חוה אתי עטייה
Hava Etti Atiya
“קיבלנו פניות רבות שרובן טוענות שהקריטריונים הקיימים היום אינם נותנים מענה מספק למצבים מורכבים אלה. בין היתר, נטען כי מטופלים מעל גיל פרישה שתלויים לחלוטין בעובד הסיעודי, מתקשים לקבל אישור להעסקתו כאשר מסתיימת תקופת ההעסקה המותרת.
“יחד, בשיתוף פעולה, לראות מה בכל זאת ניתן לשפר, ניתן לתקן, ולא להיות אטומים.
“הוועדה מבקשת מרשות האוכלוסין וההגירה להציג בפני מנכ"ל הרשות את הסוגיה שעלתה היום, ולבחון את שינוי הקריטריונים לאפשר למטופלים של 188% שמעל גיל פרישה להגיש בקשה לוועדה ההומניטרית, להשוות אותם למטופלים מתחת גיל פרישה, ולדווח לוועדה בכתב על עמדת מנכ"ל הרשות עד 14 ביולי 2026.
“עם זאת, ברור לכולנו הקושי במציאת מטפל שיסכים לעבוד עם מטופל מורכב, מטפל שצבר כבר ותק בישראל, יודע עברית, מכיר את העבודה עם מטופלים מורכבים ויודע לטפל בצורה הטובה ביותר במטופל.
“אני מסכימה איתך, נשאיר את הצעירים. אבל מה עם האוכלוסייה הזו, אי-אפשר לדאוג גם לאוכלוסייה המבוגרת?
“מחר יש לנו דיון על עזרה לעסקים הקטנים, שהם בבעיה, כי היו מלחמות רבות והם עדיין לא קיבלו את הפיצוי מהמלחמות הקודמות.
“אין כמו מראה עיניים, אין כמו השטח, תוך כדי תנועה באנו לראות, ללמוד על האתגרים, זה מסחר ושירותים, ענף חדש. לצערנו הרב, יש פער עצום בין ההיצע לביקוש.
“אנחנו רוצים לתחום בזמנים. אנחנו נתכנס כל שבוע עד פיזור הכנסת ואנחנו נשמע. אנחנו לא רוצים להשחית את זמנכם, הוא יקר.
“אבל אתם יכולים לטעון 'הצעה מופקעת ולא מצאתי מקור תקציבי באוצר כדי לממן את ההוצאה הזאת', ואז שיתקע את הליך ה- - -, אני בוועדת כספים, אני שומעת. אני גם מגישה הצעות חוק פרטיות ואני מקבלת אותה תשובה 'מקור תקציבי' 'מקור תקציבי'.
“אני רוצה לדעת גם שתתן לי סקירה, כמה סך הכל כסף יש, כמה אצל הרשות וכמה נשאר באוצר.
“אם אין מקור תקציבי על מנת לממן את חברת מלם. זה לא תירוץ עכשיו. לעכב בגלל שהמחיר הוא מופקע.
“אבל אנחנו חוששים בגלל התפזרות הכנסת ועם כינונה של הממשלה הבאה, שיכול להיות שעוד חצי שנה, אני לא יודעת, אז זה לוקח זמן. ועד שייכנס שר חדש ועד שירכיבו ממשלה. אתה מכיר את זה. זה לא מעכשיו. אז הנושא הזה יתפרס על כל שנת 2027.
“בתשובת משרד האוצר לוועדה לפני כחודש נמסר כי המשרד מנהל משא ומתן מול חברת מלם לאיתור מקור תקציבי הנדרש לתשלום לחברה.
“הוועדה מבקשת תשובה מרשות האוכלוסין תשובה תוך שבוע לגבי ההתקשרות מול מלם לשליפת הנתונים ואיתור הזכאים.
“חצי מיליארד שקלים שנגבו ממעסיקים שהעסיקו עובדים פלשתינים בעבר עדיין לא חולקו. ככל שחולף הזמן, מחריפה הפגיעה במעסיקים ובעובדים שאמורים לקבל את הכספים האלה וגדל הסיכון שזכאים לכסף ילכו לעולמם או ייכנסו להליכי פירוק.
“מי מממן את העלות של החברה? אתם או האוצר? רשות האוכלוסין או האוצר? כשאת אומרת שהמחיר מופקע. מי מממן את זה, את העלות של החברה?
“אז בוא נשמע כמה המחיר המופקע? כמה הם דרשו? אפשר להגיד? זה חסוי?
“האם יש באתר אפשרות לראות לפי מספר דרכון כמה זמן אשרה יש לעובד הזר עוד בישראל ומתי הוא אמור לצאת?
“לא כל עזיבה של עובד זר נובעת מחוסר מחויבות, ישנם מקרים שבהם עוזבים העובדים את מעסיקיהם בשל תנאי מגורים שאינם מספקים, אי הבנות מול המעסיק, תנאי העסקה שאינם עומדים בציפיות או פגיעה בזכויותיהם.
“עובד זר שסיים 63 חודשים העסקה ולא עוזב את הארץ והופך לא חוקי, למה הוא ממשיך להיות רשום על המעסיק?
“מדוע מעסיק שהעובד עזב אותו ללא סיבה מוצדקת ממשיך לשלם עבורו אגרות ולא מקבל החזר לפי ימי העסקה בפועל? האם פניתם בבקשה לשנות את התקנות בנושא?
“האם אפשר לחסום אפשרות להעברת כספים לחו"ל של עובד זר לא חוקי כדי למנוע נטישת עובדים זרים והעסקה לא חוקית?
“עובד שיודע שהוא בא לחולה קשיש או בעלי צרכים מיוחדים, הוא יודע מראש שהוא בא לאדם מורכב. למה בפועל הם לא עושים את זה? הם עושים כל מיני הצגות, הם נוטשים, הם הולכים, הם יותר רוצים קשישה קלה לשבת איתה, לסעוד איתה, מאשר חולה מורכב.
“13, הוועדה מבקשת מרשות האוכלוסין וממשרד העבודה לקבוע בהקדם האפשרי שולחנות עגולים עם נציגי הממשלה הרלוונטיים ועם כלל נציגי המעסיקים מהענפים השונים ולבנות תוכנית מתאימה להתמודדות עם תופעת נטישת העובדים הזרים.
“שתי שאלות, שמעון: אחת, כמה פקחי הגירה אוכפים בפועל היום את העובדים הזרים הלא חוקיים?
“אילו סנקציות אתם מפעילים לעובדים זרים שנשארו מעבר, כמו שאמרנו, ל-63 חודשים? אין לכם.
“ישנה תופעה שגוברת מאוד בשנתיים האחרונות של נטישות של עובדים זרים את מעסיקיהם בכלל הענפים. אלפי עובדים זרים שעזבו את מעסיקיהם עובדים באופן לא חוקי והכנסתם לא מדווחת לרשויות המס, ומעסיקיהם מחויבים להמשיך ולשלם עבורם אגרות.
