“ובהזדמנות זו אני אקרא לציבור להצטרף למאגר מחזיקי כרטיס אדי לתרומת איברים.
“לכן שאלתי את השאלה הראשונה, מה הצורך עד 2030? למה לא לשנתיים? זאת הייתה המהות שבשאלה.
“בסוף הוועדה הזאת מתערבת פר-אקסלנס לתוך המחוז הספציפי במה שמאיה עכשיו חידדה.
“הנשק הבלתי חוקי הוא אחד ממחוללי הפשיעה המרכזיים ביותר במדינת ישראל. הוא זה שגובה חיי אדם חפים מפשע, ולא פעם הוא גם זה שזולג ישירות לפעילות טרור כנגד אזרחי מדינת ישראל.
“הנתונים האלה מעודדים, אבל הם ממש לא הסיבה לעצור. הם הדלק שלנו להמשיך להגביר את הקצב להעמיק את האכיפה. מערכת אכיפת החוק אומרת לנו בקול ברור: הכלי הזה נחוץ כדי להמשיך ולהילחם על הביטחון ברחובות מדינת ישראל. אסור לנו לקחת מהמשטרה ומהפרקליטות את כלי הנשק המשפטי היעיל הזה, ואסור לנו בוודאי לחזור לאחור.
“מאז תחילת 2024 הוגשו, גברתי היושבת בראש, 230 כתבי אישום בגין סחר וייבוא נשק בלתי חוקי; ומי שעוקב אחרי הפעילות של המשטרה רואה שכל יום ויום יש עוד תפיסות ועוד נשק ועוד תחמושת, רימונים ולבנות חבלה. הציגו לנו בדיון בוועדה מדגם שהם ערכו בפרקליטות במחוז ירושלים, תל אביב וחיפה. הם בחנו 109 תיקים, וב-38 תיקים מתוכם הם הפעילו את הכלי הזה ספציפית. זאת אומרת אנחנו מדברים על 40% מהתיקים שהכלי הזה משתמש ומוכיח את עצמו – מציל חיים, נותן כלי אפקטיבי לגורמי אכיפת החוק.
“מערכת אכיפת החוק אומרת לנו בקול ברור: הכלי הזה נחוץ כדי להמשיך ולהילחם על הביטחון ברחובות מדינת ישראל. אסור לנו לקחת מהמשטרה ומהפרקליטות את כלי הנשק המשפטי היעיל הזה, ואסור לנו בוודאי לחזור לאחור.
“תודה רבה, גברתי היושבת בראש, כבוד השר, חבריי חברי הכנסת, אני עומד כאן מעל בימת הכנסת במטרה להכריע את עתידו של אחד הכלים המרכזיים והאפקטיביים ביותר שיש למדינת ישראל במאבק בפשיעה החמורה ובנשק הלא חוקי. על שולחן המליאה מונחת היום החלטה חשובה להפוך את הוראת השעה שהוכיחה את עצמה פעם אחר פעם, להוראת קבע בספר החוקים של מדינת ישראל.
“אסור לנו לקחת מהמשטרה ומהפרקליטות את כלי הנשק המשפטי היעיל הזה, ואסור לנו בוודאי לחזור לאחור.
“לכן אני קורא לכל החברים שיושבים בבית הזה מהקואליציה ומהאופוזיציה כאחד, לתמוך בהצעת החוק ולהפוך את הוראת השעה להוראת קבע כדי שנוכל להמשיך במלחמה הבלתי מתפשרת להשבת המשילות, ההרתעה והביטחון לאזרחי מדינת ישראל. תודה רבה.
“חברי כנסת יקרים, חבריי, הנתונים האלה הם לא יד המקרה, הם תוצאה ישירה של הכלים שנתנו כאן, בכנסת הזו בוועדה לביטחון לאומי למערכת אכיפת החוק. הודות לחוק המאבק בנשק הבלתי חוקי נרשמה עלייה של עשרות אחוזים בהיקף הפעילות בשטח. חשוב לציין, אנחנו לא רק עוצרים את העבריינים, אנחנו גם מכים בהם במקום שהכי כואב להם – הכיס. במסגרת הפעילות שנגרמת כתוצאה מהחקיקה הזאת חולטו מיליוני שקלים מעברייני הנשק וארגוני הפשיעה – כסף ששימש לתדלק את הטרור האזרחי ברחובותינו.
“על שולחן המליאה מונחת היום החלטה חשובה להפוך את הוראת השעה שהוכיחה את עצמה פעם אחר פעם, להוראת קבע בספר החוקים של מדינת ישראל.
“חשוב לציין, אנחנו לא רק עוצרים את העבריינים, אנחנו גם מכים בהם במקום שהכי כואב להם – הכיס. במסגרת הפעילות שנגרמת כתוצאה מהחקיקה הזאת חולטו מיליוני שקלים מעברייני הנשק וארגוני הפשיעה – כסף ששימש לתדלק את הטרור האזרחי ברחובותינו.
“במשך כמעט שני עשורים החקיקה הייתה תקועה בגלל חסמים ופלונטרים רגולטוריים, בזמן שתושבי מדינת ישראל המשיכו לסבול משרפות פיראטיות ועשן חונק.
“מתוך תפיסה זו הובלנו בוועדה צעדים דרמטיים לחיזוק הרשויות ולשמירה על בריאות הציבור. בראש ובראשונה נכנסנו לעומק משבר משק הפסולת במדינת ישראל. במשך כמעט שני עשורים החקיקה הייתה תקועה בגלל חסמים ופלונטרים רגולטוריים, בזמן שתושבי מדינת ישראל המשיכו לסבול משרפות פיראטיות ועשן חונק. בוועדה סירבנו להרים ידיים, הובלנו מאבק עיקש, התמודדנו עם משוכות קשות, והעברנו את החוק בוועדה בקריאה השנייה והשלישית, והוא מונח כאן על שולחן המליאה. אני מאוד מקווה שבקרוב, ביחד, כמו שעבדנו בוועדה – קואליציה, אופוזיציה, משרדי הממשלה והשלטון המקומי והאזורי – נעביר אותו גם כאן בקריאה שנייה ושלישית, והוא ייכנס לספר החוקים של מדינת ישראל ויעניק כלים יוצאי דופן לרשויות להתמודד עם המשבר הגדול ביותר במדינת ישראל, משבר הפסולת – לנתק את ארגוני הפשיעה ולייצר הסדרה עבור אזרחי מדינת ישראל ועבור איכות החיים שלהם.
“בשעות הקשות ביותר, כשהמערכות כולן עמדו בפני אתגרים חסרי תקדים, הרשויות המקומיות והעומדים בראשן, העובדים והעובדות, היו שם עבור אזרחי ישראל. בקו העימות, בפריפריה, במרכז, הן סיפקו ביטחון, רווחה, חינוך, דיור חלופי ומעטפת קהילתית תומכת.
“חברים, האתגרים שעומדים בפנינו הם אתגרים גדולים, אך השלטון המקומי הוכיח שהוא העוגן האמיתי של מדינת ישראל. ככל שנמשיך לעבוד יחד – הכנסת, הממשלה, השלטון המקומי – נוכל להעניק לרשויות את הכלים והסמכויות, וכך להבטיח לאזרחי מדינת ישראל סביבה נקייה יותר, רשויות חזקות יותר ואיכות חיים טובה יותר. תודה רבה.
“בוועדה סירבנו להרים ידיים, הובלנו מאבק עיקש, התמודדנו עם משוכות קשות, והעברנו את החוק בוועדה בקריאה השנייה והשלישית, והוא מונח כאן על שולחן המליאה.
“אבל עכשיו אני אפנה אלינו כאן, אל הבית פנימה. חברים, צריך להגיד ביושר, אנחנו יכולים לחוקק כאן חוקים מצוינים, והממשלה יכולה לקבוע מדיניות מרחיקת לכת, אבל בסופו של דבר מי שפוגש את המציאות בשטח הוא השלטון המקומי. בישראל ישנן 260 רשויות מקומיות, ביניהן 83 עיריות, 120 מועצות מקומיות, 54 מועצות אזוריות, שתי מועצות מקומיות תעשייתיות ועוד ועד מוניציפלי. הציבור, דרך אגב, אדוני היושב-ראש, יודע להעריך את עבודתם. לפי סקר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, 72% מהציבור נותן אמון בשלטון המקומי. בסופו של דבר, מי שפוגש את המציאות, את האזרחים, מביט בהם בגובה העיניים בכל בוקר ומספק מענה, זהו השלטון המקומי.
“חבר הכנסת צרפתי הרכבי, יש לנו משימה ענקית להעביר את החוק הזה במליאה שזה גם אירוע לא פשוט.
“עוד ארבעה שבועות פחות או יותר נתכנס ואני חושב שהדיון הבא בנושא של זיהום חוצה גבולות שקצת נטשנו את ההתמקדות בו לטובת הדיונים על חקיקת פסולת הבניין.
“התכנסנו כדי לשמוע את העדכונים המשמחים על הצוות הבין-משרדי לאסדרת משק הפסולת במדינת ישראל. אני חושב שבחודשים האחרונים נעשו התקדמויות משמעותיות בכל הנוגע לאסדרת משק הפסולת.
“הקדשנו שעות רבות כדי להניח את הצעת חוק אסדרת משק פסולת הבניין. הייתה פה גמישות ונכונות משמעותית מכלל המשרדים, גם מהמשרד להגנת הסביבה, האוצר, הפנים ומשפטים – כל הגורמים הרלוונטיים וודאי גם ארגוני סביבה, ארגוני חברה, שלטון מקומי ואזורי.
