“נאור שאל ולא אחזור על זה, רק אדייק: בנוגע ל-206702, העלאת סבסוד בצהרונים ל-100% במוסדות המוכש"ר והפטור, אם אני מבינה מכם נכון, בעצם בחינוך הממלכתי הרגיל זה כבר עובד ככה היום ואת זה בעצם אתם משווים לחינוך החרדי.
“תרבות יהודית – 12 מיליון שקלים לתרבות יהודית חרדית.
“ואם אנחנו עכשיו מעגנים חוק- יסוד: לימוד תורה, כלומר לערך לימוד התורה יהיה מעמד נורמטיבי גבוה יותר מהזכות לשוויון, מה זה אומר מבחינת נשים?
“הצעת החוק באה לתת מענה למה שגם משטרת ישראל הביאה בדיונים ואמרה שהיא צריכה: הנושא של כפייה, גם כליאה, גם שליטה פיזית ורגשית, גם מה שנקרא גזלייט, ולתת לכל הדברים האלה לחסות יחד תחת הנושא של אלימות במשפחה.
“ולכן הממשלה הזו במשך לא רק שלוש שנים וחצי, ארבע שנים כבר, כמעט, לא רק שהיא לא מקדמת זכויות נשים, היא פוגעת בכוונת מכוון בזכויות נשים.
“אנחנו רואים שיש גל של חקיקה אנטי נשית בכל הוועדות, ואנחנו רואים שגם האיזונים ובלמים שקיימים כדי לתת מענה לזכויות נשים בתוך הבית לא מקוימים כפי שצריך.
“מה מצאנו? שהם פשוט לא אמרו אמת לפרוטוקול. אין חוות דעת כזו, הם לא הגישו.
“– ניתן לך מבזק מציאות: לא תהיה ממשלה עוד שבועיים. המקום הזה מתפרק, ויפה שעה אחת קודם.
“קצת קשה להתנגד לזה שלא דיברת בכלל על זכויות נשים. ניצלת את הבמה הזאת כדי להשתלח ולדבר באמת לא ברור על מה, וכשדיברת על רצח נשים ועל ההגדרה, בקושי הבנתי מה אתה מדבר.
“ההגדרה מאוד מצומצמת, הגדרה של אלימות פיזית ואלימות מינית.
“ואם אנחנו עכשיו מעגנים חוק- יסוד: לימוד תורה, כלומר לערך לימוד התורה יהיה מעמד נורמטיבי גבוה יותר מהזכות לשוויון, מה זה אומר מבחינת נשים? מה זה אומר גם – לימוד תורה כערך יסוד? האם עכשיו גם בבתי הספר תהיה הפרדה, כי זה לא מתאים להם?
“ולכן הצעת החוק הזו באה לבקש שהאלימות במשפחה תצומצם, ואם אפשר יהיה גם שתמוגר.
“הצעת החוק מרחיבה את ההגדרה לאלימות נגד נשים גם על גזלייט.
“עכשיו, באמת, קשה מאוד להביא הצעת חוק לקידום מאבק באלימות במשפחה בימים אלה בתוך הבית הזה.
“שנתיים וחצי–שלוש של מצבי חירום חוזרים ונשנים, הביאו את המצב של המשפחות בישראל לקצה, גם למשפחות שפעם היו חזקות יותר. אנחנו רואות שהיום הן חוות קשיים שהן לא חוו לפני כן; אנחנו רואות את זה בכל תחומי החיים של המשפחה; אנחנו רואות שמשפחות שהיו פעם לא משפחות בסיכון, הילדים שלהן גם לא היו ילדים בסיכון.
“השאלה שלי היא כזו: מה המשמעות הנורמטיבית אם ערך היסוד לימוד תורה יהיה בתוך חקיקה כאשר ערך השוויון הוא לא בחקיקה ראשית, הוא מפסיקת בג"ץ, והחוק היחיד שמדבר על שוויון הוא חוק שיווי זכויות הנשים?
“יש משמעות של ערך היסוד שמעוגן בחוק יסוד לעומת ערך השוויון שהוא לא מעוגן בכלל בחקיקה והוא רק מפסיקה.
“יש גם כל מיני תכני קודש, שמסבירים להם גם איך להימנע מהטרדה מינית במקום העבודה, אבל לא מסבירים להם שיש ממונה על הטרדה מינית, שזה נגיד יותר ערך השוויון ושוויון זכויות נשים מדבר.
“כי אם לפי ערך היסוד של התורה צריך ללמוד בהפרדה, וראינו את זה אתמול בוועדת החינוך, מה המשמעויות?
“אם חלק מהערכים של התורה לפי איך שמפרשים אותה פה – לצערי הרב,\ חלק מחברי הממשלה מפרשים אותה כהפרדה חמורה בין גברים לנשים, ראינו את זה אתמול בוועדת החינוך, שמבקשים להפריד גם מרחבים ציבוריים.
“באו ש"ס ואמרו: לא מעניין אותנו ערך השוויון, והעבירו הצעת חוק בשנייה ושלישית שזה יהיה גם לתארים מתקדמים שניים ושלישיים וגם במרחבים ציבוריים, ולכן הדאגה פה- -
“ועל כן השאלה הנוספת, אולי זה גם לך, אדוני היושב בראש, האם ניתנה חוות דעת של הרשות לקידום מעמד האישה, והאם היא נמצאת פה? כי לפי סעיף 6ג2 לחוק שיווי זכויות האישה, הרשות חייבת לתת את חוות דעתה אם וכאשר ישנם חששות להשפעות מגדריות.
“יש את חוק שיווי זכויות האישה שגם שם יש את סעיף 6ג2, שהרשות לקידום מעמד האישה תיתן חוות דעתה, כאשר יש חקיקה שעלולה לפגוע בזכויות נשים. הרשות לא נתנה חוות דעת כזו.
“לפי החוק, לפי סעיף 6ג2 לחוק שיווי זכויות האישה, יש חובה לתת חוות דעת על חקיקה שעלולה לפגוע בזכויות נשים, ומה ששאלתי מקודם את הפערים, כי בעצם ערך יסוד, שאני לא יודעת מה זה ברמה הנורמטיבית, אבל ערך השוויון, זכות השוויון לא ממוסדת בעצם בחקיקה ראשית.
“אני בספק באקלים הפוליטי אם היא תיתן חוות דעת כזו, אז האם ואיך אפשר להבין מה היקף הפגיעה הצפויה בזכויות נשים ובערך השוויון שהוא בכלל לא מעוגן, לא בחקיקה בכלל, בטח שלא בחוק יסוד? מה המשמעויות עבור נשים?
“האם עכשיו יצטרכו שההסעות לבית הספר יהיו בהפרדה? האם התכנים יהיו תכני קודש שהם יהיו מחויבים בהם? האם הלימודים עצמם בכיתות, במרחבים הציבוריים יהיו בהפרדה במסגרות החינוך?
“היום בהפרדה מגדרית באקדמיה – עמית הלוי, מהמפלגה שלך קבעו שיהיו שלטים באוניברסיטה – "ספרייה לנשים בלבד" ו"ספרייה לגברים בלבד".
“אז חשוב לי להגיד, זה לא שזה קרה במשמרת שלכם – זה קרה בגללכם, זה קרה באחריותכם, זה קרה באשמתכם, זה קרה בגלל מדיניות שלכם.
“כי היום, מה שעשיתם בוועדת הכנסת על חוק-יסוד: לימוד תורה – לא מעניין אתכם המשפחות השכולות; ומה שאתם עושים על חוק ההשתמטות, לעשות פטור לעריקים – למה? זה לא סוג א' וסוג ב', זה באמת אחרי האות ו'. אנשים מתגייסים, קורעים את התחת שלהם, באמת, נהרגים או חוזרים הלומי קרב, הכול פה בקריסה.
“אנחנו, פה, הצד הזה – שאנחנו נעבוד כמו חמורים, נשבור את הגב, נתגייס, נעבוד, נממן, אבל אלה – לא צריך לגייס אותם.
“חברי הכנסת של הקואליציה הציעו הצעת חוק לפצל את תפקיד היועצת המשפטית לממשלה. בואו נפשט את זה לעם ישראל, אוקיי? מה זה אומר? זה אומר שממחר בבוקר לא תהיה שומרת סף לאינטרס הציבורי.
“יש הפרדת רשויות בישראל – יש כנסת, יש ממשלה ויש מערכת המשפט. צריך לכבד אותה.
