ינון אזולאי
Yinon Azulay
“באים מגייסים חרדים, כמו יוסי לוי, כמו ראש ישיבות ההסדר החרדיות, ואומר לך:, תשמע, זה לא עוזר, למה אתה עושה את זה? זה בסדר, הם אומרים, אבל אף אחד לא סופר אותם, לא מצטטים אותם, לא עונים, לא שום דבר.
“זה מה שעשו, ואני מתפלא על הייעוץ המשפטי של הכנסת, שאני מכבד אותו מאוד, ושל ועדת החוץ והביטחון, אם זה מה שהיה להם להגיד, לייצג אותנו ולהגיד: כן, צריך לבטל את החוק הזה – אני חושב שזה משבר גדול באמון, בכל אופן, שלי ושל הציבור שאני מייצג, גם בייעוץ המשפטי של הכנסת, וחבל מאוד שזה ככה.
“מטרתו של התיקון המוצע הוא להסדיר בחוק את הקמת רשת השקעות פרטיות בנאמנות, ולאפשר את הפיקוח עליהן.
“מוצע לפצל את הצעת החוק לשלוש הצעות חוק נפרדות, כך שחלק אחד מההצעה יכלול את סעיפים 1(1) ו-(2), 2, 4 ו-5, שעניינם בהארכת תקופת הפירעון של ניירות ערך מסחריים ובהקמת תשתית ליצירת קרנות נאמנות אלטרנטיביות.
“78 שנה לא עשו כלום. עכשיו כשבאים ורוצים לעשות, אז הוא אומר לך: לא, זה מה שחשוב.
“אתם מכירים את הדעה שלי, אני לא מאמין במערכת המשפט. אני אומר את זה לא במוסתר, אני אומר את זה תמיד: אני לא מאמין במערכת המשפט. מה אני אעשה, הם לא נותנים לי סעד, כציבור חרדי לא נותנים לי סעד, לא יעזור כלום.
“תיקון נוסף בהצעת החוק עניינו בהקמת תשתית ליצירת קרנות נאמנות אלטרנטיביות. מטרתו של התיקון המוצע הוא להסדיר בחוק את הקמת רשת השקעות פרטיות בנאמנות, ולאפשר את הפיקוח עליהן.
“הם לקחו את זה היום למקום שלהם כאילו זה של אבא שלהם. הם הבוחרים, הם אלה שנבחרים, והם אלה שמחוקקים – הם עושים את הכול.
“כי אצל החרדים יש סנקציות שהן פעילות. אצל הציבור הכללי אין את הסנקציות האלה – לא משנה, מקבלים או לא מקבלים, זה לא משנה. אבל אין להם את הסנקציות האלה. ולכן, המקום הזה כן יכול לתת שוויון.
“שהאחדות הזאת תהיה כבר במדינתנו הקטנה. הרבה שונאים מסביב יש, ולפחות בתוכנו נהיה אוהבים.
“באים מגייסים חרדים, כמו יוסי לוי, כמו ראש ישיבות ההסדר החרדיות, ואומר לך:, תשמע, זה לא עוזר, למה אתה עושה את זה? זה בסדר, הם אומרים, אבל אף אחד לא סופר אותם, לא מצטטים אותם, לא עונים, לא שום דבר. זה רק מראה שהלכו וסימנו קודם כול את המטרה, ואמרו: טוב, עכשיו נגיע לשם.
“כשהייעוץ המשפטי של הכנסת בא ואומר לבטל חוק, זה בעצם אומר: אני לא בא להגן על חברי הכנסת בכלל. יכול להיות שאולי עדיף שלא ילך גם לייצג אותנו בכנסת, שלא ייצג אותנו בבג"ץ.
“78 שנה לא עשו כלום. עכשיו כשבאים ורוצים לעשות, אז הוא אומר לך: לא, זה מה שחשוב. אומרת היועצת המשפטית – הנציג שלה, מה אומר? בזמן מלחמה לא מוסרי. תשמע, טיעון מפליא. בזמן מלחמה לא מוסרי – זה הטיעון של היועצת המשפטית על החוק הזה.
“אחד החסמים שהוצגו על ידי הרשות לניירות ערך כמגבילים את התפתחות שוק הנע"מים בישראל, הוא כי מדובר במכשיר המונפק לשנה אחת בלבד, ולכן מוצע להאריך את תקופת הפירעון ולהפוך את נייר הערך למוצר אטרקטיבי בשוק.
“לפיכך, הצעת חוק מעמד המשרת בשירות צבאי או לאומי, התשפ"ד–2024 של חבר הכנסת משה סעדה וקבוצת חברי הכנסת, פ/4709/25, נמצאת על שולחנה של ועדת הכנסת והיא החליטה היום לאשר אותה בנוסח הכולל הסדר בעניין הלומי הקרב.
“אבל אנחנו חייבים להם ולבני משפחותיהם לתקן את העוול הזה. תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש.
“אנחנו, בעזרת השם, עוד השבוע – אני מדבר גם בשם יושב-ראש הוועדה, חבר כנסת אופיר כץ, שעשה רבות למען הלומי הקרב – עוד השבוע, בעזרת השם, נשלים את הקריאה השנייה והשלישית וכך יוכלו בעצם להכיר ולהוקיר אותם בראש ובראשונה את הלומי הקרב, שמסרו את נפשם למעננו, ועד היום הם סובלים, ואנחנו לא יודעים עוד כמה שנים עוד יסבלו.
“אבל אנחנו חייבים להם ולבני משפחותיהם לתקן את העוול הזה.
“בישיבתה היום החליטה ועדת הכנסת לבטל את המיזוג כך שההצעות יוחזרו לשולחנה של ועדת הכנסת, אשר תוכל לקדמן לקריאה ראשונה בהתאם לכללים הרגילים.
“אני רוצה שהחוק ייתן כלי לשופט, שהוא יוכל לדון בו, במסגרת הפעלת שיקול הדעת שלו. למשל, חוק טל שנפסל, זה היה על ערך השוויון. אני רוצה לתת כלים לשופט.
“אדוני יושב-הראש, כל החוק נועד לתת כלי לשופט, לשיקול דעתו. זה הדבר שביקשתי ואמרתי מההתחלה. לא ביקשתי מעבר לכך.
“כל משרדי הממשלה שהייעוץ המשפטי לממשלה ביקש לזמן אותם והנחה אותם מה להגיד, אני ראיתי את זה בעיניים שלי. שמעתי גם מהמשרדים מה אמרו להם. זה פסול שאתם מנחים אותם מה להגיד, נגד הדעה שלהם.