“אני חושב שבוועדה הזו עשינו מאמצים אדירים שהמפתח היה שיתוף הפעולה הפורה בין כולם – בין המשרדים השונים, גופי חברה אזרחית, לשלטון האזורי, המקומי ולתעשייה.
“זה מפגע שהוא טרור לכל דבר ולא משנה מה מניע אותו. בין אם מי שעושה אותו בכוונת מכוון כדי להרוג, להרוויח כסף או פשוט לזהם, המפגעים הם אדירים גם בנפש, גם בקרקע, גם במים. אין חלקה שלא נפגעת מחוסר האסדרה במשק.
“ההסכמות שלי היו עם הממשלה, בוודאי מול ההתנגדות, היו שאנחנו לוקחים את הנוסח כמו שהוא ורצים עליו ומתקדמים איתו. אם אנחנו מתחילים לעשות שינויים אז אנחנו מתחילים להיכנס למשחקי שינויים.
“בתוך ממשלת לבנון יש ארגוני טרור, חיזבאללה ואמל שהם חברים אינטגרליים בתוך הממשלה הזו. לכן לנסות לייצר איתה איזה הליך של שלום או פנטזיה של חיים בשכנות טובה היא פנטזיה מסוכנת שבגזרות אחרות עלתה לנו במחיר דמים נוראי.
“הנושאים האלה לא מעניינים כל כך את החברה כולה ובטח לא את ערוצי הטלוויזיה הגדולים אבל בסוף אלה האזרחים שהצביעו עבורנו ולא משנה לאיזו מפלגה. הם הצביעו עבור זה שילחמו על הזכויות שלהם כי בתור פרטים קשה מאוד-מאוד להתמודד עם המדינה הגדולה, עם הבירוקרטיה, עם הרגולציה וכאן בוודאי שמדובר על הבית שלהם, איפה שהם גדלו, נולדו ומגדלים את הילדים שלהם.
“בשבוע שעבר הלכתי לנחם את משפחת בן שמחון בקיבוץ בית השיטה. זו משפחתנו של המג"ד דבש והמסר החזק והמשמעותי שחזק שיצא מהם, מההורים היקרים איציק ואיריס, הוא להמשיך ביחד ובאחדות, להרים את הראש ולהמשיך בגאווה גדולה למרות הכאב והקושי הגדול מאוד.
“מרגע שפניתם אליי הפעלתי לחצים אדירים על משרדי הממשלה ודרך אגב גם על הייעוץ המשפטי של הכנסת. לא הפעלתי לחצים על רוני אבל על הייעוץ המשפטי של הכנסת כי זו חקיקה כבדה ומורכבת ולא לחינם אנחנו אומרים בואו נדון עליו בקריאה השנייה והשלישית.
“חבר הכנסת גואטה, חברים – הכול בסדר. העברה של הדיון מוועדת הכלכלה לוועדת הפנים מאושרת?
“כדי להגיע לנקודה הזו אני חושב שעל הנושא הזה שאם מבקשים להכניס שר אוצר ושר שיכון - - - אם אתה שואל אותי אז הדבר הוא ברמה של שתי ציפורים על העץ או אחת ביד וזאת כדי שנוכל לרוץ בלוחות הזמנים שאנחנו נמצאים. יש משוכה ענקית.
“החקיקה עוברת היום בקריאה ראשונה. בקריאה השנייה והשלישית יש סוגיות רבות שצריך ללבן אותן. מפאת קוצר הזמן אנחנו רצים לדין רציפות.
“קודם כול, הכמות היא מוגבלת בצורה משמעותית מאוד-מאוד. לא מדובר בעשר בשנה ולא חמש כל שנה אלא חמש תחנות בכלל.
“בסוף החווה היא איזשהו פוטנציאל הכנסה לרשות שהיא תקום בה מעבר לנוחות של חברה גדולה שיש לה מרכז כוח אדם והון אנושי שרוצה את הדבר הזה לידה. אין לו באמת משמעות.
“בסוף יש כאן צורך בפרויקט לאומי של חוות שרתים. אין על כך ויכוח ואף אחד לא חולק על כך.
“איך מייצרים עכשיו אירוע של חוות שרתים שהוא לא יוצא משליטה?
“הממשלה בלאו הכי מקבלת החלטות בהתאם להחלטות בין-לאומיות. זה נשמע כפילות מיותרת, אני מקווה, ולא בהכרח. לפעמים אני מעדיף שהממשלה לא תקבל החלטות בהתאם להחלטות בין-לאומית שזה בסדר, אבל זה נמצא בידי הממשלה.
“בנוסף, זו הערה נכונה של חברת הכנסת צרפתי הרכבי שאומרת שלראש הרשות יש שיקולים נוספים ולפעמים שיקולים פוליטיים או לחצים כאלה ואחרים ויש את עמדת הרשות.
“בסוף ראשי הרשות גילו את הקניבליזם של תחנות הכוח כאשר הדבר היה בשטח שלהם והיה מאוחר מבחינתם.
“אבי וחבר הכנסת להב הרצנו, אנחנו לא מצליחים להגיע לשום מקום. כדי להגיע לחקיקה בכנסת צריך שיתופי פעולה של כלל הנוכחים בחדר.
“בסוף הכנסת היא לא הממשלה. היא מורכבת מסיעות וכיוונים שונים.
“אני עדיין לא השתכנעתי מה הצורך לקמט את כל המנגנון הזה כדי לדחוף את חוות השרתים דווקא בתוך הוות"ל כשבהליך התכנוני הרגיל, בוועדות המחוזיות, הדבר הזה יודע לרוץ כמו שצריך.
“לכן אני אומר שזה לא הגיע כהליך חקיקה נורמטיבי ורגיל. זה הגיע פה כאירוע חריג. הוא חריג בפני עצמו כי הוא גם חדש והוא לחוץ, דחוף וחשוב.
“אני אומר לכולם תבואו בהבנה שאם רוצים את החוק אז צריך להזדרז איתו כי אנחנו לא רק במגבלת זמן של כנסת וממשלה אלא במגבלת זמן של הזמן שאנחנו יכולים גם להקדיש בוועדה בנושא הזה.
“יש כאן את ההערה שביקשתם בלי לייצר תקדים לגבי תשתיות לאומיות אחרות אבל כן ליידע את הרשות הרלוונטית עוד בשלב ההסמכה. זה אירוע חריג בתוך חקיקה אבל הוא חשוב.
“מצד שני, צריכים להבין שאנחנו לא זורקים מנגנון דורסני בוועדה המהירה שתדרוס גם שטחים פתוחים וגם שטחים חקלאיים.
“השאלה איפה עמדת הרשות באה לידי ביטוי בתכנון עצמו. לכן אני אומר שהגידור לא רלוונטי ובסוף הוא בא לידי ביטוי כעמדת רשות ולא של ראש הרשות.
“אמרתי בדיון הקודם, זה לא חוק קל, זה חוק גדול, זה חוק כבד, והוא חוק חשוב, ולכן אנחנו במרתון דיונים כדי להצליח להביא אותו לקריאה שנייה ושלישית.
“רביבו, הרבה מכבודך, פשוט דשנו בזה בדיון הקודם, וכל החברים פה, פה אחד, החליטו שזה יהיה הגידור להגדרה של זכאי.
“מי שיש לו יכולת לקנות דירה בשווי מעל 1.75 או 2 מיליון שקלים, בסדר, שיצא מהלופ כי הוא לא צריך את הסיוע הזה יותר. אבל מי שגר עכשיו במקרה באמצע תל אביב, והוא כן רוצה ולא יודע לקנות את הדירה שהוא חי בה כרגע, צריך למצוא לו איזשהו פתרון.
“כשנכנסתי להיות יו"ר הוועדה, לפני 11 חודשים, אחד הדיונים הראשונים של הוועדה היה בנושא הדיור הציבורי, והעברנו אותו מהר מאוד לקריאה הראשונה כדי שתהיה לנו אפשרות לדין רציפות בכנסת הבאה, וכי כבר תקופה מאוד ארוכה אנחנו בטלטלה פוליטית אם הכנסת הזו ממלאה את ימיה או שהיא נופלת.
“המדד שלכם הוא בסדר גמור, רק אני חושב שאנחנו מתחילים קצת לצאת החוצה ולאבד רגע מהכיוון של היוזמים, ולכן אני דווקא חושב שהמדד שמה שחברת הכנסת מטי הציעה, הוא נותן פה כלים גם מהירים ולא איזשהו מדד ככל שהוא מדויק שהגיע ממשרד המשפטים, אבל הוא ייקח עוד שבועיים, שלושה וכבר לא יהיה רלוונטי.
“ההערה שלי הייתה רק, אני אומר שבסוף הצעת החוק באה לתת תמריץ כלכלי לרשויות שהן בבעיה כלכלית, אז אני אומר, אני רוצה רגע להפריד בין הבעיה הכלכלית לבעיה הביטחונית או הנפשית של התושבים, אם הרשות עדיין היא חזקה ויודעת לתת סיוע.
“אני רק מבקש ממשרדי הממשלה, תביאו את המדד שלכם ברמה העקרונית אפילו, כי יש לנו בוועדה צוות מוכשר שיידע איך לתרגם אותו כדי שאנחנו נוכל להבין אם אנחנו ממשיכים להתקדם או ממתינים לניסוח הסופי שלו, או שאנחנו רצים עם מדד מטי.
“אין ספק שהרעיון של החקיקה הוא ככל שניתן ברשויות הפריפריאליות, אלה שזקוקות בעצם למה שנקרא, לסטארטר או ליכולת לכלכל את עצמם באופן עצמאי ולא להידרש לסיוע ממשלתי, אבל אנחנו עוד לא שמה, מבחינת החקיקה.
