משה גפני
Moshe Gafni
“אני הייתי בחוק יסוד: חופש העיסוק, שזה היה נושא שיש לו כמובן השלכה כלכלית, שזה נושא שברור לחלוטין שהיה בעצם צריך לבוא ולומר שיכולה להיות התנגשות בין חוק היסוד הזה לבין אנשים שעובדים בנמל או באיזשהו מקום.
“מצאתי לנכון שצריך לעשות את זה כחוק יסוד, כמו שיש בחוקי יסוד רבים אחרים.
“ברבות השנים התחיל להיות מצב כזה שבו יכולים לעבור ברחוב, ומי שלומד תורה, שזאת העבירה שלו, יכניסו אותו למעצר. זה מה שיכול לקרות היום במדינת ישראל.
“הוא בא לנציגים שלנו אז בכנסת, והוא אמר – הם באו, שניהם – ואמרו: אנחנו סבורים שלימוד התורה הוא ערך יסוד במדינת ישראל, ואנחנו רוצים לתקצב את הישיבות ב-100%.
“אני חושב שאין אדם יהודי במדינת ישראל – אני חושב שגם מי שלא יהודי והוא מעריך את מה שיש בעם היהודי – הוא רוצה שיהיה חוק-יסוד לימוד תורה, בין יתר הדברים, בחוקי-היסוד.
“מה פתאום פה מתחיל דיון: כמה זה נוגע למשרדי ממשלה. לא שאלו את זה בחוקי-יסוד אחרים.
“לכן, אדוני היושב-ראש, אני מביא את חוק-היסוד הזה לקריאה ראשונה. ואני מבקש, מכיוון שחברי הכנסת הם אנשים שיש להם שכל ומבינים את מה שקורה, אז אני בטוח שהם יצביעו בעד.
“לא שאלו את זה בחוקי-יסוד אחרים. אני באמת הצבעתי נגד.
“ברבות השנים התחיל להיות מצב כזה שבו יכולים לעבור ברחוב, ומי שלומד תורה, שזאת העבירה שלו, יכניסו אותו למעצר. זה מה שיכול לקרות היום במדינת ישראל. אני סבור שתהיה זילות בלימוד התורה, בערך שמדינת ישראל נותנת ללימוד התורה, שזה מה שמחזיק אותנו כעם.
“אבל יתרה מכך, בחוק-יסוד: חופש העיסוק, שהוא נושא כלכלי, לא הייתה שאלה.
“מכיוון שראש הממשלה אומר, ועושה, שמי שלומד תורה ותורתו אומנותו, הוא צריך להמשיך ללמוד.
“אני סבור שתהיה זילות בלימוד התורה, בערך שמדינת ישראל נותנת ללימוד התורה, שזה מה שמחזיק אותנו כעם.
“חוק-יסוד: לימוד התורה, שהשאלה הכלכלית בו כמעט לא קיימת.
“לא שאלו חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו, מה יותר מחוק כזה שהוא חוק-יסוד. אף אחד לא בא לשאול כמה כסף זה יעלה, ולכמה משרדים תהיה נגישות מחוק-היסוד הזה לדברים שהמשרד מטפל בהם.
“הדבר היחיד שהיה בעם היהודי ויש בעם היהודי יותר מאשר בכל מקום אחר, או בכל עם אחר, זה לימוד התורה. לימוד התורה העמיד את העם היהודי בכל מקום שהוא היה בעולם.
“די. אדוני היושב-ראש, אני רוצה להגיד, חוקקו את חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו בוועדת החוקה.
“אני הייתי בחקיקת שני חוקי היסוד. היה פי אלף יותר מעומעם. אני טענתי את זה בוועדת החוקה ב-1992, נדמה לי, מתי שחוקקו את שני חוקי היסוד.
“פה אין חוק מעומעם, יש חוק שמדבר על ערך לימוד התורה במדינת ישראל, שהיא מדינה יהודית ודמוקרטית. יש ערך שנמצא בחוק יסוד של לימוד תורה.
“העובדות הן שהיה סיכום עם בן גוריון על כמה דברים שהם סטטוס קוו של הנושאים שעומדים על סדר-יומה הציבורי של מדינת ישראל, שיש בה את הנגישות בין הציבור החרדי בעיקר לבין הציבור שאיננו דתי.
“זה לא שוחד, בגלל שזה טופי שאין לו - על כל פנים, כל האמירה הזאת שיש אפליה, זה נגד התורה. אין בכלל דיון על העניין הזה.
“וכשזה קרה, מה שקרה לציבור החרדי במהלך הקדנציה הזאת, זה פשוט לא ייאמן בכל נושא.
“למה עכשיו - עכשיו, מכיוון שמה שהיה בזמן בן גוריון ומה שקרה היום, היה מהפך של ההתייחסות ל - בזמן בן גוריון לימוד התורה היה ערך.
“והמציאות הייתה והמציאות הייתה מציאות שבה בין יתר הדברים קבע בן גוריון, מספר האוכלוסייה שהייתה אוכלוסייה קטנה באותה תקופה בארץ ישראל, הוא קבע שמי שלומד תורה, ותורתו אומנותו, מקבל דחיית שחרור.
“אני יודע שאנחנו מעולם, מעולם, מעולם לא קיבלנו לאורח החיים שלנו איזשהו סעד מבית המשפט העליון. אף פעם.
“והמציאות הזאת היא מציאות, אין דבר כזה שהתורה תאפשר, לא לימוד תורה ולא התורה עצמה שתאפשר אפליה על רקע עדתי. אין מציאות כזאת. מי שעושה את זה עובר על מצוות התורה.
“לימוד התורה יהיה במדינת ישראל ערך שאחרי זה נעשה את החשבון על מה שאנחנו מדברים, אבל שלימוד תורה היום נחשב לאסקופה נדרסת.
“למשל, הנושא של מעון. מעון נוגע לילד תינוק או לילד קטן ולאימא שיוצאת לעבוד. על זה מדובר. לא מדברים על אישה של לבדוק בדיוק מי בעלה, מי בן זוגה. על זה מדובר.
“אחד מהדברים שהגיעו זה היה בג"ץ, שמעולם, מעולם הוא לא נתן סעד לנושא חרדי, הוא תמיד הלך נגד.
“שהיום זה מתקבל כאילו זה דבר ריק מכל תוכן. מי שלומד תורה בכלל נחשב לשום דבר.