“הדבר היחיד כאן זה ערך ללומדי התורה ומותר לעשות את הערך הזה.
“מה הרלוונטיות של היועץ המשפטי לממשלה, שיגיד אם ההליך פה היה תקין או לא, כשיש יועצת משפטית לכנסת, שמבחינתה דיברו והייתה נוכחת בדיונים?
“למשל בכולל, אתה לא יכול שיהיה לך שלושה אברכים, אתה חייב מינימום של מספר בחורים, מינימום של מספר שמחויבים בצבא שיש שם, ועוד כללים, גם השעות וכל מה שצריך - - - אלה התקנות שעושים.
“לדוגמה, כולל שרוצה רוצה לקבל הכרה, לצורך העניין, לקבל תקציב ממשרד החינוך. הוא לא יכול לפתוח היום ולקבל מחר. הוא צריך קודם כל עמותה של ניהול תקין שנתיים, זה ודאי.
“אתה מערער את האמונה שלי בבית המשפט העליון, אם הוא ישמע בסוף בקולך והוא יפסול את זה.
“אין לו סנקציות, כי הוא כסטודנט ימשיך לקבל את המלגה שלו. אצלנו, מכיוון שזה עובר במוסד, הוא לא ממשיך לקבל את המלגה.
“אני מזכיר, הרב עובדיה, כשישב שבעה על הבן שלו, הרב יעקב יוסף בא אליו, ראש הממשלה דאז, נתניהו, בא לנחם אותו, הוא לקח את היד שלו וליטף אותה, בכה עם דמעות, אז גם היה הנושא של חוק הגיוס, הוא אמר לו, "אני רוצה שתסדיר את מעמדם של בני התורה שיושבים ולומדים", ובכה עם דמעות.
“הווי אומר, שאם אני מסנן רגע שזה תורתם אומנותם והחוק, יש לך משתמטים, המשתמטים הכלליים מול המשתמטים החרדים, אותו דבר.
“לקראת הקדנציה הבאה, בעזרת השם, לא יודע מי יהיה אתה ואני, אני ואתה, לא יודע מה יהיה, אבל אם שנינו בעזרת השם נהיה, אנחנו צריכים לשבת על התקנון מחדש, לעשות תקנון של הכנסת, דברים של קואליציה אופוזיציה.
“אם יש רצון של שר הביטחון ורצון של שר האוצר, שיסגרו ביניהם המשרדים, הם עושים את זה בהעברה תקציבית שגם בפגרה אפשר להביא אותה.
“יושב חבר כנסת אחד, כולם הלכו, הוא יושב אחד ועושים לך את השמיות לכל האופוזיציה.
“אתה אומר שזה טוב לנו, אבל אני חושב שזה טוב שגם מי שהוא לא ישיבה, גם יהיה אפשר לפסול אותו דרך התקנות האלה. כי אם לא, אנחנו נשאיר את זה בצורה לא טובה.
“אבל גם למטה בחוק הגיוס הייתה צריכה להיות עמדה מקצועית ומשרד הביטחון רצה לשלוח, הייעוץ המשפטי לממשלה אמר להם שלא לשלוח.
“ככה סיפרו לנו, שאדם שמגיע לגיל 18, אף על פי שלא קראו לו הוא יודע שהוא מחויב, כלומר אתה לא יכול לטעון שלא קראו לך, כן קראו לך, הוא כבר מחויב, ברגע שהוא לא מגיע הוא עובר על החוק.
“טוב, זו אמירה נכונה, את אומרת שבן אדם בגיל 18 שלא הגיע אליו צו, הוא לא אמור להיות בכלל תחת המצב הזה של עריק, משתמט, שום דבר.
“ואני אחזור גם על מה שאני אמרתי, אמרתי ואני מקפיד להגיד את זה כל הזמן, מה שאנחנו מבקשים פה זה לתת כלי נוסף לשופט כשהוא בא לשפוט, גם אם זה יבוא בסופו של דבר בחוק הגיוס, אני אמרתי את זה, על מנת שיהיה לו שיקול דעת להחליט האם הוא יכול לצמצם את הבעיה בשוויון בנושא הזה דרך החוק.
“לא ביקשתי משהו אחר, לתת לו עוד כלי חשיבה, עוד כלי שיש לו אפשרות לעשות שיקול דעת. אני לא חושב שאני משנה מהיום הראשון שאמרתי את זה פה.
“השבוע בית המשפט העליון הלך נגד חקיקה בנושא של הרשות השנייה, ופתאום להם מותר. זה נגד חוק.
“כנראה שאין לו, אם הוא אומר בבג"צ על חוק טל, הוא פסל את זה בגלל ערך השוויון אז אנחנו מבינים שאין לו כנראה ואם אין לו אנחנו צריכים לתת לו עוד כלי שהוא יחליט.
“היועצת המשפטית לממשלה, היא לא אישרה לה להגיע, אסרה עליה להגיע. ואני לא אומר סתם דברים, הדברים שלי בדוקים, וכשהיא אסרה עליה להגיע ביקשנו עוד פעם, אמרו: אנחנו מייצגים.
“ההיפך, הייעוץ המשפטי לממשלה אמר שהוא מייצג אותם שם, אז פה הוא לא מייצג את משרד הביטחון? למה פה זה לא נקרא שהוא מייצג את משרד הביטחון? אני מבקש על זה תשובה.
“אני שאלתי שאלה את היועצת המשפטית לכנסת וגם אותך, יום אחרי שעובר החוק, האם אפשר להגיד שכולם יכולים לקבל פטור? האם אפשר להגיד שכולם מקבלים מעונות? האם אפשר להגיד שכולם מקבלים מחיר למשתכן? נאמר שלא, צריך בחקיקה להביא את זה.
“בוודאי, הם אמרו להם להגיע, הם אמרו להם מה להגיד, וכשהיא סטתה טיפה ממה שאמרו לה, היא לקחה אותה לצד לשיחת בירור וזה מה שקרה והם שינו את הדעה שלהם.
“אבל, שגית, יש היום בג"צ, בג"צ אומר שאין מעונות, בג"צ אומר שאין מחיר למשתכן, בג"צ אומר שאין את ההנחה בתחבורה ציבורית או אין לך ביטוח לאומי, הם מתים להשיג את הארנונה, הם עדיין לא מצליחים עם זה, הם לא יודעים מה לעשות, הם נתלים על הקירות, אני מקווה שגם לא יצליחו, אבל את כל זה בג"צ כבר שם.