“אנחנו רוצים להתקדם, יכול להיות שאת הסעיף הזה רגע נלך כרגע על מדד מטי, ונבקש ממשרד הפנים רגע את התוצאות בין המשחקים של 3-7, 4-8, לעשות רגע כמה סימולציות.
“בוועדה הזו לא מתנגחים, לא בראשי רשויות, לא בפקידים יקרים של מדינת ישראל ולא באף אחד אחר. יש פה חקיקה שאנחנו רוצים לחוקק אותה, חקיקה חשובה. אנחנו נחוקק אותה ואנחנו בדרך לטייב ולדייק אותה.
“מטרת החוק ומטרת היוזמים הייתה לחזק רשויות פריפריאליות.
“אתה מכניס כמעט את רוב הרשויות במדינת ישראל לתוך המדד הזה. זה גם יהיה חשבון. אפשר למצוא רגע את הניסוח במשחקים בין הפריפריאלי לסוציו שאנחנו נצמצם לרשויות שבאמת צריכות את זה, אין בעיה.
“איך אנחנו כן בנוסח יודעים, בתוך המגבלות של הות"ל, לא במסלול המחוזי הרגיל, כן לייצר כאן תיעדוף למשק הישראלי, ואיך אנחנו כן מגבילים, מאחר והדבר הזה הוא באמת דבר שהוא חדש מאוד, ייתכן ויהיה פה אירוע, הצלחה מסחרת של מדינת ישראל ונתחיל לצמצם לכיוון ארצות הברית באיזושהי דרך.
“אני מצטער שאני חותך אותך באמצע הדברים, כי פשוט השעון רץ ויש פה הערות שמקבילות, אז ככל שיהיו יותר הצעות להבין איך אנחנו יכולים כן לאשר את החקיקה הזו וכן לקדם אותה, וכן לא להוות חסם בפני חוות שרתים וכן לעזור להייטק הישראלי ככל שניתן, כמו שאמרתי בדיון הראשון, בדגש על איך אנחנו עושים את זה בצורה נכונה, גם אנרגטית וגם סביבתית, אז אנחנו נמשיך ונדון בסעיפים האלה בשבוע הבא, אבל אני כן מבקש מהמשרדים, תגיעו עם כמה שפחות למה לא לסעיפים, אלא איך אנחנו כן יכולים לדייק ולטייב.
“אני אומר, בסוף יש את ארבע הנקודות, איך אנחנו מוציאים ככל שניתן חוות החוצה, גם בגלל העומס האנרגטי וגם כדי לתת פה יכולת לפריפריה בהשקעות מאוד מאוד משמעותיות.
“אם לא תהיה יכולת - לדוגמה, אם תגיע החברה איקס ותשלם הון תועפות למדינת ישראל כדי לבנות את החווה שלה בתל אביב, ולא יהיה איך אפשר לספק לה אנרגיה, הם לא יקבלו את האישור, ובכל מקרה אין- -
“הדגשנו בשבוע שעבר את הצורך באיזון בין צרכיה של מדינת ישראל והמשק הישראלי לבין שמירה על השטחים הפתוחים, על הסביבה ועל הנגזרות מקידום תוכניות בוועדות המהירות, נקרא להן כך.
“בסוף מדובר על ועדה שצריכה לקדם תשתיות לאומיות, ולכן מתוך הנגזרת הזו הגיעו התיקונים להצעת החוק.
“אחת, זה איך אנחנו פחות מתעדפים במרכז הארץ אלא מוציאים החוצה, בטח ממה ששמענו כאן לגבי העומס על קווי ההולכה לאותם מתקנים והצורך שלהם בהרבה אנרגיה, איך אנחנו כן מתעדפים את אותם חברות, את אותם חוות שיקומו בפריפריה וההשלכות החשובות שאנחנו רואים לנכון, איך אנחנו מתעדפים את המשק הישראלי, ואיך אנחנו יכולים להגביל בצורה – אחת, שתענה על הצורך הישראלי לבין העומס שיהיה בות"ל.
“במשך חודשים ארוכים תחת אש, מול טילי נ"ט וכטב"מים, החקלאים בצפון לא עזבו את האדמה. הם קטפו תחת הפגזות, השקו את המטעים ברקע האזעקות, זמרו את הכרמים כשהשמיים בערו, והבטיחו שלכל אזרח במדינת ישראל יהיה אוכל על השולחן. הם לא שמרו רק על הביטחון התזונתי שלנו, הם שמרו בגופם על גבולות המולדת, כי איפה שיש תלם חרוש, איפה שיש ידיים עובדות – שם עובר הגבול של מדינת ישראל.
“לכן, אדוני היושב-ראש, לאור הפערים הללו, שמאיימים על עתיד ההתיישבות, החקלאות וביטחון הצפון, אני וחבריי חברי הכנסת שהצטרפו מבקשים לקיים דיון דחוף בנושא כדי להבטיח שהחקלאים שהיו שם בשביל מדינת ישראל בשעתה הקשה יוכלו לדעת שגם המדינה תהיה שם עבורם בשנים הבאות. החקלאים הם קו ההגנה הראשון של הצפון במלחמה. עכשיו הגיע הזמן שהם גם יהיו הראשונים בראש סדר העדיפויות של השיקום. תודה רבה.
“חוסר הוודאות הזה מסכן את עתידה של החקלאות בצפון. אי-אפשר לדבר על הבאת 100,000 תושבים חדשים לצפון כשאין ודאות מספקת עבור מנוע הצמיחה המרכזי באזור. אם אנחנו רוצים צפון חזק, משגשג, צומח, אנחנו חייבים להשלים את תוכנית החומש ולהכניס לתוכה פרק חקלאות משמעותי, מתוקצב ומעוגן עד שנת 2030. כי בלי חקלאות – אין התיישבות, ובלי התיישבות – אין גבול.
“לכן, אדוני היושב-ראש, לאור הפערים הללו, שמאיימים על עתיד ההתיישבות, החקלאות וביטחון הצפון, אני וחבריי חברי הכנסת שהצטרפו מבקשים לקיים דיון דחוף בנושא כדי להבטיח שהחקלאים שהיו שם בשביל מדינת ישראל בשעתה הקשה יוכלו לדעת שגם המדינה תהיה שם עבורם בשנים הבאות.
“אבל כשצוללים אל פרטי התוכנית, מגלים שחוליה מרכזית אחת חשובה עדיין לא קיבלה את המקום הראוי לה – החקלאות.
“חקלאות בצפון היא לא תחביב, היא לא סעיף תקציבי שולי – היא לב פועם של האזור, היא העוגן התעסוקתי, היא הכלכלה המקומית, ולפני הכול היא חומת המגן האנושית של מדינת ישראל.
“כמו שאמרת, דרך אגב, בכל תהליך החקיקה, אנחנו לא מעניקים כלים משמעותיים בלי לפקח ולבדוק על הגורמים שאכן לא רק הם מבצעים, אלא שבאמת הכלים האלה יעילים כדי שנוכל גם אנחנו לחזור ולתקן.
“יש להם כסף, אנחנו רואים את הסרטונים שהם מעלים לרשת, זה לא שהם חיים שם בעוני, הם לא יוצאים פה עם מזוודות דרך נתב"ג, אולי לא כאלה סכומים, יש להם כסף, אני מניח שהוא עובר במטבעות דיגיטליים.
“אני יכול להגיד כמי שעבד הרבה מאוד שנים בענף הבניין ובחקלאות – ועדיין מחזיק משק חקלאי – האירועים האלה של הפשיעה בחברה הערבית, מעולם לא הייתה להם כתובת. אני אומר את זה כמי שחווה על בשרו את אירועי הפרוטקשן והסחיטה ושימוש בנשק על העובדים שלי. לא היה למי לפנות, לא למשטרה, לא לפרקליטות, לא מערכת בתי המשפט. מעולם לא היה צדק בנושא הזה.
“אנחנו קוראים לזה הפשיעה בחברה הערבית וזה באמת שם רווח, אבל בסוף מדובר בבני אדם, באזרחים, באזרחי מדינת ישראל, והמחויבות שלנו פה היא לעשות ככל שאנחנו יכולים.
“גם הצו שאני מאוד מקווה שנצליח כאן בוועדה להפוך אותו להוראת קבע, אבל בסוף אלו כלים חריגים.
“כשאתה לוקח לו את הרכב, כשאתה לוקח לו את הווילה שלו, כשאתה לוקח לו את הכבוד, אתה מנטרל את ההון, את המניע להיות עבריין, אז אתה מפרק את המשפחות. ואנחנו רואים שזה עובד וההון שם הוא הון גבוה.
“פתחתי ואמרתי שכשאני נתקלתי באירועי ניסיונות סחיטה וירי על צוותים שעבדו איתי ביחד, ירי שהיה קורה לא מעט וסחיטה שהייתה מגיעה בתכיפות די גבוהה לאתרי בנייה ולא הייתה לי כתובת – אני יודע היום ממעקב צמוד שלי עם קולגות לשעבר שהכתובת נמצאת.
“חקיקה שהתחילה עם חוק הפרוטקשן; החוק הזה של המאבק בכלי הנשק; הסמכויות לחיילי צה"ל; ההגנה על בסיסי צה"ל; הקמה של מחלקי פרוטקשן אחד לצפון, אחד לדרום; הגדלה של המשטרה; חימוש האזרחים; כיתות הכוננות; המשמר הלאומי, המהפכה שהובלת גם כאן בוועדה בבתי הכלא, שחזרו להיות בתי כלא, הפכו להיות מקום מרתיע.
