מיכאל מרדכי ביטון
Michael Biton
“אני רוצה להוסיף, בהמשך לדיון על הציונות הדתית, שהיא אוכלת את הדגים ומגורשת מהעיר, דהיינו היא נתנה כבר לחרדים את חוק כבוד התורה, החוק המפוקפק הזה, ולמרות הסתייגויות של משה סלומון הוא בסוף חזר והצביע והנה עכשיו אומרים להם, אנחנו רוצים את החוקים שלנו לפני מה שחשוב לכם. זאת אומרת אין אפילו הדדיות.
“אבל החוק כיום, ונוהל ממשלתי – ולא בגלל הממשלה, בגלל ייעוץ משפטי – אוסר על החטיבה להתיישבות לפעול בעיירות פיתוח. זה מה שיש, השר אמסלם. מתוקף התנהלות משפטית נגררת, כשלאף אחד אין תשובה טובה.
“עוד דבר, שתבין, בלי עיירות פיתוח אין מאות אלפי יהודים בנגב ובגליל. קיבוצים ומושבים זה ברכה, אני יקיר החקלאות, אני נלחמתי את מלחמת המגזר הכפרי.
“מה כואב לך, וזה לא עולה לך כסף, להודיע שהממשלה תפעל לכך שהחטיבה להתיישבות תהיה כלי פעולה גם בעיירות הפיתוח? הם מתיישבים. הם חלוצים.
“תתקנו את החרפה הזאת, תצביעו בעד החוק הזה בקריאה טרומית. אין לזה שום משמעות, זה לא ייכנס לתוקף, אבל אולי אנחנו נהיה בכיוון הנכון.
“זה סימבולי שהכנסת הזאת, לפני שהיא מסיימת את תפקידה, תגיד שעיירות הפיתוח ראויות לפעולה של החטיבה להתיישבות, שההורים שלהם זה התיישבות, שדימונה ומצפה רמון וקריית שמונה ואופקים ושלומי זה התיישבות.
“תודי, החטיבה להתיישבות היא כלי ציוני לעודד התיישבות בעיירות פיתוח גם כן, ואני אדאג שהממשלה תפתח את זה ותאפשר לחטיבה להתיישבות.
“אז אותה תנועה שיש בידה כלי ממומן ממשלתי של ההסתדרות הציונית לעודד התיישבות, אסור לה לעזור לבנים של ההורים שלנו להישאר ביישובים, ולצעירים לחזור להתיישב בעיירות הפיתוח. אסור לה בחוק. כן, אפשר בהחלטת ממשלה. תביא אתה החלטת ממשלה שהחטיבה להתיישבות מתחילה לפעול בעיירות פיתוח, לא צריך את החוק הזה. החוק הזה – אני מביא אותו כי אין ברירה.
“אז הינה, השר, רגע לפני שהכנסת הזאת תסיים את דרכה, אנחנו חייבים לתת מתנה לעיירות הפיתוח. לתת להן את הכלי שיודע לעבוד ולעודד התיישבות, לתת את הזכות לחטיבה להתיישבות לפעול בעיירות הפיתוח. החטיבה להתיישבות עושה עבודה אדירה במגזר הכפרי.
“אבל אלה שנולדו בקריית שמונה, שרוצים להישאר בבית כגרעין אידיאליסטי של בני המקום, לא תקים להם מתחם של קרוואנים? לא תיקח בלוק נטוש, תקנה את הדירות, תגיד שזה מגורי סטודנטים ומשפחות צעירות?
“אנחנו רוצים כלי לצעירים האידיאליסטיים שנולדו בקריית שמונה, שמישהו יגיד להם: אנחנו, החטיבה להתיישבות, נעמיד פה בתים.
“השרה אמרה לי: תגיש בג"ץ, הגשתי בג"ץ. למה אני צריך בג"ץ? זו החלטת ממשלה. אתם מכנסים את הממשלה טלפונית, מודיעים: מעכשיו החטיבה להתיישבות עובדת בעיירות פיתוח.
“אז אותה תנועה שיש בידה כלי ממומן ממשלתי של ההסתדרות הציונית לעודד התיישבות, אסור לה לעזור לבנים של ההורים שלנו להישאר ביישובים, ולצעירים לחזור להתיישב בעיירות הפיתוח. אסור לה בחוק.
“הם התחילו יהודה ושומרון, היה ברדק, אמרו להם, למגזר הכפרי בנגב ובגליל: אסור לכם בעיר פיתוח. ואני ארבע שנים זועק את הזעקה הזאת.
“ואני לא מבין, ויש לי עוד שאלה – כשאתה תבדוק את סיפור ההתיישבות בנגב ובגליל, האם היה נגב-גליל בלי עיירות פיתוח? האם היו מיליונים בנגב והגליל בלי עיירות פיתוח?
“יש פה בני עיירות הפיתוח, יש פה בני עולים ועולים – הם התיישבות, והחטיבה להתיישבות צריכה מיידית להיכנס לעיירות פיתוח. את רוצה להגדיל את הכסף? תגדילי את הכסף. זה לא על חשבון קיבוצים ומושבים.
“המפקדים האמיתיים זה ראשי הערים, אז אנחנו מצדיעים לראשי הערים.
“חצור הגלילית זעקה פה אתמול שהיא לא בשום תוכנית, ונפלו בה טילים במלחמה. טובא-זנגרייה, סביבת צפת, כולם קיבלו תוכנית ממשלתית. אם תוכל לתת את הדעת על חצור הגלילית – זו העיר שצריכה אותנו.
“נכון, והחוק החדש מאפשר גם התחדשות עירונית מהירה ולתת ממ"ד, ולתקן את הישן בצורה שמיטיבה ומשדרגת את המרחבים, לכל המלחמות שכנראה מחכות לנו.
“אז לתת סמכות לראשי הערים, אבל איפה שיש כשל מוניציפלי, לממשלה אסור להפקיר את האזרחים. לדאוג למי שצריך.
“אני לפני בג"ץ של האי-שוויון שמונע מעיירות הפיתוח ליהנות מהיכולת הביצועית של החטיבה להתיישבות.
“אבל לא לקצר באופן שלא מתייחס אלינו בכבוד. זה לא התייחסות מכובדת.
“אני מבקש מחברי הקואליציה שהם בוגרי שירות לאומי ושירות אזרחי להצביע על זה שהם יוכלו לעשות מילואים. וזה חוק יפה ונפלא, ואל תצביעו סתם נגד.
“זה נתן המון תקווה למדינה, שדור של צעירים יהודים חוזרים ועולים לארץ ישראל. אנחנו מקדמים אותם בברכה.
“אני מקבל פער בין פריפריה למרכז – 20%. אבל למה 100% פער? למה חצי מכמות הרופאים? אגב, את יודעת, מירב, שהנגב מייצר את כל הרופאים שהוא צריך.
“אני מבקש ממך, השר, לחסוך לי בג"ץ ומאבק, לבשר לעם ישראל שבזכותך החטיבה להתיישבות תעודד התיישבות גם בעיירות פיתוח בנגב ובגליל, ותפתח את היכולות שלה לביצוע שם, ותביא את זה לפני סוף דרכה של הממשלה.
