“צריך להגיד ביושר, אלה אינם פערי שכר מקריים. לא במקרה גברים מרוויחים יותר מנשים. זה תוצר של חלוקה בלתי שוויונית של הנטל, של הטיפול בילדים, תת-ייצוג של נשים בתפקידי ניהול וקבלת החלטות, וריכוז של נשים בענפי תעסוקה עם שכר נמוך, מה שנקרא מקצועות צווארון ורוד.
“בהקשר המגדרי, פעילות המינהל מתמקדת בצמצום חסמים ייחודיים לנשים, ובפרט לאימהות ולנשים חד-הוריות, במטרה לאפשר השתלבות בתעסוקה איכותית, הגדלת היקפי משרה, קידום בשכר וחיזוק עצמאות כלכלית.
“נושא פערי השכר בין נשים לגברים אינו רק דיון על שוויון חברתי – הוא הכרח כלכלי ולאומי. במציאות הישראלית המורכבת מאז 7 באוקטובר, הכשלים המבניים בשוק העבודה הולכים ומחריפים מדי יום, כאשר מצבי חירום מתמשכים חושפים את פגיעותן של נשים, ובפרט אימהות לילדים צעירים, לתנודות בשוק התעסוקה.
“בהקשר המגדרי, פעילות המינהל מתמקדת בצמצום חסמים ייחודיים לנשים, ובפרט לאימהות ולנשים חד-הוריות, במטרה לאפשר השתלבות בתעסוקה איכותית, הגדלת היקפי משרה, קידום בשכר וחיזוק עצמאות כלכלית. הרקע לפעילות זו הוא ההבנה כי פערי השכר בין נשים לגברים אינם נובעים מגורם יחיד אלא משילוב של חסמים מבניים בשוק העבודה: חלוקה בלתי שוויונית של נטל הטיפול בילדים ובבני המשפחה; תת-ייצוג נשים בתפקידי ניהול ובמוקדי קבלת החלטות; ריכוז נשים בענפים ובמקצועות בעלי רמות שכר נמוכות יותר; פערים בהיקפי ההעסקה, וכן אפליה ישירה ועקיפה. מצבי החירום הביטחוניים מאז אוקטובר 2023, ובכלל זה סגירת מסגרות חינוך ושיבושים בשגרת העבודה, מחדדים עוד יותר את הפגיעה התעסוקתית באימהות ואת הצורך במענים ממוקדים.
“מה שקורה זה שנשים הרבה פעמים עובדות הרבה יותר מהיר, הרבה יותר יעיל, יוצאות לפחות הפסקות, ולכן ראוי למדוד גם לפי תפוקות, ולא רק שעות. כי אם אנחנו נבדוק לפי המשימות שעשינו וביצענו, אנחנו נגלה הרבה פעמים שנשים ביצעו יותר משימות, יותר פגישות, התפוקות שלהן היו יותר גבוהות מאשר של גברים שפשוט שעון הנוכחות שלהם היה מאוד גבוה והם נתנו הרבה שעות, אבל מה לעשות – התפוקות היו פחותות.
“פערי השכר המגדריים במדינת ישראל מגיעים ל-40%, לא אפס.
“אבל כשמסתכלים על הפער בשכר, שוב אנחנו בפער מאוד משמעותי בין גברים לנשים. אם תוכלי רגע להסביר לנו למה זה קורה, במיוחד אם הבכירים במשרד הם כמעט זהים.
“בממוצע גברים במשרד להגנת הסביבה מרוויחים 6,000 שקל יותר מהנשים, למרות ששוב, יש יותר עובדות מעובדים ויותר בכירות מבכירים. איך את מסבירה את ההפרש הזה?
“ראש העיר וסגניו בשכר זוכים בשכר ראוי, ומנגד חברי המועצה באופוזיציה לא זכאים לשכר כלל. זה לא רק חברי מועצה באופוזיציה, גם חברי מועצה בקואליציה יש שלא מקבלים שכר. הפער הזה בשכר פוגע קשות בדמוקרטיה המקומית.
“כמו במשברים קודמים, השחיקה בשירותים החברתיים מאלצת יותר ויותר נשים לעבוד יותר שעות בבית, בעבודות השקופות, ללא שכר, ובמקביל לעבוד לא פעם, בשכר, ביותר מעבודה אחת מחוץ לבית. התקציב המוצע, זה שעובר בימים אלו, עם הקיצוצים הרוחביים בכל השירותים החברתיים, רק יחריף את המצב. בתוך כל זה הפער בשכר בין נשים לגברים עלה: שכר ממוצע של גברים הוא כ-14,000 שקלים לחודש, ושל נשים כ-9,000 שקלים בחודש.
“פער של 5,000 שקל בשכר, שזה 32%, זאת נקודת ההתחלה שממנה מגיע התקציב הזה, שהפגיעה בו היא בעיקר פגיעה בנשים.
“עם זאת, למרות שנעשו הרבה צעדים בעבר כדי לשפר את השוויון המגדרי ולשפר את מעמדן של הנשים, עדיין הפערים קיימים ועדיין הנשים לא נמצאות במקום שהוא שוויוני, גם בקבלת החלטות, וגם הן עדיין סובלות מאלימות מגדרית והרבה צורות אחרות של אפליה.
“בעקבות פנייתה של שדולת הנשים, חוקקתי את חוק שכר שווה לעובדת ולעובד (תיקון מס' 6) – חובת פרסום דוח שנתי. יש עוד מה לשפר בו כדי לצמצם את פערי השכר המגדריים, תכלית החוק לא הושגה במלואה. אני חושבת שאם יוטלו סנקציות על מעסיקים, החוק ישיג את מטרתו.
“ואין ספק, גם עדיין קיימת היום אפליה בסוגיה של השכר למרות שכבר ישנה אפשרות לתביעה אחרי חמש שנים בשכר, בין גברים ובין נשים. הלוואי שנגיע ליום הזה ולא נתעסק בדברים האלו.
“שלא לדבר – ברשותך, דקה – שלא לדבר על כל הסוגיה של הייצוג של הנשים בכל העמדות של קבלת ההחלטות, שאנחנו שם במצב מאוד מאוד נחות; שלא לדבר על הפרשי השכר, כמעט 30% הפרשי שכר על אותה משרה ואותם נתונים. אז בואו לא נשלה את עצמנו ונגיד שהמצב טוב.
“בפסיקה ראשונה מסוגה בג"ץ קבע כי אם נשים וגברים מרוויחים שכר שונה על אותו תפקיד באותו מקום עבודה, על המעסיק להוכיח שזה נובע משיקולים לגיטימיים ולא בגלל עניינים מגדריים.
“אני קוראת להמשיך את מה שהתחלנו – לפעול למיגור האלימות, לפעול לקידום שוויון בשכר, בתעסוקה, בחינוך.
“צריך יותר נשים בממשלה כי מה לעשות, עדיין יש פערי שכר אדירים בין גברים לנשים; כי מה לעשות, עדיין 21 נשים נרצחו בשנה שחלפה; כי כשאישה מקבלת החלטות, למשל על המרחב הציבורי, היא יודעת, היא חווה על בשרה, היא יודעת איזו חשיבות יש לתאורת רחוב כי היא יודעת מה זה להסתובב לבד בלילה; כשאישה מקבלת החלטות על מערכת הבריאות שלנו, היא באמת מבינה את הצורך בטיפול במחלות שרק נשים סובלות מהן, כמו דיכאון אחרי לידה, מה לעשות – גבר לא יחשוב על זה.