“מה המטרה של חוקי יסוד? חוקי יסוד בסופו של דבר באים לקרקע, לעגן כעקרונות יסוד את היותה של מדינת ישראל מדינה יהודית ודמוקרטית.
“הערך הדמוקרטי קיבל ביטוי בחוקי יסוד והערך היהודי לא קיבל ביטוי.
“אז הנה אני אומר לך, בוודאי שצריך לחזק את הלוחמים גם בחוק הזה, גם בחקיקות אחרות.
“ניסו להצמיד פה כל מיני עלויות תקציביות לעיקרון הזה, אבל העיקרון הזה עומד בפני עצמו. כשם שאי אפשר להצמיד עלויות תקציביות לכבוד האדם וחירותו או לחופש העיסוק או לעקרונות אחרים שאנחנו משתיתים בספר החוקים של ישראל, כך גם לעיקרון הזה שאנחנו רוצים לתת לו מקום בספר החוקים של ישראל, לא נכון למוד אותו בעלות תקציבית.
“ויותר מזה, הקואליציה הזאת, יושב ראש הוועדה הזאת קידם כל כך הרבה חוקים לטובת החיילים, לטובת המילואימניקים, לטובת החיילים המשוחררים.
“זאת אומרת יש לנו עיקרון-על חוקתי, מדינת ישראל היא מדינה יהודית ודמוקרטית. בשם היותה דמוקרטית באה הכנסת כרשות מכוננת וחוקקה שני חוקי יסוד.
“תאמין לי, לי הייתה ביקורת על הנוסח הקיים. אמרתי איפה עקרונות החוק, איפה המטרה, חוקי יסוד, אנחנו יודעים איך הם כתובים, איפה סעיף ההגבלה.
“אתה לא צריך תלושים, יש חיילים שכן צריכים תלושים. אתה לא צריך לימודים אקדמיים, יש חיילים שכן צריכים לימודים אקדמיים.
“שתי נקודות נוספות, את היות מדינת ישראל דמוקרטית, יצקנו לתוך הדמוקרטיוּת של מדינת ישראל חוקי יסוד. לתוך היהדות לא יצקנו עדיין חוק יסוד וחוק היסוד הזה יכול להיות נדבך חשוב מאוד במתן או בהעלאת העיקרון הזה למעמד חוקתי.
“אין בעיה בביקורת שיפוטית, לא על חוקי יסוד, כמו שאמר חבר הכנסת. חוקי יסוד אי אפשר, זה בדיוק העניין.
“הסינתזה וההרמוניה שעליהם בנויים ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית צריכים לשמש בסיס לחיים משותפים של מגזרים אלה, אל להם לערכים אלה לשמש בסיס להרחבת הפערים, להקצנה ולהגברת המתח בין המגזרים.
“יחד עם זה בתוך עמנו אנחנו יושבים והתהליכים שקורים הם תהליכים איטיים ונפל לנו חוק הגיוס, ואם לא היה נופל לנו חוק הגיוס אני אומר לך שאלפי אלפי צעירים היו מתגייסים, אבל זה לא העניין עכשיו.
“דווקא יושב-ראש הקואליציה היה פה בדיון הקודם, יושב-ראש הוועדה היה פה בדיון הקודם, חבר הכנסת כץ, ועכשיו מסר לי הודעה שהוא בוחן, יחד עם גורמים אחרים, את הדרך להכניס גם את הנושא שלכם תחת חוק. אני אומר את מה שנאמר לי.
“כפי שכתבנו בעבר, התחשבות ברגשות דתיים ובאורח חיים דתי הולמת את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית, מדינה יהודית רגישה לרגשות הדת של כל אחד מבניה, ההיבט המורשתי כולל גם את ערך לימוד התורה כערך עצמאי שיש לתת לו מקום בצד יתר הערכים המונחים בתשתיתה של המדינה, ערך המבטא את הקשר המסורתי וההיסטורי של עם ישראל לשקידה על מורשתו ופיתוחה.
“אז תקשיבי מה הוא אומר: בחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו וחופש העיסוק והפרשנות שניתנה להם על ידי בית המשפט העליון, פרשנות המתבססת על הכרזת העצמאות, הפכו זכויות אדם בישראל לזכויות חוקתיות.
“עקרונות היסוד ממלאים את היקום הנורמטיבי של מערכת המשפט, הם הצידוק לכללי המשפט, הם הטעם לשינוי בהם, הם הרוח האופפת את החומר, הם נשמת המשפט.
“מדינה יהודית היא מדינה שערכיה שלובים עם מסורתה הדתית, שהתנ"ך הוא הבסיסי שבספריה ונביאי ישראל הם יסוד מוסריותה. מדינה יהודית היא מדינה שהמשפט העברי ממלא בה תפקיד חשוב, מדינה יהודית היא מדינה שבה ערכיה של תורת ישראל, ערכיה של מורשת היהודית וערכיה של ההלכה היהודית הם מערכיה הבסיסיים.
“בין המגזרים השונים ישנו מתח הולך וגובר, הפתרון למתח זה אינו השימוש בכוח השלטון, זה חשוב שישמע גם הייעוץ המשפטי, הפתרון צריך להימצא בהבנת האחר, ברגישות לקשייו, יש לחפש את המשותף ולא את המפריד, יש לשאוף להבנה ולא להקצנה.
“מה עושה אותך רשות מכוננת ומה עושה אותך רשות מחוקקת? אתה מחליט שאתה יושב כרשות מכוננת ומחוקק חוקי יסוד ואתה אומר לבית המשפט: זה חוק יסוד.
“אתם שואלים מה הקונקרטיזציה של החוק הזה, זה יכול להיות בהרבה מאוד תחומים, זה יכול להיות במשרד החינוך, אם שר במשרד החינוך יאמר שהוא לא מעוניין יותר שיהיה לימוד תורה במשרד החינוך, יבוא היועץ המשפטי ויגיד לו: סליחה, ערך לימוד התורה הוא ערך חוקתי במדינת ישראל ולכן אתה לא יכול לדרוס אותו בפני רצון שלך.
“תאמיני לי, אני חושב שצריך להתגייס ואני חושב שכולם צריכים להתגייס, אני חושב שגם אלה שלומדים תורה צריכים להתגייס, אפילו חתן מחדרו וכלה מחופתה.
“חברת הכנסת תמנו שטה, אני ביקשתי והצעתי שישונה הנוסח הנוכחי ויועתק בדיוק כפי שמופיע בחוק-יסוד: חופש העיסוק ובחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו, גם את עקרונות היסוד, גם המטרה תשונה וגם סעיף מקביל יוטמע בלשון החוק באופן שהחוק הזה לא ייסתר אלא בחוק אחר עם כל סעיף ההגבלה.
“בוא, תקשיב: החברה הישראלית מורכבת ממגזרים. בין המגזרים השונים ישנו מתח הולך וגובר. הפתרון למתח זה אינו השימוש בכוח השלטון. הפתרון צריך להימצא בהבנת האחר, ברגישות לקשייו. יש לחפש את המשותף ולא את המפריד - -
“הקטע הראשון: כפי שכתבנו בעבר, התחשבות ברגשות דתיים ובאורח חיים דתי הולמת את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית. מדינה יהודית רגישה לרגשות הדעת של כל אחד מבניה.
“ומשלא כך, משהחוק פוצל, אני מבקש להחזיר את המנגנון שאותו הצעתי לחוק ולהטמיע את הנתק שבין עצמאות היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה, לחדש את המנגנון הזה ולתת לזה ביטוי בחוק הקיים.
“אתם הפכתם את הייעוץ המשפטי לפוליטי. אנחנו, הציבור. אתם מסתכלים פה על הציבור, לא רק הקואליציה, גם האופוזיציה. הציבור מינה אתכם, אתם שומרי סף, אבל אנחנו, הסמכות לשמור על הסף.