“אני קוראת לכולם להצביע בעד, בלי הציוניות הזו, כי הפרדה מגדרית לא מובילה לכלום. לנשים יש זכות ללמוד באקדמיה, לנשים יש זכות להיות מרצות.
“הצעת החוק מבקשת להרחיב את ההפרדה באקדמיה, גם לתארים שניים ושלישיים. היא קובעת שבתואר ראשון תהיה הרחבה להפרדה גם במרחבים הציבוריים.
“המשמעות של תיקון החקיקה היא שבספריות יהיו שלטים 'לנשים בלבד' ו-'לגברים בלבד'. זה נושא חדש.
“אני יודעת שכל מה שאני אומרת נופל על אוזניים ערלות ויש אנשים ששמחים שדברים כאלה מתקדמים, אבל ביחד עם הדיונים על פיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה, לא יהיה מי שיגן על האינטרס הציבורי, לא של נשים, לא של הלומי קרב, לא של כל אוכלוסייה שהיא ייחודית.
“לדוגמה, מחר, לא יודעת אם כל מי שיושב פה יודע, תעבור הצעת חוק שקובעת שבחוק מותר להפריד מרחבים ציבוריים באקדמיה. בספרייה יהיה שלט "לגברים בלבד".
“התפקידים האלה ללא תפקיד של יועץ משפטי בלתי תלוי שמגן על האינטרס הציבורי, הם הרי אסון.
“ההתעללות שנעשתה פה בכל הוועדות ובפרט בוועדה הזו להליך חקיקה, צריך להגיד את זה, זה ביזיון שהכנסת לא ראתה כמותו, שאתם מחוקקים חוקים וקוראים להם חוק יסוד.
“כנסת נכבדה, אני חושבת שצריך להגיד את זה פה בצורה ברורה, בלי יותר מדי מילים: משתמטים הם לא שווי ערך למתגייסים – זו האמת. היא פשוטה. שני דברים שונים.
“ובאמת, במילה של רצינות מלאה, אחרי 7 באוקטובר ואחרי 1,200 נרצחים, ואני אומרת לך, גם באמת, אב ילדיי, יש לו עסקים משלו שנפגעו מאוד, מאוד, והעסקים הפרטיים והקטנים, כל העצמאים מממנים את המדינה. אנשים פה באמת קורסים.
“הוא לא היה צריך חוק-יסוד: לימוד תורה; אני לא צריכה חוק-יסוד: לימוד תורה, הילדים שלי לא צריכים חוק-יסוד: לימוד תורה, הוא כבר חוקק לפני כמעט 3,500 שנה. אם כבר מחוקקים משהו שהוא יהיה קצת יותר באהבת חינם.
“אנחנו קמים בבוקר, עובדים, מתגייסים, משרתים, ואתם רוצים להשוות את הזכויות. עכשיו, מה לעשות, הזכויות לא שוות. ואני רוצה להגיד לך עוד משהו אחד, עם זכויות יש גם חובות.
“הוא לא היה צריך חוק-יסוד: לימוד תורה; אני לא צריכה חוק-יסוד: לימוד תורה, הילדים שלי לא צריכים חוק-יסוד: לימוד תורה, הוא כבר חוקק לפני כמעט 3,500 שנה.
“עכשיו, בוא אני אגיד לך משהו, חבר הכנסת פינדרוס, בחיים שלי לא קיבלתי קייטנה; בחיים שלי לא קיבלתי סבסוד לשום דבר; בחיים שלי לא בזבזתי אגורה שחוקה של המדינה.
“הציבור מדבר, אז אי-אפשר רגע להקשיב לו מבלי הזילות הזאת של "אה, היא מיש עתיד", מה זה משנה? באמת, מה זה משנה?
“דבר שני שאני רוצה להגיד על הצעת החוק הזאת, חסרים כבר היום 20,000 לוחמים, וגם אתה יודע את זה, בדיוק כמוני.
“באמת, אין לי טענות לא לש"ס ולא ליהדות התורה, אלה שתי מפלגות שאין לי הרבה דברים טובים להגיד עליהן – הם לא מקדמים נשים, לנשים אסור בכלל להיבחר במפלגה שלהם, הם מקדמים הפרדה מגדרית באקדמיה, הם קידמו את הפרדת סמכות בתי הדין הרבניים ועוד ועוד ועוד. בוא נגיד שזכויות נשים זה לא מה שמעניין את ש"ס ויהדות התורה.
“הוא מביא עסקת חבילה שהיא בזויה לחלוטין, חוק עוקף בג"ץ להשתמטות, מביא לוועדת החוץ והביטחון – לעשות איזושהי פרצה כדי לא לעצור את העריקים שלא מתגייסים לצה"ל, להביא חוק-יסוד: לימוד תורה, שהוא רוצה להשוות את המשתמטים לחיילי צה"ל, ואז הם גם יגידו: אבל רגע, בג"ץ יפסול את החוקים, אוי ואבוי, בג"ץ לא בסדר.
“ביד אחת הוא נותן פתח למשתמטים וביד השנייה הוא מוציא צווי 8 לבני הזוג שלנו ולילדים שלנו ופשוט יורק לנו בפנים. הממשלה הזאת – אין בושה ממנה, לא קמה בושה ממנה.
“עכשיו, באמת, אין מה להגיד. נעמה כבר דיברה – באמת, אין לי מה להגיד כשחבר הכנסת מציע לירות ברגליים לחברת הכנסת. אבל אני אגיד על מה כן: על הסיפור של המשתמטים. פינדרוס אומנם עשה צבא, וגם יוסי טייב, שניהלו את הדיון, אבל את הציבור שלהם הם מובילים לבורות ונבערות. באמת, אין לי טענות לא לש"ס ולא ליהדות התורה, אלה שתי מפלגות שאין לי הרבה דברים טובים להגיד עליהן – הם לא מקדמים נשים, לנשים אסור בכלל להיבחר במפלגה שלהם, הם מקדמים הפרדה מגדרית באקדמיה, הם קידמו את הפרדת סמכות בתי הדין הרבניים ועוד ועוד ועוד. בוא נגיד שזכויות נשים זה לא מה שמעניין את ש"ס ויהדות התורה.
“זו הטרגדיה הכי גדולה של נתניהו. כי הוא ייזכר גם כראש ממשלת טבח 7 באוקטובר וגם כראש ממשלת לא יכול. יודע, אבל פשוט לא יכול. ביד אחת הוא נותן פתח למשתמטים וביד השנייה הוא מוציא צווי 8 לבני הזוג שלנו ולילדים שלנו ופשוט יורק לנו בפנים. הממשלה הזאת – אין בושה ממנה, לא קמה בושה ממנה.
“כי הוא ייזכר גם כראש ממשלת טבח 7 באוקטובר וגם כראש ממשלת לא יכול. יודע, אבל פשוט לא יכול. ביד אחת הוא נותן פתח למשתמטים וביד השנייה הוא מוציא צווי 8 לבני הזוג שלנו ולילדים שלנו ופשוט יורק לנו בפנים.
“במקום שנסביר להן שהגוף שלהן – כל מה שהן לובשות לא רלוונטי, הוא לא רלוונטי אם מטרידים אותן, פשוט לא רלוונטי, אז אנחנו מלמדים אותן שהן לא בסדר. אני אומרת פה, מהבית הזה: אם למישהו מפריע איך שאישה נראית או מתנהגת, תשמרו עיניים ואפשר גם פה. אולי, גברתי, אפשר לעשות הצעה, לשים איזו קופסה כזאת עם כיסויי עיניים בכניסה למשכן. גם פה – אם למישהו מפריע, שישים כיסויי עיניים, הכול טוב. גם בצבא – אם מפריע למישהו שיש מישהי בטנק.
“אנחנו בתוך הוועדה דנים בנושא ההפרדה המגדרית לתואר שני ושלישי, מה שלא קיים ואין לזה אף אח ורע בעולם, בשום מדינה מתקדמת. למעשה, לימודים בהפרדה מגדרית נולדו אי-שם במאה ה-19, כדי לאפשר לנשים להשתלב באקדמיה. כי פעם היה אסור לנשים בכלל ללמוד באקדמיה. בארצות הברית, כדי להתחיל לפתוח את שעריהם עבור נשים, התחילו לפתוח כל מיני מסגרות ייעודיות לנשים, בהפרדה, כדי שהן יוכלו לרכוש השכלה. עם הזמן ועם השנים, ככל שנפתחו עוד פקולטות ועוד מוסדות באוניברסיטאות גדולות, המוסדות בהפרדה הלכו והצטמצמו. כי המטרה הייתה לתת להן הזדמנות לגשת להשכלה השווה לגברים, על מנת לצמצם את הפער – כמו שיש היום בתואר ראשון בישראל.