“מה שכותבים על זה בעיתונים, ומה שמדברים על זה חלק מחברי הכנסת, לא כולם, מה שמדברים על לימוד תורה, אני מוצא לנכון, ואני שמח שיש רבים שתומכים בזה, שלימוד תורה יש לו ערך. ערך בסיסי, שיש לו חוק יסוד.
“לאחר שזה עבר לוועדת החוקה, עם תמיכה שלנו, יושב-ראש ועדת החוקה אמר שאין לו זמן, כי יש לו חוקים אחרים ולכן, זה צריך לעבור לוועדת הכנסת, בהסכמה בין שני יושבי-ראש הוועדות. אני הסכמתי גם לזה.
“אני נמצא כל כך הרבה שנים בכנסת, אני לא זוכר שהגיע מישהו לשלטון ואמר שצריך להפוך את כל מעמדה של מדינת ישראל כמדינה יהודית.
“בכל ההיסטוריה של העם היהודי, לימוד התורה היה ערך מרכזי בחיים. גם בשעה שהמצב היה טוב, אבל גם כשהמצב היה רע. גם בתקופת השואה, גם באינקוויזיציה, גם במסעות הצלב ואנחנו חונכו על העניין הזה שילדים ונערים ומבוגרים, למדו תורה בתקופות הכי קשות.
“יחד עם ינון, אנחנו חברי כנסת חרדים, חברים בוועדת הכספים ואם אתם רוצים שנביא רשימה של כל מה שתמכנו, נביא. אני רואה בזה קצת כפיות טובה, שאנחנו באים עם חוק-יסוד שהוא על ערך התורה, להגיד שלא תמכנו.
“אדוני יושב-הראש, אני ביקשתי שהתורה תהיה ערך. מה שהיה חשוב לי שכנסת ישראל מדברת על התורה ולומדי התורה כערך.
“היועצת המשפטית של הכנסת אמרה שזה צריך לעבור לוועדת החוקה, הצבענו בעד העברה לוועדת החוקה. שמחה רוטמן, יושב-ראש ועדת החוקה, בא ואמר שאין אפשרות טכנית להעביר את זה והציע שזה יחזור לוועדת הכנסת. זה מה שאמרו שני ראשי-הוועדות.
“היה פה שר ביטחון, שהיה מאותו גוש שמדברים נגדנו, הוא לא אמר שצריך לגייס לומדי תורה ולא לאפשר להם ללמוד.
“אני שומע את הדיבורים על הנושא של התורה, על נושא של לומדי תורה וזה גולש לפעמים למצבים שבהם מדינת ישראל, כמדינה יהודית, עם כל ההיסטוריה של העם היהודי, צריך שזה יהיה אחד מחוקי-היסוד של המדינה, כדי להעמיד את זה במקום הזה.
“אני מתכבד להגיש לוועדה את הצעת חוק-יסוד: לימוד תורה, שהגישו חברי הכנסת פינדרוס, אשר ואנוכי. הוא קובע דבר, שלדעתי, היה צריך לקבוע שנים קודם בהיותנו מדינה יהודית. החוק מדבר על העיקרון שלימוד תורה הוא ערך יסוד במורשת העם היהודי ובמדינת ישראל.
“מדינת ישראל כמדינה יהודית, התורה ולומדי התורה הם ערך, אחרי שיש שורה של חוקי-יסוד, חשבתי שגם זה צריך להיות.
“אני חושב שהחוק הזה, חוק-יסוד: לימוד תורה, הוא דבר עקרוני יותר שקשור בכלל לכנסת. זה לא נכנס באופן פרטני לנושא ועדת החוקה, חוק ומשפט, כך סברתי.
“אני אומר לך, אדוני היושב-ראש, ואני אומר לכולם: אני שבעתי בקדנציה הזאת מהבטחות – שיקרו אותנו.
“אני אבקש, אם אכן ועדת הכנסת תאשר להעביר את זה לוועדת הכנסת, אני ארגיש נוח יותר כאן לשאול שאלות אמיתיות ולקבל תשובות אמיתיות.
“אבל ברגע שהיועצת המשפטית אמרה שזה צריך להיות בוועדת החוקה, חוק ומשפט, הסכמתי לוועדת החוקה, חוק ומשפט. דיברתי עם יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט, שמחה רוטמן, והוא אמר לי: אין לי זמן.
“אני רוצה להגיד לכם, היות ואני אדם חרדי, אז אני מכיר, בניגוד לאחרים, שלא כל כך שמים לב מה שקורה שם, אז תמיד אומרים "הצבא ו"הגיוס" ובזה פותרים את הבעיה – האישה הזאת פוגעת בתינוקות חרדים, פוגעת בילדי גן חרדים, פוגעת במורים ובמורות, פוגעת בשכונות. מעולם האישה הזאת לא נתנה סעד לציבור החרדי.
“אני לא זוכר, אדוני היושב-ראש, יועצת משפטית שהיא כל-כולה – יש לה אג'נדה שאיתה היא עובדת.
“למה האפליה הזאת? למה על טלי גוטליב כן ועל מישהו אחר לא, שהוא חבר כנסת מהשמאל?
“בכלל, מי מינה אותה לנהל את המדינה? היא זאת שהורסת את המשטר הדמוקרטי. אני אומר את זה גם כאדם חרדי, אבל אני אומר את זה גם כאזרח.
“אני חושב שצריך ללכת לכיוון הזה, צריך לבקש שיהיה תקציב מיוחד לעניין האסוני שקרה בבית שמש. אנחנו עשינו את זה בעבר, עשינו את זה בלי קשר לנושא.
“לא יכול להיות שאת השכונה הזאת בבית שמש יסדרו האיראנים. עכשיו מתחילים לדבר בדיוק, אחרי שנפל הטיל והרג כל כך הרבה אנשים, תושבי בית שמש, עכשיו יתחילו לעשות את החשבון על מה ניתן לפני 50 שנה היתר בנייה ועל מה לא ניתן היתר בנייה.
“יכולים להחליט על בית שמש שהוא אזור מוכה אסון, ומהסיבה הזאת אנחנו רוצים שהמדינה תיתן תקציב מיוחד לעניין של בית שמש.
“מוצע להגן כראוי, בחוק-יסוד, את החשיבות הרבה והערך הגדול שרואה המדינה בלימוד תורה, ואת רצונה לעודד לימוד תורה חוצה מגזרים.
“אפילו בעיתות משבר וחורבן היה לימוד התורה מפלט ומקלט לאומה.