“נעבור לשאלה הבאה: האם קיימת עלייה משמעותית במספר העובדים שעוזבים את מעסיקיהם ועוברים למעסיק אחר בשנים האחרונות?
“6, הוועדה קיימה מספר דיונים בנושא הסכם השכר של משרד האוצר וההסתדרות של עובדי מינהל אכיפה ברשות האוכלוסין וההגירה, התקדמנו ולא נרפה עד שייחתם הסכם ראוי שיביא לגיוס עובדים חדשים ושימור עובדים קיימים במינהל להגברת האכיפה כלפי העובדים הזרים הלא חוקיים.
“האם אתם מכירים את תופעת המתווכים הבלתי חוקיים המעודדים מעבר של עובדים בין מעסיקים?
“הדבר קריטי במיוחד בענף הסיעוד הביתי, שם המטופל הסיעודי או האדם עם המוגבלות נותר לבדו. פה הפגיעה היא לא רק כלכלית כמו אצל יתר המעסיקים, אלא סכנת חיים של ממש.
“למה הניידים של המסעדנים מפורסמים באתר בניגוד לשאר הענפים כמו שזגדון אמר?
“אחת, אתה יכול לפרט על היקף התופעה של נטישת עובדים זרים את מעסיקיהם בחלוקה לענפים השונים, ובאיזה ענף התופעה יותר בולטת?
“אילו פעולות נוקטת המשטרה כלפי חברות כוח אדם המספקות את השב"חים לבעלי עסקים ומציגות להם אישורים והיתרים שמתגלים כמזויפים? מה אתם עושים?
“מדינת ישראל מחויבת לאכוף את חוקי ההגירה והעבודה, להבטיח כי עובדים זרים מועסקים כדין, בהתאם להיתרים שניתנו להם, ולמנוע העסקה של שוהים בלתי חוקיים.
“1, הוועדה מבקשת מהמוסד לביטוח לאומי לבדוק האם ניתן לאתר עובד שמדווחות עליו שתי משרות של 100% משרה ולהתריע לבעל העסק עליו.
“4, הוועדה מבקשת מהמשטרה לרשום נוהל אחיד למעסיקים לזיהוי שב"חים והפעולות הנדרשות מהם כדי להוכיח שפעלו בתום לב כשהעסיקו שב"ח ללא ידיעה וכלים לבדיקת כל עובד שמגיע אליהם.
“היום יום שני בשבוע, ל' בסיוון תשפ"ו, 15 ביוני 2026, אני מתכבדת לפתוח את הישיבה בנושא אכיפת העסקת שב"חים ועובדים זרים ללא היתר – אתגרי המעסיקים בבחינת מהימנותם של היתרי העסקה.
“מעסיקים רבים טוענים כי הם נדרשים לבדוק מסמכים, היתרים ואישורים, אך בפועל מתקשים לדעת האם המסמכים המוצגים להם אמיתיים, תקפים ועדכניים.
“האם אתם מודעים לבעיה שמציגים המעסיקים, שאין להם דרך לבדוק את מהימנות המסמכים, ההיתרים והאישורים שמציגים לפניהם העובדים?
“רגע, אם אתם תופסים מעסיק שהוא עבר, לא מוטל קנס, עיצום?
“בדיון היום נבקש לשמוע אם המדינה מעניקה למעסיקים כלים מספקים לביצוע הבדיקות הנדרשות, האם קיימת מערכת דיגיטלית פשוטה, זמינה ומהירה המאפשרת לכל מעסיק לאמת את תוקף ההיתר המוצג בפניו, האם המידע המועבר למעסיקים ברור ונגיש, האם יש מנגנון שמתריע בפני מעסיק כאשר תוקף ההיתר עומד לפוג.
“2, הוועדה קוראת לנציגי המעסיקים, ובפרט למסעדנים ולקבלני הבנייה, להפיץ את המידע שניתן היום והכלים האפשריים היום לזהות אם עובד יכול לעבוד אצלם, לבדוק באתר משרד העבודה או חברת כוח האדם המפנה אליו עובדים הינה מאושרת, לצלם תעודת זהות של העובד ולשמור את צילומו, כל האישורים המוצגים בפניו, לבצע תשאול וכולי.
“רשות האוכלוסין פנתה אליי וביקשה שאני אגיש את ההצעה, הגשתי, הורדנו ל-30 ימים, וגם אתם וגם רשות האוכלוסין, אני באתי לעזור לכם, ובוועדת שרים לחקיקה עצרתם.
“לפני שנתחיל אני רוצה לבשר שהצעת החוק שהעליתי לזכאות להיתר להעסקת עובד זר בסיעוד ליחיד שמלאו לו 85 שנים אושרה אתמול בוועדת שרים לענייני חקיקה.
“אחד, הוועדה קוראת למשרד האוצר לפעול להשוואת סכומי האגרות בגין העסקת עובדים זרים בענף המלונות, כמו שקיימים היום ביתר הענפים: תעשייה, מסחר שירותים, שיפוצים ומסעדות.
“לאחר דיונים ארוכים שקיימה הוועדה המלצנו להפחית את סכומי האגרות לכלל הענפים שבהם מועסקים עובדים זרים ב-50% ואף הגשתי הצעת חוק בנושא. לאחר סדרת דיוני הוועדה לעובדים זרים התכנסה ועדת המנכ"לים לעניין עובדים זרים במשרד ראש הממשלה וגם היא כמו הוועדה המליצה על הפחתה של 50% בסכומים.
“סכום האגרה שמשלמים מעסיקים בענף המלונאות גבוה מאוד ביחס ליתר הענפים ועומד על 11,320 שקלים, שזו האגרה המשולמת על מומחים.
“בדיון הקודם ביקשנו ממשרד התחבורה לבחון, לפנות למשרד האוצר לבקשת הסכם שכר נוסף ופתרונות תקציביים לגיוס ושימור עובדים.
“יצא לי לדבר עם נהגים רבים, הדבר שהכי חורה להם – תנאי העסקה, עלויות שכר. שאם ישפרו אותם וייתנו להם כל מיני עידודים כמו פנסיה, אני לא יודעת - - - אני לא יודעת אם פנסיה תקציבית, כי ביטלו את הפנסיה התקציבית.
“זה אומר שהעובדים הזרים לא בדרך, עוד זמן רב עד שנראה אותם.
“ומה יש לך לומר למה שטענו כאן, שהשכר של העובדים הישראלים נשחק?
“הבעיה היא גם על גביית אגרות גבוהות מאוד. לא מביאים עובדים זרים בגלל האגרות. הם מחכים שמשרד האוצר יוריד את האגרות. זה גם הסיבה.
“הוועדה מבקשת ממשרד התחבורה עדכון תוך חודש על התוכנית לשימור נהגים בתחבורה הציבורית ועל התוכנית לגייס חיילים משוחררים כנהגי התחבורה הציבורית והכרת המקצוע כעבודה מועדפת.