“אנחנו בתוך הוועדה דנים בנושא ההפרדה המגדרית לתואר שני ושלישי, מה שלא קיים ואין לזה אף אח ורע בעולם, בשום מדינה מתקדמת.
“אז אמרתי להן: אוקיי, אתן גם יודעות שלפי החוק יש ממונה על הטרדות מיניות במקום עבודה? נפלה להן הלסת; הן לא הכירו את הפונקציה הזו; הן לא הכירו את החוק הזה. באקדמיה במדינת ישראל, שמשולמת מכספי הציבור, מסבירים לנשים צעירות איך להימנע מהטרדה מינית, אבל לא מסבירים להן שאם הן מוטרדות מינית – יש להן פונקציה שיכולה לסייע להן. זאת באמת התעללות בסטודנטיות האלה; זה לכפות עליהן בורות. כי אם הטרידו אותך מינית במקום עבודה, כשמסבירים לך איך להימנע מזה: איך להתלבש ויש תקנות צניעות; תקפידי על הדינייר של הגרביון; תקפידי על החצאית; תקפידי על הנעל; תקפידי על החולצה; תקפידי על הכפתורים; ריבונו של עולם, תקפידי, תקפידי ותקפידי – אבל הוטרדת.
“אם נבדוק מה קרה עד היום באקדמיה בישראל – יש אפליה כלפי נשים. אין ולא כיהנה מעולם נשיאה באוניברסיטה בישראל – לא קיים, אין חיה כזאת.
“במסגרת הצעת החוק אני הלכתי לבדוק מה כל כך דחוף בהפרדה המגדרית הזאת, מה בעצם קורה בתוך המוסדות של ההפרדה המגדרית. ביקרתי; הלכתי למכון טל בירושלים, פגשתי סטודנטיות ושוחחתי איתן. הלכנו ודיברנו גם עם כל מיני סטודנטיות במכללות אחרות, וקיבלנו תקנוני צניעות. יש תקנוני צניעות במכללות בישראל המתוקצבות על ידי מדינת ישראל. לצורך העניין, מכון טל מתוקצב ב-140 מיליון שקלים בשנה במדינת ישראל, ויש בו תקנון צניעות. למשל, במרכז האקדמי רופין, שגם שם פתחו מסלולים בהפרדה, יש להם תקנון צניעות הקובע כך: עלייך להקפיד על סגנון לבוש והופעה מכובדת המאפיינת אותך כבת ישראל, כשרה – לא, לא כשרה, את רואה איך אני קוראת, גברתי, כי אני חברת כנסת – כְּשֵׁרָה, כְּשֵׁרָה.
“הזכות הזו היא לא מובנת מאליה. זה שבמדינת ישראל קמנו כשכבר יש לנשים זכות הצבעה, זה ממש לא מובן מאליו, בהרבה מדינות זה לא היה ככה. לנו זה נראה מובן מאליו שנשים מצביעות – זה לא מובן מאליו. אם נשאל פה חלק מהחברים בבית, הם יגידו שזה גם לא כל כך מחויב. אם נבדוק מה קרה עד היום באקדמיה בישראל – יש אפליה כלפי נשים. אין ולא כיהנה מעולם נשיאה באוניברסיטה בישראל – לא קיים, אין חיה כזאת.
“הטרדות מיניות הוא לא נושא של אנשים מכובדים או לא מכובדים. זה גם לא נושא גם של דתיים או חילונים, זה לא נושא של חרדים או דתיים לאומיים, זה גם לא נושא של ערבים או יהודים.
“סך הכול אנחנו מדברים על היקף של 125 מיליון שקלים קיצוץ בתקציב של משרד הרווחה, שכולנו מכירים, התקציב הזה – השמיכה מאוד קצרה – ומי שמטופלים שם זו האוכלוסייה שהכי צריכה עזרה וסיוע בישראל.
“זה לא מכובדת; הלבוש שלנו תמיד מכבד, אני תמיד מכובדת. הלבוש שלי הוא לא עניינו של אף אחד. לכן, התקנונים האלה ברגע שאוכפים אותם, וקיבלתי פניות שאוכפים אותם, גם בוועדה באו ואמרו: הייתה מישהי שהגיעה להיבחן, אבל היא הייתה עם חצאית קצרה ועם גרביונים. נטען שהגרביונים לא מספיק עבים והחצאית לא הייתה מספיק ארוכה, ולכן לא נתנו לה להיבחן – היא נשלחה הביתה. אני שואלת את השאלה, האם אנחנו מכספי ציבור מממנים – לא יודעת, עמדה פה קודם השרה שאמורה לדאוג לקידום מעמד האישה, היא אמרה כל מיני: "אל-ג'זירה", וניבלה את הפה על הפודיום. זה קצת נשמע כאילו אנחנו הופכים להיות איראן.
“יש לי שאלה אליך, אדוני השר: בעקבות הקיצוצים הרוחביים במשרדי הממשלה, במשרד הרווחה קוצצו 3%, ולאחר מכן עוד 2% שמקוצצים בימים אלה. סך הכול אנחנו מדברים על היקף של 125 מיליון שקלים קיצוץ בתקציב של משרד הרווחה, שכולנו מכירים, התקציב הזה – השמיכה מאוד קצרה – ומי שמטופלים שם זו האוכלוסייה שהכי צריכה עזרה וסיוע בישראל. בתוכם יש נערות וצעירות בסיכון, שהקיצוץ הזה גזר עליהן את הסיוע בשכר דירה שנלקח מהן. למעשה, הם לא יהיו זכאיות וזכאים השנה לסיוע בשכר דירה בהיקף של 1.5 מיליון שקלים סך הכול. זה התקציב של המשרד שנותנים עבור הדבר הזה.
“למשל, במרכז האקדמי רופין, שגם שם פתחו מסלולים בהפרדה, יש להם תקנון צניעות הקובע כך: עלייך להקפיד על סגנון לבוש והופעה מכובדת המאפיינת אותך כבת ישראל, כשרה – לא, לא כשרה, את רואה איך אני קוראת, גברתי, כי אני חברת כנסת – כְּשֵׁרָה, כְּשֵׁרָה.
“וחשוב לי להגיד, אלה צעירות שיצאו ממעגל הזנות אחרי תהליך מאוד גדול, שהמדינה השקיעה בהן הרבה מאוד כסף בתוכניות כדי להוציא אותן ממעגל הסיכון, וכתוצאה מזה שאין להן עכשיו את הסיוע בשכר דירה הן חוזרות בצורה מאוד מהירה ושוקעות חזרה לתוך המעגל.
“הן מחויבות ללמוד את לימודי הקודש האלה, ואז הן סיפרו לי שבחלק מלימודי הקודש מלמדים אותן איך להימנע מהטרדה מינית במקום עבודה. מה הכוונה? ממש מסבירים להן שאם הבוס קורא להן הרבה פעמים ורוצה לדבר איתן, אולי זה קצת חשוד; שלא יסגרו את הדלת אם הוא קורא להן; שלא ילכו לבד במרחבים בתוך מקום העבודה, אלא שינסו להיות עם עוד חברות בתוך העבודה. באמת סיפרו – ממש שיעור שלם שמסבירים להן איך להימנע מהטרדה מינית במקום עבודה.
“במקום שנסביר להן שהגוף שלהן – כל מה שהן לובשות לא רלוונטי, הוא לא רלוונטי אם מטרידים אותן, פשוט לא רלוונטי, אז אנחנו מלמדים אותן שהן לא בסדר.
“באקדמיה במדינת ישראל, שמשולמת מכספי הציבור, מסבירים לנשים צעירות איך להימנע מהטרדה מינית, אבל לא מסבירים להן שאם הן מוטרדות מינית – יש להן פונקציה שיכולה לסייע להן. זאת באמת התעללות בסטודנטיות האלה; זה לכפות עליהן בורות.