“אני יכול להוסיף על זה: זה הסדר החברתי שהיה בעם היהודי מיום היותו לעם. הסדר החברתי הזה קיים במשך כל השנים, לא הייתה פעם אחת שהיה אחרת.
“אני רוצה להגיד לכם, קראתי את הנאום שלו שהיה כאן – כאן, במקום הזה שבו אני עומד לפני 25 שנה: אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת – אומר הרב רביץ, זיכרונו לברכה – "אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אנחנו לא באים לדון כאן בחוק חדש, בסדר חברתי חדש, בהתנהגות חדשה של החברה בישראל. אנחנו באים לקבע במסגרת של חוק, לפי החלטת הבג"ץ, את הסדר החברתי שליווה אותנו מאז קום המדינה".
“אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אדוני השר, אני מתכבד להעלות את הצעת חוק-יסוד: לימוד תורה שחבריי חתומים עליו, גם חבר הכנסת יעקב אשר, גם חבר הכנסת יצחק פינדרוס, גם אני. החוק מדבר על כך שלימוד התורה הוא ערך יסוד במורשת העם היהודי. מדינת ישראל כמדינה יהודית רואה חשיבות עליונה בעידוד לימוד התורה ולומדי התורה.
“בכל ההיסטוריה של העם היהודי לימוד התורה היה עוגן ההצלה. אם היינו עם ככל העמים, לא היינו פה היום. אם היינו עם ככל העמים, לא היינו שורדים את הצרות הגדולות והנוראות שהעם שלנו עבר במהלך כל ההיסטוריה. שרדנו בגלל לומדי התורה שתורתם אומנותם. החובה ללמוד תורה היא על כל יהודי, אך לא עליהם אנחנו מדברים. אנחנו מדברים על אלה שתורתם אומנותם, שבזכותם ניצלנו מכל הצרות והגענו לכאן לארץ ישראל.
“לאחר חורבן יהדות אירופה ומוסדות התורה החשובים שבה בשואה, לקחה על עצמה מדינת ישראל לקומם מאפר את לימוד התורה. מאז ומעולם היו ברורים ערכיהם וחשיבותם של לימוד התורה ולומדי התורה. מוצע להגן כראוי, בחוק-יסוד, את החשיבות הרבה והערך הגדול שרואה המדינה בלימוד תורה, ואת רצונה לעודד לימוד תורה חוצה מגזרים. זה מופיע בהסבר של הצעת החוק.
“בכל ההיסטוריה של העם היהודי לימוד התורה היה עוגן ההצלה. אם היינו עם ככל העמים, לא היינו פה היום. אם היינו עם ככל העמים, לא היינו שורדים את הצרות הגדולות והנוראות שהעם שלנו עבר במהלך כל ההיסטוריה. שרדנו בגלל לומדי התורה שתורתם אומנותם.
“החוק מדבר על כך שלימוד התורה הוא ערך יסוד במורשת העם היהודי. מדינת ישראל כמדינה יהודית רואה חשיבות עליונה בעידוד לימוד התורה ולומדי התורה.
“אני אומר בוודאות, אין לי בכלל ספק בעניין, נשים רבות תבחרנה להישאר בבית. לא יכול להיות שיחזיקו שני ילדים ויוציאו עליהם הוצאות גדולות, כשלפעמים המשכורת לא תהיה כדאית.
“אני זוכר את התקופה הזאת הסבירו לנו באריכות מה המשמעות של העניין מבחינה כלכלית ומה המשמעות של העניין לגבי המשק הישראלי ושצריך לעשות כל מאמץ על מנת שנשים חרדיות תצאנה לעבודה.
“הייתה התקדמות גם בתעסוקת נשים כללית, לא מספיק אבל הייתה התקדמות, והייתה התקדמות דרמטית בתעסוקת נשים חרדיות.
“החוק הזה מעודד נשים לצאת לעבודה, מעמיד להן את הנתונים שעל פי הקריטריונים מגיע להן, לאותן נשים, ולא בוחנים את בן זוגה של האישה הזאת.
“המשמעות של העניין היא שאם יהיה מצב כזה בו אישה שיש לה ילדים לא תוכל להכניס את הילד שלה למעון, או על כל פנים, תצטרך לממן בכסף גדול, חלק גדול מהן לא תצאנה לעבודה.
“בכל הדברים האלה צריך לדון, ואני מקווה שבעזרת השם הכנסת תקבל החלטה נכונה והחוק הזה יעבור, יתקיים דיון אמיתי, ולא חוק הסדרים על מערכת כשרות.
“הרי למה יש כשרות בסדר גודל כזה, שיש את זה בכל הארץ? מכיוון שרוב תושבי מדינת ישראל היהודים רוצים אוכל כשר, והתפקיד שלנו הוא לספק להם את המוצר הזה כפי שהם מבקשים. וזה צריך להיות מוצר נכון, וצריך להיות אמיתי, ואם יש משגיח כשרות שלא עושה את עבודתו, או שהוא מזייף בעבודה שלו, הוא צריך לעוף. זה הנושא שעליו אנחנו מדברים.
“לא רק שהצעת החוק הזאת איננה מחייבת איש – בן אדם בא ואומר: אני לא רוצה לאכול כשר, אני לא רוצה משגיח כשרות, אני לא רוצה התערבות באוכל שאני אוכל, אף אחד לא אומר לו מילה.
“וזה צריך להיות מוצר נכון, וצריך להיות אמיתי, ואם יש משגיח כשרות שלא עושה את עבודתו, או שהוא מזייף בעבודה שלו, הוא צריך לעוף. זה הנושא שעליו אנחנו מדברים.
“אבל לא יכול להיות שאם יש איזה רב באיזשהו מקום ויש איזה סוחר שאומר "אני לא צריך" – הוא מקפיד בכשרות – אז הוא הולך לרב במקום אחר במדינה, שאולי שם הוא יקל עליו, הוא לא יצטרך להביא אוכל כשר באופן אמיתי. זו הרפורמה, זה מה שהביאו לכאן, ואת זה אנחנו מבקשים לבטל.
“אנחנו באים ואומרים, צריך לתקן את העניין הזה באופן מסודר. יש דברים שצריך לתקן, זה לא בסדר.
“אני מבקש, אדוני היושב ראש, כדלהלן, כדי לעשות את זה בקצרה, 11 שנה שהכנסת דנה על הטבות מס ליישובים, דנה על זה ועדת הכספים, זה לא היה התפקיד שלה. מי שהיה צריך לעשות את זה הייתה הממשלה, מכיוון שהממשלה לא עשתה את זה, בא בג"צ ואמר שאם לא יעשו את הקריטריון ואת המפה של הטבות המס ביישובים יבוטל כל העניין הזה.