“אין חקיקה. עד סוף ההתפזרות של הכנסת, אני לא מאמינה שהנושא הזה בוער, והוא יובא עד סוף המושב לתיקון חקיקה.
“עמדת המשרד היא שצריך לעשות פיילוט של 1,000 נהגים זרים.
“הוועדה תעקוב אחר החלטת ועדת המנכ״לים בבקשת משרד התחבורה להבאת העובדים הזרים כנהגי תחבורה ציבורית ומבקש ממשרד התחבורה להעביר לוועדת המנכ״לים את הנתונים החסרים שיתבקשו להעביר עוד השבוע.
“בישיבה האחרונה שקיימנו ב-24 בפברואר שמענו מחברות התחבורה הציבורית על המחסור החמור בנהגי אוטובוסים בכלל החברות הפועלות היום בישראל, על כך שהחברות משלמות כל שנה קנסות בסך 200 מיליון שקלים עקב מחסור בכ-5,000 נהגים על שירות שלא מסופק, נסיעות שלא מבוצעות, נהגים שלא עוצרים בתחנות ועוד.
“שמענו מוועדי הנהגים מנציגי ההסתדרויות כי הם מתנגדים להבאת עובדים זרים כנהגי אוטובוס בתחבורה הציבורית, וטענו ששיפור בשכר הנהגים, בתנאי עבודתם וביטחונם האישי יגרום ליותר נהגים ישראלים להגיע לעבוד במקצוע.
“כל המענקים האלה, ה-100 אלף האלה וכדומה, למה לא מתקנים את תנאי ההעסקה שלהם?
“אני מתכבדת לפתוח את ישיבת הוועדה בנושא בחינת הקצאת מכסה לעובדים זרים כנהגי רכב כבד. בישיבות הקודמות שמענו על מחלוקות בין משרדי הבריאות לתחבורה והעיכובים, שמונעים מכ-23,000 איש להוציא רישיון נהיגה לרכב כבד עקב המתנה ארוכה לבדיקות רפואיות של המכון הרפואי לבטיחות בדרכים, וספק משרד התחבורה, שסיים את ההתקשרות מול המשרד.
“הוועדה תמשיך לעקוב אחר עבודת הזכיין החדש צבר, פעילותו לצמצום המספר הרב של הנהגים הממתינים לאישור רפואי, ותקיים ישיבת מעקב בנושא.
“הוועדה מבקשת ממשרד הכלכלה וממשרד העבודה עדכון תוך שבוע על בחינת הוספת מקצוע נהג בנוהל התעשייה של רשות האוכלוסין והפיילוט להבאת נהגים זרים במשאית למפעלי התעשייה.
“אי אפשר כאן גם למשוך את הזמן ועוד להרוויח זמן, צריך לקבל החלטות. לא פה, במשרד התחבורה, בוועדת המנכ״לים, צריך לעשות פה משהו בנדון.
“הוועדה מבינה את המחסור החמור בנהגי רכב כבד ובדעה כי יש לנקוט כמה פעולות במקביל. לעקוב אחר עבודת הזכיין צבר ולאשר כמה שיותר נהגים ישראלים שמעוניינים לעבוד כנהגים, ובמקביל ליצור פיילוט של 200 עובדים זרים לתעשייה ולהמתין להחלטת ועדת המנכ״לים לבקשת משרד התחבורה ל-2,500 נהגים לרכב כבד ולתחבורה ציבורית לכלל הענפים.
“בטווח הארוך יוקמו מכוני בריאות ברחבי הארץ שיפעלו על פי הנחיות משרדי הבריאות והתחבורה. המכונים יורשו להסמיך נהגים בדומה למכוני רישוי לכלי רכב.
“הכמות של הבקשות שעברו דרכי, אני לא יודעת למי יחלקו את ה-4,000 עובדים האלה, למסחר, לשירותים לניקיון. המכסה הזאת לא מספיקה.
“ברור לכולנו שיש מעט עובדים ישראלים שמגיעים לעבוד בניקיון ברחובות, מקצוע שהוא שירות חיוני לכל הרשויות בישראל, ולו היבטים חשובים בשמירה על בריאות הציבור במרחב הציבורי.
“מתי יפורסם הקול הקורא? כמה זמן צריך שמשרד העבודה יעבירו את עמדתם ואת אישורם להוספת המקצוע כדי שייכלל בקול הקורא הקרוב?
“אני מתכבדת לפתוח את ישיבת הוועדה בנושא בחינת אישור העסקת עובדים זרים בתחום ניקיון וטיאוט רחובות במסגרת ענף המסחר והשירותים.
“התפקיד שלנו כחברי כנסת הוא לפקח על עבודת הממשלה, עם כל הכבוד.
“ארבע, הוועדה מבקשת ממשרד הכלכלה והעבודה לעשות ככל שניתן כדי להספיק להוסיף את המקצוע ברשימת המקצועות המאושרים במסחר ושירותים ולצרפם לקול קורא הקרוב שיפורסם.
“אין לי בעיה עם זה, רק התשובות צריכים להינתן בתגובה מהירה יותר.
“אתה יודע למה שר האוצר לא קיבל החלטה. אני ואתה יודעים בדיוק.
“אבל היא מדברת על האגרות של המומחים במלונאות, להשוות אותם לשאר הענפים.
“עם זאת, לצד הצורך הממשי בכוח עבודה, עלינו לבחון באופן יסודי ואחראי את מכלול העלויות הכרוכות בהעסקת עובדים זרים ואת ההשפעות ארוכות הטווח על הכלכלה הישראלית, על שוק העבודה המקומי ובמיוחד על יוקר המחיה.
“למה המלונות בצפון, שסגורים, ממשיכים לשלם אגרות לעובדים הזרים שלא עובדים בגלל המלחמה? זה אבסורד. לא?
“אני אדבר עם יו"ר ועדת העבודה בנוגע לתקנות הניכויים כדי שהתקנות יקודמו עוד בכנסת הנוכחית ככל הניתן.
“אנחנו נשמח לשמוע את עמדת משרד העבודה אחריה, למה אתם לא ממליצים להפחית את האגרה.
“אבל מה היה לפני 7 באוקטובר? הפלסטינים לא שילמו אגרות. אז זה סותר.
“אבל למה המומחים במלונאות זה שונה משאר הענפים? מי קבע?
“לפני 7 באוקטובר או אחרי, יצא לכם להקים צוות בין-משרדי, כמו שתמיד אתם יודעים לעשות, ולשבת על דיונים מעמיקים?
“אבל את לא חושבת שהאגרות האלה הן חסם להורדת יוקר המחיה? אתם לא משוכנעים?
“הוועדה מבקשת ממשרד האוצר לבחון שוב את בקשת התאחדות המלונות להקלה בתשלומי האגרות, שמשלמים מלונאים על העסקת העובדים הזרים בזמן שהמלונות סגורים בשל המלחמה.
