“אני מבקשת לומר בצורה ברורה: בנות השירות הלאומי אינן פתרון של בדיעבד, הן בחירה שלכתחילה. הן אחת המתנות הגדולות שיש לחברה הישראלית. אלפי צעירות קמות מדי בוקר מתוך תחושת שליחות אמיתית.
“אלה וגם אלה, השגנו להם, תוך כדי המלחמה, מעמד רשמי ברח"ל, ברשות החירום הלאומית, של כוח אדם חיוני. מה שהם עושים מראשית המלחמה הוא בדיוק לגשר על הפער הזה, כלומר להגיע למקומות שבהם יש ילדים של עובדים חיוניים במשק.
“אנחנו מאמינים בלומדי תורה, ואני חושבת שיש את כל התנאים ללמוד תורה בצבא הגנה לישראל.
“אנחנו נמשיך לשאת את זה בגאון, בגאווה, בשליחות, בהזדהות, בקשר שלא יהיה אפשר לנתק אותו לעולם.
“לקחתם את חוק ההשתמטות ואתם פורסים אותו לפרוסות. הרי בחוק ההשתמטות, שבניגוד למגזר שלנו השר סמוטריץ' תומך בו, יש שם גם שירות לאומי אזרחי שייחשב על המכסות, על היעדים, שגם ככה הם קטנים כמו לא יודע מה.
“כנסת נכבדה, אני מתכבד להציג לפני הכנסת לקריאה השנייה ולקריאה השלישית את הצעת חוק שירות לאומי-אזרחי (תיקון מס' 8), התשפ"ו–2025, שיזמה הממשלה.
“וגם – את יודעת את המחויבות שלי לשירות הלאומי, ואת יודעת שבכנסת העשרים, בעודי חברת כנסת בספסלים האחרונים, אני וחבר הכנסת אלאלוף לקחנו את זה כמשימה, ועשינו את חוק השירות הלאומי, כשאת עוד באת לבקר, וראית אותנו שם, עם מיקי לוי ועם קארין.
“השירות הלאומי-אזרחי הוסדר בחקיקה בשנת 2014, התשע"ד, אולם עם החלטת בג"ץ בנוגע לפרק ג' לחוק שירות הביטחון – פסיקה שלמעשה ביטלה את ההסדר החוקי בנושא זה – בוצעו מספר הערכות זמניות של ההסדר בחקיקה, וכל זאת על מנת לאפשר את המשך השירות המועיל הזה, כאמור עד לחקיקת הסדר הקבע.
“השירות הלאומי הוא הגוף הממלכתי שמאחד את כל מי שרוצה, חלף שירות בצבא, לתרום למדינה במקומות שבהם המדינה אומרת שהיא זקוקה לתרומה הזו. כולם עושים את עבודתם במסירות, ביעילות, בחריצות, באהבה גדולה.
“משכך החליטה הוועדה להאריך את הוראת השעה בתקופה קצרה של ארבעה חודשים וחצי עד יום כ"ד בחשוון התשפ"ו, 15 בנובמבר 2025, מועד שחל כחודש לאחר תחילת כנס החורף; זאת על מנת שלא לגדוע את אפשרות השתלבותם של תלמידי הישיבות ובוגרים מוסדות חינוך חרדים בשירות לאומי-אזרחי מצד אחד, ולאפשר לוועדה למצות את דיוניה בהסדר הכולל מצד שני.
“אני חושבת שחניכי המכינות ומתנדבי השירות הלאומי באמת הוכיחו אזרחות למופת, התגייסות ונטילת אחריות ברמה הכי גבוהה שרק אפשר, ואנחנו כולנו, אני חושבת, מצדיעים להם.
“הצעת החוק הזו מחזקת את השירות האזרחי בשלוש תכליות עיקריות. הראשונה – הרחבת מגוון התפקידים והמסגרות והתחומים שבהם ניתן לשרת, כדי לתת מענה אמיתי לצרכים הלאומים והחברתיים של המדינה.
“טירן הוא דוגמה אחת מני רבות למתנדבים ולמתנדבות שלנו בשירות הלאומי, כשאנחנו בעצם מחוקקים כאן היום חוק שיקל ויאפשר להם לתת שירות טוב יותר למדינה, לחברה, לחלשים בחברה, ואני אודה לתמיכה של כולכם בחוק החשוב הזה.
“חבריי חברי הכנסת, כנסת נכבדה, השירות הלאומי הוא נכס לאומי. הוא המסגרת הממלכתית שבאמצעותה מפעילה המדינה צעירות וצעירים שמסיבות שונות אינם משרתים בצה"ל, ומכווינה אותם לתרומה ממשית לחברה ולמדינה, בשלל תפקידים רבי משמעות והשפעה.
“אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, הצעת החוק שעולה כאן כעת, שעוסקת בשירות לאומי-אזרחי, לא ברורה לי מהיסוד.
“לנוכח האמור ומהנימוקים שצוינו, אני מציע לחבריי חברי הכנסת להצטרף לעמדת הממשלה ולהתנגד להצעת החוק.
