“תקשיבו טוב: אנחנו בעד החקלאים, אבל נגד הלובי החקלאי, שחונק את השוק; שפוגע בחירות של החקלאים עצמם. אנחנו בעד המורים והחינוך, אבל נגד הגילדות, שמונעות מצוינות ומקדמות ותק על פני איכות; אנחנו בעד העסקים, אבל נגד מונופולים שקיימים רק בזכות חקיקה החוסמת תחרות; אנחנו בעד המדינה, אבל נגד מנגנון מפא"יניקי, שתקוע בשנות החמישים ומונע מאיתנו להיות מדינה חופשית ומשגשגת.
“רק לסבר את האוזן, אדוני היושב-ראש, היום רשות המים עצמה גדולה יותר מכל התאגידים ביחד. הרגולציה – זה גולם שקם על יוצרו כל הדבר הזה.
“אמרו: רגע, אתם מטילים עלינו הגבלות כאילו אנחנו סופרפארם. אנחנו רק מוכרים ב-200 מיליון, אתם שמים עלינו הגבלות של 5–7 מיליארד. ולכן התיקון הזה כל כך נדרש.
“אני מתכבד להביא לאישור הכנסת את הצעת ועדת הכנסת להקמת הוועדה המיוחדת לפיקוח על תהליכי הסרת חסמים, בהתאם לסעיף 108 לתקנון הכנסת.
“נסגור את המועצות הקומוניסטיות, מועצת הכבלים והלוויין והרשות השנייה.
“ההנחה היא שעם ביטול חובת נוכחות המדריך ביחס לאימון בגירים יחל תהליך שבו השוק יסדיר את עצמו על פי דרישות הגורמים העיקריים הפועלים בתחום – בעלי מכוני כושר, הלקוחות והמדריכים – ויאפשר תחרות טבעית בשוק מכוני הכושר כדי לשמר את רמת השירות, את איכותה ואת רמת הבטיחות, תוך הכתבת הדרך המקצועית בענף.
“אגב, היא גם תסייע לעסקים קטנים ובינוניים, מכיוון שהעסקים הגדולים – תתפלאו – אוהבים רגולציה, כי הרגולציה משרתת אותם מכיוון שהיא מהווה חסם כניסה באופן שעסקים קטנים לא ייכנסו.
“הצעה זו לא באה רק לתקן עוול, אלא לחשוף את הכשלים העמוקים וההרסניים של רגולציה מיותרת, שבאה מתוך כוונות טובות, אבל גורמת נזק עצום גם לצרכנים וגם לבעלי העסקים.
“אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, הצעת חוק החברות (תיקון מס' 38), תשפ"ד-2024, אשר אושרה בוועדת שרים ביום 28 בינואר 2024 ופורסמה ברשומות ביום 12 בפברואר 2024, ועומדת כעת לקריאה ראשונה בכנסת, נושאת עמה בשורה של טיוב רגולציה בשני היבטים עיקריים: 1. הקלות נטל רגולטורי על חברות; 2. שיפור מהימנות המרשמים שמנהלת רשמת החברות ברשות התאגידים במשרד המשפטים.
“רגולציה היא דבר חשוב בכלכלה מתקדמת, אבל רגולציה מיותרת היא כמו גלולת רעל ליזמות, פתח לעסקנות ופגיעה קשה בציבור הרחב. רגולציה מיותרת גורמת לפגיעה בעסקים קטנים, לעליית מחירים ולחוסר תחרות במשק.
“אני עומדת כאן לבקשתו של חבר הכנסת אליהו רביבו, ומציגה חוק שאין נכון ממנו. אני לא אוסיף על הדברים של חבר הכנסת דן אילוז, ורק אומר בקצרה: במדינה שבה אנחנו חיים יש מאות או אפילו אלפי הסדרים רגולטוריים מיותרים בכל התחומים, אשר מכבידים מאוד על העסקים ובאופן ישיר על יוקר המחיה.
“ואז התפקיד שלנו כמדינה הוא להיות יותר רגולטור ופחות ביצוע. אנחנו לא צריכים את המדינה, את הממשלה, בביצוע – היא לא צריכה לבדוק כל עובד, היא לא צריכה לסנן; היא צריכה להנחות את המגזר הפרטי.
“קודם כול, הרגולטור הישראלי הוא אחראי פלילית. כלומר, אם יש תקלה, הוא אשם, ולכן הוא כל הזמן מעמיס עוד ועוד שכבות של הגנה, שמכבידות על היבואנים. במקום לנהל סיכונים, הם פשוט לא לוקחים סיכונים. מגלגלים את זה על היבואן ועל הצרכן.
“אבל במקום להקל עליהן כדי שיתפתחו ויבואו עוד חברות, מדינת ישראל כרגע רק מקשה, בהמון תחומים: קשה להן לפתוח חשבונות בנק, קשה להן לגייס כסף. המצב החוקי במדינה במדינת ישראל לא מתאים למצב החדש בעולם.
“על כן, לדעתנו, מיותר להקים גוף נוסף דומה, שגם משנה את הסדרי המס הקיימים וקובע הטבות מס לגופים שהם עסק לכל דבר ועניין.
“אין דרך אחת: לייצר תחרות, להסיר חסמי רגולציה וביורוקרטיה, לפתוח את השוק – הדבר הזה מגדיל פריון ומוריד מחירים, אין משהו אחר.
“הרגולציה גם גובה מהמשק מחיר כבד. רגולציה שאינה מדויקת פוגעת יותר ממה שהיא תורמת.