“אבל עוד פעם, אנחנו מצד אחד רוצים לתת את המענה המיטבי ולתת חיבוק ענק לבעלי העסקים - -
“אני מתביישת שעסקים קטנים ועצמאים בישראל נאלצים לכתת רגליהם, להתחנן לפירורים על מה שאמור להיות בטוח שהמדינה צריכה לעשות, שהמדינה צריכה לתת.
“הבאנו ודאות עם מנגנון לחיצת כפתור לחמש שנים, שבעל עסק לא יצטרך להתחנן לפיצוי, אלא בכל פעם שתהיה הסלמה, המנגנון יהיה מוכן וערוך ללחיצת הכפתור. הגנו על העובדים ועל המעסיקים עם פתרונות יצירתיים בחל"ת והכרה בימי הלחימה הראשונים.
“המתווה הזה – והייתי חלק בכל הדיונים – למרות כמה שינויים ושיפורים שהוכנסו בו, משקף היטב את היחס המזלזל של נתניהו וסמוטריץ' למגזר העסקי. יש פה מענה חלקי בלבד לעובדים ולמעסיקים בנושא של החל"ת.
“אנחנו ארבעה, חמישה ימים אחרי שהמלחמה התחילה ועסקים עדיין לא קיבלו שקל של פיצויים.
“לדעתי, אנחנו ביום ה-45 מאז פרוץ הלחימה, וזה הדיון הראשון במתווה הפיצויים. בעיניי זה הביזיון הכי גדול, הכי גדול.
“אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מוצע לקבוע מנגנון סיוע ייעודי לעסקים שנפגעו, אשר תכליתו להבטיח את המשך פעילותם הכלכלית ולסייע בהשבת הפעילות העסקית לרמתה התקינה, תוך שמירה על יציבות המשק בתקופת הפגיעה.
“אני שוב אומר, דווקא אולי במבט קדימה, אני קורא לממשלה הזאת ולכל הממשלות בעתיד: מלחמה – לא מלחמה, מבצע – חייבים להביא פיצויים לבעלי עסקים בשבוע הראשון של האירוע, ומייד לשלם מקדמות. זו הדרך הנכונה להתמודד עם המצב הזה.
“אפשר פשוט לעשות חוק קבוע בתקופה שמוכרזת כתקופת חירום של פיצויים בסיסיים מאוד, כללים בסיסיים מאוד, ואז הנטל עובר לממשלה לעדכן אותם לפי הנסיבות.
“המלחמה התחילה בפברואר, אני אומר לכם, באחריות: אף אחד לא יקבל כסף לפני מאי. פברואר, מרץ, אפריל, מאי – לא יקבלו. למה כל כך הרבה זמן? כי בזמן שתכננו את המלחמה אף אחד לא ישב ליד השולחן ואמר: אוקיי, מה עם העסקים?
“אנחנו היום ביום ה-24 למלחמה. פיצוי לעסקים במדינת ישראל שנפגעו מהסיבוב הזה – אין. גם לא כללים שהוגשו לוועדת הכספים, זה לא מספיק חשוב, למרות ששליש מחברי ועדת הכספים – שזה אנחנו – דרש דיון בנושא הזה, ולמרות שפעם אחרי פעם בכל סבב לחימה, אמרנו: למה בכל פעם מחדש להיות במצב הזה?
“ובמקרה הטוב מתווה פיצוי לעסקים קטנים ולשכירים, מתווה חל"ת של השכירים, אולי יעבור במחצית השנייה של אפריל, אולי, ואז אנשים לא יקבלו את הכסף לפני אמצע מאי, אדוני היושב-ראש.
“אני אומר לך יותר מזה, באולמות למשל, אנחנו אומרים להם, אתם לא יכולים להגיש בקשה לפיצויים אם אתם לא מוכיחים שהחזרתם. אתה לא יכול גם לעשוק – זאת אומרת גם לקחת וגם לבוא אליי כמדינה ולקבל, כי תגיד לי: חצי חודש לא עבדתי. אני רוצה לראות שאתה מחזיר את הכסף.