“כל יום שעובר זה פשוט מבייש את החברה הישראלית, למה אנחנו לא פותרים את הבעיה אתמול של הילד שנמצא בקרית שמונה? למה? בגלל שצריך לעשות את זה יותר מדויק?
“את כפר ורדים לא השלמנו, עשינו עם הלשכה המשפטית, זה היה מין דבר כזה זמני למשך שנתיים. כפר ורדים ייסגר, הוא לא ימשיך להתקיים אם אנחנו נמשיך בדרך הזו.
“אני לא מסכים לדחות ביום אחד את ההצבעה על זה. צריך לתקן אחר כך? תתקנו. אני לא מסכים לעניין הזה. אני לא חושב שזה צריך להיות בכלל קואליציה אופוזיציה, זה צריך להיות דבר שכנסת שנבחרה על ידי הציבור וועדת הכספים שמייצגת בנושא הכלכלי את החברה הכלכלית צריכה לדאוג להם.
“אישה יוצאת לעבודה, יש לה ילדים. להעניש אותה בגלל שבעלה לומד תורה – לאן המדינה הזאת מתדרדרת?
“אני לא זוכר מקרה כזה שהכנסת מחוקקת או מעלה הצעות לסדר לפגוע בעבודה של נשים. לא היה מעולם דבר כזה.
“ונשים יוצאות לעבוד, נשים חרדיות יוצאות לעבוד, ובמגוון שלם של עבודות שעוסקות בעניין הזה, והן מאוד מוכשרות. הממוצע שלהן הוא גבוה.
“בא שר האוצר, שיש לו אומץ בעניין הזה, ואומר שהוא רוצה להוסיף את הנושא של הצפון. אני תומך בזה, כי אני רואה בזה חלק מההתחייבות שלי כיושב ראש הוועדה לפני 10 שנים.
“אנחנו עמדנו על זה שצריך שתהיינה הטבות מס. אם אתה רוצה להביא מנהל מחלקת חינוך או גזבר ליישוב מרוחק אין לך דרך אחרת מלבד הטבות המס.
“ושם היה שיח, קבוע, בין שרי האוצר לדורותיהם לבין הוועדה. ופה אנחנו לא מוצאים את שר האוצר בכלל. זה לא עכשיו הוא לא בא. הוא לא נמצא פה.
“הוויכוח הזה הוא לא ויכוח שמותר לנהל אותו, מה שהיה צריך לעשות, היה צריך לשבת אחרי הטענות האלה, ואני הייתי נוכח כשביקשת להציע את ההצעה הזאת שהייתה נראית הצעה טובה, שביקשו ממך באוצר להתחיל להוריד סעיפים, כאילו על כל דבר שאתה מביא את ההטבה לבעלי העסקים צריך לשלם על זה, ולשלם המשמעות של העניין היא שעסקים יתמוטטו.
“אין לי טענה נגד אף אחד, אני לא מבין למה כאשר מתנהל ויכוח שהכול הוא ערכים, ערכים של למה צריך את הכסף, היה צריך לבוא משרד האוצר ולהגיד שהוא מוסיף את אותו סכום שעליו דיברו כולם.
“אני מבקש שמכאן ואילך, אם יבוא דבר כזה, שהפנייה היא פנייה של הוצאות בדיעבד, לא לאשר את זה, לא להביא את זה.
“שר האוצר אמר שמוכרחים להעביר את התקציב מיד, את הכול, ופתאום מתברר שלא העברתם הכול, יש עוד דברים. אני מניח שאנחנו צפויים לעוד העברות, אז למה העבירו כל כך מהר את התקציב?
“אם אכן יש הוצאות של נשיא המדינה שאנחנו כולנו, אני על כל פנים מכבד אותו, זה היה צריך להיות בתקציב. למה אתם מביאים את זה עכשיו בהעברה כזאת מנותקת? היה צריך להביא את זה בתקציב.
“מה שהדליק לי פה נורה אדומה, אתם לא מביאים העברה מיד אחרי אישור תקציב. מאשרים תקציב, יש שם את כל הפניות האלה ואת כל ההעברות של הכספים, אבל לא מיד זה קורה, אלא אחרי כמה חודשים. פה אתם מביאים את זה מיד אחרי אישור התקציב.
“אני לא רוצה להתערב בדיון, אבל הייתי במקומות שבהם יושב ראש הוועדה היה צריך להילחם עם משרד האוצר בדרגים הכי בכירים, ואני אומר לכם, לא קל להיות יושב ראש ועדה.
“עכו מבחינה כלכלית היא כמו תל אביב? צפת היא כמו תל אביב? איך אפשר להגיד דבר כזה? אתם הרי אנשים מקצועיים, אתם יודעים את האמת.
“אבל כבר יהיה מאוחר, בגלל שאנשים לא מקבלים לא מקדמה, לא במתווה, לא בשום דבר.
“מדובר על להביא יותר כסף או פחות כסף, ואנחנו מציעים שתביאו יותר כסף, מכיוון שזה תפקיד של נבחרי ציבור לעשות, אפילו אם אתם צודקים.
“בינתיים, לא מטפלים בבעיות האמיתיות, בתיירות, בכל האירועים האלה שלא נמצאים בתוך המתווה בכלל, ומתווכחים עכשיו על אור הגנוז.
“ואני פונה לשר האוצר, שר האוצר צריך להשקיע יותר כסף, כפי שהיה בעבר. היו פה דיונים והוועדה הביאה נתונים, שהנתונים האלה היו פגיעה בסקטורים שונים שהיו בתוך המערכת, ומשרד האוצר הביא כסף.
“הטעות היא, כמו שאמרת, יש חלקים בתוך המתווה הזה שלא יקבלו פיצוי, לא יקבלו פיצוי עכשיו, לא יקבלו פיצוי גם אחר כך. לכן אני פונה אליהם, אני מבין שהם באים עם נושא סגור ועם כסף שאותו המדינה משקיעה, את התקציבים בעניין הזה: להביא כמו שהיה בעבר, להביא יותר כסף, לפתור היום את הבעיה.
“אני מסכים שצריך לקיים דיון כמו שצריך, ואמרתי את זה כל הפעמים, אבל באותו יום, ואני כבר לא מדבר על התקופה הזאת שהיה מדובר על ההעברה הזאת שעליה אנחנו עכשיו אמורים לדון מחדש, היו 30 העברות, כשבתוכן הייתה העברה של משרד המשפטים, כסף ששילמו בדיעבד לשופטים.
