מן המקובץ עולה כי ניתן להגיע למספר מסקנות ברורות: ראשית, הפרסום שביצעה חברת הכנסת גוטליב מצוי בתחום הבעת הדעה וחופש הביטוי הפוליטי, כפי שמונחים אלה עולים מלשון החוק וההיסטוריה החקיקתית שלו, וכפי שפורשו בפסיקת בית המשפט העליון; שנית, אין מדובר במעשה פרטי או אישי כמו פגיעה בטוהר המידות, המנותק מתפקידה כחברת כנסת, אלא בפעולה שבוצעה במסגרת פעילותה הציבורית כחלק מביקורתה על רשויות השלטון ועל התנהלות גורמי הביטחון ואכיפת החוק; ושלישית, בין אם נאמץ את מבחן הזיקה המהותית של הנשיא שמגר ובין אם נאמץ את המבחן הרלוונטיות של השופט גולדברג, קיים יסוד ממשי - -