“יש חשיבות לאפשר התמחות: בקלינאי תקשורת, בריפוי בעיסוק בעבודה סוציאלית, בפסיכולוגיה. יש המון מקצועות שאנחנו צריכים עוד להתקדם ולאפשר שם לנשים לרכוש השכלה.
“יש תקנוני צניעות במכללות בישראל המתוקצבות על ידי מדינת ישראל. לצורך העניין, מכון טל מתוקצב ב-140 מיליון שקלים בשנה במדינת ישראל, ויש בו תקנון צניעות.
“למשל, במשרד הרווחה, הם נותנים תמיכות היום לצעירים משתמטים, היום היועצת המשפטית לממשלה שמה שם וטו מסוים. ברגע שגם זה יהיה תחת משהו פוליטי, אין שם וטו כי זה גם ככה פוליטי התמיכות האלה.
“אני כן אגיד במהות של הדיון, העמותות בישראל, כאחת שבאה מהחברה האזרחית בישראל מהעמותות, יש חשיבות מאוד גדולה לעמותות ואנחנו רואים בממשלה הזו שנעשו כמה וכמה ניסיונות כבר להצר את צעדיהן של העמותות.
“אנחנו באקלים הישראלי, בתוך המרחב הזה, ועדיין שלוש הפונקציות האלה שיכולות להורות על פירוק עמותה, הם בסוף גורמים פוליטיים.
“והסעיפים של העמותות – ופה אני אומרת, אני לא מבקשת, אני חוזרת אדוני, אני לא מבקשת, אני למעשה דורשת דיון בסעיפים של העמותות.
“רק 50% ממשרות העו"ס המיועדות לטיפול בנוער וסיכון ברשויות המקומיות שנבדקו מאוישות. הנתון הזה נכון לדצמבר 2024. אנחנו רואים ירידה של 52% במספר המשתתפים בקבלת שירותים אינטנסיביים של משרד הרווחה בין השנים 2016–2023.
“אנחנו רואות שרשויות חזקות נותנות בפועל שירותים מאוד טובים ומבוססים לתושבות ותושבים שלהן, ורשויות חלשות – נאדה. האם בחנתם את זה בתוך הדוח?
“רק השנה היה קיצוץ של 3% בתקציב משרד הרווחה, ולאחר מכן עוד תקציב של 2% במשרד הרווחה. זה בסך הכול קיצוץ של 125 מיליון שקלים.
“לא יכול להיות שבמשך 16 שנה המדינה לא עושה מיפוי לצעירים בסיכון. 16 שנים זה המון זמן.
“אני מאמינה גדולה באיתור, אני חושבת שהאיתור הוא הסלע הכי גדול שאנחנו יכולים באמת לטפל בו.
“הנה מה שדיברנו עליו – סימן השאלה שמייצג את היעדר מידע על מספר בני הנוער המצויים בסכנה במדינת ישראל. חלפו 16 שנים מהמיפוי האחרון, וזה נכון לדצמבר 2024. נשמח לשמוע שנעשה מאז מיפוי. לא מצאנו.
“13% בלבד מהתקציב המיועד למעני רווחה לנוער בסיכון בעיריית ערד מנוצל – רק 13%. בכל הרשויות שנבדקו, כמעט שלא מופעלים מענים של משרד הרווחה בתוך הקהילה.
“הלומי הקרב מהווים היום מעל ל-50% מנכי צה"ל ממלחמת חרבות ברזל. הכנסת הזו העבירה בשנה שעברה כ-160 מיליון שקלים דרך משרד הביטחון לטפל בנכי צה"ל, בין היתר גם לארגון נכי צה"ל. הארגון הזה ממומן מכספי ציבור עבור כלל הציבור. עברה כבר מעל יממה מאז פרסום הציטוטים האלה בכתבה, ושר הביטחון, שהיה אמור להיות פה ולהציג את החוק, לא טרח לגנות את הדברים, להוציא הבהרה ולהסביר שהלומי הקרב הם בהחלט חלק מנכי צה"ל, ומגיע להם כל הטיפול הראוי לפי כל דין, מגיעים להם כל התקציבים שרק אפשר, ומגיע להם גם שנעבה את התקציבים עבורם. הלומי קרב שיצאו לקרב לא צריכים לחזור הביתה ולשמוע ציטוטים כאלה מחרידים כלפיהם בחדשות.
“ממשלה שמתייחסת ככה למתמודדי נפש באופן כללי, לאנשים שצריכים להתמודד עם השלכות נפשיות, לא פלא שזה היחס שלה להלומי הקרב; לא פלא ששר הביטחון כץ לא גינה את זה. ואני הגשתי, אדוני, לפני שעליתי לכאן, שאילתה דחופה לשר הביטחון, שייתן מענה על הדבר הזה. שר הביטחון חייב לגנות את האמרה הבזויה הזו כלפי הלומי הקרב.
“תפקיד של ממשלה ששולחת את החיילים שלה לקרב, לאירועים קשים ביותר שהם עוברים וחווים שם, והם חוזרים הביתה – אם הממשלה לא יודעת לדאוג לחיילים שלנו, שלא תשלח אותם.
“תפקיד של ממשלה ששולחת את החיילים שלה לקרב, לאירועים קשים ביותר שהם עוברים וחווים שם, והם חוזרים הביתה – אם הממשלה לא יודעת לדאוג לחיילים שלנו, שלא תשלח אותם. אם ממשלה לא יודעת לפתוח פה את המליאה ולציין את החיילים שנפלו בסופ"ש האחרון, זאת לא ממשלה שראויה להם. אם הממשלה הזאת הובילה למצב שבו חברי כנסת, לא משנה בכלל מאיזה צד של הבית, רוצים לבוא ולנחם והמשפחות לא רוצות לפגוש את חברי הכנסת, זה רק מראה על הזילות ועל הנזק הנוראי שאתם הבאתם על הבית הזה. כי אנחנו כואבים, אני בטוחה שכולם פה כואבים את הנופלים.
“הלומי קרב שיצאו לקרב לא צריכים לחזור הביתה ולשמוע ציטוטים כאלה מחרידים כלפיהם בחדשות.
“– קודם כול, את זה אנחנו לא יודעים, כי זה הדבר היחיד שהיא לא אמרה בוועדה – אין להם בעיה לחשוף את השם של איש שב"כ כדי לפגוע במשפחתו, על אף שזיני בעצמו, ראש השב"כ, לא חלילה מישהו מטעם, אמר, נתן חוות דעת, שהיא סיכנה את החיים של איש שב"כ.
“לצערי, פגשנו אותה פה בכנסת ישראל, משתלחת בכל מה שהיא רק יכולה, ועדיין, התשובה הבסיסית ביותר ללמה היא חשפה שם של איש שב"כ וסיכנה את משפחתו – היא לא נתנה תשובה.
“וגם, הינה, יושבת פה חברת הכנסת טלי גוטליב, מדברת עם חבר הכנסת גולדקנופ, והם בעצם עושים: היא תיתן לו – תצביע בעד 300 מיליון שקלים, על חשבון הילדים של כולנו, לתת למשתמטים שהיום חסמו את כל המדינה; והוא, בתמורה, ייתן לה את האצבע שלו.
“מה שהיה בוועדה הזו לא היה לגופם של דברים, זה היה לגופם של אנשים.
“עכשיו, אני לא מופתעת מהשיח של טלי גוטליב בוועדה, ואני אגיד למה. לפני שאני נכנסתי לכנסת אני הקמתי בעבר תנועה שנקראת "צדק צדק רודפות". זאת תנועה לענישה הולמת לעברייני מין. באותה עת טלי גוטליב הייתה עורכת דין וייצגה אנסים, קראו לה המלאך השומר של האנסים. למה קראו לה בשם הנורא הזה? כי על דוכן העדים היא הייתה מפרקת את הנפגעות לגורמים, ולא במובן טוב, ולא בגלל זכות החפות. היא הייתה נכנסת לפרטים משפילים שאין שום סיבה להיכנס אליהם, יש כתבות בתקשורת מפה ועד הודעה חדשה על איך שהיא התייחסה לאותן נשים. ובאותה תקופה, כשביקשו ממני לעלות להתראיין ברדיו ובתוכניות בוקר עם הגברת טלי גוטליב, סירבתי באופן שיטתי לתת לאישה הזאת במה.