“לא, היא תקבל 100% מ-22% של המחזור שלה, שאלו ההוצאות הקבועות של שכר דירה, חשמל וכו', ותקבל 75% מהוצאות השכר, אם היא תשלם שכר. אם היא תמשיך לשלם שכר לסייעות, למטפלות, למי שעובד שם בגן – היא תקבל 75% מזה.
“עכשיו הכרנו ב-22% מסך כל המחזור כהוצאות קבועות, ועל זה מקבלים מהמדינה את הפיצוי המלא, בסדר? על ההוצאות הקבועות מקבלים 100%, זאת אומרת ירידת המחזור כפול 22%.
“קודם כול, יש מתווה פיצויים כללי למשק – שאני מאוד מקווה שממש בתחילת השבוע יבוא כאן לחקיקה בכנסת בקריאה הראשונה, ואז בוועדת הכספים – שהוא מאמץ מתווים שעשינו גם בחיצי הצפון וגם בעם כלביא – ואגב, עבדו מצוין.
“חשבתי שכשאני אגיע לפה, כבר יהיה איזשהו מתווה פיצויים לעסקים, עצמאיים ושכירים, ואז לפי זה היינו גוזרים הקלות. אבל אין בכלל שום מתווה, לא לעסק בתל אביב – בטח שממנו אין גם לעסק בצפון.
“אני רוצה לספר לכם, חבריי חברי הכנסת, שאנחנו ביום ה-18 למלחמה, ועדיין כמובן, כמעט כמובן, אין מתווה פיצויים לעסקים הקטנים ואין מתווה חל"ת לשכירים. כי באמת, הממשלה פחות מתעניינת בבעיות האמיתיות של אנשים אמיתיים.
“אנחנו נמצאים עכשיו כבר במחצית השנייה של חודש מרץ, וב-1 באפריל זה ערב חג הפסח. נחזור מפסח – יום העצמאות. מתי יציגו את זה בוועדת הכספים? במאי? מתי העצמאים יקבלו את הפיצוי הזה? ביוני? או ביולי? עם מה הם יעשו את חג הפסח?
“הצלחתו של המתווה והניסיון שנצבר ביישומו מאפשרים לממשלה לפעול גם כעת במהירות וביעילות על מנת להעניק מענה לעסקים שנפגעו ולסייע למשק הישראלי לחזור למסלול פעילות וצמיחה.
“והינה, אנחנו פה בכנסת פוגשים ושומעים – אני בטוחה שכולנו, זה לא עניין פוליטי, זה לא קואליציה ואופוזיציה – מבעלי עסקים שהם לא רוצים עוד הלוואות. הם לא רוצים לצבור עוד חובות. הם צריכים פיצוי אמיתי על אובדן ההכנסות שנגרם להם בגלל המצב שהמדינה עצמה נמצאת בו.
“ללא שום קשר, מתווה הפיצויים לעסקים לא מייצר להם ודאות. אנשים נכנסו לאירוע הזה, זה לא אירוע של יומיים-שלושה, וזה אירוע שאנחנו גם לא יודעים את משך הזמן שלו, נכנסו לאירוע הזה במשבר מוקדם עוד, בעלי העסקים בגבול הצפון היו במשבר עוד לפני האירוע הזה.
“כרגע מדינת ישראל היא באיזשהו לימבו, שבעלי עסקים – ואני אומר לכם, אתם יכולים לראות את הטלפון שלי רק מהיום –בטראומה, בטראומה, ממה שקורה פה עכשיו; כי אף אחד לא עומד ואומר לכם: מגיע לכם 1, 2, 3, 4; תעשו 1, 2, 3, 4.
“הניסיון של הממשלה כרגע להימלט מהפיצוי – אני אומר לכם, הוא לא רק לא נכון מוסרית, הוא גם מסוכן, כי הוא מייצר מצב שאנשים מרגישים שהם חייבים לצאת לעבוד במקומות שלא בהכרח יש הכרח.
“אנחנו יכולים לעשות את זה מהר, כי גם עסקים קטנים, גם העצמאים וגם השכירים מחכים לוודאות.