“כל הנושא של הכספים שאתם מביאים לפה את כל משרדי הממשלה, אתם יודעים שבסופו של דבר החוק הזה לא מביא כסף, כי בסופו של דבר יש מדיניות, יש תקציב, כל שר עם המדיניות שלו, כל ממשלה עם המדיניות שלה.
“כן, הם בודקים עכשיו את הלחם האחיד, אם אפשר את הסבסוד. ללומדי התורה, אתה צודק. הם בודקים את כל הדברים האלה, מה שהם יכולים.
“אני אתן לכם נתון קטן, אם הארגונים החרדיים ייצאו מהארץ אני רוצה לראות כמה המדינה תשקיע על עזרה למרפא, כמה היא תשקיע על עזר מציון.
“אני אדייק אותך, לא: ועדת השרים הביעה תמיכה בתנאי שישונו ונקרא במליאה הנוסח שרוצים שישונה. הנוסח שונה, ולכן – ועדת השרים גם אמרו שברגע שהנוסח ישונה הם מביעים תמיכה בעניין הזה.
“אנחנו כחברי כנסת לא מחויבים להחזיר לוועדת השרים.
“זה עדיין לא מביא את זה לוודאות וזה עדיין לא מביא את זה לכל ההוצאות האסטרונומיות.
“עצם זה שהוצאתם אוכלוסייה שלמה, עשרות אלפים הוצאתם היום, היועצת המשפטית לממשלה הוציאה עשרות אלפים שהם לומדי תורה, מה זה קרה?
“אם יתקצבו 100% את הליבה ויהיה פטור מגיוס ללומדי תורה, לא תהיה לכם שום טענה כלפי זה?
“עשינו הכול והבאנו אופציות איך יתגייסו אותם אלה שלא לומדים. גם אמרתי לא פעם, אנחנו אמרנו שאנחנו דואגים למי שיושב ולומד. אנחנו לא באים להשיג דחייה למי שלא לומד, זה לא המצב.
“ביקשתי לתת לו שיקול דעת, לא ביקשתי לתת לו החלטה. הוא יחליט מה שהוא רוצה.
“רום הראה לי שכן הופצה חוות דעת של משרד האוצר לגבי הטבות המס ביו"ש, כנראה זה נעלם מעיניי ואמרתי דבר שהוא לא נכון.
“לי טוב שיהיו הטבות מס ליו"ש, טוב לי גם שיהיה לצפון.
“כל מי שיושב פה בחדר מכיר שיש חרדים שכן מתגייסים, אז זה לא לכל בני הציבור החרדי. מי שיושב ולומד ותורתו אומנותו, הוא לא מקבל פטור, הוא מקבל דחייה.
“פנינו לאגף תקציבים, לא דיברו כששאלנו אותם שאלות. תפתח את הפרוטוקולים. אני בדרך כלל לא מדבר.
“כמו שדרור אמר, שאדם, לא היה חל עליו איסור של עבודה עד עכשיו, לכן אני אומר, אבל אם הוא רוצה להמשיך להיות, הוא קודם כל חייב לעמוד בשני תנאים. שיהיה לו את ה-45 שעות או 40 שעות, והדבר החשוב ביותר, שאם הוא עכשיו מקבל, בוודאי שמעכשיו הוא מפסיק לעבוד ואין שום דבר.
“לגבי 45 שעות, 40 שעות, דנו בזה רבות כשהיה החוק הגדול.
“רק תצביע על איפה כתוב מה שאמרת, שזה הבסיס, כי אני קורא את המטרה של הבלו-פרינט. תקרא אותה במלואה. אל תטעה את החברים. אם היה רק דיון בשוויון, אני יכול למחוק את כל הסעיף.
“ואז הוא יכול לעבוד בתנאי שיש לו את 40 שעות בכולל, או 45 שעות בישיבה. מכיוון שבישיבה אין מישהו שהוא נשוי, אז לכן זה חל רק על הכולל.
“למה ישר אתם שולחים לחקירה? אתה יכול לתת לו גם כתב אישום.
“המחוקק יכול ורשאי בצורה הכי ברורה, להחליף גם את מטרות החוק, גם אם זה בא כממשלתית, יושב-ראש הוועדה, חברי הכנסת, התפקיד שלנו, אמרתי את זה אתמול וגם היום, אנחנו יכולים לשנות את החוק כמעט מן הקצה אל הקצה.
“וזה שאנחנו אומרים בסעיף 26ה(2) – "הוא אינו עוסק בכלל איסוף נוסף על לימודיו בישיבה".
“יש דבר אחד שאנחנו אמרנו, מי שכרגע יש עליו הליך שאמור לעצור אותו, והוא עלול על ידי כך להגיע לכלא, אנחנו מבקשים את זה להקפיא. לא להפסיק, להקפיא להוראת שעה.
“הדבר העיקרי בהצעת החוק אומר, אנחנו ממשיכים, כולם חייבי גיוס, לא מצמצם שום דבר, ההפך, זה אפילו פחות פוגע בערך השוויון מאשר שאם היינו מביאים את חוק הגיוס למי שאומר פגיעה בערך השוויון, שם היינו מצמצמים את זה ונותנים דחיות.
“בהוראת שעה אני אחזור על זה, אבל בגדול, כשאני מדבר על עיסוק נוסף, אני מדבר על זה שנשוי בגיל 22, טרם פקיעת החוק, שהיה מותר לו.
“מירי, הפתרון שאני מציע, שתהיה רשימת ישיבות מעודכנת. שישבו עם וועד הישיבות וידברו איתם, יעדכנו. הוא אומר שאין מנגנון, יעדכנו רק להוראת השעה הזאת, לא ייתן להם יום אחרי זה שום דבר בעניין, מבחינתנו זה יתבטל.
“לגבי ה-90,000 – זה לא הוראת קבע, זו הוראת שעה. אי אפשר להביא את כולם עכשיו. כשיבוא כל ההסדר, אנחנו נעשה גם את זה בכל הסדר שייקבע.
“אבל רק עוד פעם, אין פה שום חנינה. זה לא נקרא חנינה, זה נקרא הקפאת הליכים. הקפאת הליך, אפילו לא הליכים, רק של המעצר. כל הסנקציות נשארות, גם בהוראת שעה, לא נוגעים בהן.
“אם היום זייפתי אישור שאני ספורטאי, וקיבלתי כביכול עליו את המעמד. אתה יכול לזמן אותי לראות שאני לא ספורטאי.
“ואם עכשיו למשל נפתחה ישיבה בשנת הלימודים, אלול תשפ"ה, והוא נמצא שם, אין לי סיבה לא לתת לו. מה אתה אומר לי? "לך תביא לי אישור מישיבה אחרת"? לא רוצה להגיד לאנשים את הדבר הזה.