“האם תהיה תחרות? האם את השקל הפנוי של קופת חולים כללית בתחרות היא תשים בנגב או בתל אביב? שם יש לה רק 50% קופות חולים.
“אדוני השר, פועלה של החטיבה להתיישבות הוא דבר נפלא, ושלא באשמתך ולא באשמת הממשלה הזאת, ואולי זאת אפילו הוראה של ייעוץ משפטי, נאסר על החטיבה להתיישבות לפעול בעיירות פיתוח. כידוע לך, הנגב והגליל לא היו מיושבים ללא מאות אלפי המתיישבים בעיירות פיתוח, כמו גם בני המקום שנשארים עכשיו וחדשים שמצטרפים, מכל הזהויות, בגרעיני התיישבות לעיירות פיתוח. נמנע מהחטיבה להתיישבות לפעול למענם בכלי שהוא אחד הכי חשובים, למשל מקבצי דיור לזוגות צעירים באיזה מתחם קרוואנים. אני זכיתי לעשות את זה בתור ראש עיר בכספי נגב-גליל ותורמים, והדבר הזה היה מנוע התיישבות שהעביר את ירוחם מהגירה שלילית להגירה חיובית באמצעות קרוואן של 2,000 שקל לחודש, 60 מטר לזוג. ואגב, הקרוואן הכניס לי כסף. זאת אומרת, זה מנוע צמיחה מקומי לגופים ולעמותות.
“אז שיבואו לנגב ולגליל. למה על 1,000 תושבים בנגב – חצי מכמות הרופאים ביחס ל-1,000 תושבים בתל אביב?
“אדוני השר, פועלה של החטיבה להתיישבות הוא דבר נפלא, ושלא באשמתך ולא באשמת הממשלה הזאת, ואולי זאת אפילו הוראה של ייעוץ משפטי, נאסר על החטיבה להתיישבות לפעול בעיירות פיתוח.
“עד שלא תצמצמו פערים בבריאות, אל תיקחו מהמשכורת של תושבי הנגב והגליל דמי בריאות ותביאו להם חצי בריאות. העיקרון הוא פשוט: חצי בריאות – חצי מחיר. חצי בריאות – חצי תשלום.
“אדוני השר, פועלה של החטיבה להתיישבות הוא דבר נפלא, ושלא באשמתך ולא באשמת הממשלה הזאת, ואולי זאת אפילו הוראה של ייעוץ משפטי, נאסר על החטיבה להתיישבות לפעול בעיירות פיתוח. כידוע לך, הנגב והגליל לא היו מיושבים ללא מאות אלפי המתיישבים בעיירות פיתוח, כמו גם בני המקום שנשארים עכשיו וחדשים שמצטרפים, מכל הזהויות, בגרעיני התיישבות לעיירות פיתוח.
“אבל אני רוצה רק לסיים ולהגיד שיש מאות אלפי בוגרי שירות אזרחי, שירות לאומי, שירות מכל הסוגים, והם יכולים להיות מאגר של הון אנושי, כפי שאת הגדרת את המכינות בזמן חירום כצוות לפעולת חירום.
“בדוחות של משרד הבריאות שהם מוציאים כבר עשרות שנים, דוחות האי-שוויון, מופיע שיש פי שניים רופאים על כל 1,000 תושבים במרכז הארץ. פי שניים רופאים. כך גם הנתונים על מיטות אשפוז פר 1,000 תושבים, וכך גם הנתונים על אחיות, וכך גם הנתונים על המתנה לתור לרופא מומחה, שבנגב ההמתנה הזאת יכולה להיות שלושה חודשים או חצי שנה, ואתה תגיע לתל אביב ותקבל שירות רפואי.
“אמרתי לה: נהפוך הוא, אני רוצה לשלם אבל אני רוצה בריאות כמו כולם. בדוחות של משרד הבריאות שהם מוציאים כבר עשרות שנים, דוחות האי-שוויון, מופיע שיש פי שניים רופאים על כל 1,000 תושבים במרכז הארץ. פי שניים רופאים.
“שאלה אותי חברת הכנסת מירב בן ארי למה אני לא רוצה לשלם מס בריאות כמו כולם. אמרתי לה: נהפוך הוא, אני רוצה לשלם אבל אני רוצה בריאות כמו כולם. בדוחות של משרד הבריאות שהם מוציאים כבר עשרות שנים, דוחות האי-שוויון, מופיע שיש פי שניים רופאים על כל 1,000 תושבים במרכז הארץ. פי שניים רופאים. כך גם הנתונים על מיטות אשפוז פר 1,000 תושבים, וכך גם הנתונים על אחיות, וכך גם הנתונים על המתנה לתור לרופא מומחה, שבנגב ההמתנה הזאת יכולה להיות שלושה חודשים או חצי שנה, ואתה תגיע לתל אביב ותקבל שירות רפואי. תושבי קריית שמונה המפונים לא רוצים לחזור מתל אביב, כי יש יותר רופאים, כי יש הרבה בתי חולים.
“חצור הגלילית, מעוז של הליכוד, מופקרת במלחמה. אין החלטת ממשלה במלחמה, אין איך לעזור לה.
“אז נניח שלא עשיתי את זה, ועכשיו אני אומר לך: בואי נביא חוק שלוקח את אנשי השירות הלאומי והאזרחי ומביא אותם למילואים, למשל, פרמדיקים, חובשים. למה שלא נקל על צה"ל?
“אז למה אני מביא הצעת חוק שאומרת: עד שיהיה שוויון בבריאות, נשלם חצי מחיר? כי אנחנו מקבלים חצי בריאות. חצי בריאות – חצי מחיר. תביאו בריאות מלאה, נשלם מחיר מלא.
“אומרת לי מנהלת בית החולים אילת: ביטלו לי את המענקים. אני לא יכולה להביא רופאים. אז זה שיפור או החמרה? המצב מחמיר.
“מנהלת בית החולים יוספטל אומרת בדיון בוועדה שלי: יש לי שישה תקנים לרפואת חירום ורק שני תקנים מאוישים.
“אבל למה אנחנו מגדלים את הרופאים לתל אביב? רוב הרופאים שלומדים בבן-גוריון לא נשארים. את יודעת שבצפון עובדים 70% רופאים שלא למדו בארץ, והם ממדינות שעכשיו אסור ללמוד בהן רפואה?
“אז תושבי אילת צריכים לשלם דמי בריאות מלאים על זה שאין רופא חירום, ושהם מתים בדרך לסורוקה. תתעוררו.
“אז איך מקימים בית חולים חדש, מירב? באוונטה ובסטלבט על אזרחי הנגב. אומרים: שיבא עם הידע, קופת חולים מאוחדת, שותפות לאומית, ובסוף נמצא מנגנון הפעלה.
“אני לפני בג"ץ של האי-שוויון שמונע מעיירות הפיתוח ליהנות מהיכולת הביצועית של החטיבה להתיישבות. היכולת הזאת נפלאה במגזר הכפרי, והיא צריכה להישמר, אבל אין סיבה שההתיישבות – שהמושג הזה לא יחול על בני המקום והחדשים שבאים לעיירות פיתוח. לתקן את הדבר הזה זה בסך הכול החלטת ממשלה.