“אני בעד זה שיביאו העברות בזמן, אני בעד זה שצריך לקיים את הדיון בזמן. יש פה חברים בוועדה שהיו שותפים לאמירות שלי, לזה שרבתי עם משרד האוצר.
“אחרי ששילמו את הכסף, אחרי ששילמו לשופטים, העברנו כאן העברה של משרד המשפטים. זו הייתה העברה לכל אורך הפעילות של הממשלה במשרדי הממשלה, הכול היה בדיעבד. אני התרעתי על העניין הזה שנים רבות.
“למה אי-אפשר לבוא כמו בן אדם נורמלי ולהגיד: היו כך וכך ימי מלחמה עד עכשיו, היו כך וכך ימי מלחמה בפעם הקודמת? ללכת לפי אותו תעריף, לפי מספר הימים.
“על סעיף 46 מתקשר אליי מישהו כל הזמן, ואומר: תשמע, משרד האוצר אומר שאתם מעכבים את זה בוועדה. אתה מבין? זה נמצא שם שנה.
“אדוני היושב-ראש, הם מביאים את זה לכאן מאוחר; הם מביאים את זה ורק עכשיו מתחילים את הדיון כאילו מהתחלה, כאילו אנחנו מדברים עכשיו על 1948.
“רשות המיסים עושה עבודה נאמנה. באמת. אני אומר את זה ברצינות ואני מכיר טובה. אני זוכר שפניתי אליהם כשהיו בעיות בעניין הזה. הם עושים את העבודה.
“אני לא מבין למה משרד האוצר לא לקח את כל הדיונים שקיימנו – קיימנו דיונים על הכול.
“התקיימו דיונים גם לגבי החקלאות והתקיימו דיונים לגבי התיירות. הרי זה באמת עוול שאין כדוגמתו.
“אגף התקציבים, אני מאוד מכבד אותו, אני בעד מלחמת השחרור, אבל יש הרבה משרדים בממשלה, לא רק משרד אחד.
“לא רציתי להעלות את הנושא הזה של הכשרות בישיבות הראשונות כי אני מתנגד לכל התהליך הזה. אני חושב שהתהליך לא נכון אבל הרוב יחליט.
“אם אכן מתקבלת החלטה – אני מקווה שהיא לא תתקבל – ומייבאים חלב מתורכיה או ממקום אחר וזה יהיה חלב חו"ל, יש בעיה גדולה עם הנושא הזה של הכשרות.
“המשמעות של זה היא משמעות שיש לזה השלכה של הצרכנים ששומרים על הכשרות.
“המציאות הזאת היא מציאות שבה המדינה זקוקה לכסף. מביאים לפה הרבה חוקים שהם חוקים מאוד קשים. מאוד. יש דברים שאני לא יכול אפילו להצביע עבורם.
“לכן אני סבור שהיות ואתה מנהל ואתה נותן לכולם להעלות את הדברים, אני חושב שיש צורך להזמין את מועצת הרבנות הראשית.
“אנחנו נצטרך להעביר חוקים כאלה או פרקים כאלה בחוק ההסדרים, ואתם לא תיגעו בזה.
“אין רווח סביר, יש רווח גדול מאוד, שזה בא ישירות מהכסף של הלקוחות הקטנים, אנחנו מכירים אותם. אנחנו יודעים מה הרווחים שיש להם כשהם מפקידים כסף, וכשהם לוקחים הלוואה, כמה כסף הם צריכים לשלם בבנק.
“אבל להגיד אחרי כל כך הרבה זמן שאנחנו מתריעים על זה ואומרים את זה, תדעו לכם, זה לא ייגמר כך.
“אם הם יצטרכו לשלם על הנכסים שלהם המשמעות היא שמחירי החשמל יעלו.
“כן, יגולגל על הצרכן בגלל שרשות החשמל תגבה את המחיר.
“רק שאני אובן: הסבירו לי, גם אורית, שרשות החשמל מחליטים לפי מה שהם מחליטים, את לא יכולה להתערב בהחלטות שלהם. אם עלו ההוצאות של חברת החשמל יגלגלו את זה על הצרכן.
“אני הגעתי עם החוק שלי עד הקריאה השנייה והשלישית. אני כשאני אכתוב ספר על הכנסת אני אכתוב פרק על זה. איך מנעו מחברי כנסת להצביע בעד זה.
“אבל זה נכון שאנחנו נמצאים במדינה, לצערנו הרב, שאנחנו זקוקים לשירותי אמבולנסים פעמים רבות ותכופות. אנחנו צריכים את רכבי ההצלה, אנשי ההצלה. לצערנו הרב אנחנו מדינה, אנחנו לא שוויץ. אנחנו מדינה שנמצאת במזרח התיכון, אנחנו זקוקים לזה. ומשום מה יש הרבה פוליטיקה בתוך המערכת.
“כאשר אנשים באים לכאן לבניין הזה כדי לקבל רישיונות, כדי להתריע על המציאות הזאת שאנחנו חיים בה, שכל כך הרבה מפריעים לאנשים שעוסקים כל כך הרבה בהצלת חיים – הדבר הזה צריך להסתיים.
“אתם אומרים שמגיע לו לפי ההצעה הזו, את הפטור הזה, לבין המציאות שבה אתם רואים שהדבר הזה נעשה כדי לעשות את זה על חשבון מישהו אחר או לעשות את זה באופן של רמאות. אתם אומרים שאתם לא נותנים את הפטור.
“יש דבר שולי שמאוד משמעותי וצריך לטפל בו, שלא יעשו דברים חריגים ושלא יהיו שם דברים שלא יגידו אמת.
“בא אליו קרוב שלו ואומר לו תעבוד אצלי. הוא מסדר לו מקום, זה לא דבר שנעשה כל יום וזה נעשה בסדר גודל גדול. הוא מציע הצעה. לא להשאיר את זה כך פרוץ אלא שהוא יצטרך להוכיח שזה הסיפור, מה שאני מדבר עליו, ולא סיפור של תרמית או ניצול של חוק שכוונתו טובה.
“אני רוצה את רשות המיסים כאן. הם צריכים להיות כאן. כל הזמן מתעוררות בי השאלות האלה בגלל שהם מסבירים.