“אתה מדבר איתי על עצמאות במינויים, גיל לימון, על איזה עצמאות במינויים אתה מדבר כשאתם פוסלים מינוי אחר מינוי אחר מינוי, ראש מוסד, ראש שב"כ, הרבה מאוד מינויים שבאו בקדנציה הזאת תחת ידי הממשלה – התנגדתם שוב ושוב ושוב.
“כשאתה עורך דין שרון אפק, מדבר איתי על עצמאות המשטרה – על איזה עצמאות משטרה אנחנו מדברים כשהיועצת המשפטית לממשלה מתקשרת ודורשת שימונה החוקר הזה ולא החוקר הזה?
“זאת פוליטיזציה של מערכת המשפט. זאת פוליטיזציה של מערכת אכיפת החוק.
“החוק מדבר על ערך לימוד התורה במובן היישומי שלו. זה לא קשור למרחב הציבורי בכלל ולהגדרות כי ללימוד אין קשר יישומי להיאספות של בני אדם.
“היועץ המשפטי של משרד החינוך יגיד לשר: ערך לימוד התורה מעוגן בחוקתה הבלתי מאוגדת של מדינת ישראל, יש לו מעמד חוקתי, ואתה לא יכול להשמיט אותו מחומרי הלימוד של תלמידי ישראל, לדוגמה.
“יש ערך חוקתי שנקרא חופש הביטוי, יש לו השלכה בפרקטיקה על איך הפרקליטות מתנהגת, על איך המשטרה מתנהגת, מה התיקים שמנהלים, מהם כתבי האישום שמגישים.
“ארבל, אמרת לי עכשיו שזה שזה מופיע בפסיקה, והפסיקה מתייחסת לעקרון לימוד התורה כעיקרון חוקתי, זה לא סותר את זה שנעגן את זה בחוק.
“כשאתה מחוקק אותם או מגביה אותם למעמד חוקתי, אתה לא יודע, בליאק, מה הנגזרות הפרקטיות של כל ערך חוקתי.
“להפיל את המחנה הלאומי, להטות את הבחירות בישראל. עוד מערכת בחירות ועוד מערכת בחירות ועוד מערכת בחירות.
“אין לך מה לומר בעניין הזה, שמערכת אכיפת החוק – מאות חוקרים, מאות פרקליטים, מאות שוטרים, אלפי, עשרות-אלפי שעות, מאות שעות של בית המשפט, מאות מיליוני שקלים של אזרחי ישראל, הושחתו לריק על לא כלום.
“אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, היום נפל דבר בישראל, בית המשפט הודיע לפרקליטות: אין שוחד. אין שוחד, הפלא ופלא, באמת לא ידענו. החקירה הראשית הסתיימה; החקירה הנגדית הסתיימה; החקירה החוזרת הסתיימה. והפלא ופלא – אין שוחד. לא יהיה יותר, לא יהיו יותר ראיות. המסכת העובדתית הסתיימה, ובית המשפט אומר, בפעם מי יודע כמה, לפרקליטות המדינה, לפרקליט המדינה עמית איסמן, ליועצת המשפטית לממשלה, שעומדת בראש הפרקליטות, הגברת גלי בהרב מיארה: אין כאן שוחד.
“כולם התגייסו להפיל את הכס – את יושב-ראש המחנה הלאומי, להפיל אותו מכיסאו.
“המסכת העובדתית הסתיימה, ובית המשפט אומר, בפעם מי יודע כמה, לפרקליטות המדינה, לפרקליט המדינה עמית איסמן, ליועצת המשפטית לממשלה, שעומדת בראש הפרקליטות, הגברת גלי בהרב מיארה: אין כאן שוחד.
“אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, היום נפל דבר בישראל, בית המשפט הודיע לפרקליטות: אין שוחד. אין שוחד, הפלא ופלא, באמת לא ידענו. החקירה הראשית הסתיימה; החקירה הנגדית הסתיימה; החקירה החוזרת הסתיימה. והפלא ופלא – אין שוחד.
“בית המשפט יידרש לדון בחוק הזה, בבואו לשבת על המדוכה בפרשנויות של חוקים כאלו ואחרים. בהקשר של חוק הגיוס, ודאי יידרש לשבת.
“כן דיברתי במישור המעשי, בכל מה שקשור ללימוד תורה, כמקור נורמטיבי להסדיר את אלו שתורתם אמונתם לפי חוק הגיוס. שם יש חסר מסוים והחוק הזה בא למלא את החסר הזה, לפי מציעיו.
“מדובר בעיקרון שהוא יותר רחב מהצורך הקונקרטי, אם אנחנו מסכימים עם העיקרון, צריך לדבוק בו במנותק.
“לגבי החוק עצמו, אמרתי, תחוקקו, לא תחוקקו, זה חוק גשמי. מי שלומד תורה, ימשיך ללמוד תורה, לא צריך את החוק הזה.
“יש דמוקרטית ויש יהודית, האם תחת הכותרת יהודית, את מתנגדת לעגן את ערך לימוד התורה, או את ערך התורה כעיקרון יסוד?
“הצעת החוק הייתה צריכה להיות חוק-יסוד: התורה וסעיף 1 היה צריך להיות התורה ולימוד התורה בכללה הם ערכי יסוד במורשת העם היהודי ובמדינת ישראל.
“החוק הזה, חוק-יסוד: לימוד התורה, מוצע לא כנספח לחוק-יסוד אחר, אלא כחוק-יסוד העומד בפני עצמו ויש לו משמעויות בפני עצמו ובית המשפט יידרש לצקת אותו אקטיבית בפסיקותיו, להתייחס אליו אקטיבית בפסיקותיו. הוא חוק מעשי ולא סמלי, יש לו השלכות אופרטיביות.
“התורה בסגוליותה הייתה צריכה להיות מעוגנת כערך יסוד במדינת ישראל. גם לומדי התורה, אנחנו אומרים כל ישראלי. אנחנו 3,500 שנה קידשנו את לומדי התורה, את רבני ישראל, זה ערך בעם ישראל.
“העיקרון של התורה וערך לימוד התורה במדינת ישראל, אני ואתה מסכימים.
“לא רק עם הסיפור האישי והנרטיב האישי של כל אחד, אלא בלראות איך אנחנו לוקחים את המקום הזה שנקרא מדינת ישראל למקום יותר מאוזן, יותר נכון, שכולנו נוכל לחיות בו ושלא נגיע חס וחלילה למלחמת אחים.
“אנחנו חייבים, כמדינה, לעגן את יסוד התורה. אנחנו גם יהודית וגם דמוקרטית. אנחנו לא רק דמוקרטית. במסגרת היותה יהודית, אנחנו חייבים את זה לעצמנו, כפי שאמרו כמעט כל הנוכחים בחדר, לעגן את ערך התורה.
“כשאני מדבר על חוק-יסוד: התורה, אני חושב שצריך לתת מעמד לתורת ישראל ולו ברמה הסמלית, כחלק ממכלול הערכים, אם לא אחד הערכים המקיפים ביותר.
“יש חוק-יסוד: לאום, מדובר במשהו הצהרתי, סמלי, לא יודע אם יש לו רגליים בפסיקה, באופן אקטיבי.
“אני חושב שאני מבטא קול גדול בישראל, התופעות שאנחנו רואים, האלימות שאנחנו רואים, שאותה צריך לגנות מכל וכל, שאותה אנחנו רואים ברחובות ישראל, היא לא מה שאנחנו רוצים שתהיה נחלתנו.
“הפסיקה פירשה את חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו בפרשנות מרחיבה.
“אני כמחוקק, אשנה את דברי ההסבר, ודאי שבקריאה שניה ושלישית, אין דברי הסבר בגוף הצעת החוק.
“בוודאי כשבאים לעצב מדינה שהיא יהודית ודמוקרטית, לצד ערכי יסוד אזרחיים, כמו חופש העיסוק, כבוד האדם וחירותו, חופש הקניין, צריך גם את הערך היהודי הבסיס הזה לעגן ברמה של חוק-יסוד.
