מירב כהן
Merav Cohen
“בתי אבות, 30 אלף אנשים שכבר הצביעו בצורה הזו בבחירות קודמות, זה עבד טוב, זה הביא לתוצאה טובה ולכן, הדרג המקצועי גם בעד העניין הזה. זה שינוי כללי משחק בסמיכות למערכת בחירות, שזה גם דבר שאתם אוהבים לעשות והוא מסוכן מאוד.
“על-פי תפיסת עולמי, צריך לסייע לכולם לממש את זכותם הדמוקרטית. זה נכון לזקנים, זה נכון לסטודנטים, זה נכון לאנשים שנמצאים בחו"ל. זה נכון לכולם, כי זו הזכות הבסיסית ביותר.
“הם אומרים שהיציאה הפיזית בהחלט תהווה חסם להצבעה. הם אומרים שעבור הצוותים שמטפלים בזקנים 24/7 זה היה מאוד משמעותי שהם יכולים להצביע במקום העבודה וגם להם יהיה קושי לצאת החוצה ולהצביע.
“לכן, הצעת החוק מבקשת בעצם להגדיל את הבונוס שמקבלות כיום רשימות מקומיות, שלפחות שליש מהנבחרים שלהן הן נשים, מ-15% ל-20%, וגם להוסיף בונוס של 30% לרשימות שמחצית מהנבחרים בה הן נשים או שבראשן עומדת אישה.
“אני חושבת שגם אם מחליטים להתנגד להצעת חוק, לפחות ראוי להתייחס לנושא. זה בכל זאת נושא ראוי, נשים, 50% מהאוכלוסייה, ייצוגן בעמדות קבלת החלטות.
“כי הנהגה בלי נשים היא הנהגה פחות טובה, היא הנהגה עם פחות פרספקטיבה, היא הנהגה עם ראייה צרה מאוד ומוגבלת מאוד.
“עכשיו מעבירים את החקיקה בוועדת הכנסת של חוק-יסוד: לימוד תורה; החוק מחייב לקבל חוות דעת של הרשות לקידום מעמד האישה כדי להבין איך זה משליך על חייהן של נשים, כי, מה לעשות? לפעמים יש סתירה והתנגשות בין ערך השוויון לערך לימוד התורה – אין, אין חוות דעת, אין תזכיר. וזה מחויב על פי חוק.
“כנסת נכבדה, מה שקורה כיום ברשויות המקומיות בכל מה שקשור לייצוגן של נשים, לייצוג מגדרי, זה לא סתם פער, זו היעדרות במקרה הטוב והדרה של ממש, הדרה מוחלטת בחלק לא מבוטל מהמקרים.
“פוליטיקה היא לא רק כוח, פוליטיקה היא גם המראה לציבור, והמראה שאנחנו מציבים היום למיליוני ילדות בישראל היא קטנה מדי.
“מעבירים פה מסר: לא חשוב לנו בכלל, לא השקענו בזה דקה של מחשבה, וזהו, זה מה שיש לנו להגיד על הנושא. אני חושבת שחשוב שהצופים יצפו בזה. תבינו מה היחס לנשים ולכנסת – הכי מזלזל והכי בוטה שיש.
“במידה שזה המצב וזו הדרך שלכם להתמודד עם הביקורת הציבורית, אני רק אזכיר שהחקיקה הזו בנוסח הראשוני שלה בהתחלה דיברה על שירות משמעותי שמשווה את לימוד התורה לשירות משמעותי של חיילים, זה לא התקבל ציבורית, אז זה עבר להיות תרומה משמעותית, ובעצם עכשיו אם אתם פותרים את זה עוד הפעם בלעשות שני סעיפים שמשווים בין לימוד התורה לשירות הצבאי אז חזרנו תכלס לנקודת ההתחלה.
“אני רוצה להבין, אם נניח מוסיפים את העניין של השירות, האם זה דווקא הופך את זה לפחות עמום ועלול להיות עוד יותר עם משמעויות פרקטיות שמשוות בין משתמטים למשרתים?
“אני רוצה להבין האם שינוי הנוסח ברמה המשפטית דווקא יחמיר את המצב לאור הפרשנות שאני שומעת כאן.
“כתוב פה מפורשות: הצעת החוק נועדה לתת מענה על סוגיות שנידונו בבג"צ של התנועה לאיכות השלטון ויש פה עוד בג"צ אשר עסק בהשלכות פסק הדין האמור לעניין גיוס תלמידי ישיבות והעברת כספי תמיכות למוסדות לימוד בעבור תלמידים שלא קיבלו פטור או ששירותם הצבאי לא נדחה.
“היועצת המשפטית, בהמשך לזה שאלה, על אף העמימות האם יכולים לעשות שימוש בנוסח העמום הזה, להעביר את זה לכאורה דקלרטיבית, ואז כשיביאו חוקים שבכל תרחיש אחר היו נפסלים בגלל שהם לא שוויוניים, כמו לתת תעדוף במעונות רק לילדי אברכים למרות שהם משתמטים, האם חוק היסוד הזה יעזור לאותו חוק לא שוויוני לעבור בבג"צ?
“הם רוצים את ההטבות בדירות, הם רוצים את מחיר למשתכן, הם רוצים את המעונות, הם רוצים את הקצבאות, הם רוצים כסף.
“בימים כתיקונם החוק הזה היה נפסל בבג"צ כי הוא לא שוויוני, אבל כשיש לנו את ערך היסוד הזה, חוק-יסוד: לימוד תורה, אז זה לא ייפסל.
“אני מבקשת שתטילו את כובד משקלכם, זו לא סוגיה שולית, לא סתם החוק מתייחס לזה ומחייב את זה, כי בלי התייחסות מיוחדת לזה זכויות יסוד של נשים פשוט עלולות להידרס וכך צריך לפעול בהליך חקיקה הוגן מקצועי ורציני.
“אני מבינה את זה ככה, זה מהלך בשני טאקטים, פעם ראשונה כאילו חוק דקלרטיבי ואז הם יביאו חקיקה ספציפית על המעונות, על הטבות בדיור.
“ועוד שאלה, באשר לאפשרויות שעלו פה, לפי מה שאת אומרת, להוסיף לנוסח את ערך השירות הצבאי או החיילים זה דווקא יותר יפגע בחיילים לפי מה שאת אומרת, כי זה הופך את זה לפחות עמום.
“אני רוצה להגיד עוד דבר, עניין השוויון במדינת ישראל לא מעוגן בחקיקה, בטח לא בחוק יסוד, לעומת זאת פה אנחנו מביאים חוק אנטי שוויון כחוק יסוד. תראו איזה אנומליה, אי שוויון יעוגן כחוק יסוד ושוויון לא מעוגן כחוק יסוד.
“למשל ישב חבר הכנסת אזולאי והסביר, לדוגמה, שבחקיקה שנוגעת להפרדה באקדמיה ברגע שיהיה חוק יסוד מסוג זה יהיה אפשר לדרוש הפרדה מגדרית גם במרחבים ציבוריים ולא רק בכיתות הלימוד.
“כי יש את ערך השוויון מצד אחד ויש את התורה מצד שני ואם זה מעוגן בחוק יסוד וזה לא, אז ייתכן שידרסו את השוויון המגדרי וייתנו יותר משקל לכללים שקבועים בתורה, למה?
“האם תוכלו לבקש מנציגי הרשות לקידום מעמד האישה להגיע מחר לדיון ולהציג את עמדתם? זו סוגיה שאינה שולית, היא סוגיה אקוטית, בוודאי על חייהן של נשים.
“הרשות מחויבת לעשות תסקיר ולהביא חוות דעת על כל חקיקה שעלולה לפגוע בנשים.
“אנחנו דורסים פה זכויות של נשים, זה יכול להיות של מיעוטים, ואף אחד לא פוצה פה, אף אחד לא מביא חוות דעת, תסקיר, כל הגופים שאמורים להיות השומרים והמגנים של האוכלוסיות האלה לא כאן.
“היו פה נציגי האוצר שאמרו שזה יכול להביא לתקצוב שונה של ההשכלה הגבוהה, של מתן הנחות בדיור, של מתן הטבות במעונות יום. הייתה פה הנציגה של משרד הבינוי והשיכון שאמרה שזה ייתן תעדוף גבוה יותר למשתמטים בהטבות בדיור.
“החוק קובע שחוקים שעלולים להשפיע על חייהן של נשים במדינת ישראל מחויבים לקבל חוות דעת.
“אבל אפילו נתונים מהממשלה אני לא מצליחה לקבל. מה, אתה חושב שהם סרים למרותי? הייתי רוצה לשמוע את ההתייחסות של הייעוץ המשפטי לממשלה לנושא הזה.