“יש לי כמה שאלות שאשמח לשמוע עליהן תשובות, כי בסוף אנחנו רואים, על פי נתונים שהיו כאן בוועדה, שבמגזר הערבי יש בסביבות חצי מיליון כלי נשק. והחוק הזה, אני עוקב אחרי המשטרה, אחרי הודעות דוברות של המשטרה, ואני רואה שכמעט אין יום שאין בו תפיסות של כלי נשק. כלי נשק קטלניים, לא מדובר על אקדחים קטנים, אלא על כלי נשק משמעותיים, רימונים, לבנות חבלה, מקלעים, כלי נשק ארוכים, טילים; לא רק דברים מבתי מלאכה באיזה מרתף, אלא כלי נשק תקניים.
“אני רק רוצה להוסיף על מה שאתה אמרת, שהחוק הזה הוא חוק חשוב, הוא נכון, מטרתו היא בסופו של דבר הצלת חיי האדם.
“במהלך הדיונים נשמעו פה פעם אחר פעם כי לפגיעה מינית בילדות יש מאפיינים ייחודיים. רבים מהנפגעים נושאים את סוד הכאב במשך שנים ארוכות, לעתים חולפים עשורים עד שהם מצליחים לספר, לחשוף, להתמודד ולהגיש תלונה, ומערכת המשפט חייבת לתת מענה למציאות הזאת.
“אנחנו התכנסנו כאן עכשיו לדיון שבסופו אני מאוד מקווה שנצביע על הקריאה השנייה והשלישית בהצעת החוק להארכת תקופת ההתיישנות בעבירות מין שבוצעו בקטינים. מדובר בהצעת חוק חשובה ומשמעותית, מתוך הבנה עמוקה של מורכבות הפגיעה ומתוך רצון לאפשר לנפגעים רבים ככל האפשר לקבל את יומם בבית המשפט.
“ההבחנה הזו משקפת את ההבנה כי במקרים רבים – אני מתכוון לבהירות עכשיו, של לעשות איזושהי דיפרנציאציה בין המקרים – בפגיעה בתוך התא המשפחתי קיימים חסמים עמוקים ומורכבים אף יותר, הכוללים מחירים נוספים בדרך לחשיפה ולהליך המשפטי.
“רבים מהנפגעים נושאים את סוד הכאב במשך שנים ארוכות, לעתים חולפים עשורים עד שהם מצליחים לספר, לחשוף, להתמודד ולהגיש תלונה, ומערכת המשפט חייבת לתת מענה למציאות הזאת.
“ובכלליות, ככותרת – היערכות של משרד הפנים ורשויות החוף לפתיחת עונת הרחצה. אנחנו נמקד את הדיון בנושא סביב אירועי חופי הכנרת, בכמה אירועים שקורים שם, ואחר כך נעבור גם לשאר חופי מדינת ישראל.
“זאת אומרת, יש לא מעט פתרונות, אנחנו לא ממציאים את הגלגל, הפתרונות קיימים. אבל ברגע שכל גוף עושה עבודה מצוינת אבל רץ בסטריפ משל עצמו ואין סנכרון ואין מישהו אחד שמתכלל את האירועים האלה, לצערנו, יש אזרחים שמשלמים בחייהם, וכמו שאת אמרת, אפשר למנוע את זה.
“העברנו כאן ביחד גם תקציב לא קטן שהיה כפער בנושא של השיקום והתחזוקה וההקמה של מצוקים נוספים כדי למנוע קריסה גם של המצוקים הימיים וגם של המצוקים החופיים.
“הסכום הוא נמוך, זה נכון, זה בטח עוד נמוך כשיש פה פיקים של תיירות כשאתה מגיע בשעות השיא, שזה מצוין ומבורך שבתי המלון עמוסים, בטח בזמן המלחמה כשהייתה תפוסה גם של מפונים, אבל זה חייב להיות מותאם למה שקורה פה בירושלים, זה בטח צריך להיות מותאם לבתי מלון שהם בסביבה הגיונית של החבר'ה שמגיעים לישון ולעבוד, זאת אומרת בקרבה גם למבנה וגם למרכז העיר, שיהיה להם תחבורה ציבורית ונושאים אחרים, גם של אש"ל מסביב.
“הוא ייקח והוא יסתכל בראייה כוללת על חופי הים התיכון, על ים סוף, על הכנרת, את הצרכים, ידע לסנכרן בין גופי החירום וההצלה, בין גופי ההסברה, מההכנה, כמו שאתה אומר, של מצילים לשנים הבאות קדימה, גם הסברה לתופעות שנגרמות והמחלות מחשיפה בשמש, הסברה בכלל לאוכלוסיות יותר מורכבות בחברה הישראלית על סכנות שיש בים. ואין ספק שהדבר הזה, לתפיסת העולם שלי, יוכל לצמצם את הנפגעים בנפש ואת האבדות, ודבר שגם יקל עליכם וגם יציל חיים של אזרחי מדינת ישראל.
“בסוף צבירת הידע היא עקב האכילס, מידע וידע שנצבר פה בתוך הלשכות.
“אז אני אומר, באופן פרטני לא קיבלתי אף פעם תשובה שלילית מהכנסת, אבל המציאות הזו, זה דבר שצריך להיות בנוהל ולא כתשובה פרטנית.
“עכשיו אני מקווה שככל שהמשטרה תשתמש, הם יצטרכו קנס מנהלי, יצטרכו חילוט.
“חוק שלי. חוק שלקחנו אותו ממשרד התחבורה, עבדנו עליו עם האיגוד, עבדנו עליו עם המשטרה כדי לתת כלי לתופעה שלא היה לה פתרון, לא היה לה מענה של השטה של כלי שיט בשכרות.
“כן, אבל היא גם בריכה נהדרת, ויש מי שפועל ועושה רבות כדי שהיא לא תהיה מסוכנת ושתהיה מונגשת ונגישה גם לבעלי מוגבלויות, גם לכלל הציבור, גם בנושא של רפואה, הצלה, חירום, תשתיות, ביטחון, שיטור, גם בתוך המים וגם מחוץ למים.
“יש את הרצון, אני חושב שאם נצליח להקים אותו, את איגוד החופים של מדינת ישראל, שיכלול איזשהו גוף ממשלתי שינהל, יפקח, יתקצב, לא רק יהיה עם אחריות, אלא עם הרבה סמכות והרבה תקציב.
“כל הנושאים האלה הם נושאים, אני לא רוצה לגזול פה עוד זמן של הוועדה, אבל בסוף הם צריכים להיות משהו שמגיע באופן שלם מהתנאים הסוציאליים של היועצים ולא כל פעם בדחיפה למקרה פרטני של יועץ כזה או אחר וכל אחד מהמרחק שהוא מגיע.
“בסוף זה אזור הבילוי הכי עמוס של מדינת ישראל. אנחנו מדינת חוף, יש לנו גם את הים התיכון, גם ים סוף, גם את הכנרת, ואין ספק שכל הנקודות שאתה נגעת והעלית, אנחנו צריכים לתת על זה דגש הרבה יותר גדול והרבה יותר משמעותי, גם פשוט כי אזרחי מדינת ישראל מגיעים לשם וגם פשוט כי לצערנו משלמים על כך בחייהם, גם בטביעות וגם אחר כך בסכנה מתמשכת, או מקריסה, כמו שדיברנו על המצוקים, או ממחלות שמגיעות, סרטן העור וכולי.
“לגבי הנושא של הפרדת האיגוד, היה שיח שהתנהל, היו צריכים להיסגר כמה נושאים גם בתוך איגוד ערים כנרת וגם ברשות, אני שמח שאתם הגעתם להבנות ולהסכמות.
“משרד האנרגיה, אני רוצה שתיתנו לנו בדקות שעוד נשארו, תמונת מצב על משק האנרגיה ואיך אתם נערכים לאירוע הזה, עוד לפני שאנחנו נכנסים לכמה, למה איפה.
“אתם באוצר ואנחנו עובדים ביחד על הסדרה של משק הפסולת גם כאן בוועדה ואתכם ביחד, עם אגף תקציבים. למה לא לסנכרן את האירוע ביחד עם פה שתי נקודות משמעותיות, אחת זה האנרגיה והשנייה זה המקום.
“אני כן חושב ואולי הייתי מצפה שדווקא ממשרד ראש הממשלה סוף-סוף תהיה לנו איזו שהיא תוכנית פריסה ארצית מקריית שמונה ועד אילת של תחנות הכוח, מתקני השבה, חוות שרתים, פיזור הגיוני, דברים שיעבדו בממשק.
“אם פה כן רוצים להכניס את חוות השרתים כמתקנים שהם תשתיות לאומיות, תעשו את זה באיזה שהוא ממשק אם הדבר הזה שווה כל כך הרבה כסף, עם איזה ממשק לעודד יזמים פוטנציאלים להקים את מתקני ההשבה.
“יחד עם זאת אני אומר, יש פה שתי נקודות מרכזיות מבחינתי, אחת זה הנושא של האנרגיה, שאומרים שיש פה פער אדיר בקיים, בטח אל מה שאנחנו רוצים להגיע, וגם לגבי המיקום של אותן חוות שרתים.
“לכן אני אומר, יש פה איזה שהוא כשל תכנוני. זה מצוין שכל משרד רץ בציר שלו אבל בסוף מישהו צריך לתכלל את האירוע הזה.
“אז מה את אומרת, אנחנו נבנה חוות שרתים ולא יהיה לנו חשמל להפעיל אותן?
“למה אי אפשר לדחוף את המתקנים האלה במדינות אחרות, ודווקא לדחוף אותם כאן בתוך שטח מדינת ישראל בצורה כל כך אגרסיבית?