“האויב מבית והקרע שנוצר בין אחים במדינה הוא לא פחות חמור, לא פחות חריף ולא פחות מאיים על עצם קיומנו. אנחנו צריכים להיות לא רק צודקים, אלא גם חכמים.
“עו"ד סומפולניסקי, אין כוונה להפוך את מדינת ישראל למדינת הלכה, חס וחלילה. בעולמות אחרים, אני אגיד לך שהכול בידי שמיים, חוץ מיראת שמיים, הכול בבחירה והתורה מאמינה בבחירה של האדם את דרכו שלו.
“יש ערך שעומד בפני עצמו והוא ערך לימוד, זה היה צריך לקרות מזמן, מהיום שבו נוסדה מדינת ישראל היה צריך לעגן את ערך התורה בספר החוקים של מדינת ישראל.
“יש הרבה מאוד לוחמים, בניי ביניהם, גם אחיו של חבר כנסת טייב ביניהם, שתומכים בחוק-יסוד: לימוד תורה.
“לצידו, צריך לסלול את הדרך לעגן בספר החוקים של מדינת ישראל גם את ערך התורה במשקלה הסגולי.
“ברוך ה', לימוד התורה הייתה מאור הגולה, בכל מקום, גם במזרח וגם בצפון אפריקה, שבהם ישבו ושקדו על לימוד התורה ולנכס את זה לגלות כזו או אחרת זה לא נכון.
“את לא מייצגת את הנשים בישראל, את מייצגת פלח מאוד מצומצם. אני עדיין מייצג את הרוב בישראל ואני אמשיך לייצג אותו גם בשנים הבאות.
“להוציא צווי מעצר ל-70 אלף אנשים, כששר הביטחון נכנס לתפקידו, אחרי שלושה ימים אומרים לו להוציא צווי גיוס ל-70 אלף אנשים, על מה ולמה? לאן זה לוקח אותנו?
“אני אומר לך שיש הרבה מאוד אנשים שנושאים בנטל הזה מאות ימים, הרבה סבבי מילואים וחושבים שהעיקרון של אלה שלומדים ישבו וילמדו ואלה שלא לומדים ילכו להתגייס, הוא עיקרון מאוזן ונכון.
“כשאני אמרתי שסעיף התכלית בא לשרת שני ערכים ואנחנו כמחוקקים קובעים את הנורמות, את הערכים הנורמטיביים שעליהם יושתת חוק הגיוס, נאמר לי על-ידי הייעוץ המשפטי שערך השוויון מעוגן בדין הישראל, אבל ערך לימוד התורה לא מעוגן בדין הישראלי. כשאתה רוצה מקור נורמטיבי להסתמך עליו, בבואך לפטור את לומדי התורה - - - אני מבין שאתה לא מסכים חבר הכנסת לוי.
“אני בטוח שחבריי לא יסכימו לשורה שאומרת "לאחר חורבן יהדות אירופה ומוסדות התורה החשובים שבה בשואה, לקחה על עצמה מדינת ישראל לקומם מעפר את לימוד התורה".
“ואתה לא רוצה להאמין לזה, אבל כשאתה רואה – אתן דוגמה אחת, ששואל התובע את ראש הממשלה: אתה התחייבת בעניין עיתון ישראל היום שיודפסו רק 85,000 עותקים. למה התחייבת לזה? ומראה הסנגור – הודפסו בפעם הראשונה 100, ואחרי זה 150 ואחרי זה 200 ואחרי זה 250, וזה לא קשור לראש הממשלה בכלל. למה אתם שואלים בהנחות עבודה, בהנחות מוצא שקריות, שאלות שאין להן על מה להיסמך? ואתה מבין שהם רוצים להפיל ראש ממשלה בישראל. אתה מבין שהם רוצים לקעקע את דין הבוחר, ואתה מבין שזו שיטה. ואתה מבין דבר אחד: שמערכת המשפט בישראל חולה, חולה מאוד, וזה מתחבר חיבור ישיר למה שראינו, מופע האימים שראינו אמש - -
“ולכן, חובתנו להשיב את הדמוקרטיה למקומה, להשיב דמוקרטיה לישראל, לתקן את מערכת המשפט מלמעלה עד למטה, ובעזרת השם, נעשה זאת גם בקדנציה הבאה. תודה רבה.
“- - מופע האימים שראינו אמש בבית המשפט העליון בבג"ץ, הכפול – גם בעניין מבקר המדינה וגם בעניין הוועדה למינוי שופטים.
“ומתחוורת ועולה וצפה הבנה עמוקה: את מערכת המשפט צריך לתקן מהמסד עד הטפחות. וזו חובתנו, על מנת – מי שדמוקרט, מי שרוח דמוקרטית נושבת באפו, לא יכול לישון בלילה בשקט, וזה מדיר שינה מעיניי, ומעיניך, אני בטוח, אדוני היושב-ראש, ומעיני כל מי שהוא דמוקרט אמיתי.
“ומתחוורת ועולה וצפה הבנה עמוקה: את מערכת המשפט צריך לתקן מהמסד עד הטפחות.
“אבל לזה כבר התרגלנו. למה לא התרגלנו? לא התרגלנו לראות את הסנגור עו"ד עמית חדד עומד על הפודיום ומראה פעם אחת ופעם שנייה ופעם שלישית ופעם רביעית, ועוד ועוד ועוד, מצגים של הפרקליטות, מצגי שווא, שמהם עולה – איך אמר ראש הממשלה? בואו לא נשתמש במכבסת מילים. זה לא מצגי שווא, אלו שקרים, שקרים של הפרקליטות, של התביעה, שמהם עולות כל מיני אמיתות שהן שקריות, שאותן מציגים לראש הממשלה על מנת להטעות, להנדס תודעה, להכשיל בלשונו, להפיל. ובעצם מתחוורת ההבנה במלוא עומקה שחברו כוחות אדירים – התביעה, רשויות אכיפת החוק, המשטרה, משרד המשפטים, אולי גם בית המשפט – חברו כל אלה להפיל ראש ממשלה מכהן בישראל.
“ובעצם מתחוורת ההבנה במלוא עומקה שחברו כוחות אדירים – התביעה, רשויות אכיפת החוק, המשטרה, משרד המשפטים, אולי גם בית המשפט – חברו כל אלה להפיל ראש ממשלה מכהן בישראל.
“עדות ראש הממשלה, שהתחילה בדצמבר 2024 ונמשכת עד היום, ממשיכה במשך שנה וחצי לקחת את המשאב – אולי אחד היקרים, אם לא הכי יקר, של עם ישראל, של מדינת ישראל. מי שעומד על ההגאים של הספינה האדירה הזאת שקוראים לה מדינת ישראל, ומשחית את ימיו ושעותיו, ימינו ושעותינו – זה לא הזמן שלו, זה הזמן שלנו – משחית שם, בחדר במינוס 2 בבית המשפט המחוזי בתל אביב.
“מדובר בסוגיה מאוד מאוד כאובה שככה חומקת לנו מתחת לרדאר, גניבות המים מתבצעות ביהודה ושומרון כבר שנים ארוכות ומדינת ישראל עושה בדרגי השטח ככל יכולתה, אבל לא מתייחסת לסוגיה הזו ברמה האסטרטגית, ולכן היה חשוב לנו להביא לכאן לשולחן הזה אל החדר הזה אצלך את הסוגיה הזו כדי שהיא תצוף ברמה הלאומית הכי גבוהה ולכן תודה לך.
“את יכולה לומר לוועדה תוך כמה זמן תהיה תוכנית כוללת אסטרטגית שהמינהל האזרחי מוביל יחד עם משרד הביטחון, יחד עם המשטרה, יחד עם כל הגופים הרלוונטיים, רשות המים קמ"ט מים, כולם ביחד מתכנסים לפתור את הבעיה הזאת גם ברמת קידוחי המים גם ברמת גניבה מתשתיות מים.
“זה בסדר, מרקו, בסופו של דבר יש פה פער בתשתיות המשפטיות, פער בתפיסה, פער בהבנה שיש לנו בעיה רוחבית.