“נוסף לשכר העבודה המשולם, מעסיקים נדרשים לשאת בשורה ארוכה של הוצאות נוספות כמו אגרות, ביטוחים רפואיים, מגורים הולמים, עלויות תיווך והשמה, כרטיסי טיסה של העובדים, הכשרות, תרגום, רישיון נהיגה לעובדים הזרים, פיקדון, פנסיה ועוד.
“רבותיי, השקעה ממוקדת בסטודנטים, התאמת הלימודים לשוק ותמיכה בלוחמים שלנו – זהו המפתח לצמצום התלות בעובדים זרים, לחיזוק הכלכלה ולביסוס החוסן והיציבות של מדינת ישראל לדורות הבאים.
“הדאגה לסטודנטים שלנו צריכה להיות מקיפה, מהתחום המקצועי ועד הלאומי. זו בדיוק הסיבה שהגשתי לאחרונה את הצעת החוק למימון והקלות בלימודי רפואה ללוחמים ולתומכי לחימה. לא ייתכן שלוחמים משוחררים ייאלצו להגר לחו"ל כדי להגשים חלום וללמוד רפואה. אנחנו חייבים להשאיר אותם בארץ, לתמוך בהם ולמנוע את עזיבת המוחות.
“זו בדיוק הסיבה שהגשתי לאחרונה את הצעת החוק למימון והקלות בלימודי רפואה ללוחמים ולתומכי לחימה. לא ייתכן שלוחמים משוחררים ייאלצו להגר לחו"ל כדי להגשים חלום וללמוד רפואה.
“שנית, עלינו לעודד ולתקצב מוסדות אקדמיים על פי מדד של הכנסת קורסים מעשיים ויישומיים לתוך תוכניות הלימודים. לא עוד רק תיאוריה, אלא כלים אמיתיים לעולם האמיתי.
“המשק שלנו צמא לאנשי מקצוע, אך פתרון של עובדים זרים הוא זמני, יקר וכרוך ברגולציה חונקת. הפתרון האמיתי, ארוך הטווח, נמצא כאן – הוא נמצא בהשקעה בהשכלה ובסטודנטים שלנו פה בישראל.
“מכאן אני קוראת לראשי המל"ג והוות"ת: הגיעה העת להחליף דיסקט ולהבין שהסטודנטים שלנו הם נכס אסטרטגי לאומי. ראשית, יש לתקצב באופן ייעודי תוכניות השמה של בוגרים, שילוו את הסטודנטים עוד לפני סיום התואר ואת השתלבותם המעשית בשוק העבודה. שנית, עלינו לעודד ולתקצב מוסדות אקדמיים על פי מדד של הכנסת קורסים מעשיים ויישומיים לתוך תוכניות הלימודים. לא עוד רק תיאוריה, אלא כלים אמיתיים לעולם האמיתי.
“שש, הוועדה עדיין בדעה כי יש להפחית את האגרות בחצי למעסיקים בכלל הענפים, כפי שהמליצה גם ועדת המנכ"לים, ויש לטפל בכך בדחיפות.
“הוועדה מודעת לאתגרים הרבים בתוך הרשות עצמה: קושי בגיוס עובדים חדשים בשל השכר הנמוך, הקושי באיוש תקני כוח אדם שניתנו לרשות וקושי בשימור העובדים הקיימים, גם במינהל אכיפה וזרים וגם במינהל עובדים זרים.
“חשוב מאוד לקיים ישיבה כזאת באופן קבוע, אחת לתקופה, כדי לרכז את האתגרים של כלל הענפים ולהגיע לפתרונות באופן היעיל ביותר. אתה יודע שהם זה השטח.
“ארבע, הוועדה מודה למנכ"ל רשות האוכלוסין על הבשורה החשובה שבישרתם היום, שעובד זר שביקש בקשת מקלט יוכל לעבוד אך ורק בענף שאליו הגיע מראש ולא יוכל לעבוד בכל ענף כפי שהיה עד היום.
“לאחרונה הוועדה מקבלת פניות ממעסיקים על כך שבשל העומסים בקונסוליות במדינות שמהן מגיעים העובדים הזרים, ישנם עובדים שממתינים זמן רב לאישורי הכניסה שלהם לישראל, ולוקח המון זמן עד שמזמנים את העובדים לשגרירויות.
“שתיים, ב-8 ביוני נקיים דיון בוועדה על פתרונות מוצעים לתופעת הברחנים שהולכת וגוברת ומדיניות רשות האוכלוסין וההגירה בנושא ומקווים להגיע לפתרונות כדי למגר את התופעה.
“כ-23,500 עובדים זרים צפויים לעבוד בפרויקט שיעבור ב-24 רשויות, בתקציב של 183 מיליארד שקלים. אחד הפרויקטים הכי גדולים בעולם בעת הזאת. 2,000 מומחים זרים נדרשים לפרויקט הגדול ביותר בתולדות ישראל.
“הוועדה מבקשת מרשות המטרו ומנת"ע להיפגש עם נציגי התאגידים בהקדם, כדי לשמוע את עמדתם ולנסות להגיע לפשרה בעניין הבאת העובדים.
“זוהר, אני רוצה להפנות אליך שאלה לפני שנועלים את הדיון: האם תהיו מוכנים לשבת עם נציגי התאגידים ולהגיע לפשרה בנוגע להבאת העובדים?
“אם יש הסכמה לגבי הקמת אגף נוסף וייעודי לפרויקט במנהל עובדים זרים, האם אגף זה יתוקצב ויקבל תקנים חדשים? איך הדבר ייעשה לאור הקושי בגיוס ושימור עובדים ברשות?
“נוסף לכך, בפרויקט צפויים לעבוד כ-2,500 משאיות מדי יום. אנחנו מודעים למחסור החמור של נהגי משאיות בכל הארץ, ולא ברור מהיכן יגויסו כל כך הרבה נהגים.
“שאלה למשרד המשפטים: מה העמדה שלכם למכסה נפרדת לעובדי פרויקט המטרו ושתהיה נפרדת מהמכסה הכללית הקבועה של כלל העובדים הזרים?
“הוועדה שמעה גם מנציגת משרד החוץ כי אין למשרד החוץ יכולת לטפל טיפול קונסולרי בבקשות של אלפי עובדים לצורך פרויקט, וכי היום מסוגלים לטפל בכ-50 עובדים זרים ביום. ונכון יותר שרשות האוכלוסין היא זו שתטפל בכך.
“שאלה נוספת: האם העובדים שיגיעו יעברו הדרכות בטיחות בעבודה בשפתם, ומי יעביר ויממן את ההדרכות?
“לגבי נהגי משאיות, איך תגייסו 2,500 נהגי משאיות לצורך הפרויקט, כשידוע שיש מחסור חמור בנהגי משאיות כבר היום בכל הארץ, ואנחנו גם מקיימים דיונים בנושא?