“לצערי, פגשנו אותה פה בכנסת ישראל, משתלחת בכל מה שהיא רק יכולה, ועדיין, התשובה הבסיסית ביותר ללמה היא חשפה שם של איש שב"כ וסיכנה את משפחתו – היא לא נתנה תשובה. אז יבואו עכשיו אנשים, חברי כנסת, שהצביעו בוועדת הכנסת וגם כאן יצביעו בעד החסינות, לתת חסינות לחברת הכנסת טלי גוטליב. ואני שואלת: מי אותם אנשים שהצביעו בעד? אולי חברי כנסת שחשודים בפריצה לבסיס צה"ל? אולי חברי כנסת שחשודים במרמה והפרת אמונים? אתם יכולים לעשות חמשיר, על כל העבירות שאתם מואשמים בהן. יש לכם גם מרמה והפרת אמונים, אפשר לעשות ברצף: מרמה והפרת אמונים, מרמה והפרת אמונים.
“עכשיו, עמד פה השר ברקת ואמר שההישגים עם איראן הם חסרי תקדים. חסרי תקדים, לא היו כאלה. אני לא יודעת מה איתכם, אני אתמול בערב דיברתי עם אב ילדיי כדי להבין מה קורה היום בבוקר אם לא יהיו מסגרות לילדים, כי יש דיונים בכנסת, כי הטילים של איראן כוונו אלינו אתמול בלילה. איזה הישג? שומו שמיים.
“איך אמר נשיא ארצות הברית? אדוני היושב-ראש, אני מצטערת על הצרפתית שלי, אבל זה בכלל באנגלית: אין לנתניהו פאקינג שיקול דעת. לא לנתניהו ולא לחברי הממשלה, אם הם מעיזים לעלות על הפודיום ולספר בדיחות בזמן שמשפחות עדיין יושבות שבעה.
“אבל הממשלה? ראש הממשלה? סליחה, גם שרי הממשלה, עומדים פה ואומרים – אנחנו מדהימים, איזה גדולים אנחנו, איזה מדהימים אנחנו. תסלחו לי שאני לא מצטרפת לכל החגיגה הפאלית הזאת שאין מאחוריה כלום ושום דבר.
“אנחנו מבקרים משפחות בשבעות על הילדים שלהם – מרחפני נפץ, כל שבוע. ועומד פה שר ואומר: הגבול עם לבנון מדהים. הגבול עם לבנון לא מדהים.
“דבר נוסף הוא אמר: שבלבנון הגבול מעולם לא היה כל כך שקט. אנחנו מבקרים משפחות בשבעות – באמת, נשבר לי הקול לדבר על זה. אנחנו מבקרים משפחות בשבעות על הילדים שלהם – מרחפני נפץ, כל שבוע. ועומד פה שר ואומר: הגבול עם לבנון מדהים. הגבול עם לבנון לא מדהים.
“אבל להשוות תלושי שכר לגברים ולנשים באותו תפקיד זה הכרחי וצריך לעשות את זה, והחוק היום לא מאפשר לעשות את זה.
“זאת הצעת חוק שקובעת שבית המשפט לא ייתן בעצם לחשוד בעבירות מין צו איסור פרסום, כאשר הוא טוען שיש חשש לאובדנות. הוא ייתן לו את צו איסור הפרסום רק אם הוא ימציא חוות דעת של פסיכיאטר. עד היום, למעשה לא מזמן, בית המשפט נתן פסיקה שיסתפקו גם בחוות דעת שהיא פחותה, וצו איסור פרסום שמו של עבריין מין נותר על כנו.
“מה שקורה זה שנשים הרבה פעמים עובדות הרבה יותר מהיר, הרבה יותר יעיל, יוצאות לפחות הפסקות, ולכן ראוי למדוד גם לפי תפוקות, ולא רק שעות. כי אם אנחנו נבדוק לפי המשימות שעשינו וביצענו, אנחנו נגלה הרבה פעמים שנשים ביצעו יותר משימות, יותר פגישות, התפוקות שלהן היו יותר גבוהות מאשר של גברים שפשוט שעון הנוכחות שלהם היה מאוד גבוה והם נתנו הרבה שעות, אבל מה לעשות – התפוקות היו פחותות.
“הצעת החוק הזו באה לאפשר פחות עינוי דין, קצת יותר צדק לנפגעות ולנפגעים. אני רוצה להגיד שהתפקיד שלנו בבית הזה הוא באמת לעזור להן ולהם, שהתהליך יהיה פחות קשה. התפקיד שלנו זה להפחית בירוקרטיה, להפחית את עינוי הדין, לאפשר שהתהליך – גם במשטרה, גם בפרקליטות וגם בבתי המשפט – יהיה הרבה יותר מהיר, יעיל וטוב בעבור כולן וכולם.
“לצערי, בתוך הבית הזה, כשהעבירו מתווים לחל"ת ודיברו על עובדים שעתיים, אבל למעשה זה עובדות שעתיות, לא קם אף צדיק אחד בסדום מהממשלה שהשמיע את הקול של נשים ואמר: רגע, מי שיוצאים לחל"ת זה היוצאות לחל"ת; מי שהם העובדים השעתיים זה העובדות השעתיות; מי שנושאות בנטל של גידול הילדים והקריירה הן האימהות.
“מה שקורה זה שנשים הרבה פעמים עובדות הרבה יותר מהיר, הרבה יותר יעיל, יוצאות לפחות הפסקות, ולכן ראוי למדוד גם לפי תפוקות, ולא רק שעות.
“רוצה לומר, במילים פשוטות, מספיק לסגור את מסגרות החינוך ולהגיד ששוק העבודה פתוח. אי-אפשר. אם אני צריכה להיות פה והילדים שלי צריכים להיות בבית – לא נדבק, לא מסתנכרן, לא עובד.
“הולדת ילדים הופכת באופן כמעט בלעדי לצומת קריירה עבור אימהות, דבר שמוביל לנסיגה כלכלית, בעוד שבפרקטיקה ההשפעה הזו כמעט שאינה ניכרת בחייהם של גברים. הגיע הזמן להפסיק לנהל את שוק העבודה הישראלי בכלים של המאה הקודמת. כל עוד המדיניות הלאומית לא תתייחס לשילוב בין קריירה למשפחה כערך כלכלי, נמשיך לאבד פוטנציאל אנושי אדיר.
“צריך להגיד ביושר, אלה אינם פערי שכר מקריים. לא במקרה גברים מרוויחים יותר מנשים. זה תוצר של חלוקה בלתי שוויונית של הנטל, של הטיפול בילדים, תת-ייצוג של נשים בתפקידי ניהול וקבלת החלטות, וריכוז של נשים בענפי תעסוקה עם שכר נמוך, מה שנקרא מקצועות צווארון ורוד.
“זוהי הוכחה ברורה שכאשר מערכת החינוך משתבשת או נסגרת, המשק הישראלי מוותר על עשרות אלפי נשים יצרניות וכושר ההשתכרות שלהן נפגע אנושות, גם באותה התקופה וגם אחריה.
“נושא פערי השכר בין נשים לגברים אינו רק דיון על שוויון חברתי – הוא הכרח כלכלי ולאומי. במציאות הישראלית המורכבת מאז 7 באוקטובר, הכשלים המבניים בשוק העבודה הולכים ומחריפים מדי יום, כאשר מצבי חירום מתמשכים חושפים את פגיעותן של נשים, ובפרט אימהות לילדים צעירים, לתנודות בשוק התעסוקה.
“נפגעות ונפגעי אלימות מינית עוברים דרך ייסורים, ממש דרך חתחתים במהלך שלהם, מרגע שהן באות ומגישות את התלונה ועד הרגע שהן יכולות לקבל את הצדק. עינוי הדין הוא נוראי.
“הצעת החוק הזו באה לאפשר פחות עינוי דין, קצת יותר צדק לנפגעות ולנפגעים. אני רוצה להגיד שהתפקיד שלנו בבית הזה הוא באמת לעזור להן ולהם, שהתהליך יהיה פחות קשה.
“זאת הצעת חוק שקובעת שבית המשפט לא ייתן בעצם לחשוד בעבירות מין צו איסור פרסום, כאשר הוא טוען שיש חשש לאובדנות. הוא ייתן לו את צו איסור הפרסום רק אם הוא ימציא חוות דעת של פסיכיאטר.
“חשוב להגיד, האירוע של שי-לי עטרי קרה באוגוסט 2023, ולו לא היה ניתן צו איסור פרסום במקרה שלה, המקרה של נעמה שחר יכול היה להימנע כי הוא קרה כמה חודשים לאחר מכן, באוקטובר 2023. הכלל הוא פומביות הדיון.
