“יש רק את עמדת המשרד הרלוונטי, יש שם עמדת יועץ משפטי, עורך דין או יועץ משפטי של משרד שאומר עמדה ומשרד המשפטים, הייעוץ המשפטי לממשלה לא יכול להגיד את דברו ולהביא עוד אלמנטים כמו סוגית השוויון, כמו עם נושאים אחרים.
“צריך לדעת שהצעת החוק הזו, איתן, זו נקודה חשובה בסיפור הזה של התייצבות היועמ"ש. זו לא האסדרה הראשונה. זה שינוי האסדרה הקיימת בחוק בפקודת ההתייצבות. עד היום היועץ המשפטי מכוח החוק יכול היה להתייצב.
“זה הונח על שולחן ועדת החוקה, אחד מחברי הכנסת או מישהו מהציבור עותר לבית המשפט העליון נגד הרשות המבצעת על אובר-רולינג. האם יש זכות התייצבות ליועץ המשפטי לממשלה.
“כאשר היועץ המשפטי לממשלה מתייצב בתיק מטעם הממשלה, הוא לא מתייצב בעוד כובע כשומר האינטרס הציבורי אל מול הממשלה. זה לא האירוע. האם לא יכול להיות תיאורטית מצב כזה? יכול להיות תיאורטית מצב כזה, דיברנו על זה פעמים רבות.
“מאחר ואני מבין שסעיף 10 מאוד מטריד אותכם, יכול להיות שצריך לבדוק אפשרות לעשות לו תחולה בהוראת שעה נדחית. שנעשה פיילוט. עכשיו אנחנו עושים משהו חדש. בואו נראה כמה פעמים משתמשים בסמכות התייצבות הזו כנגד הממשלה.
“כל שם שיקראו לגוף הזה שיתייצב כנגד הממשלה שהוא חלק ממנה או שאותה הוא מייצג, זה אירוע שאפשר לספור על יד אחת, ברוב מדינות העולם, את המקרים שזה קרה בהיסטוריה.
“סעיף 22 עוסק בהתייצבות היועץ והוא מסדיר את נושא ההסכמה.
“אם הממשלה במליאתה רוצה לתמוך בחוק והיועץ חושב שלא אז אני לא חושב שהוא יכול להתייצב ללא רשות הממשלה. אם סעיף 21 בתוקף עם החריגים שעשינו אז הוא צריך לחול גם במקרה הזה.
“דיברנו על פגיעה ביחסי האמון שיש כאשר היועץ מתייצב כנגד הממשלה. הוספנו לסעיף 21(ב) את הערכאות השיפוטיות והמעין שיפוטיות.
“היועץ המשפטי יכול לעשות התייצבות יועץ בכל הליך לפי החוק. בכל הליך מכל סוג הוא יכול להתייצב ולהשמיע את עמדתו. הוא לא יכול להתערב בהליך אלא להשמיע את עמדתו.
“התייצבות יועץ היא זכות שקיימת לו להתייצב בכל הליך בפני כל גורם. קיימת לו. השאלה היא לעניין נקיטת תהליך. יכול להיות מצב שנקיטת תהליך תגרום נזק מדיני, ביטחוני וכדומה.
“אני טוען שהיועץ יוכל לעשות את זה בכל מקרה באמצעות התייצבות יועץ. אני לא רוצה לייצר פה הסדר פלילי, ומאחר שפרקליט המדינה נמצא פה בדלת הראשית, אני לא חושב שיש בעיה שאני אכתוב פה את המגן.
“אבל אני מזכיר שאם יש שם אירוע של חשיפת מידע חסוי שלצורך העניין התובע חי איתו בשלום, אבל השב"כ או המוסד או כל מיני גורמים אחרים יגידו שיש פה אינטרס ביטחוני שצריך, שמורה כמובן ליועץ המשפטי הזכות להתייצב בכל הליך.
“בסעיף 22 שהוא הסעיף שמדבר על סמכות ההתייצבות העצמאית שלו, הוא יכול לבוא. הממשלה קובעת את עמדת המדינה שתוצג בתיק, המגן יכול להתייצב ולהביע את עמדתו שלא מתאימה לעמדת המדינה.
“מאחר ויש פה אלמנטים שיכולים להיות, לפעמים אגב גם בחקירה, אבל לא בידיים של התובע, טוב שיהיה פה גם היועץ כמייצג, ולכן צריך לכתוב פה את שניהם, גם את התובע וגם את היועץ.
“אתה אמרת שזה לא קרה מעולם, שלמרות שהיועץ המשפטי - הוא לא התייצב נגד הממשלה מעולם, ואותה ועדה כתבה את הדבר הזה או שזה קורה לעיתים כל כך נדירות שלא שווה לדבר עליהן, כאשר אותו אדם מחזיק - אני לא רוצה לפתוח את הדיון הזה, בבקשה.
“פה יש סעיף מיוחד, שאומר שהוא יכול ליזום הליך או להצטרף והוא לא כאשר יש עניין, כי כאשר יש עניין לממשלה, חייבים שהיא תהיה צד להליך.
“האם היועץ המשפטי לא יכול לעשות שם התייצבות יועץ? האם מייצג אינטרס או מגן האינטרס הציבורי לא יכול לעשות בתיק הזה התייצבות יועץ? לכאורה בוודאי לפי השיטה, בוודאי לפי השיטה המרחיבה שאומרת שלמרותש לא כתוב שהוא יכול לערער, הוא יכול לערער.
“לפי סעיף התייצבות יועץ, אם אני חושב שזכות ציבורית או עניין ציבורי מושפעים או כרוכים או עלולים להיות מושפעים או כרוכים בהליך פלוני בפני בית משפט, פלילי, אזרחי, מינהלי, אני יכול להתייצב.
“לטעון כנגד הממשלה בהליך שהממשלה היא צד לה ונקבע שהיא מיוצגת על ידי מישהו אחר, שם הסמכות שלו להתייצבות יועץ תהיה מוגבלת.
“הרי גם כשיש התייצבות יועץ שמייצגת את האינטרס הציבורי, בסופו של דבר בבית משפט, בית משפט מכריע, יכול לקבל את עמדתו ויכול לא לקבל את עמדתו.
“אמרתי שהנושא הזה בעיניי דורש הסדרה מסוג אחר לחלוטין. בניגוד לדברים האחרים, שזו שאלה ניסוחית בעיקרה, פה זה הסדר שבעיניי מייצר יותר בעיות ממה שהוא פותר בכל מה שנוגע להתייצבות.