“טוב, אני רוצה להפנות שאלה למשרדי הממשלה: מה מעכב את החלטת הממשלה? אתם יכולים להשיב? למה היא תקועה עדיין?
“מה לגבי הנושא של הארכת זמן העבודה של המומחים הזרים הנדרשים לפרויקט מעבר לזמן הקבוע של 63 חודשים?
“הוועדה מבקשת מנת"ע ומרשות המטרו להיפגש עם שירות התעסוקה לסייע בגיוס עובדים ישראלים.
“הוועדה תקיים דיון בנושא בחינת העלאת המכסה הכללית של העובדים הזרים בכלל הענפים, ובפרט על מכסת העובדים הזרים שייתכן ותהיה נפרדת מהמכסה הכללית.
“האם בכוונתכם לתקצב את תקני הפיקוח לרשות האוכלוסין?
“את יכולה בבקשה להגיב לטענת עורך דין בומבך, שהעסקה ישירה על ידי הקבוצות הזרות שיגיעו לפרויקט תגרום להוצאת כספים לחו"ל, במקום שהכספים יגיעו לקופת המדינה על ידי העסקה של התאגידים הישראליים?
“כפי שלמדנו בישיבות האחרונות, רשות האוכלוסין וההגירה ומשרד האוצר מחזיקים בסכום שמוערך בכחצי מיליארד שקלים שנגבו מהמעסיקים שהעסיקו עובדים פלסטינים. 296 מיליון שקלים מתוך החצי מיליארד שנצברו בקרן מופקדים בבנק ישראל, 212 מיליון שקלים הועברו לרשות האוכלוסין לפי דברי נציג משרד האוצר בישיבה הקודמת.
“אנחנו רוצים לדעת שגם תפרט על החברה שהיא תנהל את האירוע ומי יממן? העלויות לממן את החברה הזאת על חשבון מי יהיה? אנחנו רוצים גם שתתייחס לשאלה הזאת.
“הוועדה מודאגת ממשך הזמן הרב של התהליך עד להחזרת הכספים לזכאים ומבקשת ממשרד האוצר להעביר לוועדה בכתב לוח זמנים ברור עד לסיום התהליך ופרסום ההודעה לזכאים.
“כי אני את הסוגייה הזאת העליתי אותה עוד מעט קרוב לשנה אצל שר האוצר. תראה כמה זמן לקח לנו, עד כמעט שנה מאז שעדכנתי את שר האוצר, הוא לא ידע על הסוגייה.
“הכספים האחרונים שנגבו בקרן מהמחלה נגבו לפני למעלה משבע שנים. משך זמן הטיפול הארוך אינו סביר וחייב לסיים את הטיפול ולחלק את הכספים.
“ההצעה שפורסמה מבוססת על הצעה מוסכמת של חלק מהארגונים: המעסיקים לפי ההצעה יקבלו שני-שלישים מהכספים, ואילו העובדים יוכלו לקבל שליש. הזכויות יהיו נתונות גם ליורשיהם של המעסיקים ושל העובדים.
“שי, אתה יכול להגיד לנו מתי להערכתך תצא ההודעה למעסיקים ולעובדים על הזכאות והגשת הבקשות, וכמה זמן ייקח התהליך שאתם מתכננים? ואנחנו מבקשים לוחות זמנים, לוח זמנים ברור.
“העובדים הזרים, שאינם דוברי עברית ומגיעים ממדינות שונות כדי לעבוד באתרי הבנייה בישראל, לא מכירים את הנחיות פיקוד העורף, חלקם חדשים ולא חוו מלחמה בישראל.
“בישיבה הקודמת ראינו שישנה מחלוקת בין נציגי פיקוד העורף, משרד הבינוי והשיכון ומשרד העבודה והשלטון המקומי בשאלה על מי מוטלת האחריות לבצע פעולות אכיפה על קיומם ותקינותם של מרחבי מיגון תקניים באתרי הבנייה ועל מילוי הנחיות הבטיחות לעובדים באתרי הבנייה ברחבי הארץ.
“הוועדה מבקשת ממשרד הפנים לשלוח בדחיפות למשרד המשפטים את עמדתם בשאלה על מי חלה החובה לתקינות הבטיחות באתר העבודה ובדיקת המרחבים המוגנים באתרי הבנייה, ולדווח על כך לוועדה בתוך שבוע.
“מי אחראי על בדיקת המרחבים המוגנים באתרי הבנייה בזמן המלחמה?
“הוועדה מבקשת ממשרד החוץ להמשיך במאמצים מול ממשלת סין להבאת עובדים זרים לישראל ולפעול ככל הניתן להחזרתם.
“הנושא הנוסף שבו נדון הוא קשיים שהוצפו על ידי תאגידים בהבאת עובדים זרים מסין לענף הבנייה במסלול הפרטי.
“הוועדה תפנה ליושב-ראש ועדת העבודה והרווחה ותבקש לקבוע דיון לאישור תקנות מסירת מידע שהעבירו ממשרד העבודה, כדי לחייב את מנהלי העבודה באתרי הבנייה לבצע בכל יום תדרוך יומי לעובדים כולם, כולל העובדים הזרים.
“שאלה נוספת, מי אחראי להדריך את העובדים באתרי הבנייה, ובמיוחד את העובדים הזרים שלא דוברי עברית ולא מכירים את הנחיות פיקוד העורף?
“נציגת פיקוד העורף, לפרוטוקול, לפי סעיף 9 לחוק ההתגוננות האזרחית, פיקוד העורף מחזיק בסמכויות די נרחבות. אנחנו מבקשים שתעבירו את עמדת פיקוד העורף לגבי יישום סעיף זה.
“במבצע שאגת ארי ולפני כן במבצע עם כלביא ראינו לצערנו הרוגים ופצועים גם בקרב אוכלוסייה זו וגם בקרב העובדים הזרים.
“הוועדה מודה לרשות האוכלוסין וההגירה ולפיקוד העורף ולמשרד הרווחה על הפעולות החשובות שביצעו מפרוץ כל מבצע כדי לשמור על בטיחות המטופלים הסיעודיים והאנשים עם המוגבלות בזמן המלחמה.
“בשעת חירום, כאשר אזרחי ישראל מתמודדים עם מציאות מורכבת של איום ביטחוני מתמשך, ישנן אוכלוסיות פגיעות במיוחד, ובראש ובראשונה המטופלים הסיעודיים הקשישים ואנשים עם מוגבלות אשר תלויים לחלוטין בסביבתם הקרובה ובמערך התמיכה שמקיף אותם.
“מי נכנס בפינוי? על סמך מה אתם מחליטים מי מפונה ומי לא?
