“כמו כן, שמיעת עמדת נפגע העבירה על ידי בית משפט בטרם קבלת החלטה בעניין תאפשר לבית המשפט לשקול את מכלול השיקולים הרלוונטיים, ולקבל תמונה מלאה יותר בטרם הכרעה בבקשה כאמור.
“עמדת גורמי המקצוע היא כי התכלית שביסוד הצעת החוק, שלפיה תישמע ותישקל עמדת נפגע עבירה בנוגע לבקשה לאסור פרסום שם של חשוד, היא תכלית ראויה: הענקת הזכות לקדם הן את עניינו של נפגע עבירה, והן את השמעת קולו והענקת מעמד שמאפשר לו להשתתף ולהשפיע על קבלת ההחלטות הנוגעות להליך הפלילי.
“בשביל הממלכתיות. בשביל שי-לי, בשביל כל אותם נפגעי עבירות מין, שלא סופרים אותם כשנותנים צו איסור פרסום, שלא מסתכלים עליהם כשעבריין המין מבקש שיסתירו את שמו. החוק הזה רק מבקש שישמעו אותם, שיהיה להם פה.
“לכן, סיטואציה שבה מצד אחד האסיר חייב בתשלום לנפגעי עבירה ויש תיק פתוח בגין התשלום הזה, וביד השנייה הוא קונה בקנטינה, ונפגעי עבירה אינם יכולים לשים יד על הכסף ולקבל את מה שמגיע להם, גם הוא, צריך לומר, לא פשוט, וספק רב אם זה דבר שנכון לעשות.
“חבר הכנסת אבוטבול, אני אחזור ואומר: א. לי אין סמכות כזאת, אני לא יכול לבטל מייד, לא עיקולים, לא קנסות ולא חיובים. זה מצריך שינוי תקנות באופן רוחבי, אולי שינוי חקיקה, אפילו, וכפי שאמרתי, הדבר הזה איננו דומה לקצבאות נכות. קצבת נכות נועדה להבטיח את צרכיו הבסיסיים של מקבל הקצבה. כאן הצרכים הבסיסיים מסופקים על ידי שירות בתי הסוהר. מדובר במשהו שבסופו של עניין הוא בא על חשבון נפגעי עבירה, ויכול לבוא על חשבון אחרים שיש להם זכות לקבל כסף וזקוקים לכסף הזה לא פחות מאותו אסיר, לפעמים אפילו הרבה יותר.
“אבל אנחנו כמחוקקים, הנשק שלנו זה הכנסת, החקיקה. זו בעצם התשובה שלנו לכל המחבלים. מדינת ישראל היא מדינה ריבונית, מדינת חוק. אנחנו עובדים ופועלים על פי חוקים, לפי חוקי המלחמה וגם לפי חוקים שהכנסת מחוקקת, וככה זה יהיה. המחבלים האלו יעמדו לדין בבית המשפט לפי כל הכללים, עם הסנגורים, והשופטים בסוף יגזרו את דינם – לא הרחוב ולא מה שכולנו מרגישים, אלא שופטי ישראל. יהיה הליך משפטי סדור, מצולם, משודר. כמובן, נפגעי עבירה, זו הייתה סוגיה מאוד מאוד כאובה, גם לזה נתנו פתרונות.
“הוספנו פה שני דברים: אחד, אפשרות ובקשה שקטע מסוים כן ישודר מצד כל גורם מעוניין. זה יכול להיות נפגע עבירה שמעיד והוא עצמו רוצה לדבר לעולם.
“הקוטב של זכויות נפגעי עבירה מסיע את הדיון בדרך הטבע, וכך הוא צריך לעשות, לשאלת הפרט הנפגע.
“בירור האמת הוא גם אינטרס של הנפגעים עצמם, מעבר לאינטרס הציבורי, מעבר לדרישות הצדק, וכן הלאה, וזה אינטרס מובהק של הקורבנות.
“כבר התקדמנו לכזה מצב שאנחנו דנים בעומק ומעלים סוגיות על זכויות נפגעי עבירה. לפני כמה חודשים זה בכלל לא היה בשיח.
“בדרך כלל המצב הוא שכשיש לך זכות דיונית לנאשם, נפגע עבירה עם כל הצער והכאב, בלי הסמכה מפורשת בחוק, לא מקבל מענה. פה אנחנו באים ואומרים, הפוך, ולכן אנחנו משנים.
