“איפה זה קורה ששר מתגאה בכנס אחר גם בהריסות בתים? הוא אומר: הרסתי בשנה הזאת 5,700 בתים.
“בושה וחרפה, שר כזה במדינת ישראל, שמתבטא בצורה כזאת גזענית נגד 20% מתושבי המדינה, מאזרחי המדינה.
“מתפלא ממפלגה שהיא מפלגה דתית שתומכת בחוק אנטי דתי נגד דת מסוימת, נגד המוסלמים. זה מה שמפתיע אותי.
“הם גובים חיי אדם, הם זורעים פחד ופוגעים בביטחון של כולנו. אני לא מתפלא על חוק שמביא אותו פוגל, שהוא שייך למפלגה גזענית, אני מתפלא איך מפלגה חרדית דתית מצביעה בעד חוק כזה. זה מה שאני מתפלא. מתפלא ממפלגה שהיא מפלגה דתית שתומכת בחוק אנטי דתי נגד דת מסוימת, נגד המוסלמים. זה מה שמפתיע אותי. אנחנו אף פעם לא מתערבים ולא נתערב בחוקים שקשורים לדת, כי דת זה האחריות שאנחנו לא מתערבים בדת היהודית, לא מתערבים בתוך היהודים.
“אני קורא לכולם, גם למפלגות הדתיות: אני מקווה שהחוק הזה לא יעבור בקריאה הראשונה. זה תפקידכם לשמור על הדת ולכבד את הדת של כולנו כמו שאנחנו מכבדים את דת היהדות וכל דת.
“אני לא מתפלא על חוק שמביא אותו פוגל, שהוא שייך למפלגה גזענית, אני מתפלא איך מפלגה חרדית דתית מצביעה בעד חוק כזה. זה מה שאני מתפלא. מתפלא ממפלגה שהיא מפלגה דתית שתומכת בחוק אנטי דתי נגד דת מסוימת, נגד המוסלמים.
“- - למניעת קריאה לתפילה במסגדים, צריך לקדם חוק השתקת קולות הירי. קולות הירי חזקים ומסוכנים הרבה יותר קולות המואזין, הם גבוהים הרבה יותר.
“אני לא מתפלא על חוק שמביא אותו גזען, בן גביר, כי לא מעניין אותו. זה בעצם אדם שרק זורע שנאה, לא רק בתוך הערבים, אלא הוא זורע שנאה בתוך החברה היהודית, הוא מפלג את החברה היהודית, הוא מפלג בין החרדים לחילונים.
“זה תפקידכם לשמור על הדת ולכבד את הדת של כולנו כמו שאנחנו מכבדים את דת היהדות וכל דת.
“זה בעצם אדם שרק זורע שנאה, לא רק בתוך הערבים, אלא הוא זורע שנאה בתוך החברה היהודית, הוא מפלג את החברה היהודית, הוא מפלג בין החרדים לחילונים. זה התפקיד שלו בשביל לקבל יותר ויותר קולות.
“הגיע הזמן שהממשלה הזאת תלך לעולמה. הגיע הזמן שהשר הזה, הכושל, גם יתפטר.
“איפה השר כשיש רצח? במקום להסתובב עם השוטרים ולהסתכל איך הורסים בתים – הוא לא מגיע לזירות הרצח. הוא כבר לא מגיע לאף זירת רצח. והוא מתגאה בהריסת בתים.
“שר שמתגאה בכנס השלטון המקומי: הרסתי 5,700 בתים בנגב. איזה שר. זה שר בממשלת ישראל, שמתגאה בהריסת בתים.
“כבוד יושב-ראש הכנסת, חבריי חברי הכנסת, מספר הנרצחים בחברה הערבית הגיע ל-143 נרצחים. והשר הכושל, השר לביטחון לאומי, מגיע ביום חמישי לרשות, ליישוב הבדואי בנגב, להאזין מה אומרים הנואמים בהפגנה, הפגנה של הערבים הבדואים בנגב, נגד מדיניות הריסת הבתים.
“הגיע הזמן שהממשלה הזאת תלך לעולמה. הגיע הזמן שהשר הזה, הכושל, גם יתפטר. אבל מה אנחנו אומרים? אנחנו הגענו לקצה הדרך, לסוף הדרך. אני מקווה שאנחנו נשכיל, בחברה הערבית, לצאת להצביע בהמונינו בבחירות הבאות כדי להחליף את הממשלה הכושלת הזאת. תודה רבה.
“איפה ראש הממשלה, ראש הממשלה ביבי נתניהו, שמינה את השר הכושל? שר שאמון על הביטחון האישי של כל אזרח ואזרח במדינת ישראל. חוסר מעש בטיפול בפשיעה ובאלימות בחברה הערבית. אנחנו רואים שזה כבר מגיע ליישובים היהודיים. נרצחים בפיצוצים בתוך יפו, בתוך אשדוד, ביישובים היהודיים. והשר לא עושה שום דבר. הממשלה, על כל שריה. במקום לתת פתרונות לחברה הערבית, במקום לטפל בפשיעה ובאלימות, הוא רק מתגאה: כמה בתים הרסתי.
“אין עלות תקציבית וזה לא שינוי תקציבי, אני לא חושב שזה עולה 7 מיליון שקל בשנה.
“עכשיו אתם אומרים 3 שנים, שיש חישוב של 3 שנים, אנחנו אומרים שנה וחצי. זה לא צריך להיות לקחת הרבה שעות, הנתונים קיימים, תעשו את החישובים.
“הם אינם פולשים. הם נמצאים באדמות שהמדינה העבירה אותם אליהן. הם אזרחים הזכאים להכרה, לתכנון ולכבוד.
“מי שהביא אותם למקום שהם נמצאים בו בתל עראד זה הייתה המדינה, לפני עשרות שנים, ולכן תושב כזה הוא לא תושב פולש. הם אינם פולשים. הם נמצאים באדמות שהמדינה העבירה אותם אליהן. הם אזרחים הזכאים להכרה, לתכנון ולכבוד.
“זה לא הסיפור הראשון בנגב של תושבים שמעבירים אותם בכוח ממקום שהם גרים בו למקומות אחרים. זאת אומרת, התושבים נאלצו להרוס בידיהם את בתיהם שהם גרו בהם משנות השישים. השאלה שנשאלת כאן: למה המדינה לא מערבת את תושבי הנגב לתכנן אחת ולתמיד ולהכיר ביישובים כשמינימום של יישוב בלתי מוכר מורכב מאלפי תושבים או מאות תושבים? אם אנחנו נשווה את זה ליישובים יהודיים שם, יש הרבה יישובים שהקימו אותם שמורכבים ממספר של עשרות משפחות. אז הגיע הזמן שהמדינה תכיר בהם ותתכנן יחד איתם ולא מעל ראשם את העתיד שלהם.
“כבוד יושב-ראש הישיבה, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה לדבר על היישובים הבלתי-מוכרים בנגב, ובאופן ספציפי אני רוצה לדבר על היישוב תל עראד. תל עראד הוא אחד הכפרים הבלתי-מוכרים ואחד הכפרים הוותיקים הבלתי-מוכרים בנגב. התושבים הועברו ליישוב תל עראד לפי בקשת הממשלה ולפי הוראת אלוף בזמנו, על פי הבקשה, עברו ממקום אחד באזור של כסייפה, עומר לאזור של תל עראד. והיום, אחרי הרבה שנים – משנות השישים עד היום עברו הרבה שנים – במקום שהמדינה תבוא לקראתם ותכיר ביישוב תל עראד, שמורכב מאלפי תושבים שהועברו על ידי הממשלה – במקום להכיר בהם, הממשלה החליטה לעקור את היישוב, להרוס את היישוב ולתכנן מה שהיא חושבת לנכון בלי לערב את התושבים.
“אז הגיע הזמן שהמדינה תכיר בהם ותתכנן יחד איתם ולא מעל ראשם את העתיד שלהם.
“והיום, אחרי הרבה שנים – משנות השישים עד היום עברו הרבה שנים – במקום שהמדינה תבוא לקראתם ותכיר ביישוב תל עראד, שמורכב מאלפי תושבים שהועברו על ידי הממשלה – במקום להכיר בהם, הממשלה החליטה לעקור את היישוב, להרוס את היישוב ולתכנן מה שהיא חושבת לנכון בלי לערב את התושבים.
“אני רוצה להזמין כל המתונים, האנשים המתונים בחברה היהודית, וגם בחברה הערבית, להגיע לבאר שבע ולהשתתף בהפגנה נגד עקירת התושבים, נגד הריסת בתים של אחינו הבדואים הערבים בנגב.
