“אולי רק לומר לפרוטוקול בגלל שיש הרי עניין של פומביות הדיון בהקשר הזה, המסמך הוא בלמ"ס, אבל יש הבדל בין מסמך בלמ"ס, שאפשר לראות אותו ואין שום חיסיון עליו וזה בסדר, או ממש לדברר עד רמת הפרטים.
“חשוב להגיד, האירוע של שי-לי עטרי קרה באוגוסט 2023, ולו לא היה ניתן צו איסור פרסום במקרה שלה, המקרה של נעמה שחר יכול היה להימנע כי הוא קרה כמה חודשים לאחר מכן, באוקטובר 2023. הכלל הוא פומביות הדיון.
“עמדת גורמי המקצוע היא שהצעת החוק עוסקת בעניין פרטני ביותר שלא מתאים להסדירו במסגרת חוק בתי המשפט. הכלל בדבר איסור פרסום שם חשוד, כפי שהוא קיים כבר היום בחוק, דורש שיתקיים חשש לנזק חמור וממשי לחשוד אם שמו יפורסם, על מנת שזכויותיו יגברו על עקרון פומביות הדיון. איזון זה מתבצע על ידי בית המשפט בכל מקרה לגופו, בהתאם לראיות המוגשות לו ולכללי הקבילות והמשקל הרגילים בעניינן. לעמדתנו, אין מקום לקבוע הסדר פרטני לגבי דרישה ראייתית קשיחה וקונקרטית, אגב נסיבות ספציפיות מאוד בחקיקה הראשית.
“ברור לי שלא אמורים לפגוע בשום זכות דיונית של מישהו בגלל הצורך של פומביות הדיון והנגשה לציבור הרחב, מעבר למה שמוסדר בסעיפים הספציפיים.
“אני לא רואה בזה פגיעה כי אני חושב שהיושב-ראש צודק שיכולים להיקבע סדרי דיון מיוחדים וסדרי הצגת ראיות שיש בהם פגיעה עקרון הפומביות. לכן טוב שזה יהיה רשום כשיקול.
“אני יכולה להבין למה אתה רוצה לכתוב שיצטרכו אולי סידורים ספציפיים ולהתחשב בשיקולים הנוגעים להגנה על נפגעי עבירה ובני משפחותיהם – כי זה עשוי לצמצם את פומביות הדיון.
“יש פה דיון שמתנהל. כמובן הוא פומבי, כמו כללי. בעיקרון כל אדם שרוצה להגיע לדיון יכול.
“דרך אגב, אני בעד שכל הדיונים בבית המשפט יהיו פומביים בדיוק כמו בכנסת, כדי שהציבור יבין עם מי יש לו עסק.
“ובדיון הפומבי שנקיים לאור בקשות, גם של איגודי ערים, רשויות, ארגונים – אנחנו הולכים לקיים דיון פומבי גדול, שבו תינתן האפשרות לציבור כולו להשמיע את ההערות שלו; וכמקובל, לאחר ההליך לבחון את הדברים, את ההערות, ורק אחרי הבחינה יקבל המשרד החלטה סופית גם לגבי ההיתר וגם לגבי התנאים שלו.