“אתה לא יודע, את העיקרון, את מה שאנחנו מביאים בחוק ההסדרים וכל מה שנלווה, זה עידוד העלייה.
“נתקלנו פה בתופעה שעל פי החוק שאתם מציעים, חלק מהעולים שבאים לעבוד אצל קרוב משפחה לא יקבלו כלום, הם לא יהיו בתוך זה, הם לא יעלו.
“אני חושב שגם הם מבינים שמבחינת ההיגיון וגם מבחינת התהליך של הממשלה וכל מה שנלווה לו – שזה חשוב לי כל כך – אבל שזה יהיה בפנים. אם זה לא יהיה בפנים אני אצביע נגד זה.
“למה צריך שיהיה כתוב שאינם מענקים בשל רכישת בניינים? מה שקיבלו מענק זה לא יחול, לא רק על הבניינים. גם על דברים אחרים.
“תגיעו להסכמות בעניין הזה. לא שאנחנו ננהל כאן את הויכוח הזה. אם אפשר להגיע להסכמה אז צריך לעשות את זה.
“הרי זו טענה אמיתית שיהיו מפעלים בפריפריה שייפגעו.
“עכשיו אתם נותנים הטבה למחקר ופיתוח. אתם גורמים נזק למפעלים שאני מניח שכולנו רוצים לעזור להם, המפעלים התעשייתים שנמצאים בפריפריה.
“אין שום סיבה שבעולם להכניס את זה בצורה כזאת, לקחת את אלו שאנחנו מעוניינים לעזור להם – שגם אתם מעוניינים לעזור להם – להוציא אותם החוצה ולהביא אותם במסגרות אחרות שהן הרבה יותר חלשות שהן לא חקיקה ראשית.
“על כל פנים, יבוא אליי מישהו ובצדק יגיד שאתה העברת את החוק הזה אבל הכוונה הייתה לעזור למפעלים במדינת ישראל שצריך לשנות להם את מדיניות המס. אם משנים, שישנו גם להם אפילו אם זה אחוז קטן של מפעלים.
“אנחנו הולכים גם על המפעלים התעשייתיים ולא רק מחקר ופיתוח, כפי שאמר חבר הכנסת ינון אזולאי שהיה בישיבה הקודמת.
“על כן לפי דעתי אני אציע ליושב-הראש הקבוע שנמצא כאן לאשר את החוק הזה – הוא חוק טוב – אבל להוסיף גם את החלק של המפעלים התעשייתיים. אני לא יודע למה צריך לא לשים אותם בתוך החוק הזה.
“אבל היזם שעושה את המחקר ופיתוח ועושה את המפעל ואת הכול הוא צריך בניין. בין יתר ההוצאות שלו הוא צריך בניינים.
“אבל למה אי-אפשר לכתוב שכל עוד קיבלת מענק אחר מהמדינה הוא לא ייכלל פה בתוך העניין? מה הבניינים האלה נכנסו לפה?
“אני אציע להביא את זה להצבעה כאן במסגרת החקיקה. מה שאתם הבאתם ולהוסיף גם את הפריפריה.
“ברשות ההשקעות ובמרכז ההשקעות כן יעזרו להם, אך שם זה לא חקיקה ראשית כמו שיש כאן במחקר ופיתוח ויכול להיות שיצטרכו לחכות ולא לקבל. זה פשוט מייעל את זה.
“אני שמח על זה שאתם מרחיבים ומקלים כי הנושא - - - ואני בטוח שזה גם יהיה בסוף למפעלי תעשייה.
“אנשים שהיו צריכים לקחת הלוואה וקרעתם אותם. אבל כשהם משקיעים כסף, הכול בסדר ואף פעם לא התחשבתם בלקוחות.
“אם אתה טוען שזאת מציאות שמטילים מס על הציבור, נשאל את הציבור האם אתם צודקים בעניין הזה, שאתם עושים אפליה, שאתם מתנגדים לחקיקה הזאת, שאתם לא עושים את זה, אתם ביוזמתכם.
“הבנקים לא נמצאים תחת בנק ישראל, שגם פוחד מהבנקים כמו אני לא יודע מה. פנינו לבנק ישראל דיברנו עם נגיד הבנק, עם נגידי הבנקים לדורותיהם.
“אבל אני אומר לכם מהניסיון שלי כאן, שבסוף זה מתפוצץ כי אי-אפשר להחזיק אי-צדק כל-כך הרבה זמן עם כל מיני תירוצים מקצועיים.
“יש בנקים, ואנחנו צריכים לפקח על העניין הזה גם עם בנק ישראל.
“אתה שאלת את הציבור הזה האם הוא מסכים לשלם ריבית גבוהה, וכשהוא מפקיד כסף הוא יקבל הרבה פחות?
“היציבות של הבנקים זה מאה אחוז, זה בסדר גמור, ועדיין אתם יכולים להרוויח פחות; ועדיין אתם יכולים להעביר את הכסף הזה לעם שאותו אתם אמורים לייצג כשיש דיונים.
“המציאות היא שהבנקים, ברוך השם, מרוויחים הרבה מאוד כסף. באופן יחסי למה שהיינו חושבים שצריך להרוויח, הם בסדר גודל גדול. מאיפה הם מרוויחים? הם מרוויחים מהלקוחות. משלמים עמלות, משלמים את כל מה שהם משלמים.
“אני בעד יציבות הבנקים והמציאות שבה אנחנו חיים במדינה שבה הבנקים חזקים ויש יציבות, היא מציאות יפה מאוד. ביידיש אומרים שכל דבר שהוא יותר מדי, הוא לא טוב. אתם מרוויחים יותר מדי, הון תועפות על חשבוננו.
“אני עשיתי פה הרבה דברים והרבה חקיקות שהיו בעקבות בג"צים, זאת המציאות, יש דברים שאני יודע שצריך לעשות אותם וזה מה שעשיתי, זה אחד מהדברים, ולא חשבתי שזה ייקח כל כך הרבה זמן.
“מדובר על חוק שהוא נותן שירות לאנשים שמבקשים את השירות הזה. הרי זה היה גם בבג"צ, תמיד זו הייתה אפשרות שהיה אפשר לעשות אותה, כאשר יש ויכוח ממוני בין שני אנשים ששניהם רוצים וחותמים על זה שהם רוצים שזה יהיה על פי דין תורה שיעשו את זה בבית דין רבני.