“היא יכולה הרבה דברים, היא יכולה להביא חוקי יסוד בצורה אחראית, מאוזנת ומקצועית ולא בצורה של מחטף.
“בימים האחרונים שורה של נציגים ממשרדי ממשלה הגיעו לכאן כדי להסביר שיש משמעויות כספיות פרקטיות מרחיקות לכת לחקיקה, ממשרדי ממשלה וגם הכנסת, הייתה פה היועצת המשפטית של הכנסת שהיא בעיניי אחת מהיועצות המשפטיות הכי מתירניות שיש, אפילו היא באה ואמרה שזו חקיקה שתהווה תשתית לכך שיתעדפו משתמטים על פני משרתים, הביאה את דוגמת 'ממדים ללימודים' כדוגמה.
“כנסת נכבדה, הצעת החוק שמובאת בפניכם ותועלה להצבעה, היא הצעה שכל מטרתה להחליש את מי ששומר, את מי ששומרת, על האינטרס הציבורי.
“הממשלה מעניקה השתמטות לחרדים, ובתמורה הסיעות החרדיות יעזרו לחברי הממשלה לברוח מאחריות. אלו לא ישלחו את הילדים שלהם לצבא, וחברי הממשלה מנגד לא יישאו באחריות.
“הצעת החוק שמובאת ברגעים אלה למליאת הכנסת היא חלק מהדיל המגעיל, הדיל המגעיל. הממשלה מעניקה השתמטות לחרדים, ובתמורה הסיעות החרדיות יעזרו לחברי הממשלה לברוח מאחריות.
“קודם כול, אני לא פוסלת את זה, אבל א', לא נכון להציג את זה כפריבילגיה לעשירים. בתי אבות זה אנשים עם מבחן הכנסה הכי נמוך שיש.
“אני חושבת שהעיקרון המנחה צריך להנגיש לכולם כמה שיותר, גם מעטפה כפולה, גם הדיורים המוגנים. אני אומרת שצריך לכולם.
“לנוסח יש השלכות רוחב גדולות. זה יכול לחול על הרבה קבוצות ולא רק על הקבוצות שמנסחי החוק כיוונו אליהן. הקבוצה לא מוגדרת, לפי הנוסח, גם מי שהולך לישיבה חילונית זכאי לזה וגם לא הוגדר היקף הלימודים.
“זה הנוסח שמציג את תכלית החוק, כפי שאנחנו כל הזמן טענו, שהיא להעביר כספי תמיכות. כתוב פה שהתכלית של החוק הזה היא לאפשר השתמטות והמשך קבלת כספים במיליארדים למשתמטים.
“כל כך הרבה אנשים שילמו בחיים שלהם ובפציעות שלהם בגוף ובנפש. האם יש מספר שבו נבין שאין לו עוד אנשים שיילחמו עבורו בקרב ואנחנו חייבים לשלוח תגבורת, כי הם לא יכולים?
“כתוב פה מפורשות בדברי ההסבר שהצעת החוק הזו באה לתת מענה לעתירות שנעשו בעניין העברת כספי תמיכות למוסדות לימוד בעבור תלמידים שלא קיבלו פטור או ששירותם הצבאי לא נדחה.
“כי היו פה לאורך הדיונים הרבה טענות שהפיקוח בעבר לא היה אפקטיבי, שבאמת הרבה אנשים לא היו בישיבות, ובכל זאת הם נרשמו כנוכחים.
“בתפיסת עולמי, זה לא משנה אם הוא לא מתגייס כי הוא לומד או לא לומד. שניהם פסולים בתפיסת עולמי, אבל נניח לפי הרציונל שלכם שזה מי שלומד.
“אני חושבת שאם זה אותו מנגנון של פיקוח דל מאוד, זה לא אמיתי, אתם יכולים לספר לעצמכם מה שאתם רוצים.
“מול ממשלה – באמת, תסתכלו על הממשלה הנוכחית; העבירו פה תשעה תקציבי מדינה בלי שקל תוספתי אחד לאזרחים הוותיקים. שקל תוספתי אחד; מול ממשלה שבאמת בזמן שהיו פה טילים לא סיפקה פתרונות הולמים לאנשים מבוגרים שאין להם מרחב מוגן.
“השורה הזאת אומרת את הדבר הבא: המדינה אחראית למתן חינוך חובה חינם גם בזמן חירום – גם בזמן מגפה, גם בזמן מלחמה – גם בעת הזאת המדינה מחויבת לספק שירותי חינוך.
“כנסת נכבדה, הצעת החוק שאני מביאה בפניכם היום היא הצעת חוק מאוד פשוטה, כמה פשוטה? היא כוללת שורה אחת בלבד. השורה הזאת אומרת את הדבר הבא: המדינה אחראית למתן חינוך חובה חינם גם בזמן חירום – גם בזמן מגפה, גם בזמן מלחמה – גם בעת הזאת המדינה מחויבת לספק שירותי חינוך.
“נכון. אגב, אנחנו רצינו להצמיד את הקצבה לשינוי בשכר ממוצע במשק, כי בעבר זה היה ככה. ב-2003 היה פה שר אוצר, בנימין נתניהו, שניתק את קצבת הזקנה מהשינוי בשכר הממוצע, והצמיד את זה למדד המחירים לצרכן. ולכן דה-פקטו לא רק שקצבת הזקנה לא עלתה, היא נשחקה ב-16%. אז את העוול הזה רצינו להספיק ולתקן. לצערי, ימיה של הממשלה היו קצרים, והממשלה פשוט נפלה לפני שהתקציב הזה עבר.
“ורק הייתי מבקשת לשמוע, כי אמרתם שעשיתם הרבה למען הזקנים, אם אתה יכול להביא הישג אחד שעשיתם בשלוש שנים האלה למען הזקנים בישראל, קטן, לא גדול. אחד, גם לא שניים. רק אחד, משהו.
“מול ממשלה – באמת, תסתכלו על הממשלה הנוכחית; העבירו פה תשעה תקציבי מדינה בלי שקל תוספתי אחד לאזרחים הוותיקים. שקל תוספתי אחד; מול ממשלה שבאמת בזמן שהיו פה טילים לא סיפקה פתרונות הולמים לאנשים מבוגרים שאין להם מרחב מוגן. ראינו כמה זה עלה לנו בחיי אדם; מול ממשלה שאישרה קיצוץ מחפיר בתגמולי הביטוח הסיעודי של קופות החולים.
“נכון, מצביעי הליכוד רגילים להצביע לנתניהו, אבל אני חושבת שבנקודה הזו הוא הלך כל כך רחוק, שאתם כבר רואים את הנזק למדינה, ואתם הכי אוהבים את המדינה.
“אנחנו הורדנו את שיעור העוני בקרב הזקנים ב-20%, כי כשאנחנו הבאנו לא בדקנו מי בבייס הפוליטי שלנו. פשוט עשינו את מה שנכון.
“בעבורו קצבת הזקנה תגדל מ-2,000 שקלים בחודש ל-4,000 שקלים בחודש. זה אפשרי. פשוט צריך לרצות, צריך לזכור את הזקנים וצריך לשים אותם במקום גבוה בסדרי העדיפויות.
“נשמע מובן מאליו, כי הרי חינוך הוא לא מותרות. זאת אולי האחריות הבסיסית ביותר של המדינה כלפי הילדים שלנו.
“תודה. כנסת נכבדה, אנחנו באירוע קצת תמוה, אם לומר את האמת. אני מנסה להבין: מדוע נתניהו שוב ושוב מנסה להביא חוקי השתמטות? אנחנו בולמים אותו והוא מביא את זה שוב ושוב, כל פעם בשם שונה: חוק גיוס ללא גיוס, חוק הטבות במעונות רק לאברכים, חוק שאוסר לעצור עריקים חרדים – כמובן, הגנה רק לחרדים – והיום עוד חוק בשם מכובד, חוק-יסוד: לימוד תורה, שמשווה בעצם בין הלוחמים לבין המשתמטים. זה, בשורה התחתונה.
“מול ממשלה – באמת, תסתכלו על הממשלה הנוכחית; העבירו פה תשעה תקציבי מדינה בלי שקל תוספתי אחד לאזרחים הוותיקים. שקל תוספתי אחד; מול ממשלה שבאמת בזמן שהיו פה טילים לא סיפקה פתרונות הולמים לאנשים מבוגרים שאין להם מרחב מוגן. ראינו כמה זה עלה לנו בחיי אדם; מול ממשלה שאישרה קיצוץ מחפיר בתגמולי הביטוח הסיעודי של קופות החולים. אנשים שאין להם חולה סיעודי בבית לא מבינים את המשמעות הזו. זה קיצוץ של אלפי שקלים בחודש, וזה קרה בממשלה הזו, אבל בגלל שיש לנו כל כך הרבה צרות, אף אחד לא מדבר על זה.