“אני אשמח שתסביר קצת למי שלא מבין, מה הגודל של המתקן הזה? מה השטח שהוא דורש? מה התשתית שאפשר לחיות ליד הדבר הזה? הוא מפגע? יש בו רעש, קרינה, זיהום?
“חוות שרתים, ההגדרה בשורה התחתונה שהחוק הזה מבקש היא להגדיר אותה כתשתית לאומית שמשרתת את אזרחי מדינת ישראל. המיקום שלה אם אני לא טועה הוא פחות רלוונטי.
“אני כבר אומר, החקיקה תהיה בהחלט מגודרת ומהודקת סביב המיקום, הכמות, הצרכים, החלוקה של התוצרת בוודאי גם בנושא של הניהול והתכנון, כי כמו שפתחתי ואמרתי, בסוף אנחנו מחויבים לאזן בין צרכי מדינת ישראל לצרכי אזרחי מדינת ישראל, ובסוף אנחנו רוצים להיות בנקודה הזו שאנחנו חלילה לא מעכבים את ישראל מלהתפתח, אבל חלילה גם לא גורעים ממה שהילדים והנכדים שלנו צריכים לקבל, אז אנחנו נמשיך בדיון הבא עם משרדי הממשלה, עם רשות החשמל, עם נגה.
“והן בהליכי הסדרה מול רמ"י. אבל החשש הגדול הוא שאנחנו נאבד אותם בדרך עד שיגיעו להבנות ולהסכמות עם רמ"י.
“הייתה התקדמות מאוד גדולה, דרך אגב, עם רמ"י, בלא מעט חוות. יש עוד דברים שאנחנו באיזשהם פערים. אבל בכל מקרה, התיקון חייב לעבור כדי לתת אופק גם בהמשך העבודה של רמ"י.
“אני אומר, אם יש במדינת ישראל משהו שאנחנו רוצים להוריד אותו זה עודף רגולציה וביורוקרטיה. זה צריך לבוא דרך אגב עם הרבה, הרבה, הרבה סמכויות לשלטון המקומי, כי הוא בגדול נמצא בסיטואציה שיש לו הרבה אחריות עם כמעט חוסר סמכות.
“בבקשה, תרימו טלפונים למנכ"לים, לשרים, תבינו מה הולכים לעשות עם הסיפור של מצפה רמון, הפרטני, והכללי עם רשויות שנמצאות בסיטואציה כזאת.
“אבל אני אומר עוד פעם, הכשל החקיקתי הוא בראש ובראשונה חונה לפתח של משרד האוצר והפנים, שאתם לא דאגתם לרשויות האלה להכנסה רציפה, כדי שהם לא יצטרכו להגיע לסיטואציה הזאת.
“אין לי פתרון, אתם לא באים פה עם פתרונות, אתם אומרים לי, תקשיב, אנחנו בדיונים קדחתניים, אנחנו השבוע עם המנכ"ל, צוות בראשות מנכ"ל מוביל עם האוצר והכספים עכשיו דנים אם זה 12 מיליון או 14. שומע את אותם דברים שאמרנו בדיון הקודם, אני לא חושב שמשהו התחדש פה מלפני שלושה חודשים ולא נראה לי שמשהו התחדש פה בעשר השנים האחרונות למעט איזושהי עלייה עקבית במענקים.
“זו הצעת חוק פרטית של חבר הכנסת גואטה, זה לא האוצר שבא וראה מצוקה.
“מתי הצוות של הפנים ישב איתך פעם אחרונה להבין את הסוגיה ולנסות לפתור אותה?
“גם אחת העבודות הכי פחות מתגמלות, כי אתה עובד כמו מטורף ומקביל בשוק הפרטי היה מרוויח פי ארבעה. וטוב שהם נשארים בפקידות של מדינת ישראל, כי אחרת אני לא יודע לאן המדינה הזאת הייתה מגיעה.
“זאת אומרת, הרשות, היא לא מתנהלת בצורה מופקרת, אין שם בזבוזי כספים.
“אבל באמת יש איזשהו הליך מדהים שכל פעם שקובעים דיון יש או יום עיון או שצריך לשכנע את המשרד למה הוא רלוונטי. כמו הבוקר עם האוצר, צריך להסביר לו למה אירוע תקציבי קשור לאגף תקציבים, שזה מדהים.
“עשר שנים לנסות לעזור לרשות, אני אומר, יש כיוון שהוא לא ייחודי למצפה רמון, זה נכון, יש אג'נדה במשרדי הממשלה להחזיק את ראשי הרשויות בגרון. למה? אני לא יודע, אין לי תשובה לזה. בסוף הילדים של מצפה רמון לא שונים מהילדים של רמת גן ולא שונים מילדים של אף רשות אחרת.
“אנחנו נעביר דיון בינתיים, לדיון הבא תבואו עם פתרונות פרטניים לרשויות האלו, לפחות לחלקן, או אילו שהם רעיונות מחוץ לקופסה, אבל לדיון הבא כבר תעבירו בתוך המשרדים שהמנכ"לים יצטרכו להיות נוכחים פה כדי שאנחנו נוכל לקדם פה מתווה.
“לדעתי, הם לא משלמים ארנונה כבר 50 שנה, גירעון הארנונה של עיריית נצרת הוא כמיליארד שקל, נכון?
“ולכן, הדיונים האלה לא אמורים להיות בדיוני מעקב של ועדת הפנים, אלא זה צריך להיות בדחיפה של משרד האוצר שמשחרר לרשויות האלה, במקום כל פעם מענקי איזון ומענקי תמיכה, אלא לתת לרשות הזו קודם כול להתנהל באופן עצמאי ואת היכולות ואת הכלים שהיא תוכל להכניס כדי לתת שירות לתושבים.
“מה נעשה מאז הדיון הקודם? זאת אומרת, המציאות בשטח לא משתנה, הרי אלה הנתונים, אלה התושבים, זה ראש הרשות, זה הצוות, לכם יש את הכלים לבקר. מחמאות זה מצוין, לא הולכים איתנו למכולת. מה קורה?
“גביית הארנונה שכביכול יכולה לחזור לרשויות נמצאת במשרד הפנים. זאת אומרת, זה לא שאין כסף, ואז אנחנו צריכים שאגף תקציבים ימצא מקור. פה יש מקור, יש כסף, צריך לחלק אותו בצורה אחרת.
“בסוף כל החקיקה שדיברנו עליה היא להעביר לרשות יכולת כלכלית עצמאית כדי להתנתק מהשלטון המרכזי כדי שראש הרשות, תהיה לו את היכולת להתנהל כלכלית עצמאית ולהחליט איפה הוא שם את הכסף ואיך הוא משקיע בתושבים שלו, ולא לבוא לפה ולהתחנן ליכולת לשלם משכורות אל מול משרדי הממשלה.
“בכל מקרה אנחנו נשארים פה, אני לא סוגר את הדיון. אני רוצה תשובה. אני לא מחזיר את האנשים היקרים האלה ארבע שעות הביתה בידיים ריקות, צריכים לחזור עם משהו.
“הדילמות שלו, כמו שהוא אמר מקודם, זה לשלם כסף למורה או לשפץ אסלה. יש פה דילמות הזויות. הוא לא יכול להתנהל ככה, ברור לך, זה לא אקסלים, יש שם חיים מאחורי המספרים.
“יש לך פה בסיסי צה"ל, בהחלטה שלכם תעבירו אותם לרשויות, לא צריך פה חקיקה פרטית של חברי כנסת שיחשבו מחוץ לקופסה.
“עוד חודש וחצי אני לא דואג, עוד חודש וחצי יימצא הפתרון, אני רוצה לדעת שהפתרון הזה לא חוזר לעצמו. הזמן של הוועדה הוא יקר, אני מניח שהזמן שלכם גם יקר. אני בטוח שהזמן של ראש המועצה והצוות שלו יקר עוד יותר.
“אבל הדבר הזה הוא לא תקין, וזה לא צריך להתנהל ככה. אנחנו לא אמורים להיות כאן בדיונים חוזרים ונשנים, בטח גם להסביר למשרדים למה הם אמורים להגיע לישיבות האלו ולמה הם צריכים להגיע עם פתרונות.
“ראש רשות, הוא עוזב, היום הלך ברשות כי כולם פה, אין רשות היום, הרשות לא מתפקדת היום, כי הם כולם צריכים לבוא לפה, לכתת רגליים, להתחנן למשהו שהוא מובן מאליו, שידוע משנת 2016 שזה הכיוון, שברגע שביטלתם את עיר עולים זו המציאות שהרשות הזאת תיכנס אליה, וזה עוד יותר גרוע שיש עוד רשויות כאלו.
“תביאו לוחות זמנים, תגידו לי, תקשיב, אנחנו בדיונים, אנחנו מציבים לוחות זמנים שתוך שלושה שבועות אנחנו נוסעים למצפה רמון לגבש עם ראש הרשות איזשהו מתווה, הצלחנו לגייס 8 ולא 15 מיליון, הכול בסדר, רק שיהיה פתרון, שיהיה מתווה, יהיה משהו על השולחן. לא להגיד אנחנו עוד פעם עושים, כי אני יודע שאתם עושים, אבל בסוף, ראש הרשות, אני לא אוציא אותו מפה בלי פתרון.
“אבל אסור לנו להוריד את הרגל מהגז עד ההשמדה המוחלטת של הארגון הזה. את חסן נסראללה צה"ל חיסל, גם את המחליף שלו, האשם סאפי א-דין, גם הוא חוסל, כוחות רדואן והפיקוד שלהם חוסלו, אבל האויב עדיין קיים בשטח ואנחנו צריכים להבין שלבנון היא מדינה ריבונית שבפרלמנט שלה יושבים מחבלים מחיזבאללה ומאמל, ולכן המדינה הזו כישות צריכה לשלם את המחיר של פגיעה בריבונותה של מדינת ישראל.
