נקודת המוצא היא שהעמדה שמיוצגת מטעם הרשות המבצעת בפני הערכאות השיפוטיות היא העמדה שמביא היועץ המשפטי לממשלה. זו ברירת המחדל ואי-אפשר לתפקד אחרת. כל הבנייה אחרת של תרשים הזרימה היא קריאה והזמנה לשיבוש העבודה.