“תגיד לי דבר אחד, אחד, שעשיתים למען הזקנים. אחד. תגיד רק דבר אחד שעשיתם למען הזקנים. אחד. רק אחד.
“אני אציין כאן שבתקופת הממשלה הקודמת, שבה הייתה לי את הזכות לכהן כשרה לשוויון חברתי, בממשלת בנט לפיד, זכיתי להפוך את החזון הזה למציאות בשלבים. יחד עם חברי, חבר הכנסת מאיר כהן, שאז היה שר הרווחה, הקמנו לראשונה את קבינט הזקנה, שבו ישבו שרים ומנכ"לים של משרדי ממשלה, שחשבו איך להפוך את מדינת ישראל למקום שיותר טוב להזדקן בו. הגדלנו את קצבאות הזקנה לזקנים העניים ביותר, מה שנקרא, קצבאות הבטחת הכנסה לאזרח ותיק. הגדלנו את זה בסדר גודל של 600 שקלים בחודש, והבאנו את זה לגובה של 70% מגובה שכר המינימום. זה הביא לירידה דרסטית בשיעור הזקנים שחיים בעוני. זו הייתה שליחות אמיתית. וגם שורדי השואה העניים ביותר קיבלו עוד קצבאות. הבאנו למעלה מ-2.5 מיליארד שקלים גם מהארץ וגם מהעולם, כדי לאפשר להם להזדקן בכבוד.
“נכון, מצביעי הליכוד רגילים להצביע לנתניהו, אבל אני חושבת שבנקודה הזו הוא הלך כל כך רחוק, שאתם כבר רואים את הנזק למדינה, ואתם הכי אוהבים את המדינה. לכן, אני חושבת שהחרדים יישארו השותפים הפוליטיים של נתניהו, הם לא ילכו לשום מקום, אבל הציבור המשרת ייתן לו גט כריתות.
“ב-2003 היה פה שר אוצר, בנימין נתניהו, שניתק את קצבת הזקנה מהשינוי בשכר הממוצע, והצמיד את זה למדד המחירים לצרכן. ולכן דה-פקטו לא רק שקצבת הזקנה לא עלתה, היא נשחקה ב-16%.
“אז לפי ההצעה שמוצגת פה, שהיא הצהרת הכוונות שלנו גם, אנחנו נצמיד את קצבת הזקנה של כלל האזרחים הוותיקים לשכר הממוצע במשק. כפי שאגב קורה עם השכר של חברי הכנסת. כמו שאנחנו דואגים לשכר שלנו, אנחנו צריכים לדאוג לקצבה של האזרחים הוותיקים. אנחנו נגדיל את הקצבאות בצורה משמעותית ליותר מ-300,000 אזרחים ותיקים בהתאם לרמת ההכנסה שלהם.
“ראינו כמה זה עלה לנו בחיי אדם; מול ממשלה שאישרה קיצוץ מחפיר בתגמולי הביטוח הסיעודי של קופות החולים. אנשים שאין להם חולה סיעודי בבית לא מבינים את המשמעות הזו. זה קיצוץ של אלפי שקלים בחודש, וזה קרה בממשלה הזו, אבל בגלל שיש לנו כל כך הרבה צרות, אף אחד לא מדבר על זה.
“אנחנו בולמים אותו והוא מביא את זה שוב ושוב, כל פעם בשם שונה: חוק גיוס ללא גיוס, חוק הטבות במעונות רק לאברכים, חוק שאוסר לעצור עריקים חרדים – כמובן, הגנה רק לחרדים – והיום עוד חוק בשם מכובד, חוק-יסוד: לימוד תורה, שמשווה בעצם בין הלוחמים לבין המשתמטים. זה, בשורה התחתונה.
“אנחנו לא נפקיר את הזקנים. זה נושא שחשוב לנו. זה נושא שהוכחנו כשאנחנו היינו בממשלה, שתקצבנו אותו ותיעדפנו אותו. אז לפי ההצעה שמוצגת פה, שהיא הצהרת הכוונות שלנו גם, אנחנו נצמיד את קצבת הזקנה של כלל האזרחים הוותיקים לשכר הממוצע במשק.
“גם אם הוא יאריך לילדים שלכם את השירות הצבאי בחצי שנה נוספת, גם אם תצטרכו לעשות הרבה יותר שנים שירות מילואים, גם אם תעשו עשרות ימי מילואים כל שנה, חלקכם אפילו 100 ימי מילואים בשנה, גם אם ייקחו את כספי המיסים שלכם ויעבירו אותם למשתמטים בתוספות של אלפי שקלים מדי חודש למשפחה, גם אם הוא יעשה את כל זה – הוא בונה על זה שאתם תמשיכו להצביע לו, שאתם בכל מקרה תהיו בכיס שלו.
“אני חושבת שהסנקציות הכלכליות, לא לתת הטבות ופרס כלכלי למי שמשתמט, זה העניין הכי אפקטיבי.
“אני אומרת את זה מעבר לטכני, זו הצעת חוק ממשלתית שהיא רגע לפני קריאה שנייה ושלישית, הנוסח הכי רשלני שראיתי מימיי בכנסת ישראל, הייתי מצפה לקצת חרדת קודש כשמגישים חוק השתמטות.
“נקודה שנייה במהות, בנוסח הקודם עוד אמרו לאזן בין חשיבות לימוד התורה לבין צמצום אי השוויון לשירות סדיר, עכשיו נותר רק החלק של חשיבות לימוד התורה.
“- - אבל אתה חושב שלהפלות בין דם לדם ולהביא חוק השתמטות לא יקרע את העם? לא יחמיר את הקרע?
“האנשים שבסבב חמישי בלבנון, שלא רואים את המשפחה, לא רואים את הילדים, מאות אלפי משפחות שלא ישנות בלילה מחרדה קיומית לילדים, זה לא קורע את העם?
“האקדמיה במדינת ישראל היא הביטחון של מדינת ישראל, היא הביטחון של כולנו. ועכשיו אני מבקשת לשאול מה יקרה לביטחון מדינת ישראל בימים אלו, כאשר הנתונים מלמדים שאחד מכל חמישה סטודנטים מפגין יכולות קריאה, כתיבה ואוריינות מתמטית ברמה שמצופה מילד בן עשר, כי לשם הגענו – ואת זה לא טוענת האופוזיציה, את זה טוען ארגון ה-OECD בפרסומים רשמיים שלו.
“מדינת ישראל הפקירה את העתיד של הילדים שלנו. אם אנחנו שולחים אותם למערכת חינוך שלא נותנת להם את הכלים הבסיסיים שהם צריכים לחיים הבוגרים שלהם, אז אנחנו הפקרנו אותם, ולהפקיר את עתיד הילדים שלנו זה להפקיר את עתיד המדינה.
“אני מבקשת לנצל את הבמה לעוד נושא שחשוב לי להציף הערב. האקדמיה הישראלית היא לא רק מפעל לייצור תארים או מקפצה למשרה נוחה בהייטק. פיתוח הקופקסון לטיפול בטרשת נפוצה התבסס על מחקר של מכון וייצמן. זני עגבניות השרי העמידים פותחו בפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית. המחקרים של צ'חנובר והרשקו מהטכניון על מנגנון פירוק החלבונים בתא זיכו אותם בפרס נובל בכימיה. האקדמיה הישראלית היא גם כיפת הברזל וגם מבצע הביפרים שהיה בלבנון, שכולנו התגאינו בו בהשתאות.
“להציל את מערכת החינוך זה להציל את המדינה, וזה יהיה הדבר הראשון שאנחנו נעשה בעזרת השם בממשלת התיקון. תודה רבה.
“ואני שואלת איפה נמצא שר החינוך קיש, למה אני לא רואה אותו מכנס דיוני חירום על מצב הבורות של תלמידי ישראל? מה הוא עושה על רקע הנתונים המחפירים האלה?
“אם מדינת ישראל לא תהיה חברת מופת, אנחנו פשוט לא נהיה, אנחנו פשוט נימחק מהשכונה הקשוחה הזו שנקראת המזרח התיכון.
“זה לא מספיק, צריך לבטל לחלוטין את תקופת ההתיישנות כי על עבירות מין בקטינים וקטינות אין שום התיישנות, וכך ראוי שיהיה, אבל אולי החקיקה הזו תביא קצת יותר צדק לעולם, ותודה לכל השותפות היקרות מכל הסיעות, כל סיעות הבית, שלקחו חלק בחוק החשוב הזה.