“בסדר, אתה יודע, בסוף פתרון כולל יינתן בחקיקה של פריפריאלי אחד ושל היכולת להקצות לרשויות האלה אפשרות להכנסה עצמאית וזהו, ולשחרר אותה מתלות, שום מענק, לא איזון ולא עולים ולא נעליים. יש לו מספיק שמש ומדבר, הוא יכול להכניס לעצמו מספיק כסף מהשמש, וזה פתרון מדהים, אבל זה פתרון שייקח עוד שנתיים-שלוש.
“נצרת זו בדיוק הדוגמה הקלאסית למה לעזור לו ולא לנצרת. נצרת, שיקברו בתוך הזבל של עצמם. עירייה שאפס אחוזי גיוס, אפס אחוזי מילואים, אפס אחוזי ארנונה, רק פשע.
“למצפה רמון כדוגמה אין הכנסות, ההכנסות היחידות שיש הן ארנונה ובסיסי צה"ל, גם את זה אנחנו נשנה. יש חוק שאנחנו עובדים ביחד עם וינטר, ראש המועצה של מצפה רמון, כדי לשנות את ההגדרות האלו, שבסיסי צה"ל יעבירו את מלוא הארנונה לרשויות בפריפריה שאין להן הכנסה, לא מתעשייה, לא מתיירות, אלא רק ארנונה של מגורים.
“לא קיבלנו פה תשובות. מה הפתרונות? אתם שניכם יושבים ואומרים, גם האוצר, גם הפנים, שאתם רוצים ועוזרים וחושבים ומסייעים, פתרונות אין.
“אבל אני אומר, בסוף, עם המהלך הזה לצמצום המענקים של הממשלה לרשויות החלשות, הרשויות הפריפריאליות, הרשויות שאין להן מקור הכנסה אחר למעט ארנונה למגורים וקצת בתי מלון ואיזשהו ויכוח עם משרד הביטחון.
“מה ההיגיון? לבוא כשהוא יהיה כבר עם הסכין על הצוואר, כשזה כבר יתחיל לחתוך בבשר ולהגיד לו, אתה יודע מה? כמה הגירעון שלך? 15 מיליון? יאללה, קח 8. הרי זה מה שהיה בתקציב הקודם.
“מאז 7 באוקטובר צה"ל ומערכת הביטחון הגיעו להישגים משמעותיים, חסרי תקדים ובלתי רגילים ברצועת עזה. הלוחמים שלנו פירקו תשתיות, פירקו את ארגון הטרור חמאס, חיסלו את כל מי שפלש למדינת ישראל ב-7 באוקטובר, היכו את רצועת עזה מכות אנושות. אבל אסור, אסור, שיהיה פה שום ספק: המלאכה עדיין לא תמה. צה"ל מחזיק ב-70% מרצועת עזה, לא במאת האחוזים, ועדיין יש מחבלים ברצועת עזה.
“הוא נשלח אליי מצוות החירום היישובי ומהנהגת הקיבוץ, אלה אותם תושבים גיבורים שנמצאים בקו הראשון של גבולה של מדינת ישראל. הם פנו אליי בעקבות הדיון שאנחנו רוצים ליזום כאן – חברי הכנסת שהצטרפו – בנושא קיצוץ דרמטי בתקציב מרכיבי הביטחון של יישובי הגבול. הדברים שלהם, אדוני היושב בראש, צריכים להרעיד את קירות הבית הזה.
“תודה רבה, אדוני היושב בראש. חבריי חברי הכנסת, אדוני השר, אני עומד כאן היום לא כחבר כנסת, אלא כתושב רמת הגולן, כמי שמתגורר ומגדל את ילדיו ברמה. כשאני נוסע בכבישי הגולן, בין היישובים ובין צירי התנועה המרכזיים, יש מקומות שהטלפון פשוט מפסיק לעבוד. אין קליטה, אין תקשורת, אין דרך לקבל התרעת חירום ולעיתים גם אין דרך להזיק עזרה. במדינת ישראל של 2026 זו מציאות שאסור להשלים איתה.
“אני מבקש לציין את פעילותה החשובה של מועצה אזורית גולן והעומד בראשה, ראש המועצה אורי קלנר, שהמועצה פועלת בנושא ללא הפסקה, ממפה את אזורי הכשל, מקדמת פתרונות טכנולוגיים ומסייעת ככל יכולתה לקידום מיזמים, אך השלטון האזורי אינו יכול להתמודד עם האתגר הזה לבדו.
“חסמים רגולטוריים, תהליכי תכנון מורכבים ועלויות פריסה גבוהות אינם יכולים להמשיך לעכב תשתית שהיא צורך אזרחי וביטחוני מהמעלה הראשונה.
“אסור לנו בשום פנים ואופן לחזור לקונספציה המסוכנת שאין יותר איום. הקונספציה הזו היא זו שהביאה אותנו ל-7 באוקטובר; בזה שלא לקחנו את האיום מרצועת עזה בצורה רצינית; זה שהתייחסו אליו במערכת הביטחון כאיום משני. הדבר הזה התנפץ על כולנו ב-7 באוקטובר. המציאות הוכיחה בדרך הכואבת ביותר כמה התפיסה הזאת הייתה שגויה. אסור לנו להרשות לעצמנו שום חזרה לשאננות או להסתת תשומת הלב.
“בעולם שבו כמעט כל שירות ציבורי נשען על תשתיות דיגיטליות, ניתוק תקשורתי פירושו פגיעה ממשית באיכות החיים של התושבים. אבל האתגר החמור נמצא יותר בדרכים. במציאות הביטחונית המורכבת שבה אנחנו חיים אירועי חירום עלולים להתרחש בכל רגע. אזרח שנמצא בדרכים בזמן אזעקה ואינו מקבל התרעה לנייד, נהג שנקלע לתאונת דרכים ואינו יכול להזעיק עזרה, או תושב שנקלע לאירוע ביטחוני ואין לו דרך ליצור קשר עם כוחות החירום וההצלה – כולם עלולים לשלם מחיר כבד על כשל תשתיתי שניתן וצריך לתקן.
“אזרח שנמצא בדרכים בזמן אזעקה ואינו מקבל התרעה לנייד, נהג שנקלע לתאונת דרכים ואינו יכול להזעיק עזרה, או תושב שנקלע לאירוע ביטחוני ואין לו דרך ליצור קשר עם כוחות החירום וההצלה – כולם עלולים לשלם מחיר כבד על כשל תשתיתי שניתן וצריך לתקן.
“נכון להיום, יותר מ-13 יישובים ברמת הגולן, יותר משליש מהיישובים, עדיין ממתינים לחיבור לקווי תקשורת יציבים המבוססים על סיבים אופטיים בין יישובים. במקום זאת, רבים מהם נשענים על תשתיות רדיו ישנות ומוגבלות שעלולות לקרוס בתנאי מזג אוויר קשים.
“כשאני נוסע בכבישי הגולן, בין היישובים ובין צירי התנועה המרכזיים, יש מקומות שהטלפון פשוט מפסיק לעבוד. אין קליטה, אין תקשורת, אין דרך לקבל התרעת חירום ולעיתים גם אין דרך להזיק עזרה. במדינת ישראל של 2026 זו מציאות שאסור להשלים איתה.
“אנו מדברים בבית הזה לא מעט על חיזוק הפריפריה, על פיתוח ההתיישבות ועל החוסן הלאומי, אבל כדי שכל אלה יהפכו למציאות בשטח חייבות לעמוד מאחוריהן תשתיות תקשורת אמינות, מתקדמות ונגישות. הזכות של כל אזרח להיות מחובר לשירותים חיוניים, למערכת חינוך, לעולם התעסוקה, ובעיקר להיות מחובר בשעת חירום.
“נכון להיום, יותר מ-13 יישובים ברמת הגולן, יותר משליש מהיישובים, עדיין ממתינים לחיבור לקווי תקשורת יציבים המבוססים על סיבים אופטיים בין יישובים. במקום זאת, רבים מהם נשענים על תשתיות רדיו ישנות ומוגבלות שעלולות לקרוס בתנאי מזג אוויר קשים. כאשר התקשורת נופלת לא מדובר רק באי-נוחות – מדובר בפגיעה ביכולת לעבוד, ללמוד, לקבל שירותים חיוניים, לנהל שגרת חיים תקינה.
“מה שמספרים לנו תושבי נחל עוז, שקורה בשטח, שאכן, החמאס מנסה לחזור להתעצם; הוא מנסה לחזור ולשקם את התשתיות שלו, את ייצור הרקטות, את הפעילות הצבאית שלו. הצבא עובד ומסכל פעם אחר פעם, אבל ארגון הטרור מנסה לחזור ולעמוד על רגליו. האיומים שאנחנו רואים בלבנון, איום הרחפנים, עלול חלילה להפתיע אותנו גם ברצועת עזה, ואסור לנו להקל בכך ראש.
“אסור לנו בשום פנים ואופן לחזור לקונספציה המסוכנת שאין יותר איום. הקונספציה הזו היא זו שהביאה אותנו ל-7 באוקטובר; בזה שלא לקחנו את האיום מרצועת עזה בצורה רצינית; זה שהתייחסו אליו במערכת הביטחון כאיום משני.
“מה שמספרים לנו תושבי נחל עוז, שקורה בשטח, שאכן, החמאס מנסה לחזור להתעצם; הוא מנסה לחזור ולשקם את התשתיות שלו, את ייצור הרקטות, את הפעילות הצבאית שלו.