“העניין שלנו זה להקפיא את ההליכים, להקפיא את המעצר, לא מבקש לתת חנינה. להוציא זה חנינה.
“הרי למה הגיע החוק הזה? כי שופטי בית המשפט העליון מעולם לא הבינו את הערך, וחשבתי שאולי פה חברי הכנסת מבינים את הערך.
“אתה הרי צבועים גדולים. משקרים לציבור ואומרים לציבור: זה יבטל סנקציות, זה יביא את הפטור לגיוס. מה אתם מבלבלים?
“באמת, מצד אחד אני אומר: אני מתבייש שאני צריך לעמוד פה ולבקש מכם בכלל להצביע על החוק הזה, או אולי בכלל להביא את החוק הזה. הרי מה אמרנו פה? חוק-יסוד: לימוד תורה. מדינה יהודית. אנחנו לא מבינים שיש ערך?
“אנחנו אומרים פה שכל ברי-גיוס, שחייבים בגיוס, ממשיכים להיות חייבי גיוס. לא הורדנו אפילו אחד משם.
“היו פה עשרות דיונים, קרוב ל-100 דיונים, נוספו סעיפים רבים, נמחקו סעיפים אחרים, והייעוץ המשפטי אף אישר זאת. לא פעם, גם אם היו חילוקי דעות, היה מקום שאפשר לעשות זאת. לא נאמר משהו על דין רציפות, ויתרה מכך, דין רציפות התקבל, ונאמר גם עכשיו, שאם היינו ממשיכים על דין רציפות ועל ההליך הפרוצדורלי, לא הייתה שום בעיה.
“כל המעלה של חברי כנסת שנמצאים ומחוקקים, וחוקקתי לא חוק אחד, זה לקחת חוק שהבאת אותו, גם אם הבאת אותו בטרומית או כל חוק אחר, ולעשות ממנו מה שאתה רוצה על פי הליך תקין.
“מה אנחנו מבקשים, מבקשים דבר פשוט, להקפיא את המעצרים. אז עכשיו אומרים תביא את הסנקציות בפנים. אפשר שהייעוץ המשפטי פעם אחת יתגמש, יש דברים שאפשר לפתוח קצת.
“אלא מה, רוצים לתת סנקציות, ואנחנו לא מוכנים שזה יהיה. שיהיה חוק מסודר, והחוק המסודר יקבע את כל הסנקציות על פי החוק.
“האם יש לך את הנתון של כמה חרדים כאלה שהם בחורי ישיבות שנעצרו ועכשיו הם חיילים?
“אין שום ספק שההתבטאויות האלה הן לא בבית מדרשנו, אלה לא התבטאויות שאמורות להיאמר בכלל על יהודי, זו לא דרכנו.
“לכן, כל הטענה שצריך להכניס את הסנקציות בחוק לא רלוונטית מכיוון שהסנקציות כרגע קיימות ופועלות.
“אני רוצה לדעת כמה בחורים שהיו מוגדרים כתורתם אומנותם, חרדים בחורי ישיבות שנעצרו, כמה מתוכם סיימו את התהליך והגיעו להתגייס בפועל. לא פטור נפשי, לא ממתינים.
“הדבר היחידי שמפריע גם לגיוס ואמר את זה יוסי לוי, לא אני אמרתי את זה, אגב לא רק יוסי לוי אומר את זה, אומרים את זה עוד רבים וטובים, אני מכיר באופן אישי משפחות שיש להן את הפחד של המעצר ולכן גם הבן שכבר רוצה להתגייס, לא הולך להתגייס.
“תודה רבה לך אדוני היושב-ראש, החוק הזה, נעשה את זה בצורה הברורה ביותר, החוק הזה מקפיא בלבד את המעצרים ללומדי התורה, לא למי שלא לומד, חד וחלק.
“אנחנו רואים מה שקורה ברחובות היום, מפגין אחד נהרג, דרסו אותו, שניים. אנחנו לא רוצים שתגיע שפיכות דמים גם חלילה לצד ההפוך.
“יום אחרי הבחירות, אני לא יודע איזה ממשלה תקום, כל ממשלה שתקום תרצה לעשות חוק גיוס. אם זו הממשלה שלנו, היא תרצה לעשות חוק הגיוס, אם חלילה נתדרדר למקום אחר, גם הם ירצו לעשות חוק.
“הרב משה מאיה, זקן מועצת חכמי התורה של ש"ס, הוציא גם הוא גילוי דעת היום: "דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום, הצטערתי מאוד לשמוע על הדברים שנאמרו כלפי הרמטכ"ל בעצרת החשובה שהתקיימה אמש במחאה על ביזוי לומדי התורה. אין זו דרכה של תורה להתבטאות בצורה כזו, אנחנו נוהגים להתפלל בכל הוצאת ספר תורה, שבת וחול, להצלחתם של חיילים שמוסרים נפש למען עם ישראל, לשלומם של עם ישראל.
“אני אומר חד וחלק, גם כשזה קשור אליי, גם כשזה לא קשור אליי, אני מגנה ואומר הדברים האלה לא אמורים להיאמר, זה לא טוב, אני מזועזע.
“אם הייתם רוצים הייתם מביאים אותו ולא עכשיו, גם אתם כאוצר הייתם יותר לוחצים ולא בחוק הסדרים כמו שאתם עושים כל שנה. אמרנו את זה כמה וכמה פעמים, שלא מביאים חוקים כל כך חשובים, שאכפת לכם.
“אני לא חושב שצריך להעביר את החוק הזה עכשיו ובכלל. לפי הדעה שלי בכלל לא אמורים להעביר את החוק הזה.
“נועה, אני אתן לך דוגמה על משהו שאתם לוחצים עליו אחרי חוק ההסדרים, למשל כל סיפור המס של הסיגריות האלקטרוניות. אתם לוחצים עליו גם כי זה חשוב לכם, אגב, זה חשוב גם לי.
“השאלה היא לכמה נכסים אנחנו מגיעים שיש עליהם בעיות שלא תלויות בבעל הנכס? יש דברים שתלויים בבעל הנכס, וכשביקשנו את העבודה ביקשנו דיווח.
“הוא תומך משתמטים. אתה מייצג משתמטים. כל אחד יש לו את התפקיד שלו. מה לעשות, זו האמת, היא קשה, היא כואבת, היא מורכבת, אבל אתם כולכם מקדמים השתמטות.