“אבל אני משבח את יושב ראש הוועדה שהוא עשה את זה בשום שכל ולא להיכנס לתוך ויכוחים שאפשר להגיע איתם רחוק מאוד, מדובר על נושא שהוא נושא בעיקרו טכני, שהמציאות הזאת של שני אנשים, לא קשור בכלל לנושא של נישואים ודברים שיש את בית הדין הרבני בחוק, רק נושא של הסכמה, ונושא של הסכמה, כמו שלימדו אותי, זה שירות שחברי כנסת צריכים לתת לאזרחים שמבקשים את זה אם זה על פי החוק, ועל פי החוק זה בוודאי על פי החוק שהחקיקה כאן היא ראויה, לא עושה מהפכות.
“אני אמרתי לא, אני חושב שצריך שזה יהיה ממלכתי ואם מישהו רוצה ללכת לבית דין פרטי הוא יכול ללכת לבית דין פרטי, אבל פה המדינה צריכה לעשות את זה.
“זו עוולה שאין כדוגמתה להגיש חוק שכולל את החקלאים ואז לבוא ולומר שאתה מוציא אותם.
“אני עומד בפנים גלויות ואומר לציבור שלי שזה שקר שזה יוריד מחירים. זה רק יפגע באופן חמור באנשים שמצבם הכלכלי הוא קשה, באנשים אידיאולוגים שנמצאים בגבולות המדינה.
“אני מתנגד לעניין הזה של הרפתנים, כי לוקחים 600 משפחות וזורקים אותן ללא פרנסה.
“בן אדם הרוויח כסף, שילם מס הכנסה וקנה קרקע. עכשיו אתה מבקש ממנו כבר פעם שנייה, שלישית או רביעית לשלם עוד הפעם מיסוי.
“אני אצביע בעד על דברים נורמאליים שלא עושים עוול לקבוצות באוכלוסייה, על מס רכוש אני אצביע נגד.
“הספק הוא שבא שר האוצר ואומר זה ברור שירד המחיר והמציאות תהיה מציאות כזאת שהמחיר יהיה פחות ויוקר המחייה ירד.
“הדבר השני זה הנושא הזה שיושבים אותם חקלאים שעליהם מדברים, יושבים על גבולות המדינה. זה גם ברור לחלוטין.
“הוא הגיע גם, אני לא הייתי אז יושב-ראש הוועדה, אבל הוא הגיע גם עם רפורמה, שהרפורמה הזאת תגרום להורדת מחירים. לא הורידו מחירים עם הרפורמות האלה. עשו נזק לאנשים שהפרנסה שלהם, שהם נמצאים על הגבולות.
“שני הדברים הברורים שהולך לקרות שהולכים לפגוע בפרנסה של מאות משפחות של חקלאים. הולכים לפגוע בהם, זה ברור לחלוטין.
“אסור להביא את זה, בוודאי לא במציאות הזאת של להעביר את זה בצורה כזאת חפוזה, להעביר את זה בצורה כזאת מבלי שמתקיים דיון אמיתי.
“הוא נעצר על זה שהוא לומד תורה. לומד תורה כל היום וכל הלילה. לא שהיה עליו משהו, שאמרו שהוא לא לומד, שהוא כן לומד. לומד תורה – אני מעיד לכם על זה – ועצרו אותו. לא נשתוק על זה.
“כאילו אנחנו מדברים על מדינה של הרומאים, שעוצרים אנשים על זה שהם לומדים תורה; זה לא שהוא עבר איזושהי עבירה – הוא למד תורה, ועל זה לקחו אותו למעצר.
“ואחרי זה הוא מבקש את הדבר האלמנטרי – כל אחד מאיתנו, לא היה יום אחד בחיים שלנו שלא הנחנו בו תפילין. ולא נתנו לאברך הזה, שלומד תורה, לא נתנו לו להניח תפילין. כאילו שאנחנו נמצאים במדינה של הרומאים.
“ולא נתנו לאברך הזה, שלומד תורה, לא נתנו לו להניח תפילין. כאילו שאנחנו נמצאים במדינה של הרומאים.
“ליברמן היה שר הביטחון, למה הוא לא גייס את החרדים? הוא היה בממשלה הרבה שנים, למה הוא לא העביר חוק?
“ובין היתר אמרתי שלא יעשו בוררות כמובן בעניין פלילי, שהחוק הזה לא יחול על עניין מינהלי. הליך שעניינו ביקורת שיפוטית על החלטה של רשות – החוק הזה לא יחול עליו.
“אם באים שני אנשים ואומרים: יש בינינו דיון ממוני, ואנחנו מבקשים שתהיה פסיקה על פי דין תורה – כמו שמקובל, התורה מלאה בזה – אז באים ואומרים בחקיקה, ששני הצדדים צריכים לחתום שהם מסכימים, שהם מבקשים לדון על פי דין תורה בבית הדין הרבני. זה החוק.
“הצעת החוק הזאת היא הצעת חוק שמאפשרת לשני בעלי דין שיש ויכוח ממוני ביניהם ושניהם מבקשים לדון על פי דין תורה – ושניהם חותמים, כותבים וחותמים, על כך שזה מה שהם מבקשים.
“אני הייתי בדיונים בוועדת החוקה ולא כל כך הבנתי את ההתנגדות של האופוזיציה.
“אישה רשאית לעמוד על הזכויות שלה לא פחות אלא יותר מגבר.
“אני אומר רק שאם אנחנו מסכימים וחותמים על זה שאנחנו רוצים שהדיון יהיה על פי דין תורה, אז יש אפשרות לעשות את זה. למה לא? איפה בדיוק הבעיה?
“אני הולך להגיד שאם שני אזרחים ערבים מבקשים לדון בדין ממוני בבית הדין השרעי, החוק חל גם במקרה הזה.
“אני מבקש, אדוני היושב-ראש, את תמיכת הכנסת בהצעת החוק הזאת, שהיא באמת, כמו שאמרת, חברתית מהמדרגה הראשונה.
“יש מועצה אזורית שהאפיון שם הוא שחלקו מצבו הסוציו-אקונומי גבוה וחלקו מצבו הסוציו-אקונומי נמוך. זה משנה לגבי מענקי האיזון, זה משנה לגבי הצהרונים. יכול להיות אדם שגר במושב הזה ומצבו הסוציו-אקונומי הוא נמוך, אבל המועצה האזורית מצבה הסוציו-אקונומי הוא גבוה.
“מה שאני מבקש, אני מבקש להתחשב במציאות הזאת שבה רשויות מקומיות – חלקן סוציו-אקונומי גבוה וחלקן סוציו-אקונומי נמוך.