“ממשלה שלא ידעה לטפל בחברה הערבית, הגיע הזמן שהממשלה הזאת, שנכשלה בכל דבר, תצא ותלך לעולמה. אנחנו נדאג כחברה ערבית שהממשלה הזאת לא תחזור.
“הגיע הזמן להסיר את החסינות מהממשלה הזאת, ממשלה שמתייחסת לחברה הערבית כתושבי סוג ב'.
“הגיע הזמן, כי הממשלה הזאת נכשלה בטיפול בפשיעה ובאלימות בחברה הערבית. ממשלה שנכשלה בטיפול בתכנון בחברה הערבית, לתת מענים לחברה הערבית. ממשלה שידעה רק לרדוף את החברה הערבית-הבדואית בנגב במקום לדבר איתם בשפת התכנון ולשבת איתם ולנסות לתכנן ולתת פתרונות, מדברים איתם רק בשפת הכוח, בשפת הריסת בתים. זה לא יכופף לא את הבדואים בנגב ולא את הבדואים בצפון ולא את הערבים.
“אנחנו נדאג להפיל אותה בבחירות, ובבחירות הבאות כל החברה הערבית ינהרו לקלפיות כדי להחליף את הממשלה הזאת – ממשלה ימנית-גזענית. תודה רבה.
“ממשלה שידעה רק לרדוף את החברה הערבית-הבדואית בנגב במקום לדבר איתם בשפת התכנון ולשבת איתם ולנסות לתכנן ולתת פתרונות, מדברים איתם רק בשפת הכוח, בשפת הריסת בתים.
“אני גם מנצל את ההזדמנות הזאת ולומר שכשטיל לא מפריד ולא מבדיל בין יישוב ערבי ליישוב יהודי, ולכן את כל הנושא הזה של הטבות מס לדעתי צריך לעשות לו רה ארגון מחדש ולמידה מחדש כי לדעתי יש הרבה יישובים בצפון שנפגעו במלחמה האחרונה מטילים מכל המקומות.
“הפנייה של התושב, וגם היו לי שיחות עם היישובים שאומרים, יש הטבות מס, ואומרים, יש בהטבות מס, יש, כנראה אני לא רוצה, אבל יש הבדל בין ערב אל עראמשה ליישובים אחרים, אני לא אציג שמות, אבל ערב אל עראמשה מקבלת 14% כהטבת מס שנמצאת על הגבול עם תקרה של 220,000. יישובים אחרים שנמצאים גם באזור מקבלים 20% עם תקרה יותר גבוהה של 260,000 ו-270,000 והפנייה, אומרים, אנחנו יישוב קטן, אין לנו אזורי תעשייה, אין לנו אזורי מסחר, אין לנו תיירות.
“אני פונה גם לכל היישובים הבדואים, כמובן שכמעט אף יישוב בדואי לא נמצא בתוך התוכנית הזאת של הטבות מס, וגם יישובים ערבים אחרים, ולכן אני פונה כאן לוועדת הכספים, למשרד האוצר לעשות למידה מחדש כדי לראות איך אפשר לשלב את היישובים שהם גם יישובים פריפריאליים.
“אנחנו רואים שמבחינה תקציבית יש יתרה תקציבית, אבל בגלל הצפי הגרעוני של המשרד הוא בעצם חוסם את המצב הזה ואת העברת התמיכה השוטפת וצריך למצוא לכך פתרון.
“שאלה שמופנית למו"פים שבצפון ובעוטף עזה: בתוכנית של תנופה ותקומה היה הרבה כסף, הרבה תקציבים וחלקם גם למינוף כלכלי, האם לא שוריין שם כסף או הועבר כסף מהמיליארדים למו"פים?
“יש מו"פים שמצבם יותר קשה – יש פצועים אנוש, יש פצועים קשה, כנראה שהמו"פים בחברה הערבית, שני המו"פים, הם במצב אנוש, אין להם אפילו חמצן.
“אני מבקש שתשים את האצבע על הפצע שלך. אני רוצה לשמוע את הכאב. אנחנו מכירים ויודעים את התרומה והעבודה המעולה שנעשית בתוך המו"פים, בואו נדבר ממש על הכאב.
“קיימתי שיחות עם נציגים מהמו"פים השונים, מנכ"לים שסיפרו על הקושי שהם חווים בתקופה האחרונה עקב קיצוצים והקפאות העברות תקציביות. לחלקם גם לא שילמו משכורות, או התעכבו בכך, אני מדבר על מו"פים בחברה הערבית שהיו גם בתקופת חג לפני כשבועיים-שלושה.
“המו"פים נמצאים בצומת דרכים לדעתי: או שהם ימשיכו לתת ולקדם, או שהם יתחילו לפטר אנשים. ברגע שאתה מפטר אנשים טובים, הם לא יחזרו לאותו מקום העבודה כי הרושם יהיה שאין שם יציבות כלכלית, לכן מלכתחילה לא ירצו לעבוד במו"פים.
“אכן הוויכוחים בין המשרדים לא צריכים להיות חלק וסיבה לאי העברת התמיכות המידיות למו"פים.
“כידוע לכם, מו"פים מעסיקים הרבה אנשים איכותיים וצריך לשמור על זה. אני רואה בהם גם מנוף כלכלי של המדינה.
“כנראה זה הרגלו של חבר הכנסת הקיצוני, הגזען, שחושב שההתנהגות שלו, הבריונית, העבריינית, יכולה להפחיד את תושבי טובא-זנגרייה. ילד קטן לא עושה חשבון לסוכות ולכל האנשים של סוכות וכל הפמליה שלו. אנשי טובא-זנגרייה הם אנשים מכובדים, מקבלים את האורח, אבל כשהאורח מכבד את עצמו. כשראש המועצה פנה ואמר: אנחנו דוחים, היה צריך לכבד את זה. אנחנו לא ראינו ולא שמענו על גינויים מצד הקואליציה לגבי ההתנהגות העבריינית של יושב-ראש ועדה בכנסת, ועדת החינוך – שזה צריך לסמל את החינוך, את הממלכתיות בכנסת ובמדינה.
“אנחנו לא ראינו ולא שמענו על גינויים מצד הקואליציה לגבי ההתנהגות העבריינית של יושב-ראש ועדה בכנסת, ועדת החינוך – שזה צריך לסמל את החינוך, את הממלכתיות בכנסת ובמדינה.
“פנו אליי אנשים שעובדים בשימור העתיקות, ואמרו שיש תקציב בתוכנית 550, זו תוכנית צמצום פערים בחברה הערבית שהתקבלה בממשלת השינוי ואושרה גם בממשלה הנוכחית. יש תקציב של 60 מיליון שקל לשימור המורשת ושימור האתרים בחברה הערבית, כמובן, שכולל את הכול. כשפנו לשר עמיחי – יש תקציב וצריך להעביר את הכסף למקומות שצריכים לטפל, ולשמר, ולעסוק במורשת הערבית וגם שימור אתרים ארכיאולוגיים ביישובים הערביים, הוא אמר: אין דבר כזה מורשת בחברה הערבית. הוא לא מכיר בזה.
“אז אני אומר לשר המורשת: תעביר את הכסף. הכסף מגיע, מאושר בתוכנית 550 לצמצום הפערים, זה מגיע לחברה הערבית, ליישובים הערביים. אז, אנא, תעשה את העבודה שלך ותעביר את הכסף, כי יש עוד אנשים שחיים בחברה בתוך המדינה, שהם גם שייכים לחברה הערבית, וצריך לטפל במורשת שלהם, תודה רבה.
“אבל אני חושב שהגיע הזמן לשנות את הקריטריונים ולהכניס את כל יישובי הצפון כדי לקבל הטבות מס.
“כבוד היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, ביישובי הצפון מאז המלחמה אי-אפשר להבדיל בין יישוב ליישוב. המלחמה בעצם הראתה לכולם שכל יישובי הצפון היו חשופים לפגיעות ולטילים, מקריית אתא, ביר אל-מכסור, חיפה וצפונה – כולם היו חשופים למתקפות טילים. לכן אי-אפשר להבדיל בין יישוב ליישוב, הפגיעה הייתה בכולם, בכל היישובים. לכן נושא הטבות המס הוא נושא שצריך לקחת, להסתכל עליו ולעשות לו קריאה מחדש וללמוד אותו מחדש. יש יישובים שקיבלו הטבות מס לפי הגדרות היסטוריות, לפי קריטריונים. אבל אני חושב שהגיע הזמן לשנות את הקריטריונים ולהכניס את כל יישובי הצפון כדי לקבל הטבות מס. כל היישובים נפגעו גם כלכלית, הרבה תושבים איבדו את העבודה שלהם ואת הפרנסה שלהם בכל היישובים, אם זה בביר אל-מכסור, אם זה בשפרעם, אם זה בקריית אתא, אם זה בחיפה, אם זה בכל היישובים. אנשים איבדו את מקור הפרנסה שלהם.