“עכשיו למה אני מדברת, ובזה אני מסיימת, כי אני פוגשת משפחות שכולות כל הזמן, והמשפחות השכולות, משפחה שהייתי אצלה בשבוע שעבר, הבן שלה שנהרג, אמר לאימא שלו כשהיא אמרה לו: מתי תצא? אז הוא אמר לה: אימא, אין מי שיחליף אותי, אין מי שיחליף אותי, ובסוף הוא נהרג.
“בדרך על איילון ראיתי תמונה ענקית, לא צופים בערוץ 12, מגנים על חיילי צה"ל. תבינו לאן הם הביאו את זה. זה מסע הסתה מכוער על התקשורת, על כל העולם, בגלל מה?
“למשל, חוק טל, הציע אותו השופט טל, מי שפסל את החוק הזה, הוא בית המשפט באומרו שהוא לא שוויוני.
“אנחנו באים ואומרים היום, מכיוון שיש לנו פה בית משפט שלא פעם דחה חוקים שחברי הכנסת קבעו, אנחנו אומרים שיהיה פה חוק-יסוד: לימוד תורה, שנותנים כלים לבית המשפט העליון, שערך לימוד התורה הוא ערך יסוד. זה המהות של החוק הזה.
“היום בית המשפט יכול לדון כמעט על כל דבר, לצערי. הוא לא רואה את החוקים שלנו כחוק, אלא כהמלצה בלבד והוא דן בהם.
“יש פה ערך ללומדי התורה, כל דבר שבית המשפט בא לדון בו, יש אדם שהערך העליון שלו זה לימוד תורה, תדון ותסתכל עליו בצורה אחרת ממה שמסתכלים עליו היום.
“לעניין השאלה למה הדיון בוועדת הכנסת ולא בוועדת החוקה, אני חושב שכל יועץ משפטי שנמצא בכנסת, מתמצא פחות או יותר בהליכי חקיקה. היו מקרים בעבר, חוקים נדונו בוועדות אחרות.
“על דבר אחד יוצאים להפגנות, כשרוצים לגעת בעולם התורה ולכן, החוק הזה הוא חוק חשוב, שאומר שיש חוק-יסוד, כשיסתכלו בחוקים אחרים, שיהיה לשופט גם שיקול דעת, שיהיה חייב להכניס את ערך התורה כחלק משיקול הדעת שלו.
“אמרתי שהחוק הזה לא היה צריך להיות. אבל מי שדחף אותנו לעשות אותו זה בית המשפט העליון.
“כי אתה מדיר אוכלוסייה מסוימת, אני רוצה לתת לשופט כלי כחוק-יסוד שווה ערך לאותו חוק-יסוד של השוויון, אחד מול השני. זה הערך שלי. לא פעם פסלו את זה גם בגלל השוויון, כי זה לא שוויוני.
“מדינה יהודית, שככל הנראה, אין ערך ללומדי התורה, אין ערך לתורה אפילו, אנחנו מיום ליום רואים עד כמה השנאה סביב השולחן הזה, במליאה, ברחובות, ללומדי התורה.
“כשבית המשפט העליון צריך לדון אם משהו הוא שוויוני או לא, גם אני נותן לו כלים יש פה ערך של לימוד תורה, ציבור שמאמין בזה, יהיה לך כלי לשים אותו כנגד ולשקול אותו במאזני הצדק שלך.
“אנחנו כמחוקקים, לא קבענו את השוויון כחוק-יסוד ובית המשפט הכניס אותו כחלק מחוק-יסוד.
“האם אנחנו הולכים לבחירות ובוחרים שהפרקליטות, בג"ץ הם אלה שימשיכו וינהלו את המדינה עם כל המאבקים שאנחנו עושים, או שהעם הוא הריבון והוא ישלח אותנו לעשות את השינוי שכבר התחלנו למען עם ישראל, למען המדינה היהודית, לומדי התורה, מה שהגוש האמוני פה מאמין בו?
“אבל זאת גלי בהרב מיארה. היא רוצה אותנו, אנשים מאחורי סורג ובריח, אם היא יכלה להכניס את כולנו. היא והבוס שלה, גיל לימון.
“אם אנחנו הולכים לכיוון הזה, אז אני חושב שהאמירה צריכה להיות על הכול ולא רק על חלק.
“כשאתה בא לבן-אדם שגר כרגע בדירה, הוא אומר לך, תשמע, אתה כבר מפצל לי את הדירה, כלומר, המטבח, לצורך העניין, היה באמצע ואנחנו צריכים להעביר אותו לפה, יש לי את הטעם שלי איתי, יש לי את מה שאני צריך, שיביאו מחיר, אין בעיה שתקבע הצעת מחיר זולה, ולא בן-אדם שבא לעשות עליך כסף, אבל הוא אומר: אני אעשה את השיפוץ.
“הרי מי מקבל 90%, בסופו של דבר? האדם החלש שבקצה, ואולי עשינו נזק דווקא לו, כי אם הממוצע הוא 59%, אז לא רבים הם אלה של ה-90%.
“אנחנו מדברים על מקרה, ואני מאמין שעל זה אתה מסכים, שבו הוא לא קונה את הדירה השנייה, הוא אומר, עזוב אותי, החלטתי, אני לא רוצה את המחיר המלא, אני קונה רק דירה אחת, ואז יש פיצול של הדירות – אז אתה, משרד השיכון, אומר: כמובן שלהשיב את הדירה ולהשמיש אותה לפיצול, זה עליי, נכון?
“אבל צריך לעשות להם דד-ליין. אמרת בהתחלה שאתה רוצה להביא את זה לקריאה שנייה ושלישית במליאה, ואני בטוח ששם לא תהיה בעיה, אנחנו נעלה את זה בלי שום הסתייגות, וכולנו באמת רוצים לעשות את זה.
“אני שואל שאלה פשוטה: נכנסתי לאתר ואני לא יודע עברית, אני יודע רק ערבית, אני יכול לגשת ולהגיש את הבקשה?
“כלומר, המשרדים עצמם יכולים תוך כדי הליכה, תוך כדי פעילות, לדעת לכמה נשלח, כמה קיבלו, כמה ענו, כמה לא הגיבו. חבר'ה, אי אפשר להסיר לגמרי את האחריות.
“3 שנים להתארגן על דבר כזה? איפה אתם חיים? אתם חושבים שיושבים פה חבורה של משועממים? אני מתפלא עליכם. 3 שנים לעשות דבר כזה? מה אתה צריך לעשות בזה? ראינו מה עשינו בביטוח הלאומי, ראינו מה עשינו ברשות המיסים.