“אותם עשרות שמבצעים שירות לאומי אזרחי, ושאותם כמובן אני מברכת, צריכים להפוך להיות אלפים.
“עכשיו, אני רוצה לפנות לאותם הורים מהחברה החרדית או לאותם נערים שהם לפני גיל 18: הצבא זה הדבר הכי חשוב, אבל אם יהיו חלק מהחברה החרדית שלא יתגייסו לצבא, חובה במדינה שכל צעיר וצעירה יעשו שירות לאומי אזרחי. אין קשר אם זה חרדי, אם זה ערבי, אם זה חילוני, כולם צריכים לתרום למדינה.
“לפי החוק של הרשות הלאומית לשירות לאומי אזרחי, שהוא נמצא תחת המשרד של אורית סטרוק – אני לא מבין מה הקשר בין התיישבות ומשימות לאומיות לשירות הלאומי – מחויבים לקדם שירות לאומי של מתנדבים עם מוגבלות וצעירים בסיכון.
“אנחנו צריכים להבהיר לכל אזרח במדינת ישראל שבגיל 18 הוא חייב לתרום למדינה. אני לא מדבר על תלמידי חכמים, עזבו אותם רגע. יש הרבה מאוד מעבר לזה. גם בחברה הערבית וגם בחברה הדרוזית – מי שלא מתגייס, וגם החילונים שלא מתגייסים.
“היום עבר פה חוק חשוב – חוק שנוגע לשירות אזרחי לאומי, שהוא ללא ספק מפעל חשוב בחברה הישראלית, שיש לכולנו עניין גדול שהוא יגדל ויצמח, אבל ככול שאנחנו מדברים על מה שקורה פה החל מה-7 באוקטובר, לי יש ציפייה מכל חברי הבית הזה שנבין שנפל דבר בחברה הישראלית ב-7 באוקטובר.
“עיקרון שני, אם יש אי התאמה לשירות ביטחוני מסיבות שונות, בציבור כזה או אחר, או אדם כזה או אחר, שר הביטחון, ועדת חוץ וביטחון יכולה לקבוע מסלול, רק הם אגב, לא וולונטרי, מסלול של שירות לאומי.
“כעת מבקשת הממשלה, בהצעת החוק שלפניכם, לאפשר לה להשלים את הליכי ההסדרה של ההכרה בגופים מוכרים ולהאריך את ההכרה בגופים הפועלים כיום עד ליום ז' באלול התשפ"ה, 31 באוגוסט 2025.
“בהחלטה מסי 682 מיום 25 ביוני 2023, קבעה הממשלה כי הצעת חוק המסדירה את הנושא בכללותו במהלך כנס החורף כדי שלא ליצור ואקום בנוגע לשירות הלאומי-אזרחי, הוגשה הצעת חוק זו, שמטרתה להאריך את תוקפו של החוק בשנה נוספת, עד ה-30.6.2024. במסגרת הצעת החוק מוצע לאפשר גם למי שניתן לו צו דחיית שירות לפי פרק ג׳1 ערב פקיעתו, להשתלב בשירות הלאומי-אזרחי, באותם תנאים שהיו קבועים בפרק גי1, ובכלל זה, התנאי בדבר גיל מינימלי של 21.
“אני רוצה לציין, חבריי חברי הכנסת, שהתרומה של מתנדבי ומתנדבות השירות הלאומי משמעותית ביותר בכל מקום שבו הם מתנדבים, ולעיתים קרובות היא חיונית ברמה שלא ניתן להסתדר בלעדיהם.
“מדובר בהצעת חוק חשובה שמאפשרת את קיומו של מסלול שירות חשוב מאוד בשירות הלאומי-אזרחי.
“אמרתי: כולם – או שירות צבאי או שירות אזרחי. וזה גם חרדים, וזה גם מוסלמים, וגם נוצרים, וגם דרוזים, וגם צ'רקסים. אין שום סיבה שלא יעשו את זה.
“מה שאנחנו באים לעשות כעת זה לקבוע בחקיקה שהוראת המעבר הזו, שעד לסיומה כל הגופים המוכרים ימשיכו לפעול, ואחריה ניתן יהיה לצמצם אותם אם יוחלט שצריך לצמצם אותם, בהתאם לעבודת מטה שתיעשה במהלך התקופה הזו – ואם כן, הוראות המעבר הזו תסתיים ביום ז' באלול התשפ"ה, 31 באוגוסט 2025.
“המדינה לא עושה טובה לאזרחיה. האזרחים זכאים לשירות טוב, שוויוני, איכותי, זמין, ולשם כך אנחנו פועלים.
“אני רוצה להזכיר לכולם עובדה – אני כל הזמן מזכיר את זה – ש-20% מתושבי המדינה, מאזרחי המדינה, הם ערבים, 80% הם יהודים, וכל ממשלה שתקום, לא משנה מה היא, צריכה לשרת את כולם.