“הגשת את הצהרת ההון שלך, מר אמסלם, או שאתה מחקה את עגל הזהב שלכם, שגם הוא, גם הוא לא מגיש הצהרות הון, בניגוד לחוק?
“הוא שעה עומד פה רק משמיץ, רק מרעיל. רק רעל יוצא לו מהפה, ואז הוא אומר על עצמו שהוא ממלכתי והוא אף פעם לא השמיץ. אני אומרת: אלוהים, אפס מודעות. אפס מודעות. ואחר כך אתם מתפלאים על אלימות. אין הסתה, אין מסית יותר גדול בכנסת הזאת מאמסלם.
“אבל אחרי נאום התוכחה של השר המקשר דודי אמסלם – באמת נאום כל כך מתגזען, מגזלט ומלא ברגשי נחיתות. אני לא מצליחה להבין את זה, בכמה שנאה אפשר לדבר על הפודיום?
“יש לו ארבע משרות ביד למנות עכשיו – עכשיו, הרגע, אתמול, לפני שנה, והוא לא עושה את זה. למה הוא עושה את זה? כי את מי זה מעניין? האם הוא היה מעז לעשות את זה במערכת בתי הדין הרבניים?
“עמד כאן דודי אמסלם לפני שעה קלה מעל הדוכן והשמיע איום מאפיוזי על המשנה ליועצת המשפטית לממשלה.
“הוא מעכב את איוש תפקידי הקאדים השרעיים, כי הוא לא מקבל את השמות שמסרו לו בלשכת עורכי הדין, והוא מתעקש על כך שיביאו לו שמות של גבר ואישה.
“השר הכי אלים ובריון שאפשר לדמיין, דודי אמסלם, דיבר על מירב בן ארי, אחת מהלוחמות החברתיות של הכנסת, בשפה מכוערת, מגעילה, שבושה לכם שהיא הושמעה פה.
“המופע הנורא של השר אמסלם נוכח מליאת הכנסת, נוכח האזרחים, היה שפל חסר תקדים.
“אבל כמה דקות לפני כן היה פה השר המקשר אמסלם, המסית הלאומי, עלה לכאן – אני באמת משתדלת לצאת כשהוא מדבר – והוא כל הזמן הצביע לכיוון שלנו. בזמן שהוא אמר: "פריבילגים" ו"אליטות", ומה לא, וכל הזמן הצביע לכיוון שלנו.
“הרי ברור שהשר אמסלם יעלה לכאן כל שבוע וינצל את הדוכן המכובד הזה על מנת להשמיץ, להסית, לשקר, לזרוע ריב ומחלוקת, והאמת היא שאין סיבה להתייחס לדבריו.
“ההיסטוריה תזכור אותך, דודי אמסלם, על העת הזו שבה החלטת להקריב הכול עבור שימור הקואליציה, ואפילו להצביע נגד עסקת חטופים. תתבייש לך. תתבייש לך. אין בך דבר הגון וערכי ובטח לא תדבר בשם המזרחים, בשם הפריפריה, בשם ישראל השנייה.
“פעם אחת, פעם אחת אני מבקשת מהשר אמסלם שיעלה לכאן ויספר משהו אחד טוב שקרה באותו חודש במשרד שלו – משהו שהוא קידם, משהו שהוא נלחם עבורו, משהו שהוא עשה.
“אדוני היושב-ראש, עמיתיי חברי וחברות הכנסת, אדוני השר, בפתח הדברים אציין שיכולתי כמובן לבקש הודעה אישית בעקבות דברי התשובה הארוכים של השר, אבל אין בכך טעם, מכיוון שלא הייתה פסקה אחת שיצאה מפיו של השר אמסלם שלא כללה דברי שקר, דברי עלילה ודברי הסתה. לא התגעגענו אליך, השר אמסלם, בשבועיים שלא היית כאן. אתה באמת מביא את הבית הזה ואת הדוכן הזה לדיוטה הכי תחתונה שאפשר.
“מקודם כאשר השר אמסלם עלה להשיב על הצעת האי-אמון שלנו אני יצאתי מן האולם, כי אין שום צורך שאני אבזבז את זמני על מסכת השקרים וההסתה של השר המשיב.
“אתה יודע מה הם אמרו לי? שהם מתביישים בך. הם מתביישים שהם בוחרים במפלגה, שאחד כמוך ככה מבזה את הכנסת ואת המקום שאתה נמצא בו.
“נמאס כבר מהגזענות שלך ומהפילוג שלך. אתה לא תקרא לי לא מאמין ולא יהודי. מי שמך לקרוא לי מי אני ומה אני?
“אבל העובדה שהשר המקשר בין הכנסת לממשלה עולה כאן לבמה ואומר שאנחנו הסכנה הגדולה לעם ישראל, זה כבר לא עניין של פגיעה בכבודי. זה עניין של כתם של בושה נוסף - -
“לא, מבקרים אותך כי אתה עושה עבודה גרועה. כי אתה שר לשיתוף פעולה אזורי, שלא עשה כלום לשיתוף פעולה אזורי. אתה עושה, ומדבר הרבה מאוד שטויות, אבל לא עושה כלום.
“את השר דודי אמסלם מעניין רק דבר אחד: לאחוז במשרדים בכל הכוח. לשלם את השוחד המתאים למי שצריך, העיקר לשמור על ה-64.
“עכשיו אני מבין מדוע חבריי באופוזיציה לא מוכנים לשתוק על מופעי השנאה באמת הקיצוניים של השר שנבחר על ידי הקואליציה והממשלה לייצג אותה בפני הכנסת.
“כי מצד אחד, מציעים לקחת סמכויות על חברת הדואר, מהשר דודי אמסלם, כאשר כל מי שמסתכל על מה שהשר דודי אמסלם עושה ברשות החברות, וצורת ההתבטאות שלו מול מנהלת רשות החברות, לכאורה, מביא אותך למסקנה, שכל סמכות שתעבור מהשר דודי אמסלם – חוץ מהגרעין, הגרעין אסור לגעת, לא נשכח שהוא מאוד חשוב, הוא יישאר אחראי על הוועדה לאנרגיה אטומית, אבל חוץ מהדבר החשוב הזה שמופקד בידי השר דודי אמסלם – כל דבר שקשור ברשות החברות, לכאורה, ברכה שלוקחים ממנו, כי דבר טוב לא יוצא משם. כל דבר שהוא נוגע זה פשוט תקלה ובלגאן וניסיון הדחה של אנשים. ועוד הכול בשפה גסה, מלאת ביבים והשתלחויות.
“אז לא כל ישראל אחים. דוד אמסלם לא אח שלי, והוא גם בטח לא ציוני.
“אז אני אחזור על דבריי, כי דודי אמסלם באמת עומד בצורה מופלאה, ויש לך יכולת לתווך לנו את הרצון האמיתי שלך לפרק את החברה הישראלית, כי בסוף זה המהות שלך.
“אמסלם מבחינתי – וזו הסיבה שאני אנאם על זה שוב ושוב – הוא אחד הסממנים הכי קיצוניים של הידרדרות מוסרית, התנהגותית, דיבורית, שפתית, תרבותית של הבית הזה.
“אבל דבר אחד ברור, כל סמכות נוספת שניתן לשר אמסלם היא בגדר מתן פרס לבריונות פוליטית.
“הוא דיבר פה אתמול על תחושת הנרדפות. הוא, כנראה, מרגיש את זה – אני באמת מאמינה שזאת תחושה שלו; אני רק מצטערת מאוד שישראל השנייה היום, לפי דודי אמסלם – עכשיו הוא לא פה.