“בסופו של דבר יש פה גניבת מים מהצנרת של מקורות, מאקוויפר ההר, ממאגרי המים השונים שאמורים לשמש את מדינת ישראל לאורך ימים ושנים.
“המסלול השני, אני לא יודע מה יותר חמור, אני חושב שזה יותר חמור, זה מסלול של קידוחים שנעשים בכל יהודה ושומרון, ספציפית במקומות מסוימים, קידוחים שנעשים לעומק האדמה, מגיעים לאקוויפר ההר או האקוויפר הצפוני, לא זוכר את המינוח המדויק, והם שואבים משם כמויות אדירות של מים, תיכף נשמע מגורמי המקצוע, וזה יכול להביא להמלחה של אקוויפר, של האקוויפרים, של מי תהום, באופן שייגרם נזק בלתי הפיך, כך הבנתי, וישפיע כמובן על משק המים הישראלי.
“מדינת ישראל מדממת מים, ואקוויפר ההר שאמור לשרת את כל אזרחי ישראל הולך להיות מומלח, ומשאבי המים האסטרטגיים של מדינת ישראל הולכים וניזוקים.
“פה זה ההיפך מכואב, הוא פשוט משתמש במשאב טבע בחינם כדי לגדל גידולים חקלאיים בהיקפים אסטרונומיים.
“אני אומר, נגיד שאפשר שהפלסטיני ישתמש במים, הבריכה יכולה להתמלא כביכול או שזה קשור לארכיאולוגיה?
“נעשתה חשיבה במשטרה איך להתמודד עם התופעה? מפקד חשיבת חברון אומר שזו תופעה מדאיגה.
“צריך לשלב ידיים כי זה פוגע בתשתיות המקומיות של חצי מארץ ישראל, ופוגע בתשתיות המים האסטרטגיות של מדינת ישראל, האקוויפרים השונים.
“אבל הוא אומר שיש רק שנה מאסר על גניבת מים, לכאורה צריך לתקן את הדבר הזה. יש להתייחס לזה כאל טרור מים. החברים אומרים שיש פה איום ביטחוני.
“כשחסרים מים בצינור, במילים פשוטות, מים חוזרים מגידולים חקלאיים פלסטינים עם הדשנים שלהם אל תוך הצנרת, ויכול ויצאו חזרה ליישובים ישראלים, ואנחנו מדברים על כבר איומים וסכנות של זיהום והרעלה של המים שפוגשים צרכן ישראלי בקצה.
“רע"ן תשתית, לכאורה צריך פה תיקון חקיקה, צו אלוף, כדי לתקן את הדבר הזה. אני מבין שלא הייתה חשיבה מערכתית עדיין, אנחנו חוזרים לשם.
“דוקטור ליפשיץ, יש לך אומדן תוך כמה שנים נגיע למצב בו ייגרם נזק בלתי הפיך לאקוויפר ההר או לאקוויפר הצפוני?
“אנחנו צריכים תשתית משפטית קודם כל, לאחר מכן אנחנו צריכים מודעות של המשטרה, מחוז ש"י חייב להתגייס לסיפור הזה, וכן מתפ"ש.
“תראו, אנחנו כבר יושבים לפחות שנה על התופעה הזו, גם על התופעה של גניבת מים מהצינורות, גם על התופעה של הקידוחים, והמערכת כאילו בעולם אחר.
“איתמר, אני מבין שזה חונה אצלכם היה אמור להיות סיור וחיבור של אותו ערבי למים הגנובים של בריכת הורדוס שם, אתה מכיר את הדבר הזה? אני מבין שזה נעצר, יש סיור של משרד הביטחון עם המינהל האזרחי איתכם בעצם.
“ההמלצה של ועדה ציבורית היא שהחשב יהיה רשאי לקבוע כללי פחת אחרים. אם אתה מגביל אותו לכללי פחת אחרים אתה לא תצא ראש מהדבר הזה, הוא צריך להיות משוחרר, צריך לקבוע איזה שהוא תג מחיר ביחד איתך באיזה שהוא תהליך ארגוני, שאז הוא יכול להיפטר מזה.
“חבר'ה, אתם יודעים את זה, אבל צריך לומר את הברור מאליו, יועצים פרלמנטריים ועוזרים עובדים מצאת החמה עד צאת הנשמה הרבה פעמים. אני חוזר בלילות האחרונים, בשבועות האחרונים, הבחור שעובד איתי ב-2:00 בלילה, ב-12 בלילה, יוצא איתו ב-7:00, 8:00, 9:00 בבוקר והבחור עובד ועובד ועובד. אין לו שעות נוספות.
“אני חושב שה-7% שמדברים עליהם או ה-1,000 שקלים שהם מבקשים זה הביטוי הכי מינימליסטי שלנו, גם כמעסיקים, גם כארגון, גם ככנסת, לכבד את הדבר הזה. הדרישה שלהם לא גבוהה, 1,000 שקלים בשכר, כמו שאני הבנתי, זאת הדרישה, זה לא משהו גבוה.
“מן המקובץ עולה כי ניתן להגיע למספר מסקנות ברורות: ראשית, הפרסום שביצעה חברת הכנסת גוטליב מצוי בתחום הבעת הדעה וחופש הביטוי הפוליטי, כפי שמונחים אלה עולים מלשון החוק וההיסטוריה החקיקתית שלו, וכפי שפורשו בפסיקת בית המשפט העליון; שנית, אין מדובר במעשה פרטי או אישי כמו פגיעה בטוהר המידות, המנותק מתפקידה כחברת כנסת, אלא בפעולה שבוצעה במסגרת פעילותה הציבורית כחלק מביקורתה על רשויות השלטון ועל התנהלות גורמי הביטחון ואכיפת החוק; ושלישית, בין אם נאמץ את מבחן הזיקה המהותית של הנשיא שמגר ובין אם נאמץ את המבחן הרלוונטיות של השופט גולדברג, קיים יסוד ממשי - -
“על פי טיוטת כתב האישום, הוראת החוק המיוחסת לחברת הכנסת גוטליב היא עבירה של גילוי ופרסום מידע חסוי לפי סעיף 19 לחוק שירות הביטחון הכללי.
“הנשיא ברק בחן את המקרה, הן לפי מבחן הזיקה המהותית של שמגר, הן לפי מבחן הרלוונטיות של גולדברג, והן לפי מבחן הסיכון הטבעי שאימץ בעצמו, ובכל אחד מן המסלולים הגיע לאותה מסקנה: החסינות עומדת לחבר הכנסת נתניהו.
“427 מיום 1 באוגוסט 1980 כתב פרופ' זמיר את הדברים הבאים: כידוע, חוק חסינות חברי הכנסת נתכוון להעניק לחברי הכנסת חסינות רחבה ביותר, אף בהשוואה לבתי מחוקקים אחרים בעולם. כך הדבר, בין היתר, לגבי היקף החסינות העניינית.
“הוא קבע כי אם במהלך דיון העוסק בענייני המוסד או שירותי הביטחון נחשף שמו החסוי של איש מודיעין – זו דוגמה של הנשיא שמגר, שימו לב – כחלק אינטגרלי מן הדיון, עשויה לעמוד לחבר הכנסת חסינות.
“השופט גולדברג הוסיף נדבך נוסף לדיון וקבע את מבחן הרלוונטיות. לפי מבחן זה יש לבחון עד כמה המעשה שביצע חבר הכנסת היה רלוונטי למילוי תפקידו הפרלמנטרי.
“להבחנה זו משמעות מעשית ומשפטית מן המעלה הראשונה. ככל שנקבע כי היא עומדת לחברת הכנסת גוטליב ההגנה הקבועה בסעיף 1 לחוק, הרי שמדובר בחסינות מהותית. משמעות הדבר שהחסינות תעמוד לה מכאן ולהבא, לרבות בכנסות הבאות, ללא צורך בדיון נוסף בסוגיה.
“בבג"ץ רן כהן נדונה שאלת חסינותו של יושב-ראש האופוזיציה דאז, חבר הכנסת בנימין נתניהו, אשר הקריא מעל דוכן הכנסת מסמך מסווג.