“בדיון היום אבקש לשמוע ממשרדי הממשלה הרלוונטיים ומפיקוד העורף אלו פעולות ביצעו כדי להבטיח את שלומם של המטופלים הסיעודיים והעובדים הזרים החיים איתם בזמן המלחמה, אם קיימים נהלים ברורים לשעת חירום עבורם, אם יש מענה מספק למצבי אזעקה כאשר המטופל מרותק למיטתו, אם העובדים הזרים בסיעוד מקבלים הדרכה בשפתם ומה הם הלקחים שהופקו ממבצע עם כלביא וממבצע שאגת ארי.
“כן, זה יצר איזה אי-שוויון, היו כאלה שקיבלו והיו כאלה שלא.
“במקרה של העובדים הזרים המצב שונה. אין שכר מקסימום שיש לשלם להם. המטופלים ומשפחותיהם מחויבים לשלם שכר מינימום, כאשר הם יכולים לנכות הוצאות של מגורים והוצאות נלוות למגורים, אולם יש במציאות קושי רב לנכות סכום זה.
“המפלגות החרדיות לא מאשרות שום הצעת חוק, העברה של הצעות חוק. אנחנו לא רוצים להפיל את ההצעה. ההצעה שנופלת, חצי שנה אי-אפשר להעביר אותה.
“השכר הנמוך המשולם למטפלות הסיעודיות הישראליות יוצר נטישה של התחום וקושי חמור בגיוס מטפלים מקומיים.
“נרצה לשמוע היום על שכר המטפלות והמטפלים הסיעודיים הישראלים, שלהבנתי מקבלים שכר מינימום ולאחר משא ומתן נחתם הסכם קיבוצי שלא נכנס לתוקף, עקב סירוב משרד העבודה והאוצר לחתום על קבלת צו הרחבה.
“א', הוועדה שוב קוראת לוועדת המנכ"לים לדון בנושא משרד ממשלתי אחד שיהיה אחראי על כל הטיפול בעובדים הזרים בענף הסיעוד הביתי ולהחליט בדחיפות על משרד שיטפל ויתכלל את הנושא ולעדכן על כך את הוועדה.
“ג', הוועדה מבקשת מנציגי ההסתדרות, הביטוח הלאומי, משרד האוצר, איגוד נותני שירותי סיעוד, סיעודי חברות והסיעוד, משרד העבודה המעסיקים את נציגות העובדים, להיפגש בדחיפות, לקיים שולחן עגול ולדון בדרכים לשיפור שכר המטפלות והמטפלים בסיעוד ולדווח לוועדה תוך שבועיים על תוצאות הפגישה.
“הוועדה מבקשת ממשרד האוצר להתחיל לעבוד על הסכם גם למינהל עובדים זרים כבר עכשיו ולהעביר עמדה מסודרת בנושא לוועדה בכתב.
“אבקש לדעת היכן הדברים עומדים ומתי נוכל להכריז על הסכם שכר מכובד וראוי לשני המינהלים.
“הוועדה מבקשת ממשרד האוצר אגף השכר להעביר בהקדם האפשרי את הפרקים החסרים בהסכם להסתדרות, ולעדכן תוך שבועיים את הוועדה על כך.
“היות ומונחות בפני רשות האוכלוסין עשרות אלפי בקשות מקלט פתוחות שיש לטפל בהן, לאור ההכרזה על המדינות הבטוחות, הצורך בגיוס עובדים הפך לקריטי עוד יותר, בנוסף כמובן לשאר המשימות הרבות של מינהל אכיפה ומינהל עובדים זרים.
“הישיבה היום מתקיימת גם לאור העובדה שיש לשמחתנו, לאור העבודה המקצועית והחשובה של מינהל אכיפה ברשות האוכלוסין וההגירה והלחץ של הוועדה שלנו, התקדמות משמעותית בהכרזה על מדינות בטוחות לעניין הגשת בקשות מקלט. מדינות שהאזרחים שלהן שעובדים בישראל יסורבו בהגשת מקלט היות והמדינה שלהם תוגדר כמדינה בטוחה.
“הוועדה מברכת את רשות האוכלוסין בהתקדמות בנושא התאמת עובד זר לחקלאי, ומבקשת לקבל עדכון על שינוי טופס הבקשה לעובד זר בחקלאות.
“חוות קנאביס רפואי לא יכולות להעסיק עובדים זרים למרות שמדובר במוצר חקלאי. להבנתנו, המשטרה מתנגדת מחשש לזליגה של החומר, ומדובר במאוד בודדות של עובדים זרים שחסרים.
“גם בהוראת שעה צריך להעביר סמכויות לראש הממשלה. זה אותו דבר.
“הוועדה תפנה למנכ"לית משרד ראש הממשלה כדי לקדם את הסמכות לחתימת ראש הממשלה על מתווה רשות האוכלוסין להארכת השהות של עובדים זרים והחזרת עובדים זרים שעבדו בעבר אצל מעסיק.
“היום מועסקים בענף החקלאות כ-40,000 עובדים זרים חוקיים, ולמעלה מ-9,000 עובדים זרים לא-חוקיים – נתון מדאיג מאוד. הוועדה קיבלה פניות רבות מהתאחדות חקלאי ישראל ומארגונים חקלאים, שמבקשים להאריך את תקופת השהות של עובדים זרים מעבר לחמש שנים, בשל החשיבות והתרומה לתפוקת המשקים ולאיכות התוצרת.
“שמענו שמבחינת התאמה של העובד זר לחקלאי והחקלאי לעובד זר, יש צורך בשיפור השיטה. לעתים, עובד זר לא יודע לאיזו עבודה בדיוק הוא מגיע, ומה הם תנאי העבודה שיהיו לו בישראל – למשל, עבודה בחקלאות ימית, החום של הערבה, סוג הגידולים שבהם יעבוד, עבודה במטעים ברפתות, בלולים וכולי, ולאחר שהוא מגיע נוצרות בעיות שיכלו להימנע.
“כל הענף תקוע כרגע. לחקלאים אין עובדים, ועובד שרוצה לחזור לתאילנד, החקלאי מקשה עליו כי הוא יודע שהוא לא יקבל בחזרה.
“הוועדה מבקשת לקבל תוך שבועיים עדכון ממשרד החקלאות לאישור התוכנית להעסקת עובדים זרים לחוות קנאביס רפואי, כדי לתת מענה לחקלאים שזקוקים לעובדים באופן מיידי.
“המודל המוצע מבקש לאזן בין שמירה והגנה על זכויות העובדים הזרים לבין הבטחת הגעתם לישראל למטרת עבודה בפועל.
“נוסף לכך, לעובדים הזרים בענפים השונים שכבר נמצאים ועובדים בישראל, ולאלה שאמורים להגיע – צריך לדבר היום גם על פרויקט המטרו, פרויקט לאומי ענק שאליו יגיעו כ-25,000 עובדים זרים. וגם להם יש לדאוג לדירות מגורים.
