“אני מסיים, אדוני. אני לא כל כך מאריך. לדעתי, אגב, זה לא חוקי, ועל הצורך הזה מעבירים כל שבוע סמכויות לראש הממשלה, שאסור לו בכלל לכהן כשר, והכנסת משתפת פעולה כל שבוע עם העברת עוד ועוד סמכויות. אני שמח ששר החוץ, שנמצא כאן, השר גדעון סער, שכיהן כשר הפנים – אני מקווה שהוא לפחות יבוא וישבח את השלטון המקומי. אבל אנחנו מקווים שתבוא ממשלה חדשה וטובה, והיא תדע להעביר סמכויות לשלטון המקומי, לבזר סמכויות ולהעניק ולשפר את השירות שהתושבים כל כך זכאים לו והממשלה הזאת לא עושה עבורם שום דבר בעניין הזה. תודה.
“חבריי וחברותיי, מתוך ההבנה הזו נגזרת מסקנה ברורה – כל מה שניתן לשחרר מבחינת סמכויות, תקציבים, היבטים משפטיים מהשלטון המרכזי לשלטון המקומי, הרי זה משובח. הניסיון מלמד שריכוזיות יתר יוצרת צווארי בקבוק, מעכבת תהליכים, מייצרת ביורוקרטיה קשיחה ומנותקת, לפעמים גם קשוחה. הגיעה העת להעניק לרשויות את הכלים המשפטיים, הניהוליים, הפיננסיים, לנהל באופן עצמאי. השלטון המרכזי אכן צריך להתוות מדיניות בתחומים מסוימים, צריך להבחין מה כן ומה לא, ולפקח עליה, על אותה מדיניות, אך עליו לסמוך – כאבן ראשה, כפרימט, בהתייחסות – לסמוך על המנהיגות המקומית שמכירה כל קהילה וצורך ייחודי של תושביה.
“ויש צורך בביזור סמכויות לשלטון המקומי, כי הוכח הדבר שהם יותר טובים מהשלטון המרכזי בביצוע הדברים, ואני חושב שטוב שהממשלה תבין זאת ותתחיל לבזר סמכויות. היא החלה מעט מדי, אבל טוב שהחלו בזה.
“התיקון הזה הוא גם נדבך נוסף בעניין ביזור הסמכויות לשלטון המקומי. השלטון המקומי, שמוכיח את עצמו פעם אחר פעם, גם בשגרה, בוודאי בחירום, הוכיח את עצמו בקורונה, הוכיח את עצמו בחרבות ברזל, בעם כלביא, בשאגת הארי – השלטון המקומי שנמצא עם האזרחים בקשר שוטף, ראש העיר שרואה את הלבן בעיניים.