“בהמשך הדברים חידד הנשיא שמגר את מבחן הזיקה המהותית. לדבריו, השאלה האם העבירה הנטענת מהווה חלק ממילוי התפקיד הפרלמנטרי, גם אם מדובר בחלק פסול של אותו תפקיד, או שהיה מדובר באירוע עצמאי ונפרד העומד על רגליו שלו.
“בענייננו, היועצת המשפטית לממשלה, כאן בוועדה, אימצה את גישתו המצמצמת של הנשיא ברק, ולא את גישת - -
“בעידן הנוכחי, פעילות ברשתות החברתיות מהווה חלק בלתי נפרד ממילוי תפקידו הציבורי והפרלמנטרי של חבר הכנסת.
“על פי גישת ברק, ככל שיוכח, כי חברת הכנסת גוטליב פעלה ביודעין, ומתוך מודעות מלאה למעשיה, יקשה לבסס חסינות מהותית. ואולם על-פי מבחן הזיקה המהותית של שמגר ועל-פי מבחן הרלוונטיות של גולדברג, התמונה שונה.
“דומני כי בפסיקת בית המשפט העליון – אדוני היושב-ראש, תקשיב לזה – ניתן לזהות שני נתיבים שונים להבנת מוסד החסינות המהותית: הנתיב הראשון, אשר מזוהה בעיקר עם גישתו של הנשיא ברק, רואה בחסינות מנגנון הגנה שנועד להתמודד עם הסיכונים הטבעיים הנלווים לפעילות הפרלמנטרית, כן? מעידה, שגגה, נפילה לתחום האסור.
“אני רוצה לחדד לכם, כשמדובר ב"למען מילוי תפקידו", המבחן הוא סובייקטיבי, לא אובייקטיבי.
“אדוני היושב-ראש, אנחנו דנים היום בבקשתה של חברת הכנסת טלי גוטליב לקביעת חסינות בפני דין פלילי אשר תמנע את הגשת כתב האישום נגדם מכוח סעיף 4 לחוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם.
“הראשונים שייהנו ממנו, הראשונים שייהנו מהכספים האלה, הם אותם נפגעי פעולות איבה, שהכספים בקופת הכספים המוקפאים לא מספיקים היום לפצות אותם על הנזקים שלהם, והם הראשונים שישופו.
“לחייב את הרשות הפלסטינית בכספים האלה ולקחת את הכספים האלה מהכספים המועברים מדי שנה לרשות הפלסטינית. וזה דבר בסיסי. זה דבר הגיוני. זה דבר צודק.
“הקבינט המדיני-ביטחוני ישב על דוח שיגיש לו שר האוצר ויחליט לחייב את הרשות הפלסטינית ולקזז בפועל – זה לא רק לחייב באוויר – לקזז בפועל את אותם מאות מיליוני שקלים, ויש שנים עקובות מדם שזה הגיע אפילו הרבה יותר מזה. לחייב את הרשות הפלסטינית בכספים האלה ולקחת את הכספים האלה מהכספים המועברים מדי שנה לרשות הפלסטינית. וזה דבר בסיסי. זה דבר הגיוני. זה דבר צודק. זה דבר שיחזיר לאזרחי ישראל את הכסף שהם משלמים מדיי שנה, בגין הנזקים האלה, נזקי טרור. דם ישראל ורכוש ישראל אינו הפקר. והגיע הזמן שגם האויב הפלסטיני ידע את הדבר הזה.
“יש נדבך נוסף לחוק הזה. הראשונים שייהנו ממנו, הראשונים שייהנו מהכספים האלה, הם אותם נפגעי פעולות איבה, שהכספים בקופת הכספים המוקפאים לא מספיקים היום לפצות אותם על הנזקים שלהם, והם הראשונים שישופו. הם ליוו את הדיונים שלנו בוועדה, ורצו גם לדאוג לנפגעי 7 באוקטובר. לא בחוק הזה. הצלחנו לתת את המענה. אבל אנחנו נמשיך לעקוב אחר הדברים ולפתח אותם, כך שכל נפגעי הטרור יבואו על פיצויים.
“אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, קודם כול, אני רוצה לומר שתי מילים על החוק עצמו. החוק עצמו, ממש בסייעתא דשמיא הצלחנו להביא אותו, לסיים את התהליך הארוך שלקח כשנה וחצי. חוק הכי פשוט בעולם, הכי צודק בעולם. חוק שמדבר על זה שהרשות הפלסטינית על ידי אנשיה, על ידי מחבליה, גורמת נזקי גוף ונזקי רכוש לאזרחי מדינת ישראל – מפוצים על ידי ביטוח לאומי, על ידי מס רכוש. אבל הרשות הפלסטינית שהיא האחראית לנזק, שבית המשפט הכיר באחריות שלה על הנזק, אחריות שילוחית, לא באה בדין, אף אחד לא מחייב אותה על הנזקים שהיא גרמה. והחוק הזה בפעם הראשונה אומר לרשות הפלסטינית: את גורמת לנו – מדינת ישראל, עם ישראל, אזרחי ישראל – נזק, אנחנו נחייב אותך בכסף הזה.
“אולי בסוגריים נאמר שהאויב הפלסטיני שוקד בימים האלה, בחודשים האחרונים, בשנים האחרונות, על בניית צבא של 60,000 מחבלים, שמטרתם היא אחת: לפרוץ ליישובינו, לפרוץ לשכונותינו, לפרוץ לערינו, ולהכות בנו, חלילה, שוק על ירך. אנחנו צריכים מבעוד מועד למנוע בכל דרך אפשרית את הדבר הזה. סוגר סוגריים.
“חוק הכי פשוט בעולם, הכי צודק בעולם. חוק שמדבר על זה שהרשות הפלסטינית על ידי אנשיה, על ידי מחבליה, גורמת נזקי גוף ונזקי רכוש לאזרחי מדינת ישראל – מפוצים על ידי ביטוח לאומי, על ידי מס רכוש.
“אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, שר המשפטים כמובן, אדוני, היה זה היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט שטבע את האמירה: לא משנה מה הצד שלי, כוונתי ומשימתי היא למלא את מדיניות הממשלה. דומה שהיועצת המשפטית לממשלה הנוכחית שכחה את האמירה הזאת, מתעלמת ממנה, ובכל צעד ושעל ספק אם אי פעם המחויבות הזו להוציא את מדיניות הממשלה אל הפועל הייתה בראש מעייניה.
“סתימת הפיות המשפטית הזו מאפיינת מאוד את כהונתה של היועצת המשפטית לממשלה הנוכחית, אבל יותר מזה, היא מעידה על כשל במבנה הארגוני של מערך הייעוץ המשפטי לממשלה. אגב, מקרה נוסף שבו הסוגיה הזו התפרצה במלוא עוזה הוא דווקא בחוות הדעת שנתנה היועצת המשפטית של משרד המשפטים, עו"ד יעל קוטיק, שנרמסה ברגל גסה על ידי הייעוץ המשפטי לממשלה, על ידי היועצת המשפטית ועושי דבריה. ראו כל היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה מה יקרה להם ואיך יבולע להם אם הם יעזו לומר עמדה אחרת שאינה עמדתה של היועצת המשפטית לממשלה.
“הדבר התגלע במלוא תוקפו – החוסר הזה התגלע במלוא תוקפו בדיוני ועדת חוץ וביטחון בחוק הגיוס, אדוני, כשהיועצת המשפטית של משרד הביטחון סברה שיש טעם לקדם את החוק, בניגוד לעמדתה של היועצת המשפטית לממשלה, ונאסר עליה – על היועצת המשפטית של משרד הביטחון – להגיע לוועדה ולהציג את עמדתה לציבור, לחברי הכנסת. נאסר עליה על ידי היועצת המשפטית לממשלה. למה? כי עמדותיהן חלוקות.
