“מעיין, חודדנו כרגע על ידי נציגת העובדים הסוציאליים שמדובר אומנם במיעוט - 14% מהנוער, אבל זה מאות אלפי אנשים, כלומר, מדובר במסה מאוד משמעותית.
“מה שקורה, זו תחלופה שמגדילה מצבי סיכון, שהיא מייצרת עוד יותר אובדן אמון, שהיא מקשה מאוד נפשית.
“אם לא יהיה שיתוף פעולה הוליסטי בין הרווחה, שאגב, אין מספיק תקנים לעו"סיות, לא יהיה שיתוף פעולה עם הבט"פ, שלא ילך ויעשה מבצעים לתפיסת נוער - זה לא חלוקת דגלים ביום העצמאות אלא תוכנית עבודה, ולא יהיה שיתוף פעולה עם משרד החינוך, כל הדבר הזה, זה לא יקרה, לא יקרה.
“אני מבקש, אם אנחנו רוצים להילחם ולא רוצים שילדינו ייעלמו, שילכו לרחוב ויישארו בלי ליווי, בלי אופק – וקל מאוד להתדרדר לפשיעה – אני מבקש שהממשלה תממן את החצי השני, במיוחד אצלנו בפריפריה, במועצות המוחלשות.
“אחד הכלים המשמעותיים למניעת הגעת נוער לסיכון הוא נושא של פעילות אחר הצוהריים. ברגע שנוער, וזה מתחיל מילדים, דקה אחרי שיוצאים מבית הספר יהיו עסוקים – אם זה בפעילות ספורט, אם זה בתנועות נוער, במוזיקה, בתורה, לא משנה במה, אבל יהיה עסוק ולא יסתובב ברחובות – השינוי יהיה דרמטי.