“השאלה אם יהיה בו כדי לצמצם את זכויות נפגעי עבירה. הרי בסוף יש חובה שקבענו אותה בחוק, שחוק זכויות נפגעי עבירה חל.
“דבר שני, נושא זכויות נפגעי עבירה, כפי שביקשתי ומה שקורה בפועל, חברת הכנסת קארין אלהרר מובילה את זה, עכשיו התבשרנו שנקבעה פגישה עם התובע הצבאי הראשי בנושא הזה, נכון, קארין?
“שנית, מוצע להוסיף לרשימת השיקולים שוועדת השחרורים שוקלת לפי חוק שחרור על תנאי ממאסר, את הסיכון הצפוי לשלומו וביטחונו של נפגע העבירה משחרורו של האסיר, בהתאם לעמדתו של נפגע עבירת מין או אלימות שהוגשה בכתב או בעל פה.
“החוק המדובר יוודא שוועדת השחרורים תשמע את קולן וקולם של הנפגעות והנפגעים כפי שמגיע להם, ובעיקר תביא בין שיקוליה את שיקולי שיקום הנפגעת משחרורו המוקדם של הפוגע.
“אנחנו נמצאים בתהליכי בחירת נציב והקמה של הנציבות הזו, אחרי שההחלטה ההיסטורית הזו אושרה בממשלה, ולכן אני חושב שהדבר הנכון הוא שהנציבות הזו, שלתכלית הזו קמה וזה ייעודה וזה תפקידה וזו גם המומחיות שלה – הדבר הנכון הוא שהנציבות הזו היא שתטפל בנפגעי פעולות האיבה בכל מה שקשור בצד השני של ההצעה שלך, קרי, בכל העולמות שנוגעים לסיוע משפטי ולייצוג אל מול הטרוריסטים וכדי שקולם יישמע בהליכים וכו'.
“בראשם, לאחר הרבה הרבה שנים של ניסיונות שלא הצליחו, ההעברה בממשלה של ההחלטה החשובה על הקמת נציבות לטיפול בנפגעי עבירה, שאנחנו שוקדים בימים אלה על הקמה שלה לאחר שהיא אושרה.
“ההצעה עברה, כמובן, בהסכמה רחבה בוועדת החוקה. לא הוגשו לה הסתייגויות. אני מבקש מחברי הכנסת לאשר את הצעת החוק החשובה הזאת בקריאה השנייה ובקריאה השלישית בנוסח שהכינה הוועדה.
“כפי שקארין היקרה אמרה, מטרת תיקון זה היא להרחיב את היקף זכויות נפגעי העבירה, כך שבני משפחתם של נפגעי ה-7 באוקטובר, אשר אינם מסוגלים לממש את זכויותיהם, יקבלו מענה באופן מיידי, וללא התשה ביורוקרטית בלתי סבירה.
“מכובדיי כולם, הוועדה עמלה רבות על בנייה ודיוק הצעת החוק המונחת בפניכם, כך שמחד, יתאפשר מענה לנזק הנפשי ממנו סובלים נפגעי עבירה הנפגשים או חס וחלילה עלולים להיפגש עם מחבל השוהה במחיצתם, ומאידך, תמנע פגיעה יתרה בזכויותיו של מחבל שריצה כבר את מאסרו.
“במקרים כאמור, על מנת לאפשר לנפגע עבירת מין או אלימות שביקש בכל זאת, שביקש לקבל הודעה על השחרור הצפוי ולהיערך לכך, מוצע לקבוע כי נציב בתי הסוהר יהיה רשאי לקבוע כי שחרור אסיר בשחרור מינהלי יתבצע ביום שלאחר היום הקובע, כלומר, יום מתן ההוראה על שחרורו המינהלי, אם סבר נציב בתי הסוהר כי הדבר דרוש לצורך יידוע נפגע עבירת מין או אלימות שביקש זאת בדבר שחרורו של אסיר לפי הוראת סעיף 10 לחוק זכויות נפגע עבירה.
“הממשלה אישרה כעת פה אחד את הצעתי ליצירת כתובת אחת והשקעה של מליוני שקלים למען נפגעות ונפגעי עבירה. ההחלטה המקיפה תחזק את מעמדם בהליכים משפטיים ותשפר משמעותית את יכולותיהם לעמוד על זכויותיהם. זאת, בעקבות מהלכים קודמים שהובלתי להקלה על עדותם, פיצויים, והרחבת הזכאות לסיוע משפטי.