“אז אני פונה לשר עמיחי, כנראה הוא לא חי בתוך המדינה, הוא נמצא, לא יודע איפה הוא חי. הוא לא יודע שיש במדינת ישראל יישובים ערביים, יש 20% ערבים, שגם להם יש אתרים ארכיאולוגיים, גם יש להם מורשת, מורשת גם עתיקה, אלפי שנים, וצריך לטפל גם בה ולשמר אותה. והכסף הזה צריך להגיע ליעד שלו ולא להפוך אותו, להעביר אותו למקומות אחרים, כמו שעושים בתקציבים אחרים שמעבירים. במקום להעביר ליישובים בצפון, ליישובים הערביים, מעבירים את זה ליישובים בהתנחלויות, ובשביל לתת הטבות מס, גם, לאותם תושבים בהתנחלויות.
“כשפנו לשר עמיחי – יש תקציב וצריך להעביר את הכסף למקומות שצריכים לטפל, ולשמר, ולעסוק במורשת הערבית וגם שימור אתרים ארכיאולוגיים ביישובים הערביים, הוא אמר: אין דבר כזה מורשת בחברה הערבית. הוא לא מכיר בזה.
“כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה לדבר על תופעה שקורית בזמן האחרון שאנחנו מדי פעם רואים את השר לביטחון לאומי מתגנב באמצע הלילה, עם כוחות מתוגברים של שוטרים, לובש כובע גרב, משהו כזה, וחושב שהציבור שלנו נמצא בתוך משחק.
“כבוד יושב-ראש הכנסת, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה להתייחס עוד פעם לחוק – אני קורא לזה חוק פופוליסטי – חוק המואזין. רק להזכיר לכם שהמסגדים קיימים מקום המדינה בשנת 48', והכול היה טוב ויפה. גם במגילת העצמאות הוזכר שבעצם המדינה מחויבת לאפשר לכל אדם לקיים את אמונתו, מנהגיו ופולחנו הדתי בכבוד, בשוויון, ללא אפליה.
“כבוד יושבת ראש הכנסת, חבריי חברי הכנסת, בשעה מאוחרת כזאת אני אדבר על הנגב, על הערבים הבדואים בנגב, ועל התוכניות של שיקלי, מה שהוא מנסה לעשות שם. התכנון שלו והתכנית שלו, היא לא באה לעזור לתושבים הבדואים בנגב, אלא היא רק באה להזיק להם. אלה תוכניות שמטרתן בעצם תוכנית פוליטית, תוכנית פוליטית בשביל להעלות את המניות שלו בתוך הבייס שלו, בגלל שהם מתקרבים לפריימריז. לא יכול להיות, כשעושים תוכניות לבדואים בנגב, זה מעל הראש שלהם. אי אפשר לעשות תוכניות ולנסות לתת פתרונות לתושבים הבדואים בנגב בלי לשתף אותם. אין דבר כזה, שהשר עצמו יודע וחושב שהם מבינים והממשלה מבינה יותר טוב את המציאות בנגב, בלי התושבים, בלי תושבי המקום, שהם נמצאים שם מאות שנים באזור הזה.
“התושבים הבדואים הם לא נגד החוק, הם לא נגד הסדרה, אבל אי אפשר לעשות את זה מעל הראש שלהם.
“התכנון שלו והתכנית שלו, היא לא באה לעזור לתושבים הבדואים בנגב, אלא היא רק באה להזיק להם. אלה תוכניות שמטרתן בעצם תוכנית פוליטית, תוכנית פוליטית בשביל להעלות את המניות שלו בתוך הבייס שלו, בגלל שהם מתקרבים לפריימריז.
“הבדואים בנגב נמצאים שם מאות שנים, הם התושבים של המקום, הם יודעים מה טוב להם, הם יודעים מה לא טוב להם, ולכן אי אפשר לעשות תוכניות, כל פעם יבוא מישהו עם תוכנית, פעם פראוור, פעם תוכניות של בגין, בשביל לתת פתרונות, בלי לעשות שיתוף של מנהיגות הבדואים, של התושבים, ולעשות פתרונות ביחד. התושבים הבדואים הם לא נגד החוק, הם לא נגד הסדרה, אבל אי אפשר לעשות את זה מעל הראש שלהם.
“כבוד יושב-ראש הכנסת, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה להתייחס עוד פעם לחוק – אני קורא לזה חוק פופוליסטי – חוק המואזין. רק להזכיר לכם שהמסגדים קיימים מקום המדינה בשנת 48', והכול היה טוב ויפה.
“מה שאומר הפתגם: (אומר בערבית ומתרגם:) כלומר אם אתה מאבד את הבושה, אתה יכול לעשות כל מה שעולה בראש שלך. אתה עושה את זה בלי בושה. ממשלת ישראל, שאנחנו בעצם היום, עכשיו, רוצים להצביע על חוק הפיזור, הייתה צריכה להתבייש במינוי שר כזה שיהיה אחראי לביטחון הלאומי לאזרחי ישראל. הגיע הזמן שהממשלה תלך לעולמה, ואנחנו נקווה שיגיע הזמן ונחליף אותה בממשלה יותר טובה, גם לכל האזרחים וגם לחברה הערבית בפרט. תודה רבה.
“הגיע הזמן שהממשלה תלך לעולמה, ואנחנו נקווה שיגיע הזמן ונחליף אותה בממשלה יותר טובה, גם לכל האזרחים וגם לחברה הערבית בפרט.
“צריך להעלות את המודעות גם בקרב ההורים, לא רק בהקשר לטלפון הראשון אלא גם מתי לתת את הטלפון, כי הטלפון הוא לא כלי משחק לילדים בגילאים יותר קטנים, בגילאי 3 ו-4.
“ראינו בשלוש השנים האחרונות איך המשטרה פעלה מהר מאוד כשפורסמו פוסטים שטוענים לגורמים להסתה מהחברה הערבית, האם המצב הזה קיים גם כשמדובר בהסתה ובתוכן של אלימות וארגוני פשיעה?
“אנחנו מזהים בשלושת הדיונים שהקדמה הטכנולוגית והרשתות החברתיות מקדימות את יכולת האכיפה של המדינה. בכל הדיונים ראינו שבינתיים המדינה היא מגיבה ואנחנו רוצים לשנות את הנוסחה הזאת – במקום להגיב, לקדם אסטרטגיה של רגולציה ואכיפה, לא רק כתגובה אלא שתהיה תוכנית אכיפה מודרכת, מכוונת מהממשלה ומשרדיה.
“בשנים האחרונות אנו עדים לעלייה חמורה בתיעודי ירי, איומים, נשקים, כסף או פעילות של ארגוני פשיעה שמופצים ברשתות החברתיות כאילו מדובר בתוכן רגיל. הבעיה היא לא רק דיגיטלית, התכנים האלה מנרמלים אלימות, מפיצים פחד ומשפיעים ישירות על הרחוב ועל תחושת הביטחון של האזרחים, במיוחד בחברה הערבית שסובלת ממכת פשיעה חסרת תקדים.
“גלית, יש לי שלוש שאלות: אחת, דיברת על כל מיני תוכניות, הרצאות ומידע שעובר לאנשי חינוך, השאלה אם יש תוכנית מובנית סדורה לכל השכבות מכיתה א' עד י"ב שבעצם מקבלים הרצאה פעם בחודש על כל הנושא הזה?
“האם יש ליקוי בחקיקה? האם אין היום חוק שמחייב את הפלטפורמות לפעול בצורה מהירה נגד הסרת סרטונים? הפלטפורמות עושות את מה שהן עושות היום כי הן רוצות להיות שותפות, אבל אף אחד לא מחייב אותן לעשות את זה.
“שתיים, אשמח לדעת האם יש לכם נתון כמה פניות היו למוקד 105 מתלמידים וכמה אחוז מהם היו מהחברה הערבית?
“שלוש, האם אתם משתמשים בפלטפורמות להביא סרטונים להעלאת מודעות בקרב המשתמשים?
“לצערי, רוב ההורים, בצורה מודעת או בלתי מודעת, נותנים לילד את הסמארטפון כדי שהוא יעזוב אותם, אפילו בגילאי 5, 4 ו-3.