“מאות אלפי שקלים. למה לא תחתים אותו בבן-גוריון: אם הלכת לעבוד בנגב – שכר לימוד 10,000 שקל; אם לא נשארת בנגב – תשלם שכר לימוד שעולה למדינה?
“תנו לתושבי הפריפריה בריאות, אפילו בפערים של 20% ביחס לתל אביב, אנחנו נחיה עם זה בשלום. אבל פערים של 100% – מתים בגלל היעדר רופאים.
“אז איך 70 שנה לא צמצמתם פערים? איך 70 שנה הפקרתם את הפריפריה? איך 70 שנה המצב מחמיר?
“כיו"ר ועדת הכלכלה עשיתי כמה עשרות חוקים, ויש רגע שבו הוועדה צריכה להגיד: החוק הזה יהיה ויהיה בזמן, וייגמר תוך שבוע. ואם צריך עוד שני דיונים או לעבוד בלילה בהסכמה עם האופוזיציה, נעבוד פה בלילה.
“לפידות עשה את המצווה הכי גדולה עם אורית עבדו, שהענקנו לה בית – אם שכולה שהחלה את תהליך הרכש והוא נקטע, ובחוק הזה יש תיקון שנותן יחס מיוחד למשפחות שכולות; הוא עשה את המצווה הזאת ופתר את הבעיה הזאת.
“אבל אני יורד עליו לא על החטאים שלו, אני יורד על המדינה, אני כואב כאב של מדינה שמתחכמת, שאומרת, ניתן בתים בזול, במחיר סמלי, ופתאום מישהו שינה שם טבלה, פתאום אי-אפשר לעשות בקרה על המחירים של שכר הדירה הזאת.
“אז יש לבן-אדם דירה בשווי 5 מיליון שקלים בתל אביב, אתה אומר לו, קח חצי מיליון, תקנה איפה שאתה רוצה, מתנה ממני, וקיבלת בית של 5 מיליון שקלים למדינה – איזה עלות תקציבית? יש פה תכנון תקציבי.
“אז נגמר, אי-אפשר, ואף אחד לא יטען בבית משפט שלא היה פה הליך סדור לדיון על הדבר הזה, כי היו עשרות דיונים. אבל צריך לקבוע פה שתוך שבוע גומרים את החוק, ואם אין תשובות או אלטרנטיבות, אז הולכים לדבר הפשוט, לחוק הקודם.
“נו, אז איך ייתכן שמשהו שהוא שוויון הזדמנויות, איש מקצועי יחליט: עכשיו תשלם לי יותר. זו הפילוסופיה של צדק והוגנות בישראל? שאיש מקצוע יחליט כמה משלמים שכירות, לפי רצונו? לא הכנסת? לא השר? לא ועדה ציבורית?
“כי אתה הרגת את מאגר הדיור הציבורי, ומ-150,000 או 200,000 בתים ירדת ל-47,000. אם היית שומר על 150,000 בתים, היית נותן גם להוא שאתה דואג לו עכשיו.
“איך תדע את ההכנסה שלו? אם מישהו נפגע בהכנסה, אם יש לו הרעת תנאים בחייו, אם הוא מחזיק ילד שנתיים – איך אתה יודע? הרי זה לא אוטומטי, רק אם הוא ימלא טפסים ויבקש.
“הכלל אומר שהוא משווה בין שיטת העבודה שלו בהנחות בשכר דירה לשיטת ההנחות ברכש, ואנחנו נגד.
“יושב זקן בן 70, גידל עשרה ילדים, הרוויח 10,000 שקל, ממשיך ל הרוויח 12,000 שקל, אז הוא כבר לא מגדל עשרה ילדים, אבל אין ילד בבית, יש לו 12,000 שקל, והוא שילם שכר דירה 30 שנה – הוא לא יכול לקנות את הבית.
“יש לך פה 500 דירות ששוות הרבה כסף, 500 דירות כאלה כפול 5 מיליון שקלים זה 2.5 מיליארד שקלים. זה אירוע. אתה אומר, אני נותן לכל הדירות האלה פיתוי – קחו חצי מיליון שקלים לקנות בית, אתה לוקח את ההכנסה של הבית הזה, מנכה את המענק שנתתי ואת דמי הטיפול, ורק מה שנשאר יחזור לדיור הציבורי, בניכוי המענק ובניכוי דמי טיפול.
“הסיפור של גובה שכר הדירה וכללי התשלום למי שבדיור הציבורי לא נידון בכנסת. הכנסת לא אמרה: נתנו בית, עכשיו בוא נראה מי ישלם לנו יותר בתוך הבתים האלה. ועכשיו את זה נאמץ? את זה שמישהו החליט שזאת הטבלה שלו, את זה נאמץ לחוק שלא היה כזה?
“המחוקק אמר: דיור ציבורי יהיה בשכר דירה צנוע, כמעט סמלי.
“כמה אפשר להחמיר את הכללים? עוד מעט תרוקנו את החוק הזה מתוקף. מרוב הסתייגויות ופטנטים ואילוצים וכללים, כל הפילוסופיה של החוק הזה הלכה לפח.
“עכשיו כולם יצאו מהבית, הוא נשאר נניח עם 12,000 שקל, ואומרים לו: אתה בן אדם עשיר, כי אין לך ילדים בבית ונשארו לך 12,000 שקל. אבל מה זה עשיר?
“היועצים המשפטיים של הוועדה הדליקו לנו נורה אדומה: שימו לב ש-15% לא יקבלו כלום. לא מתאים לנו, לא מתאים לנו.
“או שתקרת המענק תהיה גבוהה יותר מ-2 מיליון שקל.
“בשטח, כראש עיר, השתמשו בכלי הזה של הגדלת תשלומי שכר דירה, למשל, לבית כפול של אישה ערירית שלא משחררת את הבית השני שלה – מכפילים ומשלשים לה את שכר הדירה, ולא הכנסת, ולא השר, אף אחד לא יודע על זה, איש מקצוע מחליט שעכשיו שתי דירות כפולות, אישה ערירית, שלמי לנו מחיר שכירות.
“מתי התחילו להיכנס לכיס של הבן-אדם ולשנות את תעריפי שכר הדירה באופן משתנה על-ידי אנשי מקצוע, ללא בקרה ציבורית, ללא ועדה ציבורית, ללא כנסת, ללא שר?
“הוא עסק באדם ששילם עשרות שנים שכר דירה לחברה ציבורית של דיור ציבורי, והוא מעולם לא היה בעל נכס, והוא לא יכול להוריש לילדיו את ההתחלה של משכנתה.
“אולי נעשה מודל ביניים, שעד 2 או 2.5 מיליון שקלים יהיה מענק ותהיה תקרה, ומי שמעל זה יוכל לקבל סכום מהמדינה ולפנות את הבית הזה, אם הוא מסכים לקבל כסף.
“אז קיבלתם 2 מיליארד עם גלנט, קיבלתם כסף, ואז אמרו לכם: קודם תמצה את הכסף שקיבלת ברכש הדיור הציבורי, את הקצת שכן הוחזר לך, ואז היה תת-ביצוע של רכש, אז בעצם האוצר ביטל תקצוב לרכש דיור ציבורי, כי היה לך תת-ביצוע.
