהגורמים יודעים מה המחיר ששולם לחקלאי, מהו הרווח שנגזר בדרך, קשה לדבר על שוק משוכלל.
“אבל בשביל זה צריך להיות שותפים לבניית תוכנית גדולה. אז התוכנית הגדולה נכשלה. לא נכנס כרגע לסיפור, אולי אתה תוכל לספר, למה זה לא התקדם? למה לא הצליחו, למרות שמשרדי ממשלה שלמים עסקו בעניין?
“נהפוך הוא, השקיפות והגילוי הנאות לכל שרשרת ייצור המזון הם תנאי ליצירת שוק משוכלל שבו מורא האמת יהיה לא רק על המחירים, ההכנסות של החקלאים, ולא רק על ההוצאות של משקי הבית בנקודות המכירה, אלא גם על כל השרשרת.
“הצעה זו משתמשת בשני כלים: שקיפות ופיקוח. ראשית, היא מחייבת לפרסם לציבור את המחיר שקיבל החקלאי, את רווח השיווק, את המחיר הסופי לצרכן. אפשר לעשות את זה באמצעים שונים. שנית, היא מסמיכה את שר האוצר ואת שר החקלאות לקבוע רווח שיווק מרבי – לא בכל המקרים, לא בכל המוצרים, במקרים שבהם יימצא כי קיימת רווחיות חריגה, או אם תרצו, מחיר מופרז, שפוגעים בציבור.
“תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חבריי, חברותיי, אדוני השר הרלוונטי, אנחנו מביאים היום הצעת חוק, שזו הפעם – אני מעריך – השישית, השביעית, בעשור האחרון שמונחת בתצורות דומות. היא הוצגה גם על ידי חברי כנסת מהקואליציה הנוכחית שמבינים ששוק חופשי לא מחייב הסתרת נתונים. נהפוך הוא, השקיפות והגילוי הנאות לכל שרשרת ייצור המזון הם תנאי ליצירת שוק משוכלל שבו מורא האמת יהיה לא רק על המחירים, ההכנסות של החקלאים, ולא רק על ההוצאות של משקי הבית בנקודות המכירה, אלא גם על כל השרשרת.
“ההבנה היא פשוטה: שוק חופשי, חבריי וחברותיי, אינו שוק נטול מידע. אדרבה, תחרות אמיתית מתקיימת כאשר לכל השחקנים יש מידע אמין ונגיש.
“אנחנו כופרים בכך שמדובר בשקיפות מלאה בקצוות השרשרת ובקופסה שחורה שאסור שייוודע מה נכנס פנימה ומה האלגוריתם הפנימי. אם כן, מדובר בהצעת חוק חשובה לצרכנים, לחקלאים, למאבק ביוקר המחיה בישראל, הצעת חוק לפיקוח על רווחי השוק בתוצרת החקלאית.
“בין היצרן לבין הצרכן מתקיים פער משמעותי, לעיתים בלתי סביר, שאין עליו די שקיפות, אין עליו פיקוח.
“זו הייתה איזו טעות סופר-מוסכמת, שלגבי המכס של ירקות קפואים ולשימורים לא ניתן סיוע. זאת אומרת, הורידו את המכסים ולא ניתן סיוע.
“הצעת החוק אינה נגד השוק – היא בעד שוק הוגן יותר; היא אינה נגד התחרות – היא בעד תחרות מבוססת מידע; היא אינה בעד בירוקרטיה מיותרת, אלא היא בעד אחריות ציבורית במקום שבו קיים חשש לכשל שוק. למען החקלאים, למען הצרכנים, למען המאבק האמיתי ביוקר המחיה, אני קורא לחברות וחברי הכנסת לתמוך בהצעת החוק הזו.
“הצעת החוק אינה נגד השוק – היא בעד שוק הוגן יותר; היא אינה נגד התחרות – היא בעד תחרות מבוססת מידע; היא אינה בעד בירוקרטיה מיותרת, אלא היא בעד אחריות ציבורית במקום שבו קיים חשש לכשל שוק.
“ובכן, השאילתה היא ותיקה, ממש חוגגת חצי שנה, אבל אני מניח שהיא רלוונטית. פתיחת השוק ליבוא חקלאי מארצות הברית מחייבת מהלך משלים של חיזוק החקלאות המקומית באמצעות תמיכה מוסכמת, מדורגת והוגנת שתמנע פגיעה בענף.
“אז התוכנית הגדולה נכשלה. לא נכנס כרגע לסיפור, אולי אתה תוכל לספר, למה זה לא התקדם? למה לא הצליחו, למרות שמשרדי ממשלה שלמים עסקו בעניין?
“הצרכנים מתמודדים, מצד שני, עם יוקר מחיה מהגבוהים בעולם המפותח. אין היגיון בכך ששני הקצוות של השרשרת, היצרן והצרכן, יישאו בנטל בעוד שהמידע על הנעשה באמצע ייוותר עמום וחסר שקיפות.
“אני חושב שנכון מאוד שאנחנו ניכנס למציאות שבה אנחנו משקיעים את הכספים שדיברת, סדרי הגודל האלו, בתמיכות ישירות חכמות בתחומים שונים, ומול זה תהיה הפחתת הסיוע העקיף על ידי מכסים, מכסות וכו'.
“מדוע לא הוכנה תוכנית תמיכה כפי שהנחה ראש הממשלה?
“הצעת החוק שלפנינו ממשיכה את אותו היגיון. אם הציבור זכאי לדעת בכמה נמכר מוצר ברשת אחת לעומת רשת אחרת, מדוע שלא ידע מה חלקו של החקלאי במחיר שהוא משלם? זה חלק מהמידע שחשוב לציבור משמעותי, ציבור פטריוטי, לאומי, במדינת ישראל. בכל מדינה זה נכון. כל מדינה רצינית שומרת על חקלאיה, על הייצור המקומי, לטובת ביטחון מזון. מדוע שהצרכן לא יוכל לראות כמה מתוך המחיר הסופי מגיע ליצרן וכמה נשאר בשרשרת השיווק?