“אני אהיה פרקטית: יש לקונה אחת שניתן להסדיר אותה עם משרד הרווחה, והיא מדברת על זה שאם יש גבר שהוא אלים, שמשרד הרווחה כבר מדווח למשרד לביטחון לאומי ביום ראשון, למשל, ואומר: "יש לנו כאן מישהי שיש רקע של אלימות במשפחה שאנחנו מטפלים בה, ויש לנו חשד סביר להניח שהוא הולך להוציא רישיון לכלי נשק", אבל הוא הגיע למשרד לביטחון לאומי רק ביום שלישי – המשרד שלכם לא ידע ולא יראה.
“הרבה פעמים קורה שגבר אלים כלפי בת הזוג שלו, אתם מכירים את אותו גבר אלים ואת אותו אירוע, זה מסתיים, אחר כך הוא עם אישה אחרת, וגם שם עדיין יש מופעים אלימים. גם במקרים שאתה מתאר, בעיניי, המשרד צריך עוד יותר להגדיל ולסמן שיש אירועים של גבר אלים.
“היא באמת מסכנת חיים, ובשנת 2025 ארבע נשים נרצחו מנשק ברישיון.
“תבוא ותבקש כסף. תבוא ותבקש משאבים. נשים נרצחות, ריבונו של עולם. 46 נשים נרצחו בשנה שעברה.
“עצם זה שכלי הנשק נמצא בבית – מאיים עליהן מאוד, ואני לא מצליחה לקבל תשובות מהרווחה לגבי מה עושים.
“נכון אולי שבמסגרת שישראל נקלעה עליה כן חשוב ונכון להגדיל את הביטחון גם במרחב הציבורי, שאגב, זו שאלה אם זה תפקידם של האזרחים או תפקידה של המדינה.
“בעיניי, זה הזוי שהמשרד לביטחון לאומי אומר: "אנחנו רוצים לעזור למנוע את מה שקורה. אנחנו מעבירים למשרד הבריאות, אנחנו מעבירים למשטרה, ואנחנו רוצים להעביר למשרד הרווחה, שאומר "לא תודה"". על זה אני רוצה תשובה.
“אתה מדבר על הביטחון בחוץ, אבל יש גם את החיים בפנים, בספירה הביתית, וככל שאתה אומר שהביטחון בחוץ עולה – אני אומרת לך, הגרף של הביטחון בתוך הבית יורד.
“אני גם אוסיף ואגיד שבשבוע שעבר אתם הפלתם הצעת חוק שלי שמבקשת בדיוק את זה, לחייב, כי אתם פשוט מסרבים לעבור על הבקשות מראש כדי לאפשר את הידע הזה למשרד לביטחון לאומי.
“אני רוצה להתייחס לנושא של האופן שבו המשרד מתמודד עם הנושא של עלייה באלימות כלפי נשים ולקונות קיימות שניתנות לתיקון, לפני שיוצאים לתקנות חדשות ומרחיבים.
“בהמשך לדברים שנאמרו – תודה רבה על הצגת הדברים – וגם למה שאמרה פה הגברת אודליה, אני אשמח לתשובות שלכם – אם יש לכם עכשיו, ואם לא, להעביר לוועדה – על כמה אירועי פח״ע נמנעו על ידי אזרחים מאז הרפורמה בהשוואה לתקופה המקבילה לפני כן, כמה אירועי דו"צ היו לכם בעקבות נשק חוקי, וכמה מתאבדים בנשק מורשה יש לנו מאז הרפורמה.
“יש 40,000 משפחות שמטופלות במשרד הרווחה על אלימות במשפחה As we speak.
“אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אנחנו מציינים היום את יום החיילים הבודדים בכנסת. זה יום מאוד חשוב בעיניי, וזו קבוצת אוכלוסייה שהיא מאוד מאוד חשובה ויקרה לליבי.
“אני חושבת שהוועדה הזאת צריכה לשים דגש על החברה האזרחית, היא עמוד התווך של האוכלוסיות הכי מוחלשות שיש לנו.
“העמותות מדווחות על 71% ירידה בהכנסות שלהן בשנת 2025, כאשר הפגיעה בירידה של שער הדולר מוערכת בכשלושה מיליארד שקלים בשנת 2026 לעומת שנת 2024.
“העמותות בישראל מחזיקות, אחרי שהמשרדים הפריטו את עצמם לדעת, את כל הטיפול באוכלוסיות הכי מוחלשות בישראל – אני לא צריכה להגיד לך, אדוני היושב ראש, אתה מכיר את זה היטב – ועמותות גדולות כמו עלם וכמו אור שלום מדווחות על פגיעה קשה בפעילות שלהן ועל סגירה של תכניות לנוער בסיכון, לצעירות במעגל הזנות, לאימהות חד הוריות ועוד.
“במחילה, ובאמת סליחה, אבל המשפט הוא לא חזות הכול. לא הכול מחוקקים. המטרה בסוף היא באמת לעשות את זה בצורה שנותנת מקום לכולם.
“לא צריך את החוק הזה. אנחנו מדינת היהודים. כל מי שרוצה להתפלל – שיתפלל. אנחנו לא שואלים אף אחד אם להתפלל. בשביל מה החוק הזה?
“ואם אני עוברת ברחובות של קהילה חרדית, אני צריכה לכבד את הקהילה החרדית וללכת רק בדרך שהם רואים. נאה דורש, נאה מקיים. למה לא לכבד גם חילוניות, למה לא לכבד פלורליזם, בלי לתקוף, פינדרוס? למה לא לכבד?
“כי אנחנו מאמינים באלוהים, וכל אחד בדרכו, כי אנחנו מכבדים את הערכים היהודים: ואהבת לרעך כמוך, כבד את אביך ואת אמך, ועוד ערכים שאולי בבית הזה קצת שכחו. אנחנו אוהבים את היהדות וכולנו יהודים.
“לא היה שם שום דבר משפטי. בעיניי, זה היה ממש קרקס מביך ונורא לכולנו כחברי ציבור.
“החינוך שצריך להיות זה שלאנשים חילונים שיוצאים מהסנטר לא יהיה חלילה אנטגוניזם לעמדות האלה בגלל שדוחפים את זה בגרון.
“יושב-ראש הוועדה ניהל את זה בצורה בריונית, חלק מחברי הכנסת שבכלל לא דיברו הוצאו החוצה; חלק שדיברו, הוציאו אותם החוצה; חלק מהקואליציה שדיברו, השאירו אותם בתוך הדיון.
“זו התעמרות, הייתה פה התעמרות בעובדי ציבור בוועדת הכנסת בצורה חריפה ביותר. להיכנס בעובדי ציבור על הילדים שלהם? על בני הזוג שלהם? איך זה רלוונטי לעבירות שמיוחסות לך, חברת הכנסת טלי גוטליב? אין לזה שום רלוונטיות.
“קודם כל, הקרנות הן רגל חשובה מאוד בפיתוח של שירותים. אין שאלה בכלל. מה שמאתגר פה שהתקציב של הקרנות הוא לשלוש שנים.
“1.5 המיליון האלה לצעירים בסיכון, צריך למצוא להם מקור תקציבי, ויש מקור, יש אפשרויות. צריך לחשוב ולהרחיב את המעגל, וגם בעוני הנוראי הזה שהמשרד נמצא בו.
“והמציאות היא שבמשרד הרווחה אין שר. במקרה השר של משרד הרווחה הוא גם שר של משרד השיכון והבינוי, והוא גם שר התיירות, והוא גם שר הבריאות. אין שר. משרד הרווחה הוא משרד עני, הוא גווע ברעב, אין לו כסף.
“איך אפשר להסתדר איתו כדי להעביר 1.5 מיליון שקלים לטובת הסיוע בשכר דירה, שמשרד הרווחה יוכל לעזור למנוע, אחרי כל כך הרבה כסף שהוצאתם, להוציא אותם מהמעגל כדי שלא יחזרו לשם?
“ולכן אני שואלת, או את, או משרד הרווחה, מי עושה את הבקרה שאכן מעמדם מוסדר, ושאם כבר יש קיצוץ, הקיצוץ הוא משם ולא מצעירי יתד.