“שימו לב. במדד הבורות של ה-OECD, בכתיבה ובקריאה אנחנו במקום השני ובאוריינות המתמטית אנחנו במקום הראשון מלמטה, מלמטה. מעם הספר הפכנו לשיאני הבורות. אגב, הנתונים האלה זה עוד בניכוי החרדים. אלוהים ישמור לאן נגיע.
“אתה לוקח רק נדבך אחד בלבד, ובזאת אתה יוצר עיוותים שיצרו נזק גדול מאוד. וזה שהתפקיד של היועמ"שית שונה, כשהוא מופיע במאות חוקים, ולא נעשתה עבודת מטה מסודרת של משרדי ממשלה כדי להבין את ההשלכות על זה, מבטיח שפה אנחנו מעבירים חקיקה עם אין ספור טעויות ועיוותים שיעלו לנו בריבית דריבית.
“בסוף ההגדרה הזאת תפגע ביכולת של היועצת המשפטית לממשלה לעשות ביקורת פנימית על מוסדות הממשלה. אחרי לא מעט שעות של דיונים כאן בוועדה, אנחנו מבינים שזה לא באג, זה פיצ'ר; זו לא טעות, זו מדיניות.
“אני מביאה את הדוגמאות האלה מכיוון שלאורך השנים התפקיד הזה של היועצת המשפטית לממשלה, לדורותיו, אנשים שמילאו את זה בקדנציות שונות, תמיד היוו מגן מאוד מאוד חשוב עבור נשים.
“הכוונה של זה בשתי רמות, שתתאפשר השתמטות של צעירים חרדים ושהם יוכלו להמשיך לקבל כסף. השורה התחתונה היא אחת, שימשיכו להשתמט וימשיכו לקחת מיליארדים שמשלמים האנשים העובדים והמשרתים, לוקחים מאלה שבקרב ומעבירים את זה לציבור שלך, גולקנופ וזה לא ייעשה.
“בשיטה של שמות מכובסים, אומרים הכרה בערך התורה כערך יסוד במדינת ישראל, נשמע טוב מאוד, כולם מסכימים עם זה ואז מוסיפים על מנת ליצור מאזני צדק ביחס לערכי יסוד אחרים במדינה.
“בדיוק כפי שלי הייתה זכות להשתתף בהפגנות למען השבת החטופים, או למען עצירת ההפיכה המשטרית, גם לך יש זכות להפגין בעד השתמטות.
“האם אתה לא מרגיש חוסר נוחות, חוסר נעימות להביא חוק כזה כשאנחנו קוברים את היקירים שלנו? כשהרמטכ"ל מתחנן לעוד כוח אדם, 12 אלף חיילים שחסרים?
“אני ממליצה על דבר אחד, תשמרו כוחות, כי בקרוב באמת תצטרכו את ההפגנות האלה, כשאנחנו בעזרת ה' נגיע לשלטון, את כל מפעל ההשתמטות, המפעל הכלכלי שאתם בניתם לאורך השנים, שמעביר סכומי עתק למשתמטים, ראינו נתונים בוועדת החוץ והביטחון, שאברך מקבל עד גיל 40, 760 אלף שקל מהמדינה, אתם תקבלו אפס.
“אני חושבת שהנקודה הנוספת המיידית שהיא קשורה לזה היא כמובן העניין של לעודד. לא להעניש על זה שמתחתנים מחדש אלמנים ואלמנות אלא לעודד את זה. הייתי נותנת איזה סיוע להקמת משפחה מחדש.
“קודם כל הדבר הכי חשוב בעיניי זה הדגש על אלמנות ואלמנים עם ילדים קטנים מתחת לגיל 18. זה ברור שאין יכולת לנהל משק בית לבד בלי סיוע. אם לא נותנים את זה, אנחנו גוזרים את ההתמוטטות הזו על משק הבית כולו.
“כאשר בן זוג נפטר, אלמנה שהיא לפעמים אימא לילדים צעירים נדרשת להתמודד לא רק עם האבל שלה ועם הטראומה שלה אלא גם להתחיל לנהל משק בית בצורה יחידנית, להיות מפרנסת יחידה, לקחת אחריות מלאה על הילדים לבד, לחוש את הבדידות.
“כיום אלמנות עלולות להיפגע כלכלית אם הן בוחרות להינשא מחדש. זה כמובן לא הגיוני. האינטרס שלנו כחברה זה לאפשר להן לפתוח דף חדש למענן, למען הילדים, למען כולם.
“כבר אנחנו נעבור לנושא שעל סדר היום, אבל חשוב לי לעדכן את חברי וחברות הוועדה שהבוקר קיבלתי ידיעה שבוצעו מעצרים ביבניאל של חלק מהחברים באותה כת שמחתנת קטינות בגילים שאסורים במדינת ישראל. זו תופעה מאוד קשה שמובילה לכך שמאות ילדות צעירות בגילי 13–14 כבר נדרשות להיות אימהות ועוברות ממש חוויה של אונס יום-יומי ורצח של הנשמה.
“הוועדה קוראת למשרד החינוך לבחון הכשרות ייעודיות להתמודדות עם אובדן ושכול של התלמידים היתומים. צריך שאנשים בבתי הספר יקבלו את ההכשרה הזו.
“אתם אחראים על 7 באוקטובר. אחראים על 7 באוקטובר.
“הבאתם עלינו את 7 באוקטובר. הבאתם עלינו את 7 באוקטובר.
“2,000 איש נטבחו. אנחנו שמרנו על הביטחון. אנחנו שמרנו על הביטחון.
“הרי ברגע שהמשגיח יוצא מהמקום, כל אחד יכול לעשות מה שהוא רוצה, נכון? הכל מבוסס על אמון. הרי משגיח לא נמצא בבית עסק 24/7.
“הדת היא הכי חזקה ויש לה את ההשפעה הכי גדולה כשהיא לא כופה את עצמה. אל תשתמשו בכוח. אל תשתמשו בכפייה. איפה שאין כפייה, כולם מתחברים לזה.
“חשובה לנו הכשרות, ואני מרגישה שצריך לבחור פה בין מצב שיש לנו תעודת כשרות פורמלית על הקיר לבין זה שהפיקוח יהיה אמיתי והכשרות תהיה אמיתית, והרפורמה והתחרות הייתה מייצרת שקיפות ועמידה בסטנדרט, וזה שמבטלים את זה דווקא פוגע במי שרוצה כשרות אמיתית.
“מעבר לזה שהחקיקה הזו היא בעצם תייצר עוד 5,000 משרות שיעלו כחצי מיליארד שקלים בשנה - זה כמובן עול כלכלי מאוד גדול - זה משרות שבסוף נשלטות על ידי מנגנון פוליטי של ש"ס, ומעבר לעלות הישירה של זה למדינה, יש לזה גם עלות עקיפה גדולה מאוד שנעמדת בכמיליארד שקלים על ההתייקרות של מוצרים.
“החישוב על העלות העודפת זה על דוח שהזמין משרד האוצר בתוספת מדד המחירים והגידול באוכלוסייה. הדוח נמדד בשנת 2015 על ידי אברמזון.
“אם אתה מייצר תחרות, אז דווקא יהיו לך קריטריונים הרבה יותר גבוהים.
“יש גם את העלויות למשק על התייקרות המזון ויוקר המחיה, אבל איך יכול להיות שמנגנון עם כל כך הרבה משרות איננו תקציבי בעיניכם?
“כפי שהלנתי גם על חוק ההדחה. זה לא הגיוני שחברי כנסת יחליטו על הדחה של חברי כנסת אחרים מכיוון שיש פה שיקולים קואליציוניים, פוליטיים, והחלטות כאלה חייבות להיות חפות משיקולים פוליטיים-קואליציוניים.
“יש משמעות לבדיקה של עובדות, יש משעות לתחקירים, יש משמעות לאמת, יש משמעות לעובדות. לא הכול אפשר להדביק, לא הכול אפשר להטיח.
“עכשיו אמירה עקרונית, אני חשה חוסר נוחות בכלל לשבת בדיון שדן בחסינות חברי הכנסת. זה המקום הכי מובהק שבו נדרשת הפרדת רשויות. לא יכול להיות שחברי הכנסת יישבו וידונו בשאלה האם קולגה שלהם, חבר אישי שלהם, חבר במפלגתם כן יקבל או לא יקבל חסינות.