“כן, כן, אני שואל האם המספרים האלו פחות או יותר דומים? מה שמופיע פה לצורך הייעוד שמופיע פה, יש פה 492 מיליון התעצמות מג"ב.
“אני סומך על המודל, אין לי ברירה אחרת, אבל השאלה אם לאור המודל ומצוקה קבועה, גם אם זה רק 10% ארצית או 8%, עדיין יש מקומות שצריך 20%, אני שואל אם לגיטימי לא רק לתעדף את השטח אל מול המטה, אלא גם בין המחוזות, בין התחנות הקשות יותר.
“והפרקים הם: הקמת המשמר הלאומי; מבנה ארגוני ומאפיינים ארגונים; משאבים ואמצעים במג"ב ובמשמר הלאומי; כוח אדם; והכשרות.
“אולי דווקא אתם, אנשי המשטרה, מג"ב, תוכלו לאפיין את הקשר שיש, הממשק שיש מול צה"ל, אני חושב שבזמנו היו דיונים על כך שיחידות צה"ל גם יעסקו בנושא של הפרות סדר כך או אחרת, ואם הבנתי נכון, נפל הפור על המשטרה, המשמר הלאומי, מג"ב, לעסוק בהפרות הסדר.
“מיקי, שני נושאים, אחד זה הנושא של ההתערבות ושתיים, זאת איכות כוח האדם. בוודאי שעל איכות כוח האדם אפשר לדבר. שנית לגבי המינויים, יש פה נציגים מהמשרד, רשאים להתייחס.
“ברשותכם, אם אין עוד הערות, סיכמנו שאנחנו מצפים לשיח ענייני בין הממ"מ. אותו מוסד מפואר, נכון? ככה מגדירים אותו, מיקי? שוותיק יותר אפילו ממיקי בכנסת, בוודאי ממני, ויישאר אחרינו, לבין הקשר הזה לראש אגף ביטחוני אזרחי במשרד. ומבקשת עדכון בשבועות הבאים על אותו טיוב נתונים שאנחנו רוצים אותם.
“אבל בהקשר למשמר הלאומי יש לנו שאלות נוספות, סטטוטוריות, תהליך האישורים וכו'.
“זאת השאלה שרציתי לברר, וחברת הכנסת גוטליב שואלת, האם יש מניעה עקרונית שלא יהיו מילואים במשמר הלאומי?
“הממוצעים מצוינים, אני אומר שכיוון שיש כאלו שהם מתחת, אנחנו רואים את זה בתחומים שונים, כשאתה עושה סטטיסטיקה ארצית, אז הממוצע הארצי אומר שיש למטה ויש למעלה, ואז השאלה איך אנחנו מתוך הנחה שאתם באמת רוצים לעשות מה שאתה אומר, האם אתם רואים ברכה בעמלכם הזה של הגדלת השיעור של מילוי התקנים.
“תגיד, השיטור העירוני, אני חי ליד שדרות, אני רואה שיטור עירוני. הם שוטרים? הרכבים נורא דומים לרכבי משטרה.
“הדוח הזה או התשובה הזאת עלתה, אני מבקש או מצפה מהממשלה לדון בהקדם, אני שב וחוזר לנקודת המוצא של התהליך הממשלתי, לדון בהקדם במסקנות הוועדה בנושא המשמר הלאומי. ולקבל החלטות מסודרות כדי למנוע מצב שבו גוף כל כך רגיש וחשוב פועל ללא הסדרה ברורה.
“המשמר הלאומי הוא חלק ממג"ב, חלק אינטגרלי ממג"ב עם ייעודים מובחנים לכיוון פשיעה ולכיוון סיוע בחירום, או אפילו משימות מרכזיות בחירום ועוד.
“כאמור אני מודה על המידע שהגיע, מציין שהוא באיחור והוא חלקי. אם יש לכם הערות על העניין הזה, בסדר, עד שלא, אתם יודעים מה, השאלה צריכה להישאר להיות על השולחן, היא נשארת על השולחן, זה נראה כמו מדיניות מלמעלה, אני לא חושב שיש לכם בעיה לענות, כל אחד מהאנשים המנוסים, המשכילים והאינטליגנטים שנמצאים פה יכולים לענות על כל השאלות כהרף עין.
“רגע, טלי, הכוונה שהיא תסתכלי על המסמך המאוד מפורט והחשוב הזה, ב-2024 יש קפיצה מאוד גדולה, גם במשמר הלאומי וגם במג"ב, לא הצלחתי להבין.
“זאת אומרת, אני חוזר לטענה שנשמעה כאן, שזה משהו לא מוסדר, לא חוקי, לא תקף. תסבירי את העניין, כי אם הוא חלק ממשמר הגבול, ומשמר הגבול לא מקבל עליו, אין לו מנדט לעסוק בפעולות שלמשמר הלאומי יש, אז יש פה איזשהו שינוי.
“אני מניח שבמתאימים ביותר מותר, לגיטימי, להכניס רכיב של מה אתה רוצה לעשות.
“ברשותכם אני רוצה לנצל את הזמן שהיום מוגבל עד 10:45 לשאלת המשמר הלאומי. אני מזכיר את מסגרת הדיון, המסגרת הוכנה על ידי הממ"מ, אגב, ממ"מ – זה מוסד מפואר מאוד. היא הוכנה ואנחנו אימצנו, ושלחנו וקיבלנו תשובות חלקיות.
