“ובהזדמנות זו אני אקרא לציבור להצטרף למאגר מחזיקי כרטיס אדי לתרומת איברים.
“מדובר בסוגיה רגישה ומורכבת, הנוגעת לערכים יסודיים של אוטונומיית הפרט, אמון הציבור במערכת הבריאות והיחס לגוף האדם לאחר המוות. לכן היא נבחנה לאורך השנים על ידי ועדות מקצועיות, אתיות ומשפטיות שונות. כולן הגיעו לאותה מסקנה: אין מקום לאמץ בישראל את מודל ההסכמה המשוערת.
“אבל ממש ממש בקליפת אגוז להגיד: כן, הצעת החוק נועדה לשנות התנהגות של אנשים. העובדה שהיום הציבור לא תורמת הרבה איברים – את זה בדיוק באה הצעת החוק לשנות. אז לבוא ולהגיד: בגלל שאנשים לא תורמים איברים אז לא נכון לעשות הצעת חוק שתגרום להם יותר לתרום עברים – וואו, זו ממש מחשבה רדיקלית מהממת, מבריקה. אין לתאר שזה הטיעון.
“עכשיו, למה זה מדהים? משום שהרוביקון, מה שנקרא, הקו המפריד הזה של להבין שיש מוות שאיננו מוות של הלב אלא מוות של המוח, שמאפשר לקחת איברים שהם עדיין חיים ומתפקדים מאדם שכבר לא יחיה יותר, זה דבר שכבר הוסכם, סודר הלכתית, יש ליווי של רבנים. זה דבר שיש אותו, אין שום בעיה בהקשר הזה. אין פה לא בעיה דתית ולא בעיה הלכתית, יש כאן קיבעון שהוא פוליטי במהותו, וצורך בשליטה, צורך חולני בשליטה, שמחריף ומחמיר על רקע זה שבשלוש השנים האחרונות, שבהן איבדנו כל כך הרבה חיים, ההנהגה החרדית הזאת שיושבת כאן מסרבת להשתתף בנטל שממנו צומחות הטרגדיות האלה – פוליטיקאים ועסקנים חרדים, וגם רבנים, שמסרבים לאפשר לציבור שלהם להשתתף בשירות, שאלה שמשרתים הם אלה שנופלים ומקריבים את חייהם, אבל גם מסרבים שהמדינה תוכל להשתמש בתרומת האיברים של האנשים האלה, הנהדרים, שהפסדנו ואיבדנו, כדי להציל אחרות ואחרים. ככה, כי בא להם, או אולי כי לא בא להם. לכו תדעו, בא להם, לא בא להם. שני צדדים של אותו מטבע מטונף, מושחת, שערורייתי.
“אבל מבחינת מספר התרומות לנפש? אנחנו בתחתית. במדינות המערב אנחנו בתחתית. לכל מיליון תושבות ותושבים יש לנו עשרה – לעומת 50 בספרד. אתה יודע למה יש בספרד 50 ולנו רק עשרה? כי בספרד הפכו את ברירת המחדל.
“אבל ממש ממש בקליפת אגוז להגיד: כן, הצעת החוק נועדה לשנות התנהגות של אנשים. העובדה שהיום הציבור לא תורמת הרבה איברים – את זה בדיוק באה הצעת החוק לשנות.
“לסיכום, לאחר בחינה מקצועית, אתית ומשפטית מקיפה, ולאור העובדה שלא חל שינוי מהותי בנתונים, בנסיבות או בידע שהצטבר מאז נדונה הסוגיה בעבר, עמדת משרד הבריאות, שאומצה גם על ידי ועדת השרים לענייני חקיקה, היא כי אין מקום לשנות את מודל ההסכמה הקיים בישראל. לפיכך, הממשלה מתנגדת להצעת החוק וקוראת לחברי הכנסת לדחותה.
“למרות ההתקדמות הרפואית והמאמצים שנעשו, עדיין יש פער בין מספר הזקוקים להשתלה לבין מספר האיברים הזמינים, ובפרט מתרומות מנפטרים.
“כיום ממתינים בישראל 1,454 חולים, ובכל שנה לצערנו מתים כ-60 חולים בעודם ממתינים להשתלה.
“יום מודעות לאומי יאפשר גם לתת כבוד והוקרה לתורמים ולמשפחותיהם, לאנשים שבחרו באופן מודע להסכים להציל חיים של אחרים. זו בחירה אנושית, והמדינה צריכה לדעת להוקיר אנשים שהחליטו לבצע בחירה כזאת.
“המשוואה בהקשר זה היא פשוטה – הגדלת מספר ההסכמות והגדלת מספר החתומים על כרטיס תורם תביא לעלייה בשיעור ההסכמות של משפחות לתרומת איברים בזמן אמת, ובכך תביא מזור לחולים רבים שממתינים ומייחלים להשתלה של איברים כאן במדינת ישראל.
“אני כן רוצה לומר שההצעה הזאת יוצרת צדק אמיתי על גופו של אדם - -