“לא יכול להיות שחברי כנסת יצביעו על עצמם בסוגיה כזאת. תחשבו גם אם המצב היה חסינות של חבר אופוזיציה, אז בגלל שלאופוזיציה באופן מובנה אין רוב, הוא לא היה מקבל חסינות כי לאופוזיציה אין רוב? תחשבו איזה עוול זה.
“לכן, לדעתי, אנחנו עושים פה עוול וצריך לשנות את החקיקה הזאת בכל הנושאים שהם כמו חסינות, כמו פסילת רשימות, כמו הדחה. בדברים האלה אנחנו זקוקים להפרדת רשויות, כי אנחנו, חברי הכנסת, בניגוד עניינים מובנה.
“במקרה של חברת הכנסת גוטליב, יש אירוע שחזר על עצמו שוב ושוב ושוב, ולמרות שביקשו, ולמרות שהתריעו, ולמרות שהסבירו, היא סירבה לתקן אותו, כשהיא יודעת בצורה מובהקת שהיא עוברת על חוק ביטחוני.
“החסינות בסוף היא סוג של פוליסת ביטוח עבורנו, חברי הכנסת, כדי שנוכל למלא את תפקידנו על הצד הטוב ביותר. הכוונה היא לתת לנו גיבוי במידה ועשינו טעות, לא בכוונה.
“כשיושבים בכנסת ישראל, שזה קודש הקודשים, ומציגים לפרוטוקול סרטונים לא מבוססים, האשמות לא מבוססות, פשוט מלא מלא תיאוריות קונספירציה, הציבור שצופה בנו רואה חברת כנסת, הוא מאמין.
“הסקרים מלמדים ש-30% מהציבור מאמינים שהייתה בגידה מבפנים, מאמינים שכוחות ביטחון – אנשי צבא, אנשי שב"כ – עשו מעשה ולא העבירו אינפורמציה בכוונת זדון. זה כמובן שקר קשה ביותר.
“יש משמעות לדברים שיוצאים לך מהפה, והדברים שנאמרו פה בוועדה, אני פונה גם לייעוץ המשפטי של הוועדה, הייתי מצפה מכם לבדוק דברים שהם מוקרנים, ולא לתת לכל דבר לעלות ככה.
“הממשלה הלא אחראית הזו מבקשת לקבוע בחוק-יסוד שמי שקיבלו על עצמם להתמסר לתלמוד, לתורה לתקופה ארוכה, ייחשבו כמי שהזכויות שלהם הן כמו הזכויות של מי ששירת שירות משמעותי למדינת ישראל, כמו שירות קרבי. אבל זה לא אותו הדבר, נכון?
“מה מידת העצמאות שלו אם הוא כפוף ליועמ"ש שהוא פוליטי?
“נקבעו שישה דיונים שראיתי בסדר-היום, מהיום ועד יום רביעי הבא, זה קצב טורבו לחקיקה שהיא שינוי משטרי שבאה בצורה עקומה של חקיקה פרטית ללא עבודת מטה ממשלתית.
“ההקשר הכללי הוא השתלחות בלתי מתפשרת במוסד הייעוץ המשפטי, היו פה דיונים קשים ביותר אתמול.
“תראו מה קרה כשנתנו למערכת הפוליטית לשמור ולבחור את שומרי הסף. נבחר העורך דין הפרטי של ראש הממשלה.
“נתחיל בלהבין את הפער ממשרד הבריאות ושהנתונים יהיו על השולחן, כדי שנבין בכמה תקציב מדובר. אם זו בעיה של שני מיליון שקלים או של 500 מיליון שקלים.
“ואז יש לנו את החקיקה של הפוטושופ והצרת היקפים; החוק הקיים לא אוסר על שימוש בפוטושופ?
“אז דבר ראשון, זה הפער בין ההיצע לביקוש, להבין את זמן התורים ואיך מצמצנים אותו, וכמה זה עולה.
“הבעיה בחוק היא שאין בו סנקציות. בשורה התחתונה אין בו סנקציות, אין לו שיניים, לא פליליות, לא מינהליות, וכמו כל חוק, כשאין סנקציות, קשה מאוד לאכוף אותו.
“סעיף 2 הוא מניעה, ובשביל זה צריך צוות בין-משרדי שצריך להבין מי אחראי על החוק, מי אחראי על הקנסות, איך מתאימים לרשתות, אם יש צורך בתיקוני חקיקה נוספים בתחום המידות, או למשל, לאסור בכלל פוטושופ להצרת היקפים, ואם יש צורך בעוד תיקוני חקיקה שלא קיימים היום.
“האמת היא שאני לא מכירה הרבה חוקים שחוקקו, ובמשך עשר שנים לא יודעים מי המשרד שאחראי על החוק ואין לו כלי אכיפה. אין הרבה חוקים שהם במצב כזה, שעד כדי כך לא ברור אפילו מי הכתובת.
“ברור, אבל כשיש לי משרד שפותח מסגרת, אני יוצאת מנקודת הנחה שהוא יודע שצריך גם כוח אדם מטפל. כמו שבונים בית חולים, יש גם קירות וגם רופאים. זה הכול ביחד.
“צופים בנו גם אנשים בבית, אז קצת רקע; החוק הזה הוא חוק היסטורי שחוקק בשנת 2012 והוא היה פורץ דרך בזמנו. הרציונל הבסיסי שלו היה שדימוי הגוף של נשים שמופיעות על פרסומות ונשים שמובילות דעת קהל משפיעה על תפיסת העצמי בעיקר של צעירים וצעירות, אבל לא רק צעירים וצעירות.
“אני מסכימה, אבל יש גם מצב נתון של נשים שכבר בסכנת חיים. איך מונעים את זה שהם ימתינו חצי שנה וימותו בזמן ההמתנה – זו סוגיה ראשונה במעלה.
“אם זו המטרה וזו המטרה שאנחנו מגדירות – תיקון החקיקה כך שיהיו אכיפה וסנקציות, זה לא עניין תקציבי. אני לא רואה סיבה שלא יהיה פה חוק עם שיניים.
“קנסות – משרד המשפטים, מה עמדתכם בעניין הזה? הרי באמת חוק ללא קנסות, הוא חוק לא אפקטיבי.
“אבל נראה לי שהדבר הכי טוב שאנחנו יכולים לעשות בשלב הביניים הזה, כי הרי חקיקה פה בשלוש קריאות לא תעבור תוך שבוע, זה אולי לבנות תוכנית עבודה של מה הצעדים הראשונים, איך ניגשים לזה.
“אתה אומר שכדי לענות על שאלת הקנסות, צריך להחליט איפה זה יושב. כדי להחליט איפה זה יושב צריך ועדה בין-משרדית שתחליט אם זה בריאות, אם זה כלכלה ואיך מתאימים את זה לעידן הנוכחי.
“מה הם זמני ההמתנה? מה הפער בין ההיצע לביקוש, וכמה עולה לצמצם את הפער הזה לפער שלשיטתכם הוא סביר – שבוע? שבועיים? מה מבחינתכם הוא זמן המתנה סביר?
“קודם כול, אני מבקשת ממשרד הבריאות, וזה הכי דחוף, לקבל את הנתונים על הביקוש לבתים מאזנים ולמסגרות טיפוליות במחלה הזו מול ההיצע, ואם אתם יכולים גם לכמת את זה לתקציבים, מה הכסף הדרוש כדי לספק עוד מסגרות כך שזמני ההמתנה יתקצרו משמעותית, נגיד, שבועות בודדים, שבוע, שבועיים.
“סעיף 3 זה פניות לטיק טוק על סרטונים שהוקרנו פה. יש לי גם פניות לטיק טוק וגם שתי פניות ציבור ספציפיות שאני מבקשת לטפל בהן באופן פרטני, גם של אלה וגם של הדר, וגם ללמוד מהן על הכלל.
“אני מקווה שהכנסת לא תפוזר עד שזה יקרה, אבל אנחנו נרצה להביא את האנשים עם הנתונים כדי להבין איך סוגרים את הפער, מהו הפער ואיך סוגרים אותו.
“עוד לפני המלחמה הציג משרד הבריאות עלייה של עשרות אחוזים בפניות בנושא הפרעות אכילה בקרב בני נוער בעקבות הקורונה, ולפי נתוני קופות החולים מכבי וכללית, המצב החמיר עוד יותר בעקבות המלחמה, שהביאה איתה עוד תופעות של לחץ נפשי, חרדה, חוסר ודאות וקשיים נוספים שהחריפו את המצב.
“זה מצריך חקיקה, להחליט מי הרגולטור? או שאפשר ברמת החלטת ממשלה? רחל, אם אנחנו רוצים לקבל החלטה על רגולטור, אנחנו צריכים להביא חקיקה חדשה או שזו החלטת ממשלה?