“דבר שני, אני רוצה לציין את העובדה, מה שנמסר לנו, ואין לי שום סיבה לפקפק בעובדות, קודם וכל התקן עלה בשנים, הייתה קפיצה, ראינו בשנים 2024-2023 קפיצה משמעותית בתקן, ואני מבין שהוא בממוצע הולך ומתמלא, כך לפי הנתונים שלכם.
“השאלה האם ההשמה או ההכוונה, הסללה מסוימת, בטח לא את כולם, לתחנות, האם זה גם איזשהו מרכיב של כישורי יסוד שהם נכונים, אפילו מבחינת הרקורד, הניסיון, אחר כך יגידו לו, אתה בא עם המדים המגוהצים ואומר לי מה לעשות, אבל מה עשית?
“הבנתי, ועל זה ועל זה מתקיימת עכשיו עבודת המטה הבין-משרדית או בהובלתכם למחליטים חדש. בהתבסס סטטוטורית.
“רגע, אני רוצה לומר על חילופי הדברים שהיו, תראו, לגיטימי לגמרי לומר שנתונים מסוימים לא נכונים. אני משוכנע שחלק עצום מהנתונים של הממ"מ נכונים כי הם באו מאיפשהו. עכשיו השאלה היא מה הקונטקסט של הצגתם ויתכן וגם מספרים מסוימים לא היו מדויקים.
“ועוד משהו שאני מזהה פה, אני לא יודע אם זה מעיד גם על היקפי הכוח, שהמשמר הלאומי הוא סדר גודל של מחצית מהמג"ב הרגיל, במירכאות, אבל אולי זה רק מקרי, כי זה רק הקטע של ההתעצמות.
“לכך מצטרף הדוח המיוחד מ-2022 שעוסק בשיתוף ואכיפת החוק בערים המעורבות ובחברה הערבית, בדיון המעקב האחרון שקיימנו, זה היה דיון מלפני ארבעה חודשים, עלתה תמונה קשה של כשל מערכתי מתמשך בעובדות. אנחנו שומעים חדשות לבקרים על אלימות רצחנית וחוסר יכולת לעמוד מול הפשיעה או עמידה חלקית. פערים מודיעיניים חמורים בעידן הדיגיטלי ומחסור חסר תקדים של למעלה מ-4,000 שוטרים, וזאת בהתחשב בהגדלה המבורכת של התקנים.
“אני רוצה לציין שכרגע קיבלנו מידע חשוב לגבי המשמר הלאומי, לגבי המחליטים, לגבי הסטטוטוריקה של המהלך הזה, היו שאלות ותהיות על ההיבטים המשפטיים, חוקיים של עצם ההתנהלות, אני מבין שהחלטת הממשלה עיצבה את הכיוון, את הדרך, יש תקציב, יש נהלים, ואתם רוצים לעגן אותם עכשיו בהחלטת מחליטים.
“בדיון לפני ב-2025 הוועדה התרשמה בדאגה שאין באופק תכנית התעצמות מוסדרת ומרוכזת לטווח הארוך וכי חל פיחות מתמשך בכוחן של התחנות בשטח אשר הלכו והתרוקנו מנכסיהן, מסד"כ השוטרים שלהם.
“עכשיו, יש שני נושאים חשובים ביותר, האחד הוא בינוי הכוח במשטרה, והנושא האחר שהוא משולב בו כמובן זה הארגון, המופע של המשמר הלאומי, והשאלות נמצאות לא צריך לחזור עליהן.
“הבקשה היא לא לתאר שוב את עוצמת הבעיה וגם לא מה נעשה, אלא מה שמעניין אותנו זה מה שיקול הדעת, מה מנחה אתכם או מהם הקריטריונים לחלוקת המשאבים, לגיוס המשאבים, אל מול ריבוי המשימות.
“ציר הפיקוד הוא מפכ"ל, מפקד מג"ב ומפקד המשמר הלאומי. בראש שני הארגונים הללו, אחד ת"פ השני, עומדים ניצבים, ההיררכיה ברורה.
“כ-440,000 ילדים ובני נוער, שהם כ-14% מכלל הקטינים במדינה, מוכרים ככאלו נמצאים על רצף הסיכון. מדובר במאות אלפי ילדים ונערים.
“האם מחנכת, שרוצה לדעת למה הילד לא הגיע, תוכל בקלות יחסית לדעת מהרווחה או מהמשטרה מה קרה לו?
“אבל יש עשרות רשויות מקומיות שצריכות אנרגיה חיצונית, מסגרת חיצונית.
“אייל, זה נתון מאוד מאוד חשוב ומאוד קשה שאתם לא מצליחים להפעיל את המעון לנערות יהודיות. האם יש לך גמישות בשיפור תנאים או כל דרך אחרת כדי לשנות את המצב הזה?
“אבל האם היחידה שלך יכולה לשאת על עצמה את הנושא? דיברת על חלקו, אבל אני רואה פה שני תחומים שונים. האחד זה התיאום בין המשרדים והעברת מידע קיים.
“את נמצאת במרחב שמוגדר כילדים נוער בסיכון. אנחנו לומדים, וזה מתחזק בשיחה הזאת, שכולנו ילדים של הסיכון ושכולנו נמצאים במרחב הזה. נראה לי אך טבעי שאת הקוד הגנטי הזה או את דפוסי העבודה, צריך להחיל על כולם.
“צריך להיכנס לעומק של הפוליטיקה הארגונית כדי להתמרפק. בכל ארגון יש פוליטיקה. את לא אחראית על נושא הביוב ברשות אלא אחראית על נושא הטיפול.
“האם יש לך אפשרות לשנות מציאות כשאת רואה שהמציאות לא טובה והיא לא משתנה? מה הכלים שלך מירושלים לשנות את המציאות במקום מסוים? את לא ראש העיר ואת לא מנהלת המחלקה, אבל את אחראית על התחום.