“עכשיו הפכנו למסכנים, להוא המסכן, הנכה, החולה, הגלמוד, הערירי, שממשיך להרוויח 4,000 שקל, רק הוא יכול לקנות את הבית בדיור הציבורי.
“ביקשנו מהייעוץ המשפטי, בפתיח של שם החוק, "ציון מורשת יהדות מרוקו וקהילות צפון אפריקה", שנוכל גם להקדיש ולחבק את כל הזהויות הללו.
“רצינו גם להציע למשל רשות שתחבק את כל השפות היהודיות שאין להן חוק. ללדינו וליידיש יש חוק, לארמית שמדוברת על ידי האורפלים שעלו לפה, לחכיתייה, ליהודית המרוקאית, שפות יהודיות רבות, גם לעיראקית יש, שפות שלא קיבלו מעמד של רשות.
“אנחנו גם רוצים להודות לו, כי הוא נתן לנו רוח גבית, עמיחי אליהו והצוות שלו, שאישר את החוק במהירות, ללא מגבלות.
“ואין ספק שאם זכו התימנים למורשת יהדות תימן, גם יהדות מרוקו בתפארתה צריכה לקבל שימור, לא כל שכן שהיא תחבק את הקהילות הקטנות בצפון אפריקה, שהן חלק מהרצף, רבנים במרוקו.
“ושכל ילד ידע מאיפה סבא וסבתא שלו באו, ומה השירה שלהם, ומה הכתיבה, ומה הפילוסופיה, ומה תלמידי החכמים שלהם כתבו, ומה המנהגים של הבית, והעושר התרבותי הזה של - - - הוא נכס לכל אזרח.
“הוא אומר להם: מטרת הישיבה היא לשכנע אותנו להגיש בג"ץ שיפסול את החוק, אבל אסור להגיש אותו. זו טעות. מדובר באנשים שנפגעו במלחמה או בפעולות איבה.
“ואנחנו אומרים, לא כולם עושקים, אבל אם יש 30 שמתמחים בנכי צה"ל ומחתימים אותם בבתי חולים והלשכה לא פעלה ולא אכפה, אז זה הכישלון.
“אנחנו לא ממצמצים, והחוק הזה ייושם. יהיה מי שיעבוד בשביל נכי צה"ל. ואנחנו גם נביא את הכסף לנכי צה"ל, שלא ישלמו על הסיוע המשפטי.
“תשמע ציטוט, כשהיה חוק לניצולי שואה: אם תגבילו את שכר הטרחה לסכומים מגוחכים, עורכי דין יפסיקו לעבוד בזה. אף עורך דין לא יפתח משרד, לא יהיו מזכירות.
“אז שאלתי אותם: במה שונים נכי צה"ל? למה הנכים יהיו היחידים במדינה שלא תהיה להם הגנה? שבע שנים: לא, זה מורכב, זה קשה, משרד הביטחון.
“אז החוק הזה קום יקום, והבג"ץ הזה לא יעזור.
“כל מוסדות הלשכה לא התכנסו אפילו פעם אחת לסוגיית ניצול לרעה של נפגעי פעולות האיבה ונכי צה"ל, למרות הדיונים האינטנסיביים בכנסת והפרסומים שבע שנים.
“בכלל, ממתי נכה צה"ל צריך להוציא כסף מהכיס כשהוא פונה למדינה לקבל את זכויותיו? אז הבאנו את הסיוע המשפטי. ארבע שנים נלחמתי על זה, שמתי את זה ברפורמה כשר. לא ביצעו את זה. עשינו ברדק, ועכשיו 40 מיליון יבוצעו, סיוע משפטי לנכי צה"ל.
“רק נכי צה"ל האהובים שלנו לא מוגנים בחוק. ואז מסבירים לך עשרות עורכי דין, שמחבלים בחוק הזה שבע שנים, שזה מוצדק שנכי צה"ל לא יהיו מוגנים. רק להם אסור שתהיה הגנה.
“כשם שכנסת ישראל, לפני עשרות שנים, עשתה חוק לשפה היידיש, רשות, והיא עשתה חוק לשפה של הלדינו – אבל יש לנו ישראלים מאורפה שדיברו ארמית, ואנחנו אומרים את הקדיש בארמית, ואומרים את הקידושין בארמית, ויש לנו יהודים שעוד חיים בקרבנו שדיברו ארמית כשפת אם. אנחנו צריכים לשמר את הארמית, לשמר את החכיתיה ולשמר את כל השפות היהודיות, כי זה העושר היהודי, משם אנחנו באים.
“לפעמים הלכנו לישיבה אשכנזית, ולא היה כבוד, ואני לא למדתי לקרוא בתורה כי הרב שלי בישיבה האשכנזית אמר לי: עזוב, לא צריך, תעלה לתורה. מה לא צריך? למה שאני לא אלמד את הטעמים של מרוקו?
“אנחנו צריכים לשמר את הארמית, לשמר את החכיתיה ולשמר את כל השפות היהודיות, כי זה העושר היהודי, משם אנחנו באים.
“יש לנו סיפור לספר, ואנחנו מביאים אותו מן הפינה אל בימת-הבמות. בימת-הבמות של מדינת ישראל היא כנסת ישראל. בימת-הבמות היא חוק לדורות. עד 120 אנחנו, אבל בעזרת השם, נצח ישראל לא ישקר, והמורשת תימשך אלפי שנה.
“העלייה לארץ פגעה במעמד ובזהות של ההורים שלנו – המאבק הקיומי במעברה, ועבודות הדחק, ולא שאלו אותם אם הם רוצים בית ספר שיש בו נוסח עדות המזרח ושיש בו פיוטים.
“ולכן אנחנו באים ואומרים, כל קהילה וכל מורשת צריכה לבנות את המורשת ואת הזהות שלה כדי לבוא למפגש בחברה הישראלית עם ביטחון עצמי, עם זהות, עם ידיעה מאיפה באנו ולאן אנחנו הולכים. לקח לנו זמן להצליח לשכנע כאן שיש מקום לחוק של מורשת יהדות מרוקו.
“שר הרווחה יעקב מרגי. הדבר הכי עצוב שקרה לכנסת הזאת, שהוא הודיע שהוא לא רוצה להיות חבר כנסת.
“מי המעסיק הכי גדול שלהם, של עובדי כוח האדם של שנות השבעים, השמונים והתשעים? הממשלה והעיריות. אני ראש עירייה – אני אשם בזה.
“אני אומר לך משהו, אופיר, שתדע על מה החוק הזה: כל מי שזקן ועבד כפועל כוח אדם בשנות השבעים, השמונים והתשעים – אין לו פנסיה. הדור הבא של העובדים תיהיה לו פנסיה, כי יש חוק פנסיה ממלכתית. אלה נפלו מ-6,000 עד 8,000 שקל הכנסה, בגלל השעות הנוספות שעבדו בניקיון ובשמירה. אלה ההורים שלנו. הם נפלו ל- 2,000 שקל קצבת זקנה. ביום שהם יצאו לפנסיה הם נהיו עניים.
“אם אנו באמת מחויבים לשיקום, עלינו להסיר חסמים, ולא להנציחם. הדיון כאן הוא לא על לגליזציה של זנות ואינו ויתור על המאבק בתופעה. המאבק הוא בניצול, בסרסרות ובצריכת זנות והוא צריך להימשך ואף להתחזק, אך הוא צריך להיות ממוקד בגורמי הניצול והפגיעה, לא במי שנמצאות ונמצאים במצוקה.