“אני חברת אופוזיציה, כחברת אופוזיציה שלא יושבת בממשלה אין לי תקציבים ואין לי רוב להעביר חקיקה.
“האם החוק הזה פוגע ועומד בסתירה למאמצי הגיוס? האם הוא מפלה לרעה לוחמים ומשרתי מילואים אל מול אברכים?
“כיוון שהמוצר של מעונות היום הוא מוצר במחסור ופחות מרבע מהילדים בישראל בגילאים הרלוונטיים יש מקום, אני רוצה להבין את התעדוף.
“הילדים של אדם, על פי תפיסת עולמי, שעשה שירות קרבי של שלוש שנים, צריכים להיות בעדיפות גם אם הוא לא בשירות מילואים פעיל כרגע.
“אלה דברים שלא הייתי משאירה לחקיקה ראשית, כי אנחנו לא יודעים מי יהיה השר, אם יבוא לו טוב או לא טוב פוליטית. חשוב לעגן את זה בחקיקה ראשית.
“אם החקיקה היא מעל הנוהל, האם זה אומר שאברך יקבל העדפה על פני מילואימניק או לוחם כי זה נקבע בנוהל וזה נקבע בחקיקה ראשית?
“שיגיב. אם היא רוצה להכפיש שם של בן אדם, שיגיב. אי אפשר כל הזמן להטיל רפש והכל סופג.
“- - אל תכתימו ציבור שלם. זה כבר לא הליכוד של מנחם בגין. זה, חברת הכנסת גוטליב – קן הקוקייה.
“מעבר לזה שחברי הליכוד התייצבו בזה אחר זה כדי להגן על החברה שלהם, שעברה על חוק שב"כ וביודעין עשתה עבירה ביטחונית וחשפה את שמו של איש שב"כ תוך כדי מלחמה – הם היו גאים בה, כן?
“אלה התיאוריות שחברת הכנסת גוטליב ואחרים מפיצים, וזה קורע אותנו מבפנים, זה ממש איום ביטחוני.
“זה לא מצחיק, הבדיחה הזאת היא על חשבוננו. היא היום בצמרת הליכוד. מופע האימים שראינו היום בכנסת רק יוביל אותה עוד יותר גבוה. וזה לא רק היא, זה חברי הכנסת אופיר כץ, סעדה ואחרים, שישבו שם והריעו לה, ולא עצרו את מופע האימים גם כשחברת הכנסת גוטליב פשוט הקרינה סרטון בתוך ועדה של הכנסת עם הכותרת "בגידה מבפנים".
“מעבר לזה שחברי הליכוד התייצבו בזה אחר זה כדי להגן על החברה שלהם, שעברה על חוק שב"כ וביודעין עשתה עבירה ביטחונית וחשפה את שמו של איש שב"כ תוך כדי מלחמה – הם היו גאים בה, כן? הם התייצבו שם להגן עליה – מעבר לזה צריך להבין שחברת הכנסת גוטליב היא היום ציר מרכזי שבאמצעותו מפיצים תיאוריות קונספירציה מסוכנות.
“אחרי לילה שאני, משפחתי, הילדים, כל עם ישראל, הלכנו למרחבים המוגנים תחת אזעקות, במקום לקום לבוקר שבו המדינה מנוהלת ומתעסקת בלתת מענה לאזרחים, לבתי הספר הסגורים, לחיילים, למילואימניקים, לעורף, לאנשי הצפון שכבר כל כך הרבה זמן תחת מתקפות יום-יומיות – במקום זה התכנסה הכנסת, הביאו את העובדים תחת אזעקות, לדיון על בקשת החסינות של חברת הכנסת גוטליב.
“הנתונים הם מבהילים: כ-30% מהציבור מאמינים שאנשי צבא מבפנים בגדו על מנת להפיל את השלטון. אלה התיאוריות שחברת הכנסת גוטליב ואחרים מפיצים, וזה קורע אותנו מבפנים, זה ממש איום ביטחוני. זה לא רק היא, גם אלמוג כהן ואחרים, אבל אני חושבת שחברת הכנסת גוטליב היא באמת מהצירים המרכזיים ביותר שעושים את זה, כשהיא מתבססת על כל מיני מידעים אקראיים כמו עדנה קרנבל ברשתות, והיא הופכת את הדבר הזה לאמת צרובה, כשזה לא נבדק, כולם הכחישו את זה. היא פשוט מתירה את דמם של אנשים. זה דבר מסוכן למדינת ישראל.
“המונופול על הכשרות לא נשמר למען הכשרות, אלא אך ורק למען המשרות, למען הכסף, למען השררה. המפלגות החרדיות שומרות טוב טוב על המונופול הזה בכשרות, כי זה מוקד הכוח הפוליטי שלהן. ככה הם משמרים ג'ובים, זו האמת. 5,000 משרות לאנשי שלומם, זה מה שאתם מאשרים היום, על חשבוננו. במקום לשאוף להשפעה, חברי הכנסת החרדים מתעקשים על הכוח. לא מעניינת אותם היהדות, הם רוצים כוח פוליטי. וככה הם גם פוגעים בכשרות, גם פוגעים ביהדות, גם מחללים את שם השם. זה חילול שם השם, מה שהם עושים פה היום, העיקר שיהיו להם עוד ג'ובים לחלק.
“אנחנו 11 שנים אחרי הרצח הנורא של שירה בנקי, זיכרונה לברכה. אסור לנו לחשוב שהמאבק הסתיים, הוא עדיין כאן. ולכן אנחנו צועדים וצועדות, כדי לומר לכל מי שחושש: אתם לא לבד; כדי לומר לכל נערה ולכל נער שמסתירים חלק מעצמם, לומר להם: יש מקום במדינת ישראל ובירושלים לכולם; כדי לומר בקול ברור: בירת ישראל היא גם שלכם, הרחובות האלו הם גם שלכם והעתיד הזה הוא גם שלכם. אני מזמינה את כולכם להצטרף אלינו למצעד הגאווה, שיתקיים ביום חמישי הקרוב בירושלים, בשביל מי שכבר יכולים לדבר ובעיקר בשביל מי שעדיין מפחדים. תודה רבה.
“בכל העולם יש תחרות בכשרות, ורק בישראל אין, וכנראה גם לא תהיה עם ממשלה כזו. כשיש תחרות זה מוביל לשקיפות, זה מוביל לאיכות, ואיפה שאין תחרות בכשרות, שם אנחנו מקבלים שחיתות. ואנחנו רואים את השחיתות הזו כבר שנים. מקבלים משגיחים, שבאמת, קיבלתי תלונות שהם לא מגיעים בכלל לבתי העסק שהם אמורים לפקח עליהם. אני זוכרת כתבה שקראתי על משגיח – היו משגיחים שדיווחו על 27 שעות של עבודה ביממה. 27 שעות של עבודה ביממה. אמיתי.
“נתונים שפרסם לאחרונה העיתונאי לירן כוג'הינוף מראים, שימו לב, שרק 11% מבני ובנות הנוער הלהט"בים משתפים איש או אשת צוות בבית הספר בנטייה המינית שלהם. פעם, בעבר הלא-רחוק, זה היה פי שלושה. היום פחות ופחות צעירים מרגישים בטוחים, מרגישים בנוח לדבר, לבקש עזרה או לחשוף את עצמם, פחות אמון, פחות ביטחון, פחות תחושת מוגנות, יותר הסתרה, יותר בדידות, יותר פחד.
“מצעד הגאווה בירושלים, שיתקיים ביום חמישי, הוא לא עוד אירוע בלוח השנה, הוא ממש מבחן לחברה הישראלית, מבחן לשאלה אם בבירת ישראל יש מקום לכולם, גם למי שחושש לספר מי הוא, גם למי שמסתירה את עצמה מאחורי חיוך, גם לכל נערה ונער שקמים בבוקר ותוהים אם העולם יאפשר להם להיות פשוט מי שהם.
“אבל מי שהביא היום את ההצעה הזו בנושא הכשרות, לא מעניינת אותו יהדות, מעניינים אותו רק הג'ובים. הוא מסתכל על הכשרות כעל מפעל ליצירת מזומנים. זו האמת.
“אין שופטים במדינה, אין, לא ממנים, הוא תוקע את כל המערכת, אבל מה שדחוף לו זה ש-5,000 משגיחי כשרות יהפכו לעובדי מדינה.