“תוכנית 360 היא תוכנית פלטפורמה ממשלתית קיימת. אני מבין שיש למשרד לשירותים חברתיים רצון להוביל בתיאום רב-מערכתי, וזה ה-DNA של התוכנית, מסביב הילד והקהילה החלטת ממשלה בין-משרדית.
“אני שואל את עצמי האם לא צריך להקים שירות ביטחון פנימי. זאת אומרת, אם קהילה בנתניה, במפלסים או בירושלים מתגייסת, ויש נוכחות של הורים עם וסטים, אז שתהיה נוכחות הורית לאומית עם וסטים וירטואליים במקום שבו קורים דברים, ומי שצריך לדעת ינותב תחת עקרונות של צנעת פרט וחקיקה מתאימה וכו'.
“אנחנו חייבים לשאול את עצמנו מה קורה בין ה-70,000, שאתם אוחזים בהם, לבין ה-400,000 שהם בסיכון האמיתי.
“אציין שמשרד הרווחה, כך נמסר על ידי משרד מבקר המדינה, עדיין לא הגיש דוח תיקון ליקויים. אנחנו מדברים על דוח שהוגש כבר לפני שנה, והוא בטח מוכר, לפחות, שנה קודם – תוך כדי.
“זאת אומרת, נשמע לי מופרע שיש הורה אחד שיודע שבלילה קרה ככה וככה, ובבוקר מבוגר אחר, שמקבל את הילד וקולט אותו, לא יודע מה שאחרים יודעים. אני לא מבקש לא להתנהג על פי החוק, אבל יש לי הרגשה שיש לנו יכולת הרבה יותר טובה לשתף במידע.
“אם תרחיבי, תתמקדי פחות בתשומת הלב בנוער ובילדים בסיכון הלא מצבים. השאלה היא האם התוכנית הזאת תעסוק גם בסיכון מצבי?
“מעיין, חודדנו כרגע על ידי נציגת העובדים הסוציאליים שמדובר אומנם במיעוט - 14% מהנוער, אבל זה מאות אלפי אנשים, כלומר, מדובר במסה מאוד משמעותית.
“הוועדה הזאת עוסקת בהקשרים שונים של ביטחון לאומי ושל אלימות פנימית, ואת אומרת לנו עכשיו שכדי להתמודד באופן ראוי על כל הרצף, ומסיבה נוספת, אנחנו צריכים להיות מאוד פרואקטיביים.
“קודם כול, כהחלטת ועדה, כל אחד שיוצא מהשיחה הזו או משיחות אחרות כאלה מתבקש, וכל אחד בערוצים ובנהיות הלב הציבוריות שלו, להציב את הנושא בקדמת סדר-היום הלאומי שלנו.
“המידע קיים ברשויות שלנו ובאותם משרדים במדינה. איך אנחנו מחברים ומעבירים ומאפשרים, תחת עקרונות של צנעת פרט וחקיקה נכונה?
“אנחנו צריכים לקחת על עצמנו את עניין הרשתות. הרשתות פועלות בחוצפה מתנשאת של בעלי כוח שרוכשים את תשומת הלב שלנו.
“אנחנו נרוויח מכל פעולת מניעה שבה נעסוק בשדה הבריאות, הסביבה או החינוך. גם ברעידות אדמה. יש בזה היגיון תקציבי והיגיון אנושי.
“דוח המבקר מציב תמונת מצב חמורה של אוזלת יעד מערכתית, פערים עמוקים, כשלים מהותיים בטיפול משרדי ממשלה ושל רשויות מקומיות; היעדר מידע, מיפוי והגדרה אחודה, כשלי תכלול וסנכרון.
“הסתבר שלפעמים יותר נוח לעסוק בנוער היותר נורמטיבי, שמגיע ומבקש לצרוך את השירותים שאתם נותנים, ואז לא מגיעים לקצה. האם תוכלי לדבר על המתח הזה?
“אנחנו רוצים לחיות בסביבה שבה הקהילות שלנו, הרשויות המקומיות, היישובים והשכונות, מפתחים את תחושת האחריות הזו. אומרים: כפר אחד לגדל ילד.
“ראש העיר, יש צורך מפה לחבר, ואתם עושים את זה, בין פעולת אגפי החינוך ואגפי הרווחה. זה סוג של ממשק. כמובן שגם עם אגפים שונים ואחרים. אבל איך זה מתנהל?
“כשהיינו צעירים חלמנו על אחדות גורמי החינוך – כך קראנו לזה. זה לא בדיוק חינוך, זה אחדות גורמי הקהילה. זה אחריות הורית משותפת. זה אחריות של מבוגרים.
“כל ילד וילדה. מיניי וביי, אנחנו מגיעים לסיטואציה בעייתית לא פחות בהקשר לזכויות הילד וצנעת הפרט וכו'. ראשית, אנחנו צריכים להיות מודעים. שנית, למצוא את המנגנון החכם שמנטר את כולם ומעביר מידע איפה שצריך.
“כשאנחנו עוסקים בנושא כמו רווחה, אני מתקשה לראות תחום אחד, שבו עוסק אגף הרווחה, נניח, בנתניה, שלא יהיה בו סוג של פיקוח נפש, ובוודאי רמת רווחה. אנחנו צריכים למלא את התקנים, ולא פחות מזה אנחנו גם לקבוע מה הן הנורמות.
“בסיס נתונים שמאפשר לחמ"לים המקומיים לדעת איזה אנשים נזקקים, בעלי צרכים מיוחדים, יש, נניח, ברדיוס של 500 מטר. זה איזשהו סוג של פקודה נצורה או סוג של מידע נצור. הוא קיים, והוא משתחרר בזמני חירום.