“אגב, העסקתי פועלי ניקיון כשיכולתי בהעסקה ישירה, בלי חברות בכלל. בחברה שלי, בחברה הכלכלית, במתנ"ס, או בכל מקום, העסקה ישירה של פועל ניקיון. למה הוא צריך שחברת כוח אדם תעסיק אותו?
“האם אנחנו יכולים בהסכמה להביא את זה לקריאה טרומית? הרי החוק הזה לא יחול על הממשלה ולא על הכנסת הזאת. הוא יהיה קריאת כיוון לטפול בקשישים העניים.
“שהרי גדל כאן דור בשנות השבעים והשמונים והתשעים שהעסקה בחברות כוח אדם אפשרה העסקה שאין בה הפרשה לפנסיה.
“ואנחנו גדלים בדור שמדינת ישראל עוצמתית ועשירה, והוציאה לפנסיה זקנים עניים והשליכה אותם לעת זקנה.
“אור השמש יופיע, ואור השמש יגלה את מעשיה של הממשלה ב-7 באוקטובר. ואור השמש ישים את האשמים ב-7 באוקטובר, ואור השמש יגלה לנו מי נושא באחריות ל-7 באוקטובר, לא ביטול ועדת החקירה הממלכתית - -
“אבל מה זה העניין הזה שמישהו רוצה להשתלט על המוסד של מבקר המדינה?
“המאבק הוא בניצול, בסרסרות ובצריכת זנות והוא צריך להימשך ואף להתחזק, אך הוא צריך להיות ממוקד בגורמי הניצול והפגיעה, לא במי שנמצאות ונמצאים במצוקה.
“פתיחת תיק פלילי, חקירה או רישום עלולות להקשות על יציאה ממעגל הזנות, לפגוע באפשרויות תעסוקה עתידיות ולהעמיק את תחושת הבושה, ההדרה, ולהנציח את הכתם ולא לאפשר שולחן נקי עם פנים אל העתיד.
“אנו תומכים בביטול הסעיף הזה וקוראים לחברי וחברות הכנסת להצטרף, כדי לוודא שהחוק שלנו ישקף חמלה, אחריות והיגיון משפטי כאחד.
“איך ייתכן שבשבוע האחרון חטפו שם עשרות טילים, ואמרנו להם – עדיין הפסקת אש? איך ייתכן שהגיעו רחפני נפץ גם לאזרחים וגם לחיילים, והרגו בנו יותר מהכול בחודש האחרון, ואמרנו להם – שגרה?
“כאוס בצפון. ובמה הכנסת רוצה להתעסק? פיצול היועץ המשפטי. עניינים שבשגרה.
“הממשלה צריכה להגיד: יש מלחמה בצפון. ובסוף אזרחים צריכים להפר את הכללים, ואחרי זה פיקוד העורף יתגייס ויגיד: כן, אני משנה את הכללים – זה לא הגיוני.
“אם הממשלה חשבה שהיא רוצה לפצל את התפקידים של פרקליט המדינה והיועץ המשפטי לממשלה, למה היא ממתינה ארבע שנים, לשלושת השבועות האחרונים, אחרי שהודעתם על חוק פיזור הכנסת, אחרי שיודעים שהולכים לבחירות, בניגוד להמלצת יועצים משפטיים.
“אנחנו מדברים על ממשלה שבוחרת, ערב בחירות, להביא חוקים שמפרקים את העם הזה. עכשיו יש ריצת אמוק בוועדות להביא חוקים שיודעים שהם במחלוקת, שיודעים שממשלה אחרת תהפוך אותם על פיהם, חוקים שאפילו הממשלה הזאת הייתה יכולה לעשות בארבע שנים.
“ואם אנחנו עושים שני תפקידים ורוצים את מעמדם הבכיר כפי שהיה, לא זילות במעמדם, אנחנו מגדילים לפחות בשלושה-ארבעה תקנים, המינימום שבמינימום כדי לקיים את המערכת העתידית.
“היה צריך להקים גם מרכזי מחקר באוניברסיטאות ולממן מסלולים ומגמות.
“אני מבקש גם את החוק להגנת אנשי המילואים באוניברסיטה לסיים אותו קריאה שנייה ושלישית בוועדה.
“הבאת המורשת של יהדות מרוקו והנספים והחללים של סיירת אגוז, ביום שקרה האירוע הזה אנחנו מביאים את מורשת אבותינו מן הפינה אל בימת הבמות, להיות חוק בישראל.
“אנחנו פה באיזו נקודה, גם ועדת ביטון שיש להעשיר אותה עוד, לתקצב אותה ולהעמיק אותה, הוועדה שבנט, כשר חינוך, ביקש מארז ביטון להקים, צריך להעמיק ולתקצב ולהחדיר את זה גם במסלולי מחקר ולימוד באוניברסיטאות.
“- - - יום לציון מורשת יהדות מרוקו, עלייתם לישראל והנצחת זכרם של הנספים בדרך לישראל - - - יום לציון מורשת יהדות מרוקו, עלייתם לארץ והנצחת זכרם של הנספים בדרך לישראל.
“המורשת של חכמי מרוקו ויהדות מרוקו צריכה להיות חלק מהנרטיב ההיסטורי והציוני גם בתוכניות הלימוד של בתי הספר, גם בחינוך, גם להכיר את עולם הפיוט והבקשות, הפסיקה ההלכתית.
“יש פה שניים-שלושה מיליון עולים ממרוקו, ילדיהם, נכדיהם, יש להם סיפור. אנחנו רוצים שידעו מיהו הרב משאש ואת הרב ברדוגו ואת הבבא סאלי.
“זאת ההזדמנות שלנו להנחיל את כל המידע הזה לכל עם ישראל, בבחינת ריבוי. שכל אזרח במדינה ידע מורשת של כל קהילה. זה תיקון חברתי, זה צדק חברתי, זה צדק חלוקתי.
“אבל אם, חס ושלום, אנחנו לא מצליחים עם חוק כל כך מפורט, מיוחד עבור נכי צה״ל, אני מציע את המתודה של לאשר את החוק המקורי בנוסח הכללי שהיה עבור נפגעי תאונות עבודה, תאונות דרכים וניצולי שואה, וזה מה שיהיה בחוק. אלא אם כן יודעים להביא נוסח מפורט, מדוקדק, שהרוב מסכים איתו.
“המוטיבציה למנוע את החוק הזה היא של כמה עשרות עורכי דין שנהנים מהמצב הקיים.
“החוק הזה נבלם שבע שנים על ידי מאמץ של לשכת עורכי הדין. היה להם די זמן לעשות תהליכים עמוקים ולאכוף את הפרצות. ויכול להיות שלפני חמש ושש שנים, אם היו עושים משהו מקיף ומשמעותי זה היה מניח את דעתנו, והיינו עוזבים את החוק הזה. אבל החוק הזה יחוקק מהר ככל האפשר ולפני סוף דרכה של הכנסת.