“תכבדו קצת את הכנסת כשאתם מגיעים אליה. יושבים פה חברי כנסת, נמצא פה הייעוץ המשפטי של הכנסת שאנחנו מקבלים את דעתו, ואם זה תקנון הכנסת, ואם יושב ראש הוועדה אומר משהו – מספיק.
“בסיפור של המשתמטים הם נתנו עמדה ליועצת המשפטית לממשלה שבתוך ימים ספורים יכולים להביא לה את הכול מסוכרן, עם אפשרות להתקשר ועם אפשרות לעשות את הכל.
“אומר יושב-הראש שהוא מבקש לדעת שאם, למשל, את אומרת שיש לך הודעה להורים על תשלומי הורים בשפה הערבית, אז את כותבת בסוף שנה: יש לי גם את השירות הזה בערבית.
“הצעת החוק היום צריכה לעבור. אם ההתנהלות שלכם היא שעל כמה שקלים אתם עושים – ואני אומר לכם שההערכה שלכם היא הערכה לא נכונה, אני מכיר את ההערכות שלכם בוועדת כספים.
“אתה ממעיט ביכולות שלך. ראינו במלחמה איך ביטוח לאומי הקים את המוקד שלו בזמן קצר מאוד. אין סיבה לתת לכם 3 שנים וזה לא יהיה 3 שנים.
“6 מיליון ל-3 שנים זה לא תקציבי. זה לא תקציבי מבחינתי גם בשנה. זה לא תקציבי, נסגור את הסיפור.
“אין רכיב של הקמה כי הם כבר הקימו את זה, הם כבר נמצאים בתוך זה.
“תקנון הכנסת אומר שיושב-ראש הוועדה יחליט מה זה זמן סביר. נתן לכם 10 דקות כי הוא חושב שאחרי כל העבודה שעשו פה זה זמן סביר.
“אז יש לכם את האופציה הפשוטה, הציע לכם היושב-ראש לצאת להפסקה ולעשות בדיקה, ואני מציע את זה גם לכל הגופים, תחזרו עם זמן סביר, תחזרו עם תשובה אם אתם יכולים לעשות את זה, תגידו אותה וכחברי כנסת אנחנו נחליט בסוף מה עושים.
“אם מדינת ישראל צריכה להקים מערך כזה ב-3 שנים, בושה למדינת ישראל ומערך הדיגיטל. שיסגרו את מערך הדיגיטל.
“במצב הקיים אומר הביטוח לאומי שהוא כבר בדרך לשם, רוב הדברים נמצאים, יש להם רק הרבה דברים שהם צריכים לרכז למקום אחד, להיכנס למקום אחד ואת זה קצת יותר קשה להם לעשות.
“אז במקום לשלוח לך את השאילתה הזאת כל שנה, אני מבקש את הדיווח הפשוט הזה.
“למה? כי אתם צריכים לדווח ואז אתם עומדים תחת הביקורת שלנו?
“כשאתם רוצים להעביר בוועדת כספים, אתם יוצאים – לא על מיליון שקל, לא על 10 מיליון – על 50 ועל 100 מיליון, ל-5 דקות וחוזרים עם תשובה. אז אתם לא אומרים לנו "זמן סביר", כי יש לכם אינטרס להעביר את זה.
“אני אזכיר לכם הערכה שאמרתם לשר דודי אמסלם על פטור ממע"מ לתרופות מצילות חיים, 900 מיליון, לכמה הגענו בסוף? פחות מ-100 מיליון והאוצר הודה בזה.
“הם טוענים שהם צריכים הרבה זמן. מערך הדיגיטל אמר מספר חודשים, נציג רשות האוכלוסין אמר שהוא יכול לתעדף את זה – תעשה את זה שנה וחצי ואז גם אין עלות תקציבית.
“לא רק זה, גם לא פעם הגופים הגיעו, העלו את הבעיות שלהם תוך כדי, ואנחנו, כחברי כנסת, פתרנו להם את הבעיות מול המשרדים. אני יכול להביא לך לא מעט דוגמאות.
“הסכום הגדול הוא בשנה הראשונה. יותר מזה, אומרים לך ביטוח לאומי ורשות המיסים שהם כבר בתוך זה. אם אתה כבר נמצא בתוך זה ההיערכות שלך היא הרבה יותר זולה.
“כשטלי עשתה את זה, בהסתכלות שלה היא אמרה, אני דואגת לביטחון המדינה, כי היא מאמינה בזה.
“זאת היא שכל הרצון שלה לעשות אנרכיה במדינה. היא לא רוצה משהו אחר – היא רוצה אנרכיה, היא רוצה את הרחובות כמו שהיא ראתה היום שקורה ברחובות – את זה היא רוצה לראות; שילד חרדי, גוררים אותו והוא כולו דם – זה מה שהיא רוצה לראות; היא רוצה לראות אותנו אחים, שאנחנו רבים בינינו – זאת ההסתכלות שלה, היא לא מסתכלת על שום דבר אחר.
“אני אמרתי דבר אחד, אתם יודעים שעמדתי פה ואני מגנה כל אלימות. אבל לא יכול להיות – מירב, מירב, נשארו לי כמה שניות – לא יכול להיות ששוטרים עושים דין לעצמם - -
“אבל, חבריי היקרים, לא טלי גוטליב עומדת פה עם כתב אישום, שרוצים להאשים אותה – כולנו פה, יש מי שרוצה לחסל אותנו; כולנו פה עומדים כנגד אותו כתב אישום שהיא רוצה להגיש נגד כולנו, נגד הגוש האמוני, אותה בהרב-מיארה.
“היא אותה אחת שבאה ועושה את העבריינות הכי גדולה שיש – אכיפה בררנית. היא המושחתת, לא אנחנו.
“כשיש אלימות משטרה – אני קורא לשר בן גביר, תעשה מעשה, כשהיה לך בקפלן הדחת את אשד.
“אני אומר לך, את צריכה לבוא לפה ולגנות את אלימות המשטרה.
“עומד השר, אגב, גם בחוק הזה וגם בחוק הקודם, ומה שעושים לנו בכל פעם זה התניות מפה ועד להודעה חדשה, זה אומר שדה-פקטו החוק לא מתקדם.
“תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש. עליתי לפה כדי להגיד שאני מתנגד להצעת החוק, אבל אני אגיד לכם, ההתנגדות שלי עקרונית אלא אם כן את תסכימי איתי ותגידי דברים אחרים. קודם כול, ברציונל הצעת החוק טובה מאוד כי לא יכול להיות שעגונה שהיא בחיים ובעלה נמצא, והיא עדיין לא קיבלה את הגט, זה דבר שהוא מאוד גרוע, ועל זה כבר צריך לתת לה קצבה.