“הוועדה הזאת עוסקת באיום ובנחשול הגדול של ה-AI. הרשתות והטכנולוגיה לוכדים את הנשמות של כולנו. בואו לא נשליך את זה רק על הצעירים,. אבל הפגיעים יותר והפחות מנוסים הם חסרי הישע, והם בוודאי נתונים למשיסה.
“למותר לציין שלפחות תיאורטית יש בשכבת המידע של בריאות שפע של נתונים שיכולים לעזור.
“מדובר באסון שיש לו היבטים לאומיים רחבים ארוכי טווח אל תוך השנים, מאות השנים הבאות. הוא כמובן לטווח החיים שלנו אירוע שילווה את כל המשפחות, את כל מי שנמצא כאן ואחרים.
“בהקשר הזה אני רוצה לשים דגש משמעותי ביותר על האיזון שיש לתת בין ההוקרה לבין ההנצחה, הכבוד, המקום ארוך הטווח לאירועים הנוראיים שהתחוללו בבית שלנו, בבית הרחב. לבין הבטחת היכולת לשיקום שחלקה זה לא רק בטון ולא רק תשתיות חינוכיות, אלא גם מרחב שישלב באופן הגון גם את ההנצחה וגם את השגרה.
“אתרי משנה שיכולים להתפצל לאתרים רבים. חייבים לטעמי להיות מוקמים במרחב עצמו.
“צריך להיות שר, לא יודע אם משרד מיוחד, אבל שר גג, או מינימום סגן שר שזאת משימתו. לוודא כוח האדם שמחזיק אותנו עם האף מעל המים עוסק בסוגיות הללו של רווחה ותעסוקה, בכל המרחב הרך הזה שהוא מסביב לבני האדם שמחזיקים נשק או מסתכלים על טכנולוגיה למעננו.
“משום שבכנס הראשון והשני, טרם המלחמה, עסקנו, היינו ביחד בשדולת המילואים, וגם בכנסות הקודמות, היה ברור שמדובר בפרומילים, 1%-2%, תלוי מה סופרים, של משרתים בקודש. והיה צורך לנער את עצמנו אז, לפני שנפרצו הסכרים וחווינו את האסון, כדי להבהיר שמדובר פה במתי מעט שנושאים על גבם את כולנו.
“אדוני היושב-ראש, השר, ח"כים וח"כיות, אנחנו מבקשים להביע אי-אמון בממשלה בעקבות הכישלון המדיני, האסטרטגי, שניכר לעין, דוקר את הלב.
“ביררנו ואמרנו שהנוגעים בדבר, מי שחתמו איתם, ידעו שממשלת ישראל לא יודעת דבר וחצי דבר.
“הנושא האחרון, החשוב, אותה החלטת ממשלה שעוסקת בשאלת הסיכונים, לא כל-כך משנה איך קוראים לזה אפס תוספת או ניהול סיכונים, כך או אחרת, אני שבע רצון מכך שמשרד רוה"מ מבין את החשיבות הגדולה מאוד של הגנת הסביבה, יחד עם זה צריכים לחתור להחלטה. יש עניין להתקדם, אבל יש עניין להתקדם באופן ראוי.
“לאור הערת המבקר, אם כבר נגעת במשרד האנרגיה, המהלך הזה הוא מהלך שלהערכתך בדיעבד היה צריך?
“זאת אומרת אנחנו נתקלים באירוע מסוים ורוצים לבצע מהלך שהוא כנראה חיוני אבל לא מוסדר כחוק. מה עושים כשצריך לבצע אותו תוך שעתיים או יומיים?
“יש ועדה שהנחתה, יש צדדים שלא מסכימים, או לא משתפים פעולה, או עותרים, בסוף צריך לקבל החלטה, איך אנחנו יוצאים מזה?
“הנושא של הסכם העברת בעלות, הכפיפות למשרד כזה או אחר, מה אתה אומר בעניין? האם יש לכם התייחסות לעניין? המבקר התייחס לשאלת העברת בעלות של קו מסוים.
“לדעתי את הקשר הזה של כדור הצמר צריך להתחיל לפתור מהשאלה מה אנחנו צריכים, או מה רוצים מבחינה אנרגטית.
“נושא הרציפות האנרגטית, יש לנו ועדת מלאים, הם יקבעו את האסטרטגיה שתהיה מאוזנת על פי הצרכים של המשק בשגרה ובחירום, עם הקשרים בין השגרה לבין החירום והם יצטרכו להביא איזושהי תוצרת מבחינתם, מבחינת ועדת המלאים מה נכון שיקרה במשק הישראלי.
“תסביר לי רגע איפה אתם עומדים בעניין העברת האחריות של קצא"א?
“ההנחה הייתה שזו דוגמה קלאסית למצב שבו המשרדים, לפחות משרד האנרגיה, משרד החוץ והכלכלה, צריכים כולם.
“קודם כל מה שאני מזהה פה כמובן זה אי הסכמה בין משרד האנרגיה למשרד האוצר, לגיטימי בממשלה, איך אתם מקבלים החלטה?
“אבל יש פה צורך לקבל החלטה מה מקומה של קצא"א. כמובן זה לא רק מבנה ארגוני, זה מעבר לכך.
“אז אני לוקח את ההערה של יוראי, לא תולה את כבודה, אבל אני חושב שכן צריך לומר אחת משתיים: או שיש איזושהי תקנה לזמן חירום כזה, אחר, מנדטורי, ציוני, מתחדש, בין-לאומי שמאפשר בזמן חירום לקבל החלטות כאלה. או לחילופין לומר, אכן לא היה, פעלנו כפי ששיקול הדעת המיטבי שלנו הורה לנו וכרגע אנחנו מתקנים הסטטוטוריקה, אני מניח שמשהו באמצע ביניהם.