“באשר ללחצים המופעלים עלייך והמכתבים, שחלקם כוללים הטלת דופי בעבודתך, אני מגבה אותך, והמכתבים האלה צריכים להישלח אליי ולכל חבר כנסת בבית הזה.
“ואם יורשה לי, השר, חובתנו לתקן את מה שעוד ראוי שיתוקן למען צעירים עולי אתיופיה, גם בצבא, גם במערכת החינוך, בכל ההיבטים של הקהילה ושילובם הראוי.
“יש דברים שגם המדינה צריכה להקל, כל האגרות על רכבים ודלק. למה? למה המדינה צריכה לקחת 70% על הדלק?
“והיבואנים – שניים-שלושה שולטים בסל שלנו; ויצרני המזון – שניים-שלושה שולטים; ויבואני הבשר – יבואן אחד, עשרות אחוזים של הבשר. זאת אומרת, אין שוק חופשי בישראל.
“הקללה הזאת של יוקר המחיה היא קללה שמרחפת על הבית הזה. שואלים את האזרח בשאלונים: מה הכי כואב לך? הוא אומר: יוקר המחיה.
“הליווי הפרטני טוב, אבל אין כלים מוגדלים לטפל בהם.
“אני קורא מפה לכל המשרדים הללו ולנו, כקואליציה ואופוזיציה, לעשות מעשה ענק, להביא החלטת ממשלה מהירה ולהתחיל את החקיקה ולא לחכות. אולי הקב"ה יסייע בידינו, שאנחנו נביא את תיקון החוק למען משפחות החטופים החללים, שיהיו כלים לסייע.
“כי בעוונותינו, בחירות מטבען מקצינות ויוצרות מציאות של עמדות.
“זאת אומרת החלטת הממשלה תתוגמל להסכם, לא לתיקוני חקיקה, שיחייב אישור מהיר של ועדת העבודה והרווחה?
“והאם אתם מגובים תקציבית או מגבלות תקציביות שמונעות מכם לעשות פעולות. שאלה שאני רוצה שתתייחס. ומה מידת הגמישות כשאתה פוגש בעיה חריגה?
“כאשר אדם גם יש לו תקווה שבנו, בתו או בן זוגו ישובו הביתה בעסקה, אבל בסוף הם שבים, אבל שבים כחללים, לאירוע הזה יש השלכות על כל בני המשפחה. כולל אחים, לא רק אב ובנו, אם ובנה. גם על האחים, גם על המשפחה השלמה. התפקוד המשפחתי נפגע.
“אני גוזר שאנחנו יכולים וצריכים למי שהם משפחות חטופים חללים באירוע ובכשל הזה ובאסון הזה לבצע כללים וחקיקה מיוחדת. ולא להגיד אתם כמו כולם, כי אתם לא כמו כולם.
“אנחנו הבאנו חוק לתת לכל משפחה שניים או שלושה מיליון שקלים, הצביעו על זה.
“הוועדה מבקשת מיושב-ראש מינהלת החטופים לבחון ביצירתיות מול היועצים המשפטיים הוראת שעה שמחדשת את החוק למאמצי השבה ולקרוא לו בהוראת שעה חוק למאמצי השבה ושיקום משפחות חטופים, כך שיאפשר לו לחמש שנים לתת את אותם מענקים זמניים שניתנו בזמן השבי.
“רחפני נפץ פוגעים בחיילי צה"ל יותר מאי פעם בשבועות האחרונים. בתפקידי כיושב-ראש הוועדה לבניין הכוח והפעלת הכוח בוועדת חוץ וביטחון, כבר לפני שנתיים דרשנו מהצבא מעשים גדולים בתחום הזה. אני לא חושב שהמעשים האלו נעשו וצריך להאיץ את הפתרונות להגן על חיילי צה"ל מפני רחפני הנפץ.
“כמה משפחות את מלווה והאם יש שיטת ליווי במובן של פרויקטור או case manager שיודע כל משפחה לבדוק אותה כל שבוע-שבועיים מה המצב, מה קורה, מה הבירוקרטיה.
“נאמר משפט לפני שאבי עזב אותנו הוא אמר משפט קשה. הוא אמר אני יתום. ואני לא מלווה. אני בטוח שזה לא כל הסיפור, אבל מה, איך אנחנו מתמודדים עם משפט כזה של אב שכול?
“האם לפי ידיעתך, ספר התקציב של האוצר, מישהו שם בצד כסף נוסף לפתרון בעיות שצריכים לתמוך במשפחות החטופים החללים? האם בתיקוני התקציב יש סעיף כזה שאתה מכיר?
“הוועדה דנה היום בסוגיית הטיפול והליווי של משפחות החטופים החללים, בין אם הם חללי צה"ל או כהגדרתם בביטוח לאומי כנפגעי פעולות איבה. המחיר הכבד היותר ששילמו משפחות חטופים זה אובדן החיים של החטוף.
“אני רוצה תשובות מהאוצר. איך אתם רואים את החלטת הממשלה מתגבשת ואת הגדלת התמיכה במשפחות החטופים החללים?
“וסך האנשים הפרטיים שאתם מלווים זה יוצא כ-600 איש, בני משפחה. וממש אפשר לעשות פה טיפול פרטני לכל אדם. מה מצבו, מה איתו. או בוועדת חריגים.
“זה לא היה דיון עצבני, זה היה דיון מכבד שקולן של המשפחות נשמע. ויש לנו תוכנית עבודה ואנחנו לא מתכוונים להרפות מכל מה שהעלינו.
“אני אומר, אתה לא חייב שיקראו לך נכה שתקבל את מה שראוי שהמדינה תיתן לך.
“אז תגידי את החוקים, אבל מור, לא להאריך בזה מהסיבה הפשוטה, שהממשלה לא מחויבת לחוק פרטי. מה שהיא כן יכולה זה למזג אותו אם יש בו רעיון טוב לצרף אותו לחקיקה ממשלתית.
“ממשלה שאומרת אני מבדלת את אירוע הנוח'בות ועושה לו חוק, כי הוא חמור, היא תבדל את החטופים החללים. יותר קל לעשות חוק כזה. זה רק עניין של מדיניות.
“הוועדה דורשת מהממשלה לפעול מהר, אין זמן. להביא את החלטת הממשלה בתוך שבועות ספורים ולהתחיל הליך חקיקתי שגם אם נתקשה להשלים אותו בחודשיים הקרובים, נעבוד עליו כאילו אנחנו יכולים להשלים אותו.
“משרדים הם יזמים של תיקוני חוק. לא רק הכנסת מתקנת חוק. כאשר משרד רואה לקונה או בעיה או שר עם מנהיגות אומר תתקנו את החוק. לא מסתרים מאחורי תקנות וחוקים.
“אבל כשאת הולכת ללוות, מה הוואקום? מה הכלים שאין לך? שאת אומרת וואלה, הייתי צריכה פה את הכלי, את הפתרון הזה, ואין לי גב. החוק לא מאפשר לי.
“מעבר לזה שפנו אליך וכל אחד עם ענייניו ועצותיו, אתם תקיימו שולחן עבודה, פגישת עבודה כמה שעות. בלי מצלמות, בלעדינו. תזמינו נציגות של משפחות החטופים החללים להגיד את המחשבות שלכם והם יגידו מה חסר. ותקבלו פידבק לפני שעושים משהו.