“רצח הוא רק קצה הרצף. 44% מהנשים שנרצחו בשנה שעברה התלוננו לפני כן או במשטרה או במשרד הרווחה טרם הרצח. כל אחת מהן היא עולם ומלואו, ומקרה כואב שניתן לפעמים למנוע. רצח הוא אף פעם לא הפתעה.
“וב-2% עכשיו שזה בערך 50 מיליון שקלים הנוספים שצריך לקצץ במשרד הרווחה. כמה, אגב, כל התקציב של המשרד, לפני הקיצוצים?
“הוועדה קוראת למשרד הרווחה והביטחון החברתי לבחון את האפשרות להעביר תקציבים מנוח"מ, תקציבים שלא נוצלו, שייצרו יתרות, ולסייע עבור הצעירות והצעירים בעלות של 1.5 מיליון שקלים כבר לשנת 2026.
“אנחנו נוסיף בסיכום הוועדה שתבדקו במשרד האם אתם יכולים לייצר מקור תקציבי לסייע חירום לצעירות ולצעירים.
“כמפעיל שירות, אתה אומר, אני נותן שירות ל-500 נערים וצעירים שמקבלים כרגע שירות טוב, אין כסף, אז רוצים לפתוח שירות חדש, אז מוחקים את הקיים, אבל זה עוגן חשוב, זה עוגן שעומד.
“אני שואלת לגבי הצורה החכמה והדיפרנציאלית, כי אם יש בג״ץ שקובע שיש צעירים שלא מתגייסים ועולים למדינה עוד כסף, ולעומת זאת יש צעירות שחוזרות למעגל הזנות, כי מקצצים להם את הכסף, זה לא חכם.
“אני אגיד גם למה אני שואלת, כי צריך להבין האם הפער הזה הוא כי אכן נעשתה בקרה ואכן מעמדם לא הוסדר ולכן התקציב פחת, או שיש גורמים אחרים שבגינם זה פחת. צריך להבין מה הסיבה.
“ואני אומרת לך שבזמנו שמנכ"לתי את החצר הנשית, הקמנו קרן חירום לסיוע מתרומות. עשינו קמפיין גיוס המונים, גייסנו כסף כדי לאפשר להם את הדלתות האלה במלחמה, כדי שהם לא ייפלו חזרה למעגל.
“תאיר, שאתם במשרד מבקשים לעשות קיצוצים כדי להביא תקציבים מיגון, בוודאי זו משימה ראויה. כמשרד אוצר, אתם ממליצים מאיפה לקצץ?
“אני בשבוע שעבר הייתי פה עד 3:00, והצבענו והתנגדנו לתקציבים להטבות מס ליהודה ושומרון, ולבוא לוועדה ולשמוע שאחרי שכספים הולכים להטבות מס נלקחים ממי שהכי צריך, זה פשוט, כבר אי אפשר להגיד לירוק בפרצוף של האזרחים, גם זה כבר לא מתאר את הסיטואציה, ולכן באמת הדיון הזה הוא דיון מאוד קשה מבחינתי.
“אולי זה משרד שדווקא היה צריך לא רק שלא לגעת בו, אלא מהקיצוץ של יתר המשרדים לנסות להוסיף להם, בטח על רקע של מצבי חירום.
“איך אנחנו יכולות אולי לחשוב על דרך להגמיש קריטריונים ולאפשר, לאור מצב החירום, לצעירות ולצעירים האלה? זה לא הרבה כסף, זה 1.5 מיליון שקל.
“אם הקיצוץ הזה, מאחר שהוא כל כך דרמטי, שלא לומר דרקוני, כלפי האוכלוסייה, האם נעשה שיח ושיתוף עם הארגונים ועם פורום נראות לגבי מאיפה, מה הצרכים שעולים מהשטח, מה אתם מזהים שיותר דרמטי ומה פחות דרמטי, הכול דרמטי, אבל מה סדר העדיפויות שאתם מזהים מהשטח?
“כן, אבל אם יש כאלה שמעמדם לא הוסדר, זה אומר שבפועל לא הועבר כסף. זה אומר שבפועל יש עודפים. זה אומר שמהעודפים אפשר לקחת מיליון וחצי ויש לנו שכר דירה.
“שכולן צריכות לקבל את המקום שלהן, אבל פה אנחנו מדברות על הסוגייה הספציפית של צעירות בסיכון.
“המדינה משקיעה המון כסף כדי להוציא אותם ממעגל הסיכון, ואז באבחת חרב הם חוזרים חזרה למעגל הסיכון, כי חסר להם 800 או 1,200 שקלים או 1,400 שקלים כדי לשלם את שכר הדירה.
“יתד היא תוכנית לאומית שחלק מאבני היסוד שלה שיצאה לדרך זה שיתוף ביחד עם ארגוני החברה האזרחית, ואולי שלי גם את תוכלי להתייחס לזה.
“בסוף יש עוגנים חשובים של שירותים חשובים שקיימים, שצריך להמשיך לתקצב אותם, ועליהם לבנות.
“הוועדה מבקשת להעביר את הקריטריונים, לפשט ביורוקרטיה ולאפשר לצעירים ולצעירות לקבל את הסיוע בשכר דירה ולהמשיך ולצאת ממעגל הסיכון.
“ירושלים, מהיכרות אישית והרבה סיורים שאני עושה, גם בתוך הרשות וגם בשטח, עושה עבודה, אני מסירה את הכובע, באמת, לעילא ולעילא, גם לא עם תושבי ירושלים, כדי לסייע באתגרים ובמצוקות שיש, וגם במה שהיא עושה ברחוב, וגם הגיל, אנחנו מדברים על צעירות וצעירים בסיכון, כל מי שמתעסקת בזה יודעת שהגיל היום כבר לכניסה של נוער בסיכון הוא כבר שמונה. אני ראיתי בסיורים בירושלים ילדים בני שמונה.
“הדיון יעסוק במצבם של הצעירות והצעירים בעקבות אי-העברת התקציב למימוש הסיוע בשכר דירה לשנת 2026 מזה חצי שנה. מדובר בתקציב בסך מיליון וחצי שקלים המיועדים לסיוע בשכר דירה במסגרת התוכנית יתד, בשיתוף משרד הרווחה והביטחון החברתי וכן משרד השיכון והבינוי.
“מה משרד האוצר יכול - - - מה זה 1.5 מיליון שקל? זה לא הרבה כסף, זה כלום. במונחים של מדינה, זה אפילו לא אגורות.
“זו אוכלוסייה מאוד ייחודית, זה הצעירות והצעירים שלנו, ויש היום מעל 110,000 צעירים שנמצאים היום בהוצאה לפועל. זו אוכלוסייה שהיא קריטית לנו.
“הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי מצרה על כך שהקיצוץ הרוחבי שנעשה בתקציבי משרדי הממשלה משפיע על האוכלוסיות המוחלשות ביותר שזקוקות לסיוע, ומודאגת מאוד מהודעת משרד הרווחה כי בשנת 2026 לא יועבר תקציב, וכרגע עדיין לא נמצא לו מקור תקציבי.
“זה שאתה עולה לפודיום ואפילו לא מתייחס לזה – הכבוד שלכם לחיי נשים זה ביזיון, זה בושה וחרפה.
“רק אם הוא בא לבקש רישיון נשק ואחרי שהוא הגיש את הבקשה, אז העובדת סוציאלית תדווח, רק אז המשרד לביטחון לאומי ידע. זו לקונה טכנולוגית שאפילו אותה אתה לא בא ואומר פה: את זה נפתור.
“היום מי שבא לבקש להוציא רישיון לנשק במשרד לביטחון לאומי, בהכרח עובר דרך משרד הבריאות ודרך המשטרה. דרך משרד הרווחה הוא לא עובר היום, יש רק באופן וולונטרי. אם אצל עובדת סוציאלית במשרד שמטפלת בתיק של אלימות במשפחה עולה החשד שהגבר עתיד להוציא רישיון נשק, היא יכולה לפנות באופן יזום ממנה למשרד לביטחון לאומי, ולעדכן שיש פה גבר עם עבר אלים במשפחה שעומד להוציא רישיון נשק.
“לא רק שבחרתם היום את עורך הדין הפרטי של ראש הממשלה, עשיתם את זה בתהליך הכי מושחת שאלוהים אפילו לא חשב עליו.
“הם ריקים, כי אם אנחנו חוזרים לנתונים של שנה אחורה, כשהיה מספר שיא של רציחות של נשים – 46 נשים נרצחו בשנה שעברה. והן לא מגיעות למקלטים כי הן מפחדות, כי הן מפחדות, ואנחנו במצב חירום שרודף אחרי מצב חירום.