“סתימת הפיות המשפטית הזו מאפיינת מאוד את כהונתה של היועצת המשפטית לממשלה הנוכחית, אבל יותר מזה, היא מעידה על כשל במבנה הארגוני של מערך הייעוץ המשפטי לממשלה.
“אני הגשתי את הצעת החוק שמוזגה אל החוק הזה, פיצול סמכויות היועמ"ש, בנקודה מאוד מאוד מסוימת – בכשל שיש בין הייעוץ המשפטי לממשלה לבין היועצים המשפטיים במשרדים השונים. הדבר התגלע במלוא תוקפו – החוסר הזה התגלע במלוא תוקפו בדיוני ועדת חוץ וביטחון בחוק הגיוס, אדוני, כשהיועצת המשפטית של משרד הביטחון סברה שיש טעם לקדם את החוק, בניגוד לעמדתה של היועצת המשפטית לממשלה, ונאסר עליה – על היועצת המשפטית של משרד הביטחון – להגיע לוועדה ולהציג את עמדתה לציבור, לחברי הכנסת. נאסר עליה על ידי היועצת המשפטית לממשלה. למה? כי עמדותיהן חלוקות. כי עמדתה של היועצת המשפטית של משרד הביטחון בטלה כעפרא דארעא.
“אנחנו לא באים להוריד את השכר. דיברנו על זה אין ספור פעמים, ועכשיו נקרא את סעיף 18, והוא ייתן לך תשובה.
“והתכליות הנוספות האלה, אחת מהן, אתה מציין עכשיו, יעמדו לנגד עיני הוועדה הציבורית בבואה להכריע מה יהיה שכר ראש הפירמידה, וממילא שכר החלקים האחרים בפירמידה.
“בוא נסכים, אדוני, ששופטים בגיל מסוים כבר לא יתקדמו שתי מדרגות במערכת. בוא נסכים על זה. לא נגיד מאיזה גיל, אבל יש מציאות כזאת שאנשים מסוימים במערכת לא יתקדמו יותר ממדרגה אחת.
“אני אשאל אחרת, האם אופק הקידום הוא מדרגה אחת או שתי מדרגות?
“חבר הכנסת קריב, אתה דיברת על נושאי משרה, עובדים ברשויות השונות, אז צריך לומר שבתחילת הדרך חשבנו באמת להכניס עוד עובדים רבים, אבל לא באנו ולא התיימרנו פה עכשיו, וזאת תכלית החוק – לא התיימרנו עכשיו לעשות סדר בכל השירות הציבורי, הגם שצריך לעשות סדר בכל השירות הציבורי.
“אם אנחנו מכניסים לוועדה הציבורית דברים שעד אתמול היה נהוג לדון בהם בוועדת הכספים או בוועדת הכנסת, היום תדון בהם הוועדה הציבורית, אבל לעניין תנאי שירות, זאת אומרת, פרטים כאלה ואחרים שאינם קשורים לשכר עצמו, אלא למילוי התפקיד, חשבנו שנכון לדון בהם עדיין – עוד פעם, בשיח עם הייעוץ המשפטי – בוועדות הכנסת.
“ירידה בשכר לא אמרנו, אמרנו שלא יעלה. זו פגיעה בהסתמכות. אני מבין שזו פגיעה בהסתמכות. השאלה כשאתה מאזן את זה עם דברים אחרים.
“כל כוונת החוק הזאת היא אחת, ליצור איזון בין שלוש הרשויות. לא יכול להיות שראש רשות שופטת ישתכר 110,000 שקלים, נשיא מדינת ישראל ישתכר 75,000 שקלים, וראש ממשלת ישראל ישתכר – 65,000 שקלים.
“אני לא יודע איפה לשים את האצבע, ואדרבה, לפני הקריאה השנייה והשלישית, אני אשמח לשבת ולהתדיין עד איפה למתוח את עקרון ההסתמכות. האם נכון למתוח אותו באופן מלא גם לגבי מי שקופץ שלוש מדרגות לצורך ההמחשה או שנכון לתת לזה גבול, כמו שאמר החבר ממשרד האוצר, שגם שם יש מציאות של התקדמות של עובד, שעד אתמול היה סגן בכיר, סמנכ"ל, ועכשיו הוא קופץ למנכ"ל ויקבל את השכר החדש.
“הם יקבעו מה עומד בראש הפירמידה, ומתחת לפירמידה הזאת יהיו 95% ו-90% וכו' וכו', וכל נושאי המשרה בשלוש הרשויות ישתרשרו מהפירמידה הזאת, כאשר ה-100% שבה ייקבע על ידי ועדה ציבורית.
“עם זאת, יש צורך, להבנתי בכל אופן ולהבנת חבריי בקואליציה, ואולי גם חלק מהאופוזיציה, יש צורך בעריכת רפורמה בקרב נושאי משרה בשלוש הרשויות, כיוון שאנחנו רוצים לאזן בין שלוש הרשויות. למרות שאנחנו רוצים לאזן, שופטים מכהנים לא צריכים להיפגע בשכרם, ולכן אמרנו ששופטים מכהנים לא ייפגעו בשכרם.
“אדוני היקר, בינתיים מערכת המשפט פוגעת בעצמאות של הכנסת ושל הממשלה.
“הרי הוועדה הציבורית שתבוא ותדון בשכר, היא תסתכל מה זה עושה לשכר של השופטים בבית הדין האזורי לעבודה, והיא תסתכל מה זה עושה בבתי הדין למשפחה, והיא תסתכל מה זה עושה לשרים ומה זה עושה לחברי כנסת, אבל היא תראה במכלול אחד את כל המבנה הזה של שלוש הרשויות בישראל.
“הגיע הזמן לרומם את קרנם של נבחרי הציבור, כדי שיגיעו לבית הזה אנשים רציניים, אנשים טובים, אנשים נקיים.
“עוד דבר, את מקפלת בדברייך כאילו אנחנו עכשיו באים, וזה עונה גם לך, גברתי, מהנהלת בתי המשפט – כאילו אנחנו באים עכשיו לפגוע בשכר השופטים. אני מבין את החשש, אני מבין את הפחד, אבל יש פה כל כך הרבה מנגנונים שימנעו את הדבר הזה.
“בקיימים לא ניתן לעשות שום רפורמה, ולא משנה מי מעביר ומה הרפורמה, פשוט אסור לגעת.
“אמרתי שאני מעריך שיש אנשים במערכת שההסתמכות שלהם היא להתקדם לא יותר ממדרגה אחת. בכנות אמרתי שאני לא יודע עד לאן למתוח את עקרון ההסתמכות, אבל מדרגה אחת, ודאי שכלל האנשים במערכת מייחלים להתקדם מדרגה אחת, ופה יש עקרון הסתמכות באופן מובהק.
“מה שקורה פה בנושא השכר זאת אחת הרעות החולות שנגזרות מהקמפיין הזה להשחרת נבחרי הציבור ושליחי הציבור בישראל, אגב מימין ומשמאל.
“כל המטרה של החקיקה הזאת היא בסופו של דבר לקחת גורם בלתי תלוי, שידבר או ידון ויחליט ויקבע ביחס למשכורות או לשכר בשלוש הרשויות האחיות הללו.
“חבר הכנסת קריב, בתחילת הדרך הלכנו לכיוון של כלל נושאי משרה בשירות הציבורי, אבל בסופו של דבר גם משום היעילות ומשום שהמוקד של הרציונל שעומד בבסיס ההצעה הזאת הוא שלוש הרשויות והאיזונים ביניהן, החלטנו להתרכז בנושאי המשרה בשלוש הרשויות האלה.
“גם כאן, הכוונה ברשות המחוקקת וברשות המבצעת, צריך את האנשים הנקיים ביותר, הטובים ביותר, הראויים ביותר, ולכן ברוח תכלית החוק יש השוואה בין נושאי המשרה בשלוש הרשויות האלה.
“הטענה הראשונה שלך הייתה שאתה רוצה ששכר השופטים יהיה מופרד מבחינה מבנית משכרם של סקטורים אחרים, זה מה שאתה אומר.