“אני לא רוצה לחפש אותם באירוע הזה, להפך, אני רוצה לראות שבצד העקרוני אנחנו מסוגלים לתת מענים חוקיים בזמני חירום. הדבר הבטוח הוא שיהיה עוד מצבי חירום.
“סליחה שכניי מקצא"א, אני לא חושב שהדיון המוביל זה מה עתיד קצא"א, זה לא צריך להוביל. הזנב הכלכלי לא צריך להוביל את הקונגלומרט הציוני.
“אני מציע שהדרגים שלכם ידברו עם הדרגים של משרד התחבורה, שכנראה כבר עוסקים בזה. תוודאו שזה מתקדם. הבית הזה בוודאי יסייע.
“הרי המדינה יודעת דרך ספקי החשמל כמה חשמל צורך אדם פרטי. זה לא סוד.
“סמנכ"ל, אולי זה לא תחום עיסוקך, אבל הרי, בסוף, רואי החשבון שלכם מדווחים על כל חשבונית. זאת אומרת, המדינה יודעת הכול בסוף. זה לא סוד מדינה.
“אבל הצורך המדינתי, לפחות בשלבים הראשונים האלו של הטמעת הטכנולוגיה הזאת, להבין איפה החסמים בעיקר. לעזור לכם.
“וכמעט לצורך כל מה שכתוב פה, ודאי גיבוש מדיניות, אז הפרט הזה הוא חסר. אני לא יודע איזה אחוזים מהשוק זה הפרטיים.
“עוד לפני אירועי 7 באוקטובר, מדינת ישראל הייתה שרויה במשבר כליאה לאומי, ומספר הכלואים בה עמד על 16,000, מהם יותר מ-5,000 אסירים ביטחוניים, 12% יותר מתקן הכליאה שהוגדר בחוק.
“משחררים מישהו מנהלית בגלל האיזון מול ההצפפה, הלא אנושית. האם זה מלווה על ידי מערכת של שיקום, עובדים סוציאליים וכו', או פשוט תודה רבה, אתה בחופשה, תבוא להשתחרר?
“ואתם יודעים בדיוק כמה שטח שבו אפשר להחזיק. זה שאתם מקבלים היתר לצופף, היא הנותנת. אתם יודעים בדיוק כמה יש, אני מקווה שאתם יודעים בדיוק, ואני מבקש לקבל מכם את הנתונים מה המצב, נכון להיום.
“האם – אני מקווה שלא, ואני רוצה לשאול – האם יש איזשהו מימד של חוסר מוטיבציה להרחבת תקן או להגדלת תקן הכליאה של האסירים או העצירים הביטחוניים בגלל, איך נגיד, התיעוב כלפי המעשים שלהם?
“גם אם המציאות היא יותר טובה מהתיאור הקשה שלך, אני מניח שיש פה אתגר גדול ואנחנו צריכים לכלוא אנשים בדרך החוקית. מי שעצור בידינו צריך לקבל את מה שהחוק מחייב.
“משימה מאוד קשה, הרבה פעמים היא כפוית טובה, ויש לכם למעשה שתי משימות. אחת לשמור על הביטחון – אגב, ביטחון האסירים, ביטחון הסוהרים וביטחון אזרחי ישראל שחיים מסביב, ולשמור על שמה הטוב של מדינת ישראל, הראוי של מדינת ישראל.
“המלצותיו לעניין ביקורת זו היו כי על הממשלה לפעול להגדלת מספר מקומות הכליאה של האסירים המוחזקים על ידי שב"ס וכן להגדלת מרחב המחיה שמסופק להם, בהתאם להחלטות בג"ץ, זאת כחלק מפרויקט לאומי שעל המדינה להתגייס ולסייע לשב"ס לבצעו.
“חובה על ראש הממשלה, שר המשפטים וכלל הגורמים הרלוונטיים – בהם היועצת המשפטית לממשלה, פרקליט המדינה, הפרקליט הצבאי – לקדם ללא שהות את הליכי העמדתם לדין.
“נושא של כניסה לשטח כמו רצועת עזה ושטחים אחרים, גזרות נוספות, אין שום ספק שצריך להיות מתוכנן לאלפי אנשים שמגיעים ולא 500 – ולא מאות, נגיד ככה – זה טריוויאלי.
“או האם ברור – מנגד, כמו שאני מקווה – שפסיקת בג"ץ, לא משנה כרגע מה אנחנו חושבים עליה ומה אנחנו חושבים על העצירים, היא מחייבת?
“למה לא ללוות את מי שמשתחרר על פי ההחלטה הזאת המנהלית, גם אם באופן יותר מתון אבל להכניס את הרכיב של הליווי, פיקוח, שיקום?
“החוק לעידוד השקעות הון הוא אחד הכלים החשובים ביותר שבידי המדינה לחיזוק התעשייה, להגברת הצמיחה, להרחבת התעסוקה, ובמיוחד באזורי הפריפריה. במשך עשרות שנים החוק הזה מסייע להקמת מפעלים, להרחבתם וליצירת מקומות עבודה איכותיים, במקומות שבהם כל מקום עבודה הוא עוגן למשפחות ולקהילה עצמה.
“הצעת החוק עלולה להוביל בהדרגה לפיצול של מערכת האכיפה, לא משום שמישהו מבקש את זה במפורש אלא משום שזו טבעה של מערכת נפרדת – היא מפתחת סדרי עדיפויות משלה, פרשנויות משלה ולעיתים גם מדיניות משלה. מדינת ישראל זקוקה למערכת אכיפה אחת, קוהרנטית, אחידה, שוויונית. אזרחי ישראל זכאים לדעת כי אותם כללים חלים על כולם.