“לצערנו, לגבי האלימות והרציחות, גם שרים בממשלה אומרים שערבים רוצחים אחד את השני. כשהשרים לא מבינים ועושים את תפקידם לטפל בבעיה הזאת, אנחנו נמצאים בבעיה, באמת אנחנו נמצאים בבעיה.
“במקום שהמדינה תגיע ותנסה לדבר עם התושבים, לתת להם פתרונות – אם אנחנו נלך לבדוק את התשתיות של האינטרנט בחברה הבדואית הערבית בנגב, אנחנו נמצא שכ-150,000 תושבים הם כמעט ללא תשתיות, הם גרים בכפרים הבלתי מוכרים.
“אני אומר שצריך לשים את הדגש על שניהם, כי צריך גם להעלות את המודעות של ההורים, לפעמים הם לא מבינים את הסכנה התלויה בשימוש בסמארטפונים בגיל צעיר ואת היכולת הטכנולוגית של ילדים היום, אפילו בגילאי 5, 4 ו-3.
“במקום לתת פתרונות לחברה הערבית בכלל והבדואית בנגב בפרט, היא מעדיפה להרוס בתים.
“דיברו כאן גם בתחילת הדיון על פערים בתשתיות, גם אין תשתיות לאינטרנט בחלק גדול מהיישובים הבדואים בנגב ולצערנו זו מדיניות.
“יש לך את הנתון כמה תכנים של ירי, רצח, איומים ופשיעה הוסרו בשנה האחרונה מהפלטפורמות שלכם?
“הבעיה היא לא שזה קיים בתוך חוזר המנכ"ל, השאלה אם זה מיושם בשטח ואיך אתם בודקים את זה.
“אני רוצה להפנות כמה שאלות לחברות הטכנולוגיה ונבקש מהן תשובות: כמה תכנים של ירי, רצח, איומים וארגוני פשיעה הוסרו בשנה האחרונה בפלטפורמות השונות? האם קיימת מדיניות ייעודית לזיהוי תכנים של ארגוני פשיעה בישראל?
“עקב המלחמות והחרמות יש קושי לחוקרים לקבל מענקים וגרנטים מחו"ל, ולכן אני חושב שזה תפקידה של המדינה לסייע ולהגדיל את תקציבי המחקר בכל המשרדים כדי לחזק את המחקר באקדמיה.
“מה שאתה אומר, זה מצדיק מה שנאמר כאן, שצריך לחשוב על הסוגיה הזאת, איך לשלב חוקרים במשרדי הממשלה שלא רק דרך חברות ייעוץ. אנחנו לא רוצים, אפשר גם וגם, אבל לפחות לעשות את הדרך הקלה גם, להתקשר או אולי לשלב חוקרים בצורה קבועה למשך שנה-שנתיים לפי פרויקט מסוים.
“אני חושב שצריכה להיות קרן אחת של המדינה שתהיה אולי במשרד המדע, כי הוא אחראי על כל המדע והטכנולוגיה והמחקרים, וכל הנושא של המחקרים, כל התקציבים יהיו במשרד אחד והוא יחלק את זה, ואז לא לעשות הרבה עבודה להרבה משרדים, להגיד שבכל משרד יש מדען ראשי ויש את הקרן.
“ולכן, לפעמים כשרוצים לבחור מדען ראשי, יש אנשים שלא מוכנים לוותר בכלל על התוכניות שלהם ועל המחקר שלהם באקדמיה, ולכן לא ששים מהר ללכת לקבל את התפקיד הזה. ולכן אנחנו ראינו שהיו הרבה תפקידים של מדענים ראשיים שעדיין לא מאוישים ואוישו לאחרונה.
“לפי הנתונים שקיימים, משרדי הממשלה לא נעזרים הרבה ומספיק בחוקרים שיכולים לעזור להם בקביעת מדיניות, במחקרים מבוססי נתונים, ולכן אנחנו נדון על הנושא הזה, לראות איך אפשר לתת פתרון שירצה את שני הצדדים.
“במסגרת הדיון הוצג מודל להקמת מנגנון לאומי להשאלת מדענים ומדעניות מהאקדמיה לתפקיד הובלת פרויקטים של מחקר ממוקדי מדיניות משרדי הממשלה, לתקופות מוגבלות ובשיתוף פעולה מוסדר בין המדינה למוסדות האקדמיים.
“כמובן אנחנו קוראים לנציבות שירות המדינה, לוור"ה ומשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה להקים צוות עבודה לשם בחינת קידום תוכנית לאומית סדורה בנושא, לרבות הסדרת היבטי התקצוב, הכשרה, ליווי מקצועי ושיתופי פעולה בין-מוסדיים.
“החברה הערבית תדאג שאתם תהיו באופוזיציה, ואנחנו ננהל את המדינה יחד עם החברים שלנו מהאופוזיציה הקיימת היום, לשותפות אמיתית בין ערבים ליהודים.
“מגיע לנו הזכות לקבל תקציבים כמו כל אזרח במדינה.
“במקום לבוא ולתקוף, תעשו. אנחנו רוצים פרקטיקה ומעשים. שום דבר לא עשיתם, רק דיבורים ודיבורים ואפס מעשים.
“היה מכרז לפני חצי שנה, הוגשו מועמדויות, ופתאום המשרד הקפיא את המכרז ללא הסבר למועמדים שהיו.
“לכן אני אומר, זו נקודה שלדעתי צריכה להיות החלטה רוחבית והחלטה של ור"ה שתחייב את כל האקדמיה, כל המכללות האקדמיות וכל האוניברסיטאות בנושא הזה, שהחגים צריכים להיות מוטמעים כימי חופש, כמו שיש את חג הפסח ואנחנו לוקחים את כל החגים היהודיים שהם מוטמעים ויש חופש, גם החגים של המוסלמים וזה, ואז יתאימו את סמסטר הלימודים, שבועות הלימודים, לפי כל החגים.
“אני הסתכלתי על חמש השנים האחרונות, שיש עלייה מ-52,000 סטודנטים, שעד שנת 2024-2023 הגיע ל-67,000, שזה בערך כ-20.4%, שזה מהווה החלק שלנו, של החברה הערבית, גם בחברה הכללית. וזה נתון מעודד, מצוין, אנחנו רואים יותר ויותר צעירים מגיעים לאקדמיה.
“אני אסכם ככה לפי ההמלצות של הוועדה: הוועדה ממליצה להגדיל משמעותית את היקף המלגות והסיוע הכלכלי לסטודנטים בחברה הערבית. זה לאוזני המל"ג, וצריך לראות איך לעשות את זה.
“אין ספק שהמדינה לדעתי צריכה לקחת את זה בחשבון, צריכה לסבסד לא רק שכר הלימוד, אלא גם מגורים לסטודנטים שגרים וצריכים להגיע מרחוק, וגם לפי מצב סוציו-אקונומי, לפי היישובים השונים.
“יותר קל, אנחנו נמצא יותר PhD במדעים, כי שם הלימודים הם מסובסדים ומקבלים מלגות ושכר, מאשר לימודים מתקדמים במדעי החברה ורוח, ששם זה בדרך כלל על חשבונם של הלומדים.
“מה שנאמר כאן, הרבה מסתובבים עם נשק בתוך הקמפוס, האם זה נכון לעשות את זה? האם היום רואים בזה כמשהו מאיים? אני חושב שצריכים לשקול את זה, במיוחד כשאתה נכנס לקמפוס.
“למרות שאנחנו התחלנו מנקודת מוצא זהה פחות או יותר בשנת 2015, אחוז הנשירה היה דומה כמעט, אבל עם השנים אנחנו רואים שהנשירה בחברה היהודית היא כמעט קבועה, 7% פלוס-מינוס, ואצל החברה הערבית יש לנו עלייה.
“שוב, רביעה הציג את המצוקה של הבדואים בנגב, ואנחנו מדברים בעיקר על הבדואים שחיים בכפרים הבלתי מוכרים, שבאמת הם סובלים ואין להם את התשתית הפשוטה שיכולה לסייע להם להתמודד בלימודים שלהם. אני מקווה שיהיה שינוי בנגב בעתיד הלא רחוק כדי לשנות את המציאות ולהשקיע באדם.
“כמובן, דיברנו גם בישיבות אחרות על חסם השפה העברית, שהרבה סטודנטים, בעיקר באוניברסיטאות גם, העברית היא חסם, יש להם קושי להתמודד בשנה א'. כנראה זה גם גורם להם אחר כך לנשירה.