“מהרגע שנכנסתי לתפקיד ואחרי ביקורים ראשונים בשטח היה ברור לי שצריכים להציף את הבעיה הזאת. היה פה ויכוח קשה מאוד מול אגף תקציבים, ובעיקר מול המשפטנים, כי הם אמרו: אין במס רכוש דבר כזה "נזק עזובה". אתם מייצרים פה משהו חסר תקדים, ומפחדים מההשלכות של זה לעתיד. לא ויתרתי.
“ביום השני של המלחמה פניתי אליך וביקשתי לאמץ את המתווה של פיצויים לעסקים, שהיה בתחילת המלחמה – אגב, שחוקקנו די בניגוד לדעתו של משרד האוצר – ואני רוצה לברך אותך, כי אימצת את ההצעה שלי, והבאת את המתווה של תחילת מלחמה.
“אבל, וזה אבל גדול, ואני מדגיש את זה, המתווה שהיה בתוקף אז, זה היה לפני כמעט שנתיים, הוא רק הבסיס. למערכה מול איראן היו מאפיינים משלה, ולכן יש צורך לעדכן אותו ולהרחיב את המתווה במספר נקודות, ואני אפרט: קודם כול לקבוע את שיעור הירידה במחזור או ביחס ליוני 2024 או ביחס ליוני 2023, לבחירת העסק; דבר נוסף להגדיל את המענקים לעסקים עד מחזור של 300,000 שקל בשנה בלפחות 20%; להגדיל את מענק ההשתתפות בשכר עבודה מ-75% ל-85%; להגדיל את מקדמי הפיצוי של הוצאות מזכות, מי שמכיר את המתווה, בלפחות 15%; לעסקים שספגו נזק ישיר מירי הטילים, ואתמול הייתי בעסק כזה בתל אביב, להעניק להם פיצוי בגין נזק עקיף עד לחידוש הפעילות העסקית.
“לפניכם תיקון לחוק מס רכוש שמבוסס על מתווה הפיצויים המוצלח ממבצע "חרבות ברזל", ובכך אנחנו ממשיכים להוכיח לעסקים שיש להם על מי להישען.
“אם מדינת ישראל רוצה להחזיק את הציבור הזה, את העסקים הקטנים והבינוניים, את מנוע הצמיחה של מדינת ישראל, היא צריכה להתייחס אליו. צריך להיות פה שר שיגיד: אני עוזב הכול ומתעסק בהם.
“אז אנחנו עכשיו אוספים את האתגרים, מה למדנו מחרבות ברזל, אילו תיקונים נוספים צריכים להכניס לתוך המתווה, והדבר הזה באופן טבעי יגיע בקרוב, אני מניח, לכנסת, כך שהציבור או ציבור אנשי העסקים יודעים לקראת מה לצפות.
“כמו כן, לאור אתגרי החירום במלחמה, הרחבנו את הפעילות והענקנו שירותים נרחבים ומותאמים בין היתר לעסקים של מפונים, לעסקים של משרתי מילואים, סיוע בקבלת הלוואות בערבות המדינה, הצבת מיגוניות ועוד.
“היום שר האוצר עשה מסיבת עיתונאים, לא הצהיר הצהרה, עם ראש רשות המיסים, עם יושב-ראש ההסתדרות, עם יושב ראש איגוד העסקים, כולם ביחד עם יו"ר ועדת הכספים, כולם ביחד פורסים מתווה שייתן פיצוי לעסקים, שייתן פיצויים לתושבים שנפגעו, שייתן פיצויים לעובדים שנפגעו, שיפצה את כלל מרכיבי המשק.
“שר האוצר צריך להודיע היום שכל העסקים שנפגעו במלחמת עם כלביא נכנסים למסלול אדום לפי אובדן הכנסות ויקבלו החזרים לחשבון.