“- - אסור לנו לאפשר מצב שבו מרכבי ההגנה הבסיסיים ביותר של יישובי קו העימות ייפגעו, בעוד שאנחנו יודעים שיש איום בשטח. ולכן, אדוני היושב-ראש, אני פונה לחבריי כאן בכנסת, בוודאי לממשלה, לשר הביטחון ולמערכת כולה, להחזיר לראש סדר העדיפויות ולא לפגוע בתקציב מרכיבי הביטחון של יישובי קו הגבול. תודה רבה.
“תודה רבה. מדינה שמבקשת מאזרחיה להתיישב בגבולותיה, לעבד את אדמתה ולחזק את אחיזתה באזורים אסטרטגיים חייבת להבטיח להם שהם יוכלו לקבל התרעות חירום, להזעיק עזרה בכל מקום שבו הם נמצאים. למרות ההכרה בחשיבות הנושא והיעדים שנקבעו, הביצוע עדיין מתעכב. חסמים רגולטוריים, תהליכי תכנון מורכבים ועלויות פריסה גבוהות אינם יכולים להמשיך לעכב תשתית שהיא צורך אזרחי וביטחוני מהמעלה הראשונה.
“עלינו לוודא שמי שבחרו לתת מעצמם למען המדינה, יקבלו את הכלים וההזדמנויות לבנות כאן את עתידם; שאותם הגיבורים יקבלו ליווי באקדמיה, סיוע בהשתלבות בעולם התעסוקה, בהכשרה מקצועית, דיור ובתמיכה בהקמת בית ומשפחה.
“החיילים האלו הם גיבורים, הגיבורים השקטים שלנו. הם לא ביקשו הנחות, לא ביקשו להתחמק. הם ביקשו לתרום. הם חומת המגן שלנו בחזית, והם ההוכחה המובהקת ביותר לכך שהציונות חיה, נושמת, בועטת ומנצחת.
“אלו לא רק מענים חברתיים, אלא הדרך שלנו לומר להם: אתם חלק בלתי נפרד מהחברה הישראלית. אם ידענו לחבק את החיילים הבודדים לאורך שירותם, עלינו להמשיך ולצעוד לצידם גם ביום שאחרי, לא מתוך רחמים, אלא מתוך הערכה עמוקה למי שבחרו להגן על המדינה, ולעיתים אף לעזוב הכול למענה. מדינת ישראל התברכה בצעירים ובצעירות כאלה, וחובתנו לוודא שהם יכולים להגשים כאן את החלומות שלהם בדיוק כפי שהם מסייעים להגן על החלום הציוני של כולנו.
“החיילים האלו הם גיבורים, הגיבורים השקטים שלנו. הם לא ביקשו הנחות, לא ביקשו להתחמק. הם ביקשו לתרום. הם חומת המגן שלנו בחזית, והם ההוכחה המובהקת ביותר לכך שהציונות חיה, נושמת, בועטת ומנצחת. הסיפור של החיילים הבודדים אינו מסתיים בשירותם הצבאי. עבור רבים מהם השירות הוא רק הפרק הראשון במסע שלהם במדינת ישראל. עלינו לוודא שמי שבחרו לתת מעצמם למען המדינה, יקבלו את הכלים וההזדמנויות לבנות כאן את עתידם; שאותם הגיבורים יקבלו ליווי באקדמיה, סיוע בהשתלבות בעולם התעסוקה, בהכשרה מקצועית, דיור ובתמיכה בהקמת בית ומשפחה.
“המשמעות: מפעל חיים של עשרות שנים, חקלאות, תיירות ומיזמים גדולים, השקעות עתק של משפחות שנתנו את נשמתן למען מדינת ישראל ועמדו כקו ההגנה שלנו בדרום, עלולים לרדת לטמיון בגלל סעיף טכני, שרירותי, של תאריך תפוגה. זהו מצב שלא נוכל להשלים איתו.
“חובה עלינו כמחוקקים להעניק להם את הגב, להסיר את איום התפוגה מעל ראשם, לתת להם את הכלים ולהמשיך להכות שורשים, לשמור על אדמות המדינה ולהפריח את השממה. לכן אני פונה לכל חברי הכנסת וחברת הכנסת מהאופוזיציה להצביע בעד החוק החשוב הזה בקריאה הראשונה, למען החלוצים, למען עתיד מדינתנו.
“חבריי, כשאנחנו נושאים את עינינו אל עבר מרחבי הנגב, אנחנו לא רואים רק חול, סלעים וגבעות חשופות; אנחנו רואים את העתיד, את החזון, את עומק הריבונות של מדינת ישראל. במשך עשורים אנו מדברים על הפרחת השממה, משננים סיסמאות על יישובי נגב ושמירה על אדמות הלאום, אך ההיסטוריה לימדה אותנו שחזון אינו מתממש על גבי ניירות במשרדים ממוזגים. חזון לא מכה שורשים מעצמו. חזון מתממש אך ורק בזכות אנשים, והאנשים הללו, האנשים האלה שאנו מדברים עליהם היום, הם חלוצי חוות הבודדים.
“מעבר לתרומה הכללית, לתיירות ולחקלאות, המשפחות הללו הן הקו המגן הראשון של מדינת ישראל לאדמות הלאום בנגב. בנוכחותן הפיזית, בעיניהן הפקוחות ובנחישותן, נחישותן הבלתי-מתפשרת, הן אלו ששומרות על הריבונות ועל המשילות יום-יום, לילה-לילה. לא סתם אמר דוד בן-גוריון, ראש הממשלה הראשון, שאם לא נעמוד על המדבר, לא תעמוד תל אביב. לדבריו, הראייה ההיסטורית אומרת לנו ששום דבר יהודי לא יהיה קיים בארץ אם לא נבטיח את ניצחונה של הציונות, והמגינים על הנגב הם המגינים על הציונות.
“אותם חלוצים של המאה ה-21 מורכבים ממשפחות שעזבו מרכזים עירוניים נוחים, לקחו את ילדיהם, עלו לקרקע במקומות שלא היו בהם תשתיות, לא היו קווי מים, לא רשת חשמל, לא כבישי גישה. הם לא עשו זאת גם כגנבים בלילה אלא בשליחות ובעידוד ובתמיכה מלאה של משרדי הממשלה השונים. לאורך השנים הם הקימו מיזמים מפוארים, משקים, חקלאות, נטעו כרמים, גידלו צאן, פתחו את שעריהם לתיירות ישראלית ובין-לאומית, והפכו את חבל הארץ המאתגר הזה למוקד משיכה משגשג.
“אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, היום אנו נדרשים לתיקון בחוק חשוב, בחוק הרשות לפיתוח הנגב, תיקון שמבקש לחזק את פיתוחם של מיזמים חקלאיים תיירותיים משולבים בנגב – אזור שהוא לא רק חבל ארץ ייחודי ומרהיב אלא גם מרחב בעל חשיבות אסטרטגית לאומית למדינת ישראל.
“אבל היום אותם מגינים, חלוצי הנגב, ניצבים חסרי אונים מול שעון חול ביורוקרטי שמאיים לעצור את פועלם. לפי החוק הקיים, בשנת 2027, ממש בשנה הבאה, רמ"י תהיה רשאית להפסיק להקנות זכויות במקרקעין לאותן חוות. המשמעות: מפעל חיים של עשרות שנים, חקלאות, תיירות ומיזמים גדולים, השקעות עתק של משפחות שנתנו את נשמתן למען מדינת ישראל ועמדו כקו ההגנה שלנו בדרום, עלולים לרדת לטמיון בגלל סעיף טכני, שרירותי, של תאריך תפוגה. זהו מצב שלא נוכל להשלים איתו. זו לא דרכה של הציונות. זו לא דרכה של התנהלות של מדינה חפצת חיים השומרת על חלוציה.
“מעבר לתרומה הכללית, לתיירות ולחקלאות, המשפחות הללו הן הקו המגן הראשון של מדינת ישראל לאדמות הלאום בנגב. בנוכחותן הפיזית, בעיניהן הפקוחות ובנחישותן, נחישותן הבלתי-מתפשרת, הן אלו ששומרות על הריבונות ועל המשילות יום-יום, לילה-לילה.
“בבסיס המהלך הזה עומד כשל מבני עמוק שכולנו חיים איתו כבר עשרות שנים. כשל שבמסגרתו אדם אחד חובש שני כובעים שונים, סותרים ומנוגדים בתכלית. מצד אחד, היועץ המשפטי לממשלה הוא עורך הדין של הממשלה, הוא השותף האסטרטגי לגיבוש המדיניות שלה; הוא מנסח עבורה חקיקה, ולעיתים אף פועל כמתווך פנימי בין משרדי הממשלה השונים. הוא עובד עם הממשלה שכם אל שכם, יום-יום, שעה-שעה, אך מן הצד השני אותו אדם מחזיק בסמכות הפלילית העליונה ביותר – הוא ראש התביעה הכללית, הוא זה שמכריע האם לפתוח בחקירה פלילית או להגיש כתב אישום נגד ראש ממשלה ונגד אותם השרים שהוא מייעץ להם. זוהי סתירה מוסדית עמוקה שהפכה למקור הקבוע של שחיקה באמון הציבור.
“מן הצד השני היועץ המשפטי לממשלה. חובתו הראשונה של היועץ המשפטי תהיה לסייע לממשלה בהגשמת המדיניות והיעדים במסגרת הדין ולהעניק ייעוץ משפטי לכל גורמי הרשות המבצעת. הוא יעמוד בראש המערך ובראש הפרקליטות שאינה עוסקת בתחום הפלילי. מאחר שהיועץ נועד לסייע לממשלה ליישם את המדיניות שבשמה נבחרה, הוא ימונה על ידי הממשלה לפי המלצת ראש הממשלה, שר המשפטים, וכהונתו תהיה תואמת לתקופת כהונתה של הממשלה שמינתה אותו.