“שתיים, אני שואל אותך, את האמת, האם בשלוש השנים האחרונות, מאז 7 באוקטובר, האם האקלים של הקמפוס, יש יותר תלונות על גזענות? אם זה מבחינת סטודנטים, מרצים, כלפי סטודנטים ערבים?
“כמובן אנחנו מבקשים שזה יהיה עוד יותר בנגב ובדרום, כפי שנאמר כאן, כי שם התחבורה הציבורית על הפנים, ולכן לאנשים גם קשה להגיע, ואם מפספסים את הקו האחרון הם לא יכולים להגיע הביתה, ייקח להם הרבה זמן, ולכן זו נקודה חשובה מאוד.
“אל תכעסו עליי, אבל אני חושב שפסיכומטרי כבר צריך לצאת מעולמנו. העולם השתנה ואנחנו השתנינו. צריך להתאים את הקבלה של הסטודנטים לאקדמיה לא דרך הערכה כזאת.
“צריכה להיות רשות אחת שתטפל בכל הנושא הזה, רשות מתכללת, ולעשות חקיקה בנושא שימוש נכון, לשים את ההגבלות על השימוש ב-AI בכל התחומים.
“שאלה שנייה: כיצד ניתן לשלב חינוך לאוריינות דיגיטלית ורגשית כבר בגיל צעיר כך שבני הנוער ידעו להבחין בין תמיכה אנושית לבין מענה טכנולוגי מוגבל?
“דובר כאן על המחסור בפסיכולוגים ומטפלים, שלפעמים גורם לתופעה הזו, שאנשים פונים לצ'אט GPT או לכל כלי AI על מנת לקבל עצות וייעוץ רגשי, לכן חשוב כמובן להגדיל את כוח האדם שעוסק בתופעה ובטיפולים.
“השאלה הראשונה: איך משרד החינוך – וגם אחר כך משרד הבריאות – מתמודדים עם המעבר ההולך וגובר של בני הנוער לשימוש בכלי בינה מלאכותית לצרכים רגשיים, להתייעצות אישית ולקבלת תמיכה נפשית, ואיך זה משפיע על המדיניות של המשרד?
“הנושא שאנחנו דנים עליו היום הוא שימוש ב-AI בקרב בני נוער, שימוש שמחליף אצלם את הייעוץ עם המבוגרים, ההורים, המורים, היועצים החינוכיים בבתי ספר, בכל מיני מצבים רגשיים, לדבר איתם ולקבל עצות והמלצות מהם.
“לדעתי, אין ספק שהפתרונות צריכים להגיע גם מהצד הרשמי, הממשלתי, וגם מהצד המשפחתי, ההורי. אנחנו רואים לפעמים איך הורים, כדי להתפטר מהילד, נותנים לו את הטלפון שלהם, הוא מתחיל לשחק ולפעמים הוא נכנס וכו'. צריך לחנך את שני הצדדים.
“לכן הדבר הכי חשוב הוא העלאת מודעות בקרב בני נוער, ילדים, הורים, מורים, וחשיבה ביקורתית ש-AI הוא בסך הכל כלי, הוא לא תורה מסיני, לא כל מה שכתוב או מה שהוא נותן לך הוא נכון.
“הפשיעה והאלימות מכרסמות בחברה הערבית – מקום המדינה נרצחו אלפי אנשים ומתחילת השנה מעל 108 נרצחים – זה משפחות, בתים, נשים, אלמנות, יתומים, מעגל גדול מאוד.
“זהו ניסיון שני להתנקשות בראש עיר, בראש מועצה מקומית. לפני מספר חודשים היה ניסיון לפגוע בראש עיריית עראבה, ד"ר אחמד נסאר, והבוקר התבשרנו על ניסיון התנקשות בסוהיל מלחם, ראש המועצה המקומית ג'דיידה-מכר, והסגן שלנו, עביד עביד.
“הייתי מצפה שאם החברה הערבית היא 70% מנתח הלקוחות של כללית אז שזה יהיה מיוצג בניהול.
“התפקיד שלי לדאוג לפריפריה. עם כל הכבוד למרכז, יש פה שירותי רפואה מעולים ובתי חולים רבים. אני תמיד מבקש מכללית שתהיה עם העיניים על הפריפריה בצפון ובדרום.
“נושא המיגון עלה מספר פעמים ובהקשר של מרפאות בפזורה הבדואית אני לא יודע אם זה קיים. תקחו לתשומת לבכם שיהיה מיגון במרפאות בצפון ובדרום.
“כבוד יושב-ראש הכנסת, חבריי חברי הכנסת, הרצח בחברה הערבית לא מפסיק, רצח רודף רצח, קווים אדומים נחצו, נרצחו ילדים, נערים, נרצחו נשים – האחרונה הייתה היום – אבל הקו האדום כנראה נחצה עוד פעם, לפני שבוע נרצח בחור בשם האדי סוואד. הנרצח הוא בעל מוגבלות.
“כבוד יושב-ראש הכנסת, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה לדבר על תופעה חדשה-ישנה יחסית, שחלק מחברי הכנסת משתמשים בה לאחרונה. לפני כשבוע הגיע לכפר טובא-זנגרייה חבר כנסת מהימין, סוכות. הוא התגנב, נכנס לתוך הכפר, חושב שבדרכו זו הוא יכול להטיל אימה או להפחיד את תושבי טובא. 7,200 תושבים יש בכפר טובא-זנגרייה, זה כפר בדואי שנמצא בצפון, אנשים שומרי חוק. ומגיע אדם שהוא מפר חוק בתור חבר כנסת, שמנסה להטיל אימה, לעשות פרובוקציות, להסית נגד כפר שלם. כששואלים אותו: האם אתה לא מפחד כשאתה נכנס לכפר טובא-זנגרייה? הוא אומר להם: לא, אני חמוש והעוזרים שלי חמושים.
“לא יעלה על הדעת שיושב-ראש ועדה בכנסת יגיע לבקר בלי לבקש רשות מהתושבים ומראש המועצה.
“ומגיע אדם שהוא מפר חוק בתור חבר כנסת, שמנסה להטיל אימה, לעשות פרובוקציות, להסית נגד כפר שלם.
“תושבי טובא-זנגרייה הם תושבים שומרי חוק, וגם הביקור שלך כיושב-ראש ועדת החינוך – אנחנו מצפים מיושב-ראש ועדת החינוך שיהיה לו את המינימום של החינוך, שהוא יודע איך להתנהג, איך להתנהל מול אנשים. הוא חושב שהוא רוצה להגיע לביקור בלי לבקש רשות. לכפר טובא-זנגרייה יש כתובת, יש מועצה מקומית, יש ראש מועצה מקומית. מי שרוצה להגיע לכפר – רק דרך ראש הרשות ודרך האישור שלו. לא יעלה על הדעת שיושב-ראש ועדה בכנסת יגיע לבקר בלי לבקש רשות מהתושבים ומראש המועצה.
“אני רוצה להגיד לחבר הכנסת סוכות ולכל החבורה שלו: אתה לא מאיים על טובא, אתה לא תאיים על תושבי טובא לא בנשק שלך ולא בנשק של אף אחד. אנחנו, הבדואים בצפון, לא עושים חשבון לאף אדם כמוך, גזען, מסית, שדרכך היא רק להסית. אתה חושב שאת מה שעושים השליחים שלך בשטחים הכבושים אתם רוצים לעשות גם בתוך היישובים הערביים בתוך המדינה ובמיוחד לתושבים הבדואים.
“אחד הנושאים שעלה בסיורים בשלושת המקומות היה לגבי תמריצים שניתנו מהאוצר, ממשרד העבודה, חלקם מתוכנית 550 תקאדום, חלקם מתקציבי המשרדים עצמם, 50:50, וכרגע הדאגה היא שב-2026 אין תקצוב לתמרוץ. החשש הוא שכל המיזמים האלה, שהושקעו והוקמו, לא יוכלו לתת את העזרה לאותם צעירים שרוצים להשתלב בעבודה.
“לפי הטבלות שקיבלנו, בשנתיים 2022 ו-2023 תוקצבו 34.4 מיליון שקל, הביצוע היה 19.1 – ביצוע של 56% – על ידי הרשות לחדשנות, והשאלה שנשאלת כאן היא איפה הפער של התקציב, איפה התקציב שלא בוצע ולא השתמשו בו, כי אז חיכו למחקר.
“המחקר נעשה, האפקטיביות היא גבוהה, למרות שמשרד האוצר אומר שלא, והתקצוב הופסק. אז ב-2026, ממה שאני מבין, התקצוב לתמרוץ הוא אפס.