“הדיון היום מתקיים ביוזמת משרד הכלכלה והתעשייה, שמציעים לקדם הקמה של מתחמי מגורים ייעודיים לעובדים זרים, אשר ייפרסו במספר אזורים בישראל, בהתאם לצורכי הענפים והמעסיקים.
“זאת הצעה נדרשת, דחופה, טובה, היא באה לתקן עוול, אנחנו רואים שהעיר נוף הגליל היא בתנופה חזקה, יש בה הסכמי גג, מערכת החינוך שם היא מהטובות ביותר, היא קולטת עלייה, עיר של התחדשות עירונית, התווספו שם הרבה יחידות דיור, אז אנחנו צריכים לבוא לחזק אותה, ועל אף כל הקשיים, האתגרים הסוציו-אקונומיים שנמצאים שם, וכמובן כל זה הודות לראש העיר, לרונן פלוט, ההישגים האלה הם נשקפים לזכותו ולזכות ההנהגה שלו, לאנשים הטובים, הצוות שסביבו, אני מציעה לקבל החלטה לפני היציאה למושב לפגרה, וזה ומתבקש, וכמה שיותר מהר.
“האם עיריית תל אביב מודעת לעובדה שיש בישראל כ-39,000 עובדים זרים לא חוקיים שחלק גדול מהם גרים בדירות שכורות בדרום תל אביב ומשתמשים אף הם במקלטים הקיימים?
“אנו רוצים להבהיר שכל אדם זכאי להיכנס למקלט בעת ההתקפה, מניעת כניסה למקלט בזמן התקפה לפי החוק היא עבירה פלילית.
“קיבלנו סיפורים ותמונות על מקרים שבהם תושבים משכונות בדרום תל אביב, לרבות קשישים, נשים וילדים, נותרו מחוץ למקלטים בזמן אזעקות, מבלי יכולת להיכנס ולהתמגן בשל תפוסה מלאה של המקלטים, בין היתר בשל העובדה שבדרום תל אביב חיים בנוסף לתושבי השכונות גם מסתננים ומבקשי מקלט ועובדים זרים חוקיים ולא חוקיים בריכוז גבוה, כאשר העובדים הזרים הלא-חוקיים לא רשומים ברשימות התושבים של עיריית תל אביב, דבר הגורם לתפוסה גבוהה מאוד של המקלטים.
“אחת, הוועדה מודאגת מאוד מהסיפורים שעלו בדיון על מצב המקלטים בדרום תל אביב ומהעובדה שישנם תושבים שמעדיפים לא ללכת למקלטים ציבוריים בשל המצב המדאיג שתואר בדיון.
“והבניינים של לפני 1991, לדוגמה 1985, אתם לא יכולים לקחת איזה פרויקט ושאתם תהיו הפרויקטורים ואתם תיזמו ואתם תדחפו את זה ותעודדו, אולי יחד עם משרד הבינוי והשיכון? חשבתם על דברים כאלה או שאנחנו חיים ממבצע למבצע? זה פלסטר זמני.
“שלוש, הוועדה מבקשת מעיריית תל אביב וממשטרת ישראל תחנת שרת להיפגש בדחיפות ולדון בצעדים שניתן לנקוט נגד אלו שמבצעים ונדליזם במקלטים. לא ייתכן שהעבירות חוזרות שוב ושוב באופן יום-יומי ולא מופעלות סנקציות כלפיהם.
“מפניות של חברות דלק שהתקבלו בוועדה, נמסר כי המחסור בעובדים לתפקידי תפעול ושירות במתחמי התדלוק החמיר בשנים האחרונות למרות המאמצים לגיוס עובדים שנעשו.
“לאחר הפגישה הוועדה מבקשת ממשרד האנרגיה להחליט האם הם מבקשים מוועדת המנכ"לים פיילוט להבאת עובדים זרים למתחמי תחנות הדלק, ואם לא, אילו פתרונות הם מציעים כדי לסייע במחסור שהוצג בדיון, ולהעביר בכתב לוועדה תוך חודש את החלטתם.
“הוועדה פונה למעסיקים מחברות הדלק בבקשה לפנות לשירות התעסוקה כפי שהציע נציג שירות התעסוקה, במיוחד מעסיקים שמוכנים לתת תנאים ותמריצים אטרקטיביים לעובדים ישראלים וגם כדי שהנתונים על המחסור האמיתי ישוקפו בנתוני שירות התעסוקה.
“המקרה הטראגי של העובד הזר שנהרג, בנוסף למקרה נוסף של מותה של העובדת הפיליפינים בסיעוד שנהרגה בימים הראשונים של מבצע שאגת הארי, ממחיש לכולנו עד כמה האחריות לשמירה ובטיחותם ומיגונם של העובדים הזרים שעובדים בכלל הענפים, היא אחריות ראשונה במעלה, אחריות מוסרית, אנושית, לאומית.
“בתקופת החירום ישנו מחסור בכוח אדם ברשתות השיווק ובמסחר הקמעונאי בשל גיוס עובדים למילואים, הורים שלא יכולים להגיע לעבודה. בשל הביקוש למוצרי מזון ולמוצרים חיוניים בימים אלו שנמצאים בשיאם לקראת הפסח, קיים קושי באיוש עמדות קופה.
“אני מתכבדת לפתוח את ישיבת הוועדה בנושא העסקת עובדים זרים בענף המסחר בתפקידי קופה (ברשתות השיווק ובמסחר קמעונאי) בעקבות מבצע שאגת הארי. הוועדה קיבלה פניות, בקשות לאפשרות זמנית להעסקת עובדים זרים המועסקים בענף המסחר גם בתפקידי קופה כדי להבטיח יציבות תפקודית של מערכת אספקת המזון והשירותים החיוניים.
“המחסור החמור במיגון מעכב את העבודה במטעים, בחממות ובשדות הפתוחים. נשמע היום האם עדיין בימים אלו קיימים פערי מיגון. להבנתי, בהמשך לשיחות עם חקלאים, למיגוניות אין היתרי בנייה והחקלאים שמוצבים בשטחי המיגוניות עלולים לקבל קנסות על הצבת מבנה לא חוקי.
“הוועדה מודה לרשות האוכלוסין על ההיענות לבקשות הוועדה להכנת מתווה להארכת שהיית העובדים הזרים בחקלאות לפי קריטריונים שייקבעו, ולבקשת החקלאים, ומבקשת לקבל עדכון על המתווה בהקדם.
“בתקופות של מתיחות ביטחונית או מלחמה ענף החקלאות אינו עוצר. העבודה חייבת להמשיך כדי להבטיח את אספקת המזון הסדירה לאזרחי ישראל, אך לצד הצורך הזה ישנה חובה להבטיח שגם החקלאים וגם העובדים הזרים שעובדים איתם יהיו מוגנים.