“קודם כול, ברציונל הצעת החוק טובה מאוד כי לא יכול להיות שעגונה שהיא בחיים ובעלה נמצא, והיא עדיין לא קיבלה את הגט, זה דבר שהוא מאוד גרוע, ועל זה כבר צריך לתת לה קצבה.
“יושבים פה גם חברי כנסת שמחכים הרבה זמן לשמוע מה קורה עם הדין שלהם, אבל הם פטורים מהכול. זאת גלי בהרב-מיארה, שאמונה על אותו משפט – על משפט צדק, שיהיה צדק במדינה. היא אותה אחת שבאה ועושה את העבריינות הכי גדולה שיש – אכיפה בררנית. היא המושחתת, לא אנחנו. עם כל הכבוד, הגיע הזמן גם להגיד לה שאם חלילה יקרה – מפגין כבר נרצח – אם, חלילה תקרה – חלילה – איזו שפיכות דמים גם בצד השני, שתדע – מהיום אני אומר לה – זה על הידיים שלך, תעשי חושבים רגע לפני – תפסיקי עם הקיטוב והשנאה הזאת בעם.
“אזרח מרגיש שטוב לו שעושים את זה, הוא רוצה שיעשו את זה - מכבדים את האזרח, זה הבית שלו, וכשהם מבקשים את זה אז עושים את זה.
“אני לוקח על עצמי כחבר בקואליציה, אני אומר לך שאני לוקח, שהאנשים שיושבים פה היו באותו לילה, היו אחרי זה ונלחמו בשביל ההטבות שמגיע לצפון, ואתה יושב-ראש קו העימות שנלחמת והם היו איתך במלחמה הזאת, גם אני הייתי ונכשלתי בה.
“אני רוצה למשל שהעיר תל אביב, עיר חזקה, שההשתתפות שלה תהיה 75%, אבל מ-75% הייתה צריכה להביא עוד 35%. לאן הם הולכים? הרוויחה כביכול. היא לוקחת את זה לרשות אחרת שהיא חלשה יותר.
“הם בדרך כלל עובדים יחד, אבל אני מסכים איתך שהעול צריך להיות לא על הרשות, אנחנו יודעים את זה. אנחנו אומרים את זה לא פעם ולא פעם וגפני צועק על זה כל שנה, במשך 30 שנה.
“אני קורא פה למשרד לשירותי דת ולראשי המועצות הדתיות, לקחת, ליזום רעיון ואפילו תהיו החלוצים הראשונים בעניין למשרדי הממשלה.
“אני לא נכנס לעניין העסקי שלו, אבל חשוב כשהוא מוכר למכור את זה לידיים ישראליות. חשוב שנהיה בטוחים, ולכן זה פחות מעניין אבל צריך שגם ידאג לעובדים.
“משרד הביטחון אמר: השר שלי עדיין לא הביע את העמדה אבל נשמע מרוח הדברים, גם מה ששומעים בחוץ, גם מה ששומעים פה ושם, שרוח הדברים אומרת שהעסקה הזאת היא לא טובה. לא טובה ביטחונית וכנראה גם כלכלית למדינת ישראל.
“ברגע שמוכרים את זה לחברה גרמנית, אם אני לא טועה, עם שורשים של סעודים וקטרים, אם אני לא טועה, זה לא בדיוק עונה על העניין של האינטרס שזה בידיים ישראליות.
“אבל למה אתה צריך לבחון גם בצד הביטחוני? תסמוך עליו. אתה לוקח את הדעה שלו ואתה מכניס לסל השיקולים שלך.
“עכשיו מה קורה - תהיה מלחמה עם איראן, ואז מדינת ישראל תגיד: מה נעשה? ואז אומרים להם: הסינים ירימו טלפון לאיראנים ביחד עם גרמניה ויגידו להם: עכשיו תשלחו את האוניות, תפרקו אותם, עכשיו לא.
“האם הוא בעד שינצלו את מניית הזהב? כי אם באמת הרצון שלו להביא את ה-100%, למקסם את הרווחים, הוא מקבל פה גם מקסום רווחים, גם מקסום ביטחוני וגם מקסום של העובדים הטובים.
“השאלה באמת, אני מסתכל - מה קורה במקרה כזה, מה הפרוצדורה. זה בסופו של דבר זה מגיע לראש הממשלה להחליט?
“האם יש איזו מחשבה אחרת, לאחר שיש את הנמל של סין והודו, האם אנחנו מגלים בזה איזה הרהורי חרטה?
“אני חושב שבכלל, כשהיית גם יושב-ראש ועדה, עשית את השינוי של ימי הציון האלה, וזה בשנים האלה, כמו שצוין קודם על ידי היועצת המשפטית. זה דבר מבורך, זה דבר שכל אחד צריך לדעת מאין הוא בא, זה המסורת, הערכים שלו, וזה חשוב מאוד.
“התוספת שעכשיו מיכאל הציע, יהודי צפון אפריקה, משרד החינוך צריך לברך על כך. מכיוון שזה גם פוטר אותם מעוד חוקים שיגידו בשביל הטוניסאים, בשביל הטריפוליטאים.
“התלמידים, הילדים, חייבים לדעת את המסורת. הילדים שלנו, זה דור העתיד. אם ישכחו את המסורת, מאין הם באו, לא ידעו לאן הם הולכים, ולכן חשוב שידעו מאין באו וידעו לאן פנינו מועדות גם להמשיך את המסורת, אם זה בפסיקה, אם זה בתרבות, ברוח, בכל דבר אחר, וכך נזכה גם לאחדות רבה בעם ישראל, בעזרת השם.
“אז אנחנו מעבירים את התיקונים האלה ומשאירים את השאר להידברות. תוכל להמשיך בהידברות, כי דיברת איתי כמה פעמים גם אחרי והסברתי לך את העניין.
“היום אנחנו מביאים את שני הסעיפים האלה שצריך להביא להם תיקון, אחד מהם שהוא גם משפיע על השופטים בעניין התקשורת, ואת הנושא של הראב"ד. זה בהסכמה, אין מחלוקת על זה, ולכן את זה אנחנו מביאים היום.
“תבדוק. יש הבדל. זה שהוא בא עם אופניים, זה בסדר, אבל זה שהוא מחזיק על השם שלו רכב.
“מגיע לאותו אחד, הוא עובד ומגיע לו, הכול בסדר, אני רק אומר, יש דרך גם איך לשלם את זה וצריך לראות איך מוצאים את הדרך הנכונה והטובה ביותר לשלם את זה.