“אני חושב שכל מי שמתעסק בנושא הייטק מכיר את המצוקה של הג'וניורים, שאחרי שהם מסיימים את הלימודים הדרישה הראשונה היא תמיד ניסיון עבודה.
“משרד הנגב והגליל, בבקשה. יש לכם הרבה כסף, מה אתם עושים איתו?
“השאלה היא למה בשנים 2024, 2025, וכנראה גם ב-2026, אין תקצוב לתמרוץ מעסיקים להעסקת אנשים בהייטק, ג'וניורים, מה שהיה ב-2022 ו-2023, ששם היה תקציב של 20.5 מיליון שקלים?
“ראינו כאן תוצאות מאוד טובות, ש-17% מהג'וניורים שהשתלבו בשנים האחרונות הם מהחברה הערבית.
“נושא הדיון הוא "תמריצים שמניעים עתיד – שילוב ג'וניורים מהפריפריה בהייטק כמנוע לכלכלה הישראלית". הנושא עולה כאן בעקבות סיור שקיימה ועדת המדע והטכנולוגיה בשלושה מקומות בפריפריה בצפון.
“אני הייתי ממליץ לגוף ממשלתי שיהיה גוף אחד, רשות אחת שתקבל את כל התקציבים ותנהל את כל העסק הזה של שילוב ג'וניורים, של כל הנושא של הייטק, שיהיה בעצם תחת מטריה אחת ואז יד ימין תדע מה עושה יד שמאל ולא שלכל משרד יש את התוכניות שלו.
“ראינו כאן שזה נושא מאוד יעיל ואפקטיבי לתוצר ולכלכלה הישראלית לשילוב בוגרי הייטק מהחברה הערבית בתוך חברות ההייטק. זה מוכח. תוכנית 550 תקצבה כ-20 מיליון בשנתיים הראשונות לתמרוץ שילוב ג'וניורים בהייטק.
“זה ריאיון של "טלוויזיה הלא" שמראיינת אותי לגבי גוף שקוראים לו 'קפיטל' שהגיע סוף-סוף לישראל ואפשר להשקיע בו.
“אני רואה שבכל פעם, בכל דיון אנחנו נחשפים עוד לדברים אחרים, כמה הנושא הזה של הונאות, אם זה פיננסי, אם זה בתחומי הבריאות, אם זה בתחומים אחרים, אם בתחום של פדיון כספים וכספי פנסיה, כמה הנושא הוא רחב, כמה הוא משתכלל.
“דרך אגב, הפחד הוא גם במערכת הבחירות הקרובה, שימוש ב-AI לרעה שיכול גם לדעתי להסית או לגרום לאיזו הסתה כזו או אחרת גם במערכת הבחירות הנוכחית, הקרובה, וזה גם לכן חשוב מאוד לדעתי שהממשלה תעשה מעשה ותנסה יחד עם משרד המשפטים, תכף אולי נשמע אותם, הם נמצאים כאן, לראות מה הם עושים בשביל למנוע את הדברים השליליים בשימוש ב-AI גם מבחינת ההונאות הכספיות הפיננסיות, אבל יש גם דברים אחרים שיכולים להשתמש בהם, לא רק הונאות פיננסיות.
“ולכן אני חושב שתפקידה של המדינה להושיב, לעשות שולחן עגול של כל הגורמים המטפלים בנושא הזה בשביל לנסות יחד איתם לראות איך לעשות חקיקה שיכולה לצמצם את כל הנושא הזה של ההונאות, אם אלה הונאות פיננסיות, אם אלה הונאות פיננסיות בריאותיות, אם אלה הונאות של פדיון כספים, פנסיות של אנשים, כי זה חשוב מאוד.
“בדיון הקודם הוצג המודל על ידי הרשות לניירות ערך, המודל שמוצג בבריטניה ובאוסטרליה, המודל של אימות וזיהוי מוקדם שהצליח להוריד כמעט ב-100% את כל הפרסומות של הממומנים הלא מורשים.
“במטא אמרו לנו שיש בשורה שהם התחילו את הטסט ואנחנו נשמח עכשיו ממטא לעדכן אותנו איפה זה עומד, הטסט, ואיך זה מתקדם, כל הנושא הזה.
“עד עכשיו נעשו שני דיונים בוועדת המדע והטכנולוגיה ודיון משותף עם ועדת המשנה לבינה מלאכותית בכל הנושא של ההונאות הפיננסיות ברשתות החברתיות באמצעות ה-AI.
“היה טיבי, הייתה אימאן ח'טיב, היה ואליד טאהא, הייתי אני, אני לא יודע אם יש עוד אנשים, אני בטוח שיש, שמשתמשים בבינה מלאכותית לייצר סרטונים כאילו שאתה משווק מוצר פיננסי והשקעות, ויש אנשים שברגע שהם רואים את הדמות הזאת, הם לא בודקים, רוצים להשקיע ונופלים בעוקץ הזה.
“אנחנו נעביר את ההמלצות גם למשרד ראש הממשלה, כי יש לנו, יושבים כאן, את המטה לבינה מלאכותית במשרד ראש הממשלה, שזה תפקיד שהם צריכים לשכלל ולתכלל, את כל הנושא הזה, לדעתי, לקחת את זה בצורה יותר רצינית ולקדם חקיקה בכל הנושא הזה, מה שנאמר גם לגבי השקיפות של הפלטפורמות השונות, לגבי כל הנושא הזה, שזה פוגע ואני לא יודע מה ההיקף שלו, אבל בטוח זה היקף של אנשים שנלקח מהם הכסף שהכי יקר להם.
“שוב תודה לכם, ואנחנו כמובן נמשיך לעקוב ולראות איך ההתקדמות של כל מה שנאמר כאן על ידי מטא ואיך הדברים האלה מצמצמים את הנושא של הונאות פיננסיות בעתיד אחרי שהם מתחילים להפעיל את התוכנה הזאת של זיהוי וחסימת אנשים שמפרסמים פרסומות ממומנות בצורה לא מורשית.
“וזו תופעה שפוגעת בשלטון החוק. בעצם –מדינה בתוך מדינה. אותם מתנחלים, אותם טרוריסטים יהודים, לא מעניין אותם החוק, הם בעצם שולטים ועושים כאוות נפשם בשביל להטיל אימה על תושבים שחיים בשלווה בתוך הבתים שלהם.
“אנחנו רוצים שהרופאים יהיו ברמה גבוהה. אותם רופאים, שלפעמים יש גם הסתה נגדם במערכת הבריאות, אותם רופאים טיפלו בבן של סמוטריץ', הם מטפלים בכל אדם ואדם בלי הבדל, בכל בתי החולים.
“לכן, אני מבקש מסעדה שיפסיק עם ההסתות שלו נגד רופאים מהחברה הערבית. הרמה שלהם היא טובה. הרופאים – כולם לומדים ובאים לשרת את כולם.
“כבוד היושב-ראש, גם בתקופה האחרונה, אני חושב, אנחנו עדים לתופעה של הסלמה חמורה בהגדה המערבית. בתקופה האחרונה, בחודשים האחרונים, כמעט בכל יום יש תקיפות של מתנחלים את התושבים הפלסטינים: תוקפים אותם בבתים, שורפים בתים, תוקפים אנשים, ואף אחד – אנחנו לא רואים שעושים דבר נגד אותם מתנחלים. אנחנו קוראים להם בערבית: זעראן, אנשים שבאים בשביל להפחיד ולהטיל אימה על אנשים שחיים בתוך הבתים שלהם.
“וההתנהלות של התושבים בחברה הערבית לפי ההוראות של פיקוד העורף – זה רק חוסך חיים.
“אבל שוב, תמיד, המלחמה חושפת את המחסור בתשתיות ואת המחסור במיגון ביישובים הערביים, זה נושא שעולה כל פעם – חוסר במקלטים ביישובים הערביים. אני אתן דוגמה, ביישוב שלי אולי יש מקלט אחד, מקלט ציבורי, וביישובים אחרים כמעט שאין מקלטים ציבוריים.
“זה רק אומר – על החשיבות והזלזול בכל מה שמטפל בו שר הפנים. יש במדינת ישראל 257 רשויות מקומיות, והן זקוקות לשר במשרה מלאה, במיוחד בזמן הזה, בזמן של מלחמה. אנחנו רואים כמעט כל יום שיש פגיעות ויש פגיעות ביישובים שונים, במועצות מקומיות אחרות, ויש מנכ"ל מקצועי שכמה שהוא יכול להיות מקצועי הוא לא יכול לטפל בהרבה סוגיות שצריך בהן שר פנים במשרה מלאה.