“אדוני השופט, כל הרעיון פה הוא ליצור איזון בין שלוש הרשויות.
“אני אומר לך באופן עקרוני שכולנו לא רוצים לפגוע בשופטים מכהנים ולא רוצים לפגוע בשופטים בכלל.
“נכון לעכשיו מה שאנחנו עושים זה סדר במערכת. לא אני קובע, אלא ועדה ציבורית קובעת על פי מדרג קבוע מראש. אני רק קובע את מערכת היחסים, את האיזונים בין שלוש הרשויות. זה מה שאני קובע.
“וכשאני אומר יהודה ושומרון, ופה משהו שצריך לתקן, אין הבדל בין הדם של תושבי עמיחי, היישוב שבו אני גר, לדם של תושב מעלה אדומים ולדם של תושב אריאל.
“ולכן צריך לעשות הכול, אני לא יודע איך, אם ה-3 עד 5 הוא בעייתי, או אם הקריטריון החדש של ההסעות הממוגנות הוא בעייתי, צריך לתפור את כל הקריטריונים כדי לתת מעטפת לכלל תושבי יהודה ושומרון, ואם תיקון החוק או ההסתייגות שתוצג יהיו כאלה שנותנים מענה אז כמובן שכולנו נתמוך בדבר.
“קודם כל אני שמח על ההודעה של היושב ראש והמגמה הכללית להכניס את יישובי הצפון לתוך החוק, כל היישובים, גם במרחב העירוני, זה דבר שהוא מתבקש.
“בסופו של דבר זה שיש גידול טבעי שמכסה על הגירה שלילית, זה לא אומר שאין הגירה, אנחנו רוצים גם למנוע את ההגירה השלילית וגם לקרוא לאנשים לבוא להתגורר במקומות האלה, תודה רבה.
“כתושב יהודה ושומרון ב-30 השנים האחרונות, מ-1996 ועד היום, כמי ששלושה מבני משפחתו היו שותפים בפיגועי ירי, אחד מהם קיפד את חייו בפיגוע ירי, האיום ביהודה ושומרון הוא יום יומי, מוחשי, אין יום שאין בו פיגועים.
“קודם כל על קריטריון האיום שדובר פה, דובר עליו רבות, אני רוצה לשתף אתכם בדוח של שב"כ, דוח שנתי שיצא לשנת 2025, והוא אומר ככה: בשנת 2022 היו 472 פיגועים ביהודה ושומרון, בשנת 2023 1,032, בשנת 2024 1,040 ובשנת 2025 1,374 פיגועים ביהודה ושומרון.
“אבל אם אנחנו נצרכים אליו, טוב מאוד שהוא קורה, טוב מאוד שאומרים פה בצורה נחרצת, גם לידידנו אהובנו בגולה, אחינו בגולה: אתם מוזמנים לכאן, אבל גם בבית הזה יש כללים, יש סדרים, יש מסורת, ואת המסורת הזו אנחנו מכבדים.
“השמירה על הכותל ועל ההסדרים הקיימים בו היום, רוב הציבור רוצה בהסדרים האלה. לא כל דבר צריך לכפות ולא כל דבר צריך לפתוח ולא כל דבר צריך לתקוע אצבע בעין לציבור המסורתי הדתי העצום שיש בישראל שרוצה לראות את הכותל נשמע כמקדמת דנא מאות בשנים.
“יש ביקורת שיפוטית, זאת אומרת, אם תתקבל החלטה, כמו שהיושב-ראש אמר להרוג את כל הג'ינג'ים, או לחילופין לבטל לא יודע מה וזה יהיה נגוע בהפרת חובה חקוקה או בפגיעה בזכות חוקתית, ממילא זה יגיע לבית המשפט ובית המשפט יקבע שהפעולה הזו לא כשרה.
“דיברתי עם היועצת המשפטית של הכנסת שגית אפיק והיא אמרה פשוט להגיד את הדברים כהווייתם: בבעלותי הוצאה לאור של מגזינים שעם כניסתי לכנסת עברה לנאמן בנאמנות עיוורת. בהסדר מול ועדת האתיקה בהנחיית הייעוץ המשפטי ועל פי הנחיית הייעוץ המשפטי של הכנסת אין שום קשר בין פעילות זו לבין פעילות התאגיד.
“הממשלה רשאית, מתי? רק לאחר שניתנה לתאגיד השידור הישראלי הזדמנות להשמיע את דבריו, אז היא רשאית לשנות או לבטל פרט בתקציב התאגיד.
“אני אומר הפוך, אני חושב שפוליטיקאים מימין ומשמאל אגב, יש להם אחריות ציבורית, הם ראש וראשון לשליחות הציבורית ובשם השליחות הציבורית הם צריכים לנהל את התאגיד או לפקח על התאגיד באופן שישמרו גיוון הדעות, מקצועיות עיתונאית, חופש ביטוי, מה שאין כאן היום לדעתי בתאגיד.
“סעיף 83 שאליו מתייחס סעיף קטן (ד), אומר שיש פעילות של התאגיד, התאגיד יכול להפנות 1% מתקציב תאגיד השידור הישראלי בכפוף למסגרת תקציבו, ליזום מסלולים לעידוד מיזמי מחקר ופיתוח בתחומים הטכנולוגיים שבהם פועל תאגיד השידור הציבורי.
“נגרום למצב שהתאגיד יהיה הרבה יותר מאוזן, הרבה יותר מגוון, עם חופש ביטוי מלא לכל חלקי הפוליטיקה הישראלית.
“אענה לחבר כנסת בליאק, כדי לחדד את מה שאמר היועץ המשפטי, סעיף 11 לחוק העיקרי, סעיף קטן (6): "אחד מתפקידיה של המועצה לדון בהצעת התקציב השנתי של תאגיד השידור הציבורי שהכין המנהל הכללי לפי סעיף 43 סעיף קטן (3) ולאשרה לא יאוחר מ-30 יום לפני תום שנת הכספים לאחר שנוכחה כי התקציב המוצע מאוזן".
“ב-2014 הרסו את התאגיד בהסדר שגרם לו להיות לא מאוזן, שנועד להרוס בו את חופש הביטוי, לקעקע את הגיוון העיתונאי ועכשיו אנחנו עושים צעד משמעותי בדרך לגוון אותו שוב.
“המנכ"ל עורך את התקציב, ברור לנו, יש הכנסות הוצאות, הוא הולך לשנה אחרונה, הוא רואה מה קורה, אם יש שינויים, הוא עורך את התקציב כמו בכל פירמה, בכל עסק, בכל ארגון. מציף את זה למועצה, המועצה מאשרת, לא מאשרת, רואה שזה מאוזן, מציפה את זה לאישור השר ולאישור הממשלה.
“ראינו לנכון לקבוע שכלל התקציב יאושר על ידי המדינה כגוף מדינתי שעובד תחת המדינה ונבנה ברוב התקציב מכספי מדינה, שהממשלה תאשר את כלל התקציב.
“אפשר בוחנת ומעבירה לאישור הממשלה, אבל לא מאשרת ומעבירה לאישור הממשלה.
“כמו שאמר היושב-ראש, אם אנחנו נותנים לוועדה לאשר, אז למה אני צריך את הממשלה? הוועדה כבר מאשרת.
“התנאים מאוד השתנו. אז היה ערוץ אחד, והיום יש ריבוי ערוצים.
“כמו כל תקציב אחר בתקציב המדינה, כמו כל תקציב משרד הממשלתי, כמו כל תקציב ראשות ממשלתית, כמו כל תקציב אחר שבסופו של דבר הממשלה היא המאשררת הסופית, היא מקבלת אותו, היא מאשרת את התקציב, גם כאן הממשלה סוברנית להחליט ביחס לתקציב התאגיד, כמו בכל רשות אחרת.
“אני לא רואה שום קשר בין העברת השליטה והתקציב – כמו בכל תקציב אחר – לשליחי הציבור, לפגיעה חוקתית במימוש התקציב.