“במקום שתהיה תחרות בכשרות, ובאמת, כשרות זה שירות שהרבה מאוד ישראלים מבקשים לקבל, אנחנו נקבל פה את המשך המונופול של הרבנות הראשית בתחום. מונופול, ששימו לב, העלות העודפת שלו למשק הישראלי מוערכת בלמעלה מ-600 מיליון שקלים, אולי זה כבר מגיע למיליארד שקלים בכל שנה.
“זה מדהים, יש לנו את יריב לוין, שלא מוכן למנות שופטים במדינת ישראל. אנשים עוברים עינוי דין כי אין מספיק שופטים, הכול מתארך. אבל בתור השר לשירותי דת הוא לא רק מוכן, הוא ממש מתעקש, הכי דחוף לו, הכי דחוף במדינת ישראל למנות ולהפוך 5,000 משגיחי כשרות לעובדי מדינה. אין שופטים במדינה, אין, לא ממנים, הוא תוקע את כל המערכת, אבל מה שדחוף לו זה ש-5,000 משגיחי כשרות יהפכו לעובדי מדינה. ממש מנהלים את מדינת ישראל לתפארת מדינת ישראל.
“והפחד הזה לא נולד מעצמו, הוא גדל בכל פעם שפוליטיקאים מסמנים את הקהילה הגאה כמטרה; הוא גדל בכל פעם שניתנות עוד ועוד סמכויות למי שמטיפים להדרה; הוא גדל עם כל דיווח על תקיפה, על אלימות ועל שנאה של חברי הקהילה במרחב הציבורי. ולצערנו זה קורה יותר ויותר. עבור רבים מחברי הקהילה זו כבר לא רק קללה ברחוב או דגל שתולשים מהמרפסת, זו ממש אלימות פיזית על גופם.
“תודה. מצעד הגאווה בירושלים, שיתקיים ביום חמישי, הוא לא עוד אירוע בלוח השנה, הוא ממש מבחן לחברה הישראלית, מבחן לשאלה אם בבירת ישראל יש מקום לכולם, גם למי שחושש לספר מי הוא, גם למי שמסתירה את עצמה מאחורי חיוך, גם לכל נערה ונער שקמים בבוקר ותוהים אם העולם יאפשר להם להיות פשוט מי שהם. לצערי, השבוע קיבלנו תזכורת כואבת עד כמה הדרך היא עוד ארוכה. נתונים שפרסם לאחרונה העיתונאי לירן כוג'הינוף מראים, שימו לב, שרק 11% מבני ובנות הנוער הלהט"בים משתפים איש או אשת צוות בבית הספר בנטייה המינית שלהם. פעם, בעבר הלא-רחוק, זה היה פי שלושה. היום פחות ופחות צעירים מרגישים בטוחים, מרגישים בנוח לדבר, לבקש עזרה או לחשוף את עצמם, פחות אמון, פחות ביטחון, פחות תחושת מוגנות, יותר הסתרה, יותר בדידות, יותר פחד.
“במקום שתהיה תחרות בכשרות, ובאמת, כשרות זה שירות שהרבה מאוד ישראלים מבקשים לקבל, אנחנו נקבל פה את המשך המונופול של הרבנות הראשית בתחום. מונופול, ששימו לב, העלות העודפת שלו למשק הישראלי מוערכת בלמעלה מ-600 מיליון שקלים, אולי זה כבר מגיע למיליארד שקלים בכל שנה. בכל שנה. וזה על רקע יוקר המחיה והוצאות מלחמה. במקום לחסוך, פה משיתים עלינו עוד מאות מיליוני שקלים – הוצאה מיותרת, עודפת, רק בשביל ג'ובים. זו האמת.
“אתם פיתחתם סטרטאפ: גם לשלוח אחרים למלחמה, גם לדרוש מימון וגם להתבכיין.
“הלאה: החרדים מהווים 14% מהאוכלוסייה, אבל משלמים רק 4% מתקבולי המיסים, כבר היום, דרעי.
“אבל אני מציעה לדרעי להסתכל לרגע על הנתונים שילמדו אותו שכבר היום מרבית האוכלוסייה החרדית לא משלמת מס הכנסה.
“להלן הנתונים: כמחצית מהגברים החרדים לא עובדים, אז הם בוודאי לא משלמים מס הכנסה. משק בית חרדי ממוצע יקבל כל חודש מהמדינה 4,137 שקלים, בעוד משק בית יהודי שאינו חרדי, לא רק שהוא לא יקבל מהמדינה כספים, אלא הוא ישלם למדינה 6,114 שקלים. אז אתם לא בדיוק – במאזן אתם יותר מקבלים מנותנים. הלאה: החרדים מהווים 14% מהאוכלוסייה, אבל משלמים רק 4% מתקבולי המיסים, כבר היום, דרעי. אגב, ראיתי חישוב מדהים שמראה שאישה חרדית לא תשלם אגורה אחת של מס הכנסה עד להכנסה של 23,000 שקלים בחודש. כל אחת אחרת כנראה תיאלץ לשלם הרבה קודם, הרבה יותר מוקדם, מס הכנסה.
“כנסת נכבדה, יש רגעים שבהם טרגדיה הופכת לקומדיה. אמש נרשם רגע כזה, שבמהלכו יושב-ראש ש"ס אריה דרעי איים שאם ההתנהלות של היועמ"שית תימשך זה יוביל למרד מיסים. הוא מאיים עלינו במרד מיסים. זה באמת – זה מאוד מפחיד, זה מאוד מפחיד. אבל אני מציעה לדרעי להסתכל לרגע על הנתונים שילמדו אותו שכבר היום מרבית האוכלוסייה החרדית לא משלמת מס הכנסה.
“אנחנו נקים ועדת חקירה ממלכתית – זו תהיה בשורה גדולה שתציל נפשות.
“זאת הייתה ממשלה של מהרסי ומחריבי הארץ, מהשקת ההפיכה המשטרית שפתחה את הקדנציה המדממת הזו, דרך 7 באוקטובר – היום הנורא שלצערנו עוד לא לגמרי נגמר – ועד לרגע הזה ממש, שבו הממשלה, כמו חיה פצועה – לפעמים דווקא להיות חיה פצועה, היא הכי מסוכנת ברגע הזה – עושה הכול כדי להעביר כמה שיותר חוקים פוגעניים, גם נגד הדמוקרטיה וגם נגד הביטחון שלנו – למרות שאנחנו תוך כדי מלחמה – נגד הדמוקרטיה, נגד הביטחון ובעד הבייס הצר.
“את כל זה מנסים לעשות מהר מהר, לפני שהם מתחלפים בממשלת התיקון. אז יש דברים שאנחנו נצליח לתקן בטווח זמנים קצר יחסית. אנחנו נקים ועדת חקירה ממלכתית – זו תהיה בשורה גדולה שתציל נפשות. הכספים ילכו לציבור המשרת במקום לציבור המשתמט. אנחנו נייבש את המקורות של מכונת הרעל שקרעה את החברה הישראלית לגזרים. בתי הספר יחזרו להיות מקום של חינוך וערכים, ולא זירה של אלימות מטורפת. במקום לדאוג לג'ובים למקורבים, נעבוד ביחד להורדת יוקר המחיה לכולם. הממשלה הבאה תעבוד למען הציבור בצורה עניינית ולא בשביל עצמה.
“הכנסת הנוכחית על שלל חברי וחברות הקואליציה שבה, הדבר הכי טוב שהיא יכולה לעשות כרגע למען מדינת ישראל זה להתפזר.
“יש ילד שאימא שלו היא בת 15. ילדה בת 15 יכולה לגדל תינוק?
“בעצם בוועדה ראינו שיש מקרים שקטינים מתחתנים עם קטינים ולמשל היידי מוזס שהיא אחת מהמקרים אמרה שזה כמו אונס הדדי, אף אחד מבני הזוג לא רצה את זה.
“כל בתי הספר הם או מוכר שאינו רשמי או המעיין התורני? כלומר אלה לא עמותות שלהם, אלא כספי מדינה?
“כאילו יש מנגנון, יש תחושה שכל המנגנון משתף פעולה עם האירוע – המשטרה לא עושה מספיק ואנחנו תכף נדבר על המשטרה, הרווחה לא מכירה, משרד הבריאות אין חובת דיווח, משרד החינוך לא יודע על תלמידות שנשרו, לא ידוע להם על מורות שלא דיווחו.
“יש חוקים במדינת ישראל. מותר להתחתן בגיל 18 ולא צעיר יותר ומי שיעבור על זה, אנחנו נעבור ואנחנו גם יודעים להציק, אנחנו נציק עד שהנושא הזה יעלה על סדר היום ותהיה אכיפה כי אני מבינה שאפשר להביא עוד חוקים ואני מבינה שאפשר לעשות עוד ועדות בין-משרדיות אבל בפועל, אם רוצים אפשר להיכנס לזה בכל הכוח מחר בבוקר.