“אני הגשתי את הצעת החוק הזאת יחד עם ינון אזולאי. הגשתי את הצעת החוק. אנחנו ראינו את זה בכמה דברים שהיו בוועדת הכספים. יש פה אי-צדק. אני מסכים שזה מאוד מורכב. אני מסכים שצריך לשבת עם המליאה, ואני מקווה שהמליאה תאשר את זה בקריאה הטרומית.
“למה אני, שאני גר במושב שנמצא בתוך קבוצה שמצבה הסוציו-אקונומי גבוה, שהיא עשירה, למה אני לא מקבל את הזכאות שאני צריך לקבל?
“אני ראיתי את העוול בעניין הזה כשהעברתי את החוק של הטבות המס ביישובים. באו ראשי רשויות ודיברו איתי אז, ובצדק.
“יש מגמה שצריך להקיא אותה, מגמה עלובה, של אנשים לא אינטליגנטים שלא יודעים להתמודד עם הנושאים עצמם.
“בנוסף, בהצעת החוק מוצע לקבוע מס יסף נוסף בשיעור של 2% על הכנסה חייבת ממקורות הוניים בלבד, כדוגמת הכנסה מדיווידנד, מריבית, מרווח הון ומדמי שכירות.
“בהצעת החוק מוצע לקבוע, בהוראת שעה לתקופה של שלוש שנים, כי יוקפאו תיאומי הסכומים לעניין תקרות ההכנסה, נקודות זיכוי וקצבה, סכומי תקרה, מיסוי מקרקעין וכיוצא בהם.
“בנוסף, בהצעת החוק מוצע לקבוע מס יסף נוסף בשיעור של 2% על הכנסה חייבת ממקורות הוניים בלבד, כדוגמת הכנסה מדיווידנד, מריבית, מרווח הון ומדמי שכירות. בהתאם לנתונים שהתקבלו מרשות המיסים מס היסף הנוסף יחול רק בגין הכנסה ממקורות הוניים, שעלתה לבדה על סכום של 721,560 שקלים חדשים, נכון לשנת 2024. זה גם מאשש את הטענה שעיקר הגזירות האלה הן גזירות על אנשים שאינם ממעמד הביניים, אלא ממעמד גבוה יותר, מבחינה כלכלית.
“והייתה החלטה נכונה, אדוני היושב-ראש, לא לפתוח את כל התקציב, כמו שהיה בתקציב הקודם, להשאיר את התקציב כמות - -
“במקביל, במסגרת הצעת חוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית (תיקון מס' 27), התשפ"ה–2024, מוצע לתקן גם את חוק הפחתת הגרעון והגבלת ההוצאה התקציבית, התשנ"ב–1992, ולהגדיל את תקרת הגירעון לשנת 2024 כך שתעמוד על 7.7% במקום 6.6% מהתוצר המקומי הגולמי.
“אדוני היושב-ראש, ההצבעה על התקציב הזה היא בעצם הצבעה על תקציב שמיועד לפינויים, גם למה שהיה בעבר וגם למה שצריך עכשיו; זה תקציב לחיילי המילואים; זה תקציב שהוא מיועד כולו ללחימה ולכל מה שנלווה ללחימה.
“גם בדיונים עכשיו חברי האופוזיציה והקואליציה העלו את העניין הזה, שהתעשייה הולכת להיפגע ממס הפחמן, גם בהתפלת מים וגם במפעלי המלט וגם מחיר החשמל יעלה, מחיר המים יעלה – על זה היו הדיונים – תעלה הארנונה. על כל הדברים האלה אנחנו קיימנו חמישה דיונים ומצאנו פתרונות, פחות או יותר, אבל העברנו כסף מתוך מס הפחמן למשרד הרווחה, כדי לעזור לשכבות החלשות שעומדות להיפגע מהמס הזה.
“אני רוצה מכאן לקרוא לכולם, לכל מי שיש לו יכולת, לשחרר את החטופים ולשחרר את כולם עכשיו.
“שמישהו יסביר לי כאן, למה המורה בשדרות, שנמצאת שנים תחת הקסאמים, שמלמדת בבית ספר שהתלמידות שלו מקבלות ציונים מצוינים, למה היא לא צריכה להיות באופק חדש? למה? במה היא שונה מהמורה בתל אביב?
“יש חוק במדינת ישראל. אני הייתי שותף לחקיקה אז בשעתו, אבל כולם, כל המפלגות היו בעד זה שיתוקצבו כמו כלל ילדי ישראל.
“ואז מגיע הכתב של דה-מרקר ואומר: לגפני יש השפעה על התקציב במדינת ישראל. הינה, הוא עצר את מס הפחמן. בור ועם הארץ. איננו מכיר אפילו את הנושאים שעליהם דנו.
“אנחנו מציעים שמחיר המים יהיה שקל אחד, כפי שאנחנו קובעים בהצעת החוק הזאת. 1.3 שקלים למים שפירים וכו', אנחנו נדון על העניין הזה.
“המדינה, שהחקלאות בה נפגעת כל כך, כמו שקורה כאן בכל השנים האחרונות, אנחנו סבורים כולנו שזה דבר שאסור שיהיה. אסור שיקרה דבר כזה, ואחד המרכיבים המרכזיים זה הנושא של המים.
“ההחלטה הזאת, שאת תעריפי הארנונה אנחנו מצמידים לשכר הציבורי, זה דבר שהוא עיוות. אנחנו רואים את זה השנה. השנה זה גורם לכך שהתעריף של הארנונה יעלה באופן דרמטי.
“המצב לא טוב מבחינה כלכלית. אנחנו מדינה שנמצאת במצב שבו היא נמצאת, ובאמת, אתה מנסה, ובמקרים מסוימים אפילו מצליח, לעשות סדר. זה בלתי אפשרי.
“ופתאום השתבש לי הכול. פתאום ראיתי עולם הפוך, ואני לא יודע אם זה עדיין בהגדרה של דמוקרטיה, מה מעמדם של נבחרי הציבור, מה מעמדם של הפקידים.
“למה הוא צריך להיות קשור? אתה צודק במאה אחוז, אין קשר.
“ולפתע ב-1 בינואר 2025, יעלו תעריפי הארנונה ב-5.29%, כשלא הייתה עלייה מהסוג הזה, בסדר גודל כזה, 17 שנה. זאת מציאות שאי-אפשר להשלים איתה, אי-אפשר להסכים איתה, והיא נובעת מדברים שלא לקחו בחשבון שיקרו.