“אני סבור הפוך, שאת המשאב הציבורי אתה צריך לרתום אל הציבור ואל שליחיו, הפוך ממה שעמד ביסוד דוח ועדת לנדס וההסדר הקיים.
“אין אקס-טריטוריה תקציבית, אין כוכב זוהר בשמיה התקציביים של מדינת ישראל. גם התאגיד צריך לעבור במסננת של הממשלה. הוא עובר במסננת של הממשלה אחרי שהוא עבר את מועצת התאגיד או הוועדה הזו, שבסופו של דבר בוחנת את התקציב ומגישה אותו לממשלה.
“המציאות היא שציבור גדול מאוד אינו חש בן בית בשידורי התאגיד. בתוך עמי אנוכי יושבת, אני יודע מה אני מדבר, ולכן הרעיון בהצעת החוק הזאת היא להציע דרך אחרת כדי להשיג את אותן תכליות חוקתיות.
“הדיון עבר מוועדת הכלכלה לוועדת הכספים על דעת שני יושבי הראש, לאחר שהפצרתי שוב ושוב בחבר הכנסת דוד ביטן וביקשתי ממנו.
“הערך של חופש הביטוי, הערך של גיוון בתקשורת והערך של עיתונות חופשית אינם זרים לי ולא לאף אחד מחברי הוועדה פה, אבל הדרך להשיג אותם לא צלחה.
“לא הייתה גמירות דעת מול האוצר, לא הייתה הסכמה, לא הייתה מסוימות, היה שיח, והשיח הזה לא מחייב ולא הבשיל בכלל לכדי פרטים ולידי איזה שהן הבנות משותפות.
“הקמפיין ארוך השנים שנועד להשחיר את פניהם של שליחי הציבור בישראל, פוליטיקאים מימין ומשמאל, להוזיל את ערכם ולהעלות את קרנה של הפקידות המקצועית בישראל, הינו קמפיין ציני שנועד להוות קרקע והכנה להסדרים מהסוג שנוצר בהסדר הקיים שכל תכליתו היא שפוליטיקאים ושליחי הציבור אאוט, מימין ומשמאל, הדרג המקצועי אין.
“האם יש להרחיק את ניהול התאגיד וניהול תקציב התאגיד מהפוליטיקאים כדי להביא לאיזון, כדי להביא לגיוון, כדי לשמור על חופש הביטוי, או, וזה לשיטתי ואני מקווה גם לשיטת רוב חברי הוועדה, שדווקא הפוליטיקאים, שדווקא הציבור על ידי שליחו הוא זה שנאמן להוביל לחופש הביטוי, לגיוון, לריבוי דעות?
“באשר לרגל של הניהול, לדידי, לדעתי, מבחינתי לא סביר, לא נורמלי שאיזה שהוא תקציב ינוהל מחוץ לתקציב המדינה. אין חיה כזו. תקציב אקס טריטוריאלי לא קיים.
“אותו מנגנון שבוחר את המינויים, 336 מינויים של דירקטורים עם מעל 80 חברות ממשלתיות. מי שעומד בראש הוועדה, יושב-ראש ועדת המינויים, נבחר על ידי היועץ המשפטי לממשלה.
“התיקון לחוק החברות מדבר על כך שמי שימנה את הדירקטורים בחברות הממשלתיות זה לא היועצת המשפטית לממשלה או כל יועץ משפטי לממשלה כיוון שהיושב-ראש של אותה ועדת מינויים מתמנה על ידי היועץ המשפטי לממשלה. החוק מחזיר את הכוח לעם.
“זה האפקט המצנן שאני מבקש לדבר עליו, אפקט שמכוחו היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה השונים חוששים להביע את עמדתם אפילו שהם המומחים בתחומי משרדים.
“נכון להיום המצב הוא שהיועצים המשפטיים במשרדי מהמשלה כפופים מהותית ליועץ המשפטי לממשלה ועמדתו של היועץ המשפטי לממשלה היא המחייבת.
“מטרת ההצעה שלפנינו לתת מענה למתח האדיר הקיים בין הייעוץ המשפטי לממשלה אל מול הממשלה. מתח שהתגלע בעוצמה אדירה בקדנציה הנוכחית הביא אותנו למצב של, כלשונו של הנשיא שמגר, חילוקי דעות מהותיים ממושכים בין הממשלה לבין הייעוץ המשפטי היוצרים מצב המונע שיתוף פעולה יעיל בין הייעוץ המשפטי לממשלה.
“כשאתה רואה שיותר ויותר, ויותר ויותר לכאורה, מה שאמרה חברת כנסת, טוב, יש כאן חילוקי דעות בנושא שבמשפט אבל כשאתה רואה שבצורה קונסיסטנטית יש כאן קלש בין הייעוץ המשפטי לממשלה לבין הממשלה, אתה מבין שאת המצב הזה אתה צריך לתקן.
“מי שדואג לאינטרס הציבורי – כאן אני שותף מלא לעמדתו של יושב-ראש הוועדה – אלה נבחרי הציבור בראש ובראשונה.
“אם יש ספציפיקציה של יועץ משפטי במשרד החינוך ויש ספציפיקציה של יו עץ משפטי במשרד להגנת הסביבה, עם כל הכבוד ליועץ שמשפטי לממשלה הוא לא מומחה בכל, הוא לא יודע הכול ולא יכול להיות שהוא יבטל את עמדת היועץ המשפטי במשרד הביטחון בסוגיות שמומחה בהן היועץ המשפטי במשרד הביטחון.
“בסופו של דבר מי שמייצגים בראש ובראשונה את האינטרס הציבורי, אלה נבחרי הציבור ונבחרי הציבור נבחרו ומשמשים בתפקידם, בוודאי שרים בממשלה, כדי להוציא לפועל את המדיניות שלהוצאתה נבחרו.
“המצב הזה יוצר אפקט מצנן בראש ובראשונה אל מול היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה.
“הציבור הוא זה שבוחר את נבחריו והוא נתן את המנדט לנבחרים לנהל את המדינה והם ינהלו את המדינה כראות עיניהם בעזרת היועץ המשפטי המייעץ ולא הקובע, גם ברמת ההלכה וגם ברמת הפרקטיקה.
“כאן, באותם מקרים, אני רוצה להרוויח דווקא את התמחותו של אותו יועץ משפטי במשרד הספציפי. לא פעם מדובר ביועצים משפטיים שעושים עשרות בשנים במשרד הספציפי בתחום התמחותם.
“האפקט המצנן הזה, בנוסף להלכה שהשתרשה לפי עמדת היועץ המשפטי לממשלה היא הדין המחייב, יצרו בפועל מערך היררכי של ממשלת צללים שהיא כריחיים על צווארה של הממשלה וכמשקולות על ידי משרדי הממשלה בבואם להוציא לפועל את מדיניות הממשלה.
“אנחנו נשארים עם אותם מקרים שהם בבחינת חידוש וכאן נוטה וחושב שמה שצריך לעשות הוא לתת את המנדט למומחה בתחומו.
“כיוון שכך, אני סבור שאין מנוס מפירוק אותו מבנה היררכי של הייעוץ המשפטי לממשלה. כל הנחלים הולכים לים וכל היועצים המשפטיים הולכים ליועצת המשפטית לממשלה וכולם תלויים באותו קוצו של יוד.
“הוא כביכול, כך אני סבור, טיפה יותר עדין ויותר כך ולכן אני מציע שנמזג גם אותו בהצעת החוק, נמצא את הנוסח שמקפל גם על ההצעה של אדוני וגם את ההצעה הזו ונביא את הדברים בצורה יותר גדולה לגמר ולנוסח הסופי.
“מכרתם את המדינה לערבים, ונתתם להם 53 מיליארד שקלים.
“רק מעבר שער אפרים, אדוני היושב-ראש, מתוך 552 דגימות, 231 חריגות. בשנת 2024 מתוך 473 דגימות שבוצעו, 202 חריגות. שיא בשנת 2025, מתוך 222 בדיקות, 127 חריגות. זה אומר 57% מהתוצרת שנבדקה התגלתה כרעילה.