“הוועדה רואה בעין טובה את העובדה שפיקוד העורף רכש 100 מיגוניות ויעסוק בהצבתן במועצות האזוריות, אבל עדיין אנחנו רוצים לראות שגם האזרח בלילה מוגן, וצריך למצוא דרך לפחות במקבצי אוכלוסייה למקם מיגונית על ידי המדינה או על ידי רשויות מקומיות, כמובן אם יש שותפים.
“התחלתם תהליך של רכש והצבה. מה המדיניות של ההצבה הזאת ואיך זה קורה ומתי יושלמו החוסרים שחבר הכנסת ציין?
“מה עם אפשרות למגן את מקבצי האוכלוסייה הבדואית, לשים שם קצת מיגוניות?
“הוועדה מודאגת מאוד מהמצב שבו עוד לא הגענו לכיסוי ראוי וסביר של המענה המיגוני לאוכלוסיות הבדואיות בעיקר ביישובים הלא מוסדרים.
“כשהייתי שר במשרד הביטחון היו לנו כ-200 מיגוניות ניידות וידענו לשים אותן ולקחת אותן אחר כך, זאת אומרת שאין בעיה לממשלה למצוא תקציב ל-1,000 מיגוניות, לפזר במקומות של פזורה, אפילו מקום ללא הכרה ובסוף האירועים לכנס את הדבר הזה בחזרה.
“השאלה שלה כל כך לגיטימית, איך אנחנו לא יודעים להביא מיגון לקהילה הבדואית? לא רק שאנחנו לא יודעים, אנחנו לא מאפשרים להם לשים בעצמם מיגון, ולא זו אף זו, אנחנו שמנו את המיגון במקומות הלא נכונים למשל בתחנות אוטובוס, תחנות הסעה של ילדים שעומדים שם חצי שעה ביום, במקום לשים את זה במרכזי האוכלוסין שלהם.
“המדינה רוצה להישען על תרומות למגן בתי ספר? האם קיבלת הנחיה שיגיעו עוד מיגוניות לבתי הספר?
“אחת הבעיות, כשנגמרת המלחמה מפסיקים לטפל בזה, וכל מלחמה הנושא הזה עולה מחדש.
“אנחנו הולכים להסדרה של היישוב רחמה ובעזרת השם הוא יהיה יישוב קבע וכ-1,200 איש יוכלו להתכנס לשטח יישוב קבע בהסכמה.
“מי שלא יעסוק בתפקוד היומיומי של קהילות, לא יצליח להביא אותן לשולחן האזורי, זה, תאמין לי, ניסיון גדול. לך תראה כמה בדואים באים איתך לאזוריות, לך תראה כמה יישובים ערבים באים איתך לראיונות של אזוריות ואתה תראה שהאשכול הנמוך לא פנוי לאזוריות שלך ולפרויקטים אזורים מחוללי שינוי.
“אתה צריך לתת לו כסף, 10 מיליון שקלים, והוא ייקח מהבנק עוד 10 מיליון והוא ירים דירות למעונות סטודנטים, עם פטור ממכרז, הוא לא צריך את רמ"י.
“אבל כל עוד אתה לא דואג לי לקיום של קהילה, לבייסיק של חינוך איכותי, איכות חיים ואיכות סביבה, ואומר לי רק תהיה בקשר על הפרויקטים האזוריים מחוללי השינוי, אני אומר לך: תתקדם אחי, אתה לא מעניין אותי.
“אתה עושה מפה כזאת של עיגולים של השפעה של החלטות ממשלה, העיגול היחיד שלא קיים במפה זו חצור הגלילית, זו לקונה.
“המדינה אמרה ביטחוני, אז בהתחלה נעשה פעולות של ביטחון וחוסן, אבל כשהיא אומרת ארבע-חמש שנות השקעה בצפון היא דיברה על כלכלה ופיתוח חברתי ודמוגרפי. רוב הכסף לטווח הארוך לא הולך לבעיות של ביטחון, הוא הולך להצמחת קהילות.
“אני מבקש מהשרים של כלכלה ונגב גליל ממש בקשה אישית, וברקת מחבב אותי ווסרלאוף חבר שלי, לפנות במכתב משותף ואולי לגייס עוד שרים שפונים אל ראש הממשלה ושר האוצר לא לדלג על חצור הגלילית בתכנון ארוך-טווח של הממשלה לצפון, ולאפשר מקור מימון אסטרטגי של מיזמים מחוללי שינוי בעיר.
“עוגן כלכלי לא מחזק קהילה אם אין לה איכות חיים וחינוך והיא מזמינה, ובית. אתה צריך שהם יהיו מוכנים לחלומות שלך לצפון. אם הם לא יהיו מוכנים זה ידלג, ואני יכול עוד להדגים לך את זה.
“הדיון שלנו היום יעסוק בחסמים בשילובה של חצור הגלילית בתוכניות הממשלה לפיתוח הצפון מיידית ולאחר המלחמה. הדבר הזה דחוף גם לאור הפגיעות הישירות, גם לאור הנפילה של טילים על העיר והרס של מבנים.
“אנחנו מבקשים ממשרד ראש הממשלה לתכלל ראייה כוללנית לעיר חצור הגלילית שתאפשר לה מנועי צמיחה כלכליים והתבססות כלכלית ודמוגרפית, בין אם מהמקורות הקיימים של תנופה והגמשת הקריטריונים, או התבססות על החלטת הממשלה הקיימת.
“החלטת ממשלה זה משהו מעולה, ופה אתה לא חייב שום תירוץ לאף אחד, אל תמציא את הגלגל, תחדש את ההחלטה הישנה ותעדכן אותה לאור המלחמה. חוזרים להחלטה ישנה, שמים לה כמה סעיפים ומריצים אותה.
“אתם רוצים עיר הבה"דים? שימו פה ארבע שנים כסף כשבונים אותה ונתחיל להתכונן. והם שמו איתי. אז אתה הממשלה ואתם עשיתם את זה וזה עבד, וזה פיילוט מוצדק. תתבסס על זה.
“אמרו: איך תעשה את זה? אמרתי: אני אקח את עיר הבה"דים וצחקו עליי. אז מעיר הבה"דים הבאתי 10 מיליון שקלים, ומהגדלת הכנסות עוד 3 מיליון שקלים, ומהקטנת הוצאות ומפעילות כלכלית. וככה עשינו 15 מיליון, ואחרי חמש שנים איזנו את התקציב.
“אבל אנחנו עכשיו במלחמה. עכשיו ביטלו את אירוע מירון, עכשיו יש הגבלות להתכנסות בצפון, נפלו כטב"מים על לוחמים, נהרג היום חייל. אנחנו צריכים להסביר למישהו שאנחנו עדיין במלחמה? ועשיתם דבר טוב, למה לעצור אותו?
“אבל אתה אמרת שמבחינתך כיום אין צורך לחדש את הנוהל, זאת אומרת זה מבוסס על הבנת הצרכים בשטח.
“אז אם פתחתם במשרד הביטחון ובצה"ל מינהלת לסייע לעוד גופים להיות שותפים במאמץ הזה, המלחמה לא תמה, איראן לא נגמרה, כטב"מים מרחפים, חיילים מתים היום בלבנון, למה אתם ממהרים לסגור מינהלת של תרומות ולמה אל על ממהרת להגיד אני לא אמשיך לסייע בנוהל הזה?