“כאשר אזרח נחשד בתקיפה וכאשר שוטר נחשד חס וחלילה בתקיפה או בשימוש לא ראוי בסמכויות שבידו, השאלה אם יוגש כתב אישום צריכה להיבחן לפי אותם מבחנים. כאשר אזרח נחשד במרמה וכאשר שוטר נחשד באותה עבירה, צריכה לחול עליהם אותה מערכת של כללים. דווקא משום שאנחנו דורשים משוטרים רמה גבוהה של אחריות, אסור לנו ליצור מצב שבו הם נבחנים במסגרת תביעתית נפרדת, בעלת מרכז כוח אחר ושיקולים מוסדיים משלה.
“אוקיי. אדוני היושב בראש, חברותיי וחבריי חברי הכנסת, אדוני השר, אני מבקש להתנגד בראשית הדברים להצעת החוק להוצאת מח"ש ממערכת הפרקליטות ולהפיכתה לגוף עצמאי בעל סמכויות תביעה נפרדות ממוקמות ת"פ, במידה רבה, השר, שר המשפטים.
“ואני מוצא במהלך הזה סוג של צעד סולידרי, יציב במהותו, מייצב ומקטין את חוסר השוויון בין המרכז לפריפריה.
“אני חושב שהשאלה היא אם הכלי הזה הוא כלי יעיל – והכלי הזה הוא כלי יעיל. איך אני יודע, אדוני היושב-ראש, חבריי וחברותיי? משום שזה כבר נמצא בסט החוקים ובסט התמריצים של מדינת ישראל.
“מותר לעשות בזה שינויים, אבל יש חשיבות עצומה לכך שהציבור האזרחי, החברה האזרחית תהיה חזקה, תהיה בעלת אמצעים לא רק מבחינת הרוח והמניעים האידאולוגיים, אלא גם מבחינת היכולת ליהנות מתרומות, מסיוע חיצוני, ובכך הצעת החוק הזאת עוסקת.
“הצעת החוק הזאת היא בעלת משמעות גדולה עבור הקהילות שנמצאות בחזית החיים הישראליים, באזורי העדיפות הלאומית.
“הן נמצאות איתנו כאן בשנים הללו, ואני משוכנע שאם יש צדק, הוא צריך להיות בסיוע משמעותי לאותו ציבור משרתים, שנושא בעומס מתמיד.
“אני סבור שפיקוח מקצועי, משפטי, עדיף לאין שיעור על פיקוח או השפעה שיש בהם כפיפות במידה רבה לדרג פוליטי. הפרקליטות והיועץ המשפטי לממשלה אינם מושלמים; אפשר לבקר את החלטותיהם, לחלוק עליהן ואף לדרוש תיקונים ושינויים. אבל הם מחויבים, על פי האתיקה הבסיסית שלהם, לפעול על פי אמות מידה מקצועיות, על פי הדין, על פי פסיקת בתי המשפט, על פי כללים אחידים החלים על כלל אזרחי המדינה.
“לא רק להעתיק מפעלים שאנחנו חפצים ביקרם לאזורי קו העימות, אלא גם לחזק, לבסס, מפעלים ראויים מקומיים.
“אדוני היושב-ראש, חבריי וחברותיי, מהות ההצעה היא לקיים סיוע קבוע, זאת אומרת, הדיון פה הוא אם אנחנו ממשיכים בקווי העימות כשלא נראית באופק הרגיעה האמיתית, אם אנחנו מסוגלים לייצב רשת ביטחון קבועה לאורך זמן וכשנגיע אל המנוחה והנחלה נעשה את השינויים המתאימים.
“אני מבקש להבהיר: אין כאן ויכוח על הצורך בביקורת אפקטיבית על המשטרה. במדינת חוק דמוקרטית שוטרים מחזיקים בסמכויות חריגות: סמכות לעכב, לעצור, להפעיל כוח ואף להשתמש בנשק. דווקא משום כך או בגלל זאת חייב להתקיים מנגנון בקרה, כולל חקירה, חזק, מקצועי ואפקטיבי כאשר עולה חשד לביצוע עבירה של שימוש לא נאות בסמכויות, בכוח לא מידתי, על ידי שוטר.
“זה איננו מענק חסד, זו השקעה נכונה של המדינה במקומות שבהם הערך הכלכלי והערך הלאומי נפגשים. זו הכרה בכך שלעתים עצם הבחירה לייצר, להעסיק ולהשקיע בקו העימות היא התרומה המשמעותית למדינת ישראל.
“חבריי וחברותיי, בשנים האחרונות, וביתר שאת מאז 7 באוקטובר, למדנו כולנו כמה חיונית היכולת לקיים חיים, תעסוקה וייצור באזורי הספר. החוסן הלאומי אינו נמדד רק בכוחה הצבאי של המדינה, אלא גם ביכולת של תושבים, של קהילות, להתפרנס בכבוד, להקים משפחות, לבנות עתיד במרחב סמוך הגבול המאוים בגליל, בנגב ובעוטף. התעשייה היא אחד מאותם מנועי הצמיחה המרכזיים באזורים הללו. כרבע מכלל העובדים ביישובים הסמוכים לגבול העימות בצפון, בשדרות וביישובי עוטף עזה, מועסקים במפעלי תעשייה. כאשר מפעל משגשג, היישוב משגשג, המשפחות מרגישות ביטחון, והאופק קיים. כאשר מפעל משקיע ומתרחב, נוספים מקומות עבודה, משפחות נשארות באזור, וקהילות מתחזקות.