“חשוב מאוד שהמדינה תתקצב את כל הנושא הזה של מיפוי ביישובים הערביים – כמובן, מיפוי בכל היישובים, מיפוי הימצאות של חדרי מקלטים או ממ"דים בבתים, ולראות איך אפשר לסייע לאנשים ולגרום לאנשים לבנות ממ"דים, כדי שיהיה בתוך כל בית ובית חדר שמגן על האזרחים בזמן מלחמה. תודה רבה.
“כי כשמדברים על 150,000 תושבים שגרים בכפרים בלתי מוכרים – אין להם בתים, הבתים מפחונים, אין להם מקלטים. איזה ציוד? לאן? איפה להתחבא? אין להם מקום להיכנס אליו, אין להם מקום מוגן, אין להם מרחב מוגן.
“ואני כאן צריך להוקיר את כל העובדות הסוציאליות והעובדים הסוציאליים, על העבודה הקשה שהם עושים בכל השנה, בזמן מלחמה ובזמן חירום ובזמן שגרה. הם עושים עבודת קודש.
“יש במדינת ישראל 257 רשויות מקומיות, והן זקוקות לשר במשרה מלאה, במיוחד בזמן הזה, בזמן של מלחמה.
“בכל הנושא של ההתמחות, ההפך מהסטאז', כשאדם מסיים את הלימודים שלו, משרד הבריאות מטפל בסטאז', הוא משלב אותם ומחלק אותם לבתי החולים בשביל להתחיל סטאז', אבל אחרי הסטאז' הם הולכים לאיבוד. מי אחראי עליהם? איך צריכים להתקבל? איך פונים? איך מקבלים תקן התמחות? איפה רואים את התקנים להתמחות? מי מפרסם אותם? האם אפשר לראות אותם?
“ויש את התופעה הזאת כמובן שקיימת, ואני שולל אותה, אבל היא קיימת, לצערנו, שלפעמים רופא, בשביל שיתחיל לעסוק כרופא משפחה או רופא כללי בקופה, הם מחייבים אותו, תלך, תביא לי 300 לקוחות.
“אני אדגיש כאן גם בכל הנושא הזה, נכון, יש הרבה בוגרים, הרבה רופאים שיש להם את הרישיון ושלא מצליחים למצוא את התקן להתמחות, ואם מדברים עכשיו על מקצועיות ורמה, אני אומר, את הנושא הזה של הכשרות אפשר, ואני ראיתי שיש תקציבים לזה, אפשר להתחיל לעשות הכשרות או בסטאז' או אחרי הסטאז' בשביל לתת להם עוד ידע, להכשיר אותם שיהיו ברמה טובה.
“כוועדת הבריאות, הנתונים האלה הם לא משקפים, ולכן אני מבקש להסתכל על הרופאים ובמה הם מועסקים, כי חשוב לנו לראות במה הם מועסקים. 90% מועסקים, אבל במה? כי זה חשוב לנו לדעת במה הם מועסקים.
“יש בעיה שצריך לפתור אותה, יש סוגיה שאנחנו רואים שכל הנושא של התמחות ואיך בוחרים, יש בעיה, וצריך להודות שיש בעיה שצריך לתת לה איזשהו מענה והרגולטור צריך לקחת אחריות על זה.
“יש הרבה רופאים מהחברה הערבית שסיימו את הסטאז', אני מדבר עכשיו על רופאים שסיימו את הסטאז', יש להם רישיון לעסוק ברפואה במדינת ישראל, והם מובטלים. אני לא מדבר על עשרות, אלא על מאות שלא מוצאים לא עבודה ולא תקן של התמחות.
“לדעתי, הנושא הזה לא מטופל כמו שצריך וצריך לתת עליו את הדין ולנסות לפתור את זה בשביל לתת לאותם אנשים שרוצים להתמחות, כמו שאמרת, בסורוקה יש עשרה תקנים שהם פנויים ומנהלי המחלקות אומרים שאין, זה אסון. אנחנו יודעים שיש מאות רופאים שמחכים להתמחות.
“אנחנו כמובן מבקשים ממשרד הבריאות להעביר לוועדה נתונים מדויקים לגבי תעסוקת רופאים ערבים בישראל בחמש השנים האחרונות, כלומר, רופאים המועסקים במשרת רופא, באילו אחוזי משרה מועסקים, ואם אפשר לדבר גם על תנאי השכר ותנאי ההעסקה.
“חבר'ה, בואו נדבר, אני אומר את האמת, יש בעיה ברמה המקצועית בחלק מבתי הספר של בוגרי חו"ל, וזו אמת, ואנחנו צריכים להודות בזה גם. ולכן היא אומרת, עם זאת, יש 70% שיש להם רישיון, הם עוברים את הבחינה, אבל גם מתקשים להתקבל להתמחות, עוד יותר קשה להם להתקבל להתמחות מאשר בוגרי חו"ל מאושרים.
“והדבר השני, הייתי רוצה להוציא מזה את הנתונים על הבוגרים של חמש השנים האחרונות, כמה מתוכם מועסקים ובמה, וכמה מתוכם התחילו התמחות, כי זה מה שחשוב לי.
“יש הרבה רופאים שלא עברו את הבחינה ונכשלו בבחינה, ואם אנחנו מדברים על מחסור ברופאים, אלה אנשים שלמדו שש שנים, יש להם רישיון לעסוק ברפואה מחו"ל, ממדינה אירופאית. אולי לאותם אנשים צריך למצוא את הפתרון, לעשות איזו הכשרה של שנה, להכשיר אותם בשביל להעלות את הרמה שלהם.
“האם יש קריטריונים ברורים במדינת ישראל איך מתמחה מתקבל, או שבעצם זו תמיד החלטה של ועדה מקומית פנימית של אותה מחלקה ומנהל המחלקה, שאנחנו כמובן סומכים על מנהלי המחלקות, אבל ההרגשה שלי היא שאין שקיפות בכל הנושא הזה, בעיקר של התמחויות.
“לפני שנעבור לרייצ'ל, אני חושב שהסוגיה הזאת של מתמחים והתמחויות בחברה הערבית אצל בוגרים מהחברה הערבית היא סוגיה מאוד רצינית, ואנחנו מדברים עליה הרבה שנים.
“מעל 800 נרצחים, ולכל אחד יש שם, ולכל אחד יש משפחה, יש לו חמולה. מתחילת השנה – 63 נרצחים וכמעט שום פיענוח של מקרי הרצח, שווה לאפס.
“נאמר כאן שנושא המיגון בכלל בארץ הוא לא טוב, אבל בחברה הערבית הוא פי שניים יותר גרוע מבחברה היהודית. 60%, 70% מהבתים ללא מיגון, גם מבתי הספר, ואם ניקח את הסוגיה ונדבר על הנגב, יש 150,000 תושבים שחיים בכפרים בלתי מוכרים.
“זה תפקידה של הממשלה, והאחריות היא על הממשלה ועל ראש הממשלה. דיברנו הרבה, דיברנו יותר מדי על השר לביטחון לאומי.
“אני מקווה שמכל המשחק הזה בסופו של דבר ייהנה הלקוח והמטופל שיהיה קיצור תורים ולא יצטרכו להמתין הרבה ויקבל את הטיפול בזמן, אבל אנחנו נלך על מה שנאמר כאן ואני כן בעד.
“האידיאל הוא לבטל את הנחות המחזור, במקום לעשות את התקרה ולתת את זה אחר כך למנכ"ל, אבל אנחנו נלך בהסכמה.
“אם אנחנו רוצים לפתוח את זה אז צריך עוד פעם לשמוע את העמדה של מנהלי בתי החולים, הציבוריים וממשלתיים וכולם.
“הצו הזה בעצם בא לפגוע בעסקים הקטנים, ואם אנחנו נדבר על החברה הערבית, עיקר העסקים בחברה הערבית הם עסקים קטנים. לא מספיק שהעסקים נסגרים – והרבה עסקים בחברה הערבית נסגרים בגלל פרוטקשן, בגלל החאווה, שהם לא יכולים לשלם ונאלצים לסגור, ויש הרבה עסקים שנסגרו בגלל זה – במקום לטפל ולעודד את העסקים, לתת לאותם עסקים קטנים תמריצים כדי שיוכלו להחזיק ולהעסיק עוד ועוד אנשים ביישובים הקטנים, בעצם מביאים עוד חוק שיכול רק לפגוע בעסקים הקטנים.
“לפני כמה דקות עלו לכאן שני חברי כנסת, דיברו על הפשיעה ועל המספרים מול ראש הממשלה. ועלה לכאן ראש הממשלה, ולא דיבר ולו משפט אחד, לא התייחס לנושא הזה.