“בנוסף, כדי לבנות חומת אש בצורה ומנגנון חסר פניות, הצעת החוק קובעת הסדר מיוחד וחסר תקדים בכל הנוגע לפתיחה בחקירה או בהעמדה לדין של אישי ציבור בכירים כמו ראש ממשלה, שרים, חברי כנסת. פתיחה בחקירה נגדם תהיה טעונת אישור של בית המשפט המחוזי והחלטה על הגשת כתב האישום תהיה טעונת אישור של ועדה חיצונית ועצמאית המנומקת במערכת התביעה. זהו צדק במובנו המזוקק ביותר.
“אדוני היושב-ראש, כבוד השר, חבריי חברי הכנסת, אנחנו עומדים היום בשלב מכריע של אחד התיקונים המוסדיים החשובים והנחוצים ביותר בתולדות המערכת השלטונית במדינת ישראל. הצעת חוק התובע הכללי ופיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה, שעולה היום לקריאה ראשונה, הוא חלק מהליך מקיף, יסודי ומתבקש שנועד לחזק את עקרונות שלטון החוק, למנוע ניגוד עניינים מבניים ולבסס מחדש את אמון הציבור באכיפה ובמשפט.
“היום, חבריי חברי הכנסת, אנו מביאים את הפתרון המדויק והמאוזן. הצעת החוק הזו מציעה מודל מוסדר, ברור, לפיצול התפקידים והסמכויות לשני בעלי תפקידים נפרדים ועצמאיים, היועץ המשפטי לממשלה והתובע הכללי. התובע הכללי יעמוד בראש התביעה הכללית ולו יהיו נתונות כל הסמכויות בתחום המשפט הפלילי כדי להבטיח את ניתוקו המלא מכל שיקול פוליטי. הוא ימונה על ידי הממשלה מתוך מועמדים שתמליץ עליהם ועדת ציבורית לתקופת כהונה קצובה של שש שנים. בהפעלת סמכויותיו הוא יהיה עצמאי לחלוטין בשיקוליו ולא תהיה עליו מרות זולת מרות הדין.
“אנו מסדירים כאן בצורה ברורה את מערכת היחסים. חוות הדעת המשפטיות ישקפו ככלל את הדין הקיים, אך אם הממשלה תראה טעם לכך, היא לא תהיה חייבת להתייחס לחוות דעת מסוימת כמשקפת את הדין ותהיה רשאית לפטור את גורמי הרשות המבצעת מחובה זו, וכן גם לגבי ייצוג המדינה בערכאות הסמוכות. קביעת עמדת המדינה בהליכי משפטים תהיה נתונה חזרה בידי הממשלה. במקרים שהיועץ יסבור שלא ניתן לייצג עמדה זו או שהשר הנוגע בדבר יסבור שעמדת המדינה לא תיוצג כראוי, הממשלה תהיה רשאית לקבוע שעמדתה תוצג באמצעות עורך דין אחר. לצד זה אנחנו שומרים על האינטרס הציבורי במובנו הרחב באמצעות מינוי משנה בכיר ליועץ המשפטי לממשלה שיופקד על תחום קריטי זה.
“התובע הכללי יעמוד בראש התביעה הכללית ולו יהיו נתונות כל הסמכויות בתחום המשפט הפלילי כדי להבטיח את ניתוקו המלא מכל שיקול פוליטי.
“זוהי סתירה מוסדית עמוקה שהפכה למקור הקבוע של שחיקה באמון הציבור.
“חשוב לי להדגיש שהצעת החוק הזו אינה מופנית כלפי אף אדם או כלפי אף נושא משרה. להפך, היא נועדה לאפשר למוסד הייעוץ המשפטי לממשלה למלא את תפקידו הייעוצי במלוא המקצועיות והאחריות, מבלי שירבוץ מעליו צילו של הנטל הפלילי כלפי האנשים שאיתם הוא עובד. היא מבטיחה מערכת תביעה עצמאית חפה משיקולים זרים שפועלת נטו למען הצדק ולמען אזרחי מדינת ישראל. לכן כאן, אדוני היושב-ראש, אני קורא לכלל חברי הבית מהאופוזיציה ומהקואליציה - -
“הצעת חוק התובע הכללי ופיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה, שעולה היום לקריאה ראשונה, הוא חלק מהליך מקיף, יסודי ומתבקש שנועד לחזק את עקרונות שלטון החוק, למנוע ניגוד עניינים מבניים ולבסס מחדש את אמון הציבור באכיפה ובמשפט.
“לכן אנחנו מאפשרים כאן להסיר את הביורוקרטיה והרגולציה, כמו שאנחנו נורא אוהבים לחזור על כך, אבל פה אנחנו באמת מביאים תיקון חקיקה שיאפשר את יישובו של הנגב.
“סערת הרגשות הייתה ברורה ולכן ניסינו לקבל את אחת ההסתייגויות, שהיו באמת חשובות, על פיקוח פרלמנטרי של ועדת הפנים על יישום החקיקה במשרד הפנים ולחייב את משרד הפנים לבוא אחת לשנה להציג את ההתקדמות של יישום החוק.
“לגבי מה שהיה בבוקר עם השלטון האזורי, יש חשש בשלטון האזורי שתהיה פגיעה בוועדות הגיאוגרפיות בחלוקה ובהתייחסות ליישובים קיימים. החוק מתייחס אך ורק ליישובים חדשים ולכן חשש מהכיוון הזה לא קיים.
“בסדר גמור, בסופו של דבר אנחנו נמצאים בנגב במשימה לאומית בלהגשים את חזונו של דוד בן גוריון, לא לחינם הוא אמר שבנגב תיבחן מדינת ישראל.
“בהר הבית אין הפרדה בין גברים ונשים. הייתי שם ביום ירושלים, התפללו גברים ונשים יחד. מעולה, מדהים, מרגש. שרו, התפללו.
“תגיעו לליבה, למקום הקדוש ביותר, היכן שהיה בית המקדש, ותעזרו לנו לכונן שם אולי את בית המקדש השלישי, בשיתוף של גברים ונשים, ותעלו.
“האמת שהדיון הוא דיון מאוד מאוד מרגש סביב המקומות הקדושים ביותר של העם היהודי, והגיע הזמן סוף-סוף שבכנסת ישראל ידברו ויגדירו היכן המקומות הקדושים ומה מותר ומה אסור לעשות במקומות הקדושים.
“אני מזמין אתכן לשדרג את מעמדכן: תהיו נשות הר הבית, תעלו בשמחה, בטהרה, למקום הקדוש ביותר של העם היהודי.
“האם הסמכויות האלה עברו לראש הממשלה או שאנחנו מעבירים חוק, ככל שהוא יהיה חשוב אבל הוא לא יבוא לידי מימוש עד הממשלה הבאה אם לא יתמנה שר, או לא יועברו סמכויות.
“לצערנו הרב ממה שהתפרסם, איתמר נהרג ממחבל שירה על הכוח מתוך כנסייה בדרום לבנון. המשמעות היא שההחלטה הנכונה והאמיצה של להשמיד את כפרי לבנון מהקו הכחול ועד קו הליטני הייתה נכונה וצודקת, אבל אי אפשר היה לפסוח על כפר כזה כן וכפר כזה לא.
“הדוגמה הייתה היישוב חירן שכבר מ-2019 נמצא בעבודה על הקרקע כולל גיבוש של גרעין, כולל גיוס המשאבים, התקציבים, עבודות הפיתוח.
“ומוניציפלי, תחבורתי במשולש ערד-דימונה-באר שבע יש איזה שהן תוכניות שמתחברות ומתיישרות עם תוספת של 200,000 תושבים?
“בעצם אתה תתחיל לצאת בגיוס של משפחות, של זוגות צעירים, של חיילים משוחררים לנגב ועוד פעם תיתקע באותה סיטואציה. בעקבות הנסיבה המיוחדת של ההפחתה תימצא באותה סיטואציה שאתה לא יודע למלא את מסגרות החינוך למשל.
“בוועדה הזו אתם יושבים ומסתכלים גם ממעוף הציפור על הערים החרדיות. כסיף, היה כאן דיון שאני יודע שממש כבר אחרי שלבי התכנון, והיישובים החדשים, זאת אומרת הכול בראייה כוללת מה שנקרא, גם של תעסוקה, תחבורה, חינוך.
“הצעת החוק הזו היא נגזרת של עבודת מטה ועבודה יישומית שבוצעה ומתבצעת כבר למעלה משש שנים.
“שינוי התפיסה, אני חושב, שאת השרה מובילה בנגב בהפיכתו של החזון של בן גוריון למציאות, והשילוב של מה שנעשה שם, ביקשתי את הנתונים כמה הריסות המשטרה ורמ"י ביצעו בשנה האחרונה, למעלה מ-5,000 מבנים לא חוקיים שנהרסים. לא נהרסים כדי להרוס אלא נהרסים כדי להשליט חוק וסדר וריבונות של מדינת ישראל בשטח אולי הגדול ביותר של המדינה בנגב ובדרום.
“זאת אומרת, זה לא מה שאמרה חברת הכנסת מטי, שמדובר באירוע שאין ולא נעשתה עבודת מטה ולא מכירים את הסוגיה לעומק, והצעת חוק עברה בקריאה ראשונה השבוע ועכשיו אנחנו כבר יתכן ונצביע על הצעת החוק היום.