“אדוני היושב-ראש, חבריי וחברותיי, אדוני השר, אתה הרי אמון על דברים מדויקים, כמעט הייתי אומר על דברי אמת, אני מבקש ממך לפחות להפסיק לשגרר לאומה המיוסרת את הנרטיב שהחוק שבני גנץ ואחרים הגישו בממשלה הקודמת הוא החוק שאמור היה לטעמנו לפתור את העניין. בזמן אמיתי לא אמרנו את זה. בזמן אמיתי אמרנו: זה לתקופת חירום, גישור; חוק גישור מפאת השעה, ולאחר מכן, או תוך כדי, להמשיך לעסוק בחוק המקיף, הכולל, שצריך להגיע לכאן לכנסת.

“הבעיה בחוק הזה אינה רק באי-השוויון, לא רק בחלוקת נטל בלתי הוגנת, ולא רק בהבחנה בין דם לדם – הכול קיים כאן – אלא בתחושה של מגישי החוק שיש עליונות לפרשנות החרדית למונח יהדות ולאופן שבו מדינת היהודים מבטאת את המחויבות שלה לעברו ולעתידו של העם היהודי.

“החוק הזה, שברור שמטרתו היא למנוע את הגיוס שלכם, מבטא התנשאות בלתי סבירה, חצופה שאנחנו לא נקבל אותה. לא יקום ולא יהיה.

“היו כל כך הרבה סיבות טובות וראויות שהכנסת הזו תתפזר ותקים ממשלה אחרת בימים כל כך קשים, באירועים כל כך סבוכים, והינה, מסתבר שהבעיה היא שאנחנו מבקשים לייצר שירות הוגן, אנחנו מבקשים – אנחנו המשרתים, המשרתים בקודש הביטחון, משוכנעים שכולנו צריכים לשאת בנטל.

“ואנחנו כאן, במקום הזה, אדוני היושב-ראש, אני מקווה שהכנסת הבאה, הממשלה הבאה, לא רק תחרוט על דגלה אלא גם תצליח להגיע לחוק שייתן לכולנו, יהודים וערבים, מאמינים באמונות שונות, את ההזדמנות, את הזכות הגדולה לשרת את האומה בביטחון, בכוחות ההצלה.