“יש שני סוגים של תרומות לצה"ל, מרכיבים שמסייעים לחיילים, אבל יש גם כל מיני דברים אזרחיים, תרומות למשפחה וכולי.
“הנוהל שפעלתם על פיו עד היום, אותו נוהל שבסעיף 4 כתוב נסגר, לחדש אותו. כתוב פה, פעלנו במדיניות מיוחדת והפסקנו. תחדשו את המדיניות הזאת. הוועדה דורשת את זה, עם ישראל דורש את זה, התורמים דורשים את זה והנוסעים שלכם דורשים את זה.
“אנחנו נעסוק בסוגיה שמכבידה על היכולת של גופי מגזר שלישי וגופים עסקיים בארץ ובעולם להיות שותפים במאמץ המלחמתי, בהיבטים ההומניטריים, בהיבטים שמשלימים את הפעילות, לאור ביטול הנוהל של פטור ממיסים עקיפים על הציוד שמגיע לישראל.
“הדבר הזה הוא חמור, כל שכן ששני הנרצחים הם בני הקהילה האתיופית. זה מצטרף לתופעות של גזענות ופוגענות כלפי נוער אתיופי ואנחנו צריכים לעשות בדק בית כחברה איך הגענו למצב הזה.
“נציג האוצר ישלח לוועדה בתוך שבועיים מכתב כמה תוקצב השיפוי בגין היעדר הכנסות ממיסים של תרומות עבור מצב המלחמה, מה בוצע מתקציב זה עד אפריל והאם יש בתקציב הזה פתרון עתידי לשנת הפעילות הקרובה.
“אני דורש מרשות המיסים ומשרד האוצר לחדש באופן מיידי את נוהל התרומות והמסלול הירוק והמינהלת הביצועית בנתב"ג לכניסת תרומות אזרחיות, כפי שנעשה, גם אם בשיעור נמוך, גם אם זה גוף קטן, מספיק נציג אחד שידע שם להיות כתובת עבורם ולהביא את הדברים ולהזרים אותם לארץ, גם אם יש ירידה.
“אז מי שלא יודע להעריך את תרומתה של כיתת כוננות להצלת המדינה בשעתה קשה, איפה שלא היה צה"ל, הם הצילו את המדינה וצריך להתייחס אליהם כטובי הלוחמים, הם גם לא מסווגים כלוחמים בדירוג ראשון לגבי תנאי המילואים שלהם, זה מאבק שאנחנו מנהלים אותו כרגע.
“הוועדה מבקשת מאל על, ראשיה והבעלים שלה בארץ ובעולם, לחדש את המדיניות המיוחדת, לאור התחדשות הלחימה, לאור המתיחות עם איראן, לאור ההתלקחות בלבנון.
“ההצעה שעל הפרק אומרת שצריכה לקום רשות חינוך שתספק שירות חינוך במיוחד לקבוצה הזאת שלא מיוצגת מוניציפאלית ויכולה לספק פתרונות חינוך איפה שרשות מקומית לא מבצעת את חובתה כלפי אזרחיה.
“בעצם מה שאומר עבד אל עזיז זה שלחלק מאותם תלמידים שלא נמצאים תחת מועצה אזורית רשמית, כבר יש פתרונות ברשויות קיימות. הרשויות האלה צריכות לקבל שיפוי בגין המאמץ והפתרון שהם מעניקים לתלמידים שבאופן רשמי אינם תחת אחריותם בחוק והם שמחים לקלוט את התלמידים האלה אבל הדבר הזה מעמיס על המערכת, והם לא יישובים חזקים כלכלית.
“הוועדה רואה באופן חיובי את התגייסות משרד החינוך לפתרון החינוך האיכותי עבור תלמידים בדואים שאינם נכללים ברשות מוניציפאלית קיימת.
“כתוצאה מהמצב הזה, אנחנו מדברים על עשרות-אלפי ילדים שהם בני ערובה של מבנה שלטוני לא יעיל.
“וסוף הסיפור לא יהיה שהממשלה תעשה את זה כי סוף הסיפור, הם יהיו חלק ממועצה אזורית בדואית אבל שלב הביניים, עד שהם יהיו חלק אינטגרלי של מועצה אזורית בדואית, יכול להיות שזה עדיף לכם.
“כולל ההסתייגות של רשות ההסדרה, שאם הצו הזה יחול, הוא יחול גם על שטחים גליליים וגם על יישובים לא מוכרים במועצות אזוריות או מקומיות קיימות שלא מקבלות שירות באותן מועצות.
“בזמן שהיא מדברת תשיבי לי למה אתם לא בוחנים הכנסת היישובים האלה לאחריות מוניציפאלית של המועצות האלה ואז הן יהיו באחריות מלאה שלהן, בלי קשר למצב ההסדרה של היישובים. להגדיל להם את אזור תחום השיפוט כדי שהם כולם יכללו באחת מהמועצות האזוריות.
“אני מבקש ממך, מירי, שבתהליך הבנייה של הרשות הזאת יהיה לה כלי לספק שירותי חינוך או לקבל חינוך ברשות אחרת ולסייע לה בעלויות העוטפות בגין אותם תלמידים.
“הצו הזה יכול להיכנס לתוקף ללא תלות בהחלטת ממשלה וחקיקה?
“לא, אני אומר שטוב היה אם ממשלות היו מסדירות את ההתיישבות, ומי שלא עשה את זה, זה גם ממשלות ימין וגם ממשלות שמאל.
“ואני אומר לך שלא ראיתי עד היום מישהו שדיבר בכנות ומחויבות במשרד החינוך למען האוכלוסייה הבדואית כמו ששמעתי אותה.
“מי הקים את הבית ספר ברח'מה? חוקי, מסודר עם מזגנים, על לאפ-טופים. על מה אתה מדבר? שמתי שם אינטרנט ולאפ-טופים לילדים. אין אף בית ספר בפזורה שיש לו את הלאפ-טופים של רח'מה.
“אם הממשלה אומרת לך: אני אקח אחריות מלאה על החינוך של הילדים האלה, זה גם אומר מימון מלא. ממשלה מעדיפה להאשים את הרשת החינוכית או את המועצה המקומית או איזה גוף מבצע. פה היא אומרת שאם אני לוקחת ואני נכשלת, אני אשמה.
“הוועדה מבקשת שכל תהליך הקמת הרשות לחינוך ייעשה בשיתוף, בשותפות, בהתייעצות עם ההנהגה הבדואית והרשויות בכנסת, בחברה האזרחית, ושגם בהקמת הרשות ישולבו אנשי מקצוע מהקהילה הבדואית כדי לאפשר את הגישור ואת השפה ואת הכניסה הנכונה של הרשות לפעולה.
“אנחנו נעשה בעוד איזה חודש וחצי דיון מעקב על הנושא. יכול להיות שנעשה את הדיון מערד ותבואו, ושם נרצה תשובה על לוחות זמנים של קבלת החלטות של הממשלה, ממש לוח גאנט וכל מרכיב כי שיתוף ציבור זו רק תחנה ראשונה.