“בתי הספר הממלכתי-דתי, המוכר שאינו רשמי מקבלים כספי מדינה לעשות את הסדום ועמורה שהם עושים.
“בסוף אתה מייצג את המדינה. זאת אומרת, כשמישהו קורא מצוקה לפעמים הוא יכול לומר את זה ברור, לפעמים הוא אומר את זה מרומז – אתה צריך לראות איך אתה מושיט יד ומוציא אותה החוצה. מה אתה עושה כדי להוציא אותה החוצה מהמעגל הזה?
“זאת האישה ה-14 שנרצחת רק השנה. זה אחרי ששנת 2025, לצערי, שברה שיאים שליליים עם 46 נרצחות. המגמה היא מאוד מדאיגה. אנחנו צריכות לעשות הכול כדי לשנות את המגמה המדממת והרצחנית הזאת.
“כמה שנים – לא פאלטה של יום אחד שמישהי יצאה לחופשת לידה ולא מצאו לה מחליף, או מישהו במילואים חודש ולא מצאו לו מחליף – כמה שנים אין כתובת? אז מי ה-back up?
“אני קוראת למשרד המשפטים ולמשרד הביטחון הלאומי לשבת יחד ולהבין האם אכן יש לקונה בחוק שמקשה על האכיפה של המשטרה, ואם יש, אז להביא הצעה לנוסח שיפתור אותה.
“האמת היא שאירוע שבו קטינה מגיעה ללדת זאת נקודה שאמורה להדליק את כל נורות האזהרה, לא? איך מתמודדים בסיטואציה כזו? האם הרופאים מדווחים? איך זה עובד?
“אני מסכימה עם זה. אני לא הבנתי את התעלומה עם רישום הנישואין.
“רגע, אני רוצה להבין, עצם זה שנערה בהיריון בגיל 16 לא מחייב חובת דיווח?
“אבל הסיטואציה שמפריעה פה היא שיש נערה שבוכה, היא נסערת, הולכים לחתן אותה, ואתה אומר לה, את בסדר? רוצה כוס מים? והיא אומרת לך, אני בסדר, וזהו. אתה הולך.
“קודם כול, לא לפי סדר חשיבות, אלא לפי דברים שכתבתי כרונולוגית: אחת, פנייה שלי לרשם העמותות בבקשה לבדוק את עמותת ישמח צדיק שמקבלים אישור תקין והטבות מס כי יש להם סעיף 46.
“אני מבינה, אבל בעיניי, יש בעיה בחוק אם החוק לא אומר שבמצב של נערה בת 16 בהיריון אין חובת דיווח. זה מוזר, לא הגיוני.
“מדובר בנישואי נערות בקהילה הברסלבית "היכל הקודש" ביבנאל. אנחנו דנות היום ביבנאל, אבל יש פה דיון עקרוני איך גודעים תופעה כל כך מסוכנת של נשים, נערות שבגיל מאוד צעיר כופים עליהן להתחתן, כופים עליהן יחסי מין הרבה פעמים עם גברים שהם הרבה יותר מבוגרים מהם – לצורך העניין, נערה בת 15 שכופים עליה חתונה עם גבר בן 30.
“אי אפשר להגיד על נושא שהגיע אפילו לכלי תקשורת ארציים עם שמות ואנשים שמתראיינים עם הפרצוף שלהם והשם שלהם שאתם לא יודעים.
“אם את יכולה לחדד לי מה הפער בין זה לבין סחר בבני אדם. כי זה משהו שמשפטית אנחנו יודעים לאכוף בצורה יותר חזקה. מה הפער?
“כל כמה שנים הפרשה הזו עולה לכותרות בעקבות תחקיר כזה או אחר, הציבור מזדעזע, עושים מזה רעש ציבורי, ותכלס לא קורה שום דבר; לא עוצרים את התופעה, נדמה שהרשויות לא מצליחות לעצור את התופעה הזאת, ולהגן על אותן נערות וילדות שנמצאות ממש בסיכון חיים.
“אז אם מישהי נאנסה ביבנאל לא היה לה מחלקת רווחה לפנות אליה?
“אני קוראת למשרד המשפטים ולמשרד הבריאות לפעול להחלת חובת דיווח בכל מקרה של היריון של קטינה גם אם היא בת 15 או 16; שלא יהיה מקום לשיקול דעת, אלא יהיה צורך לדווח ולראות בזה מקרה שמחייב חובת דיווח.
“כנסת נכבדה, רשות מקרקעי ישראל החליטה, בשעה טובה, שיותר לא ניתן לתת הטבות למשתמטים – דירה בהנחה למשתמטים. חשוב לי שהציבור בבית ידע שההחלטה הזו התקבלה אך ורק בזכות בג"ץ והיועצת המשפטית לממשלה, כי בג"ץ כבר כמה פעמים שהממשלה חייבת להודיע איך היא מתכננת לגייס אנשים, איך היא אוכפת את חובת הגיוס, איזה סנקציות היא מטילה, איזה הטבות היא שוללת, מה היא עושה; ובגלל שהממשלה לא עשתה כלום, מלא זמן, למרות שיש מלחמה מטורפת ויש צורך תקדימי בעוד לוחמים – בגלל שהם לא עשו שום דבר, אז בית המשפט פשוט נכנס לנעליים שלהם והודיע להם מה הם חייבים לעשות, איזה הטבות חייבים לשלול כדי לא לתת פרס למשתמטים; כי לצערי, הממשלה הזו, זו האג'נדה שלה, גם תוך כדי מלחמה, לתת פרס למי שמשתמט תוך כדי מלחמה.
“עכשיו שימו לב, מרגע שחוק ההשתמטות איננו בתוקף והתחילו לקחת הטבות כלכליות, ראו איזה פלא – התחילו להתגייס חרדים. בשנה רגילה יש 1,800 חרדים שמתגייסים, עכשיו אנחנו בחצי שנה וכבר הגענו למספר הזה. דמיינו מה היה קורה אם באופן שיטתי היו לוקחים את כל ההטבות הכלכליות, הטבות היתר למשתמטים וגם אומרים להם: אין לכם למה לחכות לפטור, כי הפטור לא יגיע, ואנחנו לא ניתן חנינה בדיעבד למי שהשתמט תוך כדי מלחמה – אם היו עושים את זה, היינו רואים שינוי אמיתי. בממשלה הבאה, מי שישרת – יקבל, ומי שלא ישרת – לא יקבל.
“זה לא רק דירה בהנחה. הנה, אני רק אציין – זה הטבות בארנונה, סבסוד מעונות יום, הנחה בביטוח לאומי, הנחה בתחבורה, קצבת אברך, ועוד ועוד דברים שמקבל רק מי שמשתמט. אם, חס וחלילה, הוא יתגייס ויצא לעבוד, ייקחו לו, כדי שחס וחלילה הוא לא יעשה את הדבר הנכון. ההיגיון חייב להיות הפוך, הפוך.
“עכשיו, תבינו, מילא הוציאו להם את תפוח האדמה הלוהט הזה מהאש, הם במיידי קובעים דיון בכנסת איך אנחנו בכל זאת עושים מסלול עוקף, ובכל זאת נשלם הטבות כלכליות למשתמטים. זה נורא נורא דחוף לקואליציה הזו, בזמן מלחמה, כשיש לנו גזרות פתוחות – מה שמטריד אותם זה איך בכל זאת הם ייתנו כסף למשתמטים, בניגוד לפסיקת בג"ץ. חשוב שהציבור יבין את זה, כי תגידו לי אתם, מה ההיגיון שכסף של משלמי המיסים ילך למשתמטים כפרס? לא נותנים את הכסף הזה למי שמשרת, רק למי שמשתמט. למה? למה לתת הטבה של מאות אלפי שקלים למשתמטים?
“עכשיו שימו לב, מרגע שחוק ההשתמטות איננו בתוקף והתחילו לקחת הטבות כלכליות, ראו איזה פלא – התחילו להתגייס חרדים. בשנה רגילה יש 1,800 חרדים שמתגייסים, עכשיו אנחנו בחצי שנה וכבר הגענו למספר הזה.
“חשוב שהציבור יבין את זה, כי תגידו לי אתם, מה ההיגיון שכסף של משלמי המיסים ילך למשתמטים כפרס? לא נותנים את הכסף הזה למי שמשרת, רק למי שמשתמט. למה? למה לתת הטבה של מאות אלפי שקלים למשתמטים?