“פשיטת רגל כלכלית, כשמשפחות קורסות מיוקר המחיה, אזרחים עובדים ולא סוגרים את החודש – זה המצב במדינה. הגיע הזמן להחליף את הממשלה הזאת. תודה רבה.
“זה השר שבמקום לטפל בצורה שוויונית בכל אזרחי המדינה אומר: אתם יורים ורוצחים אחד את השני. זו ממשלה, ממשלה שפשטה את הרגל.
“הצו הזה בעצם בא לפגוע בעסקים הקטנים, ואם אנחנו נדבר על החברה הערבית, עיקר העסקים בחברה הערבית הם עסקים קטנים.
“הוא כבר שלוש שנים שר האוצר, רק עכשיו הוא נזכר להגיד: אנחנו נחושים להוריד את המחירים. כנראה שהוא לא יורד לשטח, הוא לא מסתובב בין אנשים, הוא לא מגיע לסופרמרקט לעשות קניות, לראות את האנשים שבקושי סוגרים את החודש.
“אנחנו נתמקד בדיון בנושא הדוקטורנטים מהחברה הערבית – האחוז שלהם, החסמים, האתגרים וגם ניתן מבט על השילוב של החברה הערבית במוסדות להשכלה גבוהה.
“אני אומר שאחוז הסגל מהחברה הערבית צריך להיות יותר גבוה. אם אחוז הסטודנטים הוא כל כך גבוה באוניברסיטה, כמו באוניברסיטת חיפה, ששם 30%-40% מהסטודנטים הם מהחברה הערבית, וחברי הסגל הם 3-4%, זה נתון לא סביר.
“אורי זיו, מל"ג ות"ת, אשמח אם תתייחס לאתגרים שעלו כאן, לגבי החסמים, לגבי היעדים שהצבתם לעצמכם, מה הסיבות שאתם לא מגיעים אליהם ומה עושים בשביל לשפר את זה ולהעלות את אחוז הדוקטורנטים בחברה הערבית שמתחילים וגם מסיימים.
“לדעתי, צריך לבדוק את הנתון הזה לעומק כי יכול להיות שזה יהיה בקרב בוגרי תואר שני שאינם מהארץ, בוגרי חו"ל שממשיכים כאן דוקטורט, ולא דוקטורנטים שלמדו כאן את התארים הראשון והשני.
“אני פעם הצעתי כאן, בדיון במצב האקדמיה במיוחד אחרי המלחמה, ואמרתי: יש כאן חוקרים טובים, חוקרים ברמה בינלאומית, אם עשיתי דוקטורט בחיפה ופוסט דוקטורט בתל אביב אצל חוקר שהוא ברמה עולמית, למה הפוסט דוקטורט הזה לא נחשב כבסיס להתקבל לאקדמיה?
“בתוך האוניברסיטאות יש מסלולים של תואר שני בלי תזה, שזה לא מחקרי, והרוב הולכים לשם לדעתי, ומעט מאוד הולכים לתואר שני עם תזה, שזה מי שיכול להמשיך לדוקטורט אחר כך.
“גם בסיכום אני ממליץ ומבקש מהמל"ג לשקול את הנושא של תמריצים כלכליים לדוקטורנטים שהם כבר כמה שנים בתוך הדוקטורט, ואחרי 5-6 שנים, לעזור להם למצוא תמריץ, לתת אופציה לקבל מלגה ולסיים את הדוקטורט תוך שנתיים, ואז אולי נראה יותר דוקטורנטים מסיימים, מאשר להגיע ל-10 שנים ואולי לא יסיימו.
“אני מציע למל"ג אולי לתת העדפה מסוימת למלגות לדוקטורנטיות מהחברה הערבית, במיוחד כשאישה עובדת ויש לה ילדים יהיה לה קשה להתרכז בדוקטורט שלה.
“הייתה פנייה אישית אליך, כשר הממונה על משרד השיכון ועל המינהל, מראשי הרשויות, לגבי הארכה, או קבלת החלטה חדשה לשיווק לבני מקום, כמו שנעשה ביישובים הדרוזיים.
“אנחנו לא מדברים על עשרות, מדברים על מאות רופאים שסיימו את הלימודים שלהם. יש להם היתרים לעסוק ברפואה בישראל. עברו את הבחינה, יש להם את הרישיון והם מתקשים למצוא מקומות להתמחות.
“תקן של הרדמה, תקן אחד. אתה יודע כמה הגישו? הוא אומר לי, 100 מועמדים. במקומות אחרים עוד יותר. יש הרבה מועמדים על תקן אחד ויש הרבה שנשארים בחוץ.
“אני חושב שמשרד הבריאות הוא אחד המשרדים שאני כל הזמן אומר, הוא נותן דוגמה למרקם היחסים בתוך החברה הישראלית בין החברה הערבית והחברה היהודית.
“למה היינו צריכים לחכות לטיל בשביל לעשות טיפול בסורוקה?
“אתם צריכים כמשרד הבריאות לשים בעדיפות עליונה את הטיפול בפריפריה בשביל לצמצם את הפערים בין הפריפריה למרכז מבחינת הבריאות.
“שאלתי לגבי מה עושה משרד הבריאות בשביל לקדם את הנושא של קידום בריאות ופרויקטים בקידום בריאות בתוך החברה הערבית.
“החברה הערבית נמצאת בסוציו-אקונומי נמוך מאוד, ואני מדבר כרגע כראש מועצה לשעבר, אני מדבר מהניסיון שלי.
“האם על אדמה כזאת שמיועדת לבנייה והאדם כבר שילם מס השבחה צריך להטיל עוד מס? אני מקווה שבסופו של דבר המס הזה לא יהיה, כי זה פוגע באוכלוסיות החלשות.
“שביתת מחאה של שעתיים של הרופאים של החברה הערבית, עם החברים שלהם גם מהחברה היהודית, נגד אוזלת ידה של המדינה במאבק בפשיעה, אינה פשע, אלא זעקת מצפון. אנחנו גם זוכרים שיש רופא שנרצח בתוך המרפאה שלו, ויש רופאים שמאוימים. לכן מי שמסית נגדם, משום שהביעו עמדה כזו או אחרת, עמדה מוסרית, פוגע במערכת הבריאות כולה.
“כבוד יושב-ראש הכנסת, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה להתייחס לנושא שבתקופה האחרונה עולה לכותרות יותר מדי – הסתה נגד רופאים, נגד רופאים מהחברה הערבית, שבעצם בעיניי חצתה כל גבול.
“המדיניות של השר היא לא לתעדף לחימה בפשיעה ובאלימות בתוך היישובים הערביים. התיעדוף של השר הוא רק לתת גיבוי להריסת בתים בתוך היישובים הערביים.
“מתחילת השנה 51 נרצחים. אנחנו סופרים את מספר הנרצחים, וזה רק עובר מיישוב ליישוב.
“30 יום אחרי, מגיעים היום שוטרים ומרססים גז מדמיע לכיוון בית ספר יסודי, ילדים. הלימודים נעצרו, בהלה בתוך בית הספר, בקרב הילדים, זעקות, צעקות, ילדים קטנים נחנקו מהגז.
“שביתת מחאה של שעתיים של הרופאים של החברה הערבית, עם החברים שלהם גם מהחברה היהודית, נגד אוזלת ידה של המדינה במאבק בפשיעה, אינה פשע, אלא זעקת מצפון.
“ראיתי בהחלטת הממשלה שמדובר על הרבה כסף שמה, כמיליארד שקלים לא?
“אימאן, המטרה של הפרוייקט הזה היא לא לגלות את הגנים. זה פרוייקט בשביל לאסוף מידע ודאטה, ולשמר את המידע ואחר כך חוקרים יכולים להשתמש בזה חוקרים.
“אני חושב שגם מידג"ם וגם פסיפס, בסופו של דבר, זה אותו רעיון ואותה מטרה. לכן, לדעתי, חשוב ששני הפרוייקטים האלה יהיו תחת מטרייה אחת לפחות.
“האם מתוך זה בשלב הזה יש גיבוי לדגימות שיש בבנקים שיש לכם, או שזה הכל נמצא באותו מקום?
“תגיד, איך אתם לוקחים בחשבון, כי אנחנו היום מגיעים ל-DNA, אבל העתיד הוא לא DNA, העתיד הוא בעצם החלבון. כי אם אתה מבין DNA זה לא מספיק. אתה צריך גם להבין את החלבון שהוא מייצר בשביל לתת טיפולים אחרים.