“הוועדה מבקשת ממשרד הבינוי והשיכון, מרשם הקבלנים, להכין תוכנית מסודרת לאכיפה ייעודית לאתרים לשיפור יכולות האכיפה באתרי הבנייה וחירום, לעדכן את הוועדה על כך תוך חודש .
“הוועדה מבקשת מרשות האוכלוסין ומפיקוד העורף להוסיף בכל יום וובינר שמקיים לעובדים הזרים טלפון שאליו ניתן לקבל תלונות על אתרי בנייה ללא מרחב מוגן תקני או תלונות על חוסר בטיחות שמרגיש העובד בימי חירום וטיפול בתלונות אלה ולעדכן תוך שבוע את הוועדה על הפעולות שנעשו בנושא.
“עובדי ענף הבנייה מוגדרים כעובדי משק חיוני ועל כן פעילותם מותרת בשעת חירום, בכפוף להנחיית ההתגוננות של פיקוד העורף. המדינה אישרה לקבלנים להמשיך לבנות, אך התנאי היה לדאוג למיגון העובדים.
“מה-7 באוקטובר נהרגו עשרות עובדים במהלך עבודתם. לצערנו בשבוע שעבר נהרגו שני פועלים שעבדו באתר בנייה ביהוד ועובדים נוספים נפצעו.
“הוועדה מודאגת מהדברים שנשמעו היום והעובדה שאין היום חלוקת תפקידים וסמכויות ברורה לאכיפה של מרחבים מוגנים תקינים באתרי הבנייה.
“האם ישנם אתרי בנייה פעילים ללא מרחב מוגן קרוב והאם מתבצעת אכיפה באתרי הבנייה ומי אחראי לאכיפה.
“הוועדה קוראת לוועדת המנכ"לים לקבוע פגישה בוועדה בהקדם האפשרי לגבי הקמת גוף מתכלל, משרד ממשלתי אחד שיהיה אחראי על המטופלים הסיעודיים שמעסיקים עובדים זרים, ולעדכן את הוועדה על כך תוך חודש.
“ישנם עובדים זרים המהווים כוח עבודה חיוני בענפי הסיעוד, החקלאות, המסחר והשירותים, ועוד שהיו אמורים לחזור מארצות הולדתם מאז ה-1 במרץ 2026, והיו עם אישור כניסה חזרה לישראל והיו יכולים לשוב לישראל.
“הוועדה מבקשת מרשות האוכלוסין וההגירה עדכון לגבי הטיפול בהארכת תוקף האשרה לעובדים זרים חדשים שאמורים להיכנס לישראל כשיפתחו השמיים, ועדכון לגבי החלטת הממשלה לקדימות חילוץ מטפלים זרים בסיעוד בשעת חירום, ועדכון לגבי הארכת התוקף להיתרים בתעשייה.
“כמוני יש עשרות אלפי אנשים עם מוגבלות שחייהם ועצמאותם תלויים בידי אדם אחר, וזקוקים להם באופן חיוני בעיקר בעיתות חירום.
“אבקש לדעת האם טיסות החילוץ בזמן מלחמה נועדו רק לאזרחי ישראל או שישנה גם התחשבות בעובדים זרים חיוניים כמו מטפלים בסיעוד?
“מכל המבצעים האלה אני מבינה שכל הזמן זה חזר על עצמו. האם ישבתם, הפקתם לקחים, הצטמצמו הפערים, כל הבעיות?
“הוועדה מבקשת מרשות האוכלוסין את עמדתה במקרה שעובד זר הגיש בקשת מקלט, שהמעסיק לא יידרש לשלם עליו אגרות מהרגע שהפסיק לעבוד אצלו.
“קביעת מדינות בטוחות מהווה כלי אפקטיבי לטיפול בבעיית מבקשי המקלט שהולכת וגדלה מאוד בשנים האחרונות, וצפויה לגדול עוד בשנים הקרובות אם לא ננקוט בצעדים מתבקשים.
“בישיבה שמענו שבשנת 2025 הוגשו 9,000 בקשות מקלט. שני שליש מהן הוגשו על ידי עובדים זרים שהגיעו לעבוד באופן חוקי ומסודר בישראל, והגישו בקשת מקלט כשהגיעו לישראל במהלך תקופת עבודתם החוקית, היקפים גדולים מאוד שלא ראינו כמותם.
“אבקש לשמוע מרשות האוכלוסין על הפיילוט שביקשה הוועדה, שקובע שעובד זר שהגיע לעבוד בענף מסוים והגיש בקשת מקלט, יוכל להמשיך לעבוד רק באותו ענף, פיילוט חשוב מאוד שימנע מעובדים זרים להגיש בקשות סרק, ימנע נטישת עובדים את מעסיקיהם ויצור סדר בעבודה בענפים.
“הוועדה מבקשת מרשות האוכלוסין עדכון במהלך חודש מרץ 2026 על הגבלת העבודה של מבקשי מקלט לעבוד רק בענף שאליו הגיעו לעבוד, גם בענף הבניין.
“הוועדה מבקשת ממשרד החוץ וממשרד המשפטים להתקדם ככל הניתן עם העבודה על חוות הדעת לבקשות המקלט מתאילנד, ולעדכן את הוועדה על ההתקדמות.
“לפי הפרסומים, מאז ה-7 באוקטובר נפתחו כ-68,000 תביעות נזק ישיר לבתי מגורים, בגינם שולם סכום של כ-2.5 מיליארד שקל.
“נוכח האמור ממשיך המשבר המלווה את הענף מפרוץ המלחמה וענף השיפוצים ממשיך לסבול ממחסור חמור בידיים עובדות, דבר המשפיע על הקבלנים העוסקים בשיפוצים וכמובן משפיע גם על הציבור הרחב הנזקק לשיפוצים, שמשלם מחירים שעלו דרמטית מאז המלחמה.
“אבקש לשמוע כמה עובדים זרים בענף השיפוצים נמצאים בישראל, ועל קשיי הגיוס של העובדים המקצועיים. האם מתקיים משא ומתן להסכמים בילטרליים עם עוד מדינות? האם מתוכנתת לצאת משלחת בקרוב לגיוסים נוספים?
“הוועדה מבקשת מרשות האוכלוסין וממשרד החוץ עדכון להסכמים המתגבשים עם מדינות נוספות בענף השיפוצים, וקוראת להתקדם מהר ככל הניתן לקראת חתימה עם מדינות נוספות.
“הוועדה תקיים ישיבה חסויה על כניסת פועלים פלסטינים שב"חים לענפי הבנייה והשיפוצים וליתר הענפים, ופתרון למעסיקים שיוכלו לבדוק אם תעודת הזהות ואישור העבודה שמוצג לפניהם לא מזויף.
“הוועדה מודאגת מאוד מהנתונים שהוצגו בדיון, של כ-4,000 בתי אב ממבצע "עם כלביא" שעדיין לא שופצו.
“כל מיני תמריצים, כדי למשוך גם אוכלוסייה חילונית, לא רק את החרדים.