“ולכן, ככל הנראה, אחרי ארבע שנות שלטון של שלמה קרעי במשרד התקשורת, החוק הולך לפח וטוב שכך.
“יש לי מחלוקת עם משרד האוצר, התקשורת והמשפטים מהסיבה הפשוטה. אני רוצה קודם כול ליישר קו. יישור הקו הוא בעייתי במובן הזה שעד 2030 לערך רוב החברות לפי החוק הקיים שהועבר בממשלה הקודמת - - - בחוק יש אנשים שמגיעים עד 2030 ויש אנשים שמגיעים עד 2036.
“ברפורמת התקשורת וגם כאן, בחוק הזה, אנחנו אומרים: חופש ביטוי לכולם. כל אחד יאזין למה שהוא רוצה להאזין, ישמע את מה שהוא רוצה לשמוע.
“אבל, בעזרת השם, הדבר הזה הולך להגיע לקראת סיום. אנחנו נברך על המוגמר, על רפורמת התקשורת, בקרוב מאוד, נפתח את השוק לתחרות, נאפשר לציבור להשתקף ולבוא לידי ביטוי בכל כלי התקשורת. אנחנו רואים את התקשורת, איך כלי תקשורת, גופים חדשים, צצים וקמים. ראינו את ערוץ 15 וערוץ 16, שאתמול הייתי בהשקה שלו, ועוד מגוון רחב של ערוצים, כמובן ערוץ 14, שנתן כאן קונטרה לאותו מונופול של השמאל על התודעה. זה בסוגיה של הרפורמה בשוק השידורים בטלוויזיה.
“אני מנצל את 20 השניות הראשונות של הדברים להודות לחבריי לקואליציה שעשו כאן לילות כימים בשבועות האחרונים כדי להעביר את רפורמת הימין בתקשורת.
“כגון קיומם של הסדרים המאפשרים התערבות פוליטית ומסחרית בשידורי חדשות ופוטנציאל להשתלטות גורמים מסחריים חזקים על מספר במות והן תהליכיים כגון היעדר היוועצות כדין עם רשות האסדרה, אי-פרסום דברי הסבר ואי-השלמת הליך הגיבוש הפנים-ממשלתי בהצעה הכוללת השלכות מערכתיות על השוק.
“הרפורמה הזאת תעבור לטובת הציבור למרות שאתם מנסים לסכל אותה לטובת היושבים בירכתי השולחן שעדיין מגיעים כדי לוודא שאתם מבצעים את ההצבעות שלכם כנדרש.
“יש פה הרבה הצעות טובות שחבל שמשרד התקשורת לא שקל אותן.
“הכי קל כשר תקשורת לקדם רפורמות. זה קל, זה לא מסובך. הזכרתי לכם פה כמה שרי תקשורת טובים. השר הזה, ארבע שנים בממשלת ימין מלא מלא מלא, 68, לא הצליח להעביר כלום, שום דבר.
“ואולם לגבי חלק מהסדרי הליבה דוגמת אלה הנוגעים לשידורי החדשות, הסדרי התחרות וביטול הבעלויות הצולבות, מדידת נתוני צפייה וסמכויות דרישת מידע רחבות על ידי מנכ"ל משרד התקשורת, לא מוצה הדיון ולא הושגו הסכמות ביחס להיבטים המשפטיים. לפיכך הנוסח המוצע כעת אינו מבטיח די הצורך שמירה נאותה על עקרונות חוקתיים ודמוקרטיים.
“זה לא שינוי קוסמטי שיש עליו חילוקי דעות, מדובר ברפורמה עמוקה, שנויה במחלוקת בצורה דרמטית שמשנה סדרי עולם, לא ככה מנהלים את זה.
“הם לא צריכים יחידות מימון תעמולה, יש להם 24/7 תעמולה אחרי שהחוק הזה עובר בערוצי הליטוף הלאומיים.
“שר שכותב חקיקה ממשלתית עבור כל אזרחי מדינת ישראל, מדבר על איך הוא הולך לחסל את הערוצים המרכזיים במדינת ישראל.
“ברור לחלוטין שהנוסח שיושב כאן היום להצבעה הוא נוסח פגום, משובש, חסר ונעדר מנגנון אחוד ומסודר שלא ישיג את מטרותיו ביחס לשוק התקשורת בישראל למעט אולי מטרות נסתרות שאותן מבקש השר הזה להשיג.
“אני רוצה להסביר לאזרחי ישראל – חקיקה ממשלתית לא אמורה להיות מגזרית. היא אמורה להיות למען כל אזרחי ישראל. היא אמורה להיות מקצועית, עניינית, דמוקרטית, עם ערכים מאחוריה, למען הציבור ולמען הכלל. במקום זה קיבלנו פה חקיקה מגזרית שמתנכלת ברשת ובקשת ומשתמשת באמצעים כלכליים כדי לפגוע בהם.
“כל ההצהרות הגדולות של שר התקשורת לנתק מהפוליטיקה ולעשות תחרות גרמו לכך שהחוק הזה מזוהה ומזוהם מבחינה פוליטית. הניסיון להציג את זה כאילו החוק יביא לתחרות הוא לא מוכח.
“איך זה יכול להיות שמצאת את עצמך על הכיסא הזה ממשיכה את ההפיכה המשטרית בכל הכוח?
“מדובר כאן לסיכום בארכיטקטורה הזויה של פיצול, שלא נותנת שום מענה אמיתי לקשיים האמיתיים שצריך לעשות פה בשוק התקשורת ולרפורמה האמיתית שצריכה להיעשות פה בשוק התקשורת, והדבר היחידי שמניע אתכם והניע אתכם מההתחלה היה מצוקת זמנים ופיזור הכנסת.
“אנחנו מדברים פה על חוק שעמלו עליו ועבדו עליו במשך שלוש שנים. הסיבה שהוא עוכב איננה קשורה לא ביכולות המקצועיות של המנכ"ל ולא ביכולות המקצועיות של השר אלא בייעוץ המשפטי של הממשלה שעיכב לקראת הסוף בישורת האחרונה רק כדי להגיע לכנסת שהייעוץ המשפטי פה יעכב מסיבותיו הוא.
“יותר מזה, אתם דיברתם על כך שאתם רוצים לצמצם רגולציה ושאתם רוצים לעשות הכול רזה. הכפלתם את הרגולציה. לא רק שאתם משאירים את הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו אתם מוסיפים עוד מועצה חדשה.
“אני חושב שאם לכולנו אכפת מהיצירה הישראלית, משוק התקשורת ואנחנו רוצים שיעבור כאן חוק אז אנחנו צריכים להתקדם.
“אני חושב, אני מציע לך אדוני שר התקשורת שתיקח ותפצל את כל הנושא של חדשות מהחוק הזה, כי הנושא הזה צריך לדון בו חודשים.
“אבל כשיש חודשיים שבהם אנחנו צריכים לעכב את הוועדה, כלומר לעכב את החקיקה, לעכב את הרפורמה הנחוצה לתקשורת בישראל כי הייעוץ המשפטי לא מספיק – - -
“אבל אם נגיע לקצה של הכנסת הזאת ולא תהיה ברירה אחרת, זה יהיה על השולחן. אם לא, נסיים.