“בשבוע שעבר הלכתי לנחם את משפחת בן שמחון בקיבוץ בית השיטה. זו משפחתנו של המג"ד דבש והמסר החזק והמשמעותי שחזק שיצא מהם, מההורים היקרים איציק ואיריס, הוא להמשיך ביחד ובאחדות, להרים את הראש ולהמשיך בגאווה גדולה למרות הכאב והקושי הגדול מאוד.
“סוף השבוע האחרון היה סוף שבוע מאוד מאוד קשה, בכמה אירועים שונים. נפלו לנו חמישה חיילים. מפקד נערץ, סגן אלוף, דור גדליה בן שמחון, עם אנשי הצוות שלו באותו טנק: סמל ראשון יואב קליין, סמל ראשון נווה חבשוש וסמל ראשון ליאב כבביה.
“יו"ר הישיבה, כנסת נכבדה, בא לי לעמוד כאן ופשוט לצעוק: די, די. מספיק להרג ונפילת החיילים שלנו.
“לאבד שניים מהגיבורים שלנו בשבוע של יום הזיכרון זה כואב מאוד. אני רוצה מכאן לשלוח תנחומים למשפחתם ושיידעו שגם כשאנחנו מקיימים פה דיונים שבשבילי בפגרה הם די מנותקים מהמציאות הישראלית שיידעו שאנחנו עדיין חושבים עליהם.
“הוא עמד בחזית כדי להגן על אזרחי המדינה, ושילם על כך בחייו. מאחורי כל לוחם שנופל יש משפחה, יש הורים, אחים ואחיות, יש קהילה שלמה שמכירה את האדם שהיה; את החיוך, את הדרך ואת האדם שמאחורי המדים.
“אסור לנו להתרגל ליום שבו עשרה אנשים נופלים. אסור שזה יהיה, אפילו לא היוצא-מן-הכלל שלנו.
“בסוף השבוע הזה התבשרנו על אובדן של 16 חיילים. אתה מסתכל על הפנים – כמובן זה אחרי הטבח, שאנחנו יודעים כמה נרצחו לנו וכמה חיילים נפלו. כל חייל וחייל – עולם ומלואו, ושוב "הותר לפרסום", ועוד "הותר לפרסום".
“אני רוצה לציין, שהאירוע הקשה שהתרחש, לצערנו, בשבת האחרונה, שבו נפלו שלושה לוחמים של צה"ל – לוחמת ושני לוחמים – הוא אירוע קשה; אירוע מצער שלא היה צריך לקרות.