“זה בסך הכול אומר שאם יש גבר אלים במשפחה והוא הולך להוציא רישיון לכלי נשק, בסך הכול זה יקפוץ למשרד לביטחון לאומי, בדיוק כמו שזה קופץ למשטרה ובדיוק כמו שזה קופץ למשרד הבריאות.
“מספיק שיש את הרישיון לנשק, והוא אומר לה את זה, והיא כבר יותר שתוקה, היא כבר יותר כנועה, היא כבר לא יכולה אפילו ללכת להתלונן מהפחד שהוא יעשה שימוש בנשק.
“כשמשרד הרווחה מדווח למשרד לביטחון לאומי שהגיע אליו מקרה של משפחה שיש בה גבר שהוא חשוד כגבר אלים, יש לו הערכת מסוכנות, ומשרד הרווחה מדווח למשרד לביטחון לאומי שיש גבר אלים ולא לתת לו נשק – אם הוא מדווח למשל ביום ראשון, וביום שלישי הגבר רק הלך להוציא את רישיון הנשק, גברתי, הוא יקבל את הנשק, כי הם לא יראו את ההודעה. זו לקונה בסך הכול טכנית, והמשרד לביטחון לאומי צריך לפתור את זה.
“וכמו שיושב-ראש המפלגה שלנו – ביחד – בנט אמר: אנחנו נביא לנישואים בקהילה הגאה, אנחנו נביא לשוויון זכויות של הקהילה הגאה, כי כך צריך להיות; לא כי אנחנו עושים להם טובה, כי כך נכון, כי כך ראוי, וכך נעשה.
“למעשה המדדים של ההצלחה לרפורמה היום – זה נמדד בהיקף של חלוקת הנשק. האתגר שאני חושבת שאנחנו צריכים לדבר עליו ולשים עליו זרקור, זה הנושא של איך אנחנו מוודאים שנשקים לא מגיעים לאנשים אלימים או מסוכנים.
“דברים ופתוס על הפודיום, אבל בפועל הכול רקוב, הכול מושחת, הכול לא הגון.
“בסוף, בשנת 2024, המשרד ברשותך קיצץ 40% מהתקציב לקהילה הגאה.
“אני רוצה להגיד, זה לא רק שאני לא שותפה לתבוסתנות הזאת, אַת התבוסתנות של המדינה ושל הממשלה הזאת וככה אתם נראים ולכן כל הסקרים מראים שאתם לא תהיו פה בממשלה הבאה ואתם לא תקבלו את הכוח להמשיך ולהשחית ולהרוס ולמדר.
“כי להכיר בכאב, בעצב, בקושי של משפחות שמאבדות את הדבר הכי יקר להן בעולם, ועולה חברת כנסת ואומרת: אני לא שותפה לתבוסתנות הזאת – אבל זו האמת.
“נופלים חיילים; הצפון כבר לא בידי ישראל כמעט במשמרת שלכם. יש התרעות וכטב"מים ורחפנים. כל יום יש התרעות, אין להם שקט.
“ילדים לומדים בבית שלהם, שוב סגרו את החינוך בצפון, וועדת החינוך של הכנסת למה התכנסה היום לדיון, חבר הכנסת מיקי לוי, אתה יודע? על ילדים עם צרכים מיוחדים בצפון, על המתווה אם הוא עובד או לא, על אימהות, על אבות, על הורים עובדים, על מה קורה להם רגשית שעוד פעם הם נכנסו הביתה – לא, היית איתי היום בוועדת החינוך, חבר הכנסת סימון דוידסון, על מה הם דיברו? איך להעביר עוד כסף ליהודה ושומרון.
“אני רוצה להגיד בצורה שהיא מאוד לא פופוליסטית, דווקא מקצועית: יש היגיון לחשוב איך והאם נכון לפצל את תפקיד היועצת המשפטית לממשלה. זו הצעה שעלתה גם בממשלות קודמות. זה בסדר להעלות ולקיים גם דיונים מקצועיים על המשמעויות, אבל מתוך 40 דיונים בוועדה – הוועדה התנהלה בצורה שהיא סופר-בריונית; אנשים שם, אנשי מקצוע מהחברה האזרחית, לא יכלו בכלל להביע את דעתם; הדברים לא באמת נבדקו כפי שהיו צריכים.
“בדרך כלל כשכנסת מתפזרת, ממשלה אחרי כל כך הרבה שנים בשלטון, יש לה הישגים למנות. במקרה של הממשלה הזאת, באמת, גם אם נחפש טוב-טוב, לא רק שאין הישגים, אנחנו רואים כישלון מוחלט, כפסע מהתרסקות מוחלטת, כי הכישלון כבר מהדהד בכל מקום.
“לכן ממשלת ישראל באמוק על פירוק תפקיד היועצת המשפטית לממשלה, כי ליועצת המשפטית לממשלה יש סמכות – בין היחידות בחוק – לעתור כנגד תוצאות הבחירות, לעתור כגד מועמדים לרשימה לכנסת.
“ולכן התפקיד הזה הוא לא תפקיד של פיצול תפקיד היועצת המשפטית לממשלה, זה תפקיד של חיסול היועצת המשפטית לממשלה.
“זה בסדר להעלות ולקיים גם דיונים מקצועיים על המשמעויות, אבל מתוך 40 דיונים בוועדה – הוועדה התנהלה בצורה שהיא סופר-בריונית; אנשים שם, אנשי מקצוע מהחברה האזרחית, לא יכלו בכלל להביע את דעתם; הדברים לא באמת נבדקו כפי שהיו צריכים.
“אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, בשעה טובה אנחנו דנים בהצעה ראשונה להצעת חוק התפזרות הכנסת העשרים-וחמש, ומה שנקרא – ויפה שעה אחת קודם.
“הנושאים שחשובים באמת לאזרחיות ואזרחי ישראל, כמו למשל חינוך, רווחה, בריאות, בכלל ירדו לתחתית סדר העדיפויות. הממשלה שכחה בכלל שיש ילדים לטפל בהם, לדאוג להם.
“ילדים לומדים בבית שלהם, שוב סגרו את החינוך בצפון, וועדת החינוך של הכנסת למה התכנסה היום לדיון, חבר הכנסת מיקי לוי, אתה יודע?
“במקרה של הממשלה הזאת, באמת, גם אם נחפש טוב-טוב, לא רק שאין הישגים, אנחנו רואים כישלון מוחלט, כפסע מהתרסקות מוחלטת, כי הכישלון כבר מהדהד בכל מקום.
“מה כל כך חשוב בחוק הכותל? לתת שבע שנות מאסר לנשים שפשוט מתפללות בכותל.
“רק הערב פורסם סרטון שילדים מכים נערה בת 15 בבאר שבע; מבחני המיצ"ב מראים נתונים מדאיגים, חסרי תקדים בישראל – רק 3% מתלמידי ישראל בכיתה ט' הם ברמה הנדרשת במדעים; האלימות גואה; הכיתות מפוצצות; שכר המורים ברצפה; ילדים עם צרכים מיוחדים בכלל נדחקו לתחתית הרשימה. אבל ועדת החינוך של הכנסת נעולה.
“שאלתי את עצמי: זה הכי טוב שהממשלה הזאת יכולה לתת לנו? בכל שנה וחצי סבב עם איראן?
“אנחנו רואים כבר לפי מספר הרישיונות או החברים בכל מיני גילדות שיש מחסור אמיתי בישראל.
“תביאו נתונים. אי אפשר לדבר, פחות מגיל שנה זה לא הגיוני.
“על הנתונים של מי שעכשיו נכנס לשוק, שסיים את התואר, כמה רישיונות חדשים יש, כמה עזבו.
“בסוף יצאו לרפורמה, עובדה שהמטפלים מצביעים ברגליים ולחלק מהקופות ובחלק מהאזורים הם כן באים.
“יש היום ילדים שנמצאים בכיתות האלה, במעונות ובגנים, ולא מקבלים קלינאית ולא מקבלים מרפאה, לא מקבלים בשום מקום.
“לכאורה הם לא זכאים למסלול ברפורמה, הם לכאורה מקבלים את זה בגן, אבל הם לא מקבלים בגן, כי הם לא מצליחים להשיג כוח אדם, כי הרפורמה העלתה את הסכום בקופות.