“לפני יומיים העברתי לשר האוצר הצעה: במקום לנהל עכשיו דיונים ארוכים, להתמהמה ולנסות להמציא את הגלגל או את המתווה מחדש, אפשר להחיל באופן מיידי את מתווה הפיצויים ומתווה החל"ת שהיה בתוקף בין 7 באוקטובר 2023 ל-31 בדצמבר 2023, המתווה שעבדנו עליו יחד בוועדת הכספים, קואליציה ואופוזיציה, שנתן בסך הכול מענה נכון ויחסית מדויק למגזר העסקי.
“אנחנו חייבים לתת יד ולתמוך, ואני קורא לשר האוצר ולכל שרי הממשלה ולראש הממשלה לפתוח את הכיס ולעזור לעורף, ולהציל הרבה אנשים, שלא ירדו עוד ועוד.
“כפי שנעשה בעבר במצבים ביטחוניים, לרבות מלחמת חרבות ברזל ובקורונה, מדינת ישראל ידעה להפעיל מנגנוני סיוע ופיצוי לעסקים ולעובדים שנפגעו. גם כעת, ככל שיידרש, משרד האוצר בוחן צעדים מתאימים להענקת מענה לעסקים ולעובדים.
“אגב, גם אישית אני חושבת שאנחנו חייבים לקחת את הדיון לוועדת הכלכלה, לשבת שם ביחד עם משרדי הממשלה ולהבין איך אנחנו מפצים את האנשים האלה – אני כבר מסיימת, אדוני, פשוט קצת דיברנו.
“בעקבות מלחמת חרבות ברזל, המדינה יישמה תוכניות סיוע כלכליות ייעודיות בדמות מענקים לעסקים בכלל הארץ בחודשים אוקטובר, נובמבר ודצמבר, ולאחר מכן – בעיקר בצפון ובעוטף עזה, שנפגעו מהמצב הביטחוני.
“היום הוא מצא לנכון לכנס את הוועדה ל-25 דקות דיון על זה שעסקים קטנים קורסים, לא קיבלו פיצוי מהמדינה – לא משנה עכשיו למה, כמה, איך, אני לא איכנס לרזולוציות – ואז הוא בא, וברוב חוצפתו, כי יש לו קטעים – הוא פתאום בא ומאשים אותנו, את האופוזיציה, שאנחנו פוגעים ביכולת שלהם לקבל פיצוי.
“הם היו שם כעסקים שנפגעו במהלך המלחמה, שנמצאים בקריסה, והמדינה לא מסוגלת לספק להם מענה ראוי, בטח במסגרת המתווה הכלל-ארצי שלא קיים.
“זה לא מעט במספרים, 5% מתוך 680,000, אבל 95% דופק כמו שעון. איך אני יודע? א. כי בסך הכול יש שקט; ב. כי אני מסתובב בכל הארץ ומנהל את המערכת הזאת ועושה עליה דיוני סטטוס.
“ובסוף הכול צריך להיות על בסיס פרמטרים וקריטריונים, שהם פונקציה של הנתונים העובדתיים שפיקוד העורף נותן לנו. ואנחנו הופכים עולמות ומותחים את החבל כמה שרק אפשר.
“חבל לי שוועדת הכספים לא אישרה מתווה פיצויים מאוד מאוד מרחיב שהבאנו לכל יישובי הצפון. אני חושב שזה נכון. זה נכון לכלכלה, זה נכון לחוסן הלאומי וזה נכון גם למלחמה, אחר כך, בחזית.
“לגבי הפיצויים, אני מוביל מדיניות מאוד מאוד מרחיבה, ואתה יודע את זה. זה פי שלושה מהקורונה. חילקנו למעלה מ-16 מיליארד, נדמה לי, עד עכשיו, פיצויים על נזקים עקיפים לעסקים בכל הארץ, ואנחנו מטפלים בלמעלה מ-680,000 תביעות של בעלי עסקים.
“הם היו שם כעסקים שנפגעו במהלך המלחמה, שנמצאים בקריסה, והמדינה לא מסוגלת לספק להם מענה ראוי, בטח במסגרת המתווה הכלל-ארצי שלא קיים.
