“אנחנו רוצים לקיים דיו מהותי, כמו שהתקיים עד עכשיו ביתר הסעיפים. הדיון הסתיים בשעה 21:30. כשיושבת-הראש גלית דיסטל רצתה להמשיך את הדיון מעבר לשעת הסיום שנקבעה, לא אפשרו לה, אמרתם שזה צריך להיות בהסכמת חברי הוועדה.
“הייתי פה בזמן, כמו רובכם, והדיון לא התחיל, אבל חברי הכנסת כבר הגיעו, ותהיתי למה היו"ר לא מסמיך אף אחד מהם לנהל את הדיון.
“אנחנו יודעים, אבל השאלה אם תחושת האדנות הזאת של שום סיכום לא היה ושום דבר לא מעניין אותנו ואנחנו נעשה מה שאנחנו רוצים, אני שואל אותך האם אנחנו היום נקבל שעה מתי הדבר הזה מסתיים?
“לגבי הדיון, הדיון הזה הוא חרפה. הוא אחד מהרגעים הכי בזויים שראינו בוועדה הזאת וראינו הרבה.
“אני בכל מקרה חוזר על בקשותיי/דרישותיי מכל הדוברים, לדבר ממוקד, בזמנים קצובים. בכל הסעיפים האלו דנו בצורות שונות ובהדגשים שונים במשך זמן רב.
“כי אם בדיון ענייני מאוד חוזרים על אותו טיעון, ענייני, ארבע פעמים, אחרי הפעם הראשונה, השנייה או השלישית, אני אומר חבר'ה, חלאס. ולגיטימי, שיושב ראש ועדה יגיד, בסדר, חלאס, גם אם הטיעונים הם עניינים מאוד.
“ולכן לא רואה סיבה לשנות את הדיון, ואני לא פותח כל פעם דיון חדש, עם כל הכבוד.
“אנחנו בפיאסקו הזה, שיש פה חוק עם עשרה מציעים – אף אחד מהם לא מגיע לפה לדיון, אף אחד.
“אני אומר שהיושב-ראש פה התרשל, לא התרשל, עשה את זה בכוונה ובפועל זה נהפך קרקס אחד גדול. אני נותן חומר למחשבה האם המקום הזה צריך להיות זה שמקבל את ההחלטות בדבר רציני כל-כך כמו חסינות חברי כנסת?
“השאלה שחוזרת על עצמה שוב ושוב בדבריו לגבי איך זה יעבוד והאם אינטרס יוצג כך או יוצג כך – אלה סוגיות מאוד מאוד חשובות, אלא שניהלנו עליהן ארבעה דיונים ספציפיים לגבי חלוקת המשימות בין היועץ לבין המגן. אני לא דן בה אגב סעיפים, יתהפך העולם, כמה שזה חשוב לך. ואתה לא תכפה את עמדתך לגבי אופן ניהול הדיון עליי.
“מה שהיה כאן היום זה לא ייגמר פה. אין פה סדרי דיון, יש פה רמיסה של חברי הכנסת. זה אירוע שמעולם לא היה ואני עוד לא סיימתי.
“למרות זאת את רמסת את חברי האופוזיציה, ביטלת כמעט לחלוטין את היכולת שלנו להשתתף ונזפת בנו שאנחנו לא מגיעים. את זורקת אותנו החוצה ונוזפת בנו שאנחנו לא מגיעים.
“אנחנו, על פי כוונת היושב ראש, נתקדם לעבר הצבעה בקריאה ראשונה. יושב ראש הוועדה עושה פה מה שהוא רוצה כי חברי הקואליציה לא נמצאים.
“אני כן מזהה מה שאמר גלעד, שיש רצון לא ענייני, למנוע את העברת החוק הזה בזמן הקרוב, ולכן בכל סוגיה מנסים להעלות את כלל המחלוקות הקודמות, לדבר עליהן. את זה אני לא אאפשר, אני גם לא חייב לאפשר את זה, ולכן הדיון יהיה ענייני, כפי שעשינו עד עכשיו.
“אין טעם עכשיו לחפור שוב ושוב עם אותן שלוש אופציות עקרוניות שהציג הייעוץ. הן נאמרו ונתמכו, חלק אמרו ככה וחלק אמרו ככה, הממשלה אמרה את דברה, כולם דיברו, גם לא כל אחד חייב לקבל זכות דיבור מקיפה על כל אחד מהנושאים, זה לא אחד מהכללים בדיוני הוועדה, עם כל הכבוד לאדוני, נציג לשכת עורכי הדין.
“מה שאני אומר זה שאנחנו יושבים כאן בדיון מקצועי בלי מקצועיות. זה מה שאני אומר לך.
“אבל אם רוצים להעביר את החוק – כי כמו שאמרתי יש בו גם דברים טובים – צריך לקיים כאן דיון הוגן ושיהיה כאן שוויון. צריך שיהיה שוויון בין ארגונים חברתיים, ייעוץ משפטי של כנסת, ייעוץ משפטי של ממשלה ובטח ובטח חברי הכנסת של האופוזיציה שמלווים את הדיון.
“אני אחת פה מול שולחן מלא. אם אני רוצה להוציא מילה, אסור לי, כי אתם מפריעים. אם אני, חס וחלילה, אתן הערה בזמן שאתם מדברים, כל הוועדה מתפוצצת.
“אתה מגבש הצעה עם עצמך, יש פה כאילו פסאדה של דיון, אבל זה רק פסאדה, כי אנשים מדברים, נכנס לך מאוזן אחת, יוצא לך מהשנייה.
“קארין, אם תקטעי אותי עוד פעם אחת, זה יהיה קריאה שנייה ושלישית. יש לי אפס סובלנות לאירוע הזה. את לא תקטעי אותי יותר בדיון הזה בכלל.
“אי-אפשר לקיים דיון בלי ייעוץ משפטי של משרד המשפטים, בלי ייעוץ משפטי של בתי המשפט ובלי חברי הכנסת של האופוזיציה.
“אני אפשרתי פה שלושה וחצי דיונים של דברי פתיחה, של נציגים. אני זה שהתעקשתי לנסות לצמצם קצת את נציגי הארגונים כדי לאפשר גם לרפתנים לדבר. עשיתי את זה בתיאום איתך, לפי הרשימות שאתה ביקשת. אבל אני לא אאפשר לזה להיות פיליבסטר בלתי נגמר. את הדבר הזה גם אתה תצטרך לכבד.