“אלא שהמציאות מלמדת אותנו שישנם מפעלים רבים – במיוחד באזורי קו העימות, בצפון, בשדרות ויישובי עוטף עזה – שאינם עומדים כיום בתנאים הנדרשים, כפי שמפורט בחוק הקיים, להגדרת מפעל בר-תחרות, ולכן אינם זכאים למענקי השקעה שהחוק מאפשר. מדובר לא פעם במפעלים מצוינים, יצרנים חשובים למשק הישראלי, שמעסיקים עובדים מקומיים, תורמים לכלכלה האזורית, ומחזיקים קהילות שלמות. אך מאחר שהם אינם מייצאים יותר מ-25% ממחזורם – זהו הסף – או אינם פועלים בתחומי ביו-טכנולוגיה וננו-טכנולוגיה, כפי שמוגדר, הם נותרים מחוץ למעגל הסיוע. למדינה יש ספי דרישות ומסלולי תמיכות, וטוב שכך. לא כל מנכ"ל, לא כל שר, לא כל מרכז במרכז ההשקעות מחליט כאשר יידבנו ליבו – או מחשבתו – ויש הגדרות; ואני מבקש, באמצעות חוק כזה, לנסות לשפר את המציאות.
“לכן אני קורא לחברי הבית לדחות את הצעת החוק, לשמור על עצמאותה המקצועית של מח"ש בתוך מערכת אכיפת החוק הממלכתית ולהבטיח שגם בעתיד תהיה בישראל מערכת חוק אחת, שוויונית, מקצועית ואחידה לאזרחים ולשוטרים כאחד.
“והערה אחרונה: היצואנים נמצאים בסיטואציה קשה. היחס, השער של שקל–דולר גורם לכך שמפעלים יוצאים מתחום הסיוע משום שהם לא מגיעים ל-25% בשקלים, מסתבר שזה פחות, ולכן ממילא יש צורך לקבל החלטות חדשות בתחום הזה, כדי לא לפגוע בכלל הארץ, ובפרט באזורי קווי העימות. אני שב ומצפה לתמוך בהצעת החוק הזאת. תודה רבה.
“ראוי לציין כאן את העליהום המוטרף, הספקולטיבי, שמתקיים כנגד מערכת שלטון החוק, הייעוץ המשפטי והשפיטה – דברים איומים ונוראיים שקורים אך ורק משום ההיבטים הפוליטיים שדוחפים לכך.
“יש ציפורי נפש אחרים, של הציבור הלאומי, והבעיה היחידה – שזה לא מתכנס. זה הולך לקראת פירוק. יש המון מתחים אחרים, אבל המתח הזה שאנחנו מזהים כרגע, תחת המלחמה הכבדה, הוא הקשה ביותר, הוא המשמעותי ביותר, הוא ארוך הטווח, הוא ההיסטורי, והוא זה שיסמן חס וחלילה את הכישלון הגדול של החיים ביחד.
“הערה שנייה: אני חושב שנכון לא רק לתעדף כמו שההחלטות האחרונות עושות, למשל תנופה, בתחום הסיוע למפעלים. לא רק להעתיק מפעלים שאנחנו חפצים ביקרם לאזורי קו העימות, אלא גם לחזק, לבסס, מפעלים ראויים מקומיים.
“חבריי וחברותיי, אדוני השר, אני מביא לפני המליאה הצעת חוק שיש בה היגיון כלכלי, צדק אזורי וציונות מעשית.
“בסופו של דבר, אדוני היושב-ראש, חבריי וחברותיי, הבחירה העומדת בפנינו אינה בין עצמאות לבין כפיפות. הבחירה היא בין פיקוח מקצועי משפטי לבין השפעה פוליטית מוגברת. אני מאמין שמדינת ישראל צריכה להעדיף את המקצועיות על הפוליטיקה, את הממלכתיות על האינטרס הרגעי ואת האחידות באכיפת החוק על פני פיצול מוסדי מיותר.
“מדובר באופן עקבי בהחלטות קצרות טווח, לשנים בודדות. חשוב, ראוי, החלטות טובות, כמו רכיבים אחרים בהחלטה. ופה מדובר במשימה לדור הקרוב.
“הבחירה היא בין פיקוח מקצועי משפטי לבין השפעה פוליטית מוגברת. אני מאמין שמדינת ישראל צריכה להעדיף את המקצועיות על הפוליטיקה, את הממלכתיות על האינטרס הרגעי ואת האחידות באכיפת החוק על פני פיצול מוסדי מיותר.
“התוצאה במקרה הזה שאותו אנחנו רוצים לתקן בחוק הזה היא אבסורדית. דווקא המפעלים שזקוקים ביותר לתמריץ ולהשקעה בטכנולוגיות חדשות, מפעלים בעלי סיכוי ממשי להתקדם, להתפתח, לספק מקומות עבודה ראויים, על ידי שדרוג קווי ייצור, הגדלת פריון, חיזוק כושר התחרות שלהם – דווקא הם לא מקבלים את הכלים לעשות את זה.
“הייתי אומר ככה, מה שמעניין אותי הוא השארית. הרי בסוף יש פשיעה, פחות אכיפה. השאלה אם בסוף האזרח בקצה מזהה יותר או פחות מעשי פשיעה שלא מטופלים.
“אנחנו מדברים על חקיקה. אנחנו מדברים על אמצעים מיוחדים. ואנחנו מדברים על חוקרים. אלה בינתיים הנושאים שאני מוצא שעלו כאן, הם חשובים, הם אסטרטגיים להצלחה.
“בעוד שהתקנים, האפשרויות, התקציב קיים, לא כך, אין הוקוס פוקוס, למצוא חוקרים מנוסים.
“אבל הם עשויים לתרום להגברת הפשיעה וחוסר הביטחון, חוסר המשילות וחוסר האמון במשטר הדמוקרטי, אם הם לא יבצעו את מה שאת דורשת מהם, או אתם דורשים מהם.