“חבל לי שוועדת הכספים לא אישרה מתווה פיצויים מאוד מאוד מרחיב שהבאנו לכל יישובי הצפון. אני חושב שזה נכון. זה נכון לכלכלה, זה נכון לחוסן הלאומי וזה נכון גם למלחמה, אחר כך, בחזית, אבל לדעת נכון איפה להרחיב ואיפה לצמצם, איפה להתכנס.
“כל דבר אני צריך להעמיד בקריטריונים, ואתה יודע את זה. ואמרתי לכם כחברי ועדה, כל מתווה שאתם תדעו לתקף משפטית בסדר, שמרחיב עוד יותר – אני בעד להרחיב כמה שיותר.
“יהיו שם נציגים של עשרות אלפי עסקים, ולא תמצאו עסק אחד במדינת ישראל – עסק אחד שהמלחמה היא טובה לו.
“מחר יגיע המתווה המורחב יותר לעצמאים לאנשי הצפון, ואני טוען שזה לא מספיק. מגיע להם יותר, צריך להרחיב אותו יותר. ואנחנו נמצאים בוועדת הכספים על מנת לעשות את זה.
“מאיר ויפה באמת מקבלים פיצויים חודשיים. משרד האוצר פתח את ידיו, מסבסד אותם, מכלכל אותם. אבל בפועל, העסק קרס. מטה לחמם נשבר.
“בואו נדבר על העסקים הקטנים בכל המדינה: העסקים הקטנים נמצאים במצוקה מאוד מאוד קשה, והחל מ-31 בדצמבר אין פיצוי כלל ארצי. מבחינת משרד האוצר, המלחמה הסתיימה ב-31 בדצמבר.
“יחד עם זאת, יש מספר נושאים חשובים, ואנחנו צריכים לייצר איזשהו מתווה, אדוני היושב-ראש, עבור אותם תושבים צמודי גדר שנפגעים בשגרה, הרכוש שלהם נפגע, ואין איזשהו הסדר ברור.
“הוא לא נחשב הייטק, הוא לא מתאים לתוכנית הפיצויים של הייטק, הוא לא נחשב ללואו-טק – הוא לא נכנס לשום מסלול, לשום תוכנית שיכולה לתת לו פיצוי עבור זה שהוא ממשיך לעבוד.
“אני קוראת לממשלה להתעורר ולייצר מייד מתווה פיצויים לכל עסק שנפגע במלחמה, גם עבור אלה שנמצאים מעבר לקו, 3.5 ק"מ מהגבול.
“עכשיו, שימו לב: משרד האוצר, נכון לעכשיו, מסרב לפצות עסקים בענפי הטקסטיל והחקלאות שספגו הפסדים כבדים וגם חובות אבודים בעשרות מיליוני שקלים ברצועת עזה. למרות כמה דיונים ולמרות ההתעקשות שלנו, גם של הקואליציה וגם של האופוזיציה, אין מתווה פיצוי ואין גם כוונה לפצות, כנראה.
“זו בושה. הרי יש מקור תקציבי למשרדים המיותרים שלא עושים כלום, ויש מקור תקציבי לכספים הקואליציוניים, אבל לעסקים, לעצמאים, למילואימניקים – אין כסף, אין כסף.
“לא היה במה לדון, כי פיצויים לעסקים, לעצמאים, לכל אלה שמחזיקים היום את כלכלת ישראל, את העורף במלחמה – זה פשוט לא דחוף לשר האוצר.
“זאת אומרת, משרד האוצר בעצם משפה את העסקים באופן מלא על אותו תשלום ארנונה שהם משלמים. לשתי הגישות יש יתרונות וחסרונות, אבל זו הגישה שהחליטו באגף התקציבים. יש הגיון בצידה, ובכל מקרה, הדבר הגרוע ביותר שניתן לעשות כעת הוא לעצום עיניים אל מול ההחלטה הזו, ולתת פטור מארנונה בלי שיפוי לרשויות המקומיות, שעלול לפגוע בהן באופן אנוש.
“יש היגיון בלשפות על הוצאות קבועות שהן בלתי משתנות כמו ארנונה.