“לשם כך מוצע לקבוע כי בעליו של כלב ששירת בגוף ביטחוני יהיה זכאי להחזר כספי מהמדינה בעד הוצאות רפואיות הנדרשות לטיפול בכלבו. גובה ההחזר לא יעלה על 5,000 שקלים חדשים בשנה, והוא יותנה בהצגת אסמכתאות על תשלום בפועל.
“הצעת החוק המונחת בפניכם נועדה להכיר בתרומתם של הכלבים לביטחון ישראל, להצלת חיי אדם ולשמירה על שלום הציבור, ולהבטיח את רווחתם גם לאחר סיום שירותם, כאות הוקרה על פועלם.
“יש שופטים שלא היו בכלא במשך שנים. יכול להיות שהוא היה בשנה הראשונה, ומעבר לכך הוא לא היה. העניין הוא שהוא צריך ללכת ולחוש ולראות.
“זה חוק שייתן רווחה, והוא ייכנס לחקיקה כבר בספטמבר הקרוב, הוא ייכנס לתוקף. זה דבר שכולנו צריכים להגיד תודה רבה עליו.
“ההצעה הזאת באה ואומרת: גם שופט, כאשר הוא יראה – אין לדיין אלא מה שעיניו רואות, כך אמרו חז"ל.
“ולכן, הצעת החוק הזאת שאנחנו מביאים היום בקריאה ראשונה זו הצעת חוק בשביל המורשת של כולנו, בשביל דור ההמשך, שיבין שיתגאה במה שהוא, שיתגאה ביהדות מרוקו. כל עדה צריכה להתגאות במקום שהיא באה ממנו כדי שיהיה לה עתיד.
“לא. כל שופט חייב ללכת, כל שופט שהוא פלילי חייב ללכת ולבקר ולסייר בבתי הכלא. הוא אינו צריך לראות את אותו אחד שהוא שפט אותו.
“האם עם כל מה שיש מסביב עדיין לייבא ממרוקו עולה לנו יותר זול מאשר לגדל בארץ?
“בדיון הקודם על בנק ישראל דיברנו על להרחיב לבנק ישראל את הוועדה המוניטרית. אולי צריך שיהיו שם מהתעשייה, אנשים שקצת חיים ונושמים את זה. צריך יהיה בעניין הזה להביא חקיקה אם זה לא ילך בצורה רגילה.
“אני לא מסכים איתך בעניין הזה. אני לא בא לפגוע בעצמאות של בנק ישראל.
“אני חושב שאת הוועדה המוניטרית שלו צריך להרחיב - זה סתם בשביל הייעול - מעבר לאלה שנמצאים בתוך הוועדה ואומרים "כן, כן, כן" לנגיד.
“אני חושב שבנק ישראל מאוד עמוס בעבודה. יש לו יומיים בחודש שהוא מנותק מכל העולם ואפילו לא יכול להגיע לוועדת הכספים. מיותרת העמסה של העבודה.
“צריך לתת כמה שיותר לחיילי המילואים, מגיע להם את כל ההוקרה, מגיע להם הכל, אבל יש גם לומדי תורה שיש להם חלק בשמירת עם ישראל לדורי דורות. העם היהודי הוא העם היחידי שלא נכחד בשום מקום והמשיך לעולמי עד בזכות לומדי התורה. אנחנו נמצאים היום במקום שיש מלחמה וצריך גם לומדי תורה וגם חיילים.
“זו המציאות שקיימת כיום, לא יעזור כלום. גם את החוקים שעברו אתם לא אוכפים, והנתון שאני אומר עכשיו קיים.
“אני בחוק הזה, אדוני היושב ראש, לא בא לשלול שום דבר מחיילי המילואים. ההיפך, אני מבקש להוסיף כמה שיותר, ואתה יודע את המלחמה שלי פה.
“אם הילד לא יהיה במעון הזה, יחפשו לו מעון אחר שיכול להיות בלי שום פיקוח. גילוי נאות, אשתי מנהלת מעון שהוא גם לא העסק הפרטי שלנו וגם לא במגזר החרדי. הפגיעה פה היא בראש וראשונה בילד, לאחר מכן באישה.
“לא אמרתי לתת במקום, אמרתי שאני רוצה להוסיף לחיילי המילואים. אין הוכחה שהסנקציה בחוק הזה, בחוק של מחיר למשתכן או בכל מה שהבאתם הביאה לגיוס.
“אל תספרו לנו סיפורים שזה בגלל הסנקציות שאתה עושה. אתה עושה איפה ואיפה, כי אתה לוקח מגזר יהודי אחר שאתה בכלל לא לוקח בחשבון ונותן לו דחיית שירות.
“מתי פג החוק - לפני 3 שנים. מאז, הרי ב-2023 היה כסף בקרן, אז כמה כסף היה בקרן? והאם אותו כסף שהיה בקרן, השתמשתם בו - כי אם אין חוק אז אתה גם לא יכול להשתמש בו ולרכוש את הדירות.
“התקצוב שיש פה - עזוב רגע את הרוב - זה מיגון הצפון מה שנקרא?
“אבל לדעת, למשל, אם אנחנו מסתכלים על היישובים הערבים, שחסר שם מיגון וגם במלחמה האחרונה והקיימת, הם גם חוטפים, אז היא רוצה לדעת האם יש התייחסות לזה גם.
“אם היה פחות חיילים בודדים זה בסדר, אבל שלא ייפגע זה שהוא היה בלחימה והוא לא מקבל את שכר הדירה שלו, אמרו לו: היית 300 יום בלחימה, לא הייתה בכלל בבית. הוא סגר את השכירות שלו, הוא משלם את המקום שהוא משלם בו, אז צריך לראות שהם לא נפגעו.
“אבל אם זה לא פחות חיילים בודדים, השכירות אמורה להיות משולמת גם אם הוא בלחימה.
“במשך שנים רבות מדינת ישראל ידעה להעניק הטבות מס ליישובים המצויים תחת איום ביטחוני מתמשך – בצפון, בדרום, בעוטף עזה ובאזורי ספר נוספים. זהו עיקרון נכון וצודק. כאשר המדינה מבקשת מאזרחים להתגורר באזורי סיכון, לשאת בנטל הביטחוני ולחזק את ההתיישבות, עליה גם להעניק להם סיוע והכרה.
“אלימות מחוץ למשחק. להגיע לבית של שופט, של כל עובד ציבור – אתה רוצה להפגין, תגיע – אל תתקרב למשפחה שלו, אל תתקרב לבית שלו. אני ראיתי את הפוגרום שעשו שם, זו לא דרכה של תורה.